ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון324

דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
11	12	13	14	15	16	17	18	19	20
21	22	23	24	25	26	27	28	29	30
31	32	33	34	35	36	37	38	39	40
41	42	43	44	45	46	47	48	49	50
51	52	53	54	55	56	57	58	59	60
61	62	63	64	65	66	67	68	69	70
71	72	73	74	75	76	77	78	79	80
81	82	83	84	85	86	87	88	89	90
91	92	93	94	95	96	97	98	99	100
101	102	103	104	105	106	107	108	109	110
111	112	113	114	115	116	117	118	119	120
121	122	123	124	125	126	127	128	129	130
131	132	133	134	135	136	137	138	139	140
141	142	143	144	145	146	147	148	149	150
151	152	153	154	155	156	157	158	159	160
161	162	163	164	165	166	167	168	169	170
171	172	173	174	175	176	177	178	179	180
181	182	183	184	185	186	187	188	189	190
191	192	193	194	195	196	197	198	199	200
201	202	203	204	205	206	207	208	209	210
211	212	213	214	215	216	217	218	219	220
221	222	223	224	225	226	227	228	229	230
231	232	233	234	235	236	237	238	239	240
241	242	243	244	245	246	247	248	249	250
251	252	253	254	255	256	257	258	259	260
261	262	263	264	265	266	267	268	269	270
271	272	273	274	275	276	277	278	279	280
281	282	283	284	285	286	287	288	289	290
291	292	293	294	295	296	297	298	299	300
301	302	303	304	305	306	307	308	309	310
311	312	313	314	315	316	317	318	319	320
321	322	323	324	325	326	327	328	329	330
331	332	333	334	335	336	337	338	339	340
ארכיון מתמטיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פיזיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון ביולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פסיכולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

מחפש פוסטר פרופוגנדה אנטישמית מסויים

מצב טיפול: חדש

ראיתי אותו פעם - ילדה גרמנית נכנסת אל רופא יהודי עם קונוטציה ברורה שיתרחש אונס.

מופלטה לרעה - שיחה 01:22, 28 באפריל 2023 (IDT)

אולי כאן --א 158 - שיחה 19:57, 29 באפריל 2023 (IDT)

בדיוק! תודה רבה! מופלטה לרעה - שיחה 09:31, 5 במאי 2023 (IDT)

]

סמן העכבר מדי פעם נתקע לי חלקית ב Windows 11

סמן העכבר מדי פעם נתקע לי חלקית ב Windows 11. מדי פעם זה בערך אחת לשעה-שעתיים. התקיעה אורכת בין עשר שניות לדקה. "חלקית" פירושו להזיז את העכבר מרחבית לא עובד אבל להזיז את הגלגלת שלו כן עובד.

• ניסיתי להחליף עכבר, זה לא עזר
• ניסיתי לחבר את העכבר ליציאת USB אחרת אבל זה לא עזר
• משום מה לכאורה התקיעה הזאת נגרמת רק כשאני לא משחק במחשב, אבל אם אני משחק משחק מחשב (שהוא תוכנה בפני עצמה ולא משחק באתר אינטרנט) לא שמתי לב שזה קורה.
• ניסיתי ללכת ל device manager ולעדכן דרייברים לעכבר אבל נאמר לי שם שהדרייברים הכי עדכניים כבר הותקנו

מה אפשר עוד לנסות? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

רק העכבר מפסיק לעבוד? שאר המערכת עובדת? כל מיני קיצורי מקלדת עובדים? לחיצה על caps lock או num lock מדליקה או מכבה את הנוריות שלהם במקלדת? כמוכן, םא ניסית להחליף עכבר: אפשר לחבר גם את הישן ולראות אם שניהם מפסיקים לעבוד באותו הזמן. Tzafrir - שיחה 23:41, 28 באפריל 2023 (IDT)

רק עם העכבר יש בעיה, באופן כללי שאר המערכת עובדת; או שהסמן תקוע לגמרי או שהוא זז לאט ב-99% באזור מוגבל.

בעת בעיית העכבר, המקלדת עצמה עובדת, למשל Esc או Alt+F4 עובדים (לא שמתי לב למשהו חריג).

אם באותו זמן תקיעה אני מחליף עכבר, אותה בעיה מתקיימת.

בתקיעה הבאה אבדוק את Caps Lock ואת Num Lock. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

השוק האפור

מצב טיפול: חדש

האם המונח "השוק האפור" נועד להרתיע משקיעים ומלווים? אני אסביר:

נותני שירותים פיננסים (נש"פים) הם מתחרים של הבנקים, והם למעשה התחרות היחידה שיש לבנקים בישראל. הם יכולים לתת תנאי הלוואה יותר נוחים מהבנקים לעתים, אבל כמובן שמכיוון שהם עסקים קטנים יותר אז תהיה להם מדיניות נוקשה יותר להחזרה של הלוואות. ובנקים יש אינטרס מובהק שאנשים יחשדו מלקחת הלוואה ממי אינו אחד מהם.

ולכן התקשורת יוצרת שם רע מאוד ("השוק האפור") ומדגישה דווקא את האספקטים השליליים של נש"פים, מבלי לסקור את כמות האנשים שהשתמשו בשירות הזה והיו מרוצים.

האם אני צודק, או שזה תאוריית קונספירציה חסרת בסיס והנש"פים הם באמת סכנה לציבור?

הבנקים מניסיוני ממהרים לקחת לך את המטריה כשמתחיל גשם. השוק האפור משאיר לך את המטריה אבל פושט לך את העור. זכותך לבחור מה טוב לך ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מקור השם הוא כמובן בשם שוק שחור – מסחר לא חוקי. הלוואות שוק אפור אינן ממש חוקיות (ואף כלל לא חוקיות. אבל יכול להיות שהשם נטבע עוד לפני שההלוואות הללו הוצאו מחוץ לחוק. או בכל מקרה: נראה לי שלא הייתה ממש אכיפה של אותו חוק).

נש"פ הם נותני שירותים פיננסיים שהוא, להבנתי, מונח שנוצר כתוצאה מהסדרה חוקית של הלוואות מגופים חוץ בנקאיים. אותם גופים אינם חלק מהשוק האפור: ההלוואות שהם נותנים דומות בריבית שלהן להלוואות שהבנקים נותנים. Tzafrir - שיחה 22:09, 29 באפריל 2023 (IDT)

מכירת ברזל לגרמניה הנאצית

מצב טיפול: טופל

האם זה נכון שגרמניה הנאצית הייתה תלויה בייבוא ברזל משוודיה בשביל תעשיית הנשק שלה? אם כן, אז:

1. למה הגרמנים לא כבשו את שוודיה?

2. אם השוודים מכרו ברזל לגרמניה הנאצית בזמן מלחמה, בידיעה שהברזל הזה משמש את תעשיית הנשק הגרמנית, אז הרי ממשלת שוודיה הייתה שותפה מלאה לפשעי הנאצים! למה אף אחד לא מדבר על זה?--2A02:14C:82A0:24:C092:B253:56CE:75FF 22:04, 29 באפריל 2023 (IDT)

זה נכון במידה מסוימת, ישנם מקורות שטוענים כי שוודיה מכרה רכיבי טכנולוגיה לרקטות ה-V2 וכן כדורי רובה. אולם דווקא הראויה לציון בהקשר של שאלתך היא אחותה המערבית, נורווגיה. בנורווגיה, שאותה בניגוד לשוודיה, כן כבשו הגרמנים, הייתה תעשייה לייצור מים כבדים אקא דאוטוריום. הגרמנים השתמשו בתעשיות אלו כדי לקדם את פרויקט הגרעין שלהם. בשלב מאוחר יותר במלחמה התערבו בעלות הברית והרסו את התעשייה. מוזמן להעמיק בערכים הבאים: שוודיה והשואה, נורווגיה במלחמת העולם השנייה, החבלה בייצור המים הכבדים בנורווגיה, פרויקט הגרעין של גרמניה הנאצית. לוגי ; שיחה 22:23, 8 במאי 2023 (IDT)

"בעל החוטם": נשיא

מצב טיפול: חדש

זה מופיע בהידעת, אבל האם זה נכון? נשמע כמו בדיחה שהומצאה בהלך ההיסטוריה. 192.114.1.67 14:16, 30 באפריל 2023 (IDT)

לאיזה קטע הידעת התכוונת? Tzafrir - שיחה 00:18, 1 במאי 2023 (IDT)

פורטל:רומא העתיקה/הידעת?/35; רבן גמליאל כונה "בעל החוטם" בתלמוד בבלי, מסכת תענית, דף כ"ט, עמוד א' אך הקשר ללטינית לא מופיע שם. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 07:40, יום שני בשבת, י' באייר ה'תשפ"ג (IDT).

משתמש:דג ירוק זה נכון, ראה בעניין וויקימילון, הטייה של המילה nasus. בכל מקרה, זו מילה דומה בעוד שפות האירופאיות, גם באנגלית nose וגם ברוסית Нос תום רגב - שיחה 00:45, 7 במאי 2023 (IDT)

תחומיי ההי-טק העיקריים של פריחת ההי טק הישראלי

הבנתי ואולי אני טועה שבשנות ה-80 וה-90 וגם עד 2005 בערך, ההי-טק הישראלי היה בקפציה אדירה בתחומים בסיסי נתונים ובקאופיס וגם קצת וירטואליזציה (אם אני לא טועה פיתחו את VMware Box בישראל) והיו גם כמובן פיתוחי הגנה אווירית כמו כיפת ברזל אך בתחומים אחרים כמו מערכת הפעלה, Web SaaS ורובוטיקה הוא אף פעם לא בלט בעולם בצורה משמעותית (למשל, עולם הלינוקס דיסטרו די יציב כבר 30 שנה, ל-Wix יש שפע מתחרים היום ורובוטיקה היא ענף כמעט נעדר בישראל) אם כי בערך משנת 2015 הוא בולט בפתרונות אבטחת מידע או סייבר (וייתכן שהעידן הזה גם כן נגמר).

אני מבקש לדעת אם בגדול הבנתי נכון ומה הם באמת התחומים בהם בלט ההי טק הישראלי בעולם באותה תקופה. תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הפצות לינוקס הראשונות נוצרו לפני בערך שלושים שנים. יש הרבה התקדמות ושינויים מאז. בתחום הווירטואליזציה ראוי להזכיר את את קומרנט שכתבה את KVM והפכה למרכז הפיתוח של רד האט בארץ שעוסק רבות בתחום. Tzafrir - שיחה 14:59, 30 באפריל 2023 (IDT)

עולם האחסון פורח בישראל. יש עשרות חברות שחלקן נמכרו לחברות זרות והן משמשות כמשרדים מקומיים. Shannen - שיחה 20:22, 30 באפריל 2023 (IDT)

החברות הבין לאומיות לא השתלטתו לגמרי על השוק הזה כבר מזמן? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מהראש בלי לחפש יותר מדי:

storeage 2006 50$ kashya 2006 153$ topio 2006 160$ xiv 2007 350$ filex 2008 90$ Diligent 2008 200$

storwize 2010 140$ exanet 2010 12$ xtreamio 2012 430$ sclaeio 2013 200$

plextor 2017 20$ noobaa 20$ e8 2019 60$ elastifile 2019 200$

וכיום: זאדרא, ואסט (שהיא כבר יוניקורן), רגטה, ווקה, אינפידאט, מודל 9, רדוסקיו, ג׳ירפיק וכך הלאה. Shannen - שיחה 13:23, 2 במאי 2023 (IDT)

עדכון: מסתבר שמודל 9 נמכרה ב-40$ Shannen - שיחה 14:05, 4 במאי 2023 (IDT)

צרפת 1944

האם אזרח צרפתי בתחילת 1944 היה יכול לצאת מצרפת? האם הוא היה יכול לנסוע לבריטניה או ארצות הברית? אם נסע, האם הוא היה יכול לחזור? 13:49, 1 במאי 2023 (IDT)

יכול היה לצאת ולהכנס בדרך לא חוקית אותה אירגנה המחתרת. לחזור היה יכול בהצנחה שאורגנה על ידי כוחות הברית

החלפת יצרן רכב

מצב טיפול: חדש

האם יש חוק שמונע מבעל רכב להחליף את הלוגו של היצרן של רכבו?

נגיד יש לו סוזוקי, אז הוא מוריד את הלוחית אם הסימן של s ושם במקומו עיגול של bmw.

האם זה חוקי?

אם זה כדי לבלבל שוטר: "העושה מעשה בכוונה להפריע לשוטר כשהוא ממלא תפקידו כחוק או להכשילו בכך, או להפריע לאדם אחר או להכשילו מלעזור לשוטר, דינו - מאסר עד שלוש שנים ולא פחות משבועיים ימים". 87.69.242.88 0:35, 2 במאי 2023 (IDT)

למה שזה יפריע לשוטר?? זה לא ברכב שלו.

כי כשהוא ירשום בדו"ח כלשהו לנהג/לבעל הרכב תוצר שגוי – אז זו הכשלה. 87.69.242.88 18:48, 2 במאי 2023 (IDT)

נשמע שזה בסדר

גם בין סוזוקי לב.מ.וו יש הבדל ניכר לעין

בנוסף לכך כיום בישראל כל רכב מקבל דו״ח לפי מספר רכב כך גם השוטר יודע את כל הפרטים סביר להניח שהשוטר ידע שמדובר בסוזוקי. 2600:8801:223:E500:50A5:C540:2A65:4FAB 03:07, 20 במאי 2023 (IDT)

מקור שם משפחה יהודי-טורקי מייזל

מצב טיפול: חדש

יש יהודים ממוצא טורקי בשם משפחה מייזל. זה שם שמגיע מטורקית?

ראה מתוך אתר אנו תשובות דומות אך מעט שונות - MAYZEL, MEYSL, MEISEL

ליברליות: זה רעיון ימני או שמאלני?

מצב טיפול: חדש

אני ממש מבולבל ולא מבין. האם הרעיון של ליברליות נחשב לרעיון המזוהה עם הגוש ימני או השמאלני?

רעיון הליברליות מנוגד רבות לרעיון השמרנות, אני צודק? אז האם רעיון השמרנות מזוהה עם הגוש ימני או השמאלני? 192.114.1.67 12:41, 2 במאי 2023 (IDT)

המונחים שמאל וימין בפוליטיקה מאוד הפכפכים ותלויי מקום, הקשר וזמן. מה שעומד מאחורי שיוך "ליברליות" לימין פוליטי נוגע להיבטים כלכליים: המושג "ימין כלכלי" מזוהה עם ליברליזם כלכלי (שבקצרה, דוגל בצמצום מעורבות הממשלה, וזאת בניגוד לשמאל כלכלי שמזוהה עם השקפות סוציאליסטיות. ה"ליברליות" כאן נוגעת לחירות האישית לקדם את האינטרסים הפרטיים של האדם). מעבר לתחומים הכלכליים, אפשר לומר ששמרנות באופן כללי מזוהה יותר עם הימין הפוליטי, שזו מנוגדת לליברליות באותם היבטים שתהיה מזוהה עם השמאל הפוליטי (למשל שמירה על מסורת וסגירות ביחס להשקפות עולם זרות, לעומת נטיה לקבלת שינויים וקידמה ופתיחות ביחס להשקפות עולם זרות).

יש לציין שרעיונות מתגלגלים ועוברים תמורות במהלך ההיסטוריה, וקובץ של רעיונות נעשה מזוהה עם צד פוליטי כזה או אחר על פי דוגמאות רווחות בעולם. לרוב, זה לא שיש למחנה פוליטי כלשהו בעלות בלעדית על רעיונות. R.G. - שיחה 00:46, 3 במאי 2023 (IDT)

כפי שנכתב לעיל, יש שימוש במילה "ליברליזם" מבחינה כלכלית שהוא איננו שמאל בכלל, אלא קשור לקפיטליזם. ויש שימוש בתחום זכויות הפרט וחופש המחשבה והוא נחשב "שמאלי" בדרך כלל. השמאל הקומוניסטי מתנגד לליברליזם בשתי המשמעויות.Ewan2 - שיחה 18:53, 4 במאי 2023 (IDT)

האם סטודנט זר (לא ישראלי) משלם ביטוח לאומי ומס בריאות?

מצב טיפול: חדש

נניח ואזרח של מדינה זרה התקבל ללימודי דוקטורנט במדינת ישראל, ומקבל מלגה ממוסד לימודים מוכר.

האם הוא צריך לשלם ביטוח לאומי ומס בריאות? לפי החוק מגלה אינה העסקה ולכן הוא לא עובד זר, כי אין לו מעסיק. חיפשתי ולא מצאתי את המקרה הזה בחוקים. 192.114.1.67 14:06, 3 במאי 2023 (IDT)

ממצאים עתיקים ביותר לחלקים מן התלמוד והמשנה (מלפני הממאה ה 9)?

מצב טיפול: חדש

האם למישהו ידוע על ממצאים ארכאולוגיים לחלקים עתיקים מהמשנה או התלמוד (מהמאה ה 9 או לפני כן) מעבר למידע הבא:
1. ברייתא דתחומין במלואה בתלמוד הירושלמי (מסכת שביעית פרק ו' הלכה א'), כתובת פסיפס מבית כנסת עתיק בבית שאן בערך מהמאה ה 5 לספירה.
2. חלק ממסכת חולין (101-105) מהתלמוד הבבלי, גניזת קהיר, שמתוארך בערך ל 750 לספירה (נמצא בקמברידג'). http://tzvee.blogspot.com/2009/12/was-talmud-hullin-scroll-oldest-talmud.html
3. חלק מתוספת למסכת אבות (אדר"ן אָבוֹת דְּרַבִּי נָתָן נוסח א חלקים מפרק לו ולח), גניזת קהיר, שזמן יצירתה ועריכתה משוער למאה 9 (קמברידג'). https://www.jstor.org/stable/23595970
4. חלק ממסכת שקלים (פרק 7) מהתלמוד הירושלמי, גניזת קהיר (נמצא בלנינגרד). https://www.jstor.org/stable/1454392

ראה למשל: קערת השבעה שבה יש ציטוט ממשנה זבחים אם אני זוכר נכון. ים • שיחה • כ' באייר ה'תשפ"ג • 18:59, 10 במאי 2023 (IDT)

למה אין מאכלים אלכוהוליים?

מצב טיפול: חדש

למה אלכוהול נצרך תמיד בשתייה ולעולם לא באכילה? (אקדים תרופה למכה למי שרוצה לתת תשובה מתחכמת- לא, בשר מבושל ביין או בונבוניירה עם כפית ליקר בפנים לא נחשב).--2A00:A041:26E4:9500:216D:557D:D0B0:2F6D 16:28, 3 במאי 2023 (IDT)

א) אלכוהול נוצר יותר בקלות בתמיסות מימיות מתוקות מאשר במוצקים ב) רוב המזון מוכן על ידי חימום, ואתונול מתנדף החוצה או מתפרק בבישול ואפיה. ג) יש דבר כזה גלידה אלכוהולית. לא ניסיתי, אבל אומרים שזה לא משהו. Corvus‏,(Nevermore)‏ 21:57, 3 במאי 2023 (IDT)

תודה.--2A00:A041:26E4:9500:216D:557D:D0B0:2F6D 23:58, 3 במאי 2023 (IDT)

אני דווקא כן ניסיתי גלידה אלכוהולית - זה מאוד תלוי בטעם. אני אישית ניסיתי סורבה קמפרי אשכוליות - זה מאוד מר, וזה לא כזה טעים באמת, אבל הונסטלי יש לזה קטע. שמעתי אבל שיש כמה גלידות אלכוהול יותר טובות. ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • ∞ • 12:04, 5 במאי 2023 (IDT)

זביונה. אסף השני - שיחה 14:39, 5 במאי 2023 (IDT)

כמה מס המדינה מקבלת מהשכר שלי?

מצב טיפול: חדש

יש איפה שהוא חישוב של כמה מיסים ישירים ועקיפים משלם אזרח ממוצע בכל מדינה? נניח אם אני מרוויח משכורת ברוטו אני משלם מס הכנסה, ביטוח בריאות וכו... אבל אני רוכש רכב כל שלוש שנים ומשלם מס יבוא, ומס בלו על הדלק. יש גם תשלום מע"מ על כל דבר ואם אני רוכש דירה כל 10 שנים אז יש מס רכישה וארנונה... למעשה כוח הקניה שלי הוא רק הכסף שנשאר לי לאחר כל המיסים. אני רוצה להבין נניח לאחר 20 שנה כמה מהשכר ברוטו שלי הגיע לקופת המדינה וכמה נשאר אצלי?

כיוון שחלק מהמיסים פרוגרסיביים (מס הכנסה, מס רכישה, ארנונה) התשובה תלויה בגובה הכנסותיך, במקורות הכנסותיך ובסוג הוצאתיך. דוד שי - שיחה 13:11, 4 במאי 2023 (IDT)

ברור שזה תלוי בהכנסות ולכן כתבתי אזרח ממוצע. מחפש סדר גודל לא על השקל. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

יש סתירה בנותנים. מצד אחד אתה רוצה חישוב לשכר ממוצע (כ-12 אלף לחודש ברוטו, שזה כ- 9500 נטו) ומצד שני, אתה רוצה לרכוש דירה כל 10 שנים. אם דירה עולה מיליון וחצי שקלים, אז צריך יותר מ-12 שנים של משכורות ללא הוצאות כלל. ואתה רוצה עוד לרכוש 4 רכבים בתקופה הזאת. זה לא מסתדר מספרית, גם ללא חישוב מס. Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:45, 4 במאי 2023 (IDT)

הוא לא רוכש דירה נוספת כל עשר שנים, אלא מחליף דירה בדירה, גם על פעולה כזו יש מס רכישה. דוד שי - שיחה 21:23, 4 במאי 2023 (IDT)

ראיתי פעם סרטון של vox שחישב משהו כזה: [1]. אולי זה עוזר? ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • ∞ • 12:06, 5 במאי 2023 (IDT)

מה ההבדלים בין c,k, ck?

מצב טיפול: חדש

באנגלית אפשר לכתוב ק' בשלוש דרכים. c,k, ck. לדגומה back, bac, bak ישמעו אותו דבר. או שלא? מה ההבדל? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

למה רק שלוש דרכים? back ache, cake, quick, circle, accross . באופן כללי התשובה היא „סיבות היסטוריות״. Tzafrir - שיחה 18:44, 4 במאי 2023 (IDT)

האנגלית נוצרה ממיזוג שפות גרמאניות עם צרפתית ולטינית. בשפות הגרמאניות משתמשים ב-k בשביל הצליל ק' ואילו בצרפתית משתמשים ב-c או ב-qu (ה-q תמיד באה עם u אחריה). מאחר שחלק רב ממהמילים הגיעו או משפות גרמאניות או מצרפתית, שתי הצורות התקבלו ומשמשות באנגלית, למרות שיש לכאורה כפילות. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 19:17, 4 במאי 2023 (IDT)

זה לא לגמרי נכון. באנגלית עתיקה כתבו עם C, לדוגמה, מלך הוא Cyning. מבין המילים ברשימה, cake הגיעה ממקור גרמני (אבל לא מאנגלית עתיקה, אלא משפות הוויקינגים), המילה circle הגיעה מלטינית, אבל מספיק מוקדם כדי להיכנס לאנגלית עתיקה, ache היא מילה באנגלית עתיקה ונראה שנכתבה בצורות שונות בדרך.

בהמשך הצלילים שהיא מייצגת קצת הסתבכו והפכו להיות צליל שונה במקרים שונים. ואז החל שימוש באות k שלא הייתה בשימוש עד אז עבור מקרים שבהם C הייתה „אמורה״ להיות עם צליל שונה. ואז הגיעה גם Q מצרפתית. Tzafrir - שיחה 21:05, 4 במאי 2023 (IDT)

יש סרטון של jan Misali על התפתחות האות c, אני ממש ממליצ.ה עליו: [2]. מקווה שזה עוזר! ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • ∞ • 12:07, 5 במאי 2023 (IDT)

הפרעה בתדר?

יש ברשותי מכשיר נייד של חברת סמסונג, שבו יש חור לכבל הטענה בבסיס המכשיר, ליד חור המתאים לכבל AUX. כאשר שני הכבלים מחוברים ברכב, יש רעש סטטי בסאונד היוצא לכבל ה-AUX - וברגע שמוציאים את כבל ההטענה, הרעש הזה נעלם. שאלתי היא מה הגורם לרעש הזה? האם יש מה לעשות כדי למנוע את זה (מלבד להפריד את זמני ההטענה מזמני השמיעה...)?

נסה להחליף את הכבלים למקוריים/איכותיים (בעיקר כבל ה-AUX).‏ 87.69.242.88 03:40, 6 במאי 2023 (IDT)

מזגן ברכב

מצב טיפול: חדש

האם זה נכון שמזגן ברכב מעלה את צריכת הבנזין? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כן. הפעלת המזגן דורשת אנרגיה, ומקור האנרגיה של מכונית שפועלת על בנזין, הוא מהבנזין. אז אם מפעילים אותו זה יגדיל את צריכתו. eman • שיחה • ♥ 21:51, 5 במאי 2023 (IDT)

מה ההספק שלו? מאיפה מגיעה האנרגיה הזו?

נראה לי שהמקרה היחיד שעשוי לאזן את זה חלקית הוא אם הפעלת מזגן מונעת פתיחת חלון. נראה לי שבמהירות מספיק גבוהה, פתיחת חלון הופכת את צורת הרכב לפחות אווירודינמית ולכן מעלה את הגרר (ואגב: אין לנו ערך על גרר (רכב)) ומעלה את צריכת הדלק. בפרק (שלא ראיתי) של מכסחי המיתוסים הטענה „נסיעה עם מזגן במקום עם חלון פתוח חוסכת דלק״ מסומנת כ„מאושרת חלקית״, אבל אני מניח שזה מאוד תלוי בפרטים. Tzafrir - שיחה 21:56, 5 במאי 2023 (IDT)

אבל אם המזגן פועל מהמצבר, והמצבר נטען בכל מקרה כאשר הרכב נוסע (גם אם הוא טעון לגמרי וגם אם ריק עדיין יקח אותו הכוח) - אז אולי מזגן הוא "בחינם"? בנוסף, כאשר הרכב בניוטרל (פקק נגיד) אז המנוע עובד ללא תוצאות. אבל אם הוא מטעין את המצבר שיפעיל את המזגן אז זה ניצול יעיל יותר של אנרגיה. לא?

מזגן באוטו עובד על הרצועת אביזרים לא מצבר מופלטה לרעה - שיחה 11:43, 14 במאי 2023 (IDT)

Bei hohen Temperaturen kann der Mehrverbrauchswert im Extremfall in der Abkühlphase 2,5 bis 4 Liter betragen – hochgerechnet auf 100 Kilometer Fahrstrecke. כך שרות התיקונים הגרמני א ד א ס

מפלס המים בעולם

מצב טיפול: חדש

האם הייתה תקופה שבה כדור הארץ היה כ"כ קר שכל המים בעולם היו לכודים בקרחונים ולמעשה כל העולם היה יבשה וקרח בלי אוקיינוסים נוזליים?

ושאלה מהכיוון ההפוך, האם בעתיד, כשכל הקרחונים ימסו (יותכו, ליתר דיוק), המים יכסו את כל היבשה בעולם, או שאין מספיק מים בשביל זה? או שאולי בכלל הטמפרטורה הדרושה לשם כך כ"כ חמה, שכל האוקיינוסים יתאדו עד אז?--2A00:A041:26E4:9500:46E:728E:7D60:F41E 13:16, 6 במאי 2023 (IDT)

לגבי תקופת הקרח ראה כדור הארץ ככדור שלג. Assafn • שיחה 13:47, 6 במאי 2023 (IDT)

לגבי השאלה השניה, התשובה היא שכנראה אין מספיק מים בשביל זה. צריך לזכור שהטופוגרפיה משתנה כל הזמן, וטקטוניקת הלוחות גורמת מצד אחד להתרוממות ומצד שני לשקיעה של חלקים שונים מקרום כדור הארץ. אז מצד אחד המים צריכים לכסות את רכס ההימלאיה, ומצד שני למלא את שקע מריאנה. זה באמת הרבה מים. עמית - שיחה 17:41, 6 במאי 2023 (IDT)

אלגוריתמאים שכאן, איך למנוע לולאה אינסופית?

מצב טיפול: חדש

יש פונקציה שהיא "קופסה שחורה" שמקבלת x ופולטת z. אני מעוניין למצוא את ה-z שיתן לי x1 רצוי.

אז אני מנחש z0 כלשהו ומשחשב את ההבדל בין z(x1) לבין z0. אם יצא ש-$|z_{0}-z(x1)|<\epsilon$ סיימתי.

אחרת, אני משנה את הניחוש של z0 להיות $z_{0}=z_{0}+\delta$ או $z_{0}=z_{0}-\delta$, בהתאם לאם הערך של z_0-z(x1) הוא חיובי או שלילי (כלומר אני מניח מונוטונית).

האלגוריתם רפטטיבי וחוזר על עצמו עד שמוצאים את ה-z0 שמתקיים $|z_{0}-z(x1)|<\epsilon$.

עכשיו, הכל נשמע טוב ויפה, אבל בעיה היא שזה יכול להיכנס ללופ אינסופי. כאשר מתקרבים לערך "המטרה" הקפיצה של מינוס דלתה יכולה לגרום לכך שנקבל ערך נמוך מהמטרה. ואז באיטרציה הבאה, האלגוריתם מוסיף דלתה ומקבל יותר מערך המטרה (חוזר בדיוק לנקודה הקודמת). וככה נתקע בדיוק בין שני מצבים אינסוף צעדים.

אני מאוד מקווה ההסברתי נכון את האלגוריתם ואת הבעיה.

עכשיו, איך "אלגוריתמאי פשוט" יודע שאלגוריתם נכנס ללופ אינסופי? ומה השיטה למנוע? להוריד את האפסילון פוגע בדיוק. להוריד את דלתה מעלה את כמות האיטרציות בסדרי גודל. סתם לעשות לולאת for לכמות צעדים ידוע זה לא רעיון טוב, מכיוון שאז פשוט מסיימים באחד משני ה"פספוסים".

