ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 245
דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.
מכוניות
עריכהאיזה תהיה לדעתכם יותר שחוקה- מכונית שנסעה שלוש מאות אלף קילומטרים בשנה אחת, או שנסעה שלוש מאות אלף קילומטרים בשלוש שנים? בהנחה שהיא מטופלת היטב מבחינת שמן, מים, שהיא לא עברה תאונות וכו'. מצד אחד- אני מצפה שגם הזמן ישחוק את המכונית. מצד שני, שימוש תכוף יותר, בלי שהמכונית "נחה" נראה לי רע לאוטו. מה עדיף? בלנק - שיחה 23:12, 3 במאי 2015 (IDT)
- מעניין לבדוק את אופי השימוש. כדי להגיע לסכומים הללו המכונית צריכה להיות בפעילות כל היום. בדרך כלל אין מישהו שנוסע פעמיים ביום, כל יום, בקו מטולה-אילת, כך שסביר שמדובר בנסיעות פנים עירוניות רצופות. מה שאומר המון עצירות ובלאי מוגבר של המנוע ומערכת הבלמים. לכן אנשים לא אוהבים לקנות ביד שניה מונית. ביקורת - שיחה 23:23, 3 במאי 2015 (IDT)
- קלעת כמעט בול- אני חובש במגן דוד אדום, והשאלה עלתה בעקבות מבט על האמבולנסים שלנו. אבל אני שואל באופן יותר כללי. אם המספרים צפופים מדי בשבילך- אז תהפוך משנה לשלוש שנים ומשלוש שנים לתשע. בלנק - שיחה 23:36, 3 במאי 2015 (IDT)
- בהנחה שכל התנאים האחרים שווים - המכונית מטופלת כראוי וכולי - זו שתסע לאורך שלוש שנים תתמודד עם מכללים מזדקנים ותהיה שחוקיותר. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 07:13, 4 במאי 2015 (IDT)
- זו היתה השאלה, אתה קובע שהמכללים מזדקנים גם בחניה, ושההזדקנות הזו אינה זניחה? ביקורת - שיחה 18:32, 5 במאי 2015 (IDT)
- כן, וזה לא ניחוש אלא מידע.חלקי גומי מתפוררים ממש. משטחי מגע בין חלקי פלדה מאבדים לאיטם שכבת שמן שמפרידה בינהם ועוברים תהליך "הלחמה" ספונטני. אם ברצונך לשמור על רכב "כמו חדש" עליך לאחסן אותו בסביבת לחות נמוכה מאד ולהתניע אותו לשעתיים מדי שבועיים (אלו למיטב זכרוני הנחיות צהליות ל"אחסנה יבשה" למכוניות, שנכתבו מתוך נסיון אמפירי). בכל מקרה אחר יש הזקנות משמעותית. Zarnivop - שיחה 16:31, 7 במאי 2015 (IDT)
- זו היתה השאלה, אתה קובע שהמכללים מזדקנים גם בחניה, ושההזדקנות הזו אינה זניחה? ביקורת - שיחה 18:32, 5 במאי 2015 (IDT)
- בהנחה שכל התנאים האחרים שווים - המכונית מטופלת כראוי וכולי - זו שתסע לאורך שלוש שנים תתמודד עם מכללים מזדקנים ותהיה שחוקיותר. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 07:13, 4 במאי 2015 (IDT)
- קלעת כמעט בול- אני חובש במגן דוד אדום, והשאלה עלתה בעקבות מבט על האמבולנסים שלנו. אבל אני שואל באופן יותר כללי. אם המספרים צפופים מדי בשבילך- אז תהפוך משנה לשלוש שנים ומשלוש שנים לתשע. בלנק - שיחה 23:36, 3 במאי 2015 (IDT)
חוזק חומרים? כל המכלולים ברכב חונה מתפשטים ומתכווצים לפי הטמפרטורה בסביבה. ? «kotz» «שיחה» 20:08, 6 במאי 2015 (IDT)
תקרת מינימום לגבייה בכרטיס אשראי
עריכההאם מותר לחנות להגביל רכישה בכרטיסי אשראי למינימום סכום רכישה, למשל "מקבלים כרטיס אשראי רק בקניה מעל 100 ש"ח"? זכור לי שישנה תקנה בנידון, אני לא זוכר אם משהו מעוגן בחוק או תקנה של התמ"ת. מישהו יודע? ביקורת - שיחה 19:16, 4 במאי 2015 (IDT)
- לפי זה – מותר. ויש גם בעיה הפוכה: נסו לקנות רכב בכרטיס אשראי (נגיד שיש לכם מסגרת מתאימה). הסיכוי שיסכימו – קלוש. חזרתי • ∞ • שיחה 21:44, 4 במאי 2015 (IDT)
- תשובה מאחת מחברות כרטיסי אשראי אליה פניתי: "לכל בית עסק קיימים תנאים והגבלות בנושא חיובים אשר הינו יכול להעביר מכשיר הPOS (מערכת חיוב כרטיסי אשראי) שברשותו. הסכום המינימלי הוא 20 ש"ח. לגבי שאלתך השניה, הסכום המקסימלי שבית העסק יכול להעביר בכרטיס נקבע בין בית העסק לחברת האשראי שלו". חזרתי • ∞ • שיחה 10:19, 5 במאי 2015 (IDT)
- תודה. מה שמעניין מאד במה שאתה אומר, זה שאתמול הייתי בבית עסק, ואמרו לי "מינימום 12 שקל". אמרתי לו: "גבה עוד 2 שקל", לא הסכים... ; הסצינה בכללה תואמת לרציונל שבבסיס ההצעה שציטטת, ואני חושב לקדם את זה (החוק צריך פשוט לומר שעל עסקאות קטנות לא תגבה החברה עמלה, זה יפתור את הבעיה), זה שיגעון אמיתי, לא רוצה להתעסק עם מזומן. מי רוצה? זה כל כך שנות ה-80... (בכלל ישנה הצעה לבטל את הדבר הזה, שעוזר רק לשוק השחור). אבל 12 שקל, זה אומר שבעל העסק הסכים לוותר על רווחים עד המינימום שמאפשרת לו העמלה. ביקורת - שיחה 17:29, 5 במאי 2015 (IDT)
- תשובה מאחת מחברות כרטיסי אשראי אליה פניתי: "לכל בית עסק קיימים תנאים והגבלות בנושא חיובים אשר הינו יכול להעביר מכשיר הPOS (מערכת חיוב כרטיסי אשראי) שברשותו. הסכום המינימלי הוא 20 ש"ח. לגבי שאלתך השניה, הסכום המקסימלי שבית העסק יכול להעביר בכרטיס נקבע בין בית העסק לחברת האשראי שלו". חזרתי • ∞ • שיחה 10:19, 5 במאי 2015 (IDT)
- בעבר הייתה לכך הצדקה כלשהי: הייתה טירחה ב"גיהוץ" הידני של השובר, הפרדתו ל-3 עותקים, העתקת פרטיו לטופס מרכז והעברתו הפיזית לחברת האשראי לסליקה, באופן שהפך את ההתעסקות לבלתי-כדאית בעסקאות קטנות. היום, כשכל הגיהוץ והסליקה ממוחשבים ומקוונים, אין לבית העסק שום הצדקה להימנע מגבייה בכרטיס אשראי גם לסכומים קטנים (ואפילו להיפך, זה חוסך את טירחת ההתעסקות בעודף ובמעות). ובכל זאת, בבתי עסק רבים ההגבלה עדיין קיימת, כנראה מכוחו של הרגל. Magister • שיחה 18:16, 5 במאי 2015 (IDT)
- יתכן שחברת האשראי גובה מבית העסק עמלת מינימום על כל עסקה. מלבד זה, בכל עסקה שאינה בכסף מזומן, העסק מקבל על עצמו את הסיכון שהעסקה תבוטל, והוא יצטרך לטרוח להוכיח שהכסף מגיע לו. עוזי ו. - שיחה 17:37, 6 במאי 2015 (IDT)
- נדמה לי שהסיכון בקבלת כסף מזויף, באובדן הכסף ובשדידתו גדול מהסיכון שבביטול העסקה.
- שחקני קנדי קראש מבצעים במשחק עסקאות בכרטיס אשראי בסך דולר אחד, ולא שמעתי שיש למישהו בעיה עם זה, כך שאין סיבה שבחנות ממשית תהיה הגבלה גבוהה יותר. דוד שי - שיחה 20:04, 6 במאי 2015 (IDT)
- יש סיבה. תזרים המזומנים של מכולת שכונתית קטן מזה של חברת אפל שמקבלת את התשלום. החלק היחסי של עסקה בסכום נמוך גדול יותר במכולת השכונתית, ולכן הסיכום שלו יותר גדול. מכאן שיש הגיון לקבל את הכסף 'ביד' ולא באופן ספקולטיבי בעוד חודש.אוריה אורן - שיחה 02:00, 12 במאי 2015 (IDT)
- יתכן שחברת האשראי גובה מבית העסק עמלת מינימום על כל עסקה. מלבד זה, בכל עסקה שאינה בכסף מזומן, העסק מקבל על עצמו את הסיכון שהעסקה תבוטל, והוא יצטרך לטרוח להוכיח שהכסף מגיע לו. עוזי ו. - שיחה 17:37, 6 במאי 2015 (IDT)
- בעבר הייתה לכך הצדקה כלשהי: הייתה טירחה ב"גיהוץ" הידני של השובר, הפרדתו ל-3 עותקים, העתקת פרטיו לטופס מרכז והעברתו הפיזית לחברת האשראי לסליקה, באופן שהפך את ההתעסקות לבלתי-כדאית בעסקאות קטנות. היום, כשכל הגיהוץ והסליקה ממוחשבים ומקוונים, אין לבית העסק שום הצדקה להימנע מגבייה בכרטיס אשראי גם לסכומים קטנים (ואפילו להיפך, זה חוסך את טירחת ההתעסקות בעודף ובמעות). ובכל זאת, בבתי עסק רבים ההגבלה עדיין קיימת, כנראה מכוחו של הרגל. Magister • שיחה 18:16, 5 במאי 2015 (IDT)
יחסי היטלר-סטלין
עריכההיום באיזשהו שיעור אמרו לנו שסטלין אמר על מבצע ברברוסה "היה לי רק חבר אחד (היטלר) וגם הוא בגד בי". עכשיו, זה לא מסתדר בכלל עם העובדה שסטלין והיטלר מעולם לא נפגשו וכמעט לא תקשרו ביניהם (אלו חברים?), שסטלין אמר שהוא והיטלר "שפכו אחד על השני דליים של חרא" (לזה יש לי הפניה אקדמית) ועוד כל מיני התבטאויות של שניהם אחד על השני עוד טרם המבצע.
יכול להיות כמובן שאני טועה ושהציטוט אכן נאמר, אבל גוגל לא מוצא את הציטוט הזה בשום מקום. בקיצור, האם מישהו/מישהו יכול/ה להוכיח האם זה קרה או לא קרה?
אוריה בר-מאיר - שיחה 22:26, 4 במאי 2015 (IDT)
- לא יכולים להוכיח לך שיחה כזאת, כי כל המעורבים מתו מזמן. סטלין והיטלר לא היו חברים, הם שיתפו פעולה בגלל אינטרסים בלבד - סטלין רצה גבול שקט מול אירופה, והיטלר רצה גבול שקט עם רוסיה (באופן זמני, עד שהרגיש חזק מספיק כדי לתקוף). היטלר שנא רוסים וקומוניסטים מצעירותו, כמעט כמו ששנא יהודים. התפיסה של הקומוניזם כאויב שיש להשמידו, והצורך בהתפשטות למזרח היו אבני יסוד בתפיסת העולם הידועה שלו. כמו במקרה של היהודים, אנשים רבים חשבו שהוא רק מדבר מסיבות פוליטיות, ולא באמת מתכוון לבצע. ―אנונימי לא חתם
- סטלין והיטלר לא היו ידידים, הם היו אויבים. סטלין התנגד להסכם מינכן והציע תמיכה לצ'כוסלובקיה במידה ותותקף על ידי גרמניה. סטלין והיטלר עשו הסכם אי התקפה, כשכל אחד מהם מתכנן לתקוף את השני, כשיהיה לו נוח. לא סביר שאי פעם דיבר סטלין על היטלר כעל "ידיד". ואולי זו בעיית תרגום - היטלר היה "בן בריתו" היחיד, לא חבר, בן ברית. בברכה. ליש - שיחה 11:38, 5 במאי 2015 (IDT)
- אז כמו שחשבתי, זה לא הגיוני שהוא אמר את הציטוט הזה. תודה רבה. אוריה בר-מאיר - שיחה 13:01, 5 במאי 2015 (IDT)
- כן, ציטוט כזה הוא בלתי סביר בעליל ואתפלא מאוד אם הוא אכן אמר משהו כזה. איפה שמעת את זה? גילגמש • שיחה 19:04, 9 במאי 2015 (IDT)
- אז כמו שחשבתי, זה לא הגיוני שהוא אמר את הציטוט הזה. תודה רבה. אוריה בר-מאיר - שיחה 13:01, 5 במאי 2015 (IDT)
- סטלין והיטלר לא היו ידידים, הם היו אויבים. סטלין התנגד להסכם מינכן והציע תמיכה לצ'כוסלובקיה במידה ותותקף על ידי גרמניה. סטלין והיטלר עשו הסכם אי התקפה, כשכל אחד מהם מתכנן לתקוף את השני, כשיהיה לו נוח. לא סביר שאי פעם דיבר סטלין על היטלר כעל "ידיד". ואולי זו בעיית תרגום - היטלר היה "בן בריתו" היחיד, לא חבר, בן ברית. בברכה. ליש - שיחה 11:38, 5 במאי 2015 (IDT)
האם אלו שתי ציפורים? 80.230.126.216 02:00, 7 במאי 2015 (IDT)
- כנראה שכן. DGtal - שיחה 02:04, 7 במאי 2015 (IDT)
המרת קובץ EXCEL לויקי
עריכההאם נין להמיר קובץ אקסל לויקי? ―109.67.118.98 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם .
