ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון66

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
11	12	13	14	15	16	17	18	19	20
21	22	23	24	25	26	27	28	29	30
31	32	33	34	35	36	37	38	39	40
41	42	43	44	45	46	47	48	49	50
51	52	53	54	55	56	57	58	59	60
61	62	63	64	65	66	67	68	69	70
71	72	73	74	75	76	77	78	79	80
81	82	83	84	85	86	87	88	89	90
91	92	93	94	95	96	97	98	99	100
101	102	103	104	105	106	107	108	109	110
111	112	113	114	115	116	117	118	119	120
121	122	123	124	125	126	127	128	129	130
131	132	133	134	135	136	137	138	139	140
141	142	143	144	145	146	147	148	149	150
151	152	153	154	155	156	157	158	159	160
161	162	163	164	165	166	167	168	169	170
171	172	173	174	175	176	177	178	179	180
181	182	183	184	185	186	187	188	189	190
191	192	193	194	195	196	197	198	199	200
201	202	203	204	205	206	207	208	209	210
211	212	213	214	215	216	217	218	219	220
221	222	223	224	225	226	227	228	229	230
231	232	233	234	235	236	237	238	239	240
241	242	243	244	245	246	247	248	249	250
251	252	253	254	255	256	257	258	259	260
261	262	263	264	265	266	267	268	269	270
271	272	273	274	275	276	277	278	279	280
281	282	283	284	285	286	287	288	289	290
291	292	293	294	295	296	297	298	299	300
301	302	303	304	305	306	307	308	309	310
311	312	313	314	315	316	317	318	319	320
321	322	323	324	325	326	327	328	329	330
331	332	333	334	335	336	337	338	339	340
ארכיון מתמטיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פיזיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון ביולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פסיכולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

בידוד

איזה חומר מבודד טוב יותר מהולכת חום: לוח קלקר, או לוח גבס בעובי דומה? עוזי ו. - שיחה 15:16, 24 באוקטובר 2008 (IST)

אני לא יודע את התשובה, אבל אני יכול לומר לך שבבתים העשויים גבס, ניתן למצוא קלקר בין הקירות (אם כי בדרך כלל יש שם צמר סלעים). מצד שני - יכול להיות שמדובר בשיקולי עלויות. דניאל צבי • שיחה 15:23, כ"ה בתשרי ה'תשס"ט (24.10.08)

הולכת החום של קלקר גרועה במיוחד, ובודאי גדולה מזו של גבס. קלקר הוא סוג של פולימר שצפיפותו (מסתו ליחידת נפח) קטנה ביותר, כלומר המבנה המרחבי שלו הוא כזה שיש בו מספר קטן של אטומים ליחידת נפח. יתרה מזו, מדובר בפולימר מוקצף, כלומר חומר שכולא בתוכו כמות רבה של אויר. מאחר והאויר הוא המבודד הטוב ביותר מלבד ריק, הרי שכושר הבידוד של חומר כזה גדול במיוחד. גם גבס, כמו כל אבקה, כולא בתוכו אויר, אבל לאחר יצירת התלכיד בנוכחות מים, מרביתו של אויר משתחררת, להוציא כמות קטנה המשתתפת בתגובה הכימית בנוכחות מים, המובילה לתוצר הסופי. שבת שלום, בנצי - שיחה 15:39, 24 באוקטובר 2008 (IST)

קלקר הוא פוליסטירן מוקצף בעל שיעור גדול של בועות אוויר, והוא מהחומרים המבודדים הטובים ביותר. לעין שיעור טוב מגבס. אליבאבא - שיחה

זהו בדיוק מה שנאמר, בין היתר, בשורה השניה בתגובתי הקודמת. בנצי - שיחה 15:41, 25 באוקטובר 2008 (IST)

ברק חוסיין אובמה

1. האם "חוסיין" זה חלק מהשם הפרטי שלו או חלק משם המשפחה שלו ?

2. האם הוא קרוב משפחה של הרודן העירקי לשעבר או של הרודן הירדני ?

3. האם כש"עשו אותו" היה חוקי לקיים יחסי אישות בין-גזעיים בארצות הברית? מתי זה הפך לחוקי? והאם יחסים כאלה חוקיים כיום בכל מדינות ארה"ב?

"חוסיין" הוא שמו הפרטי ושם משפחתו. למעשה נקרא "חוסיין חוסיין חוסיין", אך יועצי תקשורת שינו את שמו ל"ברק חוסיין אובמה" על מנת לזכות בקולות הניגרים בארצות הברית, הידועים כבעלי השפעה מגנטית על מגזר השרברבים המכריע. הוא אינו "קשור" לרודן העיראקי סדאם חוסיין, כי אם הוא אחד מכפיליו. "עשו אותו" תוך הפרה של כל חוק בין לאומי, עשרים חוקים שונים באלבאמה בלבד, ובניגוד מוחלט לתורת הגזע. לאחר שהתברר כי הוא נוצר, הוצא צו מעצר בין לאומי לגבי אביו ואימו, שטרם בוצע. אלמוג*הצטרפו למיזם המדינות* 16:55, 24 באוקטובר 2008 (IST)

אזהרת בלבולי שכל. ‏Yonidebest Ω Talk‏ 17:04, 24 באוקטובר 2008 (IST)

אולי תשלב באיןציקלופדיה?--איתי כהן - שיחה 18:58, 25 באוקטובר 2008 (IST)

על כל פנים, ובנימה רצינית מעט יותר, התשובה לשאלה השנייה היא ש"חוסיין" הוא שם נפוץ, ואם התשובה השלישית באמת מעניינת אותך, חפש אותה שם. דניאל צבי • שיחה 19:52, כ"ו בתשרי ה'תשס"ט (25.10.08)

והוא כמובן אינו קרוב לסדאם חוסיין, שגם אצלו השם חוסיין הוא שמו הפרטי. שם משפחתו (של סדאם, לא של אובמה) הוא אל-תיכריתי. ‏עמיחי 22:36, 25 באוקטובר 2008 (IST)

סוציאליזם ושמאלנות

מה הקשר הישיר בין השמאלנות לבין הסוציאליזם?

לא יכולה להיות חברה שבדעותיה הביטחוניות או החברתיות היא שמאלנית אבל עדיין תשמור על קו קפיטליסטי?

או להפך,חברה שבדעותיה הביטחוניות/חברתיות היא ימנית,אבל תיהיה בעלת מוטיבים של סוציאליזם?

ומדוע הקומוניסטים נחשבים שמאלנים?אם אני לא טועה סטלין עצמו נהג להגלות אוכלוסיות שלמות ורמס אחרות,האם זה לא מתאים יותר לפאשיזם,כלומר איכשהו ימין קיצוני..

תודה,Mr.FireFox - שיחה 17:50, 24 באוקטובר 2008 (IST)

דיון בעניין זה בדיוק נמצא כאן ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון62#מדוע מקשרים קומוניזם לשמאל קיצוני?. אני מקווה שהתשובה שם עונה גם לשאלתך כאן. אלמוג*הצטרפו למיזם המדינות* 21:00, 24 באוקטובר 2008 (IST)

אוקי,ומה הופף את מק"י ומלגות פועלים אחרות בראש מדינת ישראל ואחרי לשמאל/שמאל קיצוני מלבד אידיאולוגיה סוציאליסטית?Mr.FireFox - שיחה 08:21, 26 באוקטובר 2008 (IST)

סביר להניח שאת רוב התשובות תמצא בערך הזה. בקצרה? שמאלנות חברתית (איכות הסביבה, פמיניזם, זכויות בעלי חיים, להט"ב), גישה יונית לסכסוך הישראלי-ערב ולשאר סכסוכים בינלאומיים, רעיון ה"מהפכה" ועוד ועוד. זה כמובן מתאים לשמאל הקיצוני (הרדיקלי), השמאל המתון מקיים חלק מהגורמים האלו, וחלק לא (לדוגמה, רעיון המהפכה שהוא לחם חוקו של השמאל הרדיקלי לא בא בחשבון בשמאל המתון). בברכה, Tahmar1900 - שיחה 19:57, 26 באוקטובר 2008 (IST)

מי מבין ב-Imagemap?

ויוכל להמיר את הכתוב בדיאגרמה שבפורטל:כדורגל/מגרש (כמו באיור שבנתרן הידרוקסידי)? יזכה למצוות! אביעדוס 03:48, 25 באוקטובר 2008 (IST)

יש לך כאן כמה כלים. בהצלחה. הידרו - שיחה 04:02, 25 באוקטובר 2008 (IST)

חוק תשתיתי

(כמו חוק הפרשנות.) יש מושג כזה? מה בין זה ובין חוק יסוד? אביעדוס 03:51, 25 באוקטובר 2008 (IST)

אני איני מכיר את המושג אבל אני יכול לנחש למה כוונתו. חוק הפרשנות ופקודת הפרשנות הם מעין "מטא חוקים" הנוגעים לדרך הפרשנות של חוקים. ישנו מספר מועט של חוקים מסוג זה (דוגמה נוספת שאני יכול לחשוב עליה היא חוק יסודות המשפט) אבל בטח יש עוד. חוק רגיל עוסק בעניין בו הוא עוסק, ואינו משפיע על חקיקה אחרת. חוק הפרשנות מתייחס ישירות לדרך בה יש לפרש חוקים אחרים, ולפיכך משפיע עליהם, ומהווה מעין תשתית להבנתם. אך מבחינה חשובה אחת הוא ככל חוק רגיל - מבחינת המדרג הנורמטיבי. תוקפו הוא ככל חוק. ניתן לשנותו ללא רוב מיוחד, והוראה סותרת בחוק ספציפי גוברת על הוראותיו. אם נאמר שבחוק הפרשנות פרשו את המושג "אדם" ככולל "תאגיד", ייתכן שלצרכי חוק מסויים ייקבע בסעיף פרשנות (בדרך כלל סעיף 1 לכל חוק) כי לצרכי חוק זה "אדם" אינו כולל "תאגיד". במקרה של סתירה כזו יחול החוק הספציפי. זה בדיוק ההבדל בין חוק הפרשנות לחוק יסוד. חוק יסוד אמור להיות חלק מהחוקה שיש לה שני מאפיינים הנובעים מעליונותה הנורמטיבית - היא קשה לשינוי וגוברת על הוראות חוק אחרות. בפועל, כמובן יש כאן חאפ לאפ ישראלי טיפוסי. יש חוקי יסוד שניתן לשנות ברוב רגיל, יש חוקי יסוד הגוברים על הוראה סותרת, יש חוקים הגוברים על הוראה סותרת בחוק יסוד, יש דעות שונות לכאן ולכאן בדבר העדיפות הנורמטיבית של חוקי יסוד שונים. יש חוקי יסוד כאלה ואחרים, וכיוצא בזה. אם אתה רוצה להבין יותר טוב את מעמד חוקי היסוד, קרא את החלטת הררי ואת המהפכה החוקתית (מה שיחסוך לך קריאת כמה מאות עמודים של קריאת פרוזה ברקית נוראית בפסק דין מגדל כפר שיתופי, המשולה לחיתוך הוורידים באמצעות פצירה קהה). אלמוג*הצטרפו למיזם המדינות* 06:43, 25 באוקטובר 2008 (IST)

תודה, אלמוג. אכן מיש-מש.. אסור בהזדמנות לקריאת הערכים. אביעדוס 18:27, 25 באוקטובר 2008 (IST)

המיתולוגיה היוונית

שלום לכם
אנחנו מחפשים תשובה לשאלה מה ההבדל בין הגיבורים המיתולוגיים לאלים ?{השונה והדומה}.
תודה

האלים הם אלמותיים, הגיבורים לא (חוץ ממקרים שהאלים מחליטים להעניק להם זאת). האלים הם לא בני אדם הגיבורים כן. בברכה. ליש - שיחה 09:32, 25 באוקטובר 2008 (IST)

איך מנקדים

באמצעות המקלדת במסמכי 'וורד', כולל שורוק וחולם מלא וחסר ? תודה, בנצי - שיחה 15:38, 25 באוקטובר 2008 (IST)

ראה ויקיפדיה:ניקוד. דולב • שיחה 15:43, 25 באוקטובר 2008 (IST)

שם מוזיאון

גוגל וויקיפדיה נותנים שתי גרסאות לשם המוזיאון: מוזיאון העיר לתולדות חיפה ומוזיאון לתולדות העיר חיפה. מה הוא שם המוזיאון? יש לתקן בערכים. איתי - שיחה 16:30, 25 באוקטובר 2008 (IST)

תור-חיפה, אתר רשמי של חיפה כותב [1] מוזיאון העיר חיפה בלי תולדות. ואחר כך מוזיאון לתולדות העיר חיפה - בית העם [2]

אתר מוזיאוני חיפה [3] כנ"ל

רק הויקיפדיה כותבת "מוזיאון העיר לתולדות חיפה" גאלוס - שיחה 19:25, 25 באוקטובר 2008 (IST)

מיג-29 לעומת F-15

שלום. הייתי רוצה לדעת מהם החסרונות והיתרונות של מטוס הקרב מיג 29 לעומת F-15 ? באיזה רום טיסה ובאילו מהיריות יש למיג יכולת טובה יותר ליירט מטוס F-15? מה פירוש הדבר שהמיג "מסוגל לעמוד על זנבו" ואילו מקבילו האמריקאי לא יכול? בברכה, Bravo123 - שיחה 17:50, 25 באוקטובר 2008 (IST).

"לעמוד על זנבו" פרושו שהמיג יציב מאד אווירודינמית ועל כן יכול לבצע הזדקרות נשלטת, כך שלמשך מספר שניות הוא עומד באוויר. בקרבות אוויר של טווח קצר זה ייתרון עצום, מאחר והכלל הראשון בקרבות אלו הוא "להתלבש על הזנב" של האוייב, וכך להשיג נעילה איכותית של טילים, ובנוסף ירי תותחים. באמצעות עמידה במקום המיג 29 יכול לנער מזנבו כל עוקב מטווח קצר. אילן שמעוני - שיחה 08:38, 26 באוקטובר 2008 (IST)

למעשה, מדובר ביותר מזה. מדובר ביכולת טיסה וקטורית. יתרון נוסף מתבטא במערכת ההפלטה שלו, שהיא הטובה ביותר שפותחה. טייס יכול לנטוש בגובה אפס כמעט. בנצי - שיחה 14:31, 26 באוקטובר 2008 (IST)

נניח ונעמת את שני מטוסי הקרב המפורסמים, מיג-29 ו-F-15. באחוזים, למי מבין השניים יש סיכוי טוב יותר ליירט את יריבו? מי מסוגל לבצע פניות חדות יותר במהיריות הגבוהות ביותר? למי יש כושר תמרון טוב יותר? חבל שאין ערך על טיסה וקטורית, בנצי, כך אולי הייתי יכול להבין יותר בקלות את תשובתך. אילן שמעוני, תוכל אולי להסביר בדיוק מהי עמידה על הזנב, האם הכוונה לכך שתאוצת המטוס משתווה לפרק זמן קצר לתאוצת הכבידה והמטוס עומד זקוף? בברכה, Bravo123 - שיחה 21:02, 26 באוקטובר 2008 (IST).