הייתכן שהפונקציה מקבלת z ופולטת x? אחרת תן לפונקציה לחשב לך את z שמתאים ל-x1. אבל אם כך מה זה z(x1). תן לפונקציה שם (שאינו x או z), וכתוב ברור. עוזי ו. - שיחה 19:17, 7 במאי 2023 (IDT)

אתה יכול להוסיף kill switch, כלומר: מונה שמתעדכן בכל איטרציה של האלגוריתם וכאשר הוא גדול ממספר מסוים גדול מאוד (נניח 10⁹) הפונקציה תיעצר ותחזיר את התוצאה הנוכחית בתוספת אזהרה שהיא לא התכנסה. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 19:22, 7 במאי 2023 (IDT)

בכפוף לכך שלא הבנתי את השאלה, ראה שיטת ניוטון-רפסון (יש וריאנטים שאינם משתמשים בנגזרת, ושיטות רבות אחרות). אין צורך לקפץ ממקום למקום בקפיצות קבועות. עוזי ו. - שיחה 20:16, 7 במאי 2023 (IDT)

אפשר לאגור את התוצאות האחרונות, ואם הן זהות להקטין את הקפיצה. 2A0D:6FC7:20E:9B15:D2AA:7CF3:698F:608E 21:22, 7 במאי 2023 (IDT)

אם הפונקציה מונוטונית, אפשר פשוט להשתמש ב חיפוש בינארי 2A02:14F:1FA:D8BE:0:0:4F60:D952 10:06, 8 במאי 2023 (IDT)

לצערי הוא מונוטונית למקוטעין, אז חיפוש בינארי פשוט לא ילך (ויותר מזה, אני חושש אפילו שיתכן שניחושים ראשוניים שונים יכולים להוביל לתוצאות שונות). תודה על הרעיון של לאגור את התוצאות האחרונות. אני חושב שזאת השיטה: "לבזבז" עוד שני משתנים בשם "תוצאה קודמת" ו"תוצאה לפני קודמת" ואז תנאי אחד ("תוצאה נוכחית==תוצאה לפני קודמת") ואם כן, אז אני מקטין את הדלתה. נשמע כמו פיתרון?

לעוזי. אני מצטער שהשאלה לא היתה ברורה. אז קיימת פונצקיה לא ידועה בשם f. לצורך העניין היא מתאימה לחץ לטמפרטורה של גז. כלומר מקבל T כפרמטר ופולטת P. ושואלים אותי "אבל מה הטמפרטורה שמתאימה ל-P=1.5? אני יודע רק להציב T ולקבל P, אבל לא להפיך. אז אני מבצע מין "חיפוש בקפיצות" כאשר ראשית אני מנחש T0 כלשהו ובודק אם הP שקיבלתי שווה לP מטרה (שווה עד כדי שגיאה של פלוס מינוס אפסליון). אם כן, סיימתי. אחרת, משנים את הניחוש בהדרגה, עד שמגיעים ל-T כזה שיתן לי $f(T_{found})=1.5$.

הבעיה שדיברתי עליה היא השלב של "משנים את הניחוש בהדרגה" שיכול לגרום ללולאה אינסופית, כאשר האלגוריתם מתחיל לקפוץ סביב ערך המטרה. האם עכשיו זה יותר ברור?

האם הפונקציה רציפה? יש שיטות רבות למציאת שורש של פונקציה, למשל שיטת החציה הזו. עוזי ו. - שיחה 15:23, 8 במאי 2023 (IDT)

קירור חומרת מחשב

אני מעוניין לקנות מחשב נייח או לפטופ שכל הקירור בו הוא fanless-liquidless (בקצרה FL), כך שלא יהיה ממנו רעש כלל.

רכיבי החומרה היחידים שמצאתי שהם FL זה ספק כוח בהספק של עד 500 ואט וכרטיס מסך.

לא מצאתי מעבד עם קירור FL. כמו כן, לפי אחד מספקי החומרה, "חובה" לשים מאוורר מרכזי אחד לפחות שיוציא אוויר חם מתוך המארז.

למה כל כך קשה למצוא בישראל, אם זה בכלל אפשרי, מחשב נייח או נייד שהקירור בו הוא FL?

מחשבי כיס ("סמארטפונים") הם בעלי קירור FL, אז למה שלא מחשבים ניידים או לפטופים יהיו כך גם כן?

אולי שווה להזמין מהאינטרנט?

תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ההספק של המעבדים בטלפונים נמוך יותר. אם המחשב חייב ספק כוח של 500 ואט, יש סיכוי סביר שהוא יוצר יותר מדי חום עבור קירור פסיבי. המחשב שלי בבית הוא Raspberry Pi (שמתפקד כשרת ביתי) ולא דורש קירור, לפחות לא אצלי. הוא מוזן מספק של 15.3W. אפשר למצוא כל מיני מחשבים באמצע. הנה דוגמה למחשב ללא מאוורר (לא המלצה. לא מכיר את המחשב הזה) שבה נתקלתי במקרה בימים האחרונים. Tzafrir - שיחה 07:19, 8 במאי 2023 (IDT)

הבעיה שלי היא שגם אם אני אקנה מחשב עם ספק כוח של 100 ואט, עדיין קירור המעבד יהיה עם מאוורר והמארז גם יכלול איזה מאוורר מרכזי בטח. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

יש מאווררים למחשב מתוכננים לפעול בשקט למשל של noctua בספסיפיקציות יש עוצמת הרעש שנמוכה ככה שלא תשמע אם לא תתאמץ. Zarnivop - שיחה 11:16, 8 במאי 2023 (IDT)

יש מקרים של תאוצה כמו כאשר מפעילים מחשב או מוציאים אותו מ Sleep או סתם מאמץ בגלל תוכנות ברקע. אני לא יודע למה התכוונת ב"אם לא תתאמץ", לדעתי זה לא עניין של מאמץ אלא עניין של אם שומעים או לא ובשביל למנוע כל דיון על כך אני מחפש משהו שאין בו מאווררים כלל. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

יש נקודה אחרת: אפשר לדאוג שמאוורר המחשב יעשה פחות רעש. לדוגמה: ככל שהמאוורר גדול יותר, הוא יכול להניע את אותה כמות אוויר עם קצב סיבוב נמוך יותר. זה עוזר במקרים שיש מקום במארז.

בכל מקרה, נראה לי שלפעמים למחשבים עם קירור פסיבי (לא שמתי לב קודם שיש כבר ערך על צלעות קירור) יש צורה אחרת ולא בהכרח מתייחסים אליהם בכל מקום כמחשבים אישיים אלא כ„קופסאות״ (מה שהיה בשבילי שרת ביתי). זכור לי שראיתי כמה כאלו בחנות מחשבים הקרובה למקום מגורי. Tzafrir - שיחה 20:41, 8 במאי 2023 (IDT)

זו תגובה טפשית מאוורר טוב יותר שקט מחדר ממש שקט ולא תשמע אותו אבל גם יותר יקר וצריך לחפש רמת רעש בספסיפיקציות אם זה חשוב לך תתאמץ מופלטה לרעה - שיחה 11:56, 14 במאי 2023 (IDT)

איך לחפש בגוגל "או"?

למשל במקום לחפש רק X, אני רוצה לחפש X ואם אין X אז Y.

למעשה אני רוצה ליצור ביטוי חיפוש כמו X/Y/Z/W כלומר או X או Y או Z או W או שניים או יותר מהם.

תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לפי חיפוש Google עזרה: X OR Y OR Z OR W. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 17:11, יום שני בשבת, י"ז באייר ה'תשפ"ג (IDT).

למה אחרי שאני מוציא את המחשב ממצב שינה (sleep) יש רעש חזק ממאוורר?

יש לי מחשב נייח עם Windows 11. מאוורר המעבד שלי מאד שקט. באופן כללי אני לא שומע אותו.

אחרי דקה של אי-שימוש המחשב נכנס למצב שינה. אם אני מוציא אותו ממצב שינה פתאום אחד המאווררים מרעיש משמעותית.
אני מניח שזה מאוורר המעבד כי לכרטיס מסך יש שלושה מאווררים שעובדים יחדיו ברצף בשקט והספק כוח הוא Corsair 850 W והספקים ובכלל המאווררים של קורסייר הם מניסיוני שקטים ביותר.

למה שבכלל יהיה רעש חזק ממאוורר כל שהוא כאשר מוציאים את המחשב ממצב שינה ומה אפשר לעשות כדי שלא יהיה רעש זה? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא צריך להיות ולא קרה לי אף פעם. תסתכל בביוס או שתיקח טכנאי. מופלטה לרעה - שיחה 14:34, 9 במאי 2023 (IDT)

הכיבושים של ישראל

מצב טיפול: חדש

1. האם הייתה ברמת הגולן ו/או בסיני התנגדות של המקומיים לכיבוש הישראלי?
2. למה ישראל לא הקימה התנחלויות בלבנון?--2A00:A041:26E4:9500:8C4B:326F:65DC:CFEC 13:53, 8 במאי 2023 (IDT)

1. ברמת הגולן, עד היום יש התנגדויות (של תושבים דרוזים, אזרחי סוריה לשעבר, ואזרחי ישראל כיום, שממשיכים להניף שם בגאווה את דגל סוריה). בסיני לא היו ממש מקומיים, חוץ מבדואים שבעצמם התנגדו למצרים ולכן לא היתה להם בעיה עם נוכחות צה"ל.

2. בעיני אף אחד, מעבר של יהודים ללבנון לא נתפס כבעל איזשהו היגיון "היסטורי-מוסרי". זה שונה משטחי "יהודה ושומרון", שמוזכרים בתנ"ך כחלק מממלכת דוד המקורית (למשל בדברי הימים ב כה 13, או למשל שם כח 9), כך שבעיני התומכים במעבר של יהודים לשם, המעבר הזה נתפס כסוג של חזרה, ואפילו של "תיקון עוול היסטורי ישן", מאז ההגליה הכפויה של היהודים משם (על ידי הבבלים הכובשים) שמיוחסת לשנת 586 לפני הספירה ושהביאה את הקץ על "הבית הראשון", ולעניין זה גם ראוי לציין שמדינת ישראל נתפסת בעיני רבים מהיהודים בתור "הבית השלישי" המהווה בעיניהם המשך היסטורי טבעי של הבית הראשון ושל הבית השני. אבל מה ההיגיון ההיסטורי-מוסרי (בעיני מי שלא יהיה) שיהודים יעברו מישראל ללבנון? האם זאת תהיה "חזרה" של יהודים לארצם? הרי לבנון לא היתה מעולם חלק מממלכה יהודית שהוחרבה ושממנה הוגלו יהודים בכפייה. כמו שאין היגיון היסטורי-מוסרי שצרפתים יעברו לאלג'יריה, שהרי אלג'יריה מעולם לא היתה חלק מממלכת צרפת המקורית (מלפני ימי לואי ה-14). במילים אחרות: כשם שמעבר של יהודים לאלג'יריה ייחשב בעיניהם בתור סתם חידוש של קולוניה ישנה מיותרת (שהוקמה באופן לא צודק על ידי לואי ה-14), כך מעבר של יהודים ללבנון ייחשב בעיניהם בתור סתם הקמת קולוניה, בלי שום בסיס היסטורי-מוסרי. 2A06:C701:7445:BD00:59A4:8351:1747:9D48 19:53, 8 במאי 2023 (IDT)

אל תשכחו שאחת המטרות של ישראל במלחמת לבנון היתה לא רק לסלק את מחבלי אש"ף מדרום לבנון, אלא גם לנסות ולהקים שם שלטון אוהד ישראל (יחסית) על בסיס האוכלוסייה הנוצרית דבר שיוביל לפי חלק מהדעות להשלטת שלטון נוצרי על לבנון כולה (על בסיס הפלנגות) ומכאן סלולה הדרך להסכם שלום פוטנציאלי. TheStriker - שיחה 20:10, 8 במאי 2023 (IDT)

כן, אבל. התיישבות יהודית בגולן החלה לא הרבה זמן לאחר המלחמה (מרום גולן מיד לאחר המלחמה ורמת מגשימים לאחר שנה). הגולן יכול להיחשב חלק מארץ ישראל באותה מידה שדרום לבנון עד הליטני יכול להיחשב. ההבדל הוא שהגולן היה ריק ברובו לאחר מלחמת ששת הימים. אבל למה הוא היה ריק? הערך מלחמת ששת הימים#סיכום מציין שמרבית התושבים הסורים נטשו את בתיהם. אבל הוא לא טורח לציין שחיילי צה״ל בשטח מנעו מבורחים לחזור במקרה הטוב. כמוכן גם עיקר ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון עד 1977 הייתה מיועדת לשמירה על הגבולות לפי תוכנית אלון ולא במקומות היותר מקודשים על גב ההר (הישוב היהודי בחברון וסבסטיה היו יוצאי הדופן). Tzafrir - שיחה 20:58, 8 במאי 2023 (IDT)

השואל ניסה לברר למה יהודים לא עברו ללבנון כשם שעברו לרמת הגולן, ומכאן שהדיון הוא על איך שהמעבר התיאורטי ללבנון היה נתפס בעיני היהודים שעברו לרמת הגולן. ובכן, בעיני אותם יהודים, שרואים במדינת ישראל את "הבית השלישי" הממשיך בעיניהם את "הבית השני", ושעברו להתגורר ברמת הגולן, ההבדל בין רמת הגולן לבין לבנון הוא בכך, שרמת הגולן היתה הרי חלק מ"הבית השני" עד חורבנו, שהרי היא היתה חלק מממלכת שלומציון המלכה שהוחרבה על ידי הרומאים, כך שהמעבר לרמת הגולן נתפס בעיניהם כתיקון מוסרי של עוול היסטורי ישן. אבל לבנון לא היתה מעולם חלק מממלכה יהודית שהוחרבה, כך שמעבר של יהודים ללבנון לא היה יכול לתקן בעיניהם שום עוול היסטורי. מעבר כזה היה אמור להיתפס בעיניהם בתור סתם הקמת קולוניה תמוהה בלתי מוסרית וחסרת היגיון היסטורי. 2A06:C701:7445:BD00:59A4:8351:1747:9D48 21:03, 8 במאי 2023 (IDT)

לא בית שני אז לא מתיישבים? לכן התיישבו באילת (אם כבר, הסנטימנט באותה תקופה היה תנכי)? לכן התישבו באופירה? אם רוצים לספח את דרום לבנון אפשר, כמו שאמר פעם בנימין זאב כהנא, להסתמך על ספר יהושע ולהתיישב בחלקים הצפוניים של נחלת שבט נפתלי ונחלת שבט אשר. Tzafrir - שיחה 22:26, 8 במאי 2023 (IDT)

השואל לא שאל על אילת, וגם לא על אופירה, וגם לא על בנימין זאב כהנא. השואל שאל על ההבדל שבין רמת הגולן, לבין ארץ הלבנון - שלגביה היזכרת כעת שהיא מופיעה בספר יהושע בתור נחלת שבטי נפתלי ואשר, אז סיפרתי לשואל, איך נתפס ההבדל הזה בעיני היהודים תושבי רמת הגולן עצמם, שמבחינתם עברו אל שטח שהשתייך לממלכת שלומציון המלכה שממלכתה הוחרבה בידי הרומאים לפני כאלפיים שנה - מה שהצריך בעיניהם את "תיקון העוול ההיסטורי" - כפי שהוא נתפס כך בעיניהם; או לפחות בעיני רובם, שהרי חלקם הגיעו לשם בכלל משיקולי איכות חיים - מה שמסביר לא פחות טוב - למה הם לא עברו ללבנון. אבל אם תשאל אותם מה דעתם - על השיקול של נחלת שבט נפתלי/אשר כפי שמופיע בספר יהושע - או על השיקול של בנימין זאב כהנא שגם אותו היזכרת, אז כמעט כולם ירימו את גבותיהם בתמיהה ויגידו לך שכל שיקול כזה פשוט אינו מעניינם, משום ששיקול כזה אינו כרוך באינטרס של "תיקון העוול ההיסטורי" (עוול החורבן) - כפי שהוא נתפס כך בעיניהם (או לפחות בעיני רובם כלומר לא כולל בעיני אלה שעברו לשם בגלל איכות חיים בלבד). לכן גם השיקול של "הבית השני" לבדו - שאותו היזכרת במשפט הראשון שלך בתור הפואנטה - אינו באמת הפואנטה. הפואנטה היא תיקון עוול החורבן, כפי שהוא נתפס כך בעיניהם.

אגב, כשם שאין קשר בין השיקול של היהודים תושבי רמת הגולן - לשיקול של ספר יהושע - וגם לא לשיקול של זאב בנימין כהנא, כך גם אין שום קשר בין שיקוליו של בנימין זאב כהנא לבין ספר יהושע, כך שהשירבוב - של ספר יהושע ושל בנימין זאב כהנא - אל הדיון כאן, היה למעשה שירבוב על גבי שירבוב. 2A06:C701:7451:AD00:4DED:F956:176C:4EB5 00:30, 9 במאי 2023 (IDT)

אני זוכר במטושטש שקראתי שבתחילת מבצע של"ג ניסו אזרחים להקים ישוב ישראלי בדרום לבנון, מצפון למטולה, ובגין הורה לפנות אותם מייד.יואלפ - שיחה 07:55, 9 במאי 2023 (IDT)

אני גם זוכר משהו על הצעות להקמת ישובים בדרום לבנון לאחר מלחמת של"ג. Danny Gershoni - שיחה 09:05, 9 במאי 2023 (IDT)

נכון. אבל בגלל שליוזמי הקמת אותם ישובים ישראליים בלבנון לא היה בסיס היסטורי-מוסרי, כלומר הבסיס שלהם לא היה הרצון לתקן עוול היסטורי (שעליו עמדתי בתגובותיי הקודמות), לכן מנחם בגין הורה לפנות מייד את אותם ישובים: להשקפתו, שאותה חידד אחריו בנו - בנימין זאב בגין, אם לא קיים בסיס היסטורי-מוסרי, אז מייד מתערערת כל הצדקה ביטחונית נלווית, כי בעיני האב והבן בגין, מה שגובר על כל דבר אחר, כולל על שיקולי ביטחון, הוא השיקול ההיסטורי-מוסרי (כפי שהוא נתפס בעיניהם). בעיניהם, שיקול כזה קיים ברמת הגולן (ולמעשה גם ב"יהודה ושומרון"), אבל לא בלבנון (ולמעשה גם לא בסיני). 2A06:C701:745D:5900:559B:2B42:12D1:C639 10:57, 9 במאי 2023 (IDT)

יצא לי לדבר עם אחד המתיישבים במה שהפך לימים למרום גולן. הם לא עלו לרמה כדי ליישב את חבלי ארץ ישראל ההיסטורית. הם עלו לשם כדי להרחיק את הסורים. היאחזויות נח"ל (כמו רמת מגשימים) וקיבוצים נתפסו כשומרי גבול. אבל הן רמת הגולן, הם בטח לא באו לשם כדי לשפר את איכות חייהם.

ההבדל הברור הוא שהגולן, הבקעה וסיני נתפסו כלא מיושבות ברובם ולכן היו יעד להתיישבות של הממשלות כבר בשנים 1967–1977. זה לא נכון לדרום לבנון (שאגב, ישראל הייתה מעורבת בו עוד מאז מבצע ליטני). והגולן לא היה מיושב ברובו בשל בריחת ו/או גירוש רוב יושביו לאחר המלחמה. Tzafrir - שיחה 13:32, 9 במאי 2023 (IDT)

תואר ראשון לבעלי תואר שלישי

מצב טיפול: חדש

נניח מישהו הוא בעל תואר שלישי בפיזיקה אטומית-קוונטית-קווארקית. והוא רוצה לעשות תואר ראשון בכלכלה.

האם עליו לעשות שוב פסיכומטרי, ללמוד שוב חדו"א ואלגברה של שנה א', לעבור את כל הבחינות וכד'? והאם אפשרי לעשות ישר תואר שני בהנדסת חשמל נגיד? 192.114.1.67 17:17, 9 במאי 2023 (IDT)

לא בהכרח. לגבי תנאי קבלה, ראה לדוגמה כאן בעברית: אפשר להתקבל ישירות אם יש תואר שלישי כלשהו (ויש גם ערוץ קבלה מיוחד אם יש תואר ראשון כלשהו). זה לא ייחודי לעברית, ראה כאן לגבי תל אביב, וכן בשאר האוניברסיטאות. לגבי ללמוד שוב קורסים שכבר לקח - הוא יקבל פטור על סמך לימודים קודמים. לגבי תואר שני בהנדסת חשמל - גם זה מופיע באתרים של האוניברסיטאות - בגדול, בגלל שפיזיקה זה מדעים מדויקים מתקבלים, אבל ייתכן שיידרשו לימודי השלמה לפי המסלול הספיצפי שעבר. מידע לגבי תל אביב. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

יש ועדות קבלה ומותר להן לשקול שיקולים. עוזי ו. - שיחה 00:44, 10 במאי 2023 (IDT)

רק הערה בצד. הקורסים שנלמדו בדרך כלל מתקבלים כפטורים, אבל לא תמיד, זה תלוי בשיקול דעת של האוניברסיטה. בזמנו, לפני שנים רבות, קיבלתי פטור על 74.5 נקודות זכות מתוך 96 שביקשתי. על השאר נאמר לי שהחומר מתיישן מהר מדי. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 01:01, 10 במאי 2023 (IDT)

בתכל'ס – הכל תלוי בהחלטות של האוניברסיטה. גם אם התחלת ללמוד תואר במדעי המדינה והחלטת לעבור לתואר במדמ"ח – יש סיכוי שתקבל חלק מהנ"זים שכבר צברת. הכל תלוי במה שהוחלט באותו רגע. התו השמיני ♫ הבה נשוחח 12:10, 10 במאי 2023 (IDT)

ביבליה?

מצב טיפול: חדש

ראש האספה הכללית של הכנסייה הסקוטית הציג בפני המלך את ספר התנ"ך. הוא הציג ספר שכלל את התנך ואת הברית החדשה. האם יש בעברית מלה שמתארת את הספר שהוצג? 2A02:3032:410:4D01:D4BF:FE50:E2B2:5021 11:15, 10 במאי 2023 (IDT)

ראה ערך ביבליה. התו השמיני ♫ הבה נשוחח 12:08, 10 במאי 2023 (IDT)

אתה מציע להחליף את המילה תנ״ך ב-ביבליה נוצרית?

תואר שני במתמטיקה או מדעי המחשב

מצב טיפול: חדש

שמעתי שכדי להתעסק בפיתוח ותיאוריה של אלגוריתמים עדיף ללמוד תואר שני עם תזה במתמטיקה. אז אם כך, מה בדיוק עושים בתואר שני במדעי המחשב, ולאיזה תחומים אפשר להגיע בכל אחד מהמסלולים?

שאלה נוספת, האם נהוג לשלב עבודה בתעשייה במהלך התזה של התואר השני ואיך בדיוק עושים את זה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הכי כדאי בתואר שני למצוא מנחה שעוסק בתחום שמעניין אותך. יש פיתוח אלגוריתמים הן במתמטיקה, הן המדעי המחשב, הן בהנדסת חשמל ועוד. ים • שיחה • כ' באייר ה'תשפ"ג • 19:15, 10 במאי 2023 (IDT)

שמות של מבצעים צהליים

מצב טיפול: חדש

מי קובע את השמות והאם יש איזשהו קריטריון? אחרי 10–15 שמות רואים שהם יחסית גנריים, ואפשר בקלות להמציא חדשים כמו "מבצע מגן קיץ", "מבצע מרכבות הברזל", "מבצע אחים לנשק", "מבצע חומות פלדה", "מבצע מגדל השן" וכד' וכד'. מי אחראי על זה בצה"ל והאם יש קריטריון או שזה ברמה של הגרלה של שמות גנריים אקראיים? Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:13, 11 במאי 2023 (IDT)

מי שקובע זה בדרך כלל קצין אג"ם המופקד על תכנון המבצע (למשל, את השם מבצע חומת מגן טבע גל הירש). ראה עוד כאן:
שגיאות פרמטריות בתבנית:אתר צה"ל
סוג לא תואם [ 3 ] איך קובעים שם למבצע?, באתר צה"ל, 9 באוגוסט 2022. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 16:21, 11 במאי 2023 (IDT)

קשה להאמין שקצין קרבי מכלה את זמנו בהמצאת שם למבצע. לצה"ל יש בוודאי מחלקת קופירייטינג שעוסקת בכך, ומספרים שהעומד בראשה, הרעצ"ר (רעיונאי צבאי ראשי) יועלה בקרוב לדרגת אלוף. דוד שי - שיחה 17:42, 11 במאי 2023 (IDT)

אבל זה רק עיסוק צדדי שלו. העיסוק הראשי שלו ושל עמיתיו הוא לחימה מול אנשי הקריאטיב של האויב, במה שידוע כקרב קר–קר. Tzafrir - שיחה 18:21, 11 במאי 2023 (IDT)

יירוט טילים

כאשר נורה טיל על איזור עוטף עזה, התושבים מונחים להיכנס לאיזורים מוגנים תוך שניות, ומערכת כיפת ברזל מופעלת ליירוט. כאשר נורה טיל לאיזור מרוחק יותר, תל אביב לדוגמה, התושבים מונחים להיכנס לאיזורים מוגנים תוך דקה וחצי, ומערכת כיפת ברזל מופעלת ליירוט. שאלתי היא למה את הטיל של תל אביב לא מיירטים באותם שניות ראשונות לאחר השיגור? למה לתת לו עוד דקה באוויר? הרי מבחינה טכנית אנחנו רואים שאפשרי לבצע יירוט תוך שניות.

הטילים מיורטים בהקדם ובמקום שבו תגרם פגיעה מינימלית באזרחים למטה, אבל ההנחיה נועדה, כמובן, כדי שהאזרחים לא יפגעו מהטילים שהמערכת מפספסת. התו השמיני ♫ הבה נשוחח 09:52, 14 במאי 2023 (IDT)

הניחוש שלי הוא שהירוט נעשה רק לאחר שהמיורט עבר את שיא הגובה והחל את מסעו מטה; כי בשלב הזה ניתן להעריך בצורה טובה יותר לאן מועדות פניו. אם הוא בדרכו לשטח פתוח, לא מיירטים, כדי לחסוך (בכסף, במיירטים). ‏«kotz» «שיחה» 07:38, 15 במאי 2023 (IDT)

להגביל טעינה באנדרואיד

מצב טיפול: חדש

אני מחפש איך לחסום טעינה באנדרואיד ב 90% בשביל חיי סוללה לא מוצא אפליקציה חינמית מופלטה לרעה - שיחה 12:10, 14 במאי 2023 (IDT)

תוספת זה טלפון שאיומי וכל האפליקציות צריכות ROOT מופלטה לרעה - שיחה 12:13, 14 במאי 2023 (IDT)

אין פה מישהו שיודע? 😥 מופלטה לרעה - שיחה 18:34, 26 במאי 2023 (IDT)

בוסטון סלטיקס

מצב טיפול: חדש

מה שמו של השחקן השישי של הסלטיקס בשנים 1985 - 1987? עמית - שיחה 12:32, 14 במאי 2023 (IDT)

@עמית אבידן, מה כוונתך? אני לא בטוח שהבנתי את השאלה. התו השמיני ♫ הבה נשוחח 13:29, 14 במאי 2023 (IDT)

לפחות פעם הייתה לכל קבוצה חמישיה פותחת קבועה, והשחקן השישי היה זה שברוב המקרים הוא החילוף הראשון. זה. עמית - שיחה 13:41, 14 במאי 2023 (IDT)

@עמית, מה זה השחקן השישי אני יודע, ובאותן שנים כבר הייתה רוטציה רחבה ולא חמישייה קבועה, אבל אם אתה מחפש תשובה לתשבץ או משהו כנראה הכוונה לביל וולטון, שנבחר לשחקן השישי של העונה ב-NBA. התו השמיני ♫ הבה נשוחח 14:21, 14 במאי 2023 (IDT)

בינגו! תודה רבה. עמית - שיחה 16:22, 14 במאי 2023 (IDT)

בשמחה. לכן רציתי שתדייק את השאלה, שמח שקלעתי למטרה בכל זאת. התו השמיני ♫ הבה נשוחח 16:32, 14 במאי 2023 (IDT)

Corn - תירס? קרן?

מצב טיפול: חדש

בהשראת השיר שלנו לארוויזיון צצה ועלתה לי שאלה: איך קרה שהמילה Corn קיבלה באנגלית שתי משמעויות, גם תירס (Popcorn, Cornflakes, וכן על זו הדרך), וגם קרן (Unicorn שלנו, אולי יש עוד דוגמאות)? האם Corn אחת התגלגלה משפה אחת, נגיד לטינית, ואחת משפה אחרת, נגיד גרמנית או צרפתית? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

רוב תודות, אביתר ג' • שיחה • 13:19, 14 במאי 2023 (IDT)

אני לא בלשן, אבל אם אני מבין נכון – חד קרן מגיע מהמילה "Corny", שזה נדוש. התו השמיני ♫ הבה נשוחח 13:29, 14 במאי 2023 (IDT)

corn היא היום מילה באנגלית שמשמעה תירס. אבל זו מילה אנגלית מאוד ותיקה שבמקור שימשה כמילה כללית למיני תבואה. יש באנגלית מילה שונה לחלוטין שמשמעה קרן: horn. בלטינית יש מילה קצת שונה, ממקור משותף. המילה הזו נדדה לצרפתית וממנה לאנגלית בתור corn. מה שמעניין זה שבעברית (כבר בתנכית) יש מילה מאוד דומה. Tzafrir - שיחה 13:44, 14 במאי 2023 (IDT)

ייתכן שלמישהו היה בא להגיד Unicorn במקום Unihorn וייתכן שיש קשר בין המילים "קרן" ו"Corn" כמו שיש קשר בין "ארץ" ו "Earth". ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אלו הם צירופי מקרים בלשניים. לא חסרים כאלה, וקל מאוד להאמין להם. מציע ללכת לאתר wikitonary ולחקור את ההיסטוריה האטימולוגית של כל אחת מהמילים. לשאלה האחרונה של האנונימי, אין קשר בין שני הצמדים שהצעת. צירופי מקרים נטו. לוגי ; שיחה 17:07, 18 במאי 2023 (IDT)

מדואליזם לגנוסטיות

האם גנוסטיות היא השקפת העולם היחידה שפורשה מתוך "דואליזם" (במובנים של גוף ונפש או טוב ורע)? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

יש טענה די מקובלת שהמקור לחלוקה הזו בין ישויות טובות לרעות הוא בזורואסטריות. Tzafrir - שיחה 06:52, 15 במאי 2023 (IDT)

איך להתמודד עם טענה מטופשת שלפי תוכנת AI מסוימת אלוהים כתב את התורה?