- בהחלט.
- פתח את הקובץ ב-excel.
- שמור אותו כ-CSV.
- פתח את הדף בעורך החזותי.
- גרור את הקובץ לדף. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:29, 7 במאי 2015 (IDT)
כמה מרוויח מורה בתיכון?
עריכהמורה לפיזיקה, משרה מלאה, בוגר צבא+תואר ראשון+תואר שני, אפס שנות ניסיון, בעל תעודת הוראה. בבקשה תשובה עם מספרים ולא "תלוי ב..." (כלומר אם שכחתי איזה קריטריון אז תכתבו מהו ומה השכר). 132.66.137.207 17:59, 7 במאי 2015 (IDT)
- למרות בקשתך, אי אפשר לתת תשובה במספרים... יש הרבה משתנים שלא ציינת, כמו מצב משפחתי, מקום העבודה, גיל, האם אתה עובד בחטיבת בינים ואז נמצא ברפורמת אופק חדש או בחטיבה העליונה, ואז אתה ברפורמת עוז לתמורה. היכנס לאתר ארגון המורים, כאן, והורד את סימולטור השכר. זה ייתן לך מושג בסיסי. קלונימוס - שיחה 23:38, 7 במאי 2015 (IDT)
הסכמים קואליציוניים, מי מחליט בסוף?
עריכהנניח שראש הממשלה מקבל תמיכה של מפלגה כלשהי בתמורה לכך שהוא מבטל איזו החלטה שהממשלה הקודמת קיבלה. עכשיו: עד כמה זה אוטומטי? כלומר האם ברגע שהממשלה מורכבת כל ההסכמים הקואליציוניים נכנסים לפועל? או שהכנסת החדשה צריכה לערוך הצבעה על כל הסכם בנפרד? 109.64.27.195 17:07, 8 במאי 2015 (IDT)
- להסכם הקואליציוני אין תוקף משפטי. זה אומר שבעצם ראש הממשלה יכול אפילו להפר אותו. בית המשפט לא יכול לקבוע שהייתה הפרה של ההסכם הקואליציוני, אבל אין לו שום כוח לעשות משהו בעניין. ראה בערך הסכם קואליציוני. אחרי שהממשלה מושבעת הכנסת עורכת הצבעות על הנושאים הרלוונטיים, והקואליציה מצביעה בעד (לרוב כאיש אחד). קוראים לזה משמעת קואליציונית. בלנק - שיחה 18:28, 8 במאי 2015 (IDT)
כמה עולה רישיון נהיגה?
עריכהכמה עולה להוציא רישיון נהיגה בימנו? כלומר כולל איזה 30-45 שיעורים, 5-6 טסטים וכדו'? 109.64.27.195 18:00, 8 במאי 2015 (IDT)
איזה נזק יכול לגרום שר?
עריכהעד כמה תפקיד של שר יכול לפגוע בתפקוד של משרד ממשלתי? כלומר אם ממנים שר שבעבר פעל נגד בג"ץ למשרד המשפטים או שר בעל גישה המתנגדת ללימודי ליבה לראש משרד החינוך: האם זה יכול להזיק בפועל למשרדים אלא? סליחה על השאלה הפוליטית. 109.64.27.195 14:21, 9 במאי 2015 (IDT)
- גודל הנזק, ששר יכול לגרום, הוא ביחס ישיר לסמכויותיו - מי שיש לו סמכויות גדולות יכול לגרום נזק גדול. כשמדובר בשרים חסרי כישרון או ידע מתאים, יש את הפקידות הממשלתית שתרסן אותם וכמו בסדרה "כן, מיניסטר", תכוון אותם לנתיבים פחות מזיקים. הבעיה היא עם הקנאים, אלה שבאים לתקן את העולם ורואים את עצמם לוחמים למען טובת המדינה, לפי תפיסתם כמובן. בברכה. ליש - שיחה 14:54, 9 במאי 2015 (IDT)
- לפעמים אני תוהה האם באמת השיטה של ממשלה המורכבת משרים היא שיטה מוצלחת. השרים לעתים קרובות הם אנשים חסרי כל ידע, ניסיון או יכולות בתחום העבודה שלהם וקיבלו את הג'וב מסיבות של מינוי פוליטי. משרד המדע הסתדר בלי בעיה בלי שר (כן, ראש הממשלה היה "שר המדע", כלומר אף אחד בפועל). אולי גם יתר המשרדים יכולים לשרוד בלי שר. לי אישית זה נראה שמטרתו של שר היא להפוך את המשרד שלו לשלוחה של מפלגתו. האסטרטגיה הטובה ביותר לא לגרום לנזק למשרד החינוך היא לאפשר למנכ"ל המשרד לנהל אותו בלי התערבות. Corvus,(שיחה) 15:57, 9 במאי 2015 (IDT)
- הבעיה היא שלעתים קרובות נדרשות החלטות ערכיות (על הקצאת משאבים, אסטרטגיה וכו'). ההחלטות האלה ברובן פוליטיות ונגזרות מתפיסת העולם של השר, שאמור לייצג ציבור שבחר בו. זה מאוד בעייתי להשאיר החלטות כאלה בידי פקידים שלא חייבים דבר לציבור. נכון שכאשר הצד השני בשלטון מפתה "לאפשר למנכ"ל המשרד לנהל אותו בלי התערבות", אבל השלטון מתחלף לפעמים. Reuveny - שיחה 16:11, 9 במאי 2015 (IDT)
- אין ביטחון בכך שהשלטון ימשיך להתחלף מפעם לפעם. בישראל אין חוקה והשלטון הנוכחי נוקט בתחבולות לשם שינוי חוקי יסוד, למשל הגדלת מספר השרים לפי צרכיו המפלגתיים. אין מניעה שמחר תחליט הכנסת ברוב קואליציוני של 61 חברי כנסת, שהבחירות הבאות ידחו בשלושים שנה - זה אפשרי וכדי שלא תהיה ביקורת שיפוטית, הולכים לפגוע גם בסמכויות בית המשפט העליון. הייתי אומר שיש סכנה לדמוקרטיה, אבל במדינה השולטת כבר שנים רבות בשני מיליון בני אדם חסרי זכות בחירה, דמוקרטיה היא בדיחה עצובה. בברכה. ליש - שיחה 17:47, 9 במאי 2015 (IDT)
- ליש, האם לדעתך התשובה האחרונה שלך הייתה קשור לשאלה של השואל? מוסיפה על תשובתך הקודמת ותשובותיהם של קורווס וראובני? לחלופין- האם אתה חושב ש"הכה את המומחה" צריך להיות פורום לדיונים פוליטיים? בלנק - שיחה 17:57, 9 במאי 2015 (IDT)
- בלנק, תשובתי הקודמת מבהירה סוגייה שעלתה לדיון מתוך דברי ראובני, סוגיית התחלפות המשטר בישראל. זו לא הפעם הראשונה ואני מניח שגם לא האחרונה, שדיון המתחיל משאלה מסוימת מתפתח לכיוונים נוספים. ולא, אני לא חושב שהכה את המומחה צריך להיות פורום פוליטי, אבל ללא ספק יש מקום לדון בו בסוגיות פוליטיות וזה דבר שונה. בברכה. ליש - שיחה 18:05, 9 במאי 2015 (IDT)
- להגיד שהסוגיה עלתה לדיון מדברי ראובני נראה לי קצת מופרז. עיקר דבריו התייחסו ישירות להערה של קורווס, ולסיום הוא כתב משפט אחד מאוד סטנדרטי. לדעתי המשפט הזה לא הצדיק סטייה מוחלטת מהנושא המקורי, ופתיחת דיון על הממשלה הנוכחית, בית המשפט העליון, הכיבוש והדמוקרטיה. בגלל שגם הדיון שאנחנו מנהלים עכשיו הוא סטייה מוחלטת מהנושא, לא אוסיף להתווכח בנושא. בלנק - שיחה 18:23, 9 במאי 2015 (IDT)
- נאה דורש, אך לא נאה מקיים, לא מקובל להמשיך לטעון ואז להגיד "לא אוסיף להתווכח בנושא", כי פירוש הדבר הוא שאתה המשכת להתווכח בנושא ואינך רוצה לשמוע תשובה - זה לא מנומס. בברכה. ליש - שיחה 18:50, 9 במאי 2015 (IDT)
- באמת לא מנומס. אפשר בכל זאת תשובה לסעיפי הלא מנומס? הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 16:11, 10 במאי 2015 (IDT)
- נאה דורש, אך לא נאה מקיים, לא מקובל להמשיך לטעון ואז להגיד "לא אוסיף להתווכח בנושא", כי פירוש הדבר הוא שאתה המשכת להתווכח בנושא ואינך רוצה לשמוע תשובה - זה לא מנומס. בברכה. ליש - שיחה 18:50, 9 במאי 2015 (IDT)
- להגיד שהסוגיה עלתה לדיון מדברי ראובני נראה לי קצת מופרז. עיקר דבריו התייחסו ישירות להערה של קורווס, ולסיום הוא כתב משפט אחד מאוד סטנדרטי. לדעתי המשפט הזה לא הצדיק סטייה מוחלטת מהנושא המקורי, ופתיחת דיון על הממשלה הנוכחית, בית המשפט העליון, הכיבוש והדמוקרטיה. בגלל שגם הדיון שאנחנו מנהלים עכשיו הוא סטייה מוחלטת מהנושא, לא אוסיף להתווכח בנושא. בלנק - שיחה 18:23, 9 במאי 2015 (IDT)
- בלנק, תשובתי הקודמת מבהירה סוגייה שעלתה לדיון מתוך דברי ראובני, סוגיית התחלפות המשטר בישראל. זו לא הפעם הראשונה ואני מניח שגם לא האחרונה, שדיון המתחיל משאלה מסוימת מתפתח לכיוונים נוספים. ולא, אני לא חושב שהכה את המומחה צריך להיות פורום פוליטי, אבל ללא ספק יש מקום לדון בו בסוגיות פוליטיות וזה דבר שונה. בברכה. ליש - שיחה 18:05, 9 במאי 2015 (IDT)
- ליש, האם לדעתך התשובה האחרונה שלך הייתה קשור לשאלה של השואל? מוסיפה על תשובתך הקודמת ותשובותיהם של קורווס וראובני? לחלופין- האם אתה חושב ש"הכה את המומחה" צריך להיות פורום לדיונים פוליטיים? בלנק - שיחה 17:57, 9 במאי 2015 (IDT)
- אין ביטחון בכך שהשלטון ימשיך להתחלף מפעם לפעם. בישראל אין חוקה והשלטון הנוכחי נוקט בתחבולות לשם שינוי חוקי יסוד, למשל הגדלת מספר השרים לפי צרכיו המפלגתיים. אין מניעה שמחר תחליט הכנסת ברוב קואליציוני של 61 חברי כנסת, שהבחירות הבאות ידחו בשלושים שנה - זה אפשרי וכדי שלא תהיה ביקורת שיפוטית, הולכים לפגוע גם בסמכויות בית המשפט העליון. הייתי אומר שיש סכנה לדמוקרטיה, אבל במדינה השולטת כבר שנים רבות בשני מיליון בני אדם חסרי זכות בחירה, דמוקרטיה היא בדיחה עצובה. בברכה. ליש - שיחה 17:47, 9 במאי 2015 (IDT)
- הבעיה היא שלעתים קרובות נדרשות החלטות ערכיות (על הקצאת משאבים, אסטרטגיה וכו'). ההחלטות האלה ברובן פוליטיות ונגזרות מתפיסת העולם של השר, שאמור לייצג ציבור שבחר בו. זה מאוד בעייתי להשאיר החלטות כאלה בידי פקידים שלא חייבים דבר לציבור. נכון שכאשר הצד השני בשלטון מפתה "לאפשר למנכ"ל המשרד לנהל אותו בלי התערבות", אבל השלטון מתחלף לפעמים. Reuveny - שיחה 16:11, 9 במאי 2015 (IDT)
- לפעמים אני תוהה האם באמת השיטה של ממשלה המורכבת משרים היא שיטה מוצלחת. השרים לעתים קרובות הם אנשים חסרי כל ידע, ניסיון או יכולות בתחום העבודה שלהם וקיבלו את הג'וב מסיבות של מינוי פוליטי. משרד המדע הסתדר בלי בעיה בלי שר (כן, ראש הממשלה היה "שר המדע", כלומר אף אחד בפועל). אולי גם יתר המשרדים יכולים לשרוד בלי שר. לי אישית זה נראה שמטרתו של שר היא להפוך את המשרד שלו לשלוחה של מפלגתו. האסטרטגיה הטובה ביותר לא לגרום לנזק למשרד החינוך היא לאפשר למנכ"ל המשרד לנהל אותו בלי התערבות. Corvus,(שיחה) 15:57, 9 במאי 2015 (IDT)
- זה עוד כלום. תאר לך שממנים שר שמתכוון להגביל את סמכויות המשטרה להיות אחראי על המשטרה, או שר שמתכוון לפתוח את החקלאות לתחרות, לאחראי על משרד החקלאות. שרים יכולים להגביל את המערכת המקצועית שעליה הם ממונים; זה תפקידם, ולפעמים הם זוכים באמון הציבור רק בשביל זה. עוזי ו. - שיחה 22:44, 9 במאי 2015 (IDT)
- כדי לא לעסוק רק בתאוריה, אביא דוגמה: ערב מלחמת יום הכיפורים התנגד שר הביטחון לגיוס מילואים. את הנזק אפשר לראות בבתי הקברות הצבאיים.