יכולת יירוט תלויה בהרבה יותר מיכולות המטוס. ליכולת הטייס והכשרתו ולאוויוניקה יש תפקיד מכריע, וגם ליכולת העקיבה של הטילים ויכולתם להתמודד עם אמצעי הסחה כמו מוץ ונורים. גם אם המיג 29 "נטו" עולה על הF15, אין פרוש הדבר שבקרב אוויר סיכוייו טובים יותר, בגלל הגורמים הנוספים. מן הסתם תקבל הערכות שונות מאד מחיל האוויר האמריקאי מול חיל האוויר הרוסי. אילן שמעוני - שיחה 21:39, 26 באוקטובר 2008 (IST)

אבל השאלה הייתה אם, נניח, ניקח שני אנשים עם מיומנות שווה ונשק שווה, למי יש יותר סיכוי? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 22:09, 26 באוקטובר 2008 (IST)

• קשה לקבוע לאיזה מבין השניים עליונות אוירית, ולא רק מהסיבות שמנה אילן שמעוני. ל-F-15 יתרונות משלו, כמו טווח טיסה ורום טיסה (ראה ערכיהם), גורמים קריטיים בתנאים מסוימים. התשובה, לפיכך, לא יכולה להיות מוחלטת והיא תלויה בתנאים הספציפיים אליהם נקלעו שני המטוסים. למשל, גם מטוסי הדור הבא לא יהיו שווים הרבה בקרב אוירי, אם יהיו קצרים בדלק. אכן אין טיסה וקטורית, ועם קצת עידוד עוד יהיה. לצערי, אין אותו כנראה, גם בויקינגליש. בגדול, מדובר במבערים הניתנים להטייה. עכשיו צא וחשוב איזה יתרונות תמרוניים טמונים בדרגות חופש נוספות שכאלה.
• ועוד חומר למחשבה: מטוסי הדור שאחרי הדור הבא, כבר לא יוכלו להיות מאוישים, משום שיכולותיהם יהיו מעבר לכושר התפעול האנושי. בנצי - שיחה 22:29, 26 באוקטובר 2008 (IST)

לגבי ההפלטה בגובה אפס - ראיתם את הטייס הרוסי שניצל את היכולת המדהימה הזו, כשהוא הולך לחיים טובים ולשלום והמטוס מתרסק על הצופים בתרגיל? הלל • שיחה • כ"ח בתשרי ה'תשס"ט • 22:45, 26 באוקטובר 2008 (IST)

כן, ראיתי את זה. אתה מדבר על צמד טייסי מיג-29 שהדגימו את יכולת המטוס בתצוגה אווירית. הטייסים עמדו לבצע לולאה אנכית, אך לאחר שמספר 1 נסק מעלה, מספר 2 שלו לא ראה אותו מעבר לעננים והחליט לקצר את רדיוס הלולאה שלו וכך הם התנגשו זה בזה. החופה של אחד המטוסים התנתקה לגמרי מגוף המטוס בעוד שלמטוס השני נשברה הכנף. הטייסים משכו את ידיות כיסא המפלט ונחתו על הקרקע ללא פגיעות חמורות. בערוץ נשיונל ג'יאוגרפיק הראו את כיסא המפלט החדיש שמאפשר היפלטות מתא הטייס בתוך כשנייה בלבד. הראו שבחצי השנייה הראשונה גוף הטייס ננעל על ידי המערכת כך שגפיו לא יצאו מן הכיסא, איך החופה מנופצת כמעט מיידית ואיך המצנח נפתח מספר עשריות השנייה לאחר מכן. אכן מדהים! בברכה, Bravo123 - שיחה 23:29, 26 באוקטובר 2008 (IST).

למעוניין בפירוט והרחבה נוספים, ראו en:thrust vectoring המתורגם לטיסה וקטורית. בנוסף, ספציפית למיג-29, ראו גם en:Mikoyan MiG-29#Variants, תחת Mig-29OVT, בפסקה זו. בנצי - שיחה 00:31, 28 באוקטובר 2008 (IST)

תקשורת נתונים אדומה/שחורה

לדעתי צריך להוסיף הגדרה למושגים "תקשורת אדומה" ו-"תקשורת שחורה" בהקשר של תקשורת נתונים.

האם כוונתך לקווים מוצפנים ולא מוצפנים? שנילי • שיחה 22:17, 26 באוקטובר 2008 (IST)

קוצב לב

איך אני יכול לרכוש קוצב לב מלאכותי (פנימי או חיצוני, את המכשיר בלבד) או דפיברילטור ? מה בערך מחירו של מכשיר כזה ? מלבד קוצבי לב ודפיברילטורים, האם ישנם מכשירים אחרים (רפואיים או לא) במידות גודל של קוצב לב המבצעים פעולות חשמליות דומות (פולסים חשמליים, שוק חשמלי) ?

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

לדעתי עדיף בנושאים כאלו לפנות לגורם מוסמך. מוטי - שיחה 20:30, 26 באוקטובר 2008 (IST)

ברצוני להבהיר שלא ביקשתי ייעוץ רפואי, אלא מידע לצורך מחקר בנושא חשמל.. אז לאן אני יכול לפנות ? (שם,טלפון או אתר אינטרנט יעזרו בהחלט)

"העמק הנעלם" מסלול הליכה בצד כביש הערבה, כ- 10 דקות מאילת

מה אורך המסלול ? מה משכו ? האם מסלול קל או קשה ?

"האגם הנעלם" אולי? 79.183.146.107 22:16, 26 באוקטובר 2008 (IST)

מסלול אגם תמנע מאתר משרד החינוך. Ranbar - שיחה 22:43, 26 באוקטובר 2008 (IST)

לחם

מה ההבדל בין לחם שחור ללחם לבן? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 13:39, 19 באוקטובר 2008 (IST)

לפי מה שאני יודע, הקמח ממנו מכינים לחם שחור הינו קמח מלא המכיל גם את המוץ (קליםת גרעין החיטה) אשר בה ויטמינים, ואילו על מנת להכין קמח לבן ולחם לבן יש לנפות את המוץ מן הגרעינים יותר בקפדנות.נגרו קבלו - שיחה 11:04, 20 באוקטובר 2008 (IST)

לא יכול להיות, קמח עם מוץ זה לחם מלא, היינו זה שממש שחור (בעצם חום), ולא הלחם המתקרא שחור, ונראה פחות או יותר כמו הלחם הלבן. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 22:07, 26 באוקטובר 2008 (IST)

כן יכול להיות, סוג הלחם תלוי בקפדנות הניפוי, לחם שחור עשוי מקמח לא לגמרי מנופה.79.183.146.107

אל תגיד לי "כן יכול להיות". מה שאתה אומר פה זו תשובה אחרת לגמרי. לא קמח מלא, קמח לא מנופה לגמרי. אתה יודע מה בדיוק ההבדל? ואיזה לחם יצא מקמח סטנדרטי שאני קונה בסופר? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 22:23, 26 באוקטובר 2008 (IST)

להערכתי אין הבדל מהותי בין שחור ולבן. שניהם עשויים מקמח מעובד. נראה שלשחור מוסיפים תוספי צבע. בכל מקרה לחם שחור אינו מקמח מלא איתן • שיחה 23:43, 26 באוקטובר 2008 (IST)

ההבדל בין סוגי הלחמים, אם זכרוני אינו מטעני, זה כמות הקליפה, המוץ, בקמח. לחם שחור, שנקרא גם לחם אחיד, הוא מקמח אחיד. יש בו קליפות שלא כמו בלחם לבן, אבל פחות מאשר בלחם מלא. לכן הוא נחשב בריא יותר מלחם לבן. רוליג - שיחה 02:42, 27 באוקטובר 2008 (IST) קמח מן הסופר הוא קמח לבן מנופה לגמרי ויצא ממנו לחם לבן

האחיד של הלחם האחיד זה תרגום של המילה "סטנדרטי" - שזה מה שהמנדט הבריטי הגדיר כלחם רגיל (מבחינת מידה, הרכב וכו') שצריך לספק לצבאו בארץ ישראל... אין קשר בינו לבין ההגדרה "קמח אחיד". קסם-אמיתי - שיחה 00:14, 29 באוקטובר 2008 (IST)

תאי שמרים

כיצד מכינים תכשיר של שמרים חיים ותכשיר שמרים מתים? זה לצורך ניסוי של התבוננות בתאי שמרים ובדיקת קרום בררני.

הקדמת תואר אקדמי לשם מחבר במקורות

עד כה לא נהגתי להוסיף, אך נתקלתי היום במקרה שבו הוסף. מה המדיניות בנושא? אביעדוס 06:37, 27 באוקטובר 2008 (IST)

בכתיבת מקורות אקדמאית לא מקובל להוסיף תואר. אם ראית בערך רצוי להוריד את התואר כי זה לא נתפס כרציני מבחינה אקדמאית. Ranbar - שיחה 08:59, 27 באוקטובר 2008 (IST)

אכן, מקובל בדר"כ לציין את שם המחבר/ים בלבד, לא רק בכתיבת מקורות, אלא גם בכותרי ספרים ומאמרים עצמם. כך גם לגבי מקורות תורניים, אם כי במסגרות תורניות וישיבתיות הנורמות אחרות, עד כדי הצפה בקידומות ותארים. מי שמוסיף תואר לשמו, שוב, בדר"כ, נראה כמי שמרגיש צורך להדגיש את תוארו. בנצי - שיחה 11:37, 27 באוקטובר 2008 (IST)

אחלה. אביעדוס 19:05, 27 באוקטובר 2008 (IST)

דרגו מהגדול לקטן

אהלן אני מעוניין לדעת את דירוג הגודל של הפריטים הבאים כרך, עיר, ישוב, מושבה, מושב, קיבוץ. האם זה הגודל הנכון? (כמובן שההבדל בין מושב לקיבוץ הוא לא בגודל, אבל נראה לי שבדרך כלל מושב גדול יותר מקיבוץ) איפה נכנסים לתמונה עיירה, כפר? האם חלק מהן הן פשוט מילים נרדפות? מוטלה1

יישוב הוא שם כללי לכל מקום שבו גרים אנשים דרך קבע. כרך הוא שם לעיר גדולה, בעוד שעיירה היא צורת יישוב דומה אבל קטנה יותר. ראה בערכים מושבה, מושב, קיבוץ וכפר: ההבדלים אינם דווקא בגודל. עוזי ו. - שיחה 08:37, 27 באוקטובר 2008 (IST)

מטאפורה

בבקשה בבקשה מישהו יכול להביא לי את הפרוש למושג מטאפורה דחוווף!!

התשובה בגוף השאלה :) נינצ'ה - שיחה 19:29, 27 באוקטובר 2008 (IST)

לא בדיוק. מטאפורה משמעה שימוש מושאל במושג ממקום והקשר אחרים, לתיאור סיטואציה דומה, אסוציאטיבית. למשל, החבל התהדק על צווארי, אינו מדבר בהכרח על חבל ממשי, אלא על מצב קשה ללא מוצא. בנצי - שיחה 21:13, 27 באוקטובר 2008 (IST)

ההבדל בין הפרקליטות לתביעה

מה ההבדל בין הפרקליטות לתביעה? זה אותו דבר?

"הפרקליטות" היא המוסד המייצג את המדינה בבית המשפט. פרקליטות המדינה נמצאת בירושלים, ובכל מחוז פרקליטות משלו. רוב העניינים בהם עוסקת הפרקליטות הם ייצוג המדינה כמאשימה במשפטים פליליים, אך המדינה יכולה להיות גם נתבעת או תובעת בהליך אזרחי, משיבה בבג"צ, ובעוד הליכים. תפקיד זה של הפרקליטות כמייצגת את המדינה כמאשימה בהליכים פליליים מביא לעיתים לכך שהיא נקראת גם "התביעה". תביעה הוא מושג רחב המתייחס להליכים רבים, אזרחיים ופליליים. השימוש במושג הוא תלוי הקשר. כאשר אומרים "התביעה במשפטו של אברהם הירשזון הביאה ראיות", הכוונה היא לפרקליטות. כאשר אומרים "התביעה של נפגעי חברת הבנייה חפציבה הוגשה לבית המשפט המחוזי" הכוונה היא להליך אזרחי שהגיש אדם פרטי. אלמוג*הצטרפו למיזם המדינות* 10:29, 29 באוקטובר 2008 (IST)

תאריך עברי

אם מישהו נולד בל"ג בעומר תרע"ג, מה התאריך הלועזי?

בבקשה: יום א' בשבוע, י"ח אייר תרע"ג, 25 במאי 1913. שים לב: קביעה זו מתייחסת למי שנולד ביום זה עד לשעת השקיעה, מאחר ושעות הערב של 25 במאי שייכות כבר לל"ד בעומר, לפי הלוח העברי. למי חוגגים יום הולדת ? בנצי - שיחה 13:31, 29 באוקטובר 2008 (IST)

אברהם בית הלוי, שחקן עבר בהפועל ת"א. תודה רבה על התשובה.

איך אומרים ביידיש.... "לא משנה" ?

שלום שלום !
ברצוני לדעת איך מגיבים ביידיש על משהו שאיננו חשוב? כלומר א' אומר משהו, ב' מגיב לו ואומר "זה לא משנה".
תודה ויום טוב !

אולי "נו שוין" במובן של "נו טוב" "שיהיה", זה מה שסבתא שלי אומרת...79.180.111.65 12:24, 30 באוקטובר 2008 (IST)

למען האמת שוין = כבר. לא ברור מניין הטעות הנפוצה שזה "נו, טוב". אולי מישהו באמת יוכל להסביר. לשאלה המקורית, בדרך כלל אומרים "נישט געפערלעך", כלומר: לא נורא. נרו יאיר • שיחה • א' בחשוון ה'תשס"ט • 16:26, 30 באוקטובר 2008 (IST)

אצלנו זה תמיד "נישט געפערלעך". תמרה ♣ שיחה 11:57, 6 בנובמבר 2008 (IST)

בועת סבון

איך נוצרת בועת סבון? איך סבון נוזלי הופך לבועה כשהוא מתערבב עם מים? בערך עצמו לא כתוב.. ‏miniature‏ • שיחה • הדף האדום 18:16, 29 באוקטובר 2008 (IST)

דווקא כן, אם כי באופן הדורש יתר הבהרה. ראה בועת סבון#תכונות פיזיקליות, תת-סעיף ראשון שם, וגם בועת סבון#היבטים מתימטיים של התופעה. לאחר שתמצה שני סעיפים אלה, נסה להגדיר מחדש את שאלתך/ותיך. בהצלחה, בנצי - שיחה 14:55, 30 באוקטובר 2008 (IST)

פילוסוף יווני

שאותו מצטט תומאס אדוארד לורנס ב"לורנס איש ערב". תודה... 81.5.47.23 21:20, 29 באוקטובר 2008 (IST)

ואם אפשר אז גם את הציטוט... 81.5.47.23 21:21, 29 באוקטובר 2008 (IST)

תמיסטוקלס. בערך עליו באנגלית כתוב הציטוט מהסרט: "I cannot fiddle, but I can make a great state from a little city". חי _{◣ 29.10.2008, 21:26 (שיחה)}

ובתרגום לעברית? תודה רבה... 84.229.244.43 13:55, 30 באוקטובר 2008 (IST)

"אינני יודע לנגן בכינור, אך אני יכול להפוך עיירה קטנה למדינה גדולה". ברי"א • שיחה • א' בחשוון ה'תשס"ט • 17:37, 30 באוקטובר 2008 (IST)

נכון או לא נכון ?

"המשותף לנשיאים ג'ורג' וושינגטון, תאודור רוזוולט, אברהם לינקולן ותומאס ג'פרסון, הוא שכל אחד מהם הגן או הרחיב את שטחה של ארצות הברית" - המשפט הזה דובר אמת? או שמא טמטומת? תודה, 89.139.58.51 21:24, 29 באוקטובר 2008 (IST)

האם הקידמה נמצאת גם במקומות אחרים ?

איך במדינה סגורה הרמטית כמו צפון קוריאה מצליחים להגיע לרמה טכנולוגית גבוהה כל כך של יצור נשק מתוחכם, עם מערכות ממוחשבות, ובכלל זה יצור נשק גרעיני ?
אני יודע שהתשובה המיידית היא: הם מעתיקים מהמערב.
אבל זה לא נראה לי פשוט כל כך. כי בכל זאת חייב להיות בסיס של שיתופי פעולה, והחלפת מידע עם ארצות אחרות. חוץ מזה לפני שהיה אינטרנט - הטכנולוגיה שלהם כבר היתה מפותחת.
שאלה זו מתייחסת גם למדינה כמו אירן, או סין ( עד שהיא נפתחה למערב ).
בתודה.
סטודנט חושב

ראשית, כמו כל מדינה, גם שם יש מחקר אקדמי-יישומי מעשי, ומתברר שברמה די גבוהה. שנית, קוריאה הייתה פתוחה לברית המועצות וכד', אז הטכנולוגיה (סקאדים למשל) נרכשה משם ושודרגה באופן מקומי (גם היה פקיסטני מכר את סודות הגרעין שלו לכל מאן דבעי). הבסיס סובייטי, לא מערבי כפי שהנחת. שלישית, בנושאי מדע שלא למטרות מלחמה תמיד הייתה הפריה בין מדענים בעולם. לסיכום, הם לא טיפשים ולא מנותקים. ‏DGtal‏ 16:53, 30 באוקטובר 2008 (IST)

ורביעית - הטכנולוגיה של נשק גרעיני היא לא טכנולוגיה מתקדמת. זו תכנולוגיה של שנות ה 40! טילים זה טכנולוגיה של שנות ה 50-60. הרי את פצצת האטום הטילו ב 45, חלליות שוגרו בשנות ה 50, ולירח הגיעו בשנות ה 60.