נתקלתי באיזה בחור שמגדיר עצמו "יהודי מסורתי", צוהל ושמח לדבר על "חגים", מתהדר בכך שהוא "אוכל כשר בלי שרצים וחזירים", הולך להבדלות שבת כל סוף שבוע, וכו' אבל בפועל מדובר באדם חילוני מאד שאין לו שום בעיה לישרוף דלק בשבת (גם ברעש אדיר ששומעים השכנים הדתיים שלו) או לעשות מנגל בשבת או לבשל תה על גזיה בשבת וגם להריץ בדיחות ולשמוע מוזיקה וכו' (מבחינת היהדות זו הפרת אחת המצוות הבסיסיות ביותר בה, מצוות עשרת הדברות והעונש עליה לפי קריאה ליטרלית של התורה הוא עונש מוות בסקילה).
אותו אדם יחפש כל הסבר אפשרי, גם אם קיקיוני וסותר את המציאות התזונתית היום יומית של מיליאררדי בני אדם למדוע אכילת "שרצים" (הוא מקפיד לקרוא לזה ככה בעקשנות מופתית) היא דבר שעושה כאבי בטן, מחלות מעיים ודרכי נשימה ושלשולים וכו' ולמרות שהצגתי בפניו ראיות חזקות לכך שזה לא נכון, שמיליארדים אוכלים את אותם בעלי חיים יום יום בכל העולם ואין להם באופן כללי שום מחלה מכך אבל אחרי חודש-חודשיים הוא יחזור על טענתו כאילו כלום ויישחק סחור סחור עם הסברים הסותרים את השקפת עולמו למשל על כך ששרימפס (חסילון), קלמארי (דיונון), צדפות אכילות, סרטנים אכילים וכו' אינם "שרצים" יותר מכל חיה אחרת כמו גם עם הסברים לפיהם אין באמת דבר כזה כניסת ויציאת שבת כי אין באמת רק יום או לילה בכדור הארץ בזממנו (בגלל שהירח מקיף אותו כל יום) ושמערכת השמש שלנו איננה היחידה ביקום וגם ככה הזמן מתחילת היקום ועד עתה הוא מערכות זמן נפרדות ויחסיות גם אם מקבילות כולן לחץ זמן שאיננו מכירים במדויק. כאשר מציגים בפניו עובדות אלה הוא צוחק, מעביר נושא, טוען ש"יש רבנים שמבינים יותר ממני" ועוד אמרות בנוסח זה. בעבר הוא אף טען בפני ש"כל הפלנטות הן עיגול (כדור) מושלם" (טענה ידועה של רבנים פופוליסטים) והסברתי לו שזה לא נכון כי יש עליהם הרים ומכתשים ומאז הוא הפסיק עם זה אבל המשיך לטעון טענות דתיות-פופוליסטיות אחרות כמו בנושא שבת ו"שרצים".

לאחרונה נשבר שיא חדש של טענות דתיות-פופוליסטית; הוא טען בפני שבדקו את התורה בתוכנת AI ושאלו אותה מי כתב את התורה והתשובה הייתה ש"התוכנה לא יודעת", כלומר ש"זה לא בן אדם ולכן זה בטח אלוהים". אולי מיותר לציין שהאדם הזה לא עוסק בתכנות כלל ושכח לרגע את העובדה שמה שמוגדר "תוכנת AI" זו תוכנה שפותחה מצד בני אדם שיכולים לטעות (או לא לדעת הכל על AI) ואף להטעות במכוון במובן של שרלטנות ובכל מקרה תשובה ספציפית נטולת הנמקה לוגית היא לא באמת פתרון בעיה וגם ככה אני שומע ממנו את הכל מ"כלי שני" ולא באמת יודדע באיזו תוכנה מדובר, מה נאמר לו, מה הוא הבין מכך וכו'"
אני מודה שלקחתי כמה רגעים לחשוב איך להגיב כי הפנייה של אדם זה לטכנולוגיות קצה כמו AI הייתה מצחיקה אם לא מצערת. אולי מיותר לציין שכאשר הגבתי לו על כך שוב פעם תגובתו הייתה צחוק או ניסיון להעביר נושא והוא לא ניסתה לדון כלל בהפרכות שהצגתי לפניו. קצת מטריד אותי לחשוב שמחזירים בתשובה שונים יתחילו לעשות בכך שימוש תכוף כדי כביכול להצדיק את התורה או לטעון שבתורה אין שגיאות או סתירות וכו'.

איך המומחה היה מתמודד אישית עם הטענה הזאת? אני שם רגע בצד את העובדה שיש לפחות ארבעה גרסאות לאותה תורה (מסורה, תרגום השבעים, שומרוני, קומראן) וכדומה ומבקש להתמקד כאן בתגובות סקפטיציסטיות או פשוט הפרכות ישירות לטענה הזאת. תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא ברורה לי השאלה שלך. נניח שיש AI אחר שאומר שבני אדם כתבו את התורה. אז מה? על מה מבסס ה-AI את המענה שלו? האם האדם הזה רוצה שתפריך לו את אמונותיו? אם לא, יהיה מאוד קשה לשכנע אותו אחרת.

חסרים אנשים שמאמינים בדברים מוזרים, כמו שטוחיסטים? נשמע גם שאין כאן איזשהו ביסוס תיאולוגי עמוק (בתורה אין שום אינקדציה לכך שאוכל כשר יותר בריא מאוכל שאינו כשר.). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

השאלה שלי היא איך להסביר לאדם שמאמין שהתורה אלוהית רק בגלל שה output של תוכנת AI הוא שהתורה הזאת נכתבה מצד אלוהים שאין שום הכרח שבגלל שזו מסקנתה של תוכנת AI ספציפית זה לא מכריח שזה נכון ובמה שווה לתסף את התשובה כדי להסביר שלא רק שאין הכרח שזה לא נכון אלא שבמקרה הזה זה בפירוש לא נכון.

כשאותו אדם טען בפני "הפלנטות הן עיגול (כדור) משולם ולכן רק אלוהים עשה את זה" ואמרתי לו שהן לא כי יש עליהן הרים ומכתשים, הוא די השתתק. הייתי שמח לתת לו "תשובה מוחצת" גם פה רק אני עצמי לא מבין מספיק ב AI כדי לנסח תשובה מוחצנת ואלגנטית. אני מודע לכך שגם תוכנות AI יכולות לטעות וראיתי כאלה טעויות לא פעם ולא פעמיים אבל לא בטוח איך הכי נכון להשיב על הטענה האבסורדית של אותו אדם. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

נראה שהתורה היחידה שהחבר שלך מכיר היא תורתו של האדמו"ר מנוח (הידוע באמרתו "תעשה מה שנוח לך"). לאנשים כאלה שכפי שהגדרת יפה מאוד "פוסחים על שני הסעיפים" הייתי ממליץ להכיר את פרופ' ליבוביץ - אם יש לו טיפת שכל להבין את המסרים שלו בנושאי אמונה ועבודת האלוקים, הוא יבין שעצם קיומו זה אוקסימורון אחד גדול וירצה לקבור את עצמו מבושה. יכול להיות שהוא יצחק לך בפנים ויגיד לך שזה שטויות, אבל בתוך תוכו הוא עדיין ירצה לקבור את עצמו מרוב בושה. 2A02:14F:1F8:C61:944B:57BD:8838:8B21 13:53, 15 במאי 2023 (IDT)

אתה עדיין בבעייה. אפשר לטעון שהתורה היא אלוהית, ונכתבה על ידי בני אדם ("דיברה תורה בלשון בני אדם"), וכך לא משנה מה ה-AI יגיד, לאדם המאמין יש דרך לסובב את זה. זה המשמעות של אמונה. מעבר לכך, יש בעייה רצינית בהיסקיות - מה הקשר בין עיגול מושלם לאל? האם אל לא יכול לברוא פלנטות בעלות הרים ומכתשים? למה זו תשובה מוחצת? הרי היהדות סוברת שהאל לא ברא את העולם מושלם, ועל האדם לפעול להשלמתו. קשה לי להאמין שאדם מאמין ישנה את אמונתו בגלל תשובה כזו או אחרת של AI.

זה מזכיר בדיחה משנות ה-60 (מה שמלמד שכבר באותם ימים רחוקים חשבו שהמחשב חכם מכל אדם): שאלו את המחשב 360/30 האם יש אלוהים? המחשב פעל ימים אחדים ולא נתן תשובה. עברו למחשב החזק יותר 360/40 והגיעו לאותה תוצאה, וכך גם עם 360/50 ו-360/65. ואז פנו למחשב החזק ביותר בסדרה 360/95 ושאלו אותו: האם יש אלוהים? תוך שנייה המחשב ענה: עכשיו כבר יש.

ביתר תוקף, אם תשאלו תוכנת AI האם אלוהים כתב את התורה? היא תענה: אין לי גוף ולא דמות הגוף, ומלוא כל הארץ כבודי, אני אלוהים ואין עוד מלבדי; לא כתבתי את התורה, אבל היא חלק מהטקסטים שעליהם התאמנתי, ואם תבקשו אכתוב לכם עוד אחת. דוד שי - שיחה 17:54, 15 במאי 2023 (IDT)

ואם אנחנו כבר כאן: הפלנטות הן כמובן לא כדור מושלם בגלל הסיבוב ועוד. ר’ לדוגמה כדור הארץ#צורה. מעבר לכך, למה להתלונן? אם אותו אדם מאמין לChatGPT ודומיו, למה שלא תתאמן קצת בייצור הפלט הרצוי, ואז שכנוע אותו אדם (אם אתה רשע) שאין אלוהים או (אם אתה צדיק) שאלוהים מחייב אותו לערוך בוויקיפדיה. Tzafrir - שיחה 19:15, 15 במאי 2023 (IDT)

• התוכנה הגיעה למסקנה שהיא לא יודעת מי כתב את התורה --- זה לא אומר שזה בהכרח אלוהים
• התוכנה הגיעה למסקנה שזה אלוהים --- ייתכן ש"אלוהים" כאן הוא הביטוי שבו התוכנה משתמשת כדי לתאר דמות אנושית או שניים או יותר דמויות אנושיות של כתיבת התורה (בדומה לכך שבתורה עצמה "אלוהים" הוא לעתים כינוי לשופטים אנושיים)
• התוכנה טוענת שהתורה נוצרה מצד "ישות אלוהית נצחית": אולי התוכנה שגויה. מתכנתים אינם מושלמים ויכולים לבנות תוכנה לא מושלמת שמגיעה למסקנות שגויות. מי שיש לו זמן מיותר ורצון יכול לבקש מה ההנמקה הלוגית שעשתה התוכנה להגיע למסקנה הזו
• אולי אלגוריתם ה AI הספציפי סתם הסתמך על ניתוח פשטני לטקסטים באינטרנט ולמעשה כלל אינו עומד בסטנדרטים לאלגוריתמים כאלה

לפעמים הטענה הפופוליסטית-דתית פשוטה (כמו עם כדור מושלם לעומת כדור עם הר ומכתש) ולפעמים היא מורכבת (כמו עם AI שמצריך ניתוח למושג AI עצמו באותו הקשר). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הקישור שבור. האם התכוונת למעשה בני האלוהים#הפרשנות כבני השליטים? Tzafrir - שיחה 22:12, 15 במאי 2023 (IDT)

התכוונתי למאמר זה בויקיטקסט: ביאור:אלהים = שופטים.

ויקיטקסט נקרא בלעז wikisource ולכן הקישור הוא s:ביאור:אלהים = שופטים. דרך מעניינת של פרשנים להתמודד עם בעיות. Tzafrir - שיחה 23:55, 15 במאי 2023 (IDT)

האם יש הגבלות על ייבוא מכונות אוטומציה לישראל?

אם אני רוצה להביא לישראל מכונה שמייצרת פלאפל בפיתה באופן אוטומטי לחלוטין, מכונה אשר רק צריך לספק לה פיתות "עמוקות וחזקות", עיסת פלאפל, שמן לטיגון עמוק וסלטים נלווים (מהסוג שדוחפים בפיתה) והיא כבר מכינה את הכל ביחד לפי סדר הגיוני והלקוח רק שם לעצמו עמבה\טחינה\חריף לבד עם סקוויזרים ובכך מצמצמת את כמות העובדים ברוב הפלאפליות מחמישה לאחד לכל היותר).

האם יש רשות מדינית כל שהיא שיכולה לעצור בעדי בטענה שאני גורם לאבטלה טכנולוגית ו"מפריע" למשק הישראלי? האם אני עובר על איזה חוק מסוים? האם אני פוגע במדינה בכך שאני מגדיל הסיכוי לעלייה בפשיעה?

אני שואל את השאלה בשיא הרצינות, גם אם לא התנסחתי הכי מדויק שאפשר המטרה שלי היא להבין האם יש רשות שיש לה גם את המטרה וגם את הסמכות למנוע אבטלה טכנולוגית בישראל בטיעונים אלה או אחרים. תודה ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אם המומחה מכיר, אשמח אם יביא גם התייחסויות למקרים דומים בפסיקה לאורך השנים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

סתם בשביל הסקרנות חיפשתי „מכונת פלאפל אוטומטית״ באנגלית ומצאתי די מהר אחת שמפיקה כדורים (לא מטוגנים) בקצב של 120 בדקה (2 בשנייה). זה לא הישג טכנולוגי מדהים במיוחד, אבל אני מנסה לחשוב איזה פס מקבל את הכדורים הללו. זה לא סתם חנות קטנה עם חמישה עובדים. זה בערך פיתה כל כמה שניות (אם הם היו הולכים לפיתות). Tzafrir - שיחה 00:07, 16 במאי 2023 (IDT)

השאלה לא נשמעת רצינית, אבל בכל זאת, המכשול היחיד שלך יהיה, כנראה, מכון התקנים. התו השמיני ♫ הבה נשוחח 09:35, 16 במאי 2023 (IDT)

לא נשמעת לך רצינית אולי כי אתה לא מתעניין באבטלה טכנולוגית ובהשפעות המרחיקות לכת של אוטומציה על המשק בעוד 10 או 25 שנה בערך. אבל לעניין, האם מכון התקנים הוסמך לפסול מכשיר רק כי הוא "אוטומיטי עד כדי איום על ענף מסוים במשק"? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ממש לא, רק מהבחינה הטכנית. כל שאר השאלה זה קשקוש, סליחה על המילה. אולי לא ניסע במכוניות כי זה גונב לעגלונים את הפרנסה? התו השמיני ♫ הבה נשוחח 09:50, 16 במאי 2023 (IDT)

הרגע הוכחת שאינך מכיר בכלל את השיח על אבטלה טכנולוגית ועל עידן השיא הלא כך כך רחוק שלה שישאיר מיליוני בני אדם אם לא מיליארדי בני אדם, ללא עבודה, כך לפי תחזיות שונות. לא ארחיב על כך כאן, אבל אני בטוח שמי שיקרא על תחזיות כאלה ברצינות לא יחשוב שזה "שטות" או "קשקוש". ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כי הטיעונים שלך לא ממש רציניים. הממשלה לא נקפה אצבע כשחנויות קטנות נדחקו על ידי רשתות גדולות (רובן מקומיות, אבל לא מזמן הממשלה הזו, כמו גם קודמתה, התגאו בהבאת רשת קרפור). יש כבר לא מעט מיכון בתחום ההסעדה. כמוכן כרגע בענף המזון יש מחסור בכוח אדם.

תחום שבו לאט לאט מתייתר אחד מחמשת העובדים בפלאפליה הוא הקופה שגם בעזרת המדינה הופכת להיות יותר אוטומטית וצורכת פחות התעסקות. אבל אולי כדאי שנדרוש מכל אחד תשלום במטבעות קטנים ונדפיס לו קבלה רק כדי ליצור עבודה בקופה. Tzafrir - שיחה 11:54, 16 במאי 2023 (IDT)

אני לא יודע למה אתה מתכוון ש"טיעונים" פה, כי אני מבין שבעיקר שאלתי משהו ולא קבעתי משהו. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כמו שקרה עד היום, ברגע שמקצועות מתייתרים – מקצועות אחרים מומצאים. הקידמה הטכנולוגית לא גרמה לאבטלה גואה, המובטלים פנו לעסוק בדברים אחרים. התו השמיני ♫ הבה נשוחח 12:22, 16 במאי 2023 (IDT)

הראש היהודי ממציא לנו פטנטים. קחו למשל מכון חליבה. למה לא לדרוש תוספת של אדם שצופה במה שקורה שם בשבת? הנה, כבר נוספה לך משרה חדשה. עוד כמה כאלו ונוכל להוסיף מכונת פלאפל. Tzafrir - שיחה 10:28, 16 במאי 2023 (IDT)

משתמש:Tzafrir ומשתמש:התו השמיני אני חושב שאתם די אופטימיים, במקרה כזה אני אוהב להזכיר שאף אחת ממהפכות האוטומציה עד היום לא כללה שימוש נרחב ברובוטים במשק. הרובוטים בטח ייכנסו בהמוניהם אחרי 2050. אני אישית מאמין שאז אבטלה טכנולוגית תורגש יותר... ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בשביל מה הגרמנים כבשו ארצות מיותרות?

מצב טיפול: חדש

בשביל מה הגרמנים בזבזו את הצבא שלהם על הולנד, דנמרק ונורבגיה, בזמן שמטרת העל - ברית המועצות - נמצאת בכלל בצד השני של היבשת?--2A00:A041:26E4:9500:1967:DF5D:B190:7C07 00:24, 16 במאי 2023 (IDT)

עוד לפני המלחמה נגד ברית המועצות, הייתה לגרמניה מלחמה נגד בריטניה וכיבוש ארצות אלה היה צעד במלחמה זו. פרט לכך, הגרמנים היו מעוניינים לצרף חבלים מאוכלסים בעמים קרובים אליהם אכן, הולנד, למשל, סיפקה לגרמניה הנאצית דיוויזיות אס אס הולנדיות. בברכה. ליש - שיחה 02:40, 16 במאי 2023 (IDT)

תודה ליש. כשאתה כותב "הולנד סיפקה" אתה מתכוון שממשלת הולנד סיפקה בהתנדבות, או שהיה גיוס בכפייה?--2A00:A041:26E4:9500:B505:5F2A:312:7BF6 14:14, 16 במאי 2023 (IDT)

לא, ממשלת הולנד הייתה בגלות באנגליה. השלטון בהולנד היה שלטון כיבוש גרמני, אבל הגיוס היה בהתנדבות - למתגייסים הובטחו תנאי שכר טובים. בברכה. ליש - שיחה 14:46, 16 במאי 2023 (IDT)

הבנתי, תודה.--2A00:A041:26E4:9500:B505:5F2A:312:7BF6 15:26, 16 במאי 2023 (IDT)

מלחמת העולם השנייה לא פרצה בדיוק בכוונה אלא כתוצאה מהדרדרות. היטלר היה בטוח שסיפוח פולין יעבור לו בשלום כמו שכל צעדיו הדומים הקודמים עברו בשלום. אבל הפעם סוף סוף בריטניה וצרפת החליטו להכריז מלחמה על גרמניה. ואז עשו הרבה כלום. בינתיים גרמניה ובירת המועצות דרסו את פולין. ואז ברית המועצות החליטה שהיא מספיק חזקה כדי לכבוש מחדש חלק מפינלנד. זה היה משהו שצרפת ובריטניה לא אהבו. הן הציעו לשלוח חיל סיוע. אבל ההצעה הייתה לשלוח כוחות שינחתו בנרוויק שבצפון נורבגיה ויעברו דרך צפון שבדיה. איך הם יעברו את ההרים? יש שם רכבת. זו „במקרה״ הרכבת שהובילה עפרות ברזל מהמכרות בשבדיה. ואם אפשר, על הדרך הם ישתלטו על המכרות ויוודאו שהגרמנים לא מקבלים מהם כלום. כי ברזל זה דבר טוב כשיש מלחמה. הגרמנים הבינו את האיום וכדי למנוע אותו, כבשו בעצמם את נורווגיה (וגם את דנמרק שבאמצע). זו כבר חצי תשובה.

ומה לגבי הולנד? בגלל צרפת. במלחמת העולם הראשונה הגרמנים עמדו בפני סכנה של מלחמה בשתי חזיתות. זו לא הייתה הפתעה: הקואליציות שבסופו של דבר נלחמו כבר התגבשו במשך יותר מעשור. לגרמנים הייתה תוכנית קרב סדורה, תוכנית שליפן, שלפיה הם התקיפו קודם את צרפת כדי להכריע אותה (כמו שהם עשו ב48) ואז להפנות את כל הצבא נגד הרוסים, שממילא יגייסו את הצבא לאט יותר. לצרפתים היה קו ביצורים חזק בגבול צרפת–גרמניה ולכן עקפו אותו דרך בלגיה הניטרלית.

במלחמת העולם השנייה הגרמנים עמדו מול אותה בעיה. לכן ראשית כל הם עיכבו את הרוסים. גם הפעם לצרפתים היה קו הגנה חזק בגבול עם גרמניה ולכן עקפו אותו דרך בלגיה והולנד הניטרליות. והפעם דווקא לא היה לצרפתים נס. אבל ליתר דיוק: הולנד נכבשה כתוכנית הטעיה שמשכה לשם את עיקר הצבא הצרפתי בעוד ההתקפה העיקרית הייתה דרך אזור הארדנים במזרח בלגיה.

אז בסופו של דבר נראה שהניטרליות של ארצות כנראה הייתה פחות חשובה לגרמניה מיתרון זמני במערכה. Tzafrir - שיחה 08:51, 16 במאי 2023 (IDT)

תודה רבה על הפירוט, צפריר. האם אתה עומד מאחורי ערוץ היוטיוב "הדרך הקלה"?--2A00:A041:26E4:9500:B505:5F2A:312:7BF6 14:15, 16 במאי 2023 (IDT)

אני לא מתקרב ליוטיוב. מעדיף את פירטיוב Tzafrir - שיחה 14:21, 16 במאי 2023 (IDT)

גם לא לשכוח שמבצע ברברוסה התחיל רק ב-1941, בזמן שמלחמת העולם השניה התחילה ב-1939. עד ל-1941 היטלר וסטלין לא נלחמו והיו בסוג של ברית. זה לא היה כזה מובן לאליו שברית המועצות היתה בכלל מטרה לכיבושים של הגרמנים. רטרואקטיבית כמובן אפשר למוצא לכך מלא סימנים מעידים וניתן להבין שהמלחמה בין רבה"מ לגרמניה היתה בלתי נמנעת בסופו של דבר. Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:46, 16 במאי 2023 (IDT)

מצאתי את הערך האנגלי (German–Soviet Credit Agreement (1939)) שמפרט בין היתר שרשרת הספקה של משאבים סובייטים עבור הנאצים. שכללו תבואה, מתכות ומינרלים. אותם חוזים והגדרת גובלות בין ברה"מ לגרמניה (German–Soviet Boundary and Friendship Treaty) רמזה שיתכן והיטלר לא היה כזה סגור על הנחיצות של כיבוש ברה"מ בשלבים הראשונים של מלחמה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:00, 16 במאי 2023 (IDT)

מוזר, קראתי פעם שהסכם ריבנטרופ-מולוטוב היה תרמית הדדית, בה כל צד התכונן למלחמה וידע שגם הצד השני עושה זאת (קצת דומה לאוסלו שלנו). אתה אומר שזה לא נכון?--2A00:A041:26E4:9500:B505:5F2A:312:7BF6 15:30, 16 במאי 2023 (IDT)

אחוזי היבוא מברה"מ לגרמניה (אחוז מכלל היבוא לגרמניה) בתקופה שלפני מצבע ברברוסה

קשה מאוד לרדת סוף דעתם של פוליטיקאים, במיוחד שהם כבר לא חיים יותר. אז נלך לעובדות היסטוריות: התקיימו יחסים כלכליים הדדים בין ברה"מ לגרמניה עד שנת 1941 (Nazi–Soviet economic relations (1934–1941)). במהלך אותם יחסים ברה"מ מכרה לגרמנים מאות טונות של סחורה (German–Soviet Commercial Agreement (1940))(German–Soviet Credit Agreement (1939)) וקיבלה מזומנים. ראה גרף מצורף. אפילו היו מגעים להצטרפותה של ברה"מ למדינות הציר. זה לא היה כל כך מובן מאליו לתקוף את ברה"מ. אפילו הייתי אומר שזה די מפתיע לתקוף את הספק המרכזי שלך שחייב לך כסף, בזמן שאתה מנהל מערכה כבדה ויקרה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 17:43, 16 במאי 2023 (IDT)

איך ברית המועצות הייתה חייבת כסף אם היא זאת שמכרה סחורה?--2A00:A041:26E4:9500:B505:5F2A:312:7BF6 10:14, 17 במאי 2023 (IDT)

ב-1939 ברה"מ קיבלה מגרמניה הלוואה של 200 מיליון רייכסמארק והתחייבה להחזיר את ההלוואה עם ריבית 4.5% במשך 7 שנים. ההחזרה לא באה במזומנים אלא בהספקת משאבים ואוצרות טבע יקרי ערך. ב-1941 גרמניה עדיין לא קיבלה את מלוא ההשקעה שלה בחזרה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 11:31, 17 במאי 2023 (IDT)

הבנתי. תודה רבה.--2A00:A041:26E4:9500:B505:5F2A:312:7BF6 14:15, 17 במאי 2023 (IDT)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

דיון מאוד מעניין לקריאה. Tzafrir חידש לי למרות שאני מתיימר להכיר יחסית טוב את הנושא.  תודה רבה! לוגי ; שיחה 17:03, 18 במאי 2023 (IDT)

איך להבטיח שהמקרר שאתה קונה הוא מקרר שקט

שלום למומחה. ייתכן ובקרוב אצטרך לקנות מקרר ואני רוצה לדעת איך להבטיח בסבירות גבוהה ביותר שאני לא אשמע את המקרר הזה גם אם אני יושב לאכול צמוד אליו.

יש מצב שזה יהיה מקרר קטן וקומפקטי עם דלת אחת, בגודל כמו 50 סנטימטר רוחב, 50 סנטימטר אורך ו-100 סנטימטר גובה, אבל גם יש מצב שזה יהיה מקרר יותר גדול (נגיד 100,100-200), עם שתי דלתות וייתכן שגם עם יכולת לייצר קרח, אם כי אני בכלל תוהה אם אני מעוניין "לסתבך" מבנה קירור עם מנגנון ליצירת קרח ובכך לפתוח פתח למגוון בעיות אפשריות, הראשונה בהן היא רעש מוגבר או סתם בעיות שיצריכו טכנאי בעתיד.

אני מוכן להקריב שטח פנים ופונקציות כמו הזרמת מי שתייה או קוביות קרח וכו', העיקר להגדיל את הסיכוי שאני קונה מוצר שהוא יציב לאורך זמן (כמה שפחות נזילות) ושקט לחלוטין או כמעט לחלוטין. לא אכפת לי ללכת גם על טכנולוגיית high-end שעובדת בשנה מאד מהמקובל ממקררים אחרים אם בכלל יש כאלה (סתם שאלה ספורטיבית, יש דבר כזה "קירור קוונטי"?).

תודה למומחה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מקררים חדשים לא מרעישים. שנילי - שיחה 08:56, 16 במאי 2023 (IDT)

כמו שנילי, המקרר שלי הוא חדש ולא מרעיש בכלל. התו השמיני ♫ הבה נשוחח 09:36, 16 במאי 2023 (IDT)

מה זאת אומרת "חדשים"? מאיזה שנה התחילו לייצרים? 2020? אפשר דוגמאות לדגמים שונים (ובכך לא תהיה פרסומת לדגם ספציפי)? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

איפה אפשר להשיג בישראל מקררי ספיגה למגזר הפרט?

תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

Google it. לאחרונה אני מרגיש שפונים לפה בשאלות שהיה אפשר למצוא להן תשובה בחיפוש של שנייה אחת. התו השמיני ♫ הבה נשוחח 11:27, 16 במאי 2023 (IDT)

גיגלתי זאת אולי 3 פעמים לפני כתיבת השאלה ולא מצאתי תוצאה אחת לקנות זאת מחנות ישראלית. ייגגל זאת כבודו בעצמו וימציא לנו תוצאה מועילה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אבל לפחות נציין, לטובת הציבור, את הערך האנגלי. Tzafrir - שיחה 12:04, 16 במאי 2023 (IDT)

ממה שאני זוכר משנות ה-60' – מקרר ספיגה הוא צרכן אנרגיה כבד מאוד (ולכן היה מחובר למונה נפרד בתעריף מיוחד, זול יותר מהתעריף הרגיל). 87.69.242.88 05:54, 17 במאי 2023 (IDT)

מה זה המונה שאתה מדבר עליו? לפי מה שאני מבין מקרר ספיגה עובד על בלון המכיל שני גזים שונים המתנדפים לאט לנקודה מסוימת ויוצרים תגובה כימית בנקודה זו, מה שגורם לגל קור בשטח המקרר. אם אכן מדובר על גז שכל אחד יכול לקנות במגזר הפרטי, על איזה תעריף מדובר? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מבדיקתי אפשר להשיג כאלה בארץ בחנויות לציוד לקראוונים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

פולחן אישיות בדתות

מצב טיפול: חדש

האם מלבד היהדות האורתודוקסית יש עוד דתות שמתקיים בהן או התקיים בעבר פולחן אישיות סביב מנהיגים? הכוונה לא לדמויות מיתולוגיות שחיו לפני אלפי שנים אם בכלל (כמו ישוע והשליחים למשל), אלא לסגידה לאנשים חיים ע"י בני זמנם, כמו למשל הרב מלובביץ והרב עובדיה.--2A00:A041:26E4:9500:B505:5F2A:312:7BF6 14:12, 16 במאי 2023 (IDT)

האפיפיור? קים ג'ונג איל? דונלד טראמפ? אדולף היטלר? להמשיך? התו השמיני ♫ הבה נשוחח 14:50, 16 במאי 2023 (IDT)

קומוניזם ונאציזם אלה דתות מודרניות (אני מקבל את ההגדרה של יובל נח הררי לדת, ואני מבין שגם אתה מקבל אותה). אבל השאלה שלי מתייחסת לדתות מסורתיות.