- דוגמה נוספת: שרי האוצר יורם ארידור ויגאל כהן-אורגד הובילו את ישראל לאינפלציה של 400% בשנה. שר האוצר שבא אחריהם, יצחק מודעי, הוריד את האינפלציה לכ-20% בשנה, ובכך הוכיח שאינפלציה אינה גזרה משמים, אלא תלויה בשר. דוד שי - שיחה 23:54, 9 במאי 2015 (IDT)
- 444.88% בשנת 1984, 445.19 מיולי 1984 ליולי 1985, 486.23% מנובמבר 1983 לנובמבר 1984 [1], אבל מי סופר... חזרתי • ∞ • שיחה 16:54, 10 במאי 2015 (IDT)
הוספת תיבות דואר לבניין
עריכההאם אני זקוק לאישור של רשות הדואר כדי להוסיף תיבות דואר לבניין? (למשל, במקרה של חלוקת דירה ל-3 דירות) 93.173.142.16 15:45, 9 במאי 2015 (IDT)
- [2]
- לאחר קריאה של 4 עמודים, אני מתקשה מאד לראות איך קשור הסיפור לשאלתי. כמו כן, האם התשובה חיובית או שלילית? 2.52.44.98 23:15, 10 במאי 2015 (IDT)
- Nachum? חזרתי • ∞ • שיחה 00:25, 11 במאי 2015 (IDT)
- 1. אתה לא צריך אישור של הדואר. 2. כדאי שתתאם עם השכנים. 3. אלה תיבות מכתבים, תיבות דואר זה אלה האדומות שדרכן שולחים דואר. 4. הכי חשוב: אסור לפצל דירה!!! זו עבירה יקרה. Mr.Shoval - שיחה 00:35, 11 במאי 2015 (IDT)
- Nachum? חזרתי • ∞ • שיחה 00:25, 11 במאי 2015 (IDT)
- לאחר קריאה של 4 עמודים, אני מתקשה מאד לראות איך קשור הסיפור לשאלתי. כמו כן, האם התשובה חיובית או שלילית? 2.52.44.98 23:15, 10 במאי 2015 (IDT)
הרי קלמון
עריכהבזמן האחרון מסופר בחדשות על קרבות בהרי קלמון. לא מצאתי בוויקי האנגלית ערך העוסק בהרים אלה. אצלנו מצאתי את הערך מול הלבנון, ויש לי רושם שיש זיקה בין השניים. האם "הרי קלמון" הוא שם נרדף ל"מול הלבנון"? האם הרי קלמון הם חלק מהרי מול הלבנון? דוד שי - שיחה 00:36, 10 במאי 2015 (IDT)
- ראה: Al-Qalamoun. נראה כמו מקום טוב להתחיל. ביקורת - שיחה 01:13, 10 במאי 2015 (IDT)
- והנה הערך על ההרים: Qalamun Mountains. ענין של תעתיק. ביקורת - שיחה 01:14, 10 במאי 2015 (IDT)
אנקדוטה
עריכההאם יצאו לאור ספרי אנקדוטות בישראל? תודה...
- אנקדוטות וקוריוזים בהיסטוריה [הוצאת יזרעאל, 1968] / ד. שם מחבר: ד"ר י.צ. כנר Nachum - שיחה 09:44, 11 במאי 2015 (IDT)
זיהוי סוג עץ של פלטת שולחן
עריכההאם מישהו יכול לזהות את סוג העץ? תודה, Gil mo - שיחה 16:32, 11 במאי 2015 (IDT)
החיבור בין חלקי העץ השונים הוא לא בהדבקה בלבד אלא גם על ידי חיבורי עץ בצורת פפיונים, לפי זה רואים שהשולחן הוא די ישן כי זאת טכניקה שהיתה מצויה פעם. הגוון האדום מאוד של העץ נראה כמו עץ ה- cedar שגדל באמריקה, זה מתאים גם לצורת העבודה.
סחי
עריכהמה פירוש המילה הסלנגית "סחי" בקשר לאדם? 192.114.23.209 16:45, 11 במאי 2015 (IDT)
- בדרך כלל מדובר ב:לא מגניב, שמרן, הולך עם העדר, קונפרמיסט, לעיתים יכול להגיד גם "לא משתמש בסמים". בברכה, --איש המרק - שיחה 16:52, 11 במאי 2015 (IDT)
- המילה המקורית היא ערבית ופירושה "בריא", ומכאן שימוש הסלנג בעברית: פיכח, לא מסטול. Liad Malone - שיחה 00:33, 12 במאי 2015 (IDT)
כמות טסטוסטרון בדם
עריכהאולי אתם יודעים. בבדיקה של טסטוסטרון בדם, אצל קרוב שלי, גבר בן חמישים, נמצאת כמות של nmol/L 12.60 .
מה זה אומר? מה נחשבים ערכים רצויים? האם תוצאה כזאת נחשבת בעייתית? תודה.
- על פניו נראה נמוך. עם זאת, פעילות טסטוסטרון אינה עומדת בפני עצמה ותלויה מאד ברמות של הורמונים נוספים. ממליץ שתקרא את [3]
המידע בויקיפדיה אינו מהווה יעוץ רפואי
הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 20:48, 11 במאי 2015 (IDT)
- לפי בריאות זה אינפומד – אתר רפואה המקיף בישראל: רמות ההורמון לגברים בגילאי 20-60 היא 270-1,080 ננוגרם/דציליטר. הרמה שציינת – nmol/L 12.60 שקולה ל-363 ננוגרם/דציליטר (ראה מחשבון המרה כאן). מאחר שהמידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי, אני מציע לקרובך להתייעץ עם רופא מתאים. למידע נוסף ברשת אתה יכול לגגל, זכור שאין כל ודאות לנכונות המידע. עוד מידע מהרשת: "רמת סך ההורמון תהיה מוגברת בנטילת נוגדי פרכוסים, ברביטוראטים, clomiphen, אסטרוגנים, גונדוטרופינים (בגברים), גלולות למניעת הריון, תרופות להפחתת חומציות קיבה כ-cimetidine. טיפול בסטרואידים דוגמת danazol מעלה את רמת טסטוסטרון חופשי. רמת סך-טסטוסטרון תהיה נמוכה בנטילת אנדרוגנים, cyprosterone ,dexamethasone ,diethylstilbestrol ,digitalis ,digoxin, אתנול בעודף בשתיינים, גלוקו-קורטיקואידים, העמסת גלוקוזה, מתן מתמשך של ההורמון המשחרר גונדוטרופינים (GnRH), מורפין,הלוטן,הלופרידול, etoconazole ,metorolol ,metyrapone ,phenothiazines". גם לשעת הבדיקה יש השפעה על תוצאת הבדיקה, כך שבאמת מומלץ לפנות לרופא, שיבחן את התוצאות יחד עם בדיקות ובירורים שונים. חזרתי • ∞ • שיחה 20:57, 11 במאי 2015 (IDT).
חיפוש קטע בתוכנית הטלוויזיה זהו זה
עריכהשלום, אני מחפש את הפרק בתוכנית זהו זה בו מופיעה פרודיה על האחים רייט והמצאת המטוס--Gilad gat - שיחה 00:29, 12 במאי 2015 (IDT)
גל"צ
עריכההאם יש דוגמאות נוספות לתחנות רדיו צבאיות, כמו גל"צ וגלגלצ, שמשדרות תכני מוזיקה ואקטואליה, בכיסוי ארצי, במדינות מערביות ? האם יש מדינה דמוקטית נוספת בה קיימת תחנה כזו שפועלת תחת הצבא ? אוריה אורן - שיחה 02:01, 12 במאי 2015 (IDT)
- יש הרבה. מצאתי ערך על רשות התקשורת הצבאית האמריקאית American Forces Network. שמעתי גם רוסית ופולנית. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 10:31, 12 במאי 2015 (IDT)
- לצבא התאילנדי יש אפילו ערוץ טלויזיה. Ranbar • שיחה • בואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 11:36, 12 במאי 2015 (IDT)
- American Forces Network לא משדרת שידורי רדיו בתוך ארהב. Nachum - שיחה 13:54, 12 במאי 2015 (IDT)
- יתכן שזה קשור לכך שהתעסוקות של חיילי ארה"ב במרחק מעט גדול יותר. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 19:29, 12 במאי 2015 (IDT)
- לכוחות הבריטיים יש את BSBF. אפילו יש להם משדרים בקפריסין, ובימים טובים אפשר לקלוט אותם בישראל. וכנראה שגם באינטרנט. טבעת-זרם - שיחה 04:14, 2 ביוני 2015 (IDT)
- יתכן שזה קשור לכך שהתעסוקות של חיילי ארה"ב במרחק מעט גדול יותר. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 19:29, 12 במאי 2015 (IDT)
- American Forces Network לא משדרת שידורי רדיו בתוך ארהב. Nachum - שיחה 13:54, 12 במאי 2015 (IDT)
- לצבא התאילנדי יש אפילו ערוץ טלויזיה. Ranbar • שיחה • בואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 11:36, 12 במאי 2015 (IDT)
הרב שך, יהדות התורה
עריכההאם הרב שך הוא שפסק כי אנשי אגודת ישראל ולאחריה יהדות התורה יישאו רק בתפקידי סגני שרים ולא במשרות של שרים? אם כן, מתי הוא פסק זאת? ובאיזו מסגרת? כלומר, היכן פורסם, אם פורסם, פסק הלכה זה?
תודה...
- פורסם בעיתונות, כי זה אכן הרב שך, בישיבת מועצת גדולי התורה בחודש סיון בשנת תשל"ו הנה טורו של יעקב ריבלין בנושא. --יעלי 1 - שיחה 16:46, 12 במאי 2015 (IDT)
- עם זאת, ביתד נאמן פורסם מדברי הרב זוכובסקי שבהקמת דגל התורה שקל הרב שך נטילת תפקיד שר (וחשוב לציין את מפלגת ש"ס שבתשמ"ד נחשבה אף היא למפלגה של הרב שך, והכריע עבורה על לקיחת שרים ו"זכה" לביקורת על כך), חשוב לזכור שבכניסה לקואליציה בתשל"ז היה חידוש בעצם הכניסה לקואליציה, וייתכן זו הייתה הסיבה שהכריע הרב שך כנגד נטילת תפקיד שר ראה כאן.--מוישימי • שיחה • כ"ח באייר ה'תשע"ה • 15:40, 17 במאי 2015 (IDT)
שמירת בסיסי נתונים
עריכההתקלקל לי הרב קו אתמול. הלכתי היום להוציא חדש וגילית דבר מבחיל: כל המידע נשמר על הכרטיס בלבד ולא במשרדי חברת האוטובוסים. אם לא הייתי שומר לכל מקרה קבלה על קניית כרטיס חופשי שנתי מאוקטובר, לא הייתה אפשרות להוכיח שאכן היה לי כזה. אין איזה חוק שבמקרים כאלו כל עובדי החברה מוכנסים לכלא לחמישים שנה בלי אפשרות לקיצור? אנחנו כבר לא במאה ה-19, נדמה לי. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:25, 12 במאי 2015 (IDT)
- אבירי הפרטיות היו שואלים אותך אם אתה מעוניין שחברת האוטובוסים תשמור את כל נסיעותיך (במקרה של כרטיסיה או כרטיס עם מזומן) ותשלומיך במאגר מרכזי המאובטח ברשלנות? אני, אגב, הייתי עונה כן. בברכה, --איש המרק - שיחה 16:38, 12 במאי 2015 (IDT)
- אבל יש גבול בין לשמור את כל הנסיעות (מה שלא היה מפריע לי, אבל אני מבין את אלו שכן) לבין לא לשמור את סוגי הכרטיסים (מה שיכול לעלות לי באלפיים שקל) ואת התמונה שלי (במקום להצטלם שוב). יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:18, 12 במאי 2015 (IDT)
- זה מוזר, כי הבנתי שאם הרב קו הולך לאיבוד אתה יכול לקבל את הכסף בחזרה. וזה לא מסתדר לי עם מה שאתה אומר, שהנתונים נשמרים רק על הכרטיס עצמו. nevuer • שיחה 23:11, 13 במאי 2015 (IDT)
- עבדו עליך, ראובן מ. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 13:03, 14 במאי 2015 (IDT)
- IKhitron, לדעתי אתה זה שעבדו עליו. למיטב ידיעתי המידע נשמר (בלשון עבר) במסד נתונים של משרד התחבורה, ומתישהו (אין לי מושג מתי ואיך זה קרה) עבר לניהול חברות האוטובוסים. קיימת דרך לשחזר את הערך הצבור מכרטיס שאבד. למרבה הצער, זה דורש כיתות רגליים בין כל חברות האוטובוסים שהיה להן ערך על הכרטיס. ראה כאן תחת הכותרת "מה עושים במקרה של גניבה ,אובדן או קלקול?" תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 18:51, 25 במאי 2015 (IDT)
- תומר א., יש לי בכרטיס מידע של חברה אחת בלבד, הייתי במשרדי אותה חברה. הם אמרו לי שהכרטיסיות לא נשמרות במשרדי החברה, רק על הכרטיס עצמו (כל עוד הוא תכמובן), ואחרי שהוכחתי להם שאכן היה לי חופשי שנתי, ביקשו להצטלם מחדש. יכול להיות שזה עבר לחברה וחברה חושבת שמספיק לשמור את זה על הכרטיס עצמו. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:18, 25 במאי 2015 (IDT)
- IKhitron, להצטלם זה עניין אחד ולשחזר את החופשי שנתי שהיה לך על גבי הכרטיס זה עניין אחר. רוב הסיכויים הם שהצילום אכן נשמר רק על הכרטיס עצמו (ואכן, אין שום צורך לשמור אותו במאגר מרכזי). הכסף שהיה לך על הכרטיס ניתן לשחזור (בהנחה שמדובר בכרטיס לא אנונימי). באחריות. אם תרצה, אני יכול לחבר אותך עם אנשים שעברו את הפרוצדורה. הפקיד שעבדת מולו טעה.
