ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 252

דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
11	12	13	14	15	16	17	18	19	20
21	22	23	24	25	26	27	28	29	30
31	32	33	34	35	36	37	38	39	40
41	42	43	44	45	46	47	48	49	50
51	52	53	54	55	56	57	58	59	60
61	62	63	64	65	66	67	68	69	70
71	72	73	74	75	76	77	78	79	80
81	82	83	84	85	86	87	88	89	90
91	92	93	94	95	96	97	98	99	100
101	102	103	104	105	106	107	108	109	110
111	112	113	114	115	116	117	118	119	120
121	122	123	124	125	126	127	128	129	130
131	132	133	134	135	136	137	138	139	140
141	142	143	144	145	146	147	148	149	150
151	152	153	154	155	156	157	158	159	160
161	162	163	164	165	166	167	168	169	170
171	172	173	174	175	176	177	178	179	180
181	182	183	184	185	186	187	188	189	190
191	192	193	194	195	196	197	198	199	200
201	202	203	204	205	206	207	208	209	210
211	212	213	214	215	216	217	218	219	220
221	222	223	224	225	226	227	228	229	230
231	232	233	234	235	236	237	238	239	240
241	242	243	244	245	246	247	248	249	250
251	252	253	254	255	256	257	258	259	260
261	262	263	264	265	266	267	268	269	270
271	272	273	274	275	276	277	278	279	280
281	282	283	284	285	286	287	288	289	290
291	292	293	294	295	296	297	298	299	300
301	302	303	304	305	306	307	308	309	310
311	312	313	314	315	316	317	318	319	320
321	322	323	324	325	326	327	328	329	330
331	332	333	334	335	336	337	338	339	340
ארכיון מתמטיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פיזיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון ביולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פסיכולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

מחפש מילה באנגלית

מה המילה באנגלית לכניסה לבניין, היכן שיש את המדרגות שאיתן עולים לדלת הכניסה לבניין? יש מילה לזה באנגלית. אני די בטוח שעם האות O. חן חן לכל המשיבים. 46.22.108.73 00:32, 20 בספטמבר 2015 (IDT)

[1]? אולי Hallway (שזה מעין כניסה-מסדרון)? ‏«kotz» «שיחה» 00:53, 20 בספטמבר 2015 (IDT)

אתה פשוט מתכוון ל-doorsteps, נכון? 37.73.205.170 04:59, 20 בספטמבר 2015 (IDT)

אולי stoop? ‏ברוך [ShoobyD] • שיחה – 06:04, 20 בספטמבר 2015 (IDT)

אכן. stoop זאת המילה. 46.22.108.73 12:24, 20 בספטמבר 2015 (IDT)

מה מבטא הקצף שרואים בכוס בירה?

והאם זה CO2? תודה 37.73.205.170 03:46, 20 בספטמבר 2015 (IDT)

הסבר על הווצרות הקצף בבירה מתוך אתר "הידען" Eladti - שיחה 09:49, 20 בספטמבר 2015 (IDT)

מדוע אסר משרד הבריאות על שיווק מד-חום כספית?

לפי מה שקראתי בכתבה בוויינט (גיגול פשוט) הסיבה זה כדי להימנע מחשיפה של הציבור הרחב לחומר המסוכן. לא מוסבר כיצד הציבור נחשף לחומר המסוכן, אבל אני מבין לבד שתי דרכים ולא בטוח למה הכוונה ובזה אשמח לעזרה: א. אם זה נשבר ישנה חשיפה ישירה לחומר. ב. גם כשמד החום סגור ושלם עדיין ישנה סכנה להימצא בקרבת הכספית הסגורה בזכוכית. לאיזו אופציה מבין השניים התכוון משרד הבריאות? והאם יש סכנה להימצא גם בקרבת כספית סגורה במד חום. תודה 37.73.205.170 04:13, 20 בספטמבר 2015 (IDT)

בגדול – בתוך הזכוכית של מד החום זה בסדר, אבל היא נשברת גם בבית/בית חולים וכו' וגם בהובלת המדחומים החדשים או המשומשים, ויש חשיפה גם בתהליך הייצור. ולא מדובר רק במדי חום אלא גם במדי לחץ דם ובסתימות אמלגם. זה בעקבות המלצת ארגון הבריאות העולמי ובעקבות האמנה הבינלאומית להפחתת השימוש בכספית. וראה הסבר ב-nrg, כאן. חזרתי • ∞ • שיחה 04:44, 20 בספטמבר 2015 (IDT)

יש כספית גם בנורות פלואורוסצנטיות (לא. לא נורות נאון, ולא נורות פלואור).