היום אפשר לעשות את אותם דברים בטכנולוגיה יורת מתקדמת ביתר יעילות וכו'. אבל תמיד אפשר להשתמש עוד בטכנולוגיה המיושנת ששימשה אז. eman • שיחה • ♥ 17:32, 30 באוקטובר 2008 (IST)

לגבי הגרעין - הייתה תעודה על איש שעבד בארה"ב ושיפר את המנגנון ומכר אותו לכל מיני מדינות בידיעת ארה"ב שהתעלמה ממנו כמה שנים. מישהו יודע איך קוראים לו? גם יש תמיד מדינות שמוכנות למכור מוצרים וידע כמו למשל כשישראל רצתה למכור מטוסים לסינים וארה"ב עצרה זאת אם אני זוכר נכון וכו' --89.139.45.41 22:31, 3 בנובמבר 2008 (IST)

מחפש מילה באנגלית

נשמעת כמו coodoez ומשמעותה "כל הכבוד". מה האיות של המילה?

kudos

eman • שיחה • ♥ 00:02, 31 באוקטובר 2008 (IST)

תודה

תיק במשטרה

מה משמעות המושג "תיק במשטרה" ? מה ההגדרה ? האם ניתן לפתוח תיק כזה ללא הליך משפטי ?79.180.162.59 11:56, 31 באוקטובר 2008 (IST)

"תיק במשטרה" משמעו - שבמשטרה סוברים או סברו בעבר שעברת עבירה לפי החוק הפלילי, והמשטרה חוקרת את העניין או חקרה בעבר. קיום "תיק במשטרה" (כלומר עצם קיומה של החקירה) אינו אומר שאתה אשם במשהו. לעתים יש "תיק במשטרה" (כלומר חקירה/בדיקה משטרתית) שנסגרת ללא כתב אישום, מחוסר אשמה, מהיעדר ראיות, או מחוסר עניין לציבור.
יש לציין, שהרישום הפלילי (כלומר רישום "התיקים במשטרה" - הרישום של בדיקות שהמשטרה ביצעה בעניינך), אינו נמחק אוטומטית עם סיום החקירה. לצערינו, הרישום הפלילי לעתים נשאר. ‏Danny-w‏ 17:19, 8 בנובמבר 2008 (IST)

האם סוקרטס נתן דעתו על גלגול נשמות?

62.90.183.54 20:09, 31 באוקטובר 2008 (IST)

כן, ראה בערך גלגול נשמות. נרו יאיר • שיחה • ה' בחשוון ה'תשס"ט • 11:20, 3 בנובמבר 2008 (IST)

איך יוצרים או ניגשים

למקלדת צרפתית (כלומר כזו שמאפשרת לקבל נקודות מעל אותיות מסוימות) ? או שבדית (כמו ה-A הייחודית שלה) ? או בכלל, מקלדות אירופיות שונות ? תודה, שבת שלום, בנצי - שיחה 22:21, 31 באוקטובר 2008 (IST)

נסה את [4]... אביעדוס 22:25, 31 באוקטובר 2008 (IST)

תודה, אנסה בהחלט. כל טוב ושבת שלום, בנצי - שיחה 23:17, 31 באוקטובר 2008 (IST)

בשמחה. זה די שימושי, בהצלחה. אביעדוס 23:18, 31 באוקטובר 2008 (IST)

קאנוניזציה

האם יש משמעות נוספת למונח, מלבד שני אלו שנזכרים בדף הפירושונים ? כי אם אין, מוטב להוציא את שניהם מדף הפירושונים ולהסתפק בהפניה מן האחד לשני. אביעדוס 23:22, 31 באוקטובר 2008 (IST)

לביוגרפים שבינינו

היש יודע את שמות הוריו של קלוד כהן טנוג'י, פיזיקאי וחתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 1997 ? בנצי - שיחה 23:24, 31 באוקטובר 2008 (IST)

למה קר כל כך בפסגות באנטרקטיקה וחם כל כך בחופי ים המלח ?

כידוע חלק מקרינת השמש מגיעה אל כדור הארץ. בעיקרון הדבר הראשון שפוגע בו צריך לקבל את מלוא החום והקרינה, ואילו האחרון-נמוך יותר, פחות קרינה. כך שבעליל המקום הנמוך יותר אמור להיות קר יותר ובמקום הגבוה ביותר (הקרוב לקרינת השמש) חם יותר. אנא הסבירו ואם אפשר קישוריות לשאלתי, שכל כך מציקה לי בימים האחרונים..
טניה.

לפני שמגיעות קישוריות ותשובה שלמה, ההבדלים בין 300 מטר מתחת לפני הים לנגיד 2-3 קילומטר מעל לגובה פני הים זניחים לחלוטין במרחק של הכדור מהשמש. לשני הגבהים תגיע בדיוק אותה כמות קרינה.

בקטבים קר בגלל שמגיעה פחות קרינת שמש בגלל הזווית בין הקרקע לקרני השמש. מאותה סיבה שקר יותר לפני השקיעה או אחרי הזריחה לעומת צהרי היום, רק שלקטבים מגיעה פחות קרינת שמש כל השנה.

למה חם בים המלח ? חכה לתשובה. בינתיים לקרוא ולעיין באיורים: קוטב, ים המלח. יוספוס • שיחה 12:36, 1 בנובמבר 2008 (IST)

ראשית, כמות הקרינה המגיעה מהשמש איננה כל הסיפור, כפי שכתב קודמי. שנית, אם היבנתי נכון, השואלת מדברת על הבדלי חום כתוצאה מהפרש גבהים. מבחינה זו אין זה נכון להשוות אזורים גיאוגרפיים שונים, אלא את החום באזור נתון, בגבהים שונים. באזורים שונים קיימים תנאים אקלימיים שונים שמכתיבים את הטמפ' הסופית, כמו זרמי הסעה באוקיינוסים המשנים לגמרי את אקלימם של אזורים מסויימים כמו בבריטניה, רוחות, הימצאותם של הרים גבוהים היכולים לחסום רוחות ועננות, ובכך ליצור תנאי יובש ועוד. שלישית, מה זה 'קר' או 'חם' יותר ? טמפ' מדודה בעזרת מכשיר ? תחושה סובייקטיבית של האדם או בעל חיים ? 'תחושת חום' שונה ממדידת טמפ', משום שהראשונה תלויה גם בלחות באויר, משום שזו מכתיבה את יכולתו של האדם להשתחרר מהזיעה שהוא מפריש, ועל ידי כך להיפטר מחום הגוף. כך גם לגבי קיומן של רוחות באותו אזור. נמוך יותר בסביבת ים המלח משמעו לחות גבוהה יותר בגובה זה, והתוצאה ברורה. בנצי - שיחה 14:12, 1 בנובמבר 2008 (IST)

את השאלה הזו לא צריך לפתור בנסיונות התחמקות. זו עובדה שבמקומות נמוכים יותר חם יותר, יחסית למקומות גובהים שנמצאים לידם.

הסיבה היא סיבה פיזיקלית. זה אפילו לא קשור למקום. ככל שעולים באטמוספרה, נעשה יותר קר. הסיבה היא שבמקומות יותר נמוכים לחץ האויר יותר גדול, כי הוא נובע מעמוד אוויר יותר גדול שנמצא מעל הנקודה, שיוצר יותר לחץ. וככל שהלחץ גבוה יותר, כך הטפרטורה יותר גבוהה. eman • שיחה • ♥ 03:19, 3 בנובמבר 2008 (IST)

• על איזה 'נסיונות התחמקות' אתה מדבר ? התשובה לשאלה איננה כל כך לינארית כמו שאולי אתה סבור.
• מקומות נמוכים יותר אינם בהכרח יותר חמים, ויש דוגמאות לכאן ולכאן. ההכללה שלך אינה נכונה.
• אם כבר אתה תולה את הפרשי הטמפ' בהפרשי לחץ, אתה אמור לבדוק קודם, אם ההפרשים הצפויים תיאורטית, אכן מתאימים להפרשי טמפ' מדודים בפועל, גם בציר הזמן, וגם באזורים שונים עפ"נ כדור הארץ. תיתקל בכמה הפתעות, וחומר למחשבה.
• אני מציע שתעבור על הערכים אליהם התייחסתי בתשובתי (המפורטת) הקודמת, ותיווכח במשקלם המשמעותי מחד, והדינמי מאידך, של הגורמים שציינתי. בברכה, בנצי - שיחה 16:36, 3 בנובמבר 2008 (IST)

הגורמים שציינת הם שוליים יחסית לתופעה המרכזי, אותה ניתן להסיק מעקרונות פשוטים יחסית בתרמודינמיקה. ראה את הערך en:Barometric formula. זה גם עובד לא רע. ככל שעולים מעל פני האדמה במקום מסויים, כך הטמפרטורה יורדת באופן מונוטוני (יש איזשהו היפוך בשכבות מאוד גבוהות של האטמוספרה, אבל שם כבר ההנחנות בבסיס המודל לא נכונות). כל הגורמים שציינת יכולים להסביר סטיות זמניות. כמובן שאי אפשר להשוות מה קורה במקומות שונים. בהר בגובה 1000 מטר באפריקה יהיה יותר חם מאשר בגובה פני הים באנטארטיקה. אבל כשמשווים מקומות קרובים זה נותן הסבר מספקי טוב. ובכל מקרה, מזה צריך להתחיל כשעונים על שאלה כזו, ולא להפוך את התיקונים לעיקר. eman • שיחה • ♥ 17:12, 3 בנובמבר 2008 (IST)

ביטול תפקוד של כפתור במקלדת

יש לי כפתור במקלדת שמכבה את המחשב. הוא נמצא בדיוק בין ה- enter לבין ה- delete וזה ממש מתסכל כי אני לוחץ עליו לפעמים בטעות באמצע עריכה והכל יורד לטמיון. יש דרך לנטרל את הכפתור (חוץ מלעקור אותו ממקומו)? רוליג - שיחה 17:06, 1 בנובמבר 2008 (IST)

לא שמעתי עוד על מקלדת עם כפתור כיבוי למחשב. ייתכן שהכפתור מעביר למצב sleep? אם כן, אז בדרך כלל יש כפתור Wake up, או לחילופין לחיצה על כפתור הדלקה של המחשב "מעירה" אותו מהמצב שבו נעשה sleep - ללא איבוד העבודה. ערן - שיחה 17:17, 1 בנובמבר 2008 (IST)

למיטב ידיעתי, תכונה כזו אפשרית רק כשיש תוכנה כלשהיא שפועלת ברקע ומאפשרת הפעלת פעולות מיוחדות. נסה לאתר את התוכנה הזו (אולי יש לה אייקון בשורת ההתחל, למשל) ולבדוק אם יש בה אפשרות לנטרל את הכפתור הזה. אם מדובר במחשב נייד - נסה למצוא עזרה באתר היצרן. אם זו מקלדת חיצונית - אפשר לקנות מקלדת סטנדרטית חדשה בפחות מ-50 שקלים. ‏Yonidebest Ω Talk‏ 17:30, 1 בנובמבר 2008 (IST)

אכן, לקנות מקלדת תקנית. יש מעט דברים שאני שונא יותר ממקלדות לא תקניות שמחביאות את Home ו-End בטיזינבי, מבטלים את הפעילות של מקשי ה-F1-F12, מוסיפות כפתורים לשליחת דוא"ל או כיבוי מחשב וכיו"ב.

(נ.ב. ככה באמת כותבים "טיזינבי"?) --אמיר א. אהרוני · בואו לתקן קישורי בינוויקי! · ד' בחשוון ה'תשס"ט · 21:39, 1 בנובמבר 2008 (IST)

לא בדיוק. דומני שהמושג בא מ'טיז אל-נבי' בערבית, שמשמעו פסגת ההר בה שוכן הנביא, או בעברית מצוחצחת: מקום שכוח-אל, או סוף העולם, מקום נידח שבנידחים. בנצי - שיחה 00:22, 2 בנובמבר 2008 (IST)

"טיז אל-נבי" הוא עכוזו של הנביא. טוסברהינדי (שיחה) 17:18, 3 בנובמבר 2008 (IST)

באיזו מערכת הפעלה אתה משתמש? Thefox258 - שיחה 02:27, 3 בנובמבר 2008 (IST)

אם אתה במקרה משתמש בGNOME, אז חפש בתפריט את האיקון או פתח את התוכנה דרך שורת הפקודה

/usr/bin/gnome-keybinding-properties

הידרו - שיחה 03:36, 4 בנובמבר 2008 (IST)

תודה ליועצים. וצודק טוסברהינדי בעניין העכוז. ולפנינת לשון אחרת באותה שפה ובאותו נושא: אל מנחוס - מנחוס, ולו תחות פי תיזו פאנוס", ובתרגום חופשי: ביש המזל ישאר ביש מזל, גם אם יתלו לו פנס על העכוז. לכן, אני חושב שהפתרון הזמין יהיה זה שכרוך בפּ‏לאייר. באשר אבדנו אבדנו. רוליג - שיחה 04:30, 4 בנובמבר 2008 (IST)

אם יש לך WINDOWS XP, אז התמונה הזו תוכל לעזור לך (קליק ימני על שולחן העבודה, והיתר בתמונות). 89.138.131.83 17:27, 5 בנובמבר 2008 (IST)

תודה רבה!!!! רוליג - שיחה 22:38, 5 בנובמבר 2008 (IST)

"לנצח בלי הפסקה בהימורים"

נניח וקיימת הגרלה שבה מגרילים כדורים משלושה תופים שונים. בתוף הראשון מגרילים כדור אחד מבין המספרים 0-5, בתוף השני כדור מ-0 ועד 9 ובתוף השלישי כדור מ-0 ועד 9 גם כן. כך, הרצף הכי נמוך שיכול לצאת בהגרלה זו הוא 000, והרצף 599 הוא הרצף הכי גבוה שיכול לעלות. סך הכל ישנם 600 אפשריות שונות ולכן סיכוי הזכייה להגרלה בודדת הוא 1 ל-600. עכשיו, נניח שאדם מחכה שיעברו שלושה "סבבים", כאשר סבב הוא מספר הגרלות השווה למספר הרצפים השונים שיכולים לעלות בגורל, ורק אז הוא מתחיל להמר. במילים פשוטות, השחקן עוקב אחר כל ההגרלות ומתחיל להמר רק מההגרלה שמספרה 1801.

מה סיכוי הזכייה שלו בהגרלה ה-1801, אם הוא בוחר במספר שאף פעם לא עלה בגורל?

בכמה משתפר סיכוי הזכייה שלו מהגרלה להגרלה, אם הוא בוחר ברצף שלא יצא אף פעם?

האם יתכן שעד סוף הסבב הרביעי (עד להגרלה מספר 2400) ישארו עדיין מספרים שטרם עלו בהגרלה?

1. אחד לשש-מאות, בדיוק כמו סיכויי הזכיה שלו אם הוא בוחר בכל מספר אחר.

2. בלא-כלום.