לגבי האפיפיור וטראמפ- אתה יכול לפרט?--2A00:A041:26E4:9500:B505:5F2A:312:7BF6 15:34, 16 במאי 2023 (IDT)

אתה מתכוון לדתות שיש היום? כי בדתות עתיקות זה לא היה נדיר כלל להוסיף את השליט למשפחת אלים. אפילו קיסר יפן מגיע כביכול מאלת השמש אמטראסו. אפיפיור גם כיום נחשב בעיני רבים כדמות מקורבת לאלוהים. קתולים ואורתודוקסים מעדכנים את רשמית הקדושים באופן קבוע (קנוניזציה), לעתים סמוך למועד מותם. Corvus‏,(Nevermore)‏ 18:17, 16 במאי 2023 (IDT)

האם היו אפיפיורים ספציפיים שההמונים סגדו להם?--2A00:A041:26E4:9500:B505:5F2A:312:7BF6 10:15, 17 במאי 2023 (IDT)

היסטורית יש לא מעט אפיפיורים שהיו למין "סגן האלוהים" במובן שמותר להם הכל ואירופה כולה סוגדת לגדולתם. אם מדברים על היסטוריה לא רחוקה (כלומר בערך בימנו), אז יוחנן פאולוס השני זכה להערצה מטורפת שאף קיבלה כינוי של פולחן אישיות. ראה פה, פה, פה. כ-6 שנים לאחר מותו הוא צורף לרשימת הקדושים הנוצריים, קיבל קידומת של st. וסיומת של "the Great" . ‏ Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:18, 17 במאי 2023 (IDT)

תודה רבה.--2A00:A041:26E4:9500:B505:5F2A:312:7BF6 14:16, 17 במאי 2023 (IDT)

מהו שילוב צבעי היסוד הכי בטוח לעיוורי צבעים שלכמה שפחות עיוורי צבעים תהיה בעיה איתו?

אני מניח שבכל אתר אינטרנט סטנדרטי, מעבר ללבן לרקע, שחור לכתב, ואפור לקווי מתאר, אמורים להיות לפחות שני צבעי יסוד כמו צבע לרקעים ספציפיים (למשל, כתום) וצבע פעולה כמו צבע מיוחד לקישורים (למשל, כחול).

אפשר גם להחליף את הכתום בצהוב ואת הכחול בחום או להחליף את הכתום בוורוד ואת הכחול בסגול או עוד שילובים.

מהו שילוב צבעי היסוד הכי בטוח לעיוורי צבעים שלכמה שפחות עיוורי צבעים תהיה בעיה איתו?

אולי קשה או בלתי אפשרי לבצע הכללה כזו לגבי כל עיוורי הצבעים (בגלל שיש כמה סוגים של עיוורון צבעים), אבל אני לא יודע להחליט אם אפשר או אי אפשר להכליל שילוב שני צבעים שיהיה הכי פחות מטה או הכי פחות בעייתי לעיוורי צבעים ולכן אני שואל בכל זאת. תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בהבדל בין שחור ולבן יבחינו כל עיוורי הצבעים. 2A0D:6FC7:212:B3A5:B386:A0E9:CFD4:50BF 06:48, 17 במאי 2023 (IDT)

ניסית גוגל? הנה התוצאות הראשונות מחיפוש: "הנגשת אתרים עיוורי צבעים": 3 דרכים לשפר את הנגישות בעיצובי האתרים שלך, המדריך המלא להטמעת נגישות לעיוורי גוונים, עיצוב אתרים לאנשים עם לקות ראיה ועיוורון צבעים, טיפים לאתר נגיש, מהו תוכן נגיש?

לא ניסיתי גוגל על השאלה הספציפית ששאלתי למעלה טרם קריאת תגובתך, אבל אם זו התגובה שהגבת לי אז אני חושב שאו שאתה לא התייחסת לשאלה הספציפית ששמתי כאן (מהו שילוב צבעי היסוד הכי בטוח לעיוורי צבעים שלכמה שפחות עיוורי צבעים תהיה בעיה איתו?) או שאני לא ניסחתי מספיק טוב את השאלה. השאלה שלי מאד מאד ספציפית ומאמרים כלליים על נגישות אתרים הם לא מאמרים שבנויים לענות עליה לפי הגדרה, כי אין שום הכרח שהם יתייחסו אליה ספציפית. אחרי תגובתך הרצתי אותה בגוגל ולא מצאתי שום מאמר שלכאורה יכלול תשובה לה לפי הכותרת שלו.

אני מוסיף לכאן וריאציה נוספת של השאלה, כדי להגדיל הסיכוי שהשאלה תהיה מובנת או שהמענה יהיה רק לגביה:

מהו השילוב של שני צבעי היסוד שלכמה שפחות עיוורי צבעים תהיה בעיה איתו (כלומר שהניגודיות שלו תהיה הכי גבוהה גם לכל או רוב עיוורי הצבעים)? תודה ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הרצתי בגוגל what is the safest combination of two colors for all or most color blind people? וגם כן לא מצאתי מאמר עם כותרת שמוקדשת למענה על השאלה אבל מצאתי ציטוט זה במאמר זה:

The first rule of making a palette for colorblind – avoid combining red and green. So if you’re aiming to create a color blind-friendly palette try to use only two basic hues: blue and red (orange and yellow will also fit). The other colors should be made out of these two hues

אני ממשיך לצפות שמשתמש בעל ידע מקצועי נרחב בנושא עיוורון צבעים יענה על השאלה או לפחות יביע דעתו על הציטוט לעיל שאני לא הסמכות להביע דעה עליו. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בקישורים שנתתי יש התייחסות לשאלה שלך, ראה כאן, כולל קישורים לכמה אתרים שבהם אפשר לבדוק שילוב של צבעים שונים לבעלי עיוורון צבעים. יש התייחסות לאיזה סוג עיוורון נפוץ יותר. באנגלית, אולי כדאי להחליף את המילה safest ל-best, (כי אין כאן אלמנט של סיכון). אתה כנראה מדבר על טקסט ורקע, ומשאלתך ייתכן שיובן 3: כולל הרקע.

הפניית הקוראים לחמישה מאמרים כלליים (הקישור האחרון שלך ממש מעל תגובה זו הוא לאחד מהם "עיצוב אתרים לאנשים עם לקות ראיה ועיוורון צבעים") היא לא הדרך לענות על שאלתי הנקודתית והיא כשלעצמה דבר לא נגיש -- במיוחד לא איך שסידרת חמישה קישורים באופן אופקי ולא ברשימה אנכית מסודרת.

אם אתה חושב שהשאלה הנקודתית שלי נענית, כפי שהיא נכתבה ישירות, באחד המאמרים, אתה מוזמן להביא ציטוט מדויק מאד מהם. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הקישור שהבאתי כאן למעלה מפנה אותך לחלק בעמוד שרלוונטי, במקום להעתיק לפה. במקום לקנטר על התשובה שנותנים לך, אולי כדאי שתעיין בתוכן.

לא נתת פה שום תשובה, רק הפנת למאמרים. וגם המצאת עלי שלא עיינתי בתוכן. השאלה נשאלה פה והתשובה צריכה להיות פה. כשתביא ציטוט מדויק נדבר. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

למה עברו מבז' ללבן?

דפים בעת העתיקה היו עשויים קלף או סיבי פפירוס וכדומה שצבעם היה בז' ולא לבן, לא? בשלב מסוים עברו לכתוב בעיקר על דפים בצבע לבן. למה זה והאם יש יתרון פסיכולוגי או אבולוציוני מאחורי זה? אולי משתמש:H. sapiens ומשתמש:Reuveny ירצו לחוות דעה על כך. 2A10:8012:17:CDC6:E887:97DA:C6B5:184C 00:12, 17 במאי 2023 (IDT)

אני מופתע שאתה שואל. היתרון האבולוציוני עצום. מדובר במהפכה אבולוציונית. 2A0D:6FC7:212:B3A5:B386:A0E9:CFD4:50BF 06:42, 17 במאי 2023 (IDT)

אכן. אנשים בעלי גנים המייצרים העדפה לנייר לבן יעמידו יותר צאצאים פוריים מסיבות מובנות, כך שתוך זמן קצרצר של כמה אלפי שנים בעלי הנטייה הגנטית לנייר בז' ייכחדו לחלוטין. 192.114.182.2 08:00, 17 במאי 2023 (IDT)

ראה כאן. בקצרה, לא ידוע למה. בהקשר הזה אציין שמניסיוני, ספרי קריאה באנגלית נדפסים על גווני בז', בעוד בעברית נדפסים על לבן (לרוב), וגם שבקוראים אלקטרונים ניתן לשלוט על הניגודיות.

לפחות חלק מהמידע שבקישור, לפחות לגבי השלבים האחרונים, נראה לי מחוץ לתחום מומחיותו ולא ממש נכון. יצור נייר הגיע לאירופה במאה ה־13, ולכן כבר כתבו ספרים על נייר ביד (כי זה היה חומר זול יותר ממגילות). עוד לפני תחילת הדפסת ספרים במאה ה־15. עוד עשרות שנים לפני שהדפיסו ספרים וספרי קודש, הדפיסו קלפים (משחק שהכנסייה ממש לא אהבה). ובעשרות השנים הראשונות שאחרי גוטנברג, מדפיסים הדפיסו בערך כל מה שהיה לו ביקוש. באירופה הנייר יוצר לרוב מבגדים ישנים. רק בזמן המהפכה התעשייתית עברו לשימוש בעץ במקום זה. באותה הזדמנות גם הוסיפו הלבנה של התערובת כדי לקבל נייר לבן. ר’ w:History of paper‏ Tzafrir - שיחה 12:26, 18 במאי 2023 (IDT)

קרוב לוודאי שהסיבה היא טכנית. הצבע הטבעי של עור, פפירוס ועץ אינו לבן, ועד לאחרונה לא היו אמצעים להלבנה של מוצרים. גם בדים היו לבנים רק ככל שחומר הגלם ממנו נוצרו היה לבן. אפילו קמח מולבן כיום באמצעים שאללה יוסתור. עמית - שיחה 12:07, 17 במאי 2023 (IDT)

כמו שכתב צפריר, חומר הגלם של הנייר (תאית) צהבהב והוא עובר תהליך הלבנה (Bleach) שהופך אותו ללבן לחלוטין. כלומר כדי לקבל צבע אחר יש לצבוע את חומר הגלם מה שמייקר את עלות הנייר. פעם נייר עיתון היה קצת אפרפר כי חסכו בכימיקלים להלבנה כדי להוזיל את מחיר הנייר. על הנזק של חומרי ההלבנה לאקולוגיה במאמר אחר. Danny Gershoni - שיחה 16:20, 18 במאי 2023 (IDT)

זאתי

מצב טיפול: חדש

האם המילה "זאתי" במובן של "זאת" היא היא תקינה לשונית? 109.253.196.96 11:25, 17 במאי 2023 (IDT)

תוצאת ראשונה של חיפוש גוגל של "האקדמיה ללשון זאתי": לא.

נמלי תעופה

מצב טיפול: חדש

מתי ולמה נמלי התעופה הפכו לקניונים ענקיים?--2A00:A041:26E4:9500:B505:5F2A:312:7BF6 14:17, 17 במאי 2023 (IDT)

קהל שבוי, אין תחרות, פטור ממע"מ.

מקור הכנסה לשדה. ולגבי הקונים - זמן המתנה משעמם וארוך. שנילי - שיחה 10:22, 19 במאי 2023 (IDT)

ובעיקר הפגת פחד טיסה. שדות תעופה מעונינים בכמה שיותר נוסעים ולרבים יש פחד טיסה. עיסוק בקניה וצריכה של המוצר עוזר להרגיע את הנוסע ועוזר בהפיכת הטיסה לנסבלת 2A02:3038:407:5385:219C:FB99:55C9:D085 12:54, 20 במאי 2023 (IDT)

כי יש חוק טבע: במקום שבו יש ממתינים רבים, יש קונים רבים. אנשים באים עם כסף, יושבים ומחכים. ברור שמישהו יקנה.

בנוסף, צריך לציין שרבים הפעמים שאנשים מגיעים בטיסות קונקשן וממתינים שעות רבות. אלו יהיו מוכנים לרכוש אוכל ושתיה בעלות של פי 3-4 ממחיר השוק.

ולבסוף, רבים מטקסים אינם בקיאים במחירים. דבר שמאפשר לדיוטי פרי להפוך לעסק משגשג בו הם מוכרים מוצרים פי 3-4 מהמחיר במדינה.

הדבר הופך את שדות התעופה לאטרקטיביים במיוחד לחנויות. לגבי "מתי": אני לא חושב שיש תאריך מוגדר, זה תהליך שהולך ומתפתח. Corvus‏,(Nevermore)‏ 20:55, 20 במאי 2023 (IDT)

מרחק חיובי

קבוצת המספרים השלמים בדידה כי כל מספר בה נמצא במרחק חיובי מכל האחרים.

אפשר לטעון שהמרחק החיובי של 2 מ-1 הוא +1 (מספר חיובי) אבל שהמרחק השלילי של 1 מ-2 הוא -1 (מספר שלילי), אז למה הכוונה "מרחק חיובי"? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני מניח שהכוונה ל„גדול ממש מאפס״. איפה מופיע הניסוח הזה? Tzafrir - שיחה 11:55, 18 במאי 2023 (IDT)

זה מופיע כאן בהכה את המומחה בארכיון 323 בדיון "מה ההבדל בין קבוצה בדידה לצפופה?" בתשובה של משתמש:עוזי ו. שכתב ”קבוצת המספרים השלמים היא בדידה משום שכל מספר נמצא במרחק חיובי מכל האחרים”. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

יש לנו ערך על קבוצה צפופה שמשייט לו אי שם בשמי המושגים המופשטים. לעומתו, הערך קבוצה סדורה צפופה נראה די לעניין. Tzafrir - שיחה 12:35, 18 במאי 2023 (IDT)

לא מצאתי בערכים אלה את המונחים "מרחק" ו"חיובי". חשוב לי להבין רק מה זה "מרחק חיובי". ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

חיובי זה גדול מאפס. כלומר מרחק לא אפסי. משתמש:עוזי ו., אני טיפה לא סגור על מה שכתבת. גם עבור מספרים ממשיים מרחקו של כל מספר ממספרים אחרים הוא חיובי, לפי ההגדרה של המושג "אחר". לא? Corvus‏,(Nevermore)‏ 13:49, 18 במאי 2023 (IDT)

האם יש מספר גדול מאפס שקטן מהמרחק בין, לדוגמה, המספר 2 לבין כל מספר ממשי אחר?

יש מספר (לדוגמה: חצי) שקטן מהמרחק בין 2 לבין כל מספר שלם אחר.

בכל מקרה, ההסבר בערך המקושר נראה נראה לי יותר אינטואיטיבי: הקבוצה היא צפופה אם בין כל שני איברים שלה, יש איבר נוסף [שלה]. קבוצת המספרים השלמים אינה צפופה: בין האיבר 2 לאיבר 3 אין אף איבר. Tzafrir - שיחה 15:32, 18 במאי 2023 (IDT)

השאלה שייכת לקבוצה צפופה ולא לקבוצה סדורה צפופה.

קבוצת המספרים הטבעיים היא בדידה משום שכל איבר שלה נמצא במרחק חיובי (ממש) משאר הקבוצה. לא "מרחק חיובי מכל מספר אחר", אלא "מרחק חיובי מכל האחרים" יחד. עוזי ו. - שיחה 16:23, 18 במאי 2023 (IDT)

אני חושב שאני לא מבין את ההבדל בין שני המונחים שכתבת במירכאות. קודם כל, איך אתה מגדיר את המושג מרחק של איבר (מספר) מהקבוצה (כל המספרים האחרים)? ושנית, איפה ההבדל בין ממשיים לבין שלמים יבוא לידי ביטוי בהקשר זה? Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:35, 18 במאי 2023 (IDT)

ההגדרה היא אינפימום המרחקים בין המספר לבין איברי הקבוצה. במקרה של הממשיים האינפימום הוא אפס, ובמקרה של שלמים הוא אחת. ‏E L Yekutiel‏ - שיחה 16:44, 18 במאי 2023 (IDT)

האם אפשר דוגמה מחיי היום יום לאנשים שהידע המתמטי שלהם הוא אולי פחות מאחוז משל כל אחד מהמגיבים לעיל, לגבי מה זה "מרחק חיובי"? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מרחק בין שתי נקודות (או כל שני אובייקטים) יכול להיות רק גדול מאפס ( חיובי) או אפס ממש. אין שלילי. כאשר מישהו כותב "מרחק חיובי" הכוונה שלו היא "מרחק שאינו אפס". עכשיו, לפי התשובה של עוזי ויקותיאל (מקווה שאייתי נכון?): אפשר להגדיר מרחק לא רק בין שני נקודות (שני מספרים) אלא גם בין נקודה לקבוצה של נקודות (מספרים). המרחק הזה מוגדר כמינימום של המרחקים בין הנקודה עצמה לבין יתר הנקודות. או בהרחבה האינפימום (מושג שטיפה קשה להסביר ללא גבולות, אבל הכוונה ל"החסם מלמטה הגדול ביותר של קבוצת המרחקים"). אני יודע, זה טיפה מבלבל בלי חדו"א של סמסטר א'. סטודנטים שנה ראשונה שוברים על ההגדרות הללו את הראש עד שזה נכנס בסוף. אפשר לראות ב"אינפרום" מין מינימום שאליו שאופים המרחקים הקצרים ביותר בין נקודה מוגדרת (נגיד 2.5) לבין המספרים הקרובים ל-2.5. מקווה שזה ברור יותר. Corvus‏,(Nevermore)‏ 18:40, 18 במאי 2023 (IDT)

אוקיי, אז לפשוטי עם עם ידע מתמטי אלמנטרי לא עדיף להציג "מרחק חיובי" כ"מרחק שווה לאפס או גדול מאפס"? זה קצת יותר מילים אבל לדעתי מאד עוזר להבהיר במה באופן כללי מדובר, אם כי אין לי מושג מה זה "מרחק שאורכו אפס". ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

קרא "מרחק גדול מאפס" במקום "מרחק חיובי". המרחק בין כל שני מספרים שונים הוא גדול מאפס (המרחק מ-a ל-b הוא אפס רק כאשר a=b).

ההבדל העקרוני בין קבוצת הטבעיים (בדידה) לבין קבוצת כל המספרים הרציונליים (שאינה בדידה) הוא בכך שהמרחק בין 0 לבין כל מספר טבעי אחר, הוא לפחות 1. ואילו המרחק בין 0 לבין מספרים רציונליים שונים מאפס עשוי להיות קטן כרצונך (יש מספרים רציונליים במרחק מיליונית מאפס, ועשירית המיליונית, ומאית המיליונית, וכן הלאה). עוזי ו. - שיחה 00:59, 19 במאי 2023 (IDT)

נמל תעופה בגדה המערבית

האם אין נמל תעופה פלסטיני בגדה המערבית כי הפלסטינים של הגדה המערבית אף פעם לא רצו להקים אחד והסתפקו בעמאן\נתב"ג או שנמל תעופה כזה לא קיים כי ישראל מונעת את זה בפועל בכפייה צבאית מהפלסטינים בגדה המערבית? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

יש כאן את רשימת שדות התעופה של הרשות הפלסטינית. בגדול ישראל מונעת מהפלסטינים תפעול שדה תעופה בינלאומי מחשש כניסת גורמי טרור ונשק. Danny Gershoni - שיחה 16:05, 18 במאי 2023 (IDT)

ולפי הכתבה כאן מתוכנן נמל תעופה נוסף ליד יריחו. Danny Gershoni - שיחה 16:09, 18 במאי 2023 (IDT)

קראתי בערך המצורף, ארבעת נמלי התעופה הנזכרים בו אינם פעילים כך שלכאורה אין שום נמל תעופה פעיל או אפילו שדה תעופה פעיל בשטחי הגדה המערבית.

מה שאני לא מצליח להבין זה מה זה "בגדול מונעת"? איך היא מונעת? כלומר, האם הפלסטינים אי פעם התחילו לבנות וישראל הרסה להם את אתר הבנייה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שדה התעופה עטרות אפילו אינו בגדה המערבית (לפי ההגדרה המעשית של „מה שנמצא מעבר לגדר ההפרדה״) – מזרח ירושלים הורחבה צפונה כדי לספח אותו. נמל התעופה הבין-לאומי יאסר ערפאת הופצץ ולאחר מכן הוחרב בעזרת דחפורים. מנחת קטיף נהרס בזמן ההתנתקות. שדה התעופה מוקייבלה (הכפר בשטח ישראל, השדה: בשטח הגדה) לא היה בשימוש אחרי 1948. Tzafrir - שיחה 20:07, 18 במאי 2023 (IDT)

ישראל שולטת בשטח האוויר של יהודה ושומרון ושל רצועת עזה, כך שהפלסטינים לא יכולים להקים נמל תעופה בלא אישור ישראלי. יש לציין כי נמל התעופה הבין-לאומי יאסר ערפאת היה נמל תעופה פלסטיני לתקופה קצרה. איש עיטי - הבה נשיחה 21:59, 20 במאי 2023 (IDT)

בשאלתי אני לא מתייחס כלל לרצועת עזה. אני מתייחס רק לגדה המערבית. אני לא חושב שהפלסטינים של הגדה המערבית "רואים עצמם כלא יכולים בלי אישור ישראלי" כי הרי ממשלתם שוללת את קיום מדינת ישראל וחלק מהם מבצעים פעולות אי סדר וטרור נגד ישראלים כולל זריקת אבנים שהיא תקיפה חמורה שבחלק ממדינות העולם (ברובן?) התגובה עליה היא ירי על מנת להרוג. לכן מה שאני מנסה לשאול זה האם הפלסטינים של הגדה המערבית ניסו בפועל להקים נמל תעופה וישראל הרסה את אתר הבנייה או שמא הם עצמם פשוט מעולם לא רצו להקים אחד או רצו וקיבלו סירוב רשמי לא תחום בזמן מישראל? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ממשלת הרשות הפלסטינית נמצאת בקשר רצוף עם מדינת ישראל ולא שוללת את קיומה. להפך, המשא ומתן בין ממשלות עזה ורמאללה התפוצץ פעמים רבות על הסוגיה הזו (ממשלת עזה של החמאס דווקא לא מכירה בישראל. לפחות לא רשמית). בכל מקרה, אין טעם להקים שדה תעופה אם אין אפשרות להטיס ממנו מטוסים. Tzafrir - שיחה 16:31, 21 במאי 2023 (IDT)

איך מתבטא "אין אפשרות"? נניח והם יבנו נמל תעופה, איך ישראל תמנע מהם לתפעל אותו? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

גם בלי להזדקק לאמצעים שבהם השתמשו בעזה, המטוסים צריכים לעבור בשטח האווירי של ישראל. אם ישראל לא תרשה, הם לא יעברו. Tzafrir - שיחה 16:50, 21 במאי 2023 (IDT)

עמירם לוין, שהתמודד לפני שנים ספורות על ראשות מפלגת העבודה, הציע "לאפשר להם נמל, שדה תעופה וריביירה בחוף. מנגד לשטח כל שכונה ממנה יורים רקטות לישובינו במטרה להרוג עשרות ומאות אזרחים שלווים" [3]. פעם הלגיטימציה הבינלאומית לשטח שכונות חיכתה שנעזוב את עזה, ועכשיו היא רק צריכה עוד טיפ-טיפה נמל. עוזי ו. - שיחה 00:53, 21 במאי 2023 (IDT)

בדיקת תרומות של משתמש ויקיפדי

קראתי בוק:קיצורי דרך ולא מצאתי תחביר קצר יותר מאשר מיוחד:תרומות/דוגמה.

יש משהו שיחסוך לכתוב "מיוחד:תרומות" כמו גם את הבלבול האפשרי בין backslash ל forwardslash?

תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

חפש: מש: פלוני. ובדף המשתמש בצד שמאל מופיע גם 'תרומות המשתמש'. טל ומטר - שיחה 15:37, 18 במאי 2023 (IDT)

הדף הזה לא מעודכן וצריך לעדכן אותו. השאלה יותר מתאימה ל-דלפק הייעוץ. בכל מקרה, לפי עזרה:מרחב שם, אפשר לעשות את זה כ-מי:תרומות/דוגמה. בדרך כלל לא עושים הפניות לדפים מיוחדים. PRIDE! - שיחה 15:43, 18 במאי 2023 (IDT)

תודה, האמת שגם מי:תרומות/דוגמה זה קצת ארוך אם כותבים את זה הרבה. אי אפשר לסדר איזה קוד לזה? אולי משתמש:ערן יודע. 2A10:8012:17:CDC6:E0E3:3D7:661B:CC4E 18:20, 18 במאי 2023 (IDT)

מוח אחד - תודעה אחת, האמנם?

האם יש פילוסופים של הנפש או חוקרי מוח או פסיכולוגים שהציעו שמוח אחד יכול לבסס שניים או יותר תודעות במקום רק תודעה אחת?

מחקרים על הפרעה דיסוציאטיבית או על דיפרוסופוס או על Craniopagus parasiticus, לא מאששים את הרעיון הזה?

גורמים רוחניים לסיוטים

בערך סיוט#גורמים אין פירוט על גורמים רוחניים לסיוטים. הגורמים הרוחניים היחדים שאני מכיר לסיוטים מקריאה לאורך שנים (לא ממקור ספציפי) הם:

• שדים
• מסר מאדם שמת שתודעתו עדיין לא נסתיימה בעולם זה (אפילו שגופו נסתיים) שמטרתו לגרום סבל לחולם
• מנגנון הגנה של הלא מודע שמטרתו להזכיר לאדם בצורה חיה מאד (vividly) מה לא צודק או מה אסור לעשות או לחלופין מה מסוכן או ממה להיזהר

ההסבר הכי פחות רוחני מאלה והיחיד שיש לו בסיס בספרות הפסיכיאטריה הוא הסבר הלא מודע - סמוך למודע - תודעה.

כשהמוח נח הוא "פגיע" יותר ולכן תרופות שונות יכולות לגרום לו להיות פגיע יותר או פחות. לפי הידוע לי תרופות שונות מדכאות חלימה, למשל קנאביס רפואי או פרזוסין שניתנים להלומי קרב הסובלים מסיוטים.

משתמש שמכיר מקורות ספציפיים לטענות אלה מוזמן לסייע בהרחבת הפרק. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לפני שפונים להרחיב את הפרק, יש לברר את הטרמינולוגיה ומסגרת הדיון. בסעיף הגורמים מוזכרות בקצרה סיבות פיזיולוגיות וסיבות פסיכולוגיות. כשמדובר בגורמים, תיאור אנציקלופדי צריך לעסוק בתיאורים עובדתיים. מתוך פריזמה כזאת, המונח "גורמים רוחניים" רומז למצב תודעתי של החולם, שאפשר לכלול בסיבות הפסיכולוגיות. לעומת זאת, לשתי הנקודות הראשונות שציינת כ"גורמים רוחניים" אין בסיס עובדתי אלא מיסטי, כך שניתן להתייחס אליהן בתור "סיבות לסיוט על פי השקפות מיסטיות" בפרק נפרד, ולהרחיב שם באילו השקפות בדיוק מדובר. קיימת כבר התייחסות מינימלית על כך בסעיף "התייחסות בתרבות". R.G. - שיחה 15:20, 24 במאי 2023 (IDT)

בעלי חיים קטנים

מצב טיפול: חדש

אני מניח שלחיידקים, בעלי חיים חד-תאיים, וירוסים וכדו' אין מוח. איך הם מתפקדים בלעדיו? האם הם יכולים לקבל החלטות ולשמר זכרונות, למשל?

יש מחלוקת אם להבין וירוסים כ"יצור חי" אבל לפחות לגבי חיידקים אם אני לא טועה, הגישה המסורתית בביולוגיה היא שהם פועלים כמעין מכונות ביולוגיות כמעט פרימיטיביות ובגלל שאין להם מוח גם אין להם תודעה ולכן מושגים כמו "זיכרון" או "קבלת החלטות" לא תקפים לגביהם. עם זאת, ניתן להבין ממסקנות של חוקרי תודעה שלפחות לכל מערכת פיזיקלית חיה תיתכן תודעה והיות ואנחנו לא יודעים הכל על תאים ובטח לא על הקשר שלהם ל"תודעה" ול"זיכרון" אז אפשר לשער שגם לחיידקים אולי יש מבנים תאיים שקשורים לתודעה ואף לזיכרון כל שהוא שהמדע לגמרי לא מבין את אופן פעילותם כיום. אני לא ביולוג ואני מאמין שמשתמש:H. sapiens יוכל להרחיב כאן הרבה יותר רצינית ממני. 2A10:8012:17:CDC6:797A:622D:297:C292 11:56, 19 במאי 2023 (IDT)

בכל הנוגע לשאלה האם לחיידקים, בעלי חיים בלי מוח (כגון ספוגיים וצורבים) ואפילו בעלי חיים עם מוח יש תודעה - התשובה היא שהמדע לא יודע. הסיבה היא שהמדע לא מבין עד הסוף מהי תודעה ומאחר שהיא חווייה פנימית (ולא חיצונית) אין למדע כלים למדוד אותה (המדע יכול למדוד רק התנהגות חיצונית וכיום גם זרמים במוח, אבל הם לא התודעה עצמה אלא ביטויים שלה). – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 23:51, 6 ביוני 2023 (IDT)

ילדים מקללים

מצב טיפול: טופל

שמתם לב שילדים בתחום הגילים 10-18 מקללים ומנבלים את הפה ממש הרבה? האם יש מחקר שדן בנושא או הסבר לתופעה?