גם בסתימה בשן מדובר על משהו בטוח (יש מי שינסו לשכנע אותך לשלם להם כסף כדי להחליף את הסתימה הזו. אין סיבה טובה לכך). אבל כאמור, ארגון הבריאות העולמי רוצה להפחית את השימוש בכספית (לפני שהיא מגיעה לשן, במקרה הזה). Tzafrir - שיחה 07:52, 20 בספטמבר 2015 (IDT)

יש תחליף לא אלקטרוני שדתיים יכולים להשתמש בו בשבת? ראובן מ. - שיחה 08:24, 20 בספטמבר 2015 (IDT)

בערך מדחום מוזכרים מדי חום שמכילים גליום או אלכוהול במקום כספית. אפשר לראות דוגמה של מדחום מבוסס אלכוהול כאן. אני צופה הכנסות רבות לבד"צ בתחום המדחומים הכשרים. -- ‏גבי‏ • שיח 09:23, 20 בספטמבר 2015 (IDT)

הערה בצד, מניסיון אישי. ממש ממש מזמן הייתי בבית חולים עם דלקת ריאות. אחות הפילה מדחום כספית, והוא נשבר. היא לא התייחסה. ידעתי שזה מסוכן וסיפרתי לה על כך, בתמורה, היא ניסתה לדחוף את הכספית עם הנעל שלה אל מתחת למיטתי. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:38, 20 בספטמבר 2015 (IDT)

שאלת תם ראובן מ.: האם בריאות אינה בחזקת פיקוח נפש, מה שמאפשר שימוש במדחום אלקטרוני למדידת חום גוף בשבת? _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 15:08, 21 בספטמבר 2015 (IDT)

אני לא מבין בהלכה, אבל ככל הידוע לי פיקוח נפש זה רק במקרה של סכנת חיים. שאלתי כי אני בא מבית דתי (אני כבר לא דתי), ובשבת היינו משתמשים במדחום כספית. ראובן מ. - שיחה 15:11, 21 בספטמבר 2015 (IDT)

בריאות היא לרוב לא עניין של פיקוח נפש, ולכן אם יש סגירת מעגל חשמלי במדחום(שאז זה איסור דאוריתא) יהיה אסור להשתמש במדחום כזה בשבת, אלא אם החולה עלול למות אם לא יבדקו את חומו, וגם זאת בתנאי שאין מדחום אחר שנגיש באותה מידה. אם אין אז זה דרבנן ואז במקרה שבו יש דחיפות לבדוק את חומו של החולה ואין מדחום אחר ניתן יהיה להשתמש במדחום כזה. אך בדרך כלל אין דחיפות לבדוק את חומו של החולה. מלא כל הארץ כבודי • שיחה • ט' בתשרי ה'תשע"ו • 09:10, 22 בספטמבר 2015 (IDT)

לא ראיתי שמוזכר בערך: זכור לי מדחום שמיועד למצח שהוא בצורת כרטיס פלסטיק מוארך שמשנה את צבעו בהתאם לחום (והוא זכור לי כלא אמין במיוחד). האם מדחום כזה קיים? סביר לשימוש? Tzafrir - שיחה 16:17, 22 בספטמבר 2015 (IDT)

קיים ומשווק, אך הוא מאד לא מדוייק, וסטיות של מעלה סבירות - מה שמעקר את השימוש בו. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 11:46, 1 באוקטובר 2015 (IDT)

האם יש היום ויטנאמים בישראל?

בין השנים 1977 - 1979 נקלטה בישראל כמות מסוימת של פליטים מויטנאם ראו עוד קליטת פליטי וייטנאם בישראל מה איתם כיום? איפה הם נמצאים?

אני מכיר משפחה בחיפה שהיא מהקבוצה ההיא. Shannen - שיחה 20:07, 20 בספטמבר 2015 (IDT)

גם אני (מאזור המרכז). -- ‏גבי‏ • שיח 15:09, 21 בספטמבר 2015 (IDT)

העברת שעון

למה השעון בטלפון התחלף ואיך מונעים את זה? 62.219.149.14 22:04, 20 בספטמבר 2015 (IDT)

תוכנה לא מעודכנת; שנה אזור זמן ל"אתונה" (עד 25/10/2015). חזרתי • ∞ • שיחה 00:14, 21 בספטמבר 2015 (IDT)

גם לי זה קרה היום וגרם עוגמת נפש רבה. ראובן מ. - שיחה 00:38, 21 בספטמבר 2015 (IDT)

וואו. יש עדיין תוכנה כזו ישנה בחוץ? אם כך, יש בה גם כל מיני חורי אבטחה לא מתוקנים. דרשו מהיצרן עדכון תוכנה. Tzafrir - שיחה 07:51, 21 בספטמבר 2015 (IDT)

גם לי זה קרה. ויש לי אנדרואיד שכן מתעדכן. מה הקטע?.. Corvus,(שיחה) 09:47, 21 בספטמבר 2015 (IDT)

אולי גירסת האנדרואיד? _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 21:03, 21 בספטמבר 2015 (IDT)

אני לא יודע בדיוק איפה המידע על אזורי זמן נשמר במערכת אנדרואיד. אני מניח שמדובר על מידע שמגיע ממאגר אזורי הזמן . יש שם מידע עדכני על אזורי זמן בכל העולם. הוא אמנם בפורמט שנועד לשימוש בתוכנות, אבל יש שם גם המון הערות שמעידות על מקורות המידע. יש תוכנות שקוראות את הקבצים הללו וממירות אותם לצורות שנוחות לשימוש במחשב. המידע על ישראל נמצא בתוך הקובץ על אסיה (חפשו שם Israel). השינוי האחרון הוא מספטמבר 2013. כנראה שיש מערכות שונות שעדיין לא קיבלו את הקבצים המעודכנים. Tzafrir - שיחה 16:13, 22 בספטמבר 2015 (IDT)