- אגב, איש המרק, אין שום צורך לשמור את כל הנסיעות שלך במאגר מרכזי אלא רק את היתרה שבכרטיס. למען השלמות אציין ש-8 הנסיעות האחרונות נשמרות על הכרטיס, וכלל הנסיעות שלך נשמרות במאגר מרכזי ואף ניתנות להורדה ממשרד התחבורה בצורה אנונימית לצורכי סטטיסטיקה. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 20:29, 25 במאי 2015 (IDT)
- תומר א., אני סקרן לדעת מה יש במאגר האנונימי ואשמח אם תביא קישור למאגר (אם זה מסובך/הורידו את זה אל תטרח יותר מדי). תודה, ערן - שיחה 20:37, 25 במאי 2015 (IDT)
- תומר א.. קודם כל זה נשמע לי מוזר לא לשמור צילום, כי זה כמעט לא לוקח מקום, אבל מילא, להצטלם שוב לא עולה כסף. בעניין פקיד - זה לא היה פקיד, זאת היתה מנהלת המשרד שבדיוק באה ללמד עובדת חדשה איך עובדים כאן. אולי חברות שונות מתנהגות אחרת בעניין. אני אגיד לך יותר מזה. אמרתי שהייתה לי קבלה על הכרטיס כדי לא להלאות בפרטים. אכן הייתה לי קבלה, אבל היא לא הייתה מקורית. ברגע שהכרטיס שלי התחיל לקרטע, כמה ימים לפני שהחלפתי אותו, נהג הוציא לי קבלה מהמסוף שלו ואמר לי לשמור את זה. ואכן הקבלה עזרה בסוף. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:42, 25 במאי 2015 (IDT)
- כבר נתתי לינק אחד בנושא, הנה עוד כמה: נוהל משרד התחבורה (סעיף 5.5 ובפרט סעיף 5.5.6), [4], [5] (הפסקה הראשונה, המסלקה עצמה עדיין לא יצאה לפועל למיטב ידיעתי), אגד.
- תוך כדי חיפוש הלינקים ראיתי בפייסבוק שלי שAtbannett אפילו עבר פעם את הפרוצדורה הזו.
- ערן נדמה לי שמדובר בזה. אאז"נ, יש שם את פרטי כל החברות והקווים, אבל מה מה שעניין אותי כשהתעסקתי עם הקבצים האלה היה קובץ העומסים. אני כמעט בטוח שהוא קיים איפשהו (או לפחות היה קיים). אם הוא לא בין הקבצים האלה, תייג אותי ואני אחפש יותר לעומק. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 21:13, 25 במאי 2015 (IDT)
- אז צא מנקודת הנחה שלא כל החברות עושות את הדבר ואולי לא כולם מבצעות את כל הנהלים. אולי הם "בתהליך לקראת היישום" שיכול להמשך גם כמה שנים. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:17, 25 במאי 2015 (IDT)
- עבדו עליך. לך תתלונן במשרד התחבורה במקום להשלים עם המצב הקיים. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 23:27, 25 במאי 2015 (IDT)
- רק זה חסר לי. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 14:08, 26 במאי 2015 (IDT)
- אני חושב שעידו קינן ירצה לשמוע על הסיפור הזה. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 00:40, 27 במאי 2015 (IDT)
- תשכח מזה. מי שקרא את הדף הזה ידע להזהר להבא, וזה מה שחשוב. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 11:45, 27 במאי 2015 (IDT)
- אני חושב שעידו קינן ירצה לשמוע על הסיפור הזה. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 00:40, 27 במאי 2015 (IDT)
- רק זה חסר לי. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 14:08, 26 במאי 2015 (IDT)
- עבדו עליך. לך תתלונן במשרד התחבורה במקום להשלים עם המצב הקיים. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 23:27, 25 במאי 2015 (IDT)
- אז צא מנקודת הנחה שלא כל החברות עושות את הדבר ואולי לא כולם מבצעות את כל הנהלים. אולי הם "בתהליך לקראת היישום" שיכול להמשך גם כמה שנים. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:17, 25 במאי 2015 (IDT)
- תומר א.. קודם כל זה נשמע לי מוזר לא לשמור צילום, כי זה כמעט לא לוקח מקום, אבל מילא, להצטלם שוב לא עולה כסף. בעניין פקיד - זה לא היה פקיד, זאת היתה מנהלת המשרד שבדיוק באה ללמד עובדת חדשה איך עובדים כאן. אולי חברות שונות מתנהגות אחרת בעניין. אני אגיד לך יותר מזה. אמרתי שהייתה לי קבלה על הכרטיס כדי לא להלאות בפרטים. אכן הייתה לי קבלה, אבל היא לא הייתה מקורית. ברגע שהכרטיס שלי התחיל לקרטע, כמה ימים לפני שהחלפתי אותו, נהג הוציא לי קבלה מהמסוף שלו ואמר לי לשמור את זה. ואכן הקבלה עזרה בסוף. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:42, 25 במאי 2015 (IDT)
- תומר א., אני סקרן לדעת מה יש במאגר האנונימי ואשמח אם תביא קישור למאגר (אם זה מסובך/הורידו את זה אל תטרח יותר מדי). תודה, ערן - שיחה 20:37, 25 במאי 2015 (IDT)
- תומר א., יש לי בכרטיס מידע של חברה אחת בלבד, הייתי במשרדי אותה חברה. הם אמרו לי שהכרטיסיות לא נשמרות במשרדי החברה, רק על הכרטיס עצמו (כל עוד הוא תכמובן), ואחרי שהוכחתי להם שאכן היה לי חופשי שנתי, ביקשו להצטלם מחדש. יכול להיות שזה עבר לחברה וחברה חושבת שמספיק לשמור את זה על הכרטיס עצמו. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:18, 25 במאי 2015 (IDT)
- IKhitron, לדעתי אתה זה שעבדו עליו. למיטב ידיעתי המידע נשמר (בלשון עבר) במסד נתונים של משרד התחבורה, ומתישהו (אין לי מושג מתי ואיך זה קרה) עבר לניהול חברות האוטובוסים. קיימת דרך לשחזר את הערך הצבור מכרטיס שאבד. למרבה הצער, זה דורש כיתות רגליים בין כל חברות האוטובוסים שהיה להן ערך על הכרטיס. ראה כאן תחת הכותרת "מה עושים במקרה של גניבה ,אובדן או קלקול?" תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 18:51, 25 במאי 2015 (IDT)
- עבדו עליך, ראובן מ. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 13:03, 14 במאי 2015 (IDT)
האם המאמר הבא נקרא מאמר מדעי?
עריכהראיתי בפורום מסוים שתי דעות של גולשים על המאמר הזה, אחד אומר שזה מאמר מדעי והשני אומר שזה לא מאמר מדעי כי יש כאן חוות דעת. מי מהם צודק? (http://faculty.washington.edu/skalski/classes/QERM597/papers/Gavin.pdf) 149.78.38.232 19:02, 13 במאי 2015 (IDT)
- על פניו זה מאמר מדעי כי הוא פורסם בכתב עת מקצועי (עד כמה שאני מבין) ויש בו ביבליוגרפיה. עם זאת "מדעי" אין פירושו "נכון בהכרח" יתכן שיהיה מאמר מדעי, אך שגוי. אני לא יודע אם המאמר הנוכחי שגוי או מדויק, אבל רציתי להבהיר את העניין הזה. גילגמש • שיחה 19:13, 13 במאי 2015 (IDT)
- האם הוא עומד בקריטריונים של מאמר מדעי? מה הם? 149.78.38.232 19:57, 13 במאי 2015 (IDT)
- כן זה מאמר מדעי. הוא פורסם בכתב עת מדעי ולכן עומד בקריטריונים של מאמר מדעי, אחרת הוא לא היה מפורסם. ולעמוד בקריטריונים לא הופך אותו לנכון. בדיוק כמו שאמרו בתשובה לפני. Corvus-TAU - שיחה 20:34, 13 במאי 2015 (IDT)
- אציין עם זאת, שהג'ורנל הזה לא "נחשב" בעיניי המדע. כלומר זה לא כתב עת מכובד שם כמו Nature או Science. יש לו Impact Factor=1.611, כלומר דירוג לא משהו. זה לא מצביע ישירות על איכות המאמרים שלו, אבל זה יכול לעורר חשד בקשר לאמינות. Corvus-TAU - שיחה 20:37, 13 במאי 2015 (IDT)
- קורווס, לא כל גורנל שהוא לא נייצ'ר או סיינס אינו "נחשב". לפעמים (או בדרך כלל) העבודות הכי טובות ויסודיות בתחום מסוים מתפרסמות בכתב עת עם אימפקט פקטורים נמוכים, פשוט בגלל שהן לא מעניינות קהל רחב מתחומים אחרים. אז המאמר מדעי והגו'רנל בסדר גמור. הבעיה שהמאמר צוטט רק 42 פעמים לפי גוגל סקולר - לא הרבה בשביל מאמר שהופיע כבר ב-1991. זה יכול להעיד שהוא לא יצר תהודה משמעותית, הרבה יותר מהאימפקט הפקטור הממוצע לג'ורנל. Reuveny - שיחה 22:13, 13 במאי 2015 (IDT)
- לא נשאלה שאלה האם המאמר איכותי, אלא האם הוא מדעי. גילגמש • שיחה 22:18, 13 במאי 2015 (IDT)
- מסכים עם גילגמש וראובני. Ben-Yeudith • שיחה 22:57, 13 במאי 2015 (IDT)
- לא נשאלה שאלה האם המאמר איכותי, אלא האם הוא מדעי. גילגמש • שיחה 22:18, 13 במאי 2015 (IDT)
- קורווס, לא כל גורנל שהוא לא נייצ'ר או סיינס אינו "נחשב". לפעמים (או בדרך כלל) העבודות הכי טובות ויסודיות בתחום מסוים מתפרסמות בכתב עת עם אימפקט פקטורים נמוכים, פשוט בגלל שהן לא מעניינות קהל רחב מתחומים אחרים. אז המאמר מדעי והגו'רנל בסדר גמור. הבעיה שהמאמר צוטט רק 42 פעמים לפי גוגל סקולר - לא הרבה בשביל מאמר שהופיע כבר ב-1991. זה יכול להעיד שהוא לא יצר תהודה משמעותית, הרבה יותר מהאימפקט הפקטור הממוצע לג'ורנל. Reuveny - שיחה 22:13, 13 במאי 2015 (IDT)
- אציין עם זאת, שהג'ורנל הזה לא "נחשב" בעיניי המדע. כלומר זה לא כתב עת מכובד שם כמו Nature או Science. יש לו Impact Factor=1.611, כלומר דירוג לא משהו. זה לא מצביע ישירות על איכות המאמרים שלו, אבל זה יכול לעורר חשד בקשר לאמינות. Corvus-TAU - שיחה 20:37, 13 במאי 2015 (IDT)
- שאלת שאלה חסרת משמעות, וקיבלת סדרה של תשובות לא רלוונטיות. המאמר פורסם בכתב עת מקצועי, שיש לו מוציא לאור מכובד (Wiley). כדי לקבוע את רמת כתב העת, אתה צריך להכיר את מעמדם המקצועי של חברי המערכת, ואת רמתם של החוקרים המפרסמים שם. מספרים כמו impact factor ומספר ציטוטים הם כמעט חסרי משמעות, כשאינך יודע להשוות אותם למקובל בתחום. ברור גם שהמאמר הזה אינו טיפוסי לכתב העת. עוזי ו. - שיחה 23:00, 13 במאי 2015 (IDT)
זיהוי מבנה מקודש לאיסלאם
עריכהבתמונה הזאת, מה המבנה המצולם בתמונה השמאלית? 80.230.126.216 22:39, 13 במאי 2015 (IDT)
- לי זה נראה כמו חזית מסגד אל אקצא. Liad Malone - שיחה 23:42, 13 במאי 2015 (IDT)
כסף מזוייף- מה צריך לעשות איתו?