3. יתכן - הסיכויים לכך שיישארו מספרים שלא עלו בהגרלה הם בערך 99.998%. עוזי ו. - שיחה 18:14, 1 בנובמבר 2008 (IST)

אענה בדוגמה (אני חושב שמתאימה): זורקים קובית משחק סטנדרטית (מספרים 1-6, סיכוי 1:6) מליון פעמים. אף פעם הקוביה לא הראתה "שש". מה הסיכוי שבפעם המיליון ואחת היא תראה שש? התשובה - עדיין 1:6. הסבר אולי לא מקצועי: כי הקובייה "לא זוכרת". אין כל קשר בין התוצאות הקודמות לבין התוצאה הנוכחית. ולכן - התשובה לשאלה היא "1. אחד לשש-מאות, בדיוק כמו סיכויי הזכיה שלו אם הוא בוחר בכל מספר אחר".--איתי כהן - שיחה 18:42, 1 בנובמבר 2008 (IST)

אם הקוביה לא הראתה שש במשך מליון זריקות, צריך לחשוד שאין לה בכלל צד כזה. לתכונה של ניסויים עוקבים להיות בלתי-תלויים זה בזה קוראים "חוסר זכרון" (ראו התפלגות גאומטרית והתפלגות מעריכית). עוזי ו. - שיחה 18:55, 1 בנובמבר 2008 (IST)

אני לא אומר שאתם טועים או שאתם מטעים, אבל התשובות שלכם נראות לי לא הגיוניות. אם נניח שכל מספר אמור לעלות לפחות פעם אחת עד לסוף הסבב הרביעי (הגרלה 2,400) הסיכוי לזכות בהגרלה 1801 הוא 1801/2400, כלומר 0.7504. לגבי השאלה השנייה הסיכוי משתפר, לדעתי ב-1/600. ולגבי השאלה השלישית נראה לי שהסיכוי שישארו רצפים שאף פעם לא יעלו בגורל שואף לאפס. יכול להיות שישארו מספרים בודדים. הרי הסיכוי שמספר לא יעלה בהגרלה הראשונה הוא 599/600. הסיכוי שאותו מספר לא יעלה בהגלה השנייה הוא מכפלת השברים, כלומר (599/600)^2. כך, עד ההגרלה ה-1801 לערך, הסיכוי שמספר מסוים לא יעלה בגורל אפילו פעם אחת הוא 0.0495. אשמח אם תסבירו את המתמטיקה שעומדת מאחורי התשובות שלכם, כי נראה לי שלאותו ברנש שמופיע בשאלה דווקא יש שיטה לנצח את הקזינו. 79.181.162.71 19:36, 1 בנובמבר 2008 (IST).

את ההגיון בחישוב הראשון לא הבנתי (נראה ששכחת לחלק במספר הנעליים). ההנחה שכל מספר אמור לעלות לפחות פעם אחת עד לסוף הסבב הרביעי אינה נכונה, ואפילו אם כן (ואז התשובה תלויה במנגנון שמחייב תוצאה כזו), ההבדל בהגרלה ה-1801 כמעט לא יורגש. הסיכוי של מספר מסויים לא לעלות בגורל עד ההגרלה ה-2400 (כפי ששאלת בתחילה) הוא 0.0183. הסיכוי שלו כן לעלות בגורל הוא 0.9817. הסיכוי שכל 600 המועמדים יצליחו במשימה הזו הוא בערך 0.000015. עוזי ו. - שיחה 00:32, 2 בנובמבר 2008 (IST)

תן לי לשאול את השאלה בנוסח קצת אחר. נגיד ויש לך קובית משחק רגילה בעלת שש פאות. אם תזרוק את הקוביה 4 "סבבים", כלומר 24 הטלות, כל מספר אמור לעלות לפחות פעם אחת. ברור שיכול להיווצר מצב שהספרה 6 תעלה 5 או 6 פעמים בגורל, אבל הקוביה אמורה ליפול סטטיסטית על כל פאה לפחות פעם אחת. אז אי אפשר להשוות את המשחק עם הרצפים לקוביה ענקית בעלת 600 פאות? הרי ברור שלאחר מספר מסוים של הגרלות כל הרצפים האפשריים יעלו בגורל, ולכן כל רצף חייב לעלות בגורל לפחות פעם אחת. מה בעצם אתה מנסה להגיד, שהשיטה הזאת של לחכות לרצפים שאף פעם לא עלו בגורל היא שיטה לא טובה? שבעצם הסיכוי שהשיטה הזאת תניב רווחים יפים עומדת על אחד לכמה מיליונים? מצפה בקוצר רוח לתשובתך, 79.181.162.71 14:24, 2 בנובמבר 2008 (IST).

כשזורקים קוביה 24 פעמים, "כל מספר (מסויים) אמור לעלות לפחות פעם אחת" בהסתברות 98%, וההסתברות שכולם יעלו בגורל היא כ-90%. לעומת זאת כשמדובר בקוביה בת 600 פאות (וזה אכן מודל שקול למשחק שתארת), יש יותר מקום ליוצאי דופן, וההסתברות שכל ה-600 מספרים יצייתו לתחזית היא רק 1.5 חלקי מאה-אלף. ההתנהגות הסטטיסטית של הניסוי הזה מוכרת היטב, וידוע שאם יש 600 אפשרויות, המספר האחרון אמור להופיע בערך בזריקה ה- 3838 (הסבב ה-6.4).

אבל הניתוח המדוקדק הזה אינו נחוץ כדי לענות על השאלה האחרונה שלך. בסדרה של ניסויים בלתי תלויים, כל האינפורמציה שאספת בדי-עמל על מליון הזריקות הראשונות אינה רלוונטית כשצריך לחזות את התוצאה בניסוי המליון ואחת. עוזי ו. - שיחה 16:50, 2 בנובמבר 2008 (IST)

עוזי, ראיתי היום שאתה איש אקדמיה העובד באוניברסיטת בר-אילן. אשמח אם תענה לשאלותי בשפה פשוטה יותר כדי שאוכל להבין אותך טוב יותר. ענה לי בבקשה על השאלות הבאות: 1. סטטיסטית, אם אדם יפעל לפי השיטה שציינתי, כמה פעמים הוא יזכה במשחק עד לסוף הסבב הרביעי? 2. מהי ההגרלה הגבוהה ביותר שלאחריה כבר לא יהיו יותר רצפים שלא עלו בגורל? 3. מדוע בקובית המשחק הקטנה כל פאה תעלה בגורל לפחות פעם אחת ב-24 הטלות, ואילו כאן בארבע סבבים זה לא בהכרח יקרה? אנא ממך, השב בשפה קולחת כדי שאבין את הדברים. ערב טוב, 79.181.162.71 19:50, 2 בנובמבר 2008 (IST).

לא סתם: פרופסור למתמטיקה, המתכנן לפתוח את הקורס שלו בסטטיסטיקה והסתברות (מחרתיים) בהסבר מפורט של הדוגמא שלך.

הדבר החשוב ביותר להבין בהקשר הזה הוא שלקוביה (ולכדורים, ולקלפים שעורבבו היטב בין סיבוב לסיבוב, ולכל מכונת מזל הוגנת אחרת) אין זכרון. הקוביה אינה יודעת ש"כבר מזמן לא יצא 6" ולכן "הגיע הזמן", או ש"עכשיו יש רצף טוב ל-6" ולכן "יש נטיה להמשיך את הרצף". היא פשוט מוטלת בכל פעם מחדש, כאילו העולם נברא רק בשבילה ולפני רגע. לקוביה אין אתמול ואין מחר. לפיכך: מי שיפעל לפי כל שיטה שהיא בנסיון לנחש הטלת קוביה, יגלה שהוא צודק, בממוצע, פעם אחת מתוך שש. יש משפטים מתמטיים שמבטיחים שהסיכוי לכל תופעה אחרת (למשל, מהמר שמצליח בממוצע פעם אחת מחמש) הולך ויורד לאפס, כאשר אורך סדרת ההטלות גדל. ניטשו כל תקווה, אתם הנכנסים לסדרת הימורים בלתי תלויים.

1. תוחלת מספר ההצלחות היא 1. התפלגות מספר ההצלחות היא פואסונית; מכאן שהסיכוי שלא להצליח אפילו פעם אחת במשך שש-מאות נסיונות היא בערך 0.3679 (בדיוק, אבל מתמטיקאים חייבים לפי כללי האתיקה להגיד "בערך" על מספרים לא רציונליים). הסיכוי להצליח ארבע פעמים הוא 0.015. המספרים האלה אינם תלויים בכלל באסטרטגיית הניחוש או בהיסטוריה של הקוביות.

2. סיכויי השרידה של מספרים שלא עלו בגורל כלל הולכים ויורדים עם הזמן (לאחר זמן, הם יורדים אקספוננציאלית: הסיכוי של הצירוף 461 לשרוד סיבוב של 600 נסיונות הוא 0.3679 (אותו מספר כמו קודם, למרות שמחשבים כאן משהו אחר), והסיכוי הזה בעינו עומד בכל רצף של 600 נסיונות בעתיד). אם המספר שרד עשרה סבבים, הסיכוי שלו לשרוד את הסבב ה-11 הוא (בדיוק) 0.3679; כפי שאמר שמעון פרס בזמן הימור בקוביות מזל קצת אחרות, אין מה ללמוד מההיסטוריה.

3. קל יותר לפגוע בשתי מטרות בשמונה נסיונות, מאשר בשש מטרות ב-24 נסיונות, וזה קל יותר מאשר לפגוע בעשר מטרות בארבעים נסיונות ויותר מלפגוע ב-600 מטרות ב-2400 נסיונות. אם מספר המטרות הוא n, מספר הסבבים עד לפגיעה בכל המטרות הוא (בתוחלת, בקירוב, עד-כדי קבוע), $\ \log(n)$. לוקח כפליים סבבים להוריד 1000000 מטרות מאשר להוריד 1000 מטרות. עוזי ו. - שיחה 20:27, 2 בנובמבר 2008 (IST)

אהבתי את התשובה המפורטת שלך. זה ממש מרתק לנהל שיחה או דיון קצר עם פרופסור למתמטיקה (שככל הנראה מתמחה בסטטיסטיקה). שאלה אחרונה וחביבה: מההסבר שלך הבנתי, שאם שחקן יפעל לפי השיטה שהצעתי, ויהמר על כסף ממש, אז רוב הסיכוים שהוא יאבד את רוב כספו. האם זה נכון? לילה טוב, 79.181.162.71 23:36, 2 בנובמבר 2008 (IST).

תלוי בתנאי ההימור. אם תוחלת הרווח בכל צעד היא שלילית, והוא מהמר על סכום קבוע, אז הסיכוי להשאר עם רווח חיובי הולך ויורד עם הזמן (ושואף לאפס). עוזי ו. - שיחה 01:19, 3 בנובמבר 2008 (IST)

אם יותר לי באיחור קל להפנות לערך כשל מונטה קרלו. נוי - שיחה 11:55, 7 בנובמבר 2008 (IST)

סוכר

אני יודע שכסטודנט לכימיה אני אמור לדעת לענות על השאלה הזו ולא לשאול אותה, אבל:

מה התהליך, כימי או פיזיקלי שסוכר עובר כדי להפוך לשערות סבתא? תודה. yanshoof - שיחה 18:56, 1 בנובמבר 2008 (IST)

אני לא יודע למה מצפים מסטודנטים לכימיה, אבל כוויקיפד אתה אמור למצוא את צמר גפן מתוק :) ולהיעזר במקרה הצורך (ויש צורך) באינטרויקי לאנגלית. יוספוס • שיחה 19:36, 1 בנובמבר 2008 (IST)

פדיחה... תודה..yanshoof - שיחה 20:23, 1 בנובמבר 2008 (IST)

מומחים לנצרות: Beatification

אני מרחיב מעט את הערך מבורך, ואני מהרהר כיצד נכון לתרגם את המונח "Beatification". האם "בירוך" הוא התרגום הנכון? מילון בבילון מתרגם כ"הערצה; קידוש המת". תודה לעונים. אביעדוס 19:08, 1 בנובמבר 2008 (IST)

מושג מסוג זה אפשר ואף רצוי להשאיר בצורה הלטינית "ביאטיפיקציה". דב ט. - שיחה 20:02, 1 בנובמבר 2008 (IST)

התואר עצמו הוא "מבורך", בכך אני משוכנע למדי. לגבי הליך ה"בירוך" - אם יש מונח עברי מקובל, מוטב להשתמש בו. אביעדוס 20:14, 1 בנובמבר 2008 (IST)

חיפוש קישורים בוויקיפדיה

כאשר אני מנסה לחפש את כל הקישורים בוויקיפדיה לאתר כלשהו (באמצעות כתובת האתר או מילה מתוכה, לדוגמה http://google.com או google), אני לא מוצא שום תוצאות - למרות שאני יודע בוודאות שקיימים קישורים לאותו אתר. כנראה שהחיפוש לא מחפש בתוך קוד הקישור עצמו. כיצד ניתן בכל זאת למצוא את כל הערכים המקשרים לאתר מסוים? תודה. ברק שושני - שיחה 21:32, 1 בנובמבר 2008 (IST)

אתה מחפש את זה? חי _{◣ 1.11.2008, 21:33 (שיחה)}

בדיוק! תודה רבה. ברק שושני - שיחה 22:58, 1 בנובמבר 2008 (IST)

האם לאוויר יש מסה?

אם מדדתי את המסה של בלון ריק, והיא 2.5 גרם, כאשר אמלא אותו בכמות מסויימת של אוויר [לא מצויין כמה אוויר הכנסתי לתוכו] האם המסה שלו תהיה 2.5 גרם, 3.1 גרם או 500 גרם? אני יודעת ש500 גרם לא הגיוני, אבל זו אחת מהתשובות שהייתה רשומה בשאלה הזו. אשמח להסבר [מפורט אם אתם יכולים] כמה שיותר מהר, ואם אפשר, מפושט כי אין לי ידע רב בנושא. תודה (=

77.127.232.108 22:12, 1 בנובמבר 2008 (IST)

לדעתי, התשובה היא שאי אפשר לדעת את התשובה, כי חסר נתון - לא מצויין מה נפח האוויר שהכנסת לבלון. לנפח האוויר יש חשיבות רבה, ואדגים זאת ע"י פתרון לדוגמה. צפיפות האוויר היא בערך 1.3 ק"ג למטר מעוקב. אם נניח לצורך הענין שהבלון הוא כדור ברדיוס 10 ס"מ (שזה 0.1 מטר), אז נפחו יהיו ${\frac {4}{3}}\pi \cdot 0.1^{3}$ או 0.004 מטר מעוקב. נכפיל את זה בצפיפות האוויר ונקבל $0.004\cdot 1.3=0.0052$, כלומר האוויר בתוך הבלון שוקל 0.0052 ק"ג שזה 5.2 גרם. בסה"כ קיבלנו 7.7 גרם לבלון יחד עם האוויר.