אתילן

אשמח לשמוע ממי שמכיר את הנושא, על הדינמיקה של הבחלת פירות בבית באמצעות אתילן. אני מניח שאף אחד לא עושה את זה עם אתילן, אלא עם פירות שמפרישים אותו, כמו תפוחי-עץ להבחלת בננות וכדומה. השאלות שמסקרנות אותי הן כדלהלן:

1. האם יש הבדל בין זני תפוחי העץ בקצב הפרשת האתילן (מניח שיש ולא מצאתי חומר בעברית)
2. האם יש פירות נוספים שזמינים בארץ ו"עושים את העבודה" כמו תפוחים?
3. מדוע לעתים האתילן עושה את העבודה יותר מדי טוב וגורם למעין "פיצוצים" על קליפת הפרי?
4. אם יש למישהו "טיפים" אחרים להבחלה כזו, אני מעוניין בהבחלה עדינה מאד, לשם קבלת צבע צהוב לאתרוג לקראת החג, כך שהבחלה שתרכך אותו לגמרי לא תועיל.

תודה מראש, על כל מענה, אפילו חלקי, קישור למאמר וכדומה. ביקורת - שיחה 12:48, 21 בספטמבר 2015 (IDT)

יש מוצרים מסחריים שפולטים אתילן, את זה אני יודע מעברי הרחוק כחקלאי. אשר למינון - א. אתילן פעיל רק בנוכחות חמצן, יש יחס אופטימלי בינהם שאינני זוכר מהו . כמו כן, ריכוז גבוה מדי שנגרם בשל חוסר תנועת אוויר גורם לתופעה שהזכרת - במכולות ההבחלה היו מאווררים על מנת לקיים תנועת אוויר. אחפש לך חומר על זני תפוחים ופירות נוספים (כל הפירות פולטים אתילן, אני חושב. זה הורמוןן ההבשלה שלהם). _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 14:27, 21 בספטמבר 2015 (IDT)

ובכן, לא כל הפירות. יש ויש. גם בננות ותאנים שחותכים בהן חתכים שימשו/משמשות להבחלת פירות. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 14:53, 21 בספטמבר 2015 (IDT)

לסיום: תפוחים, אגסים ובננות בשלים עד בשלים מאד פולטים הרבה יותר אתילן. גם פסיפלורה פולטת אתילן רב. אין להבחיל בקירור. מאחר ואיוורור אינו בא בחשבון בהבחלה ביתית אני מציע פשוט לנער את השקית מדי פעם... מקווה שזה יספיק. עד כאן תוצאות החיפוש.... _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 15:06, 21 בספטמבר 2015 (IDT)

תודה רבה. אתה מתכוון שאוורור לא בא בחשבון בשל המינון הנמוך של האתילן שנפלט מהתפוחים וכדומה? ביקורת - שיחה 15:16, 21 בספטמבר 2015 (IDT)

גם, וגם מפני שנראה לי שזה קשה לביצוע- לארגן ארגז אטום עם מאוורר בפנים, לחיקוי מכולות ההבחלה שהכרתי. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 15:42, 21 בספטמבר 2015 (IDT)

איך פונים לפייפאל?

בס"ד אולי אתם יודעים איך פונים לפייפאל, שילמתי שם כמה פעמים ללא חשבון, והם שולחים לי מייל עם הודעה שהחשבון שלי מושבת, בתוך ההודעה יש לינק שלא מוביל לשום מקום, ומקפיץ את האנטי וירוס שלי. מה עושים? ליאת • שיחה • (מישהי שאיכפת לה) 17:31, 21 בספטמבר 2015 (IDT)

1. יש מצב שההודעה שקיבלת אינה מpaypal אלא ממתחזה, מה שנקרא פישינג. מומלץ להתעלם.
2. בדף הזה [2] כיצד לשלוח מייל לפייפאל. הם רוצים שתיכנסי עם החשבון שלך קודם.
3. מהודעתך ניתן להבין שאין לך חשבון בפייפלאל ופתאום קיבלת מייל שהחשבון שלך מושבת? ודאי שאין להתייחס.
4. תמיד כדאי לעקוב אחרי דפי הפירוט של כרטיסי האשראי, לוודא שאין שם חיובים שגויים.

‏«kotz» «שיחה» 18:21, 21 בספטמבר 2015 (IDT)

עידכון למשתמש:Kotz שהגיב לי ולכל קוראי הדף: בתשובה רשמית שקיבלתי מהעמוד הרשמי של פייפאל בפייסבוק, נאמר לי שהאיימילים לא נשלחים מהם, אלא מאתרים מתחזים שאינם קשורים אליהם, והם פועלים כדי להפסיק את פעילותם. גמר חתימה טובה לכל ויקיפדיה. ליאת • שיחה • (מישהי שאיכפת לה) 13:44, 22 בספטמבר 2015 (IDT)

אם ברית מילה היא מעשה מגונה?