עריכהנניח קיבלתי מטבע של 5 שקלים מזויפים עודף בשוק. לפי החוק, מה אני צירך לעושת איתו? לזרוק לפח? אם אני משתמש בו ומשלם- האם אני עבריין? 132.66.137.207 14:46, 14 במאי 2015 (IDT)
- לשאלה האחרונה- כן.לפי סעיף 464 בחוק העונשין כל מי שמתשמש ביודעין בשטר כסף מזוייף בכוונה להונות, עובר על החוק. לגבי "מה אני צריך לעשות איתו"- אין לי מושג. למיטב הבנתי אם בעל הבסטה מקבל ממך כסף מזוייף- הוא צריך לספוג את ההפסד. הוא הנפיק לך קבלה על כך ששילמת X שקלים- בלי שבדק שהכסף אמיתי- בעייה שלו. לעומת זאת- כשאתה מקבל עודף ממנו אתה לא חותם על כלום, ולכן אין לי מושג. כל האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי, ויקיפדיה אינה מקור לייעוץ משפטי, וכו' וכו'. בלנק - שיחה 22:26, 14 במאי 2015 (IDT)
- "עובד המדינה, עובד בנק ישראל או עובד בנק המקבל שטר מטבע או מטבע שיש לו יסוד סביר להניח שהם מזוייפים, יתפסם וימסרם מיד למשטרה..." (ס' 484 לחוק הנ"ל). לזרוק לפח – לא אסור: "מי שביודעין מטשטש, קורע, חותך או מקלקל בדרך אחרת שטר מטבע שהוא הילך חוקי בישראל, דינו - מאסר שלושה חדשים" (ס' 466). חזרתי • ∞ • שיחה 22:39, 14 במאי 2015 (IDT)
- בלי אחריות - נדמה לי שקראתי באיזה מקום שצריך להביא את זה לבנק, בלי לקבל החזר, כמובן. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 22:46, 14 במאי 2015 (IDT)
- עם אחריות - הבנק יפנה אותו למשטרה. חזרתי • ∞ • שיחה 22:53, 14 במאי 2015 (IDT)
- בלי אחריות - נדמה לי שקראתי באיזה מקום שצריך להביא את זה לבנק, בלי לקבל החזר, כמובן. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 22:46, 14 במאי 2015 (IDT)
- "עובד המדינה, עובד בנק ישראל או עובד בנק המקבל שטר מטבע או מטבע שיש לו יסוד סביר להניח שהם מזוייפים, יתפסם וימסרם מיד למשטרה..." (ס' 484 לחוק הנ"ל). לזרוק לפח – לא אסור: "מי שביודעין מטשטש, קורע, חותך או מקלקל בדרך אחרת שטר מטבע שהוא הילך חוקי בישראל, דינו - מאסר שלושה חדשים" (ס' 466). חזרתי • ∞ • שיחה 22:39, 14 במאי 2015 (IDT)
חישוב שטח מועצות אזוריות
עריכההאם בחישוב השטח של המועצות האזוריות לקוחים בחשבון שטחים שלא בשליטה המועצה? כגון מועצות אזוריות ש"בולעות" ערים (עמק יזרעאל שבשטחה הער עפולה), או מועצות ביש"ע שיש בשטחם שטחי A,B (מועצת מטה בנימין)
- אני מניח שלא, כי שטח שיפוט אמור לכלול רק מה שבפועל באחריות הרשות המקומית. למעשה צריך לקרוא את האותיות הקטנות במקור המידע שעוסקות בהסבר שיטת החישוב. DGtal - שיחה 12:49, 19 במאי 2015 (IDT)
הרגלי הצפייה בטלוויזיה של ערביי ישראל
עריכהכמה רייטינג יש לערוץ הטלוויזיה הישראלית בערבית? אני יודע שזו שאלה כוללנית ודי סטריאוטיפית, אבל באילו ערוצים צופים ערביי ישראל? איפה הם רואים חדשות? האם יש הבדלים בעניין זה בין ערביי הגליל, הנגב, יפו ומזרח ירושלים? --77.125.212.26 00:32, 15 במאי 2015 (IDT)
- נסה למצוא מידע פה: [6] וזה הערך שמתאר את העניין: הוועדה הישראלית למדרוג. גילגמש • שיחה 12:29, 15 במאי 2015 (IDT)
קריירה אקדמאית, איך עושים?
עריכהנניח אני רוצה להיות בהמשך חיי איש סגל באוניברסיטה- מרצה וחוקר. בשלב זה של חיי אני סטודנט לתואר שני. מה האסטרטגיה שעלי לגבש בשביל להעלות את הסיכוי שלי להפוך לאיש סגל בהמשך? 79.180.58.92 11:36, 15 במאי 2015 (IDT)
- שאל חברי סגל בכירים במחלקה או החוג שלך; התשובה תלויה מאד בתחום המחקר ובהישגים שלך עד כה. עצה כללית, בכל זאת: לא מלמדים אותך מספיק. עוזי ו. - שיחה 15:55, 15 במאי 2015 (IDT)
- למצוא נושא מחקר שהוא כל כך מעניין אותך, שאתה מוכן לדחוק הצידה אספקטים אחרים של החיים לטובתו. ואז לפרסם מאמרים רבים ככל האפשר בנושא זה בכתבי העת הנחשבים ביותר בתחומך (Publish or Perish) וכל זה תוך כדי יצירת קשרים בנאישיים טובים עם המובילים בתחום במחלקה האקדמית שלך • איקס איקס - שיחה 16:07, 15 במאי 2015 (IDT)
- גם קשרים טובים עם חברי הסגל יכולים לעזור. בברכה. ליש - שיחה 13:49, 19 במאי 2015 (IDT)
- למצוא נושא מחקר שהוא כל כך מעניין אותך, שאתה מוכן לדחוק הצידה אספקטים אחרים של החיים לטובתו. ואז לפרסם מאמרים רבים ככל האפשר בנושא זה בכתבי העת הנחשבים ביותר בתחומך (Publish or Perish) וכל זה תוך כדי יצירת קשרים בנאישיים טובים עם המובילים בתחום במחלקה האקדמית שלך • איקס איקס - שיחה 16:07, 15 במאי 2015 (IDT)
SSL ו-SSH
עריכהאת המונח SSH אני כבר מכיר והתחברתי בעצמי ב-SSH לשרת... אבל ניסיתי לקרוא קצת ברשת ובויקיפדיה על המונח SSL ולא ממש הצלחתי להבין מה זה בדיוק חוץ מכך ש(לכאורה) זה קשור לאבטחת מידע. אפשר הסבר במילים פשוטות מה זה? ומה ההבדל בין זה לבין SSH? תודה רבה, Ben-Yeudith • שיחה 04:23, 16 במאי 2015 (IDT)
- SSL מאפשר גלישה כך שמידע מוצפן ואמור להיות חסין מפני האזנה בדרך בין השרת ללקוח. בנוסף ישנה רשות מוסמכת לחלוקת מפתחות, כך שקשה להתחזות לשרת. SSH מאפשרת שליטה מרוחקת במחשב באופן מאובטח. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 09:03, 16 במאי 2015 (IDT)
- לגבי SSL, המידע שעליו אתה מדבר הוא מידע שעובר בין שרת פרטי (לא משנה אם מדובר ב-WAN\LAN)? בתודה, Ben-Yeudith • שיחה 09:39, 17 במאי 2015 (IDT)
- לאו דוקא. כל שרת web שמכבד את עצמו - אפאצ'י, IIS וכך הלאה. בכל פעם שאתה גולש לכתובת שמתחילה ב HTTPS (להבדיל מ HTTP) אתה גולש ב SSL - גם הבקשות שלך אל השרת עוברות הצפנה אצלך ופענוח בשרת, וכמובן המידע שנשלח מהשרת מוצפן ע"י השרת ומפוענח אצלך. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 11:25, 17 במאי 2015 (IDT)
- לגבי SSL, המידע שעליו אתה מדבר הוא מידע שעובר בין שרת פרטי (לא משנה אם מדובר ב-WAN\LAN)? בתודה, Ben-Yeudith • שיחה 09:39, 17 במאי 2015 (IDT)
- SSL (ראשי תיבות של "Secure Socket Layer") הוא השם המקורי של מה שידוע היום כ־TLS (ראשי תיבות של Transport Layer Security). המילה socket (שקע) משמשת לתיאור הממשק המקובל לעבודה עם חיבורי רשת (ר' הערך האנגלי w:Berkely sockets). כאשר התוכנית מתחברת לרשת דרך שקע "מאובטח", התעבורה מוצפנת וכן אפשר להיות בטוחים בזהות המחשב שאליו מתחברים (השרת מציג מפתח ציבורי אישור מגורם מוסמך שהוא אכן הבעלים של אותו מפתח ציבורי). בעיקרון אפשר להעביר על TLS כל יישום רשת (לא רק מה שעובר בדפדפן).
- SSH הוא פרוטוקול הרבה פחות כללי. Tzafrir - שיחה 00:45, 18 במאי 2015 (IDT)
אם Bumblebee זה "דבור"?
עריכהדבור מפנה לצרעה - דבורה "רזה ומגולחת". אבל(Bumblebee) הוא דבורה "שמנה ושיערה". זה חיות שונות אם אני מבין נכון. אם דבור וצרעה זה אותו הדבר, אז מה זה Bumblebee? Corvus,(שיחה) 15:08, 16 במאי 2015 (IDT)
- Bombus (בומבוס) דבור שייך למשפחה הזאת, ואינו צרעה השייכת למשפחה אחרת. Nachum - שיחה 15:42, 16 במאי 2015 (IDT)
- "דבור" מגיע מערבית, שם מדובר בצרעה; למרות זאת, יש כיום אנשים המשתמשים במילה לתיאור דבורות בומבוס למיניהן, ואולי באמת כדאי להוסיף הבהרה לערך. ברוך [ShoobyD] • שיחה – 03:40, 20 במאי 2015 (IDT)
איזה זרם באיסלאם נחשב (מתון או) הכי נוח ליהדות?
עריכהבאיסלאם יש זרמים רבים, אבל איזה זרם נחשב להכי נוח ליהדות? ואיפה המיקום של הזרם הזה בעולם? 149.78.38.232 23:56, 17 במאי 2015 (IDT)
- אף אחד. השתייכות לדת יוצרת אנטאגוניזם עם הדתות האחרות. בברכה. ליש - שיחה 23:57, 17 במאי 2015 (IDT)
- אני מניחה שאתה שואל בין הסונים לשיעים. בעיקרון אין הבדל ביניהם ביחס ליהודים \ נוצרים. באופן פרדוקסלי הכתות הקיצוניות היום (אייסס ג'בהת אל נוסרא) משתייכות לסונים, ולא לשיעה, שבאופן מסורתי היו קיצוניים יותר.--יעלי 1 - שיחה 00:04, 18 במאי 2015 (IDT)
- מהתמצית שלמדתי עליהם בקורס "אסלאם, מבוא להיסטוריה של הדת" באוניברסיטה הפתוחה, אני מתרשם שהאיבאדים (איבאדיה), הזרם השולט במדינת עומאן, הוא הנוח ביותר עם היהודים; אני מניח שמסיבה זו פחות שומעים את מנהיגות עומאן מדברת על ישראל, לפחות מבחינה אנטי-דתית. ראוי שאציין גם שיש הרואים את האיבאדיה כגלגול האחרון, עד כה, של הפלג השלישי באסלאם (מלבד הסונים והשיעיים), שהוא פלג החואריג'. הזרם הראשון של פלג החואריג', המוחכימה, היה קיצוני, פנאטי, וטרוריסטי, בעוד שהאיבאדיה נחשבים רחוקים מאד מפנאטיות וטרור, ולאחרונה נתקלתי בטענה שהאיבאדיה של ימנו טוענים שאינם נמנים עם החואריג' והם זרם עצמאי, אך איני יודע עד כמה הטענה הזו מדויקת. Ben-Yeudith • שיחה 07:22, 18 במאי 2015 (IDT)
- אני מניחה שאתה שואל בין הסונים לשיעים. בעיקרון אין הבדל ביניהם ביחס ליהודים \ נוצרים. באופן פרדוקסלי הכתות הקיצוניות היום (אייסס ג'בהת אל נוסרא) משתייכות לסונים, ולא לשיעה, שבאופן מסורתי היו קיצוניים יותר.--יעלי 1 - שיחה 00:04, 18 במאי 2015 (IDT)
- אחמדים? סופים? 212.179.61.127 10:09, 18 במאי 2015 (IDT)
- חילונים.--109.64.104.230 16:12, 18 במאי 2015 (IDT)
מה ההבדל בין מאמר אקדמי למאמר מדעי?