מצד שני, יתכן שזו שאלה מכשילה: אם תנסי לשקול את הבלון על משקל, תגלי שמשקלו כמעט לא השתנה, בגלל חוק ארכימדס - על הבלון פועל כוח עילוי ולכן הוא אינו לוחץ למטה על המשקל. במקרה זה, התשובה תהיה 2.5 גרם. ברק שושני - שיחה 23:20, 1 בנובמבר 2008 (IST)

אוקיי, תודה, הבנתי בערך, אבל אני רוצה לדעת האם לאוויר יש מסה, בלי קשר לצפיפות שלו וכו'. כלומר, אם הכנסתי 10 סמ"ק אוויר לבלון, האם המסה [מסה במושג שנחשב כיום ל"משקל"] שלו תהיה גדולה יותר, אותו דבר או אולי פחות? גם די דחוף, הסבר מפורט ומפושט יהיה נחמד מאד. תודה =) 77.127.104.53 07:00, 2 בנובמבר 2008 (IST)

כן, לאוויר יש מסה ולכן המשקל יראה יותר מ-2.5 גרם (אני לא יודע מה בדבר חוק ארכימדס אבל משער שלא התכוונו להתחכמות מעין זו). גם את הבנת ש-500 גרם היא לא התשובה הנכונה, ומכאן אני משער שהתשובה שמצפים ממך לבחור היא 3.7 גרם - אתה יודע שלאוויר יש מסה ולכן משקל, אבל מעריך נכון שהוא קל יחסית. יוסאריאן • שיחה 09:10, 2 בנובמבר 2008 (IST)

שימו לב ששאלו מה המסה, לא שאלו "מה המשקל יראה כשנשקול את הבלון?". לכן ברור שהתשובה גדולה ממסת הבלון טרם המילוי, והתשובה היחידה העונה לכך היא 3.7 ‏gal m‏ 10:57, 2 בנובמבר 2008 (IST)

• יש כאן בלבול מושגים לא קטן. קודם כל, מסה היא תכונה של כל חומר, ללא קשר למצב הצבירה שלו או צפיפותו. היא מבטאת את תכונתו של גוף, כל גוף או חלקיק או מולקולה או אטום, להתנגד לשינוי במהירותו. לכן נדרש כוח כדי לשנות מהירות של גוף. משקל הוא גודל פיזיקלי אחר. הוא מבטא את כושרו של גוף לפעול על גוף אחר, בעקבות פעולת כוח הכובד עליו. בתנאים מסוימים ערכו של משקל הגוף שווה בדיוק לכוח הכובד הפועל עליו באותו מקום, אבל בתנאים אחרים, ערכו עשוי להשתנות. למשל, במערכת מאיצה, כמו במעלית. למשל, במצבים בהם מעורבים כוחות נוספים, כמו כוח הציפה המופעל על גוף השקוע בנוזל, או כוח העילוי המופעל על גוף באויר. כלומר משקל הוא כוח, התלוי אמנם במסת הגוף, אבל אין לזהותו עם מסה זו. משקל גם אינו מכשיר מדידה, למרות שבסלנג נהוג לכנותו כך. מכשיר המדידה עצמו נקרא מאזניים או מאזני שקילה.
• אחרי ההבהרות נתקדם הלאה. מסתו של הבלון לאחר המילוי בודאי גדלה, מאחר וכמות החומר הכלולה בבלון גדלה. השאלה היא בכמה, והחישוב של ברק שושני לעיל, הוא נכון, בהסתמך על ההנחות שציין. לגבי המשקל שימדד, התשובות שנתנו קודם אינן נכונות, מאחר ולפי הדיון בסעיף הקודם, פועל על הבלון כוח נוסף - כוח עילוי, מצד האויר האופף אותו. כוח זה מקטין את המשקל הנמדד (אם תרצי חישוב מפורט שמראה תוצאה זו צייני זאת בתגובתך הבאה).
• אינני יודע מאין לקוחה השאלה, אבל היא בסיסית וטובה מאוד. בהצלחה, בנצי - שיחה 16:01, 2 בנובמבר 2008 (IST)

תודה רבה. דרך אגב, מטרת השאלה הייתה בסך הכול לשאול אם לאוויר יש מסה. אחרי שענית, נזכרתי שלכל חומר יש מסה, נפח ומצב צבירה, ואם אני לא טועה אוויר הוא חומר. אני אשמח לחישוב מפורט [למרות שזה כבר מעבר למה שרציתי לדעת, סתם העשרה.] אני חושבת שאמשיך לשאול כאן שאלות, ממש אהבתי את המקום הזה. נחמד שאתם עונים ממש מהר =) 77.126.55.173 16:45, 2 בנובמבר 2008 (IST)

לא, את לא טועה, אויר חייב להיות חומר. אם לא, אז גם נוזלים ומוצקים אינם חומר, משום שההבדלים בתכונותיהם נובעים כולם מצפיפותם השונה. ביסודו של דבר, כל מצבי הצבירה מורכבים ממולקולות ואטומים, עם כל המשתמע מכך. אשמח להרחיב לגבי 'הקטנת המשקל' לכשאתפנה מעט יותר. זה יהיה מבוא קצרצר לחוק ה-1 ולחוק ה-3 של ניוטון. את מוזמנת כמובן בכל עת לשאול, ולהעמיק את ידיעותייך. כל טוב, בנצי - שיחה 17:03, 2 בנובמבר 2008 (IST)

אין בעיה. אני אבדוק את העמוד בתדירות גבוהה יותר. תודה רבה! 77.127.162.37 06:59, 3 בנובמבר 2008 (IST)

דרך אגב, דרך פשוטה להוכיח לילד שלאוויר יש משקל היא כדורגל ריק מול כדורגל מנופח כהוגן. מאחר והאוויר בכדורגל מנופח כהוגן דחוס, אפקט ארכימדס מוחלש וההפרש במשקל ברור, במיוחד בעזרת מאזניים. אילן שמעוני - שיחה 02:09, 6 בנובמבר 2008 (IST)

דיבוב סרטים

שלום,בעת נסיעתי באירופה נתקלתי בתופעה מציקה קמעה,הדיבוב. מדוע מדינות קרי רוסיה גרמניה צרפת ואזורים במזרח אירופה הנוהג המקומי הוא לדובב את הסרטים? הרי כל חווית הסרט היא בעצם לשמוע את הדמויות המקוריות ואת אופן הדיבור. היכול להיות שנוהג זה נוצר עקב המלחמה הקרה?מלחמת העולם השניה? או עקב כך שאנגלית היא לא שפה מדוברת במדינות רבות כמו בארצינו חרף זאת שהיא שפה בינלאומית.מה דעתכם בנושא?תודה.

יש קשר כלשהו בין רמת ידיעת האנגלית במדינה לבין דיבוב סרטים משודרים. בעוד בצרפת עדיין יש רוב שאינו יודע אנגלית ברמה מספק לצפות בסרט, בהולנד ובחלקים הפלמים של בלגיה דוברים אנגלית טובה מאוד והטלוויזיות שלהם מקרינות סרטים אך ורק באנגלית וללא דיבוב. ברוסיה סביר להניח שהדבר נובע מהיחס בין שתי המעצמות לשעבר (וגם העובדה שרמת האנגלית ברוסיה אינה גבוהה כמו בהולנד לדוגמה). זה יכול להיות קשור גם לגאווה לאומית (דיבוב אינו רק תרגום, אלא ניתוק מלא משפת המקור. כמו לקרוא לרומיאו ויוליה "רם ויעל"), יכול להיות קשור להרגל עממי או נוהג ויכול לנבוע מהסיבות למעלה[5]. בברכה, Tahmar1900 - שיחה 00:19, 2 בנובמבר 2008 (IST)

סיבה נוספת - אחוז האנאלפבתיות. כשאחוז האנאלפבתיות גבוה, זה לא יעיל לשים כתוביות תרגום, ולכן מדבבים. טוסברהינדי (שיחה) 10:46, 2 בנובמבר 2008 (IST)

לפי דעתי, הסיבה העיקרית היא כלכלית. הכנת דיבוב יקרה בהרבה מכתוביות. לכן עבור שוק קטן, כמו השוק הישראלי או ההולנדי-פלמי זה פשוט לא משתלם לדבב, אלא במקרים מיוחדים. eman • שיחה • ♥ 16:21, 2 בנובמבר 2008 (IST)

לפני כמה זמן צפיתי בשישים דקות, ועשו שם כתבה על העוני באפריקה. כשהכתב ראיין את אחד מהילדים בכפר שמעתי להפתעתי שהילד מדבר אנגלית שותפת במבטא אמריקאי. לקחו לי כמה שניות להתאפס ולהבין, שלא רק שהאמריקאים דיבבו את מה שהילד אמר, אלא גם שלמדובב היה קול של ילד בן 12 (-: AMIRBL25 - שיחה 16:30, 2 בנובמבר 2008 (IST)

אני מסכים עם עמנואל. יחסיות האמת • ♥ • ה' בחשוון ה'תשס"ט 03:08:32

ההסבר של עמנואל טוב אבל לא תמיד מתאים, לדוגמה, הטלוויזיה הוולונית בבלגיה מדובבת והטלוויזיה הפלמית לא, אע"פ שלא מדובר בשוק גדול בכלל. יכול להיות שחלק מהתכניות מדובבות בצרפת ונקנות, אבל אי אפשר לסמוך על זה. בברכה, Tahmar1900 - שיחה 14:20, 3 בנובמבר 2008 (IST)

גם אם זה מדובב בבליגה לצרפתית, יהיה לזה שוק גם בצרפת. פחות חשובה המדינה, ויורת חשובה השפה פה. eman • שיחה • ♥ 17:04, 3 בנובמבר 2008 (IST)

מהירות אינטרנט

בדקתי את מהירות האינטרנט שלי דרך אתר ייעודי לכך 0http://www.speakeasy.net/speedtest/)והיא 2791.6KB/sec transfer rate להורדה. ו 61.9 KB/sec להעלאת קבצים. 1) האם זה הרבה או קצת? 2) מה זה בעצם הפער בינו לבין מה שהמחשב אומר לי (mbps 100)? 3) אני משלם תוספת תשלום על חבילה מהירה (10 לעומת 3) זה אומר שהחברה לא מספקת בכל מקרה מעבר ל3 ואני יכול בעצם לעבור לחבילה הזולה יותר? "מוטלה1"

זה אומר שמהירות ההורדה היא 3MB שזה בסדר גמור. להעלאת קבצים המהירות די עלובה וכדאי שתבדוק עם הספק. בד"כ העלאה היא כ-10% מהורדה, דהיינו 300KB. המהירות (mbps 100) היא מהירות הרשת הפנימית שלך. לא הבנתי את סעיף 3. אם אתה משלם כדי לקבל 10MB אתה לא מקבל את זה. חגי אדלר • שיחה • השתמשת כבר בבוט אכלוס הקטגוריות? • ד' בחשוון ה'תשס"ט • 07:17, 2 בנובמבר 2008 (IST)

האתר הזה לא מייצג (או מייצג לא בצורה שלמה). נסה למשל את בזק בינלאומי. ‏Yonidebest Ω Talk‏ 10:53, 2 בנובמבר 2008 (IST)

ניסיתי באתר http://www.speedtest.net/ ושם קיבלתי 21040 kbps להורדה ו 490 kbps להעלאה. אני פשוט משלם כאילו אני מקבל 10Mbps ואם אני בכלל לא מקבל את זה/המהירות הנוכחית בהחלט מספיקה לי. אז אני יכול לעבור לחבילת גלישה זולה יותר של 3mbps. לא כל כך הבנתי את ההסבר על המהירות הפנימית של הרשת. אשמח אם תוכל להרחיב.

יש להניח כי ספק האינטרנט שלך (לדוגמה 012 סמייל, 013 נטוויז'ן, בזק בינלאומי וכן הלאה) מאפשר לך לגלוש במהירות X בעוד שהתשתית (לרוב בזק או HOT) מאפשרת מהירות Y. המהירות הנמוכה היא הקובעת. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 19:02, 3 בנובמבר 2008 (IST)

יש פה קצת בלבול ביחידות המידה, שים לב האם מדובר על Mbps או MBps את הראשון יש לחלק ב8 כדי להגיע לשני, מכאן יוצא ששני האתרים טוענים שהמהירות שלך היא בסביבות ה20 Mbps שזה כמדומני *יותר* ממה שאתה משלם עליו (בהנחה שאתה משלם על 10Mbps ולא 10MBps). לגביי מהירות העלאה, שוב שני האתרים מסכימים שיש לך פחות או יותר 490Mbps, אם זה מעט או הרבה זה כבר תלוי על מה אתה משלם. בברכה, --איש המרק - שיחה 11:41, 8 בנובמבר 2008 (IST)

זנות בהלכה היהודית

― הועבר לדף שיחה: זנות

קבצי DAT

מה זה הדבר הזה? והאם קיימת דרך לפתוח אותם? ירון • שיחה 20:30, 2 בנובמבר 2008 (IST)

אלו קבצים עם מידע עבור תוכנה, ואפשר לפתוח אותם בNOTEPAD. כשפותחים קבצים כאלו בNOTEPAD חלקם קריאים, וחלקם מוצפנים. אם הקובץ מוצפן, כדאי לחפש בגוגל הסבר על קובץ dat עם התייחסות לתוכנה שהקובץ שייך אליה. ערן - שיחה 22:00, 2 בנובמבר 2008 (IST)

מה ההבדל בין חוקר לבלש?

חיפשתי בויקיפדיה ובאתר של המשטרה ולא מצאתי. ראיתי שהם מגייסים חוקרים ובלשים והם מפרידים ביניהם אבל לא הבנתי איך התפקיד שלהם שונה בדיוק? מישהו יודע? תודה.

בגדול, חוקר הוא מי שיושב במשרד וחוקר אנשים, חשודים או מי שמגישים תלונות וכדומה. בלש הוא מי שמסתובב גם בשטח ומחפש עבריינים או מנסה לאסוף ראיות ולמצוא מי ביצע פשע מסוים. הרבה פעמים בבגדים אזרחיים. נרו יאיר • שיחה • ה' בחשוון ה'תשס"ט • 11:24, 3 בנובמבר 2008 (IST)

שינה

כיצד יש לומר? אני יושן או אני ישן? הן יושנות או הן ישנות, וכן הלאה? תודה... 84.229.250.45 23:08, 2 בנובמבר 2008 (IST)

ישן, ישנה, ישנים, ישנות. בניין קל משקל קטל (קמץ, צירה). כמו שמן, שמנה, שמנים, שמנות. ירון • שיחה 23:13, 2 בנובמבר 2008 (IST)

האם יש דירוג ספא כמו שיש לבתי מלון

הועבר מלוח המודעות: רציתי לדעת אם יש איזה דירוג למרכזי ספא כמו לבתי מלון, איך נדע אם ספא זה או אחר הוא איכותי ויש בו מטפלים מקצועיים

לדעתי כבר אין דירוג רשמי גם לבתי מלון. אז איך יודעים? כמו כל בעל מקצוע, מהמלצות. נרו יאיר • שיחה • ה' בחשוון ה'תשס"ט • 11:34, 3 בנובמבר 2008 (IST)

אני חושב שלבתי מלון בארץ אין דירוג רשמי, אך לחלק מבתי המלון בחו"ל יש דירוג רשמי. גילגמש • שיחה 12:13, 3 בנובמבר 2008 (IST)

מהי המשמעות

של "פכר ידיו" ? תודה... 84.229.250.107 15:26, 3 בנובמבר 2008 (IST)

לפכר ידיים או אצבעות משמעו שילובן או הצמדתן בחוזקה זו לזו (,המלון החדש, אבן שושן, הוצאת קרית ספר, 1981). בנצי - שיחה 16:22, 3 בנובמבר 2008 (IST)

ראה פכירת אצבעות. נעה - שיחה 18:56, 3 בנובמבר 2008 (IST)

שאלה

האם יכולה להיות התנגשות עריכה עם בוט? AMIRBL25 - שיחה 17:01, 3 בנובמבר 2008 (IST)

כן. דניאל צבי • שיחה 11:52, ו' בחשוון ה'תשס"ט (4.11.08)

שפלת יהודה

מהם הגבולות הגיאוגרפיים של חבל ארץ זה? האם קיימות הגדרות שונות? האם קיימת הגדרה נוספת מלבד זו הגיאולוגית? האם רחובות נמצאת בשפלה? האם חבל לכיש נמצא בשפלה? אני נתקל בתשובות סותרות.

על-פי המסמך הזה, שמתבסס ככל הנראה על הגדרה גיאולוגית (עמוד 33 ואילך), הגבולות מצומצמים ביותר, ולא כוללים את רחובות, חבל לכיש, מודיעין ואפילו בית גוברין (ראו במפות השונות המופיעות לאורך המסמך). Gidip - שיחה 18:22, 3 בנובמבר 2008 (IST)

הנה לך הגדרה: "השם שפלה או שפלת יהודה נתייחד לאזור שמן המרגלות המערביים של הרי יהודה ועד לתחילת עמק החוף: זהו שטח המשתרע מן שער הגיא ולטרון במזרח עד לרמלה ולוד במערב ומן פלגיו של הירקון בצפון ועד לנחל שורק בדרום." על המקור ועוד ראו הערך "שפלת יהודה", באתר ויקישיבה. וְתֵן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה , דניאל ונטורה - שיחה 14:02, 6 בנובמבר 2008 (IST)

בחירות בארה"ב

האם זה נכון שהבחירות נמשכות מס' ימים, או שכל המצביעים מצביעים באותו יום? תודה מראש, איתי סי קיו - שיחה 19:35, 3 בנובמבר 2008 (IST)

קודם כל, כמו כל דבר בארה"ב, זה שונה ממדינה למדינה.