האם ניתן לתבוע מוהל על מעשה מגונה תוך הטלת מום? אם לא, מדוע? זאת שאלה משפטית, לא דתית או רפואית. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני לא משפטן, אבל על פניו, אקט בלתי-מיני במובהק שמשמעותו ידועה לכל, לא יוכל להוות עילה לתביעה כזו. הטלת מום כנזק זה סיפור אחר. (ותצטרך להוכיח נזק ולתמחר את זה). ביקורת - שיחה 23:32, 21 בספטמבר 2015 (IDT)

לא עורך דין אבל לדעתי בעידן הנוכחי זה לא אפשרי אבל אולי בעתיד יהיה אפשרי; אבל בכל מקרה ברוב המקרים לא על הטלת מום כי ברוב המקרים זה לא גורם למום במובן המקובל של המונח. אפשר אולי לטעון לגבי סיכון למום ו\או עוגמת נפש למי שזה אכן גורם לו עוגמת נפש. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 02:47, 22 בספטמבר 2015 (IDT)

השואל ציין שתי פעולות: מעשה מגונה" ו"הטלת מום", שהן בעיקרן מהתחום הפלילי. לגבי מעשה מגונה: סעיף 348 (ו) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 קובע שמעשה מגונה הוא "מעשה לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים". לא נראה לי שאפשר יהיה להוכיח זאת במשפט פלילי. סעיף 378 לחוק קובע ש"המכה אדם, נוגע בו, דוחפו או מפעיל על גופו כוח בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית - הרי זו תקיפה"; עונשו נקבע בסעיף הבא: "התוקף שלא כדין את חברו, דינו - מאסר שנתיים". אם השופט יחליט שחיתוך ע"י סכין והסרת חלק מהגוף היא "... חבלה של ממש, דינו - מאסר שלוש שנים" (סעיף 380). ואם אב מוהל את בנו, הוא "...עובר עבירה לפי סעיף 379 כלפי בן משפחתו, (ו)דינו - כפל העונש הקבוע לעבירה" (סעיף 382 (ב)). אבל בלי לעיין בפסיקה, אין להסיק כל מסקנה פלילית. כך גם במישור האזרחי: סעיף 23 (א) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] אמנם קובע ש"תקיפה היא שימוש בכוח מכל סוג שהוא, ובמתכוון, נגד גופו של אדם...", אך סעיף 24 לחוק מגדיר הגנה לתוקף באמרו ש"בתובענה על תקיפה תהא הגנה לנתבע אם – (8) עשה בתום לב מעשה שהיה לו יסוד להניח שהוא לטובת התובע, אלא שלפני שעשהו לא היה בידו לקבל את הסכמת התובע, מפני שבנסיבות ההן לא היה בידי התובע לציין את הסכמתו או שהאדם הממונה עליו כדין לא היה בידו להסכים מטעמו, ולנתבע היה יסוד להניח כי טובת התובע מחייבת שלא לדחות את המעשה". התובע היה קטין בן 8 ימים (בדרך-כלל) ולכן אמנם לא ציין את הסכמתו, אך האדם הממונה עליו כדין כן הסכים למעשה. ההורים נתנו הסכמתם ולכן לא יכולים לתבוע, וכך גם הנימול כי האדם הממונה עליו הסכים מטעמו. ויקיפדיה אינה וגו'. חזרתי • ∞ • שיחה 03:44, 22 בספטמבר 2015 (IDT)

אם קראתי נכון, אז אדם שמקבל את הסכמת ההורים יכולת להכות את הילד אם הוא סבור שאלימות פיזית היא לטובת האחרון? לגבי מיניות: מדבור במעשה בו פוצעים פעוט באיבר מין (שזה מיני) ומצבעים בו מין אורלי (השלב השליש).

באופן אירוני זה נכון. מדובר פה על מידתיות. אם הורה מכה את הילד שלו באופן קבוע וגורם לו לנזקים משמעותיים, אז זו בפירוש תקיפה. אבל אם מדובר במכה לא חזקה שקרתה רק פעם או פעמיים אז אין פה עבירה על שום חוק. ברית מילה, באופן דומה, יכולה להיחשב כפגיעה לא מזיקה, חד פעמית, והכי חשוב, מקובלת בקרב ציבור רחב כבר שנים רבות. כל אלה מבדילים בין ברית מילה לבין הטלת מום. הכל מבחינה משפטית, כמובן. מבחינה מוסרית זו בחירה אישית לחתוך חלק מאיבר מין של התינוק, ובעיניי זו בחירה מפוקפקת למדי. -- ‏גבי‏ • שיח 11:08, 22 בספטמבר 2015 (IDT)

מהי המשמעות של גלימת הנזיר הבודהיסטי?

מה הענין בגלימה? איך לובשים אותה? האם אין לה שרוולים? ומה הענין בחשיפת הכתף? ובצבע הכתום בטהרוודה או אדום במהאייאנה?