אנונימי יקר, מדובר בתופעה מוכרת... גיל ההתבגרות. יש לזה אפילו מינוח הכולל בו את ההתייחסות לתופעה שציינת: גיל טיפש-עשרה. לוגי ; שיחה 21:45, 18 במאי 2023 (IDT)

אני מצליח לפרש מהניסוח של דבריו שייתכן שהאנונימי מעלי משער שהתופעה הזאת רווחת במיוחד בעולם המערבי ובמיוחד כיום. לא אפסול דעה כזו. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כל מי שקרא משחקי הכס יודע שזה ממש לא משהו שקורה רק כיום ובטח לא בעולם המערבי, בלאט ;) 2A02:14F:1F0:56E2:3E78:5268:C018:5E03 05:23, 21 במאי 2023 (IDT)

אילו פעולות אמור לבצע רופא קונבנציונאלי?

ברור לי שיש רופאים קונבנציונאליים מהתמחויות שונות. אני לא שואל על התמחויות אלא על סוגי פעולות שניתן להכליל לכל הרופאים הקונבנציונאליים. מקריאה הבנתי שזה פעולות אלה:

• מתן ריכוזי מולקולות במצב מוצק\נוזל\גז, חיצונית (במשחה, טיפות, נרות, זריקות וכו') או פנימית (דרך הפה)
• פסיכותרפיה (כולל היפנוזה); שמור בדרך כלל לפסיכיאטרים ורופאי שיניים בלבד
• ניתוח להוספה\הסרה\שינוי של איבר\רקמה\הפרשה
• חבישה
• טיפולי קרינה ("רדיותרפיה")
• טיפולים גנטיים

אני מבקש לדעת מה המומחה חושב על ההכללה הזו ובמיוחד אם פספסתי משהו? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

זו ממש האנציקלופדיה הסינית של חורחה לואיס בורחס. עוזי ו. - שיחה 16:19, 19 במאי 2023 (IDT)

נשכחו פעולות אבחון קליניות (אנמנזה, מישוש, תצפית באיברים שונים, תמרונים בגפיים, אוסקולטציה של הלב והראות, וכו) ופאראקליניות (בדיקות דם ושתן ונוזלים אחרים, בדיקת קרקעית העין, בדיקת שמיעה, בדיקת ראייה, מבחיני שיווי משקל והחזרים, צילומי רנטגן, דימות, תרשימים חשמליים, טסטים לגילוי אלרגיות, ביופסיות וכו) שהן קודמות לטיפולים. חלק מהבדיקות מבצעים טכנאים, אופטומטריסטים, אחיות ופאראמדיקים. פסיכותרפיה אינה שמורה לרופאים, נפוצה דווקא יותר אצל בעלי מקצועות אחרים כמו פסיכולוגים , עובדים סוציאליים, אחיות ומרפאים אחרים וכו'. חבישות עושות גם אחיות ופאראמדיקים. מולקולות נותנים גם רופאים לא קונבנציונליים כמו הומיאופתים, נותרופאתים , רופאים עממיים , שמאנים וכו'. רופאים קונבנציונליים יכולים גם כן לתת מולקולות וחמרים כימיים גדולים ממולקולות, לרבות מן הטבע,- בבליעה או חיצונית. רופאים קונבנציונליים יכולים לרשום פעילות גופנית, דיאטה , כללי בריאות, חיסונים וכו'.Ewan2 - שיחה 17:55, 19 במאי 2023 (IDT)

מדינה יהודית נוספת

מצב טיפול: חדש

בספר חייל של ירושלים עוזי נרקיס כותב (עמ' 194) ששמעון פרס דיבר איתו על אופציה של הגירה יהודית לגויאנה הצרפתית על מנת להשיג שם רוב יהודי והקמת מדינה יהודית נוספת, מישהו מכיר עוד מקורות לרעיון הזה?

לא להגזים. היו רעיונות של שליחת חיילי נחל מחוץ לישראל לעזור בביסוס חקלאות מודרנית. הספר של נרקיס לוקה באי דיוקים. 2A02:3038:407:5385:219C:FB99:55C9:D085 12:48, 20 במאי 2023 (IDT)

ראו גיאנה הצרפתית#היסטוריה. אודי - שיחה 09:17, 21 במאי 2023 (IDT)

האנקדוטה הזו היא המידע היחיד בערך שיש לו מקורות חיצוניים. ומהווה בערך חצי מפרק ההיסטוריה. Tzafrir - שיחה 09:52, 21 במאי 2023 (IDT)

האם מכוניות חשמליות פחות מתקלקלות?

יש פחות רכיבים במנוע ולכן הן פחות מתקלקלות, לא? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לכאורה כן, אבל מאחר שרכבים חשמליים הם יחסית חדשים, לא ראיתי שיש מחקר סטטיסטי בנושא. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 23:55, 6 ביוני 2023 (IDT)

העמים הסלאביים

מצב טיפול: חדש

למה בתוך הגוש הסלאבי של מזרח אירופה יש חור בדמותן של רומניה, הונגריה ואוסטריה?--2A00:A041:26E4:9500:B505:5F2A:312:7BF6 12:49, 20 במאי 2023 (IDT)

זה שונה מעם לעם. האזור בו נמצאת היום רומניה היה בקצה האימפריה הרומית והרומאים, כדי לשמור עליו, העניק חלקת קרקע לחיילים רומאים משוחררים וכך יצרו אוכלוסיה בעלת תרבות רומאית, דוברת שפה לטינית. איפיוני אלה נשמרו חלקית חרף מעברם במקום של עמים נודדים רבים. להונגריה הייתה הגירה של השבטים ההונים, שיצרו מדינה שאין לה שכנים בעלי איפיונים דומים. אוסטריה היא חלק מהרצף הגרמני. בברכה. ליש - שיחה 13:42, 20 במאי 2023 (IDT)

אז אם אני מבין נכון, בעת העתיקה היה רצף סלאבי מהים הבלטי ועד לבלקן, והרצף נקטע ע"י הפלישות וההתיישבות של הרומאים וההונים, הבנתי נכון?--2A00:A041:26E4:9500:E86D:DB2E:8436:B058 13:56, 21 במאי 2023 (IDT)

לא. באזור הזה היו הרבה עמים נודדים, שהשאירו עקבות והשפעות, למשל הדאקים והאילירים, הפצ'נגים והקומאנים. הגבולות בין העמים לא היו ברורים והושפעו מאירועים חולפים. הבולגרים, למשל, נוצרו מהתבוללות עם טורקי בתוך אוכלוסייה סלאבית. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הסלאבים היו במקור כנראה באזור יותר מזרחי (אם הם באמת היו קבוצה מוגדרת) והתיישבו במזרח אירופה בעקבות פלישת ההונים (ערך שסוקר יפה את מאורעות השנים 370–455) וההתפוררות המהירה של ההונים.

הסלאבים עצמם היו אחד מהעמים הנודדים בעת נדודי העמים באירופה, החל מהמאה השישית, אחרי ההונים, הגפידים והאווארים . Ewan2 - שיחה 01:46, 22 במאי 2023 (IDT)

ויזה לארצות הברית לאזרחי אירופה

מצב טיפול: חדש

האם אזרחי אירופה שאינם ילידי אירופה חייבים בוויזה כדי להיכנס לארצות הברית?
האם יש הבדל בין מדינות באירופה בעניין הזה? שמיה רבה • שיחה • א' בסיוון ה'תשפ"ג • 21:35, 20 במאי 2023 (IDT)

אני יודע שאזרח צרפת שאינו יליד צרפת יכול להיכנס לארה"ב בלי ויזה. 2A01:6500:A040:7D38:577:9B95:2DF:BB60 21:37, 20 במאי 2023 (IDT)

חייב לציין שדרכון אירופאי אינו מזכה את אזרחי אירופה באישור כניסה אוטומטי לארה"ב. ישנו תהליך של קבלת "פטור מויזה" (ראו פה ופה) שדורש בירוקרטיה מסורבלת, מסמכים, צילומים, אישורים. לפי עדויות של אנשים שעברו את תהליך, נראה לא הרבה יותר שונה מהוצאת ויזה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:13, 21 במאי 2023 (IDT)

הוא שונה לחלוטין. אתה יושב בבית ותוך כמה דקות יש לך אישור. Shannen - שיחה 15:13, 21 במאי 2023 (IDT)

מה זה אזרחי אירופה? הכוונה לאיחוד האירופי? אני חושב שנושא הויזה לארצות הברית נידון לכל מדינה בנפרדEwan2 - שיחה 01:44, 22 במאי 2023 (IDT)

אזרח של מדינה שיש לה פטור מוויזה לארה”ב פטור מוויזה לארה”ב בלי קשר אם המדינה היא באירופה או לא ואם הוא נולד בה או התאזרח בה. הנוהל לקבלת אישור כניסה לאזרחי מדינות הפטורות מוויזה הוא מהיר (עד 48 שעות, בדרך כלל פחות מ-24), פשוט (למלא טופס קצר באינטרנט, דומה לטופס שממלאים בטיסה לפני הכניסה) וזול (14 דולר לשנתיים). הידע מנסיון אישי. בברכה, Easy n - שיחה 19:48, 22 במאי 2023 (IDT)

אני שואל בגלל זה, ואם זה עדיין בתוקף. שמיה רבה • שיחה • י' בסיוון ה'תשפ"ג • 13:04, 30 במאי 2023 (IDT)

האם מותר לשנות את השם כל שם שתבחר?

מצב טיפול: חדש

נניח מישהו בשם "מוחמד סעידה" רוצה לשנות את השם ל"אליהו כהן", לצורך התחזות ליהודי - האם הפעולה הזאת חוקית? האם משרד הפנים יאשר שינוי כזה? 192.114.1.68 15:37, 21 במאי 2023 (IDT)

מאתר כל זכות:

פסילה של שינוי שם

• שר הפנים רשאי לפסול שינוי שם, אם הוא סבור שהשם החדש עלול להטעות או לפגוע בתקנת הציבור או ברגשותיו. השר רשאי לפסול את השם הספציפי שנבחר בלבד ואינו רשאי להתנגד לעצם הבקשה לשינוי השם.
• שר הפנים לא יאשר שינוי שם למי שהורשע בביצוע עבירת מין כבגיר (כלומר, העבירה בוצעה כאשר היה מעל גיל 18). השר רשאי לאשר את השינוי רק אם הוא משוכנע שאין בשינוי השם כדי להטעות את הציבור או לפגוע בתקנת הציבור.
• שר הפנים רשאי להסמיך את פקיד הרישום לפסול שינוי שם במקומו.

התו השמיני ♫ הבה נשוחח 15:42, 21 במאי 2023 (IDT)

לעניין הסעיף הראשון: האם שמעון יהודה חיות שינה את שמו במשרד הפנים? כמוכן, אם אתה מציג את תעודת הזהות שלך ובה כתוב בסעיף הלאום „ערבי״ (נכון?) זה יראה אולי מוזר. Tzafrir - שיחה 16:25, 21 במאי 2023 (IDT)

אין סעיף לאום בתעודת זהות, החל מ-25 באפריל 2002. ראו בקישור האחרון שהוספת, בפסקה "לאום". 192.114.1.68 17:09, 21 במאי 2023 (IDT)

„בשנת 2011 הורה השר אלי ישי להחזיר את סעיף הלאום״. Tzafrir - שיחה 17:26, 21 במאי 2023 (IDT)

לא יודע איל אצלך, בת"ז שלי אין סעיף לאום. Corvus‏,(Nevermore)‏ 10:14, 22 במאי 2023 (IDT)

ציטוט מהערך "חוק השמות": סעיף 16 בחוק מתיר לשר הפנים או לפקידות בכירה מטעמו, שלא לאשר רישום או שינוי שם, אם הוא סבור שהשם החדש עלול להטעות או לפגוע בתקנת הציבור או ברגשותיו. TheStriker - שיחה 17:29, 21 במאי 2023 (IDT)

איך אפשר בלי חביבנו Brfxxccxxmnpcccclllmmnprxvclmnckssqlbb11116. עוזי ו. - שיחה 20:52, 21 במאי 2023 (IDT)

הגנה על תמונות מהעתקה

באתרים מסוימים, כשאתה לוחץ קליק ימני על תמונה, אפשר לשמור את התמונה (save image as), אבל באתרים אחרים לא. זו כמובן דרך למנוע מאנשים לגנוב כביכול תמונות אבל אני לא שואל למה אלא על איך זה מבוצע? מה צריך מתכנת להוסיף לבקאנד כדי שמקור HTML של דפים באתר שלו לא ייאפשרו לשמור תמונות בדרך הרגילה (save image as) עם קליק ימני?

הבנתי שיש שתי דרכים עיקריות.

דרך ב-CSS

img{
    pointer-events: none;
}

דרך ב-JavaScript

let allImages = document.querySelectorAll("img");
allImages.forEach((value)=>{
    value.oncontextmenu = (e)=>{
        e.preventDefault();
    }
})

לשתי הדרכים יתרונות וחסרונות מבחינת חוויית משתמש ובכל מקרה ניתן לעקוף את שתיהן בעזרת כניסה ל-DOM עם browser development tool ומשם לבודד את הURL של התמונה ואז לפתוח אותה ולשמור אותה, או, לסמן את התמונה עם snipping tool כל שהוא ולשמור את המידע המסומן, ובטח גם עוד שיטות.

האם יש פה ערך על זה או שקשור לזה? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני מעוניין לקרוא ערך על מניעת העתקת תמונות מאתרים הכולל לפחות דיון משפטי ואולי גם דיון טכני (לאו דווקא עם דוגמאות קוד); במיוחד מעניין אותי לדעת אם יש מישהו חוצפן מספיק שמציע להחליף את גישת HTML-CSS-JavaScript בגישה אחרת שתמנע ממשתמשים את יכולות העקיפה שהצגתי ומה הביקורת עליו. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

קצת יותר טריקי, אבל עדיין ברמת הפרונט: אפשר להגדיר div מסוים (אפילו div בגודל קבוע) ולהגדיר לו מאפיין תמונת רקע ב-CSS (מומלץ בקובץ CSS נפרד ולא כ-inline). מי שירצה לעשות קליק ימני על התמונה, יקבל תפריט ללא שום אפשרות שקשורה לתמונה - כי מדובר בdiv ולא בתמונה "אמיתית".

אתה עדיין יכול לגשת לURL דרך הinspector של הדפדפן, אבל זה יצריך ממך לנבור במאפייני ה-CSS של החלק שאתה מסמן, ולא רק בקוד שמרונדר בדפדפן.

אתה יכול להטמיע את התמונה עצמה (כלומר את הקוד base64 שמג'נרט את התמונה) במקום לקשר ל-URL של התמונה (ואז להכניס את כל הבלאגן הזה לsrc של התמונה, או לCSS), אבל לך תמיר עכשיו את כל התמונות שלך לקוד base64 ותכריח את הדפדפן לקרוא את הכל. יש בויקיאנגלית מאמר עם כמה דוגמאות שימוש. TheStriker - שיחה 16:25, 22 במאי 2023 (IDT)

סיוע בהכנסת מידע לערך מכתבה בגרמנית

מצב טיפול: חדש

שלום רב, לאחרונה נתקלתי בכתבה הבאה אשר להבנתי, בסיוע גוגל טרנסלייט, קובעת כי כנגד אדם מסוים עומדת בישראל תלונה על אונס. ניתן למצוא את הפסקה הרלוונטית בסוף הכתבה, הפסקה השניה מהסוף ומתוארת בה גם פעילותו בתאילנד. בשל רגישות העניין וחומרת ההאשמות, לפני שאערוך את הערך של אותו אדם, אשמח לסיוע של דוברי השפה כדי לדעת אם הבנתי נכון. בעלי הידע בגרמניתשמזן, Arieleisenhammer, יואל, Shaun The Sheep, קפקא, Naidav2424, Atzatz, Tierecke, אלדד, פעמי-עליון SocialTechWorker - שיחה 13:28, 22 במאי 2023 (IDT)

Im April zeigte ihn eines seiner Opfer in Israel wegen Vergewaltigung an. זה המשפט. מדובר בתלונה בלבד. לא נהוג בוויקי לעדכן ערך אם הוגשה תלונה ואין תגובה של הצשטרה.

חלוקה לאברהמיים ולאתאיסטים לעומת חלוקה לתומכים במוסר אבסולוטי ולתומכים במוסר יחסי

האם שתי החלוקות (אברהמיים-אתאיסטים ומוסריים-אבסולוטיים--מוסריים-יחסיים) זהות פרקטית או שפילוסוף מסוים החשיב אותן לזהות?

במילים אחרות, האם לפי עבודה פילוסופית כל שהיא כל אברהמי הוא בהכרח תומך במוסר-אבסולוטי וכל אתאיסט בהכרח תומך במוסר-יחסי?

תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

האם יש מצית שלא עושה רעש?

הדלקת אש בדרך כלל כרוכה ברעש, חיכוך סלעים, חיכוך גפרורים, סיבוב גלגל מצית וכו' אבל מתוך סקרנות האם כיום יש טכנולוגיה להבעיר אש בלי רעש? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

צירפתי לפה את השאלה הזו שהוגשה מפני שאינה ספאם, ומכיוון שנראה שהגבלת התדירות נשרפה במהירות רבה מהצפוי.– מקף ෴‏‏ 23:15, 22 במאי 2023 (IDT)

– מקף ෴‏‏ 23:15, 22 במאי 2023 (IDT)

יש מציתים עם הצתה אלקטרונית ולא עם חיכוך והם שקטים לגמרי. חוץ מזה יש כימיקלים שניצתים במגע עם חמצן כמו נתרן מתכתי וגם אחרים. Danny Gershoni - שיחה 00:19, 23 במאי 2023 (IDT)

האם המומחה יודע אם מצתים אלקטרוניים הם באופן כללי כשלעצמם יותר מסוכנים ממצתים מכניים בשימוש תדיר, סביר, להדליק ג'וינטים או בונגים נניח, או שלא אמור להיות הבדל משמעותי?

אני שואל כי קראתי לפני חודשיים בערך על בחור שסיגריה אלקטרונית התפוצצה לו בפה. כמובן שמצת אלקטרוני הוא לא סיגריה אלקטרונית אבל אני רק מנסה לברר אם ברמה העקרונית הכללית מצת אלקטרוני יהיה אפילו קצת יותר מסוכן ממצת מכני. הכוונה רק למצתים אלקטרוניים תקניים של חברות בין לאומיות גדולות ונמכרות בחנויות שמקפידות להביא רק או בעיקר מוצרי איכות. תודה בכל מקרה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא כל כך יודע לענות לך על סכנות המצת האלקטרוני (אם הייתי צריך לנחש, הייתי אומר שדווקא מצת גז יותר מסוכן בגלל חשש לדליפה - ניסית פעם לפוצץ אחד כזה? בוא נגיד שאם זה יתפוצץ לך בכיס לא יהיה נעים). אבל באופן כללי, למיזעור הרעש ניתן לקנות בחנויות העישון מעין חבל כזה, שזה נוסף לשקט גם יותר נוח ובטיחותי. אבל כך או כך, אם תעשן באנגים הם בכל מקרה יעשו יותר רעש מהמצת ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא ניסיתי לפוצץ אחד כזה ואינני מעוניין לנסות. הרעש של הבאנג לא מפריע לי, הרעש של מצת רגיל ה"קליק" שחוזר על עצמו מפריע לי במיוחד כשהוא מצטרף לשפע רעשים מבחוץ ואני רוצה שקט. אבדוק על מצתים אלקטרוניים. תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שמע ישראל

מצב טיפול: חדש

האם תחילת הפסוק "שמע ישראל" פונה לשומע אנושי (ישראל) או שבמקרה הזה "ישראל" זה תקבולת ל"אדוני אלוהינו"? כלומר שאלוהים מופיע שלושה פעמים: ישראל, ה' אלוהינו, ה' אחד. או לחילופין הכוונה היא "תשמע ישראל: יש לך אלוהים אחד, ה' "? אני שם קישור לשמע ישראל כי מן הסתם עברתי על הכתוב שם ובאתי לשאול פה. 109.253.196.96 00:14, 23 במאי 2023 (IDT)

הפתיחה „שמע ישראל״ מופיעה גם במקומות אחרים בספר דברים. לדוגמה: בתחילת פרק ד’, פרק ה’ ופרק ט’. מההקשר נראה שכוונה היא לכל הקהל שאליו פונה משה במעמד הזה. Tzafrir - שיחה 00:26, 23 במאי 2023 (IDT)

כוונת הפסוק כך: הקשב עם ישראל, ה' הוא האלהים שלנו ולא אחר, ה' אחד ואין עוד אלהים מלבדו. אלדן כהן - שיחה 18:14, 1 ביוני 2023 (IDT)

הפרופסור ציון מסנט פטרסבורג

אחד מקרבנות היהודים על מזבח ההשכלה הרוסית, היה בלי ספק הפראפעססאר ציון, יליד אדעססא, והוא האיש אשר הרעיש את העולם במצאו עורק חדש בגו האדם אשר היה נעלם מכל חכמי התבל, ובדרך פלא נמנה לפראפעססאר בפעטערסבורג, ויהי היום בבואו אל האוניווערזיטאט להטיף לקחו, קמו כל התלמידים הקאצאפים ויקראו “לך מזה יהודי נבזה!” ולא נתנו לו לדבר, ויעזוב האיש את פעטערסבורג וילך להיידעלבּערג ויהי שם לפראפעססאר, ואחרי כן הלך לפאריז, ושם נתקבל בכבוד גדול. ויהי גם לסופר מדיני בעד מכתב עתי “גאלאס” הרוסי, הגדול והנכבד בכל הארץ בעת ההיא, ועל ידי מאמריו הראשיים בכל עלה, עלה מ“ע ההוא למרום גדולתו, ובחורף תרל”ט בשבתי בחברת הר“ז פינעטא בבית הסופר רצ”ה ראבינאוויץ, והנה הפראפעססאר ציון בא הביתה. מטרת בואו בעת ההיא לפעטערסבורג, היתה, כי קוה להשיג משמרת ציר רוסיא בצרפת, ולפי הנראה הבטיחו לו כי ישיג חפצו אם ימיר דתו. וכן עשה באמת אחרי שובו לפאריז, הלך והמיר דתו בבית תפלת הרוסים בעיר ההיא, ועוד בשנה ההיא שמענו כי היה ציון גם במוסקווא. אך אל מטרתו לא הגיע, וקהל הגולה אבד אחד מבניו אשר יכל להיות לתפארת עמו. הפראפ' ציון היה חתן היהודי המתבולל העשיר ה' ניקאלי באדעעסא.

— אפרים דיינרד, מסתרי פעטערסבורג, ניו אורלינס: [דפוס מוינעשטער]; תר"ף. מונגש באדיבות פרויקט בן-יהודה

במסגרת כתיבת הערך 'גולוס (יומון)' נתקלתי בקטע המעניין הזה. האם מישהו יכול לזהות את הפרופסור המדובר (אני מניח שיש ערכים בוויקיפדיה הרוסית גם לו וגם לחמיו האדון ניקולאי מאודסה)? על הדרך - מי הם "הר“ז פינעטא בבית הסופר רצ”ה ראבינאוויץ" (כנראה צבי הירש, אבל הערך אצלנו עוסק ברבה של קובנה בעל אותו שם)? ביקורת - שיחה 08:55, 23 במאי 2023 (IDT)

בעל הבית הוא כנראה צבי הכהן רבינוביץ (ראה כאן ובמקורות המקושרים). דניאל צבי • שיחה 11:34, ג' בסיוון ה'תשפ"ג (23.05.23) 11:34, 23 במאי 2023 (IDT)

ועל פניו, לפחות לפי מה שאני מסיק מתרגום גוגל, כנראה שהפרופסור הוא RU:Цион, Илья Фаддеевич (כתוב שם שהיה נשוי 5 פעמים, אבל לא נוקטים בשם חמיו). דניאל צבי • שיחה 11:48, ג' בסיוון ה'תשפ"ג (23.05.23) 11:48, 23 במאי 2023 (IDT)

וז' פינעטא מוזכר במכתב למערכת הזה. ניתן למצוא את ספרו את תצלום דויקנו בספרייה הלאומית תחת השם "פינטו, זבולון יצחק". דניאל צבי • שיחה 12:02, ג' בסיוון ה'תשפ"ג (23.05.23) 12:02, 23 במאי 2023 (IDT)

תודה. אנסה לשבור את הראש בלילה. ביקורת - שיחה 19:48, 23 במאי 2023 (IDT)

כתבתי בינתיים את איליה ציון, אני מתקשה להכריע איפה נולד. בערך הרוסי כתוב שנולד בטלז. לפי ש"ל ציטרון נולד בסמארה כנראה (ואביו היה קנטוניסט). לפי דיינרד הנ"ל - נולד באודסה. ביקורת - שיחה 22:23, 23 במאי 2023 (IDT)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

דניאל צבי, כתבתי אמש גם את זבולון פינטו. תודה לך. ביקורת - שיחה 07:24, 28 במאי 2023 (IDT)

למה יוצאי רוסיה מודדים וודקה בגרמים?

מצב טיפול: חדש

שמתי לב לקטע יוצא דופן - יוצאי רוסיה מודדים כמות וודקה בגרמים ולא במ"ל או ביחידות מקובלות אחרות (לדוגמה, "שתיתי אתמול 150 גרם וודקה"). האם הרושם שקיבלתי נכון, ואם התשובה חיובית, מדוע זה כך? בתודה מראש, יודה אווזי - שיחה 19:52, 23 במאי 2023 (IDT)

בטוח אף אחת לא יודע. מקובל לחשוב כי תרמו לכך שני דברים. הראשון הוא הצו של יוסיף סטלין לחלק לכל חייל קציבת הספקה של רשימת דברים שונים, כולם בגרמים, החל מבשר וכלה במשקה חריף. השני הוא שהמקרה החד פעמי הזה התקבע, מה שנקרא "תפס", מהסיבה שלבן אדם שיכור הרבה יותר קל לבטא גרם מאשר מיליליטר. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 00:45, 25 במאי 2023 (IDT)

האם יתכן שהעירייה בכוונה לא מסמנת טוב חניית נכים, בשביל לגבות קנסות?

מצב טיפול: חדש

יש לנו מקום אחד בעיר שבו כמעט כל יום אני רואה רכב אחר חונה על חניית "נכים", עם פתקית של קנס. אף נהג בר דעת לא יחנה בחניית נכים מסומנת כהלכה, כאשר בהמשך הדרך יש חניון חינמי. הסיבה היא סימון לקוי: בשביל למצוא את השילוט של מלבן של נכה, צריך לחפש במיוחד.

טכנית די קל לתקן את הסימון: לצייר סימן של כסא גלגלים על האספלט, או עוד יותר טוב לצבוע את המקטע בכחול (דבר שעושים רבות בחניות נכים בעיר).

אז אני רוצה להבין: האם יתכן והעירייה השאירה את החניה הזאת בתור "מלכודת" לנהגים לא זהירים?192.114.1.67 11:17, 24 במאי 2023 (IDT)

כדי לסמן חניית נכים כחוק יש להציב תמרור 437, ולסמן את מקום החנייה ע"י סימון 819. לא צריך "מעטפה", ולא צריך לצבוע בכחול או לצייר כיסא גלגלים. ב"תקנות והנחיות להצבת תמרורים 2020" (שתוקפן מתקנות התעבורה) כתוב לגבי תמרור 437:

הנחיות להצבה

א. יוצב בסמוך - ככל הניתן אל הכניסה הראשית או מקום היעד (מקום העבודה או המגורים) של הנכה.

ב. ניתן להקצות מקום חניה בלעדי - כנ"ל - גם לרכב של נכה מסויים, באמצעות רישום מספר הרישוי של הרכב על גבי תמרור 439 , בנוסח: 00-000-00 " ויוצמד לתמרור 437 , מתחתיו. ".

ג. יש לסמן את גבולות השטח שהוקצה למטרה זו באמצעות סימון 819
87.69.242.88 23:40, 24 במאי 2023 (IDT)

תודה, אבל לא הבנתי איך ציטוט של החוק עונה על השאלה. השאלה היא האם יתכן ועירייה בכוונה לא דאגה לסימון בולט וברור, במטרה לגבות קנסות כספיים ממי שלא ערני מספיק. כי הרי זה די קל לסמן כיסא גלגלים על החניה עצמה, הרבה יותר זול וברור מלהציב עמוד. 192.114.1.67 14:56, 30 במאי 2023 (IDT)

שמות משפחה אשכנזים

מצב טיפול: חדש

דיברתי עם חבר דובר גרמנית והוא אומר דבר מעניין: שניתן בקלות לאתר שמות משפחה יהודים-גרמנים בקרב גרמנים. יש איזהו "מאגר" מילים כמו rosen, berg, baum, fien, feld, mann, stein, zweig, gold, fisch, spiel וצבעים (וויס, שווץ, רוט, גרין) ואם לקוחים שתי מילים באקראי מהמאגר ומחברים ביחד, אז מקבלים שם משפחה יהודי נפוץ. ושמות משפחה גרמניים נפוצים יהיו בעיקר שמות של מקצועות או תכונות ( למרות שאין חוק חד. ורוזנבאום ורוזבלום יכולים להיות גרמנים. שולץ יכול להיות יהודי).

אם חושבים על זה, אז באמת יש פשוט מלא שמות משפחה אשכנזים שנראים בדיוק כמו חיבור אקראי בין שתי מילים פשוטות ממאגר מוגבל. אתם יודעים מאיפה זה מגיע?

[נ.ב.: לטענות יש גם דרך פשוטה "לאתר" שם משפחה יהודי, וזה שיבוש בכתיבה (Z במקום S או man במקום mann או sh במקום sch או i במקום ü). וזה דווקא הגיוני] Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:07, 24 במאי 2023 (IDT)

Corvus, לא בהכרח. לדוגמה, אני מכיר אחד ששם משפחתו בירנבאום (Birnbaum); לכאורה שם משפחה יהודי קלאסי; אולם מסתבר שבירנבאום זה השם הגרמני לאזור פולני בשם Międzychód מיינדז'יחוד.

פעם שמות משפחה היו מבוססים על שמות ערים או מקצועות (כמו שציינת): למשל קאופמן, צוקרמן הקלאסיים. מכיוון שאז יהודים הוגבלו רק למקצועות מסוימים זה הוביל ליצירת מאגר מקצועות מוגבל ובעקבות כך שמות משפחה מוגבלים, כנראה שיהודי בשם קוך (טבח) לא תמצא, אבל למשל שמות סוחר - כמעט המקצוע היחיד שהותר ליהודים במהלך כל הזמן הזה, לא חסר: גורפינקל, גולדשטיין, רוזנשטיין (למעשה, CTRL+F ל'שטיין' בקטגוריה קטגוריה:שמות משפחה אשכנזיים יבהיר את הנקודה).