בעקרון יום הבחירות הוא מחר, והוא נמשך יום אחד.

ברוב, אם לא בכל, המדינות יש מה שנקרא Absentee vote - אם אתה רשום להצבעה באוהיו, אבל נמצא נניח בקליפורנהי, או בישראל, אז אפשר לבקש את טופס ההצבעה מראש ושולחים אותו בחזרה בדואר.

כמו כן, בחלק מהמדינות יש הצבעה מוקדמת - מספר מצומצם של אתרי הצבעה שפתוח בשבועות שלפני יום הבחירות, ושניתן להצביע שם.

באורגון כל ההצבעה מתקיימת בדואר, כמו עם ה absentee vote. האזרחים מקבלים לביתם את טופסי ההצבעה, וצריכים למלא אותם ולשלוח עד יום הבחירות.

eman • שיחה • ♥ 19:47, 3 בנובמבר 2008 (IST)

יגאל עמיר

1. האם נתנו לו לממש את זכות הבחירה שיש לו לכנסת/לראשות הממשלה?
2. האם הוא עבר עבירה שיש עימה קלון?
3. אם לא, האם הוא יכול להתמודד מהכלא בבחירות לכנסת/לראשות הממשלה?

1. כו והוא אף מימש.
2. מה עוד צריך לעשות בשביל קלון? טבח המוני?
3. נו באמת.

למי הוא הצביע אם זה ידוע? אפשרו לו הצבעה חשאית? יש מחבלת מורשעת שעברה עבירה שאין עימה קלון ומתמודדת לראש רשות מקומית עכשיו. http://www.inn.co.il/News/News.aspx/181071

תשובות:

• כן, ליגאל עמיר (כמו לאסירים פליליים אחרים) מותר לבחור לכנסת. הזכות לבחור היא זכות חוקתית שקיימת גם למי שמרצה עונש מאסר. לצורך העניין מביאים קלפיות לכלא.
• כן, רצח הוא עבירה שיש קלון.
• לא, הוא לא יכול להתמודד.
  

(רק עכשיו, אחרי שכתבתי את זה, ראיתי שענו כבר מעלי).

• ההצבעה היא חשאית גם כשהיא מתרחשת בכלא. אי אפשר לדעת למי הוא הצביע. אפשר לנחש שלא למפלגת מרץ.
• לא ידוע לי על מחבלת מורשעת שעברה עבירה שאין עמה קלון (אלא אם מדובר על תליית כרזות או דבר דומה), ושמתמודדת לראשות רשות מקומית. אם תפרט ותביא מקור לדבריך, נוכל להתייחס. ‏Danny-w‏ 17:37, 8 בנובמבר 2008 (IST)

אה, הוא די נתן מקור. לא נראה לי שבעבירה יש קלון, אחרת לא היו נותנים לה להתמודד, אבל בהחלט יש בכך טעם לפגם. [6] נוי - שיחה 17:41, 8 בנובמבר 2008 (IST)

תשובה: מבחינת החוק, תוקף הקלון לאחר עבירה פלילית הוא 7 שנים לאחר השחרור מהכלא. זאת גם אם מבחינה מוסרית וחברתית הקלון נותר. רוצח ששוחרר מהכלא לפני מעל 7 שנים יוכל לרוץ לבחירות מבחינה חוקית; גם אם מבחינה מוסרית וחברתית ניתן להסתייג. אולי אם מספיק בוחרים יסתייגו - הוא לא ייבחר. ‏Danny-w‏ 18:04, 8 בנובמבר 2008 (IST)

יש תיכון "אורט" בחברון?!

שאלתי בדף השיחה של יונה פיטלסון ולא קיבלתי תגובה... אולי מישהו כאן יודע. על פי המאמר הנ"ל, האדריכל תכנן את בי"ס "אורט" בחברון. גוגל לא שמע מעולם על תיכון כזה. היה או לא היה? -- ‏גבי‏ • שיח 11:51, 4 בנובמבר 2008 (IST)

אני מצטרף לתמיהה. אורט אמור להיות ארגון יהודי, ולמיטב ידיעתי מעולם לא היה תיכון יהודי בחברון. נרו יאיר • שיחה • ו' בחשוון ה'תשס"ט • 17:23, 4 בנובמבר 2008 (IST)

היום אין תיכון אורט בחברון וגם לא היה. מעבר לקו הירוק רק באריאל יש היום אורט (וגם זה רק מהשנה). שנילי • שיחה 20:15, 4 בנובמבר 2008 (IST)

מה הקרב הגדול בהיסטוריה?

מהו הקרב הגדול ביותר בהיסטוריה, כלומר שהכי הרבה אנשים השתתפו בו? אני יודע שקרב קורסק הוא קרב השיריון בשיריון הגדול ביותר, אך מהו קרב החי"ר הגדול ביותר? מן הסתם הוא במלחמת העולם השנייה.תודה רבה.

המערכות הענקיות בחזית המזרחית במלחמת העולם השנייה, אכן נחשבות לגדולות בהיסטוריה. השאלה תלויה במידה רבה במושג "קרב". קרב קורסק היה מתוחם בזמן לימים ספורים, וקל לכמת את גבולותיו הן מבחינה גיאוגרפית, הן מבחינת משך הזמן, והן מבחינת סד"כ הכוחות. מערכות אחרות, כקרב סטלינגרד או קרב מוסקבה נמשכו חודשים, והן "מלחמות קטנות" בתוך מלחמת העולם השנייה, בעלות שלבים רבים, שכל אחד מהם יכול להחשב כ"קרב" בפני עצמו. קביעת מספר המשתתפים ב"קרב" היא בעייתית, הן מבחינת הדיווחים שלפחות בצד הסובייטי תמיד לוקים באי וודאות, והן מבחינת התיחום בזמן ובמקום. מערכת סטלינגרד לכשעצמה כללה מספר אדיר של כוחות שלחמו זה בזה, אך המדובר במערכה שהייתה מאוד נרחבת מבחינה גיאוגרפית, ובעלת שלבים רבים שכל אחד מהם עומד כמעט בפני עצמו. מערכות קטנות יותר, שיכולות להחשב כ"קרב" הם מערכת מוסקבה (כאן יש לשאול האם "מתקפת הנגד המוסקבאית" נחשבת כחלק מהקרב, והאם המערכה ברז'ב נחשבת כחלק מהקרב, שתי שאלות שתשובה עליהן יכולה להביא לתנודה של מאות אחוזים בסד"כ הלוחמים) ומערכת הכיתור האדירה באוקראינה (קרב קייב) בספטמבר 1941. התשובה לשאלה "איזה מהן הגדולה ביותר" תלויה מאוד בתיחום הכרונולוגי והגיאוגרפי של החזיתות. אין המדובר במדע מדוייק, וכל הקרבות הללו - ברברוסה, מוסקבה, סטלינגרד, יכולים להחשב ל"קרב הגדול ביותר" בתיחום שונה של החזיתות ומשך הזמן. אלמוג*הצטרפו למיזם המדינות* 12:59, 4 בנובמבר 2008 (IST)

לא יודע אם זה נקרא "קרב", אך המערכה בעלת היקף הכוחות הגדול ביותר היא כמובן מבצע ברברוסה. שלוש קבוצות ארמיות גרמניות תקפו לאורך חזית של אלפי ק"מ סד"כ דומה של הצבא האדום. במערכה השתתפו 8 עד 10 מליון חיילים. חגי אדלר • שיחה • השתמשת כבר בבוט אכלוס הקטגוריות? • ז' בחשוון ה'תשס"ט • 18:34, 4 בנובמבר 2008 (IST)

אני חושב שהמשתמש התייחס לקרב תחום בזמן ולא למערכה שלמה כמו קרב סטלינגד. בכל אופן, הקרבות בחזית המזרחית במלחמת העולם השניה הם באמת מהגדולים בהיסטוריה. אבל היו קרבות גדולים גם לפני כן. למשל בקרב מוקדן במלחמת רוסיה יפן השתתפו כחצי מילייון בני אדם. גם בקרב העמים (נפוליון נגד כל השאר) השתתפו כמה מאות אלפי בני אדם מכל צד. גילגמש • שיחה 18:38, 4 בנובמבר 2008 (IST)

מקור תמונת הפתיח בגמרא

האם מישהו יודע מה מקור תמונה זו, שמופיעה בתחילת כל ש"ס וילנא (לפחות הרוב), וגם בחלק מהחומשים? האם מקורה בבניין/שער כל שהוא?

בתודה מראש, Agbad (שיחה | תרומות) - בו' בחשוון ה'תשס"ט 14:48, 4 בנובמבר 2008 (IST)

נראה יותר כמו ארון קודש, לא? נרו יאיר • שיחה • ו' בחשוון ה'תשס"ט • 23:22, 4 בנובמבר 2008 (IST)

לא מסתדר לי. פרחים ליד ארון קודש הם לא כמו עצים (אשרה) שנוטעים בהר הבית (שזה אסור!!!!!!!!)? Agbad (שיחה | תרומות) - בז' בחשוון ה'תשס"ט 07:22, 5 בנובמבר 2008 (IST)

וכי לא שמים פרחים וענפים ליד הארון בשבועות? לא כל כך נראה שזה בניין בגלל הפרכות מבד התלויה למעלה. בכל מקרה, אם תמצא תשובה אשמח להתעדכן. נרו יאיר • שיחה • ז' בחשוון ה'תשס"ט • 08:08, 5 בנובמבר 2008 (IST)

העברת אמיילים לרשימת אנשי הקשר בחשבון הדוא"ל

יש לי רשימת של אימיילים בקובץ אקסל. האם זה אפשרי לייצא את הרשימה ושהאנשים יתווספו לרשימת אנשי הקשר שלי? באיזה חברות דוא"ל אפשר לעשות את זה, ואיך?

שאלה דחופה

אני צריכה תמונה של ציור מהסגנון של האומנות המושגית ואין פה באתר.. זה דחוף אז בבקשה ענו לי מהר תודה

ראי http://commons.wikimedia.org/wiki/Category:Conceptual_art שנילי • שיחה 20:27, 4 בנובמבר 2008 (IST)

הֶ‏ר

מהו פירושו? אני מניח שזה בגרמנית, האם מישהו יכול לכתוב אותו בגרמנית? תודה, 84.229.245.214 21:19, 4 בנובמבר 2008 (IST)

בגרמנית כותבים de:Herr. דניאל צבי • שיחה 21:23, ו' בחשוון ה'תשס"ט (4.11.08)

דומני שזו המקבילה למר בעברית, או ל-Mr באנגלית. בנצי - שיחה 22:43, 4 בנובמבר 2008 (IST)

במקור זהו תואר אצולה גרמני, מקביל ל־Lord באנגלית. בגרמנית עילית עתיקה המילה הייתה herro, ומשם זה התגלגל לגרמנית ולשוודית. אפשר לראות את המשמעות של אצולה במילה "Herrenvolk" שתיארה את "גזע העל" הגרמני באידיאולוגיה הנאצית. דניאל • שיחה 07:39, 5 בנובמבר 2008 (IST)

שיר של דורי בן זאב

אני מחפשת שיר של דורי בן זאב בנושא מצעד הספרים מה שם השיר והאם אפשר למצא אותו באתר ואיזה

איזה עץ זה?

מי יודע?

כיתוב תמונה

קודם כל, חבל שהפונה לא מזדהה עם שם וחתימה כמקובל כאן. באמת חבל. שנית, צילום מאוד יפה של עץ מאוד יפה, בשיא הפריחה שלו. שלישית, מאחר והוא מופיע גם בשדרות מסוימות במודיעין, אפנה למח' הגינון בעירייה שלנו, כדי לנסות לזהותו, בהנחה שמישהו לא הקדים אותי כבר בינתיים. ברכות, בנצי - שיחה 18:24, 5 בנובמבר 2008 (IST)

זה נראה כמו מכנף נאה שהרכיבו עליו פרחי בוגונוויליה P: ... יותר ברצינות - כנראה שזה מכנף נאה או קרוב שלו, למרות שמעולם לא ראיתי מכנף נאה עם צבע פריחה שכזה. אילן שמעוני - שיחה 19:37, 5 בנובמבר 2008 (IST)

פנסית דו-נוצתית Koelreuteria bipinnata.

Gidip - שיחה 20:16, 5 בנובמבר 2008 (IST)

? probably

יש לי שאלה קצת מוזרה, רציתי לדעת למה ב"לוגו" של בירה קרלסברג כתוב:probably the best beer in the world?

האם אסור להם לכתוב שהבירה שלהם היא הטובה ביותר(כלומר מבחינה חוקית)? תודה, רחלי.

זה נראה יותר עניין של תרבות ונורמות דיבור מאשר שאלה של חוקיות. בתרבויות מסוימות באירופה אין זה מקובל להתהדר בתארים נעדרי ביסוס מוכח, כך שהוספת probably, מקנה להצהרה מידתיות ראויה. זה דומה להצהרת 'אינני יודע' או 'אינני בטוח בכך', שבמקומותינו נחשבים פחותים מיומרות שרלטניות למיניהן. הכל שאלה של נורמות תרבותיות בסופו של דבר. בנצי - שיחה 19:30, 5 בנובמבר 2008 (IST)

זו סיסמת הפרסומת שלהם, או בעברית "מסתבר שזו הבירה הטובה בעולם". ‏עמיחי 20:36, 5 בנובמבר 2008 (IST)

לא זו היתה כוונת השואלת. היא לא ביקשה תירגום, אלא למה נמנעו מלפרסם "זו הבירה הטובה בעולם". בנצי - שיחה 20:53, 5 בנובמבר 2008 (IST)

כפי שכתבתי, זו סיסמת הפרסומת שלהם, שאני מכיר באנגלית ובעברית. למה הם בחרו אותה? אני לא מבין בפרסום. ‏עמיחי 21:01, 5 בנובמבר 2008 (IST)

השבוע קראתי (אני לא מצליחה להיזכר היכן) שהם הוסיפו את המילה "probably" לסלוגן, על מנת להגן על עצמם מפני תביעות. נעה - שיחה 22:08, 5 בנובמבר 2008 (IST)

זה כמו שחברות בארץ בפרסומות מציינות "החברה הטובה ביותר בשירות לקוחות" ואחרי זה יש "לפי סקר ישעיהו משבת 1970" וכו'. --62.0.157.153 14:07, 6 בנובמבר 2008 (IST)

אני, אישית, בספק. בערך en:Carlsberg Group#Advertising מצוין בפשטות שהסיסמה, לרבות ה-Probably, הומצאה ב-73, ולא מזכיר דבר לגבי נושאים אלו. אני חושב שזה פשוט עבודת קופירייט מוצלחת שנועדה למתג את החברה וליצור סיסמה ייחודית למוצר, כזו שתזוהה רק איתו. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 14:17, 6 בנובמבר 2008 (IST)

לא כתשובה לשאלה, רק הערה לגבי משהו שהפריע לי - התרגום "מסתבר שזו הבירה הטובה ביותר" איננו מדויק. probably יש לתרגם "קרוב לוודאי", "כנראה", "מן הסתם". "מסתבר" הוא תרגום מתאים ל-apparently, כלומר, בחזקת ודאי, משהו שיש לגביו ראיות, נראה לעין. מסתבר, שגם כשמנסים להנמיך פרופיל באנגלית, העברית הישראלית זוקרת מן הסתם את ראשה בביטחון אופייני...שלומית קדם - שיחה 22:43, 8 בנובמבר 2008 (IST)

• לגבי ההערה האחרונה - זה בדיוק מה שאמרתי בתגובה מוקדמת יותר, אם כי אין זו העברית אלא דוברי העברית. כאן פרסומת ישראלית לא היתה משתמשת בביטוי ספקני בשום רמה שהיא, כאילו הדבר מפחית ממסר בטוח באופן מובלט. שחס וחלילה לא יהיה ספק.
• לגבי האנגלית, דווקא כנראה ומן הסתם מתאימים ל-apparently, לפי שהם נגזרות של סביר להניח. למסתבר העברי ישנן שתי משמעויות: האחת נגזרת מהסתברות (probability), שלה, מחד, משמעות מתימטית המבטאת סיכוי מוגדר, ומאידך, משמעות רחבה יותר, הנגזרת מסבירות, המבטאת תוצאה של הסקה הגיונית כלשהי על המציאות, ולכן במובן זה גם הוא מתאים כתרגום ל-probably, אם כי קרוב לודאי נשמע מוצלח ומתאים יותר. בנצי - שיחה 16:07, 9 בנובמבר 2008 (IST)

מדובר בסלוגן פירסומי שיש מאחוריו מחשבה. לא להתהדר במשהו שאבלוני כמו "הטוב ביותר". מי שחיבר את זה יכול להאמין כי עם קצת ענווה הוא יכול לחדור אל הלבבות.
ואגב, חברת הרץ התהדרה במשך שנים בסלוגן האומר כי היא מספר 2 בעולם (כנראה מול אוויס).
יוספינקה

אכן, לשון המעטה והצטנעות יכולים לקנות הזדהות בקרב קהל גדול יותר. לזה בדיוק התכוונתי בתגובותיי הקודמות. אני מקווה שהדיון שמתנהל כאן יחלחל. בנצי - שיחה 16:07, 9 בנובמבר 2008 (IST)

זכות הצבעה בארה"ב

מאיזו שנה ניתן לכושים בארה"ב זכות הצבעה? אם זה תלוי מדינה באיזה שנה הם יכלו להצביע בכל המדינות?