בערך על נזירים בודהיסטים באנגלית (Bhikkhu) נכתב: הנזירים לובשים גלימה כי היא מאפשרת צורת עמידה פשוטה ומגנה על הגוף מתנאי מזג האוויר. לכל קבוצת נזירים יש גלימה בגוון אחיד. הגוון נבחר בדרך כלל בהתאם לזמינות של פיגמנטים מסוימים באזור הגיאוגרפי שבו חיים הנזירים. בטיבט ואזורי ההימלאיה (קשמיר, נפאל ובהוטן) אדום הוא הצבע המועדף. בבורמה - צבע חום אדמדם. בהודו, סרי לנקה ודרום-מזרח אסיה - גוונים שונים של צהוב וכתום. בסין, קוריאה, יפן, ווייטנאם נפוצים הצבע האפור והשחור. תוכלי לקרוא עוד על הגלימה כאן (באנגלית). -- ‏גבי‏ • שיח 11:18, 22 בספטמבר 2015 (IDT)

האם יש דרך להגביל את השוק החופשי בשביל למנוע פגיעה בצרכן?

בדרך כלל מדברים על שוק חופשי כמשהו טוב לצרכן אבל כאן יש מקרה של קפיטליסט שרוכש חברה בעלת שליטה על שוק תרופות נגד איידס והופך אותה לעסק משתלם כלכלית, תוך כדי גרימת נזק חמור מאוד לנזקקים. החברה שלו תשגשג כלכלית בלי בעיה, כי על כל 700 איש שלא יצליחו לרכוש את תרופה וימותו, יהיו 50 שכן יצליחו ויממנו את ההוצאה מעל ומעבר. השאלה שלי האם יש מנגנון בחברה חופשית במובן הקפיטליסטי שיכול להגן על הצרכן פני מקרים כאלה? 62.219.149.14 09:58, 22 בספטמבר 2015 (IDT)

כן, זה נקרא רגולציה וזאת בדיוק המטרה שלה. רוב הזמן זה עובד, לפעמים לא. -- ‏גבי‏ • שיח 11:02, 22 בספטמבר 2015 (IDT)

רגולציה היא פגיעה בחופש השוק. ברגע שהממשלה מתערבת באופן פעיל בסדר הכוחות בשוק, הוא מפסיק להיות חופשי, אלא הופך ל"חצי חופשי". 132.66.137.207 11:14, 22 בספטמבר 2015 (IDT)

לא קיים בעולם שוק שהוא חופשי ב-100%, בדיוק בגלל הסיבות האלה. כל ממשלה אמורה להגן על האזרחים שלה, ומידת ההתערבות שלה בשוק החופשי נקבעת על ידי המון גורמים. בדוגמה שנתת, הגיוני שהרגולטור יתערב כדי למנוע את המצב שתיארת. גם בכלכלות הכי חופשיות יש רגולציה, בעיקר בתחומי השירות לאזרח כמו גז, חשמל, שירותי טלפון וכד'. דוגמה נפוצה - אם יש מקום שבו יש רק ספק אחד של טלוויזיה בכבלים, אז הרגולטור קובע את המחירים המקסימליים שחברת הכבלים רשאית לגבות מהלקוחות. -- ‏גבי‏ • שיח 11:22, 22 בספטמבר 2015 (IDT)

במילים אחרות, אתה אומר ששוק חופשי ב100% (בתאוריה) הוא כן מקום שבו פגיעה חמורה בצרכן (עד לרמה של גרימה למותו) יכולה להתרחש ורק התערבות כוחנית של הממשל (כלומר רגולציה) יכולה לתקן את המצב. אני כותב כוחנית כי גם מיסים וגם מגבלות על מחיר מקסימלי הם כפיה נגד היצרן והספק שהם נאלצים להסכים לה (ולדעתי האישית זו כפיה מוצדקת). מעניין האם באמת במקרה של תרופה נגד איידס הממשל יעשה משהו. 132.66.137.207 12:44, 22 בספטמבר 2015 (IDT)

יש דרכים רבות להגן על הצרכן בלי שום רגולציה - למשל הקלות בהליכים משפטיים. גילגמש • שיחה 13:16, 22 בספטמבר 2015 (IDT)

הסבר את עצמך בבקשה. אילו הקלות בתהליכים אתה מתכוון? נתמקד במקרה המדבור: חברה בעלת שליטה מלאה בשוק המשווקת תרופה במכיר עלות נרכשת על ידי איש עסקים שבשביל למקסם את הרווים מעלה את מחיר התרופה מ13 ל750 דולר. לוקחות לא יכולים לבחור לעבור למתחרה כי אין מתרה, לא יכולים להפסיק לצורך את התרופה כי חייהם תלויים בה. אני לא רואה כל שיטה פרט להתערבות הממשל והטלת סנקציות כבדות שיחייבו את החברה בכוח להוריד את המחיר. 132.66.137.207 13:26, 22 בספטמבר 2015 (IDT)