עריכה149.78.38.232 00:46, 18 במאי 2015 (IDT)
- אין הבדל של ממש. אלו ביטויים נרדפים. DGtal - שיחה 16:57, 18 במאי 2015 (IDT)
- אני חושב שעקרונית מאמר מדעי לא חייב לבוא מאקדמיה ויכול להיות מפורסם על ידי איש פרטי או חברה מסחרית. ואז הוא לא יהיה "מאמר אקדמי". אבל זה מקרים נדירים ולא סביר שבאמת יש צורך בהבחנה בין השניים. מאמר מדעי ומאמר אקדמי זה אותו דבר, חוץ ממקרים מיוחדים ונדירים. Corvus-TAU - שיחה 11:12, 19 במאי 2015 (IDT)
- תחשוב על מאמר כגון: "קריאה חתרנית בכיפה אדומה מנקודת הראות של הזאב", שמתפרסם בבמה אקדמית. לא חסרים דברים מהסוג הזה. קשה לקרוא לזה מאמר מדעי. ראובן מ. - שיחה 11:17, 19 במאי 2015 (IDT)
- אני חושב שעקרונית מאמר מדעי לא חייב לבוא מאקדמיה ויכול להיות מפורסם על ידי איש פרטי או חברה מסחרית. ואז הוא לא יהיה "מאמר אקדמי". אבל זה מקרים נדירים ולא סביר שבאמת יש צורך בהבחנה בין השניים. מאמר מדעי ומאמר אקדמי זה אותו דבר, חוץ ממקרים מיוחדים ונדירים. Corvus-TAU - שיחה 11:12, 19 במאי 2015 (IDT)
- יש לנו ערך על מאמר מדעי. מאמר מדעי מתפרסם (בדרך כלל) על ידי חוקר או חוקרים מהתחום (בדרך כלל) בכתב עת מדעי ולפני פרסומו עובר (שוב: בדרך כלל) ביקורת עמיתים על ידי חוקרים אחרים מהתחום שאמורים לבדוק שאין שם שטויות. מכיוון שתחומי הידע היום דורשים התמחות גבוהה, נדיר יחסית שמישהו יתרום להם ללא השכלה אקדמית. מכאן שכמעט כל החוקרים הם אקדמאים (ולמיטב הבנתי רובם הם אקדמאים במשרה מלאה או לפחות חלקית). Tzafrir - שיחה 13:37, 19 במאי 2015 (IDT)
יונים ועורבים
עריכהלמה דווקא יונים ועורבים משגשגים תחת משטרו של האדם? איזה אוכל העיר מציעה להם?--109.64.104.230 16:10, 18 במאי 2015 (IDT)
- היונים שאתה רואה הן יציר האדם שביית לפני שנים רבות יוני בר, צוצלות ותורים. הן יכולות לחיות רק בעיר, בשובכים של אנשים או בכיכרות העיר (כפי שיש חתולי בית וחתולי רחוב). העורב הוא עוף בר, שיכול לחיות גם מחוץ לישובי האדם אך הוא מעדיף ישובים בגלל המזון שהוא מוצא שם בשפע. היונים והעורבים אוכלם שיירי מזון ואשפה שהאדם משליך. העורבים גם צדים חיות קטנות או אוכלים פגרים של חיות .--וידנפלד - שיחה 19:32, 22 במאי 2015 (IDT)
- התשובה שלך רק מעלה עוד יותר שאלות. למה היונים יכולות לחיות רק בעיר? מה העיר נותנת להם שהטבע לא נותן להם? איזה שיירי מזון היונים והעורבים אוכלים? הרי רוב הזמן רוב הפחים סגורים, וגם אם בפחים הפתוחים אפשר למצוא פה ושם איזו חתיכת לחם רקובה ומטונפת, היא קבורה תחת הררי זבל שאף אחד לא יכול לאכול. האמנם על הקצה רצוץ הזה מתבססות שתי אוכלוסיות כ"כ גדולות של עופות??! ואיזה חיות העורבים אוכלים?--109.64.104.230 18:45, 23 במאי 2015 (IDT)
- היונים שאתה רואה הן יציר האדם שביית לפני שנים רבות יוני בר, צוצלות ותורים. הן יכולות לחיות רק בעיר, בשובכים של אנשים או בכיכרות העיר (כפי שיש חתולי בית וחתולי רחוב). העורב הוא עוף בר, שיכול לחיות גם מחוץ לישובי האדם אך הוא מעדיף ישובים בגלל המזון שהוא מוצא שם בשפע. היונים והעורבים אוכלם שיירי מזון ואשפה שהאדם משליך. העורבים גם צדים חיות קטנות או אוכלים פגרים של חיות .--וידנפלד - שיחה 19:32, 22 במאי 2015 (IDT)
- שני השקלים שלי- מדובר לא רק בתזונה, אלא גם באורח חיים. ציפורים חוצפניות יותר מיטיבות להסתדר בסביבה עירונית. ציפורים בעלות ווליום שירה גבוה מיטיבות להסתדר בעיר. ככל שמין ציפור "שמרני" יותר באורחות חייו - היכן הוא מוכן לקנן, האם יהיה בררן בחומרי בניית הקן וכך הלאה - כך יתקשה להסתגל לסביבה אורבנית משתנה במהירות. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 20:55, 23 במאי 2015 (IDT)
- אלה מינים מלווי אדם (תת-הערך הוויקיפדי עליהם קצר מאוד). מאז התיישבות הקבע הראשונה של האדם קיימים במחיצתו מינים מלווי-אדם, שמשגשגים בגלל (1) זמינות מזון גבוהה וצפויה בהרבה יחסית לטבע (הרבה פחים אינם סגורים והיקף המזון שנזרק ע"י האדם הוא עצום, ראה נתונים כאן [8], ו(2) הגנה יחסית מטורפים לעומת האזור שמחוץ ליישוב. הדוגמה הקלאסית היא כמובן עכבר הבית ודרור הבית, ששרידיהם נפוצים בכפרי הקבע הראשונים, כבר לפני כ-15,000 שנה באזורנו, והתפשטו עם האדם לכל העולם. Reuveny - שיחה 21:08, 23 במאי 2015 (IDT)
צפייה ב"החיים זה לא הכל"
עריכההיכן ניתן לצפות בפרקי הסדרה החיים זה לא הכל - עונה 5 והלאה? הפרקים שהיו ביוטיוב הוסרו, וגם הפרקים שבאתר רשת לא עולים. תודה רבה
- השירות באתר רשת תקין; הרגע ניסיתי והפרקים עובדים. ברוך [ShoobyD] • שיחה – 03:45, 20 במאי 2015 (IDT)
- מוזר, לי זה לא עובד... תוכל לתת קישור לאחד הפרקים בעונה 6? (חוץ מפרק 1 שכן עולה) תודה רבה
מעלות במזגן
עריכההיום היה חם טילים. שמתי מזגן על 25 מעלות וזה לא עזר גם אחרי 20 דקות. ואז קלטתי שאמנם המזגן מכוון על 25, הוא מכוון ל"חום". העברתי ל"קור", עדיין 25 עמלות, והופ - אוויר קר! איך יכול להיות שאותם מעלות הם גם חמים וגם קרים?
- במצב חימום מזגן יכול רק לחמם. במקרה שלך התרמוסטט קבע שאין לחמם (כי היה חם יותר מ 25 מעלות) והמזגן תפקד בתור מאוורר, ללא פעולה של המדחס. כשעברת למצב קירור התרמוסטט קבע שיש לקרר ע"מ להגיע לטמפ' המטרה והמדחס הופעל. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 23:36, 18 במאי 2015 (IDT)
שאלה בנוגע למניין השנים בלוח העברי
עריכהמה תהיה השנה העברית לאחר שהקידומת ת' תסתיים? השנה הנוכחית היא ה'תשע"ה. בשנת 2040 ה- ש' יתחלף בת', ומתי שהוא גם ה- ת' תתחלף. מה יבוא לאחר מכן? 149.78.124.20 08:15, 19 במאי 2015 (IDT)
- האם היא תהיה כמו ה' אלפים רק כ- ו' אלפים? 149.78.124.20 08:23, 19 במאי 2015 (IDT)
ה'תתק = 5900 132.71.108.21 09:30, 19 במאי 2015 (IDT)
- אוקיי, אבל מה יבוא אחרי שה- ת' הסתיים? 149.78.124.20 11:06, 19 במאי 2015 (IDT)
- אחרי שנת ה'תתקצ"ט, באה שנת ו'אלפים, בדיוק כפי שאחרי שנת ד'תתקצ"ט, באה שנת ה'אלפים, בהבדל של אלף שנה כמובן. מתניה • שיחה 11:29, 19 במאי 2015 (IDT)
- ו'אלפים זה ו'', אני מניח. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 14:03, 19 במאי 2015 (IDT)
- אחרי שנת ה'תתקצ"ט, באה שנת ו'אלפים, בדיוק כפי שאחרי שנת ד'תתקצ"ט, באה שנת ה'אלפים, בהבדל של אלף שנה כמובן. מתניה • שיחה 11:29, 19 במאי 2015 (IDT)
צורך אמיתי במומחה
עריכהראיתי אדם שגונב ואמרתי לו איך אתה גונב הרי אתה מניח תפילין ושם כיפה, כתוב בתורה "לא תגנוב". אז הוא ענה לי "כתוב באותו מקום גם "שמור את השבת לקדשו" ואתה לא שומר שבת. מה היה עליי לענות לו? 149.78.38.232 12:43, 19 במאי 2015 (IDT)
- "חוצפן תחזיר את מה שגנבת תיכף ומיד לפני שאני קורא למשטרה". «kotz» «שיחה» 12:54, 19 במאי 2015 (IDT)
- "מה הקשר למה שאני עושה או לא עושה? איך אתה בתור אדם מאמין יכול להפר אחת מעשרת הדיברות?" בלנק - שיחה 15:30, 19 במאי 2015 (IDT)
- אם אדם הוא גנב, אז תפילין לא יעזור... משטרת ישראל הם הממונים על הטיפול במקרה, לא אלוהי ישראל. Corvus,(שיחה) 23:26, 19 במאי 2015 (IDT)
- מדובר באסיר משוחרר (שהקשר בין הכיפה לראש שלו לא ברור אין לו פנים או לבוש של דתי), ואולי בשל הגניבה הפעוטה יחסית (אבל עדיין גניבה!) בעל המקום שממנו הוא גנב החליט לרחם עליו כנראה. אבל הייתי חייב לשאול אותו איך יש לו כיפה על הראש והוא גונב. לכן בדיעבד אני חושב הכי מתאים היה לו לומר לו את מה שבלנק אומר. 149.78.38.232 01:55, 20 במאי 2015 (IDT)
- ממה שאתה מספר נראה שאמונה בתורת ישראל ממנו והלאה, והכיפה היא רק בגד הסוואה עבורו. לפנות למצפון שאיננו זה חסר טעם. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 07:44, 20 במאי 2015 (IDT)
- דת היא חתירה לאידאל, ולא ייצוג האידאל. הדת היהודית שמה דגש על "לדון לכף זכות". אותו דבר הנצרות, שנראה שבה החוטא והצדיק שווי ערך. אריה ה. - שיחה 17:31, 20 במאי 2015 (IDT)
- יש כשל לוגי בכל הדיון שלך. אם אדם עובר ביודעין ובכוונה על אחת מעשרת הדברות, אזי הוא אדם לא מאמין. נקודה! (גם אם הוא חובש כיפה ומניח תפילין). מכאן נובע שהשאלה שלך אליו אינה לוגית. מאידך, החוק מחייב כל אדם שרואה ביצוע פשע, לדווח על כך למשטרה. אתה ראית את אותו איש גונב ולא דווחת למרות שאתה מכיר את החוק. מכאן שאתה אינך שומר חוק, בדיוק כפי שהוא אינו מאמין. על כן - ויכוח בין אדם לא מאמין שמתחפש למאמין ואדם לא שומר חוק שמפריע לו שאחר עובר על החוק הוא ויכוח מוזר, לא הגיוני וחסר תכלית.--וידנפלד - שיחה 19:17, 22 במאי 2015 (IDT)
- יש בדיון הזה טיעונים על בסיס שגוי הנובעים מאי הכרת התחומים. ראשית, יש ציווים דתיים ויש חוקי מדינה ואין לערב ביניהם. שנית, בעניין חובת דיווח על פשע - גניבה אינה פשע, אלא עוון. ולבסוף, אין אדם שלא עובר או עבר בחייו על איסורים דתיים או אזרחיים, אין מלאכים שאף פעם לא חמדו את אשת זולתם ולא נשאו שם ה' לשווא או אספו שטר כסף העף ברוח מבלי למסור אותו למחלקת אבידות ומציאות במשטרה ואין מי שמקפיד תמיד לחצות במעבר חצייה, גם בחצות הליל, כשהכביש ריק לחלוטין. אם אדם גנב פעם בחייו זה לא הופך אותו לגנב - גנב הוא מי שדרכו היא לגנוב ולא מי שחטא אי פעם. בחוקי המדינה יש גם התישנות, סגירת תיקים מחוסר עניין ציבורי, מחיקת הרשעות, חנינות וכדומה - מערכות החוק מודעות שבני אדם אינם מלאכים. אנחנו שואפים לצמצם תופעות של אלימות, של גזילה וכדומה, רק אוטופיסטים חסרי תקנה ישאפו להדביר את התופעות לחלוטין. בברכה. ליש - שיחה 19:42, 22 במאי 2015 (IDT)
- ממה שאתה מספר נראה שאמונה בתורת ישראל ממנו והלאה, והכיפה היא רק בגד הסוואה עבורו. לפנות למצפון שאיננו זה חסר טעם. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 07:44, 20 במאי 2015 (IDT)
- מדובר באסיר משוחרר (שהקשר בין הכיפה לראש שלו לא ברור אין לו פנים או לבוש של דתי), ואולי בשל הגניבה הפעוטה יחסית (אבל עדיין גניבה!) בעל המקום שממנו הוא גנב החליט לרחם עליו כנראה. אבל הייתי חייב לשאול אותו איך יש לו כיפה על הראש והוא גונב. לכן בדיעבד אני חושב הכי מתאים היה לו לומר לו את מה שבלנק אומר. 149.78.38.232 01:55, 20 במאי 2015 (IDT)
תמונות של נמלים
עריכה― הועבר מהדף ויקיפדיה:בקשות ממפעילים
התמונות קובץ:Polyrhachis simplex.jpg,
קובץ:Polyrhachis simplex 2.jpg,
קובץ:Polyrhachis simplex nest.jpg זוהו לא נכון וצריך לשנות את שמן בהתאם. Gidip - שיחה 14:45, 16 במאי 2015 (IDT)
- הבקשה לא ברורה: להעביר לאן? בריאן - שיחה 17:21, 16 במאי 2015 (IDT)
- Gidip על איזה מין מדובר? יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 10:29, 17 במאי 2015 (IDT)
- Gidip, לפי השינוי שעשית באחת התמונות אני מבין שהכוונה ללבובית (Crematogaster)? אנא ציין זאת במפורש כאן ובדפי התמונות ואם יש צורך לתקן גם במירמקולוגיה. תודה, ערן - שיחה 07:23, 19 במאי 2015 (IDT)
- התמונות של הנמלים הן לבובית ממין כלשהו. התמונה של הקן לא ניתנת לזיהוי. בכלל לא בטוח שזה נמלים. Gidip - שיחה 12:52, 19 במאי 2015 (IDT)
- Gidip, לפי השינוי שעשית באחת התמונות אני מבין שהכוונה ללבובית (Crematogaster)? אנא ציין זאת במפורש כאן ובדפי התמונות ואם יש צורך לתקן גם במירמקולוגיה. תודה, ערן - שיחה 07:23, 19 במאי 2015 (IDT)
- Gidip על איזה מין מדובר? יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 10:29, 17 במאי 2015 (IDT)
- (Gidip – אני לא יודע מה לענות, אבל זה מקום הרבה יותר מתאים מדף בקשות ממפעילים.) --אמיר א׳ אהרוני, שנחשב לנודניק · שיחה 21:25, 19 במאי 2015 (IDT)
לאיזו משפחה כימית שייכת המולקולה דיפירון והאם היא נחשבת לשומנית או פועלת כחומר שומני אפילו במידה חלקית?