ראו התיקון ה-15 לחוקת ארצות הברית שנילי • שיחה 20:59, 5 בנובמבר 2008 (IST)

תשובה נוספת: בשנת 1870, מעט אחרי הניצחון במלחמת האזרחים, נחקק התיקון ה-15 לחוקת ארצות הברית, שאסר אפלייה על רקע גזעי במתן זכות בחירה. עם זאת, עדיין הייתה בידי המדינות השונות סמכות לקבוע כי הזכות לבחור (לגברים בלבד, לא לנשים) מותנית בבעלות על קרקע או בבעלות רכוש בסכום גבוה. כתוצאה מכך - לרוב מוחלט של האזרחים השחורים במדינות הדרום לא הייתה בפועל הזכות לבחור. אפלייה זו תוקנה רק בשנת 1962, בתיקון ה-24 לחוקה. ‏Danny-w‏ 17:46, 8 בנובמבר 2008 (IST)

הענקת שמות

האם מישהו מכיר אתר שמסביר על מנהגים הקשורים להענקת שמות בתרבויות מסוימות? זה דחוף מאוד (מאוד) תודה רבה מראש, 81.5.51.166 08:40, 6 בנובמבר 2008 (IST)

ניסית בוויקיפדיה האנגלית? נרו יאיר • שיחה • ח' בחשוון ה'תשס"ט • 09:42, 6 בנובמבר 2008 (IST)

פרי מוזר שמצאתי בבודפשט

על איזה עץ בפארק, והילדים (וגם אני) נורא סקרנים לדעת מיהו, מה שמו, ואם מותר לאכול אותו. האם יש הונגרי בקהל? תמרה ♣ שיחה 12:11, 6 בנובמבר 2008 (IST)

• 
  מי אני?
• 
  ומה שמי?

כדי להגדיל את הסיכוי לקבל תשובה אני מציע לך להעלות את השאלה גם בויקיפדיה ההונגרית (אני בטוח שתמצאי מי שיתרגם לך שניים-שלושה משפטים), או לפחות, בויקינגליש. בהצלחה, בנצי - שיחה 15:58, 6 בנובמבר 2008 (IST)

מי יכול לזהות את מין הזית

[[תמונה:Olive_from_Kedumim.jpg|שמאל|ממוזער|150px|מי יכול לזהות את זן הזית ?]]וְתֵן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְשַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבָהּ , דניאל ונטורה - שיחה 11:51, 9 בנובמבר 2008 (IST)

[

מינאס טירית

האם מינאס טירית, כפי שהיא מופיעה בטרילוגיה של ג'קסון, קיימת כמבנה במקום כלשהו בניו-זילנד? או שמא זהו אמצעי חזותי? תודה... 84.229.249.68 20:00, 6 בנובמבר 2008 (IST)

לצער רבים, לא. כל מה שהוקם לצורך הסרטים פורק, כיוון שצולם בשמורות טבע. לרבות כפר ההוביטים (הייתי שם). מינאס טירית עצמה נעשתה רובה ככולה במחשב. yanshoof - שיחה 09:34, 7 בנובמבר 2008 (IST)

משחקים אצל חיות

אצל אילו חיות מקובלים משחקים כצורת אימון ? כמו כן, האם אפשר לקבל הפניות לתמונות בוויקישיתוף המתארות תופעה כזו ? נוי - שיחה 20:06, 6 בנובמבר 2008 (IST)

כן, בודאי. דוגמה בולטת היא משחקיהם של גורים של חיות החיות בלהקות. גוריהם מתגוששים זה עם זה ועם אמותיהם בדר"כ, כהכנה לתמרוני ציד או הפגנת דומיננטיות, שתי מיומנויות קיומיות בלהקות כאלה. אריות, זאבים וצבועים מהווים דוגמאות ידועות במיוחד. הם כמובן לא יודעים זאת, כיון שהתירגול אינו מודע אצלן, והוא מבוצע מתוך הנאה שסיפוק בצידה, הן מההיבט החושי והן מההיבט הנפשי. זו גם אחת הסיבות העיקריות לכך שבדר"כ, חיות הגדלות בשבי אינן כשירות לחיים בטבע. נסה לחפש או לבקש תמונות מתאימות באתר נשיונל ג'יאוגרפיק. בהצלחה, בנצי - שיחה 00:12, 7 בנובמבר 2008 (IST)

תודה רבה! ובכל זאת, אני מחפש תמונות מוויקישיתוף- אני רוצה להוסיף לפורטל:משחקים אחת כזו, וחשבתי שאם אפנה להכה את המומחה אלמד בדרך משהו חדש. נוי - שיחה 11:44, 7 בנובמבר 2008 (IST)

בתור התחלה מצאתי את זו: [7], אך אני מניח שחיפוש נוסף יכול להעלות תוצאות טובות יותר. ‏gal m‏ 12:45, 7 בנובמבר 2008 (IST)

תודה רבה גם לך! נוי - שיחה 14:30, 7 בנובמבר 2008 (IST)

לבקשתך העליתי 4 תמונות של חתולים משחקים זה עם זה: [8], [9], [10], [11]. רק תבחר. רוליג - שיחה 16:17, 7 בנובמבר 2008 (IST)

איזה תמונות חמודות! נוי - שיחה 17:14, 7 בנובמבר 2008 (IST)

אחוז החסימה בבחירות לרשויות המקומיות

שאלתי גם בשיחה:הבחירות לרשויות המקומיות בישראל.

שאלה מתמטית לגבי אחוז החסימה בבחירות לרשויות המקומיות: לדוגמא, לפי הכתוב בערך בעיר שבה יש 19 חברי מועצה אחוז החסימה הוא כ-3.95% אבל אם מחלקים 100 אחוז ב-19, יוצא שהמודד לכל כיסא במועצה הוא כ-5.26%. האם לא אמור להיות שאחוז החסימה גבוה יותר ממודד למנדט אחד?? תודה, ‏עמיחי 20:19, 6 בנובמבר 2008 (IST)

מפלגה שלא עברה את אחוז החסימה נמחקת מן החישוב, ומכל בחינה מעשית נחשבת כאילו לא התמודדה כלל. לאחר המחיקה נכנסים לתוקף הסכמי עודפים, ואז מתחילים לחלק את המנדטים (השלמים) בין המפלגות שעברו את אחוז החסימה - בשלב הזה מפלגה שקיבלה פחות קולות מן המודד למנדט, עשויה בהחלט לזכות במנדט הראשון שלה. עוזי ו. - שיחה 22:04, 6 בנובמבר 2008 (IST)

יפה. אבל האם יכול להיות מצב אבסורדי של מפלגה שעברה את אחוז החסימה אבל תקבל אפס מנדטים? ‏עמיחי 22:11, 6 בנובמבר 2008 (IST)

כן; אני לא רואה בזה מצב אבסורדי. אחוז החסימה הוא סמן טכני שאומר: אם אינך יכול לגייס כך-וכך תומכים, אל תטרח להתמודד. יש לציבור אינטרס מסויים בכך שיאלצו את המתחרים על תשומת הלב שלו להתאחד לגושים בעלי משמעות (ועל גודל הגושים האלה אפשר להתווכח). עוזי ו. - שיחה 23:45, 6 בנובמבר 2008 (IST)

תודה רבה, ‏עמיחי 07:38, 7 בנובמבר 2008 (IST)

מעצר הבית של חנן גולדבלט

קראתי שחנן גולדבלט נדון לשבע שנות מאסר, לאחר שישב כבר שלוש שנים במעצר בית. האם שלוש שנות מעצר הבית ינוכו משבע שנות המאסר, שלאחר ניכוי שליש הן 4 שנים ו-8 חודשים, כך שהוא יוכל להשתחרר בעוד כשנה וחצי. האמנם? ‏עמיחי 10:16, 7 בנובמבר 2008 (IST)

בהארץ כתוב במפורש שזמן המעצר לא ינוכה. נוי - שיחה 11:45, 7 בנובמבר 2008 (IST)

תודה. למה? ‏עמיחי 12:18, 7 בנובמבר 2008 (IST)

זה הגיוני, מעצר בית הוא "עונש" קל הרבה יותר ממאסר או מעצר. כמדומני שכאשר יש מעצר בית ממושך הוא גורם להקלה מסוימת בגזר הדין, אבל לא לתחליף. נרו יאיר • שיחה • ט' בחשוון ה'תשס"ט • 14:42, 7 בנובמבר 2008 (IST)

תוקעים אותי

בחודשים האחרונים אני בא לבקר בויקיפדיה, אבל המחשב - פנטיום צעיר ונמרץ בן שנה וחצי וזכרון פנימי של חצי ג'יגה - פעמים רבות לא מצליח להיכנס. וגרוע יותר: הוא תוקע לי את המסך. בכל האתרים האחרים אין לו שום בעיה.
למה ?

נסה להשתמש בדפדפן פיירפוקס [12] וחזור לספר האם הבעיה עדיין ממשיכה. אליבאבא - שיחה 12:28, 7 בנובמבר 2008 (IST)

גם אצלי - עם מחשב הרבה יותר חזק - אותה הבעייה בדיוק!--איתי כהן - שיחה 16:41, 7 בנובמבר 2008 (IST)

ביכר

מה זה "ביכר"?

העדיף. ‏עמיחי 14:26, 7 בנובמבר 2008 (IST)

מר גמיש באנגלית

האם יש בארה"ב מרגמיש? אם כן, איך הוא נקרא? ובאותו נושא, למישהו יש תמונה של מר גמיש? אני עומד לכתוב את הערך. HeLg •עזרו לי בתבניות! • שיחה . 13:45, 7 בנובמבר 2008 (IST)

קשור לרוג'ר הרגריבס או משהו אחר? ‏עמיחי 14:55, 7 בנובמבר 2008 (IST)

לא, הבובה הזאת שמלאה בקמח ועוטף אותו גומי. מכיר? HeLg •עזרו לי בתבניות! • שיחה . 17:26, 7 בנובמבר 2008 (IST)

לא מכיר. מצטער, ‏עמיחי 21:05, 8 בנובמבר 2008 (IST)

אני לא יודע את השם באנגלית, אבל תמונות יש בגוגל - תחפש "מר גמיש" במקום החיבור, למשל יש את:

http://balonir.com/media/matanot/mar%20gamish.JPG
תקחו בלון, תציירו לו פנים ותמלאו אותו בקמח וזה מר גמיש - הוא לרוב נקרע ויצא ממנו הקמח. אני מקווה שזה עוזר למישהו להיזכר. תבקש מהאנשים שצילמו את התמונות זכות להשתמש בהן בויקיפדיה או שתקנה מר-גמיש ותצלם אותו. --62.0.184.236 02:59, 9 בנובמבר 2008 (IST)

"המשיסה"

מי יכול להגיד לי כיצד קראו לספר הזה של אמיל זולא במקור?אינגסוק 17:12, 7 בנובמבר 2008 (IST)

La Curée? אביעדוס 23:52, 7 בנובמבר 2008 (IST)

תודה.אינגסוק 01:12, 8 בנובמבר 2008 (IST)

בשמחה. אביעדוס 01:31, 8 בנובמבר 2008 (IST)

מה דינו של מועמד לסנאט ולנשיאות בארצות הברית?

האם מועמד שרץ במקביל באותו מועד גם לסנאט (או לבית הנבחרים) בארה"ב וגם לנשיאות מתמוד במקביל ב 2 קמפיניים? האם קרה שמועמד רץ ל 2 משרות וזכה רק באחת או אפילו הפסיד בשתיהן? מה קורה עם מועמד שזוכה ב 2 המשרות?

הוא יכול להתמודד במקביל, אם הוא זוכה בשני המשרות הוא צריך לוותר על אחת. דוגמה לכך אפשר לראות בג'ו ליברמן שהתמודד בשנת 2000 גם על מושב בסנאט וגם לסגנות הנשיא, אם הוא היה זוכה בשניהם הוא היה צריך לוותר על המושב בסנאט ומושל המדינה שלו היה למנות סנאטור שייצג את המדינה.אינגסוק 19:59, 7 בנובמבר 2008 (IST)

האמת שזה קרה עכשיו. ג'ו ביידן נבחר גם לעוד כהונה בסנאט השבוע, אותה כמובן לא יימלא, והמושל ייבחר מחליף למשך שנתיים עד הבחירות הבאות, אז יערכו בחירות מיוחדת לשארית הכהונה שלו. אגב, בזמנו היתה תרעומת כנגד ליברמן, משום שהמושל של קונטיקט היה רפובליקני, ואם גור היה מנצח, המושב היה עובר מפלגה, דבר שהיה לו משמעות רבה אז, כי באוהת שנה גם נוצר תיקו בסנאט. במקרה של ביידן זה לא משנה, כי מושל דלאוור הנוכחי הוא דמוקרט. eman • שיחה • ♥ 02:20, 8 בנובמבר 2008 (IST)

שיר הקאובוי

יש שיר שלפי מה שאני יודע מזוהה עם קאובוים, אבל אני לא יודע בוודאות. לא הצלחתי להבחין מה המילים אבל בתחילת הפזמון הזמר אומר משהו כמו :"nat nat do...". אני יודע שאי אפשר ללמוד מזה הרבה אבל זה שיר מוכר מאוד אז חשבתי למה לא לשאול. מישהו יודע את שם השיר?

אה.. Cotton-Eyed Joe? אביעדוס 23:38, 7 בנובמבר 2008 (IST)

בדיוק, תודה

בשמחה. אביעדוס 23:49, 7 בנובמבר 2008 (IST)

מקור המילה "פרענק"

מדי פעם אני שומע את המילה "פרענק" או גם "פרענק פארח" אני מבין שזו מילת גנאי או כינוי ליהודים ממוצע מזרחי מעניין אותי מה מקור המילה,מאיפה זה מגיע ולמה בתודה שרגא!!!