אם קנית תרופה להקלת תופעות לוואי של הריון והילד יצא פגום, לך תתבע. הבעיה היא שקל יותר מדי להתחמק: מקימים חברה נפרדת לכל תרופה ובמקרה הגרוע החברה הזו פושטת את הרגל. מעבר לכך, אם יש לך עכשיו תינוק עם נכות קשה, אתה צריך להתחיל לתבוע ולקוות שאולי מתישהו תקבל פיצויים? Tzafrir - שיחה 15:44, 22 בספטמבר 2015 (IDT)

תאורטית אמור לקום מתחרה שימכור את התרופה ב-$749, ואז תהיה תחרות שתוריד את המחיר בחזרה לאזור הריאלי. ש: אבל הם מחזיקים בפטנט? ת: אם כך, מלכתחילה לא מדובר בחברה חופשית; הממשלה אוסרת תחרות במו-ידיה. עוזי ו. - שיחה 15:07, 22 בספטמבר 2015 (IDT)

במקרה הזה זה לא סביר- מדובר בתרופה בשימוש נדיר, כך שעלות הקמת קו ייצור עבורה לא תוחזר אלא אחרי זמן רב מאד. זה מקרה ברור ומובהק של צורך ברגולציה. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 15:18, 22 בספטמבר 2015 (IDT)

כל הרעיונות הקפיטליסטיים שאני מכיר, וביתר שאת אלה הליברטאנים עובדים כשמשאיפים את הזמן לאינסוף. "מתישהו" עלויות הקמת קווי ייצור יהיו זולות יותר, ואז יהיה משתלם יותר להוזיל את התרופה (ומהצד השני של אותו הטיעון: אם הקמת קו ייצור היא עניין יקר, מה לך כי תלין על כך שהמשקיע מבקש להחזיר את ההשקעה). תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 18:15, 22 בספטמבר 2015 (IDT)

זו תרופה ותיקה. בניו-יורק טיימס טענו שההשקעה הושבה מזמן (אבל אני לא בטוח שאני מאמין להם, יש להם אג'נדות חשודות). _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 20:52, 22 בספטמבר 2015 (IDT)

אחד הפתרונות שיציעו לך תומכי "השוק החופשי באופן מוחלט" הוא לבטח את עצמך מראש, ואז שאלת עלות התרופה הופכת להיות בעיה קהילתית במקום בעיה אישית. אני חושב שגם לפתרון הזה יש בעיות, ולכן אני לא מציע אותו בתור פתרון שאני תומך בו באופן אישי. חשוב לזכור ששוק חופשי הוא בסך הכל אובייקט מתמטי שכלכלנים עובדים איתו. העובדה שהוא הוגדר לא אומרת שהוא קיים או אפשרי. לגבי השאלה האם הממשלה תתערב - בהנחה שבאמת יש רק יצרן אחד, ושאין מוצרים תחליפיים, אזי מדובר במונופול. חוקים למניעת הגבלים עסקיים (באנגלית: Antitrust laws) קיימים למיטב ידיעתי בכל המדינות המערביות (כולל בארה"ב ה"קפיטליסטית") ומאפשרים מידות שונות של התערבות. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 18:15, 22 בספטמבר 2015 (IDT)

מסתבר שגם רעש בציבור יכול לתרום, המחיר יקוצץ, אבל לא ברור בכמה. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 06:29, 24 בספטמבר 2015 (IDT)

כאן טעונים שאחת הסיבות להפקעת מחירים היא חוסר רגולציה בתחום התרופות בארה"ב. Corvus-TAU - שיחה 12:15, 24 בספטמבר 2015 (IDT)

הערה קטנה: מדובר על תרופה שהפטנט עליה פג מזמן, אך בשל השוק הקטן שלה, לא משתלם ליצרנים נוספים לפתח לה גרסאות גנריות. אז כן - זהו כשל שוק. Tzafrir - שיחה 14:03, 1 באוקטובר 2015 (IDT)

יבוא bookmarks

קניתי מחשב חדש ובמחשב הישן יש לי עשרות bookmarks חיוניים. כיצד ניתן להעביר אותם מהמחשב הישן למחשב החדש? גילגמש • שיחה 15:47, 22 בספטמבר 2015 (IDT)

בגדול צריך לעשות ייצוא Export לתוך קובץ HTML ואז לעשות Import לדפדפן במחשב החדש. אני לא יודע באיזה דפדפן אתה משתמש אך כתוב את שמו בגוגל עם Export bookmarks in html file ליד ותראה איך עושים זאת. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 16:09, 22 בספטמבר 2015 (IDT)

תדאג לעשות Export הן ל Bookmarks bar והן ל Bookmarks menu. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 16:10, 22 בספטמבר 2015 (IDT)

אני משתמש בכרום. איך עושים את האקספורט והאימפורט הזה? גילגמש • שיחה 16:45, 22 בספטמבר 2015 (IDT)

הסבר אלגוריתמי. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 16:50, 22 בספטמבר 2015 (IDT)

אפשרות קלה יותר, לטעמי - בכרום יש תכונה נוחה מאד שנקראת Sync, המאפשרת סינכרון מאפיינים שונים (כולל סימניות) בין מחשבים. צריך לשם כך חשבון גוגל פעיל (שיש לרובנו ממילא). הכנס לתפריט כרום, בחר Settings, והפריט הראשון ברשימה הוא הגדרת הסינכרון. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 20:50, 22 בספטמבר 2015 (IDT)

קצת באיחור, אתה פשוט יכול להעתיק את הקובץ של ה-bookmarks כמו שהוא. המקום שלו (בווינדוס 7 ומעלה) הוא

%localappdata%\Google\Chrome\User Data\username\Bookmarks

כש-username לרוב יהיה Default החבלן • שיחה • מועדון החלל הוויקיפדי 10:42, 9 באוקטובר 2015 (IDT)

למה צום קשה?