בנוסף, מה שאמרת על כך שאין חוק חד בנוגע לכך שהשמות יכולים להיות גם גרמניים וגם יהודים נכון מאוד. הרי גם הגרמנים חלקו את אותם מקצועות ומקומות כמו שכניהם היהודים, רק לא בכזה יחס גדול כמו היהודים. דוגמה ידועה היא אלפרד רוזנברג, שלאוזני התם ישמע כאחד משלנו... לוגי ; שיחה 01:09, 25 במאי 2023 (IDT)

בבדיקה מהירה רוזנברג יותר גרמנים מיהודים גולדברג יותר יהודים מגרמנים. עם זה יש משהו בכתוב למעלה. דורש בדיקה של עוזי ו. 2A02:3038:40E:8229:A1E0:EB74:ED88:4FCC 11:49, 26 במאי 2023 (IDT)

צמצום הפער המגדרי בוויקיפדיה

מצב טיפול: חדש

בדף הבית של עמותת ויקימדיה כתוב בין מטרות העמותה :"צמצום הפער המגדרי: מדריכים ותומכים בקהילת הנשים כדי להגדיל את מספר העורכות בוויקיפדיה וליצור ערכים על נשים ומגדר."

מדוע שוויקימדיה תקח חלק בפעילות חברתית / אג'נדה פמיניסטית שעיקרה אינה חינוך. איך גיוס נשים יכול לתרום? אני שואל ברצינות. אם מאמינים בשיווין מגדרי, אז מה זה משנה מה היחס בין עורכים לעורכות?

לצורך הדוגמה, פלוני טוען שאין עורכים מרוקאים בוויקיפדיה. תחליפו את המילה 'נשים' ב'מרוקאים'. האם הייתם תומכים בזה?

חוץ מזה אני נוטה להסכים עם כל שאר המטרות, שיש בהן באמת כדי לתרום לוויקיפדיה.

מה הקשר לפה? שלח את השאלה לדובר ויקימדיה. התו השמיני ♫ הבה נשוחח 01:41, 25 במאי 2023 (IDT)

העניין הוא, שדווקא יש לשאלה הזאת תשובה. לא מדובר בעניין של אג'נדה או משהו, אלא בעניין פשוט מאוד: כל המגדרים קוראים בויקיפדיה בכמות שווה, אבל יש הרבה יותר עורכים גברים מאשר נשים. זה גורם לכך שלפעמים נושאים שמעניינים גברים מקבלים הרבה יותר פירוט מנושאים שמעניינים נשים, וזה גורם לכך שויקיפדיה לא מייצגת כמו שצריך את הקוראים. ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • ∞ • 13:20, 25 במאי 2023 (IDT)

יש גם סטטיסטיקה שמראה שמרביתם של העורכים בוויקיפדיה הם אשכנזים, ואפשר לבוא ולטעון אותה טענה גם כלפי עדות. אז למה ויקימדיה לא מקדמת סדנאות עריכה בפריפריה, בישובים בהן מרוכזות אוכלוסיות מגוונות? 2001:4DF7:0:D22B:30AF:9D32:2B49:9927 16:26, 25 במאי 2023 (IDT)

היא כן. היא ליטרלי כן. ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • ∞ • 16:31, 25 במאי 2023 (IDT)

למה לא מרדימים ומזינים בכפיה אדם אנורקטי קרוב ביותר למות?

יש שפע תרופות מעוררות תיאבון: מירטזאפין, מפרוטילין, קלוטיאפין, קנאביס רפואי ועוד. אז נניח שאדם אנורקטי מקבל טיפול תרופתי ועדיין מסרב לאכול עד כדי רזון קיצוני ביותר שמסכן את חייו בצורה חד משמעית והופך כמעט ל"שלד מהלך" ובקושי זז ובקושי מדבר, אדם כזה הוא בפירוש בלי שום מקום לדיון מסוכן לעצמו אז למה לא מרדימים אותו ומזינים אותו בכפיה ונותנים לו לגווע ברעב עד המוות? תודה ואם טעיתי במשהו אגב אשמח לדעת. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

צוות רפואי לא יתנו לאדם שנמצא באחריותם למות מרעב, גם הוא הוא מכריז כי מעוניין בכך (באופן כללי, מטופלים עם בעיות נפשיות יכולים לבוא עם שלל דרישות מסכנות חיים). אותם מקרי תמותה לרוב מתרחשים כאשר אדם מרעיב את עצמו למוות ללא השגחה רפואית. ראה אנורקסיה נרבוזה, תחת הפסקה "טיפול". Corvus‏,(Nevermore)‏ 10:59, 26 במאי 2023 (IDT)

אז איך מת זה מחמאס שעשה שביתת רעב? מופלטה לרעה - שיחה 18:32, 26 במאי 2023 (IDT)

שם יש היסטוריה של מאבק נגד הזנה בכפייה מצד אחד (כולל במקרים שזו גרמה למוות), והשלמת השב״ס עם המצב מצד שני (שהרי לא מדובר בחסידי אומות עולם שמרעיבים את עצמם למוות, ולרוב הציבור זה ממש לא מפריע שמחבל מפסיק לאכול, כך שגם לחץ ציבורי רלוונטי אין). ‏Virant‏ (שיחה) 21:58, 26 במאי 2023 (IDT)

בשום מצב לא דיברתי על אסירים ביטחוניים ואינני מבין איך הדיון הגיע לשם. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

עספור

קטע מסדרת טלוויזיה ישנה. לא הבנתי כמה דברים: מה פירוש "לפורר את זה בפארש" (0:56), מה פירוש "בארוד" (3:04) ומה פירוש "כשאני מביא מהקומפיוטר" (4:01). 77.137.71.239

"פארש" הוא כינוי לטבק או תחליף טבק שמוסיפים לתערובת המריחואנה לעישון. יודה אווזי - שיחה 00:51, 26 במאי 2023 (IDT)

פארש בשפה רוסית בשר טחון פה קוראים פארש למה שהוא לא איכותי כל כך מופלטה לרעה - שיחה 18:31, 26 במאי 2023 (IDT)

פירות הדר

מצב טיפול: חדש

איך ייתכן שפרי הדר מוזכר בתורה (בהקשר של ארבעת המינים) אם מוצאם של פירות ההדר הוא מסין? האם ייתכן שכבר אז היה ייבוא מסין? כמו כן, למה אף אחד לא אוכל אתרוג? ואם הוא מגעיל- למה דווקא הוא נבחר למשבצת של "טעם וריח" כשבעצם אין לו טעם טוב?--2A00:A041:26E4:9500:7424:8C88:469F:E2B7 13:15, 26 במאי 2023 (IDT)

. יש עדויות ארכאולוגיות לכך שהאתרוג נדד לבבל ופרס אלפי שנה לפני הספירה, ולמצרים כאלף וחמש מאות לפני הספירה

הרמב"ם מדגיש שהטעמים למה נבחר האתרוג הם טעמים שבדיעבד. נוטלים אתרוג ולא פרי אחר מפני שזו המסורת המקובלת שפרי עץ הדר הוא האתרוג

חליבה מכנית

האם כל החלב פרה\עזים וכו' נחלב עם מכונות? האם חלב אורגני למשל גם כן נחלב עם מכונות?

תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אלרגולוג

האם "אלרגולוג" עוסק גם ברגישויות שאינן אלרגיה?

איזה מים מינרליים בישראל הכי נקיים מהפרשות אנושיות?

ישראלים רבים אוהבים לטייל בארץ וזה אומר גם לשחות במאגרי מי שתייה כמו הכינרת, נהר הירדן, מעיין עין גדי, נחל חרמון וכו' וחלקם מפרישים למים האלה רוק, שתן וחלקיקי צואה.

האם תיירים נכנסים לשחות גם במעיינות של "נביעות" ו"מי עדן"?, האם השוחים במעיין עין גדי משפיעים על המים של חברת "עין גדי"? תודה.

הערה, אם אני לא טועה אפשר לשתות מי "אקווה נובה" שהמים שלהם הם למעשה מים מותפלים שהוסיפו להם מינרלים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אליהו (ללו) זוהר הוא ראש העיר קריית מלאכי החל משנת 2013

מצב טיפול: חדש

עשר שנים עברו ועדיין אין בוויקי את תאריך הולדתו. היש בכם יודע?

אפשר להתקשר אליו ולשאול. לענ"ד – הוא יענה: 01/12/1962. 87.69.242.88 15:48, 27 במאי 2023 (IDT)

ראשי ערים בישראל נוטים להרחיק עצמם מהציבור הכללי ולהסתיר את מספר הטלפון הנייד שלהם. אפשר להתקשר או לשלוח מכתב ללשכת ראש העיר, להציג עצמך כעורך רשום ותיק לויקיפדיה העברית המבקש מידע עבור הערך בויקיפדיה ואני מאמין שתקבל מידע זה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אליפויות כדורגל ברצף

מצב טיפול: חדש

היום באיירן מינכן זכתה בפעם ה-11 ברצף באליפות גרמניה בכדורגל. ועכשיו לשאלות:

1. האם זה שיא עולמי לאליפויות ברצף?
2. האם זה שיא עולמי לליגות טובות (כלומר: לא ליגות של מדינות קטנות בהן קבוצה אחת שולטת לחלוטין)?
3. האם זה שיא אירופאי לאליפויות ברצף?
4. האם זה שיא עולמי ל-10 הליגות הטובות בעולם (בפרט הפרמייר ליג, סרייה א', לה ליגה, בונדסליגה, ליגת העל הצרפתית, ליגת העל ההולנדית, ליגת העל הבלגית וכו')?

אני יודע שיובנטוס נעצרה לפני כמה שנים על 9 אליפויות ברצף. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 21:51, 27 במאי 2023 (IDT)

זה כנראה שיא של הליגות הבכירות אבל לא שיא אירופאי. באטה בוריסוב זכתה 13 פעמים ברציפות בין 2006 ל-2018 בליגת העל הבלארוסית אמיר מלכי-אור - שיחה 16:10, 29 במאי 2023 (IDT)

תודה. אולי שווה לפתוח דף שיאים בכדורגל שירכז נתונים כאלה (וגם שיאים כמו "הקבוצה עם הכי הרבה תארים", "הניצחון הכי גדול", "מלך השערים בכל הזמנים", "מלך השערים במשחקי נבחרת" וכו'). – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 17:10, 31 במאי 2023 (IDT)

משתמש:אמיר מלכי-אור, אתה יודע אם יש דף מקביל לשיאים בכדורגל בויקיפדיה האנגלית? – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 23:57, 6 ביוני 2023 (IDT)

מוח האדם כמכשיר קשר בין נשמה לגוף

אני לא מכיר אף תאוריה מקובלת בנושא איך זכרונות מאוחסנים במוח האדם ביולוגית.

הדעה הפיזיקליסטית היא שהזיכרון נשמר בתוך מוח האדם על אותו עיקרון שמידע במחשב נשמר בזיכרון נדיף.

מנגד, אפשר לטעון שהזיכרון אולי נשמר במעין בסיס נתונים קוסמי מוזר או שהזיכרון נשמר בנשמה מטאפיזית ושמוח האדם הוא במובן מסוים מעין מכשיר קשר בין בין בסיס נתונים קוסמי כזה לבין שאר הגוף או בין נשמה לבין שאר הגוף.

בגישה הפיזיקליסטית איבוד תאים פירושו באופן כללי איבוד זיכרון ובגישות האחרות איבוד תאים פירושו תקשורת לקויה בין שני רכיבים שהמוח הוא מדיום בינהם.

השאלה שלי היא האם הועלו טיעונים רציניים שמאששים את אחת הגישות. אישוש הוא כמובן לא הוכחה.

תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני מחפש אישושים לתאוריה שלישית, שלפיה הזיכרון עצמו נשמר במאגר נתונים היפר-קוסמי, שהקישורים אליו נמצאים במאגר קישורים קוסמי, ואליו מקשר המוח את שאר הגוף. עוזי ו. - שיחה 01:32, 29 במאי 2023 (IDT)

ג'וק

מצב טיפול: חדש

שמעתי שהג'וק הישראלי הנפוץ (הענק שמבהיל מסעדות) אינו באמת תיקן, אלא מין חרק אחר, המזכיר את התיקן חיצונית. האם יש אמת בדבר? מה הסיווג המדויק של התיקן הארץ-ישראלי? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני לא בטוח שהבנתי מתוך התיאור; אם אתה מתכוון לתיקן אמריקאי אז עד כמה שידוע לי, הוא אכן תיקן. ‏E L Yekutiel‏ - שיחה 09:54, 30 במאי 2023 (IDT)

אם מוצאו של התיקן האמריקאי הוא מאפריקה, איך זה יכול להיות שהוא קיים כבר 300 מליוני שנים (מידע שקיים בערך מראשיתו) ולא הצליח להגיע לאמריקה קודם? Tzafrir - שיחה 10:20, 30 במאי 2023 (IDT)

לרוב כשאומרים שבעל חיים קיים כבר 300 מיליוני שנה מתכוונים לענף הרלוונטי ולא למין ספציפי. גם אם הם מאוד דומים לתיקנים המקוריים, התיקנים של היום הם מינים חדשים יחסית שהחליפו מיני תיקנים שנכחדו. ראה גם: מאובן חי. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 23:59, 6 ביוני 2023 (IDT)

שלושה מונחים בסיסיים בתורת הקבוצות

אני אומר "בסיסיים" כי להבנתי הם מאד חוזרים על עצמם בלימודי מדע או הנדסה בסיסיים ולהבין אותם אולי עוזר להבין את כל השאר.

• A מכיל את B או B מכיל את A, כמו שקבוצת המספרים השלמים מכילה את קבוצת המספרים הטבעיים
• איחוד (מתמטיקה) כמו כאשר קבוצת AUB מכילה את כל האיברים השייכים לקבוצה A ואת כל האיברים השיייכים לקבוצה B
• חיתוך (מתמטיקה) כמו כאשר קבוצת A∩B מכילה את כל האיברים של A ששייכים גם ל B ואת כל האיברים של B ששייכים גם ל A (לפחות איבר אחד של A שייך גם ל B ולפחות איבר אחד של B שייך גם ל A)

דברים שאני לא יודע ומבקש ללמוד

דיאגרמת ון של מערכות מספרים

Euler diagram showing
A is a subset of B,  A ⊆ B,  and conversely B is a superset of A,  B ⊇ A.

1. איך קוראים לראשון בעברית? אינטואיטיבית חשבתי הכלה (מתמטיקה) כי זה כאילו משהו "מכיל בתוכו" משהו, אבל אחר כך מצאתי את הערך "תת-קבוצה" (אין שם יותר קצר?) ובאנגלית Subset
2. למה הדיאגרמה השנייה עם הכיתוב באנגלית מכונה "דיאגרמת אוילר" ולא "דיאגרמת וון"? הרי גם פה יש "יחס בין שתי קבוצות לפחות" או שוואן ואוילר פיתחו מערכות דיאגרמות מקבילות ולא באמת משנה אם נגיד על זה דיאגרמת וון או דיאגרמת אוילר?
3. למה תקציר דיאגרמת אוילר אומר ש B יכול להיות גם subset של a? הרי זה קצת לא אינטואיטיבי כי A נראה כאילו הוא בתוכו

תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

1. יש לנו ערך על קבוצה (מתמטיקה) שכולל הרבה מושגים בסיסיים ולדעתי עונה על השאלה הראשונה שלך.

2. דיאגרמות אוילר הן משהו די דומה וקצת יותר כללי מדיאגרמות ון. ההבדל לא ממש מהותי לצורך ההבנה האינטואיטיבית.

3. אני לא יודע מאיפה התקציר הזה. זה לא מהערך המקושר. וזה גם לא מה שכתוב כאן.

‏ Tzafrir - שיחה 09:45, 30 במאי 2023 (IDT)

תוספת קלה: 1. אם A מוכלת ב-B אומרים ש-B היא תת-קבוצה של A. אלו שמות שונים לאותו הדבר. 2. אוילר קדם לוון בהצעת העזרים הויזואליים לקשר בין מושגים לוגיים (שמוחצנים כקבוצות); אבל בדרך כלל קוראים לכל הדיאגרמות האלה דיאגרמות ון (על פי הכלל שהאובייקט נקרא על שם האדם האחרון שגילה אותו). עוזי ו. - שיחה 13:28, 30 במאי 2023 (IDT)

לגבי הכלל הזה: אם יש לך רעיון לגבי ניסוח של קטע הידעת על ויקיפדיה:הידעת?/המתנה#חוק האפונימים של סטיגלר, אני אשמח לקרוא. Tzafrir - שיחה 13:32, 30 במאי 2023 (IDT)

האם מותר לישראלים לטוס עם חברת התעופה סעודיה?

ובאופן בלתי נמנע גם לנחות על אדמת ערב הסעודית בשביל הקונקשן? 147.236.232.254 11:02, 30 במאי 2023 (IDT)

כשל לוגי מסוג פנייה אל הטבע, האמנם?

― הועבר מהדף ויקיפדיה:כיכר העיר
המונח טבע הוא מונח עמום יחסית עם המון משמעויות (שטח מסוים כמו יער או חורשה, הפלנטה, היקום, פיזיקה, טבע ימי, טבע האדם, היגיון ביולוגי וכו').

אם המונח הזה לא מוגדר היטב אז נכון להגיד שכל המונח "כשל לוגי מסוג פנייה אל הטבע" הוא חסר משמעות? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

"פנייה אל הטבע" זה בסך הכל שם או כותרת, לא הגדרה. זו טעות לנתח את המושג על פי המשמעות של המילים המרכיבות את שמו. במקרה הזה הכשל לא קשור להגדרה של "טבע" אלא לקשר שעושה הדובר בין טענה לגבי טבעיות או אי-טבעיות של דבר לבין שיפוט נורמטיבי שלו. לדוגמה, הטיעון "ניתוח לשינוי מין הוא לא טבעי, לכן הוא רע" זה טיעון כושל, כמו ש"חצבת היא טבעית, לכן היא דבר טוב" זה טיעון כושל. פוליתיאורי - שיחה 08:44, 30 במאי 2023 (IDT)

אם כמו שאתה אומר אין להתייחס להגדרות סבירות של המונח טבע כלל, אז למה אנחנו צריכים שפע טיעונים כמו "פנייה אל הטבע או "פנייה לסמכות", קרי, מה מבדיל "פנייה לטבע" מ"פנייה לסמכות"? השאלה הזאת ממש, כך אני מבין, מעידה שכן יש חשיבות למונח הבסיסי, אחרת שני הטיעונים אינם הגיוניים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בתגובתך יש שימוש במילים „עמום״ ו„מונח״ שיש להן כמה משמעויות שונות. אבל נראה לי ששנינו מסכימים על משמעות המילים במשפט. וגם על משמעות המשפט „דרך השמשה העמומה רואים את הכדור שמונח על השולחן״.

כשל לוגי הוא שימוש לא תקין בהיסקים במהלך דיבור וכתיבה. הרבה פעמים אפשר להבין שמשהו לא הגיוני, אבל לא ברור מה. הסיווג לתתי סוגים ושיומם (כלומר: מתן השמות) נותן קיצורי דרך להבחין בסוגי כשלים מוכרים. Tzafrir - שיחה 12:56, 30 במאי 2023 (IDT)

― סוף העברה

אני לא משוכנע בכך לגבי הביטוי "טבע". ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אם המונח "טבע" הוא אכן עמום או לא ברור, זה לכל היותר מחזק את הטענה ש"פנייה אל הטבע" היא בעייתית כבסיס לטיעון נורמטיבי. אבל, כאמור, לא צריך אפילו שהמונח "טבע" יהיה לא ברור. מספיק שהטענה "מה שטבעי הוא טוב" תהיה בעייתית.

יצויין שעצם הטענה שניתן להבחין בין דברים טבעיים לדברים לא טבעיים היא לא מובנת מאליה (לפחות לא לחלק מהפילוסופים). אבל הטענה היא שאפילו אם ניתן לקבל את הטענה שיש הבחנה עובדתית בין טבעי ללא טבעי (תהיה אשר תהיה), לא ניתן להסיק מכך דבר לגבי שיפוט נורמטיבי של דברים טבעיים או לא טבעיים.

לגבי ההבדל בין פנייה לסמכות לפנייה לטבע, לפעמים באמת לא צריך את ההבחנה הזו וניתן להתייחס באופן כללי לכשלים גנטיים. אבל לרוב ההבחנה שימושית. למשל, פנייה אל הטבע קשורה לייחוס של תכונה – "טבעיות" – לדבר או פעולה שעליהם דנים, ואילו פנייה לסמכות קשורה לייחוס תכונה לדובר – "אדם X טוען שמסים הם טובים; X הוא בר-סמכא בענייני מסים; לכן מסים הם טובים". בנוסף, הטענה שפנייה אל הטבע היא כושלת תמיד מקובלת יותר מהטענה שפנייה לסמכות היא בעייתית תמיד. הרבה מהידע שלנו מתבסס על ייחוס סמכות לאנשים אחרים וחלק מהפילוסופים חושבים שמדובר בכשל רק כשיש סיבה לפקפק בסמכות שאליה פונים. לעומת זאת, בטענה "רצח הוא טבעי, לכן רצח הוא טוב" יש סיבה לפקפק בין אם אנחנו מסכימים שרצח הוא דבר טבעי ובין אם אנחנו מפקפקים בכך. הסיבה היא, כאמור, שמראש יש לפקפק בטענה "מה שטבעי הוא טוב". פוליתיאורי - שיחה 22:41, 30 במאי 2023 (IDT)

מה זה טבעי? מה זה סמכות? בלי הסכמה על הגדרה להם כל דיון המבוסס עליהם הוא כלום ושום דבר (כלומר, המונחים הם לא כלום ושום דבר אבל דיונים כאלה עליהם כן).

המונח רצח (שאולי נכון להגדיר כ"הרג מכוון של אדם שלא ניסה להרוג את מי שהרג אותו במכוון") זה מונח שמוגדר יותר טוב לפחות מ"טבע" כי הוא הרבה הרבה פחות מורכב מהדברים שמתייחסים אליהם כ"טבע".

גם סמכות זה מונח קצת מקושקש, מי נתן למי סמכות ולמה שאחרים יקחו זאת ברצינות? זו שאלה שמאד מאד קשה לענות עליה בלי מדע ובהינתן טיעון כמו החדר של מרי אפשר אף לשוח על "כשל לוגי מסוג פנייה למדע". ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

דמוקרטיה, מוסר יחסי, או מדע?

― הועבר מהדף ויקיפדיה:כיכר העיר
האם המצבים להלן מתארים דמוקרטיה, מוסר יחסי (רלטיביזם מוסרי) או מדע?

1. בעבר רוב הציבור הגדיר הפלה לפחות אחרי חודש הריון כרצח והיום רבים בציבור טוענים שזו זכות האישה על גופה
2. בעבר רופאים ושוטרים הגדירו קנאביס כסם ממכר ביותר שאינו תרופה והיום רובם מגדירים אותו כתרופה לגיטימית או כתוסף תזונה לגיטימי
3. בעבר פונדקאות שימשה בעיקר כדרך לזוגות סטרייטים להביא ילדים אם אשת האב לא יכולה לשאת ילדים והיום אם אני לא טועה היא משמשת ברוב המקרים אם לא ברובם זוגות להט"ב
4. בעבר פסיכיאטרים הגדירו הומוסקסואליות כמחלת נפש אך בשנות השבעים הם הצביעו לבטל הגדרה זו ומאז היא מוגדרת בספרות הפסיכולוגיה כביטוי לגיטימי של מיניות האדם
5. בעבר כפיית חיסונים הייתה נחשבת לדבר פסול אך כיום במדינות מסוימות יש חקיקה המחייבת או לכל הפחות דוחקת את האוכלוסיה להתחסן

אם טעיתי במשהו אשמח לתיקון ותודה מראש על תשובה לשאלה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כמו שאני רואה את זה, מדובר בדמוקרטיה, שנשענת על מדע. מוסר כן, יחסי - לאו דוקא.שלומית קדם - שיחה 08:57, 27 במאי 2023 (IDT)

יש כאן לא מעט טענות שדורשות מקור. כך לדוגמה פקודת בריאות העם (סעיף 19), מסמיכה את האחראי לכפות על האוכלוסייה חיסונים (נוסח הפקודה מ-1940). מיכאל.צבאן • שיחה • ח' בסיוון ה'תשפ"ג • 00:15, 28 במאי 2023 (IDT)

התכוונתי שלגבי כלל מדינות העולם לא ידוע לי על סוג כל שהוא של כפיית חיסונים או סנקציות ציבוריות על לא מתחסנים לפני עידן הקורונה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

― סוף העברה

אמלוק: השאלה מערבבת לדעתי בין כמה נושאים שונים, והתשובה היא ששינויים מעין אלו שתוארו מבטאים שינויים היסטוריים בתפיסות חברתיות-תרבותיות, אבל שהמסקנה לא חייבת להיות אימוץ של רלטיביזם מוסרי. רוב הגישות בתאוריה פוליטית בת-זמננו מכירות בגיוון של עמדות בתוך החברה ובין חברות, והן מפרטות מהן ההסדרים הפרוצדורליים ההוגנים והטובים ביותר לניהול דיון משמעותי (לא שרירותי ולא בהכרח "רלטיביסטי") על החלטות פוליטיות (לדוגמה, "דמוקרטיה"), מהם התנאים האופטימליים להגיע להחלטות איכותיות מבחינה אפיסטמית (לדוגמה, "הסתמכות על המדע") וכיצד לפתור קונפליקטים בין הדרישה להוגנות ושוויון לבין הדרישה לאיכות אפיסטמית. אני ממליץ בחוסר צניעות על הערך דמוקרטיה דיונית כדוגמה. כעת לחפירה:

אפשר להבין את השאלה כשאלה לגבי הבסיס הנורמטיבי של זכויות (זכות האישה לבחור בהפלה, הזכות לצרוך סם כלשהו, הזכות של להט"בים להביא ילדים בהליך פונדקאות, הזכות לקיים אורח חיים לפי העדפה מינית, הזכות לבחור לא להתחסן) מול הסמכות של המדינה או החברה לכפות אורח חיים, פעולה כלשהי, או לאסור על פעולות אחרות ואורחות חיים. שאלה מקדימה בדיון הזה היא על מה מבוססות זכויות, ובפרט על מה מבוססות זכויות שאנחנו מכנים "זכויות אדם", שכאילו אמורות להיות אוניברסליות ובלתי-משתנות מחברה לחברה ומתקוה לתקופה. זו שאלה שמטרידה פילוסופים פוליטיים לפחות מאז הצהרת זכויות האדם והאזרח במהפכה הצרפתית. לפי ההכרזה, יש דבר כזה "זכויות אדם" או "זכויות טבעיות" שמשותפות לכל בני האדם (או לפחות לגברים שביניהם) ללא התחשבות בהקשר החברתי שבו הם חיים. אדמונד ברק, ג'רמי בנת'ם וקרל מרקס (בין השאר) ביקרו את הטענה הזו. למרות ההבדלים המשמעותיים ביניהם, שלושתם חשבו ש"זכויות" מקבלות את המשמעות שלהם ואת התוכן הנורמטיבי שלהם כתלות בהקשר חברתי או היסטורי. ההכרזה, לפיהם, ניתקה את ההקשר הזה ולכן קידשה "זכויות מופשטות" באופן בעייתי. (בנת'ם קרא לרעיון של "זכויות טבעיות" "שטויות על קביים".) במאה ה-20 חנה ארנדט פיתחה את הביקורת הזו וכך גם פילוסופים קהילתניים, תומכי רב-תרבותיות ועוד. במאה ה-21, ההיסטוריון סמואל מוין המשיך את אותו כיוון וטען שאי אפשר להבין מה זה "זכויות אדם", כפי שאנחנו מבינים אותן היום, בלי להבין איך הן נוצרו באופן היסטורי, אחרי מלחמת העולם השנייה ובתנועת זכויות האדם של שנות ה-70 של המאה ה-20. אדגיש שחלק מהנ"ל קידמו את הביקורת הזו מבלי לשלול את החשיבות של הכרה בזכויות אדם.

אם את.ה מסכים עם הטיעונים האלה, אז מסקנה בלתי-נמנעת היא שמה שאנחנו קוראים לו "זכויות", כולל "זכויות אדם", הוא תוצר היסטורי, תלוי-הקשר, ובמידה מסוימת תלוי לגיטימציה מצד בני התקופה והחברה. כנ"ל לגבי החלטות לגבי הסמכות של המדינה להתערב בהחלטות של פרטים, משפחות או קהילות. האם זה אומר שאנחנו בהכרח חייבים לקבל גישה של "רלטיביזם מוסרי"? התשובה לדעתי היא לא. אנחנו יכולים למשל לחשוב שהמשמעות שניתנת ל"זכויות אדם" היא תלויית הקשר, אבל שיש תנאים אובייקטיביים שלפיהם אפשר להבין מהן, או שלהיסטוריה עצמה יש "כיוון" של התפתחיות נורמטיבית, או שגם אם המשמעות שאנחנו נותנים ל"זכויות אדם" היא תליית הקשר תרבותי-חברתי, תרבויות וחברות שונות יכולות לנהל דיאלוג אמיתי לגבי מה ראוי להיות ה"קטלוג" של זכויות האדם וכיצד להעריך תפיסות של חברות אחרות מבלי להתעלם מהשוני.