לפי רוביק רוזנטל, מילון הסלנג המקיף מקור המילה פרענק הוא במילה הספרדית FRANCOS, כך נקראו בימי הביניים בספרד ובמזרח הקרוב הפרנקים, השבטים הגרמניים שמוצאם באירופה. עם הזמן פרנקוס או פרנג'ים הפך כינוי לאירופים במזרח (גם בפי הערבים). בירושלים של פעם כשאדם החל להתלבש בסגנון אירופי, היו אומרים שהוא לובש פראנג'י (באירופה המזרחית היו אומרים שהוא לבוש כמו דייטש, גרמני). לארץ ישראל עלו בעבר צאצאי מגורשי ספרד דוברי לאדינו מהאימפריה העות'מאנית ומאחר שהם הגיעו מאירופה לארץ ישראל האשכנזים דוברי היידיש כאן כינו אותם בשם פרנקים או ביידיש פרענקים (יש לציין שהאימפריה העותמאנית שלטה על כמעט מחציתה של אירופה בתקופות שונות והגיעה מערבה עד לוינה). כך שיהודי ספרדי כונה על ידי האשכנזים בשם הגנאי פרענק והוסף לו התואר פארח שביידיש זו מחלת עור וכינוי גנאי.--‏Avin • שיחה‏ 12:43, 8 בנובמבר 2008 (IST)

יש לנו ערך על זה. גילגמש • שיחה 12:54, 8 בנובמבר 2008 (IST)

א) איזה? ו-ב) אולי כדאי להוסיף את המידע לערך כינוי גנאי, לצד ווזווז. אביעדוס 15:23, 8 בנובמבר 2008 (IST)

גילגמש, לאיזה ערך אתה מתכוון כשכתבת:"יש לנו ערך על זה".--‏Avin • שיחה‏ 00:42, 9 בנובמבר 2008 (IST)

בבית הספר היסודי הופיע המונח בספר הלימוד שלי (אין לי מושג מה היה שמו, אבל יש להניח שהוא אושר ע"י משרד החינוך) כתיאור ליהודים ממוצא ספרדי. רק שנים מאוחר יותר גיליתי שזה אמור להיות גם כינוי גנאי. ‏DGtal‏ 00:58, 9 בנובמבר 2008 (IST)

בתחילה נקראו היהודים הספרדים דוברי הלאדינו בלבד בשם פרענקים ועם הזמן נקראו כך כל היהודים שאינם אשכנזים שמוצאם מכל ארצות האסלאם והיו שייכים לעדה הספרדית במובן הרחב. כך שהשימוש במילה פרענק ככינוי גנאי התפתח עם הזמן.--‏Avin • שיחה‏ 20:50, 9 בנובמבר 2008 (IST)

לפי הערך שם משפחה יהודי שמות משפחה מסוימים הם כינויים שבאו לציין את השתיכותו הקודמת של אבי המשפחה, למשל השמות כמו: פרנק, פרענק, פרנקו, פרנקל וכדומה מציינים שמדובר במישהו מארץ הפרנקים (ספרדי) שעבר לעדה אשכנזית בעוד ששם כמו אשכנזי מציין את ההפך, בן עדות אשכנז שעבר לעדה ספרדית.--‏Avin • שיחה‏ 21:07, 9 בנובמבר 2008 (IST)

נביאות בתנ"ך

מיהן שבע הנביאות הנזכרות בתנ"ך?

על פי קטגוריה:נביאים בתנ"ך הנביאות הן: שרה, מרים הנביאה, דבורה הנביאה, חנה, אביגיל, חולדה הנביאה ואסתר המלכה. AMIRBL25 - שיחה 16:25, 8 בנובמבר 2008 (IST)

יש לציין שלא כל שבע הנביאות נזכרות בתנ"ך כנביאות והן נכנסו לקטגוריה זו על פי דברי חז"ל.--‏Avin • שיחה‏ 00:36, 9 בנובמבר 2008 (IST)

הערתך מאוד במקומה. הקדמת אותי. לא אחת, כותבים כאן ובמרחב הערכים באופן שאינו מבחין בין עובדות היסטוריות מתועדות, כלומר שיש להם סימוכין מחוץ לתנ"ך, לבין מיתוסים או אמונות המבוססות על דברי חז"ל, בתורת אמונת חכמים, כשאלה נתפסים כאמת, באופן שאינו מבחין, או שאינו מבחין כראוי, בין שני 'סוגי' הסימוכין. בנצי - שיחה 04:31, 9 בנובמבר 2008 (IST)

שוב אתה מכניס בכוח ויכוחים אידאולוגיים בעמוד הזה ? לא יותר קונסטרוקטיבי שתחזור עם התשובות שהבטחת ממחלקת הגינון ? נרו יאיר • שיחה • י"א בחשוון ה'תשס"ט • 09:24, 9 בנובמבר 2008 (IST)

איפה בכוח ? איפה ויכוח ? ('תודה' על החרוז) ואיפה אידיאולוגי ? דבר לעניין, ואם אינך מסוגל לכך - עסוק בענייניך. ההבחנה שתיארתי בתשובתי הקודמת ידועה בקרב חוקרי המקרא וההיסטוריונים של תקופת המקרא וזו שאחריה. על מה תלין בדיוק ? על העמדת דברים על דיוקם ? לא חשבתי להשיב לך, כי דבריך אינם ראויים, ובפרט כשאתה עובר לירידות אישיות. פעם אתה 'מדוור' ופה אתה 'מחלק עבודות'. מי שמך ? אם בן ישיבה אתה ודתי אתה באורחותיך, האינך מחוייב בדרך ארץ ? הישבתי בכל זאת, לטובת הקוראים. בפעם הבאה שאמצא אותך כאן בנסיבות של הצרת צעדים, אצטרך לפנות לגורמים המתאימים. בנצי - שיחה 15:58, 9 בנובמבר 2008 (IST)

אכן הגיע הזמן ש"הגורמים המתאימים" יחוו דעתם מה הקשר בין תגובותיך בעמוד זה לבין השאלות שעליהן אתה אמור לענות. אתה באמת חושב שענית למעלה לשאלה כפי שנשאלה תוך הקפדה להתמקד בתחומי הידע המעניינים את השואל? נרו יאיר • שיחה • י"א בחשוון ה'תשס"ט • 19:41, 9 בנובמבר 2008 (IST)

דבק

למה הוא לא נדבק לחלקו הפנימי של הבקבוק?

בדר"כ הדבק מתקשה רק כאשר הוא מתייבש (או להפך, סופג לחות). ראה גם בערך דבק. ברק שושני - שיחה 16:21, 8 בנובמבר 2008 (IST)

ڤ

מה השימוש העיקרי של האות הנ"ל, כ-v או g? אל תקמצו בפרטים, איפה משתמשים בה בכל הוראה. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 20:31, 8 בנובמבר 2008 (IST)

על פי הוויקי הערבית الصفحة الرئيسية האות משמשת באלפבית הפרסי ה V ואילו בתוניסיה ובאלג'יריה משמשת כ-G. בארץ ראיתי בעיקר שימוש באות כ "V". "ג" היא לעיתים چ (ראיתי שימוש באות בארץ, לרבות בתעודה הנושאת את שמי הפרטי "גל", על אף שאני מבין שהשימוש העיקרי בה בעולם הערבי הוא כג' J או צ' CH) ולעיתים گ (ראה گ) אלמוג*הצטרפו למיזם המדינות* 08:22, 9 בנובמבר 2008 (IST)

לפי מה שלמדתי בשיעורי הערבית בתיכון, היא לא אחת מ-28 האותיות בא-ב הערבי, חשוב להזכיר. השתמשנו בה על מנת לבטא אותיות שלא קיימות בערבית, כמו v, כפי שהזכיר אלמוג. נעה - שיחה 14:09, 9 בנובמבר 2008 (IST)

אבל האם היא משמשת גם מחוץ לאלפבית הפרסי לתיעתוק V (בארצות שאינן תוניסיה ואלג'יריה)? ובקשר ל-چ, היא משמשת לתעתוק של צ'? בויקיאנגלית כתוב שזו הוראתה רק בשפות שאינן ערבית. ולמה שתשמש ל-ג', בשביל זה יש ﺝ (אגב, איך כותבים ג'ירפה במצרית?). סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 17:33, 9 בנובמבר 2008 (IST)

אחמד טיבי?

מה אתם אומרים, , זה הוא שיושב למטה משמאל? היה צריך להיות בן 23 אז. יחסיות האמת • ♥ • י"א בחשוון ה'תשס"ט 18:21:57

לדעתי לא. א. מדובר בשולחן נשיאות ולא סביר שסטודנט אלמוני בן 23 יישב בו ו-ב. האיש נראה הרבה יותר מבוגר מ-23. Ranbar - שיחה 17:29, 11 בנובמבר 2008 (IST)

סמל גרודנו (עזרה ברוסית)

מישהו יכול על סמך הערך הזה בויקירוסית לספר לי מה מקור הצבי בסמל העיר גרודנו, ובעיקר ממתי הוא נמצא שם? eman • שיחה • ♥ 18:30, 9 בנובמבר 2008 (IST)

זה על שם איזה קדוש נוצרי שהיה נותן החסות לציידים. בשביל מה אתה צריך את זה? אם זה משהו חשוב, אפשר לתרגם את הקטע. גילגמש • שיחה 19:36, 9 בנובמבר 2008 (IST)

מה שחשוב לי לדעת האם הסמל זה משהו חדש (מהמאה ה-20) או משהו יותר עתיק. זה שזה קשור לקדוש הוברטוס מלייז' הבנתי מהקישורים בערך בפולנית. אבל מה לעיירה ברוסיה/פולין/ליטא/ביילורוסיה ולקדוש בלגי? eman • שיחה • ♥ 21:39, 9 בנובמבר 2008 (IST)

תשובות לפי הסדר

1. הסמל הוא מהמהאה ה-16.
2. אכן קשור לקדוש זה
3. כפי שהסברתי מקודם, קדוש זה הוא נותן החסות לציידים. באזורים הסמוכים לעיר זו היו שטחי ציד רבים. כמו כן, יש לזכור - בזמן הענקת הסמל העיר הייתה תחת שלטון קתולי וזה הקשר לקדוש בלגי.
4. תוספת: עם חלוקת פולין והעברת העיר לרוסים בסוף המאה ה-18 בוטל הסמל. הסמל הנוכחי הוחזר רק בשנת 1988. גילגמש • שיחה 21:46, 9 בנובמבר 2008 (IST)

תודה רבה. זה עונה על מה שעיניין אותי (למה זה מעניין אותי זה סיפור קצת מסובך, אבל תהיתי אם יכול להיות שאיזשהו שם משפחה קשור לסמל הזה, ובשביל זה האו צריך להיות מספיק עתיק). eman • שיחה • ♥ 22:21, 9 בנובמבר 2008 (IST)

ארצות הברית

שתי שאלות שעלו אצלי בעקבות הבחירות האחרונות:

1. למה "United Nations" מתורגם ל"האומות המאוחדות" אבל "United States" מתורגם ל"ארצות הברית" ולא ל"הארצות המאוחדות"?
2. למה חלק מהגבולות בין המדינות בארצות הברית ישרים כמו סרגל? מי קבע אותם ומתי? לא הצלחתי למצוא הסבר בערך מדינות ארצות הברית.

תודה, דולב • שיחה 20:11, 9 בנובמבר 2008 (IST)

שאלות מעניינות.

בקשר לראשונה, הסיבה היא השנים בהם המושג תורגם. האו"ם קיים רק משנות הארבעים של המאה ה-20. ארה"ב קיימת הרבה יותר זמן, ומעניין לדעת מתי נקבע השם בעברית.

בקשר לשניה, כל גבול נקבע בזמן אחר. תשובה חלקית אתה יכול לראות בערך קו מייסון דיקסון. eman • שיחה • ♥ 21:42, 9 בנובמבר 2008 (IST)

חלק מגבולות המדינות נקבעו לפי קו אורך או רוחב. ראה גם את גבול ארה"ב-קנדה. תאריכי ההצטרפות לאיחוד נמצאים כאן

נ.ב. למה גבול ישראל-מצרים ישר (כמעט) כמו סרגל ? Mikimik - שיחה 23:48, 9 בנובמבר 2008 (IST)

גבול ישראל מצרים, כמו גבולות רבים אחרים במזה"ת, נקבע בהסכם סייקס-פיקו, שהיה הסכם קולוניאליסטי במהותו בין בריטניה לצרפת. בהתאם הגבולות נקבעו באורח שרירותי במקרים רבים. אילן שמעוני - שיחה 07:41, 10 בנובמבר 2008 (IST)

אתה טועה, הסכם סייקס-פיקו לא הזיז את הגבול בין א"י למצרים.אינגסוק 14:39, 10 בנובמבר 2008 (IST)

בדקתי - אתה צודק. ראה את התשובה ב גבולות מדינת ישראל#גבולה הדרומי של ארץ ישראל המנדטורית אילן שמעוני - שיחה 16:04, 10 בנובמבר 2008 (IST)

למרות שבשני המקרים משתמשים באותה מלה, המשמעות שונה. במקרה של ארה"ב מדובר באיחוד פדרלי: המדינות בארה"ב הסכימו על מסגרת משותפת למדיניות חוץ, צבא משותף וקבלת חוקה וחקיקה פדרלית. זה לא המקרה כשמדובר באו"ם, כמובן. בתרגום רצוי להתחשב במשמעות הספציפית של מלה, מאחר שכמעט בכל המקרים אין משמעות זהה לשתי מלים בשתי שפות. במקרה זה נהגו, ובצדק, לפי כלל זה. אילן שמעוני - שיחה 07:46, 10 בנובמבר 2008 (IST)

אכן, והשוו גם עם ברית המועצות. דניאל צבי • שיחה 07:54, י"ב בחשוון ה'תשס"ט (10.11.08)

לפי הבנתי משתמשים במלה "ברית" כאשר מדובר בפדרציה ו"מאוחדות" כאשר מדובר בקונפדרציה. אינגסוק 14:39, 10 בנובמבר 2008 (IST)

נכון, התגובות האחרונות מדייקות למדי, ביחוד תשובתו המפורטת של אילן שמעוני. שימו לב למינוח המקובל ביחס למלחמת האזרחים האמריקנית: מדינות הצפון נתכנו מדינות ה'ברית' (union), ואילו מדינות הדרום - מדינות ה'איחוד' (confederation). המדינות הכלולות בכל אחת משתי המסגרות הגדירו את ההסכם המדיני ביניהן בצורה שונה, ומכאן גם ההבדל בכינויין בנצי - שיחה 15:20, 10 בנובמבר 2008 (IST)

נדמה לי שזה סתם מקרה. מה עם ברית נאטו ,ברית ורשה והממלכה המאוחדת? באותה מידה יכלו לתרגם ל"מדינות האיחוד של אמריקה". יוסאריאן • שיחה 15:39, 10 בנובמבר 2008 (IST)

אכן, זה פשוט תרגום ישן מאד, מתקופה שבה נקטו המתרגמים לעברית חירות רבה יותר. התרגום הנכון צריך להיות "המדינות המאוחדות". דב ט. - שיחה 15:58, 10 בנובמבר 2008 (IST)

חיפשתי ב"מאגר ספרות הקודש", ולפי התוצאות המילה "מאוחד" או "איחוד" אינה מופיעה במקרא ובתלמוד. ייתכן שהשימוש בה החל אחרי שכבר השתרש השם "ארצות הברית". דב ט. - שיחה 16:09, 10 בנובמבר 2008 (IST)

היכן נקרא הצפון "ברית" והדרום "איחוד"? המונח המוכר לי, השורר גם בוויקיפדיה, הוא "איחוד" לצפון ו"קונפדרציה" לדרום. דב ט. - שיחה 16:11, 10 בנובמבר 2008 (IST)

סוגי אגנים

בהמשך לשיחה:באסין קיין: כל היודעים דבר בגאוגרפיה - אילו עוד סוגי אגנים יש ? אפשר להיעזר בערך האנגלי. אביעדוס 01:17, 10 בנובמבר 2008 (IST)

כיסית כבר פחות או יותר את כל מה שמופיע ב'פירושונים' באנגלית. אעבור על הרשימה שם שוב, אולי בכל זאת. בנצי - שיחה 03:31, 11 בנובמבר 2008 (IST)