בסך הכל 25 שעות ללא מזון וכבר יש תסמינים של הרעבה: כאב ראש, חולשה כללית וכולי. למה? 62.219.149.14 17:51, 23 בספטמבר 2015 (IDT)

בגלל ירידת רמת גלוקוז. בגוף האדם יש מלאי מוגבל של גלוקוז (בצורת גליקוגן) בכבד. כשאין גלוקוז יש תופעות שתיארת. גילגמש • שיחה 17:56, 23 בספטמבר 2015 (IDT)

ומה עם איבוד נוזלים? ראובן מ. - שיחה 17:59, 23 בספטמבר 2015 (IDT)

כן, זה גם כמובן יכול להשפיע, אם כי רוב הזמן נחים אז אני לא יודע כמה נוזל מאבדים בפועל, במיוחד שיש היום מזגנים ואפשר לשבת רוב הזמן תחת מזגן. גילגמש • שיחה 18:01, 23 בספטמבר 2015 (IDT)

אבל מה עם מאגרי אנרגיה בגוף? יש לי שומנים בנוסף. ועניין שבטבע 24 שעות בלי מזון זה לא אמור להיות נדיר. 62.219.149.14 18:03, 23 בספטמבר 2015 (IDT)

המוח פועל על גלוקוז ועל גופי קטו בלבד. לא כל כך קל לחתוך את השומן לגופי קטו. זאת אחת הסיבות שדיאטה שבמסגרתה אוכלים מעט מאוד פחממות (כמו אטקינס) גורמת לכאב ראש בשלבים הראשונים (בשלבים אלה יש מעט מאוד גלוקוז בתזונה) גילגמש • שיחה 18:05, 23 בספטמבר 2015 (IDT)

תסמיני גמילה מקפאין. ‏«kotz» «שיחה» 19:13, 23 בספטמבר 2015 (IDT)

רק מעטים מכורים לקפאין, אבל כולם ללא יוצא מהכלל מכורים לגלוקוז ולמים (או לנוזל אחר שהמים הם המרכיב העיקרי בו). גילגמש • שיחה 22:08, 23 בספטמבר 2015 (IDT)

רבים צורכים קפה על בסיס יומי. זה לא התמכרות? Corvus,(שיחה) 23:13, 23 בספטמבר 2015 (IDT)

לא בהכרח, השאלה היא אם יש סימפטומים של גמילה, ועד כמה. לא כל הרגל הוא התמכרות. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 23:35, 23 בספטמבר 2015 (IDT)

לפי מה שאני יודע (אבל לא בדקתי לעומק) - אם אתה שותה כמות קבועה של קפה כל יום, הגוף מתרגל לכך, ולכן אתה כבר לא מפיק ממנו תועלת. מעבר לכך, מחקרים שבודקים "תועלת קוגנטיבית" (או איך שלא נקרא לזה) משתיית קפה שמשווים קבוצה של שותי קפה לקבוצה שלא שותה קפה צריכים להזהר לא להכניס לקבוצה שלא שותה אנשים ששתו קודם, כי אז חלק מה"תועלת" היא בעצם נזק מתסמונת הגמילה מהקפה (הגוף כבר לא צריך לפצות על הקפאין, אבל עדיין מפצה). מה שכתבתי נכון? Tzafrir - שיחה 12:18, 24 בספטמבר 2015 (IDT)

האמת היא שאינני יודע. קראתי במהלך השנים אמירות לכאן ולשם. נראה לי שאם קיימת התמכרות אז היא חלשה אצל רוב האנשים, אבל זו תחושה ולא ידיעה. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 09:12, 25 בספטמבר 2015 (IDT)

צרפיר צודק - אם שותים קפה באופן קבוע, הגוף מתרגל לזה ולא מפיק מזה תועלת רבה. קראתיאת זה בקובץ שסיכם מחקרים בנושא ודן בתועלת שיש בשתיית קפה לפני פעילות גופנית. גילגמש • שיחה 09:19, 25 בספטמבר 2015 (IDT)

אבל זו התרגלות, לא התמכרות. ההתמכרות זה כשיש השפעה שלילית ברורה במצב חסך (למשל - רעידות במקרה הרואין). התרגלות זה כשההשפעה של החומר פוחתת עם השימוש. האם יש תסמינים שליליים למי שרגיל לצרוך קפה ולא צורך אותו? _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 14:14, 25 בספטמבר 2015 (IDT)