גבול ישראל-לבנון במפות גוגל
עריכהבהסתכלות על מפת הלווין באיזור החרמון רואים שכביש 999 הישראלי זולג משמשעותית אל מעבר לגבול לשטח לבנון. כשהולכים יותר מערבה רואים שני אובייקטים, המזרחי כנראה ישראלי, לפי כביש גישה אליו, והוא ממוקם על הגבול ממש (הגבול חותך אותו באמצע), ולמערבי מובילים כבישים משני הצדדים והוא ממוקם בצד הלבנוני. בהמשך רואים כביש (עפר?) שמתפצל מכביש 999 ומזגזג בשני צדי הגבול, אך רובו נמצא "בלבנון", עד שמתמזג שוב עם כביש 999 הישאלי שעובד בדיוק במקביל לגבול עד שמגיע לישוב ע'ג'ר שנמצא בשני צדי הגבול. מה פירוש כל זה? אם היה מדובר בגבול בין שוויץ לצרפת זה לא היה מפתיע, אבל איך בדיוק כבישים ישראלים עוברים בשטח לבנון? או שקו הגבול בגוגל לא משורטט נכון? או שאין גבול ברור והוא נקבע דה פקטו? 89.138.21.85 13:21, 20 במאי 2015 (IDT)
- היישוב רג'ר אכן מחולק בין ישראל ללבנון. אותו אזור נראה בסדר גמור ב־Openstreetmap. את המפות של גוגל אין לי יכולת לערוך. Tzafrir - שיחה 14:25, 20 במאי 2015 (IDT)
- גם לי נראה שקו הגבול במפות גוגל לא משורטט נכון באזור שציינת, וכביש 999 עובר כולו בשטח שנמצא בשליטת ישראל (כך גם על פי התרשים הבא). אני לא יודע איך אפשר לתקן את זה. -- גבי • שיח 14:07, 25 במאי 2015 (IDT)
- בתחתית העמוד יש כפתור "דווח על בעיה". לחיצה עליו מאפשרת לשלוח פידבק לגוגל לגבי נקודות ספציפיות במפה. המפה עצמה, כפי שמצויין בתחתית, מסופקת לגוגל על-ידי Orion. באתר שלהם מופיע כפתור "צור קשור", ייתכן ושווה לפנות גם אליהם. אין לי מושג אם זה ישנה משהו, מעולם לא התנסיתי בכך. למידע נוסף. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 17:20, 25 במאי 2015 (IDT)
- זה עוזר. גוגל עובדת מול חברה בשם LionBridge שמעסיקה המוני אנשים בבדיקה אנושית של דיווחי שגיאות ובעיות. אני לא יודע מה מסגרת הזמן מדיווח ועד בדיקת אנוש. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 20:12, 25 במאי 2015 (IDT)
- בתחתית העמוד יש כפתור "דווח על בעיה". לחיצה עליו מאפשרת לשלוח פידבק לגוגל לגבי נקודות ספציפיות במפה. המפה עצמה, כפי שמצויין בתחתית, מסופקת לגוגל על-ידי Orion. באתר שלהם מופיע כפתור "צור קשור", ייתכן ושווה לפנות גם אליהם. אין לי מושג אם זה ישנה משהו, מעולם לא התנסיתי בכך. למידע נוסף. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 17:20, 25 במאי 2015 (IDT)
תרגום סצינות באיטלקית
עריכהאם יש כאן דובר איטלקית שיכול לתרגם את הסצינות הבאות מהסרט True Romance אודה לו.
למה אין מידע על השיר בני בני ילד רע
עריכהאתם בבקשה יכולים לעשות מידע על השיר בני בני ילד רע
- הנה קישור [9]
חוטי חשמל
עריכהאיך מחברים (להדביק??) חוטי חשמל שנקרעו בחיבור הusb של מכשיר ג'ויסטיק?? בשש • דף השיחה שלי • ג' בסיוון ה'תשע"ה
- עפ"ר חייבים להלחים עם בדיל הלחמה, ורק לאחר מכן לדאוג לבידוד וחוזק מכאני - בד"כ ע"י סרט דביק, גם דבק חם טוב. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 21:31, 20 במאי 2015 (IDT)
על בקבוקי קטשופ היינץ שראיתי בשנה האחרונה כתוב "מתכון חדש" למה הם החליפו מתכון?
עריכההמתכון הישן היה לי יותר טעים, למעשה ערכתי השוואת טעמים עם בקבוק ישן שהיה לי והמתכון הישן פשוט היה טוב יותר לטעמי. אשמח לפירוט, בתודה, Ben-Yeudith • שיחה 07:53, 21 במאי 2015 (IDT)
- אני לא יודע על דברים פנימיים שנעשו בחברת היינץ, אבל אולי הם מנסים לעשות משהו כמו מה שעשו בקוקה-קולה עם ה־New Coke בשנות השמונים (וגם שם הפרטים ממש לא ברורים). כלומר, אולי בעצם אין שום הבדל בטעם, ואולי אפילו יש הבדל, אבל העיקר הוא לא הטעם, אלא איך אתה תופס את המוצר בהתאם לאריזה שלו. --אמיר א׳ אהרוני, שנחשב לנודניק · שיחה 09:08, 21 במאי 2015 (IDT)
- למרות דבריך אני נשאר בדיוק בעמדתי שזה הטעם נטו - אני זוכר היטב את הבדל הטעם (החדש פחות חמצמץ). האריזה כמעט ולא שונתה, מלבד, נדמה לי, הוספת Label צנוע שעליו נכתב "מתכון חדש", שזה באמת לא מזיז לי. אני חשתי בהבדל הטעם מיידית; היה זה במהלך החורף האחרון, כשעשיתי צ'יפס אפוי באוויר חם והתגעגעתי כל כך לטעם החמצמץ של הקטשופ ופתאום שמתי לב שהוא מעט פחות חמצמץ, וקישרתי את זה לשינוי המתכון. אני אגביר את התדירות בה אני קונה קטשופ Hunts, המתחרה הנודע שלהם שהוא נפלא גם כן... Ben-Yeudith • שיחה 12:13, 21 במאי 2015 (IDT)
- הסיבה להחלפת המתכון היא כנראה חלק מהמאבק של "אסם" נגד היינץ: http://food.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1103780
- מסתבר שיש תקן ישראלי לקטשופ, ולפי התקן הקטשופ חייב להכיל לפחות 40% רכז עגבניות, ובפועל בקטשופ היינץ היו רק 21%. עכשיו יש 39% רכז עגבניות, שהוא מתקתק, ופחות חומץ. -- גבי • שיח 14:03, 25 במאי 2015 (IDT)
אריק קורנל, מלכודת מגנטית, עיבוי בוז-איינשטיין, Necrotizing fasciitis ועוד
עריכהיצרתי ערך על אריק קורנל, כי זה היה אחד הקישורים האדומים הנפוצים ביותר. הבעיה היא שאני לא באמת מבין לא בפיזיקה ולא ברפואה, אז אשמח אם מישהו יבדוק במיוחד את הדברים הבאים:
- איך קוראים ל־Necrotizing fasciitis בעברית? זאת מחלה, כנראה סוג של נמק זיהומי, אבל לא הצלחתי למצוא שם עברי.
- איך אומרים בעברית electron neutrino? ו־magnetic trap?
יהיה נחמד אם מישהו יעבור באופן כללי ויבדוק שלא כתבתי שטויות.
תודה! --אמיר א׳ אהרוני, שנחשב לנודניק · שיחה 09:13, 21 במאי 2015 (IDT)
- לגבי החלק הרפואי, זוהי המחלה המכונה בלשון העם "החיידק הטורף". אף שלכאורה המינוח המתבקש הוא "דלקת מחתלת נמקית", ראיתי בערך המקושר ובמקומות נוספים ברשת את המונח "דלקת רקמות נמקית". Kulystab • שיחה • הערך גאוגרפיה של יפן רוצה להיפטר מהכתמים האדומים. עזרו לו. • ג' בסיוון ה'תשע"ה • 10:52, 21 במאי 2015 (IDT)
טיפול רפואי לחיילים בשבת
עריכהאם חייל חולה בזמן חופשה בשבת, לאיפה עליו להגיע לקבל הטיפול? 79.182.191.87 18:41, 22 במאי 2015 (IDT)
- תלוי עד כמה חולה. אם חולה זה שבר רגל או משהו אחר שידרוש אשפוז - למיון הקרוב. אחרת, ואם אי אפשר לחכות עד מחר, לאחת משלושת מרפאות החר"פ - 541 בבית חולים 10 בחיפה (04-8300304/5/6), 542 בצריפין (03-9571498) או 543 בבאר שבע (08-6298321). ואם זה רחוק מדי בשבילך, תתקשר לאחד מהמספרים האלו ותשאל אם יש משהו אחר פתוח באזור שלך. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:46, 22 במאי 2015 (IDT)
קניה מחו"ל
עריכההי, ברצוני למצוא אלטרנטיבה נוחה לקניה מחו"ל עם עמלות שפויות. מסריקה מהירה באינטרנט הבנתי שאלו האפשרויות ומתוכן למשתמש קבועות אפשרות 2 היא הנוחה ביותר אלא אם יש המלצות אחרות (או שמוותרים על השקט הנפשי)
- אשראי תקף בחו"ל - פחות ביטחוני בימינו...
- מסחר אלקטרוני (פייפאל) - עמלות גבוהות בהמרת מטח אבל אולי ניתן להפקיד מטבע זר מראש (לא התעמקתי)
- כרטיס נטען עם עמלות בגובנה השמים...והגבלה ברוב הבנקים לתקרה של 1000 שח.
יש למשהו הצעות או המלצות? תודה.
- אין שום דבר בטחוני כאן. לכל כרטיס המונפק בארץ יש ביטוח ואם היו קניות לא חוקיות חברת האשראי תחזיר לך את הכסף. Shannen - שיחה 16:37, 24 במאי 2015 (IDT)
קראתי פה ערכים ואני מעוניין ליצור שיחה עם העורך, האם יש דרך ל העביר כאן מסר או אימל או לדעת שם מלא של עורכי הערכים ?
עריכהכלוב פאראדיי
עריכהאיך מתגברים על אפקט כלוב פארדיי? איך גורמים לקרינה (לדוגמא אות סלולרי) להכנס לתוך כלוב פארדיי? איך עוזרים לאות סלולרי לצאת החוצה? איך עוזרים למכשיר הסלולרי הנמצא בתוך כלוב פארדיי לעבוד בצורה רגילה ולא לפלוט רמות גבוהות של קרינה בגלל שהוא מתאמץ לקלוט ולשדר? האם אנטנה חיצונית המחוברת למגבר פנימי מספיקים? איך מוציאים החוצה מתוך כלוב פארדיי אנרגיה שנפלטת ממכשיר מסויים (לא אות סלולרי)? האם על ידי חיבור "אנטנה" למכשיר והוצאתה החוצה מחוץ לכלוב? תודה
- בכלוב פאראדיי מושלם אין אפשרות לחבר אנטנה, מכיוון שהיא תיתקע באריזת המתכת. לכן אני מניח שלא מדובר על כלוב מושלם. על איזה כלוב מדובר כאן? Tzafrir - שיחה 00:15, 24 במאי 2015 (IDT)
האם חוקי ללכת עם תעודה מזהה (דוגמת רישיון או פספורט) במקום תעודת זהות?
עריכה1. האם זה חוקי ללכת במקום ציבורי עם תעודה מזהה (דוגמת רישיון או פספורט) אך ללא תעודת זהות?
- 2. האם יש מדינות בעולם שבהם אין צורך חוקי לשאת תעודה מזהה על גופו של אדם? 5.28.171.142 08:22, 24 במאי 2015 (IDT)
- 1. לפי החוק, חייבים תעודת זהות, בפועל אני מעיד אישית שנעצרתי לחיפוש כבר כמה פעמים, תמיד הצגתי רישיון ולא תעודה, ולא היה לאף אחד אכפת. בית משפט בכלל קבע שאם אתה לא חשוד בעבירה אתה לא חייב להציג תעודת זהות.
- 2. כן. לא רק זה- בארצות הברית, אנגליה, אוסטרליה, ועוד- למי שאין רישיון נהיגה או דרכון (שאת שניהם אין חובה להוציא), אין תעודה מזהה בכלל. ראה כאן בויקיאנגלית קשימה מסודרת בלנק - שיחה 09:06, 24 במאי 2015 (IDT)
איך נוצר אנטיגן?
עריכהקראתי את הערך אנטיגן ולא הצלחתי להבין איך או ממה הם נוצרים.5.28.171.142 08:27, 24 במאי 2015 (IDT)
- הם פשוט חלק ממבנה מחולל המחלה, חלק שמחד נפוץ מספיק די הצורך על מנת לעורר אות אזעקה שקיימת מחלה, ומאידך ספציפי לאותו גורם מחלה - כך שזיהוי המחלה, ושכפול התאים למלחמה בה, יהיה ודאי כמעט. למשל בחייקי סטרפטוקוקוס מדובר ב"שערות" מולקולריות שקיימות על פני השטח של החיידק ותפקידן לסייע לו לתזונה. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 13:30, 24 במאי 2015 (IDT)
מאמר מדעי: מה יותר משתלם?
עריכהמה יותר משתלם ולמה: לכתוב עם הרבה כותבים או לכתוב עם מעט? מצד אחד שמעתי שאם אתה כותב עם משיהו שהוא מפורסם מספיק אז זה מעלה את הרמה של המאמר בעיני הקהילה ולכן גם את המעמד שלך. וככל שיש יותר כתבים, כך עולה הסיכוי שאחד מהם מוכר למישהו. ומצד שני נראה לי שאם כתבתי משהו עם הרבה כותבים, אז זה מוריד מהערך של התרומה שלי לגודל המאמר. זה מה יותר טוב? האם שווה להיות איזה at el שמיני כשהכותבים הראשיים הם רציניים? 79.182.191.87 21:55, 24 במאי 2015 (IDT)
- "שלא יאמר אדם: אקרא - שיקראוני חכם, אשנה - שיקראוני רבי, אשנן - שאהיה זקן ואשב בישיבה; אלא למד מאהבה וסוף הכבוד לבא". עוזי ו. - שיחה 23:16, 24 במאי 2015 (IDT)
- ציטוט יפה, אבל יותר פרקטי? 79.182.191.87 23:18, 24 במאי 2015 (IDT)
- זו היתה עצה פרקטית. לעצות נוספות כדאי שתפנה לחברי סגל שמכירים אותך, את האפשרויות הריאליות העומדות בפניך, ואת הסטנדרטים בתחום. עוזי ו. - שיחה 00:04, 25 במאי 2015 (IDT)
- ציטוט יפה, אבל יותר פרקטי? 79.182.191.87 23:18, 24 במאי 2015 (IDT)
האם הן פתוחות לציבור בימים כאלה, דוגמת מחר ? שבוע טוב, בנצי - שיחה 22:01, 24 במאי 2015 (IDT)
אילו טמפרטורות הורגות את כלל החיידקים במזון?