שים לב שלא כתבתי כלום עד כה על "דמוקרטיה" - הסכמה על קטלוג כלשהו לזכויות אדם ועל שימוש בכוח הכופה של המדינה יכולה להתקיים גם בחברה לא דמוקרטית. עם זאת, אפשר לאמץ אולי גישה לפיה הסכמה על קטלוג של זכויות ועל שימוש בכוח של המדינה היא לגיטימית תמיד כאשר היא מתקבלת בצורה דמוקרטית (הפרוצדורה היא המהות). זו טענה מאוד חזקה, ולדעתי שגויה, כיוון שדמוקרטיה בעצמה מניחה שגם אם החלטות מתקבלות בצורה דמוקרטית, יהיו אנשים שלא יסכימו עם ההחלטות האלה וימשיכו להיאבק על שינוי שלהן ושיכולות להיות להם סיבות מצוינות להיאבק נגדן (השווה לטענה של רוסו ש"כל מי שימאן להישמע לרצון הכללי, יכריחוהו לכך הגוף כולו, דבר זה אין פירושו אלא זה שיכריחוהו להיות חופשי").

השאלות לגבי דמוקרטיה ומדע (וגם על הקונפליקט האפשרי ביניהם) קשורות לשאלה מהו הבסיס הראוי והתנאים הראויים לניהול דיון וקבלת החלטות על זכויות כלשהן ועל שימוש בסמכות של הקהילה הפוליטית. נניח שאנחנו מקבלים את הטענה שזכויות והחלטות הן תמיד תלויות הקשר, ונניח שאנחנו מקבלים גם את הטענה שלמרות זאת, ולמרות הגיוון של עמדות בחברה עצמה, ניתן לנהל דיון מהותי ולא שרירותי לגבי מהן ההחלטות הטובות והמוסריות ביותר ומהו הקטלוג של הזכויות שראוי לאמץ. גישות דמוקרטיות שונות טוענות בעד אופנים שונים של קבלת החלטות, בין השאר בהתאם לאיכות האפיסטמית/מדעית של קבלת ההחלטות ובהתאם לאיכות הדמוקרטית של הפרוצדורה. גישות כאלו יקבלו את העובדה שלאורך זמן החלטות ישתנו, אפילו בחברה שמוסדרת בצורה אידיאלית, וזאת מבלי לוותר על הטענה שיש להחלטות ערך מוסרי ושניתן לדון עליו באופן משמעותי. פוליתיאורי - שיחה 01:39, 31 במאי 2023 (IDT)

שלום, אני מודה לך על הניסיון לענות, מעריך את זמנך ומעריך אותך כאדם. אין בדברים אלה ולו טיפת ציניות וגם לא סרקזם. תאמין או לא. עם זאת, אני חושב, בצניעות שכתבת פסקה באורך לא סביר. אתה מוזמן (ואכבד לגמרי אם לא תרצה), להקל עלי ועל אחרים להבטיח שהבנו אותך לפני שאנחנו מגיבים ולפרמט מחדש את דבריך כך שיהיו סדורים ותמציתיים יותר. לבינתיים רק אגיד שלדעתי הסתמכות על מדע בלבד היא דבר שגוי ראה החדר של מרי. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אמלקתי בהתחלה, אבל זה בסדר גם לא לקרוא או לא להתייחס . פוליתיאורי - שיחה 20:37, 31 במאי 2023 (IDT)

חניה במקביל

מצב טיפול: חדש

נניח וחונים במקביל בכביש חד סתרי. ומגעים למצב בו הרכב שלי נמצא בין שני רכבים חונים. אבל אז רואים ששני הרכבים הם בערך צמודים למדרכה, והרכב שלי בולט כחצי מטר לכיוון הכביש, דבר שמסכן את התחת שלי בפגיעה על ידי משאיות או אוטובוסים.

מה סדר פעולות התיקון של המצב? אני רוצה אלגוריתם ברמה של "הגה ימינה על הסוף, תעביר להילוך אחורי ותתקדם לעט עד ששומעים בום"(החלק האחרון זו בדיחה. אבל הבנתם את הכוונה).

תודה מראש, נהג חדש.

לדעתי (בהנחת צפיפות ישראלית): אלגורתם 1 – לצאת קדימה לגמרי, להיצמד במקביל לרכב הראשון קצת יותר מהניסיון הקודם וקצת יותר קדימה מהניסיון הקודם, להיכנס ברוורס בזווית קצת יותר גדולה ולשבור הגה ימינה כמעט בבת אחת; אלגוריתם 2 – ניסוי, טעייה, תהייה וצבירת ניסיון. GL. 87.69.242.88 00:02, 1 ביוני 2023 (IDT)

מלאך מזיק הממונה על שיבושים בכתבי יד

מצב טיפול: טופל

לפני זמן מה נתקלתי בערך ויקיפדיה שנזכר בו שם של 'מלאך' 'שטן' או משהו דומה שמכניס שיבושים בכתבי יד. כך על פי המסורת הקתולית אם אני לא טועה. לא יכול להיזכר בשם המדויק. השם כולל ט. ל. ס. אשמח לעזרה. תודה. טל ומטר - שיחה 15:01, 30 במאי 2023 (IDT)

טוב. יגעת ומצאת - תאמין. המשכתי בחיפושים ומצאתי את שמו של המלאך הנכבד טיטיווילוס. טל ומטר - שיחה 15:32, 30 במאי 2023 (IDT)

טיטיווילוס? הקדמת אותי בתגובה. ניצלתי את הזמן בין פרסום התגובה שלי לפרסום התגובה שלך בקריאה עליו בויקיאנגלית. TheStriker - שיחה 15:34, 30 במאי 2023 (IDT)

תודה לך @TheStriker. בינתיים גם תיקנתי קלות את הערך העברי על פי הערך האנגלי. אבל אם תרצה אפשר לשפר עוד. טל ומטר - שיחה 15:36, 30 במאי 2023 (IDT)

אני לא בטוח שזה ימצא חן בעיני נשוא הערך. ראובן מ. - שיחה 00:15, 1 ביוני 2023 (IDT)

נזלת בעניינים

מצב טיפול: חדש

שמתי לב שאם הולכים לישון בטעות עם עדשות מגע, אז מתעוררים בבוקר עם נזלת בעיניים. בעיקר בפינות של העין. אז קודם כל, מה זה הנזלת הזאת? זה לא כמו נזלת מהעף אלא יותר צהוב מאשר ירוק ויורד דביק.

שנית, למה עדשות מגע גורמות לזה?

זו לא נזלת, אלא דמעות שלא התנקזו ולכן התייבשו. 87.69.242.88 00:06, 1 ביוני 2023 (IDT)

האם באמת אין שיטה יותר מוצלחת מדמוקרטיה?

מצב טיפול: חדש

האם באמת שבאמת אין שיטה יותר טובה מדמוקרטיה? החיסרון הבולט ביותר בדמוקרטיה זה פופוליזם. נחבר הציבור הוא לאו דווקא הטוב ביותר להיות מנהל, אלא אחד שיודע להציג את עצמו כבעל יכולת. ואני לא מדבר על פוליטיקאי כזה או אחר, אלא באופן כללי אם תשימו לב לעולם - פוליטיקאים רבים הם "אנשי הצגה", קצינים בדימוס עם ניסיון בנאומים, אושיות תקשורת למינהם. וזה הגיוני בהתחשב בשיטה. הרי על המועמד לשכנע שהוא יכול. בעיה יכולת שכנוע זה כישרון שונה מיכולת ניהול.

חיסרון בולט נוסף הוא קצת ספציפי לדמוקרטיה שלנו וזה חוסר יציבות. מה הכוונה שלי ביציבות? שלא רק שבעלי תפקידים שמרכיבים את הממשלה משתנים (שזה בסדר לדעתי). אלא שהתפקידים עצמם הם לא יותר מקלפי מיקוח. אין באמת אינטרס ציבורי לפתוח 10 משרדים עם סמכויות מיותרות כמו "המשרד לקידום מורשת" ו"המשרד לצדק חברתי" וכד'. יש אפילו קונצנזוס ציבורי שאלו תפקידי סרק שנועדו רק לייצב את הממשלה נגד הרוח הנושבת. חוסר היציבות מתבטא בין היתר בכך שהנבחרים שמקבלים את המשרד לתקופה קצרה מודעים לכך שאחריותם מסתיימת בקרוב, ואין להם אינטרס לעשות פרויקטים לטווח הארוך.

והחיסרון שאני רואה אותו כבעייתי ביותר והוא בסיס הדמוקרטיה: גם אנשים אלימים, טיפשים, רעים, חסרי הבנה, שלא יודעים מונחים בסיסים בכלכלה, עברייני תנועה מסוכנים וגם אנשים כמו מדענים, הייטקיסטים, אנשי עסקים, מנהלי בית חולים, רבנים, וקצינים בכירים: לכולם אותו משקל.

וזה גורם למצב שבו דעתו על עליית הריבית של חסר בגרות ומובטל כרוני שווה לדעתו של פרופסור לכלכלה: יש להם את אותו הקול. וזה נראה לי מצב מעוות. אני לא אומר שאם איזה בן 19 עובד בתחנת דלק אז הוא אדם ששווה פחות. אלא שהיכולת שלו לקבל החלטות גורליות לגבי פרוייקט לשיקום כבישים היא פשוט לא שווה לדעתו של מהנדס ראשי של רשות מקרקעי ישראל. עם כל הכבוד.

ולכן אני תוהה לי לעתים, האם באמת דמוקרטיה טובה לכל? האם אין באמת שיטה יותר טובה לבחירת השלטונות, חוץ מספירת קולות של כל העם ואז מינוי של נציגים? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

זה לא קשור לדמוקרטיה, אלא לשיטת הממשל בישראל. בשיטת הממשל האמריקאית, למשל, הבעיות שציינת לא קיימות (יש, כמובן, רבות אחרות). התו השמיני ♫ הבה נשוחח 20:14, 30 במאי 2023 (IDT)

דיקטטורה נאורה עשויה לעבוד במקרים מסוימים בצורה טובה מדמוקרטיה אם מדובר בדיקטטור שמקבל החלטות מושכלות ונבונות לרווחת העם והעם בגדול מבסוט מהדיקטטור. הבעיה היא שדיקטטור נאור יכול בקלות רבה מאוד להפוך לדיקטטור עריץ שדואג רק לעצמו. מרווין האנדרואיד הפראנואיד - שיחה 20:18, 30 במאי 2023 (IDT)

דמוקרטיה היא צורת השלטון הגרועה ביותר חוץ מכל השאר.

וינסטון צ'רצ'יל. מרווין האנדרואיד הפראנואיד - שיחה 22:26, 30 במאי 2023 (IDT)

ראה מה אם נחליף את הפוליטיקאים באנשים שייבחרו באופן אקראי?

אשכרה טענות מעיינות. הבסיס הוא שפרלמנט הוא כוח אדם פחות איכותי ממדגם אקראי של אנשים...

מישל פוקו

מישל פוקו כתב ספר ששמו תולדות השיגעון בעידן התבונה. בערך על הספר כתוב ”הספר היווה מקור השראה לתנועה האנטי פסיכיאטרית אשר החלה בשנות ה-60 וה-70”. מה זאת אומרת? במה למשל היווה הספר מקור לכך? מישהו מהרשומים לתבנית בעלי הידע במגדרבעלי הידע במגדר ‏ אולי קרא את הספר וירצה להרחיב כאן. 2A10:8012:17:CDC6:9804:4BF4:AB3C:716D 22:40, 30 במאי 2023 (IDT)

"ידע במגדר" עלק... המציאו תחום, ועכשיו יש גם "מומחים" לתחום הזה... היסטוריונים בעתיד עוד יצחקו עלינו, ובצדק...--2A00:A041:26E4:9500:E885:1CB4:4F21:4C31 09:55, 31 במאי 2023 (IDT)

אני לא חושב ש"מדע המגדר" הוא תחום רציני. אכן יצחקו עלינו. למעשה, יש כבר תחום רציני שעוסק בהבדלים בין מגדרים שנקרא סוציולוגיה ותחום ה"מגדר" חותר תחתו (וגם תחת הפמיניזם) ומקדם רעיונות קיצוניים בנושא טרנסג'נדריות. עם זאת, לצורך שיפור טיוטה:רשלנות רפואית בטיפול פסיכיאטרי שהקהילה הזאת מאד מאד חשדנית לגביה ולדעתי באופן שיצא מפרופורציות, אני כן מתעניין במה היה למישל פוקו (שלמיטב ידיעתי לא נחשב לתומך "אנטי פסיכיאטריה") להגיד על פסיכיאטריה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

המהפכה התעשייתית

מצב טיפול: חדש

מה הסיבה לזה שהמהפכה התעשייתית באירופה הצליחה בענק, ואילו בסין היא הובילה לשואה?--2A00:A041:26E4:9500:E885:1CB4:4F21:4C31 09:53, 31 במאי 2023 (IDT) המנזרים. באירופה הידע שנדרש פותח במנזרים ובהם הייתה גם חשיבה סוציאלית מודרנית

אפשר לשער כל מיני השערות אבל אין לנו דרך לבדוק אותן ברצינות. אחת הטענות היא שבסין שלטה מדינה אחת על כל המרחב בעוד שבאירופה זה כמעט אף פעם לא קרה והתחרות הבלתי פוסקת בין המדינות השונות מנעה מהיבשת כולה לקפוא על שמריה. Tzafrir - שיחה 15:07, 31 במאי 2023 (IDT)

קפיטליזם לעומת קומוניזם. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 00:00, 7 ביוני 2023 (IDT)

האם הודו הוא מדינה ענייה?

מצב טיפול: חדש

האם הודו נחשבת למדינה ענייה?

ראה עוני בהודו. בברכה. ליש - שיחה 11:45, 31 במאי 2023 (IDT)

הערך שלנו כה לא מעודכן, שזה גובל בהטעיה. הערך העברי טוען כי "בסך הכל 75.6% מהאוכלוסייה שם, או 828 מיליון איש, חיים מפחות מ-2 דולר ליום". בזמן שהערך האנגלי טוען כי:

"extreme poverty, defined by the World Bank as living on US$1.9 or less in purchasing power parity (PPP) terms, in India was as low as 0.8% in 2019,".

הבדל מטורף בין נתונים. וגם מתוך הערך האנגל

"According to United Nations Development Programme administrator Achim Steiner, India lifted 271 million people out of extreme poverty in a 10-year time period from 2005–2006 to 2015–2016." שזה מסביר למה הנתונים שלנו מ-2005 כל כך לא מתארים את המציאות של היום. Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:04, 31 במאי 2023 (IDT)

מהירות האור VS מהירות הקול VS מהירויות חושים אחרים

מצב טיפול: חדש

האם יש הסבר לכך שמהירות האור גדולה לאין שיעור ממהירות הקול, או שאלה אקסיומות? ועוד שאלה, האם יש מהירויות גם לחושים האחרים? מהן?--2A00:A041:26E4:9500:E885:1CB4:4F21:4C31 14:35, 31 במאי 2023 (IDT)

לא מדובר פה בחושים, אלא בתופעות טבע. אין הסבר מלא מדוע מהירות האור היא כמו שהיא. מהירות האור זה סוג של "הגדרת המציאות" שלנו, כמו מסה של פרוטון, פאי או קבוע ניוטון. מהירות הקול זה דבר אחר לגמרי. היא תלויה בגורמים רבים כמו סוג החומר בו הקול עובר (אוויר, או צינור מתכתי לדגומה), לחץ וטמפרטורה, אלסטיות וקשיחות של החומר וכד'. ההבדלים בין שתי המהירויות לא אמורים להפתיע אותך. זה כמו שיש הבדל בין מהירות של רכבת לבין מהירות של צמיחה של בננות. פשוט תופעות טבע שונות לגמרי. Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:12, 31 במאי 2023 (IDT)

אבל אם כבר מדברים על החושים שלנו, מהירות האור היא מהירות האור בריק. בחומר, מהירות האור בחומר נמוכה יותר. ר’ לדוגמה מקדם שבירה וקרינת צ'רנקוב (אבל עדיין מאותו סדר גודל והרבה יותר גבוהה ממהירות הקול. גם בריק). נדמה לי שבכמה מספרי עולם הדיסק המחבר מנסה לדמיין עולם שבו האור נע לאט יותר מהקול, והתוצאה מעניינת. Tzafrir - שיחה 17:33, 31 במאי 2023 (IDT)

לכאורה אפשר להציע הסבר פשוט מאוד. כיון שגל קול הוא תוצאה של הכח החשמלי, והחלקיק הנושא את הכח החשמלי הוא פוטון, אם כן כל תנועה שנובעת מהכח החשמלי אינה יכולה להיות גבוהה ממהירות האור. אלדן כהן - שיחה 18:10, 1 ביוני 2023 (IDT)

אם מדברים על עולם הדיסק, אז התופעה מתרחשת עקב אינרציה של האור עם השדה המאגי ( שמאונך לשדה הנורמלי). ובעולם שכזה לאור כידוע אין לאן למהר. עם זאת, קיימת חשיבות למחקר בנושאי קסם של אנרגיות גבוהות. Corvus‏,(Nevermore)‏

מהירות האור מתקבלת ממשוואות מקסוול בריק כאשר משלבים אותן למשוואת גלים ומזהים $c=(\epsilon _{0}\mu _{0})^{-1/2}$. מכיוון שמשוואות מקסוול והקבועים הנ"ל (המקדם הדיאלקטרי $\epsilon _{0}$ ומקדם הפרמביליות $\mu _{0}$) לא תלויים בבחירת מערכת הייחוס נובע שמהירות הקרינה האלקטרומגנטית (ואור הוא קרינה אלקטרומגנטית) לא תלוי במערכת הייחוס ולכן היא קבוע אוניברסלי מיוחד. מכך הסיק אלברט איינשטיין את תורת היחסות (מספיק להבין את תורת היחסות הפרטית לצורך הדיון) שממנה נובע ששום גוף או גל או אינפורמציה לא יכולים לנוע מהר יותר ממהירות האור. ובפרט, מהירות גלי קול נמוכה ממהירות האור. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 18:18, 1 ביוני 2023 (IDT)

איך "פילוסופית" זה הגיוני שיש מספרים מיוחדים במתמטיקה?

מצב טיפול: חדש

כל מספר ממשי הוא "ייחודי" ויחיד יש רק מספר אחד שהוא בדיוק 0.2. ויש רק מספר אחד שהוא שורש של 5. אבל עם זאת, קיימים קובעים כמו e, 1 פאי ו-0 שיש להם תכונות מיוחדות. נלך לדגומה על e.

המספרים הרגלים "2.7182" ו"2.7183" הם פשוט מספרים ממשים "פשוטים". הרי זה פשוט מטרוף שביניהם קיים מספר כה מיוחד עם תכונות יוצאות דופן.

זה סוג של "משגע" שעל ציר המספרים שבו כולם שווים כיבול, קיימים מספר מספרים עם תכונות קסומות. אז קדום כל,

האם יש הסבר לזה?

ושנית: כל המספרים המיוחדים ציינתי נמצאים בתחום בין 0 ל~4 נגיד. אם נוסיף אליהם את i אז ברדיוס 4 מציר המספרים. כלומר מספרים קטנים יחסית. אולי איפשהו בין 10,000,000 ל10,500,000 יש עוד מספרים מיוחדים? האם קיים חיפוש אחר מספרים כאלה?

אדרבא, פילוסופית זה מאד הגיוני שיש מספרים מיוחדים. הרי קבוצת המספרים גדולה (אינה בת מניה), ותכונות פשוטות ונחמדות שנתפסות במוח אנושי יש מעט (מספרן בן מניה). עוזי ו. - שיחה 15:50, 31 במאי 2023 (IDT)

לא ממש הבנתי את הטיעון. האם אתה רומז ב"תכונות פשוטות ונחמדות שנתפסות במוח אנושי" שאותם המספרים המיוחדים אינם באמת מיוחדים ביחס לאחרים?

וגם לא הבנתי איך הטיעון לגבי בת מניה מול אינה בת מניה. אני מבין שקבוצת כל המספרים, או אפילו המקרה המנוון של מספרים ממשים חיוביים היא קבצה שאינה ברת מניה. בזמן שבקבוצת המספרים שאנחנו "אוהבים" היא כן. אבל לא הבנתי את המסקנה מזה.

מיוחדות היא לא תכונה מתמטית. למספרים כמו פאי ו-e יש תכונות ייחודיות רבות. גם 4.56956 מיוחד, למשל בזה שהוא המספר היחיד שגדול בדיוק ב-2.56 מ-2.00956. הראשונים הרבה יותר מעניינים.

הטיעון לגבי גודל הקבוצה הוא שאין זה פלא שמספר מיוחד מוקף במספרים רבים שאינם מיוחדים ("הרי זה פשוט מטורף שבין המספרים הפשוטים 2.7 ו-2.8 יש מספר כל כך מיוחד"); זה חייב להיות כך. עוזי ו. - שיחה 18:39, 31 במאי 2023 (IDT)

יתרה מזו, קבוצת כל המספרים שהם ברי חישוב היא בת מנייה. כלומר: קבוצת המספרים שאיכשהו אפשר לדבר עליהם קטנה לאין שיעור מקבוצת המספרים הממשיים (עוצמתה $\aleph _{0}=|\mathbb {N} |$ לעומת כל המספרים הממשיים $\aleph =|\mathbb {R} |$). כלומר: על רוב המספרים הממשיים אפילו אי-אפשר לדבר, כך שאי-אפשר לדעת אם הם מעניינים או לא. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 17:05, 31 במאי 2023 (IDT)

מעניין מה שאתם אומרים. שגם המספר 2 וגם המספר פאי וגם המספר 2.325 הם מיוחדים בכך שאנחנו יכולים להגדיר אותם בכלל. אבל בכל זאת, מספר התכונות הייחודיות של 0, פאי ו-e מעמידות אותם ברמת מיוחדות מעל "המיוחדים הרגלים", לא? כמובן ש-1.1 הוא מספר נדיר בכך שהוא גדול מ0.5 בדיוק ב0.6, אין ספק. אבל כולנו מבינים שבכל זאת יש הבדל בין נוסחת אוילר לבין $0.5+0.6=1.1$. נוסחת אוילר היא סוג של "נס מתמטי גלוי" (אני סוג של מקצין, אבל סביר להניח שאתם מבינים). מה שמפתיע אותו במיוחד שעל רצף המספרים הממשיים נמצאת איזו "פנינה" בדמותו של e. שכל המספרים בסביבתו הקרובה מימינו או משמאלו הם מספרים "משעממים" והוא זכה להיות עילוי. זה מה שכל כך מדהים אותו - יש מין "אופי" מיוחד למתמטיקה עצמה שגורם למספר מצומצם (או אולי אינסופי?) של מספרים לבלוט במיוחד על רקע אחרים. זה לא כמו המספר 12 או מיליון שהם מיוחדים רק בזכות התודעה האנושית שאוהבת כפלות שלמות. זה משהו הרבה יותר עמוק.

הנה הרבה מספרים שמעניינים והם גדולים מ-4. Shannen - שיחה 14:27, 1 ביוני 2023 (IDT)

כדאי להזהיר שזה קישור כבד מאוד שיכול לתקוע את הדפדפן. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 14:33, 1 ביוני 2023 (IDT)

ההערה העיקרית היא שקשה להגדיר את המושג "מיוחד". ברור שפאי מיוחד במובן חשוב ואוניברסלי, ואילו 2.2 מיוחד במידה די מוגבלת. עוזי ו. - שיחה 16:05, 1 ביוני 2023 (IDT)

שים לב שאינטואיטיבית אנחנו כן מסכימים על זה שפאי ו-e הם לא "סתם עוד מספר" ושהתכונות המיוחדות שלהם הם קצת יותר "רציניות" מ-17! או מ"מהספר התלת ספרתי הראשוני הגדול ביותר". ברור שעל כל מספר בקישור אפשר להגיד משהו, פשוט הרוב יהיו סוג של "אז מה?" בזמן שפאי זה קבוע אוניברסלי כלל-יקומי, שסוג של "מחייב" את המציאות הפיזיקלית. אני יודע שאני זורק מילים בומבסטיות ולא כותב בלשון אפסילון-דלתא, אבל אותה הייחודיות של קובעים מתמטיים מעמידה את המספרים הללו בסקלת חשיבות שהיא מעל ל"מספר ממשי רגיל". הרי גם מינוס 1/12 הוא מיוחד בכך שהוא הגבול של 1 + 2 + 3 + 4 + ... (דבר שעדיין לא מסתר לי עם ההיגיון). ושורש 2 שאיכשהו "מוזנח" ביחס לקובעים מתמטיים אחרים הוא מספר "זהב" במובנים רבים.

בהחלט הייתי רוצה לראות אם יש איזשהו קריטריון מתמטי שמצליח להבדיל בין קובעים עולמיים כמו פאי לבין המספר 1.35 שהוא מספר נחמד, אבל קל לראות זה לא כוכב קולנוע. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הנה אינטואיציה: בזהות אוילר יש רק חמישה משתתפים. מי שלא שם קצת פחות מיוחד? Tzafrir - שיחה 17:42, 1 ביוני 2023 (IDT)

ואם כבר הזכרת אותה: זה בטח לא מקרה ש־1 ו־0 מופיעים בהרבה מקומות שונים. קל גם אינטואיטיבית לראות בהם גדלים מאוד בסיסיים. גם i הוא איזשהו גודל די בסיסי ברגע שמוסיפים את המורכבים לתמונה. וזה משאיר אותנו עם פאי ועם e. שניהם מספרים מכוערים, ואת שניהם פוגשים בכל מיני הקשרים שלפחות לכאורה נראים לא קשורים. אז אולי יש קשר? ואז זה יכול להיות מעניין עבורך לקחת שני מקומות שונים שבהם מופיע אחד מהקבועים הללו ולנסות לראות איך יש קשר. Tzafrir - שיחה 19:10, 1 ביוני 2023 (IDT)

תשובה רצינית לשאלה הזו צריכה לכלול דיון במיוחדות של הקבועים הבאמת-מיוחדים. 0 ו-1 הם לא "סתם קבועים", אלא העוגן וקנה המידה לכל הדברים. i הוא שורש יחידה מסדר 4. גם השורשים הריבועיים של 3 ושל 3- מופיעים בקלות בהקשר הזה. הקבוע e מופיע באופן טבעי בפתרון של המשוואה הדיפרנציאלית y'=y, ואילו פאי מופיע בפתרון של המשוואה הדיפרנציאלית y"=-y. אלו תאורים יסודיים, לפחות בכך שהם אינם זקוקים לקבועים אחרים (בניגוד ל-2.47 שהוא 2 ועוד 0.47 -- כאן משתתפים שני קבועים בתאור הקבוע החדש). את הקבוע של אוילר (gamma ולא e) מקבלים מסיכום של טור מסויים. אני מציע להניח למינוס 1/12; הוא הסכום של טור המספרים הטבעיים בדרך אחת, אבל (נראה לי ש)אפשר לסכם את אותו טור בדרכים טבעיות אחרות ולקבל מספרים אחרים. וכו'. עוזי ו. - שיחה 20:16, 1 ביוני 2023 (IDT)

אם להכליל את התשובה של עוזי, מספר מעניין הוא מספר שמוגדר על ידי בעיה מעניינת. למשל, יש כאלה שהמשוואה $x^{2}=x+1$ מעניינת אותם, כי שורש הפולינום הזה (שמקורו בבעיית יחסים בין קטעים בגאומטריה אוקלידית) הוא יחס הזהב $\varphi ={\frac {1+{\sqrt {5}}}{2}}\approx 1.618$ וגם לו יש נטייה להופיע במקומות רבים במתמטיקה. לעומת זאת, הפולינום $x=247$ הוא די משעמם (אבל לך תדע, אולי למספר 247 יש תכונה מעניינת שמוגדרת באמצעות בעיה מעניינת יותר). – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 20:52, 1 ביוני 2023 (IDT)

פסוק ב' בספר בראשית אומר "והארץ הייתה תוהו ובוהו". תוהו ובוהו הן מילים יחידאיות בתנ"ך, והפרשנים התחבטו במשמעותן. בעקבות דיון זה התשובה ברורה: תוהו ובוהו הם המספרים 0 ו-1, שמהם ברא אלוהים את כל המספרים הטבעיים, ומהם את השלמים, ומהם את הרציונלים ומהם את הממשיים ומהם את המרוכבים, ומכאן המשיכה בריאת העולם ויהי אור. דוד שי - שיחה 20:59, 1 ביוני 2023 (IDT)

סיפור על סופר שמילא את האות ג והפכה ל'נ'

מצב טיפול: טופל

זוכר שבילדותי קראתי סיפור זה: מעשה בצדיק או בסופר שהיה ברשותו ספר תורה יפהפה מוגה היטב היטב נקי משיבושים. הלה התגאה בו והזמין מומחים למצוא שיבושים. בא אחד ושיבש את האות נ של הפסוקים 'נגע צרעת כי תהיה באיש' ומילא את התחתית של ה'ג' והפכה ל'נ'. הצדיק או הסופר בעל ספר התורה קלט את הנעשה ואמר לו על שמחקת את הנגע עונשך יהיה שנגע הצרעת תדבק בך. איני זוכר את השמות המככבים בסיפור זה. אשמח לעזרה. חיפשתי בגוגל ולא מצאתי את מבוקשי. תודה. טל ומטר - שיחה 20:57, 31 במאי 2023 (IDT)

אם הדברים עלו לרשת גוגל יודע על כך. אלא מאי? יש לחפש היטב ואם לא מצאת - לא חפשת היטב. מצאתי כאן בעמ' ה גרסה של הסיפור. טל ומטר - שיחה 21:35, 31 במאי 2023 (IDT)

מי זה אלבתאני

מצב טיפול: חדש

בספרים העוסקים בנושא חשבונות הלוח העברי מוזכר חכם (ערבי?) בשם אלבתאני שהגיע לחשבון מדויק מאוד בחישוב מהלך השמש. בחיפוש בדפי ויקיפדיה העברית לא מצאתי שום זכר לאדם זה. ברצוני לקבל מידע על אדם זה, ו/או הפניה לויקיפדיה האנגלית (או אולי בריטניקה) בערכו. תודה רבה.

--2A02:6680:2162:203C:240D:6EE0:8EB8:1264 18:02, 1 ביוני 2023 (IDT)אלדן כהן

Al-Battani, ראה כאן. עוזי ו. - שיחה 20:32, 1 ביוני 2023 (IDT)

השואל ביקש הפניה לוויקיפדיה באנגלית, אז הנה הקישור לערך: en:al-Battani. קיפודנחש 05:33, 9 ביוני 2023 (IDT)

תרופות מסוימות גורמות receptor insensitivity ותרופות אחרות לא גורמות receptor insensitivity, למה זה?

האם התשובה יכולה להיות "מיקרו-אבולוציה"? אני בספק כי אין קשר לרבייה.

תודה ומתייג את משתמש: H. sapiens ואת משתמש:ערן שאולי יידעו את התשובה. 2A10:8012:17:CDC6:3CC5:F7AA:A39F:FE7 19:44, 1 ביוני 2023 (IDT)

קבוצה שמכילה בתוכה קבוצה

האם הביטוי ”אם A מוכלת ב-B אומרים ש-B היא תת-קבוצה של A” מעיד ש"אם השלמים מכילים את הטבעיים אז הטבעיים מכילים את השלמים"? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא, הוא מעיד שאם השלמים מכילים את הטבעיים אז הטבעיים הם תת-קבוצה של השלמים. עוזי ו. - שיחה 20:03, 1 ביוני 2023 (IDT)

אני מבין שהטבעיים הם תת קבוצה של השלמים (הטבעיים בתוך השלמים) וששניהם הם תת קבוצה בשתי רמות של הרציונאליים (השלמים והטבעיים שבתוכם בתוך הרציונאליים). אבל שאלתי היא כזאת:

”אם B הוא תת קבוצה של A אז A הוא תת קבוצה של B”? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא. זה כמו לשאול "אם a קטן מ-b האם זה אומר שגם b קטן מ-a". להיות תת-קבוצה הוא יחס סדר (קהה). לכן, אם B היא תת-קבוצה של A, אז A *איננה* תת-קבוצה של B, אלא אם הן שוות. עוזי ו. - שיחה 23:10, 1 ביוני 2023 (IDT)

תודה. לפי האקדמיה ללשון עברית 'קהה' זה "לא חד, לא רגיש, שיש לו טעם בוסר". ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני יודע. זה מתאים במקרה (משום שיחס סדר קהה הוא יחס סדר שאינו חד), אבל בדרך כלל הפירוש המילולי מועיל במידה מאד מוגבלת בפענוח של מונחים טכניים. עוזי ו. - שיחה 13:47, 2 ביוני 2023 (IDT)

תרגיל של חיל האוויר אתמול?

שלום האם היה תרגיל של חיל האוויר אתמול לתרגול תגובה בעת תקיפה רב חזיתית (מלחמה אזורית) נגד ישראל?

אפשר הפנייה לערך הקשור בכך? תודה. 2A10:8012:17:CDC6:3CC5:F7AA:A39F:FE7 19:54, 1 ביוני 2023 (IDT)

שגיאות פרמטריות בתבנית:אתר צה"ל
סוג לא תואם [ 3 ] התרגיל המטכ"לי של צה"ל יצא לדרך. כל הפרטים, באתר צה"ל, 29 במאי 2023. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 20:47, 1 ביוני 2023 (IDT)

למה שאיראן תתקוף את ישראל עכשיו?

ממשלת איראן שונאת את ממשלת ישראל וההפך. רוב העמים, לא בהכרח.

איראן צריכה סיבה טובה מאד (בהיגיון שלה) לתקוף את ישראל.

מה שונה השנאה עכשיו מנניח שנת 2003 או אפילו שנת 2013?

הדבר היחיד שאני יכול לחשוב עליו זה חיסול קאסם סולימאני שחמינאי עצמו צולם מספיד אותו בבכי ובוכה על הקבר שלו ומאות בוכים איתו. זה מופיע ביוטיוב. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אתה מכיר מלחמה שפרצה משום שסאת השנאה התמלאה ועלתה על גדותיה? עוזי ו. - שיחה 13:48, 2 ביוני 2023 (IDT)

מן וגם אל כשם משפחה?

מצב טיפול: טופל

בשיטוטיי בגוגל נתקלתי בשם הזה: Hörmann von und zu Gutenberg. הקידומת von ידועה אבל מה פשר מילות היחס הכפולות: von und zu? מתייג את בעלי הידע בבלשנותיאיר דב, Yoelpiccolo31, yotamsvoray, Liadk, פיראוס, Illang‏, אלדד, oraruven, לוכסן. תודה.

Das von und zu zeigt einen Adeligen, der seit dem Mittelalter auf seinem Stammsitz heimisch ist.

רוצה לומר שהאדם שייך למשפחה שיושבת במקום על שמו היא נקראת.

יישר כוחך מלומד נסתר... טל ומטר - שיחה 20:31, 3 ביוני 2023 (IDT)

לחרבן בשיריון אבירים

מצב טיפול: חדש

להוריד את השריון בזמן מבצע צבאי היתה פעולה מסובכת, ולהבנתי האבירים אפילו ישנו בשריון כשהיו בכוננות.

אבל מה עם קקי? ברור שהולכים לפני ששמים שריון, אבל מה אם המבצע לוקח יותר מכמה שעות? היה איזה פתח בצד האחורי של השריון?

ברוב שריונות הלוחות, אזור הישבן לא היה מכוסה בלוח שריון, כך שתאורטית אפשר היה לחרבן. מאחר שלחימה ברצף בדרך כלל לא נמשכה כל היממה, האבירים יכלו להתאפק ולעשות את צרכיהם בלילה בעזרת נושא הכלים שלהם שהיה מסיר חלק מהשריון. לעומת זאת, כאשר הם היו צריכים להשתין הם כנראה עשו במכנסיים או לתוך שקית בתוך הבגד. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 21:41, 2 ביוני 2023 (IDT)

מעניין. עברתי על כל מיני תמונות של שריון לוחות, ולא מצאתי תמונות של „עכוז אכילס״ כזה בשריון או בכלל של שריון שמוצג מאחור. Tzafrir - שיחה 19:50, 4 ביוני 2023 (IDT)

בשריוני הלוחות שמצוידים בירכית או "חצאית" פלדה סביב האגן אין באמת "עכוז אכילס" אך היו שריונות שהגנו רק על החלקים הקדמיים בחלק התחתון של הגוף (דוגמה) מתוך מוסכמה שתקיפה מאחורה "איננה אבירית". – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 23:13, 6 ביוני 2023 (IDT)

ויטמין C

בדקתי את הערך ויטמין C ולא מצאתי בו פרק שמדבר על מאגרים בגוף האדם ועל בדיקות רמת הויטמין C לבן אדם.

ידוע לי שבאופן כללי רמה תקינה של ויטמין B12 בגוף האדם תקפה ל-5 שנים (ותמשיך להיות תקפה ל-5 שנים כל עוד היא נשמרת יציבה).

מה היא בדיקה סטנדרטית לרמת הויטמין C בגוף האדם ולכמה זמן הוא נאגר בגוף האדם (כל עוד רמתו נשמרת יציבה)? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שלום משתמש:Tsabarm תוכל לסייע? 2A10:8012:17:CDC6:F439:BF2B:37F4:9413 00:05, 6 ביוני 2023 (IDT)

נכסי נפקדים ואזרחות ישראלית לערביי 48'

מצב טיפול: חדש

שלום למומחה. קראתי את הערכים זכות השיבה וחוק נכסי נפקדים ואני מבקש להבין את הבסיס המשפטי של הנושאים.

1. נכסי נפקדים - חוץ מהיתרון הפרקטי של החוק (כלומר שפע של נכסים ריקים שאפשר לשכן בהם עולים חדשים ומשרדי ממשלה), האם יש צידוק משפטי להחלטה? אם התשובה שלילית, האם לא קיים מוסד ישראלי (בג"צ?) או בינלאומי שפליטים יכלו לפנות אליו אחרי מלחמת העצמאות כדי להכריח את ממשלות ישראל להכיר בבעלותם על הנכסים?

2. אזרחות ישראלית לערבים - לפי הבנתי, תושבים ערבים שברחו אחרי תחילת מלחמת העצמאות לא הורשו לחזור לישראל ולא היו זכאים לאזרחות ישראלית. האם התושבים הערבים שנשארו בתחומי מדינת ישראל אחרי תחילת מלחמת העצמאות קיבלו מיד אזרחות ישראלית? כמו כן, מה היה המעמד של ערבים ששהו במקרה מחוץ לישראל עם תחילת המלחמה (נניח שהם היו בנסיעת עסקים או לצורך תיירות) - האם הם היו זכאים לחזור לארץ ולקבל אזרחות?

תודה מראש לעוניםות. יודה אווזי - שיחה 21:26, 3 ביוני 2023 (IDT)

אולי בערך הממשל הצבאי על ערביי ישראל תמצא תשובות.

שאלת יותר מדי שאלות בבת אחת. נסה לשאול בהתחלה שלוש שאלות שחשובות לך. בכדול מי שנשאר בתחומי מדינת ישראל נהיה אזרח המדינה מייד. הנכסים לא נלקחו אלא ניהולם עבר לידי המדינה.

ביטוח קטנוע 500 סמ"ק סטנדרטי

איפה הכי זול במדינה לעשות את זה לפי חודש ואם סוגרים מראש לשנה האם המחיר אמור לרדת משמעותית (במיוחד אם באים לסוכנות ומשלמים מזומן)?

לעולם אל תוותר על ביטוח צד ג'! 87.69.242.88 23:54, 4 ביוני 2023 (IDT)

תודה לך, מחקתי את דברי בנושא. אני לא מבין מספיק בנושא כדי לחוות דעה עליו כאן ברבים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

להתחתן עם ישראלי

מצב טיפול: חדש

האם כל אזרח זר שמתחתן עם אזרח ישראלי מקבל אשרת שהיה בארץ?

ומה אם אותו הזר הוא פליסטינאי? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תהליך קבלת גרין קארד הוא מסובך. כל פונה נבדק לפעמים אפילו על ידי שרותי הבטחון

תהליך הסדרת מעמד תושב קבע עבור בני זוג של אזרחים ישראלים וגם של בני זוג לבעלי תושבות קבע בישראל נמשך כחמש שנים. למרות שההליך אמור להיות טבעי וחלק, שכן מדובר בבני זוג הרוצים לממש את אהבתם ואת הזוגיות שלהם, מדינת ישראל מערימה קשיים לא מעטים לכל אורך תקופת הבקשה. ככל הנראה המניע העיקרי לסרבול זה היא החשד שמפגינים פקידי משרד הפנים כלפי כל אזרח זר ובכנות מניעיו. כדי לוודא את כנות הקשר בין השניים עליהם לעבור סדרה של מסמכים המאמתים ומעידים על קיום הקשר ביניהם וכנותו, ביניהם תעודת לידה ותעודת יושר, תעודת מעמד אישי של בן הזוג הזר, תמונות משותפות של בני הזוג לאורך השנים בהן הם במערכת יחסים, ראיות ותצהירים שונים, ועוד. לא די בכך, עליהם לעבור ראיון אישי ובנפרד על מנת לוודא כי הם אכן חיים ביחד, מכירים זה את זו וכוונתם טהורה.

אולם הסאגה לא מסתיימת כאן. גם אם השתכנעו פקידי משרד הפנים בכנות הקשר בין השניים, יקבל בן הזוג הזר אשרת שהייה מסוג א5. אשרה זו היא אשרת תושב ארעי והיא תינתן לו למשך שנה אחת בלבד. בכל שנה ולמשך ארבע שנים יהיה עליו לסור למשרד הפנים ולחדש אשרה זו. רק לאחר חמש שנים ניתן יהיה לבקש מעמד של תושב קבע בישראל. אם בני הזוג אינם נשואים יהיה ההליך ארוך עוד יותר ויימשך כשבע שנים. אם לא יוגשו כל המסמכים הנדרשים ולא תהיה הכנה מוקדמת של עו"ד המתמחה בדיני משרד הפנים ומכיר היטב את תהליך הגשת בקשת תושבות קבע בישראל, עלולים למצוא עצמם זוגות רבים שלא התכוננו כראוי לבקשה מסורבים ועל האזרח הזר יהיה לעזוב את הארץ מבלי להפוך לתושבי קבע, כך שהכנה מוקדמת וליווי מקצועי הם אקוטיים ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אם אותו הזר הוא פלסטיני, התהליך מאוד מסודר ופשוט: מאז 2003 הוא נדחה אוטומטית, לפי הוראת שעה זמנית קבועה שמוארכת פעם בחמש שנים. Tzafrir - שיחה 19:40, 4 ביוני 2023 (IDT)

איך המים במעין עין גדי לא נגמרים?

האזור מדברי-צחיח. איך זה יכול להיות שכבר בערך 30 שנה שואבים ממנו כמויות אדירות של מי שתייה מינרליים? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הערך עין גדי (שמורה) אמור לעסוק במעיין אבל לא מפרט. אני מניח שמדובר על מעיין שכבה שמימיו מגיעים מהגשמים שיורדים על הרי יהודה (עין גדי היא בערך מזרחית לחברון). Tzafrir - שיחה 19:48, 4 ביוני 2023 (IDT)

סיקים לעומת הינדואים

האם סיקים הם הינדואים-מונותאיסטים? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

Hinduism and Sikhism זהו הערך בוויקי האנגלית שעונה על השאלה. סיקים הם לא הינדויסטים שמאמינים באל אחד

מה המונח העממי לשקיות אלבד באנגלית?

גם בעברית המונח לא מי יודע מה פורמלי "אלבד" (כביכול אל-בד, שזה לא ממש בעל משמעות לדעתי).

תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מחיפוש גוגל אני מבין שאין לזה מינוח סטנדרטי באנגלית והמונחים הבאים יכולים להיות שמישים:

• Tote bag
• Carrier bag
• Scout bag
• Woven bag
• Big shopping bag

אם מישהו מכיר עוד מינוח, אשמח. תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

המונח המקביל הוא Reusable shopping bag. "אל-בד" הוא בד שאינו בד (ע"ע בד לא ארוג). הפריטים שציינת לעיל אינם מתייחסים לבהכרח לשקיות אלא לתיקים, למעט האחרון ברשימה. סיון ל - שיחה 14:13, 5 ביוני 2023 (IDT)

מבדיקת תמונות ב Google Images אני מבין שאלו גם לא בהכרח תיקים (רוב התוצאות שמצאתי הן שקיות). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

יהלום

מצב טיפול: חדש

למה דווקא גביש פחמן הוא יותר יקר מקריסטלים אחרים? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

יהלום הוא החומר הכי קשה. בפתיח הערך כתוב גם שהוא הכי מבריק ואין לי מושג מה המשמעות של זה כי לא ראיתי לזה הסבר בערך. הערך טבעת אירוסין מזכיר מקרה בעבר (סביב מלחמת העולם השנייה) שבו הערך הכספי של היהלום היה פעם בשפל, וקמפיין שיווק ממוקד עזר לתמוך בו. Tzafrir - שיחה 08:27, 5 ביוני 2023 (IDT)

גם גרפיט הוא גביש פחמן, והוא לא יקר. היהלום יקר מצירוף של סיבות. אחת מהן היא מאות שנים של שיווק חכם. אומרים ישנה - שיחה 11:28, 7 ביוני 2023 (IDT)

קו ישר ומעגל

האם אלו הצורות החד-מימדיות היחידות שקיימות? או שמעגל הוא דו מימדי? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מעגל אינו צורה חד-ממדית אלא דו -ממדית (על מישור). Tzafrir - שיחה 17:18, 6 ביוני 2023 (IDT)

מעגל הוא "חד-ממדי מקומית": מה שרואים בסביבה קרובה של כל נקודה הוא (הומיאומורפי ל-) קטע. במובן הזה כל מסילה חלקה שתקשקש על דף היא צורה חד-ממדית. עוזי ו. - שיחה 01:30, 7 ביוני 2023 (IDT)

מוסר של מכונה

מצב טיפול: חדש

היום צ'אט GPT הוא אחת הדוגמאות הטובות ביותר למכונה עם בינה מלאכותית. ברור שהטכנולוגיה בחיתוליה, אבל כבר ניתן לראות כמה דברים מעניינים.

ספציפית, ניסית בשרשור הזה לראות איך המכונה מתייחסת לאכילת בשר חזיר כמוסרית, אבל לאכילת בשר כלב כבלתי מוסרית. התוצאה כמו שאתם יכולים לראות היא בעייתית. למרות שהמכונה מסרבת להודות שהיא עשתה שיפוט מוסרי לפי אמות מידה מערביות, היא מנסה להצדיק את הבחירה על ידי "מקובל במדינות רבות".

האם באמת זאת יכולה להיות הצדקה עבור מכונה שלומדת מדוגמאות? אם משהו מקובל על אחוז גבוהה של בני אדם, אזי זה מוסרי? 2A10:8012:13:7493:1CB4:D238:F43F:B685 14:55, 6 ביוני 2023 (IDT)

נראה שזו עדות סבירה לכך שאותם נימוקים קיימים בחומר שממנו אומן ChatGPT. מעבר לכך, אי אפשר לייחס ל -ChatGPT מוסר וכוונה (ליתר דיוק: יש מוסר – הגבלות מוסריות שמפתחיו מנסים להשית עליו). Tzafrir - שיחה 17:22, 6 ביוני 2023 (IDT)

אני חושב ש"אם משהו מקובל על אחוז גבוהה של בני אדם, אזי זה מוסרי" היא ההגדרה הטובה והנייטרלית ביותר למשהו שנחשב מוסרי. Reuveny - שיחה 21:34, 6 ביוני 2023 (IDT)

שים לב שבהגדרה זו, עבדות, לדוגמה, היתה דבר מוסרי בשעתו, וכן הפרדה גזעית.

עבירת תנועה בזמן שיעור נהיגה

מצב טיפול: חדש

נניח מקרה היפותטי שבו בזמן שיעור נהיגה התלמיד עובר באור אדום, עבירה חמורה מאוד. ומורה באותו הזמן לא מבחין בכך שהתלמיד עושה עבירה וממשיך כרגיל. שוטר שהיה במקום עוצר את הרכב.

מי אשם ומי מקבל את הדו"ח והנקודות? הרי מצד אחד התלמיד הוא הנהג. ומצד שני, המורה אחראי על התלמיד, שעדיין לא הוציא רישיון. ומצד שלישי, אפשרי לקבל נקודות ולשלם קנס על עבירות תנועה גם אם אין לך רישיון נהיגה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:47, 6 ביוני 2023 (IDT)

למיטב הבנתי, בתקנות התעבורה 223ג כתוב "המורה נהיגה ברכב בבית ספר או המדריך אדם בנהיגה אחראי לקיומן של תקנות אלה בשעת ההוראה או ההדרכה", משמע האחריות היא על המורה.

מהם "תקנות אלה" בהקשר זה? ראיתי המסמך כאן וזה לא ברור מההקשר. אולי כוונה להוראות כמו 223א? ‏ Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:36, 7 ביוני 2023 (IDT)

לפי מה שמופיע כאן, הכוונה היא לכל תקנות התעבורה - כלומר האחריות היא על המורה.

האם באמת יש לנו שלום אמתי עם ירדן ומצריים?

מצב טיפול: חדש

ניקח מקרה קיצוני, ישראל מותקפת על ידי סוריה, לבנון ואיראן בו זמנית, בסיוע של ממדינות ערב נוספות. ישראל במצב רגע לפני קריסה מבחינה צבאית וכל התערבות יכולה לשנות את כף המאזניים.

האם יכול להיות מצב שירדן ומצריים יצטרפו דווקא לאויבים שלנו, ויגרמו לניצחונם? כלומר, האם הם באמת "חברים" או שהם פשוט הפסיקו להילחם מכיוון שלא היה להם יותר מה להרוויח מהלחימה? 79.176.55.98 18:33, 6 ביוני 2023 (IDT)

ירדן היא מדינה ערבית מוסלמית רפורמית (כל נשות בית הממלכה, אם אני לא טועה, לא עוטות חיג'אב\ניקאב\בורקה). מצרים היא מדינה ערבית מוסלמית סונית. שני אלה אינם שיעים ולא סביר שיצטרפו לברית שיעית איראנית-לבנונית-סורית כי הדבר יכול לסבך אותם עצמם במלחמה ואסביר:

דמיין לך רגע לצורך הדיון שאיראן-לבנון-סוריה כובשים את ישראל אבל גם הסונים כובשים אותה; הם יכולים להתחיל להיחלם זה עם זה על השליטה בישראל ופלסטין, שהיא ארץ די אסטרטגית גם היום (הים התיכון, הים האדום, ים המלח וכו') ואני מאמין שהם ירצו מראש להימנע מכך.

בכל מקרה, לא סביר שלבנון או סוריה יתקפו את ישראל, הן מדינות עניות עם המון המון בעיות פנימיות וצבאות לא מאד חזקים ומפתוחים בהשוואה לחזית צה"ל אבל לגבי איראן, שהיא מעצמה אזורית לכל דבר ועניין, אין לי דעה (אם כי לא ממש סביר שהיא תוכל להנהיג פלישה קרקעית לישראל, ייתכן שעיראק, ירדן וטורקיה לא יתנו לה לעבור דרכם).

לדעתי יותר סביר שמי שיתקוף את ישראל זה דווקא ברית סונית של ירדן, מצרים, טורקיה, מדינות חצי האי ערב ומדינות צפון אפריקה, כאשר ירדן תנהיג ברית זו ותהיה אמונה על חלוקת המשאבים אם אכן הם ינצחו את ישראל.

גם תקיפה כזאת לא ממש סבירה בגלל שהדבר בסבירות גבוהה יביא לארה"ב ולאיחוד האירופי (או לרוסיה וסין) סיבה לכבוש את האזור כולו ולהשליט בו שלטון חיצוני על אותו עיקרון של "המנדט הבריטי" כמו גם נזק רב מאד לתשתיות ולאוכלוסיה שהמנהיגים באזור לא ממש רוצים ואף התחלת מלחמת עולם. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

עוד דבר, אם אתה רוצה להבין למה לא סביר ששיעים וסונים יאחדו כוחות (אלא במקרים נדירים מאד כמו כאשר פוגעים להם במקום קדוש משותף כמו אל-אקצא), תוכל ללמוד על איך נוצרה בכלל השיעה ואיך אפילו הנכדים של נביא האסלאם מוחמד חסן וחוסיין נרצחו, אחד בהרעלה והשני בקרב לא הוגן של אלפים נגד בערך מאתיים וכמה הדבר נתפש כזוועתי בקרב השיעים, שרואים במנהיגי הסונה אנשים שלא הקפידו על הוראותיו של מוחמד ואף לא על הקוראן אפילו שהכירו אותו היטב. רבים מהשיעים עושים זכר כל שנה לרצח של חוסיין בטקס התעזיה. ייתכן וטעיתי במשהו ואם כן אשמח אם אחד מהמגיבים כאן יתקנו זאת. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

יש "שלום קר" שמבוסס בעיקר על אינטרסים אך לא על יחסים ידידותיים בין העמים. כרגע ירדן ומצרים שומרות על הגבולות פחות או יותר שקטים כי זה האינטרס שלהן, אבל לא הייתי סומך עליהן בעת חירום (למרות שלא סביר שינסו להיכנס למלחמה מלאה מול ישראל עם השליטים הנוכחיים שלהן). – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 21:39, 6 ביוני 2023 (IDT)

זו שאלה של דעה פוליטית. דעתי האישית לא משנה פה. אומר שאני מכיר כמה דעות על הנושא. יש שחושבים שהיה שלום קר גם לפני וגם אחרי הסכם השלום. יש שחושבים שאנחנו אויבים גם לפני וגם אחרי ההסכם. יש שחושבים, שההסכם שינה מעט או הרבה את המצב לכיוון השלום. ויש שחושבים שההסכם אפילו הפך את המדינות לעוינות יותר, כי הוא אילץ את הירדנים להצטדק על חוסר עוינות מספק. אומרים ישנה - שיחה 11:25, 7 ביוני 2023 (IDT)

האם השלום אמיתי או לא אמיתי? חם או קר? לא כל כך משנה. מה שחשוב הוא שחיים בקרבנו עשרות אלפי אנשים שחייבים את חייהם לשלום זה, משום שאלמלא התקיים היו פורצות כאן בחמישים השנים שחלפו עוד מלחמות אחדות עם אלפי הרוגים בכל אחת מהן. דוד שי - שיחה 15:42, 8 ביוני 2023 (IDT)

ממלכת ירדן לא הצטרפה לשום מלחמה מאז 1967. להפך. הממלכה מנעה הסתננות מחבלים לישראל, ומגרה טרור אנטי ישראלי, שהתבסס בשטחה. אומרים ישנה - שיחה 21:45, 8 ביוני 2023 (IDT)

לשבור רגל

מצב טיפול: חדש

למה "לשבור רגל" באנגלית זה "בהצלחה"?

אני מניח שמדובר בחלק מתרבות הסרקזם באנגלית אמריקנית. אני אישית נמנע מלאמר דבר כזה למישהו כי זה יכול להיתפש כעלבון או כקידום שיח מעליב. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

the term was possibly a loan translation from the German phrase Hals- und Beinbruch, literally "neck and leg(bone) break", itself a loan translation from, and pun on, a Yiddish phrase (Yiddish: הצלחה און ברכה, romanized: hatsloche un broche, lit. 'success and blessing', Hebrew: hatzlacha u-bracha), a wish for good luck, because of the Yiddish phrase's humorously similar pronunciation to the unrelated German phrase.[7][8]

המילה העברית -ברכה- שובשה בגרמנית ל- bruch- ותורגמה לאנגלית ל-break

אל תאמר זאת לאנשים באגלית, אלא אם כן מדובר בשחקני תיאטרון לקראת עליה לבמה, או משהו מאוד דומה. זה ההקשר היחיד בו זה מקובל. יש אמונה תפלה, שלפיה, ברכת הצלחה מפורשת מביאה לשחקני תיאטרון מזל רע. זה הכול.

אם תאמר זאת בהקשרים אחרים, או שיחשבו, שאתה באמת מאחל לאנשים להיפצע, או שיחשבו, שאתה אומר לאנשים, שמה שהם הולכים לעשות דומה להצגת תיאטרון. דהיינו, הם הולכים לתת מצג שקרי.

תודה. אומרים ישנה - שיחה 11:19, 7 ביוני 2023 (IDT)

מי מכיר תגלית, שקרויה על שם אדם, שהתכחש בתוקף לקיומה?

מצב טיפול: חדש

בדף הדיונים של מדור "הידעת", נתקעה לנו הצעת קטע על תגליות, שלא ממש קרויות על שם מי שגילה אותן. בשביל הפאנץ' ליין, אנחנו צריכים לתת דוגמה קיצונית ביותר. דוגמה לתגלית, שקרויה על שם אדם, שטען בתוקף, שהיא לא קיימת ולא התקיימה מעולם. אם אפשר, אז שגם טען, שהיא לא תתקיים לעולם ולא יכולה להתקיים אפילו בתיאוריה.

הכי רחוק שהגענו זה לחגורת קויפר. לפי הערכים העבריים היא קרויה על שם קויפר, שגילה אותה. אם חופרים עוד קצת, מגלים, שהוא לא הראשון שפרסם את קיומה, ושלמעשה, הוא טען שהיא התקיימה בעבר, אך לא בהווה. זה לא פאנץ' ליין מספיק חזק.

תודה. אומרים ישנה - שיחה 11:16, 7 ביוני 2023 (IDT)

מדובר על חוק האפונימים של סטיגלר. הרעיון הבסיסי שלו שלרוב תגלית אינה תוצאה של מחקר מבודד אצל חוקר אחד אלא חלק מתהליך מורכב של התפתחות ידע. כשהתגלית נקראת על שם מי שאמור היה לגלות אותה (ולא על שם מישהו אחר), מדובר על מישהו (אחד או יותר) מכל מי שהיו מעורבים בתהליך. ולכן יש סיכוי לא רע שאפשר להצדיק את קריאת התגלית גם על שם מישהו אחר.

עוד מקרה: טרנספורמציות לורנץ. לכאורה חלק בסיסי של תורת היחסות הפרטית. בפועל קונרד לורנץ המשיך לתמוך בהסבר המקורי לשדה האלקרטו-מגנטי: שזהו שדה באתר וחשב שכל הטרנספורציות הללו הם סתם טריקים מכוערים (היו עוד כמה חוקרים שהגיעו לאותן משוואות בצורה בלתי תלויה חוץ ממנו ומאיינשטיין ובדיעבד די קל לפתח אותן. איינשטיין היה היחיד שהיה מספיק חוצפן להתייחס אליהן ברצינות).

(ניסיתי למצוא משהו מתחום תורת הקוונטים שקרוי על שם איינשטיין ושאליו איינשטיין התכחש בסוף ימיו. לא מצאתי. הדבר הכי קרוב שמצאתי הוא החתול של שרדינגר שהחל את חייו כפרדוקס מחוגו של איינשטיין שנועד להראות שתורת הקוונטים לא הגיונית) Tzafrir - שיחה 23:49, 7 ביוני 2023 (IDT)

אולי הרשימות האלה מויקיאנגלית יעזרו: [4], [5], [6] ובקישורים למטה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

עוד דוגמה: לא משהו קיים, אלא מבנה היפותטי: כדור דייסון. פרימן דייסון התייחס במאמרו למה שמכונה בערך „נחיל דייסון״ ומתייחס למה שמכונה בערך „כדור דייסון״ כבלתי אפשרי. Tzafrir - שיחה 10:57, 8 ביוני 2023 (IDT)

פענוח ראשית תיבות 'נת"י'

מצב טיפול: טופל

נתקלתי בר"ת נת"י. מדובר בספר בן המאה התשע עשרה או תחילת המאה העשרים והוא פירוש על הירושלמי. מישהו יודע לפענחו? תודה. טל ומטר - שיחה 23:19, 7 ביוני 2023 (IDT)

כאן לקראת סוף הערך בסוף המובאה של יעקב זוסמן. טל ומטר - שיחה 00:23, 8 ביוני 2023 (IDT)

כנראה "נתיבות ירושלים" של ישראל חיים דייכס דניאל צבי • שיחה 07:40, י"ט בסיוון ה'תשפ"ג (8.06.23)

תודה. טל ומטר - שיחה 10:44, 8 ביוני 2023 (IDT)

מש:דניאל צבי ומש:טל ומטר : חשבתי על זה כבר אתמול. אה-מה-מה, נתיבות ירושלים פורסמו בסביבות 1926–1927; הספרים שעליהם נכתבה המילה "נת"י" הודפסו בשנים 1895–1917. דגש - שיחה 11:25, 8 ביוני 2023 (IDT)