עריכהאני קורא יותר ויותר על בעיות בריאות במזונות קרים (בפרט מן החי אך גם לא מעט על בעיות עם מזונות צמחיים קרים ואפילו פירות וירקות טריים). השאלה שלי, אם בן אדם רוצה לחסוך מעצמו כמה שיותר בעיות כאלה ולאכול יותר מזונות חמים\מבושלים אך כמעט נטולי חיידקים (כמעט כי משהו יגיע מהאוויר אחרי הבישול), אזי באיזו טמפרטורה עליו לאפות או לבשל את מזונו, ולכמה זמן?... כמובן שבישול בדרך כלל אינו מדע מדויק והייתי שמח לקבל מידע על מצבים טיפוסיים. בתודה, Ben-Yeudith • שיחה 14:01, 25 במאי 2015 (IDT)
- ככלל, מקובל להחשיב דברים כמעוקרים (דהיינו ללא חיידקים כלל) לאחר שעברו פעולה של אוטוקלב, 121 מעלות בלחץ גבוה לכמה דקות בודדות. בפועל, אנחנו בדרך לא רוצים לרוקן את המאכלים מכל המיקרוארוגניזמים החיים בתוכו. לפעמים הם דווקא נותנים יתרון (לדוגמה, חלק מהיפנים יכולים לעכל אגר בעקבות מיקרואורגניזם שהנמצא בסושי אותו הם אוכלים). כמו כן, יש חיידקים שונים שחיים בטמפרטורות שונות, ובאחרות יוצרות נבגים שיתפתחו לחיידקים כאשר יגיעו למקום עם תנאים נוחים. נבגים הרבה יותר עמידים מאשר חיידקים, וצריך להשקיע אנרגייה גדולה כדי להשמידם לגמרי. כלומר, חימום של חיידקים לזמן ארוך לא בהכרח יגרום להם למות, אלא דווקא ליצירת נבגים (ספורות) העמידות יותר למצבי הקיצון.
- אבל תמיד יש אקסטרמופילים... מתניה • שיחה 17:12, 25 במאי 2015 (IDT)
- גם אני לא רוצה להשמיד את כל החיידקים שאני אוכל, יש הרבה חיידקים פרוביוטים במזונות מסוימים, אבל יש מאכלים שאני כן הייתי רוצה להשמיד את החיידקים בהם, בפרט אם המאכלים האלה עברו טיפול כל שהוא על ידי אנשים לא אסתטיים או שפעלו באופן לא אסתטי... אני מבין ממך שבמטבח הביתי זה באופן כללי בלתי אפשרי? Ben-Yeudith • שיחה 18:16, 25 במאי 2015 (IDT)
- למיטב הבנתי אין תועלת משמעותית (או ליתר דיוק: כל תועלת מוכחת) במאכלים פרוביוטיים. למיטב הבנתי יש אמנם מקרים שבהם שאוכלוסיית חיידקי המעיים נפגעת קשה אך הטיפול הסביר ביותר במקרה כזה הוא דווקא (כן, זה מה שזה נשמע) השתלת צואה. Tzafrir - שיחה 18:46, 25 במאי 2015 (IDT)
- גם אני לא רוצה להשמיד את כל החיידקים שאני אוכל, יש הרבה חיידקים פרוביוטים במזונות מסוימים, אבל יש מאכלים שאני כן הייתי רוצה להשמיד את החיידקים בהם, בפרט אם המאכלים האלה עברו טיפול כל שהוא על ידי אנשים לא אסתטיים או שפעלו באופן לא אסתטי... אני מבין ממך שבמטבח הביתי זה באופן כללי בלתי אפשרי? Ben-Yeudith • שיחה 18:16, 25 במאי 2015 (IDT)
- אבל תמיד יש אקסטרמופילים... מתניה • שיחה 17:12, 25 במאי 2015 (IDT)
- ככלל, מקובל להחשיב דברים כמעוקרים (דהיינו ללא חיידקים כלל) לאחר שעברו פעולה של אוטוקלב, 121 מעלות בלחץ גבוה לכמה דקות בודדות. בפועל, אנחנו בדרך לא רוצים לרוקן את המאכלים מכל המיקרוארוגניזמים החיים בתוכו. לפעמים הם דווקא נותנים יתרון (לדוגמה, חלק מהיפנים יכולים לעכל אגר בעקבות מיקרואורגניזם שהנמצא בסושי אותו הם אוכלים). כמו כן, יש חיידקים שונים שחיים בטמפרטורות שונות, ובאחרות יוצרות נבגים שיתפתחו לחיידקים כאשר יגיעו למקום עם תנאים נוחים. נבגים הרבה יותר עמידים מאשר חיידקים, וצריך להשקיע אנרגייה גדולה כדי להשמידם לגמרי. כלומר, חימום של חיידקים לזמן ארוך לא בהכרח יגרום להם למות, אלא דווקא ליצירת נבגים (ספורות) העמידות יותר למצבי הקיצון.
- אני מציע שתקרא את הערך פסטור - הפסקה השנייה. מעבר לזה, משרד הבריאות הביא בזמנו המלצה למי ששוהה בחו"ל באזורי מים מזוהמים להרתיח את המים למשך 10 דקות. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 19:15, 25 במאי 2015 (IDT)
- בלי להתייחס לתועלת של התהליך לשמירה על בריאותך: במעבדות משתמשים לעיקור בשתי דרכים עיקריות - עיקור יבש באמצעות תנור או עיקור רטוב באמצעות אוטוקלאב. שני התהליכים אפשריים עקרונית במטבח הביתי - אפייה בתנור בטמפרטורות שמעל 100 מעלות (בתנאי שאתה לא אופה מזון "רטוב" - אז, כל עוד המים לא התאדו הטמפרטורה המקסימאלית שהתבשיל יגיע אליה תהיה 100 מעלות), או בישול בסיר לחץ (=אוטוקלאב). gal m 13:57, 26 במאי 2015 (IDT)
האם פירסמו מדוע קוראים לחקירה "פרשת 512" דווקא? «kotz» «שיחה» 13:19, 26 במאי 2015 (IDT)
- זה כנראה מספר סידורי אקראי. DGtal - שיחה 13:22, 26 במאי 2015 (IDT)
- בהתחשב בכך שכל הזמן משתמשים במספרים עבור תיקים - רק בשבוע שעבר פורסמו ידיעות על תיק 242 - מדובר, ככל הנראה, בשלושת הספרות האחרונות של המספר הסידורי של התיק (התיקים?). יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 14:07, 26 במאי 2015 (IDT)
- התשובה פורסמה היום במהדורה המודפסת של "ידיעות אחרונות". עד לפני שנתיים או שלוש היה מקובל לתת שמות מקוריים לתיקי חקירה, מנהג ששכרו יצא בהפסדו בגלל שהרבה חקירות עם שמות מוצלחים נחלו כישלון. המפכ"ל יוחנן דנינו החליט להפסיק את המנהג ולתת לתיקי חקירה מספרים סידוריים על פי מחלקות, כאשר היאחב"ל קיבלה את המספר 5. זו החקירה הגדולה מס' 12 של היחידה, ולכן התיק נקרא 512. -- גבי • שיח 15:49, 26 במאי 2015 (IDT)
- איך מגדירים חקירה גדולה? ומתי התחיל ה-1, בקום המדינה או בהחלטת המפכ"ל? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:02, 26 במאי 2015 (IDT)
- המספור התחיל לפני כשנתיים, לאחר החלטת המפכ"ל. איך מגדירים חקירה גדולה? אני מניח שהיחידה מחליטה בעצמה, אולי בהתייעצות עם המפכ"ל. כשחוקרי המשטרה מתחילים לחקור משהו, יש להם הערכה מספקת כדי להגיד אם זה מצדיק מספר כזה או לא. -- גבי • שיח 16:05, 26 במאי 2015 (IDT)
- איך מגדירים חקירה גדולה? ומתי התחיל ה-1, בקום המדינה או בהחלטת המפכ"ל? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:02, 26 במאי 2015 (IDT)
- התשובה פורסמה היום במהדורה המודפסת של "ידיעות אחרונות". עד לפני שנתיים או שלוש היה מקובל לתת שמות מקוריים לתיקי חקירה, מנהג ששכרו יצא בהפסדו בגלל שהרבה חקירות עם שמות מוצלחים נחלו כישלון. המפכ"ל יוחנן דנינו החליט להפסיק את המנהג ולתת לתיקי חקירה מספרים סידוריים על פי מחלקות, כאשר היאחב"ל קיבלה את המספר 5. זו החקירה הגדולה מס' 12 של היחידה, ולכן התיק נקרא 512. -- גבי • שיח 15:49, 26 במאי 2015 (IDT)
- בהתחשב בכך שכל הזמן משתמשים במספרים עבור תיקים - רק בשבוע שעבר פורסמו ידיעות על תיק 242 - מדובר, ככל הנראה, בשלושת הספרות האחרונות של המספר הסידורי של התיק (התיקים?). יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 14:07, 26 במאי 2015 (IDT)
תודה לגבי ולכל השאר. «kotz» «שיחה» 16:18, 26 במאי 2015 (IDT)
- ואני הייתי בטוח שאחד השוטרים המשועממים שיחק עם המחשבון שלו וחישב חזקות של 2... דולב • שיחה 18:50, 26 במאי 2015 (IDT)
לורנס איש ערב
עריכהבסרטון הזה [11] החל מ-2:30 אלק גינס, המגלם את הנסיך פייסל, מחווה בידיו ללורנס שלוש פעמים. מה זו המחווה הזה? ―אנונימי לא חתם
- במחווה רואים שלושה מרכיבים: נגיעה ביד על הלב, נגיעה בסנטר ונגיעה במצח. כל אלה הן מחוות של כבוד והערכה, שמשמעותן "אני חושב עליך בלבי, בדבריי ובמחשבותיי." מחוות אלה מקובלות בעולם הערבי בין אנשים שיש ביניהם יחסים קרובים, ולא משתמשים בהן במגע עם זרים. -- גבי • שיח 10:29, 27 במאי 2015 (IDT)
חנה יהודית לנדאו
עריכהיחסה של מיס לנדאו למחתרות ולמאבק בבריטים:
קראתי את הספר: "תמר כבר לא לומדת כאן" של אורית רז, וכך נכתב ב"תקציר הספר":
"עלילת הסיפור מתרחשת בירושלים על רקע המאבק הלאומי בשנים שקדמו להקמת המדינה. תמר, תלמידת בית הספר לנדאו, נקרעת בין הרצון להצטרף לשביתת המחאה של היישוב היהודי נגד מדיניות השלטון הבריטי לבין הזהרתה המפורשת של מיס לנדאו, המנהלת, כי מי שתיעדר מהלימודים ביום השביתה תסולק מבית הספר" ( http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=15382 )
האם תוכלו להפנות אותי למקור אקדמי הדן ביחסה של מיס לנדאו למחתרות ולמאבק בבריטים ? --Ronenlub - שיחה 19:26, 26 במאי 2015 (IDT)
המלחמה בטרור
עריכהכשצריך לחסל מחבל או לעצור פעיל בשביל חקירה, מי מחליט אם לשלוח מסתערבים או סתם גדוד רגיל של צה"ל? ולפי מה הוא מחליט לכאן או לכאן?--109.64.104.230 08:50, 27 במאי 2015 (IDT)
- אני מניח שהדחיפות וגורם הסיכון במשימה הם חלק מהשיקולים, כמו גם זמינות היחידות. אגב, כאשר יש חשד למחבל חמוש שמתבצר במבנה מביאים בנוסף לימ"מ או מסתערבים או חי"ר גם דחפור משוריין שיוציא אותו החוצה בלי לסכן חיי אדם. MathKnight-at-TAU ✡ שיחה 11:58, 1 ביוני 2015 (IDT)
מה מבנה הפלנטה של כוכב אריס?
עריכהשם הפלנטה: אריס צבע הפלנטה במבט לחלל: לבן אדמדם. קוטר הפלנטה: 2,326 קוטר הפלנטה ביחס לכדור הארץ: 0.19 מבנה הפלנטה: אטמוספירה: אין סוגי הסלע מהם בנויה הפלנטה(לגבי פלנטה סלעית): הטמפרטורה הממוצעת על פני הפלנטה: הטמפרטורה הממוצעת בתוך הפלנטה: ―אנונימי לא חתם
- אירס אינו כוכב. אריס הוא כוכב לכת ננסי. מה בדיוק מעניין אותך שלא מופיע בערך? זה גוף מרוחק למדי והמידע לגבי הרכבו המדויק מוגבל. Corvus-TAU - שיחה 20:17, 27 במאי 2015 (IDT)
פרופיל צבאי
עריכהלמה אין פרופיל צבאי 100 בשש • דף השיחה שלי • י' בסיוון ה'תשע"ה
- [12]. חזרתי • ∞ • שיחה 22:40, 27 במאי 2015 (IDT)r
אין משמעות למספרים הם נבחרו באקראיות