עיקר הקושי הפיזיולוגי בצום, שכולל את התסמינים שציין השואל, נובע ממחסור במים ומלחים, בעיקר נתרן וגם אשלגן ומגנזיום. מצב זה מוחמר מכיוון שכאשר הגוף צורך גליקוגן, הוא מפנה את המים המאוחסנים אתו, ועמם גם נתרן. תסמינים הקשורים לרמת הסוכר בדם, בהם רעב, משתפרים לאחר ההתחלה, כאשר הגוף מייצר יותר גופי-קטון משומן, וסוכר מחלבון (גלוקונאוגנזה). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

גם אצל מי שרגיל לשתות קפה בכמות לא גדולה (2-3 ספלים ביום) יש תסמינים שליליים לאחר פרק זמן ארוך מהרגיל ללא קפה (למשל לקראת בדיקה רפואית), אבל לפחות מנסיוני, מדובר בכאב ראש קל ולא מעבר לזה.שלומית קדם - שיחה 00:18, 26 בספטמבר 2015 (IDT)

סוכות באוניברסיטת תל אביב

האם יש פעילות (לא לימודים) בחול המועד סוכות באינטרסנטית תל אביב? 62.219.149.14 20:59, 23 בספטמבר 2015 (IDT)

מי משתמש בלוגו של ויקיפדיה?

היום נתקלתי במקרה מוזר, יתכן שהוא מוכר לאחרים, אבל זו פעם ראשונה שאני רואה זאת: באתר Ynet ישנה פרסומת לעורך דין לענייני גישור, מעל יש את הלוגו של ויקיפדיה בקומפוזיציה פתוחה.A_Holy_Bartender - שיחה 14:44, 24 בספטמבר 2015 (IDT)

בניגוד לכל התכנים שבוויקיפדיה, הלוגו של ויקיפדיה אינו ברישיון חופשי - זהו סמל מוגן של קרן ויקימדיה. ניתן להשתמש בו בשימוש הוגן בכתבות שעוסקות בוויקיפדיה, אך השימוש שנעשה בו במודעה הוא הפרת זכויות יוצרים. דוד שי - שיחה 11:10, 5 באוקטובר 2015 (IDT)

בעקבות פנייה של ויקימדיה ישראל לעו"ד המפרסמת נפסק השימוש בלוגו. דוד שי - שיחה 22:07, 8 באוקטובר 2015 (IDT)

דוד, אין איזה פרס למוצא הישר?A_Holy_Bartender - שיחה 18:50, 12 באוקטובר 2015 (IDT)

תן לעצמך טפיחה על השכם. דוד שי - שיחה 21:15, 12 באוקטובר 2015 (IDT)

האם אנחנו יכולים להשפיע על החלל?

שאלה קצת מגלומנית עבור מי שמבין באסטרונומיה- כולם מדברים על ההשפעה ההרסנית של האדם על כדור הארץ. האם ייתכן שהשפעת האדם תפרוץ אל מחוץ לגבולות כדור הארץ ותשפיע על תהליכים בחלל?--79.183.57.164 23:36, 25 בספטמבר 2015 (IDT)

ראה אפקט הפרפר. בברכה. ליש - שיחה 23:40, 25 בספטמבר 2015 (IDT)

נעזוב כרגע את ההרסניות האנושית בצד. אנחנו קוראים בשם "חלל" לכל מה שהוא לא כדור הארץ. ככה שלשלוח חללית לירח ולשים בו דגל זה סוג של "השפעת אדם" על הירח. בנוסף, נשלחו חלליות למאדים, צדק ושבתאי. חלק מהחלליות התרסקו על כוכבי לכת אלו. זה סוג של "השפעה" שהשפיע בצורה מאוד קטנה. חלליות נוספות חגות בחלל סביב השמש וחלקן שולחות קרניים לכל מיני כיוונים. זה גם סוג של "השפעה".

אבל אם אתה מדבר בקנה מידה גדול יותר כמו השפעה על השמש (שלא נדבר על כוכבים אחרים), אז לאדם אין אפשרות ממשית לעשות כלום. ואנחנו גרגר חול ביחס לגלקסיה כולה. Corvus,(שיחה) 23:43, 25 בספטמבר 2015 (IDT)

אני אחדד את כוונתי במלה "השפעה". אני לא מתכוון לתקיעת דגל על הירח (אגב, יודעים למצוא אותו?) או להתרסקות של חתיכת ברזל. אני מתכוון להשפעה על תהליכים שקורים בחלל. למשל ששינויי האקלים או כל מיני חומרים שמציפים את האטמוספירה יזלגו החוצה ויטו איזה גורם שמימי ממסלולו, או יאיצו אותו או יאיטו אותו, משהו כזה. יכול להיות דבר כזה או שזה שטויות?--79.183.57.164 10:24, 26 בספטמבר 2015 (IDT)

המרחקים בין כוכבי הלכת גדולים פי עשרות מונים מרדיוס האטמוספרה. ראה כאן את מערכת השמש בקנה מידה. חומרים מהאטמוספרה זולגים לעט לעט אל החלל החיצון (זה נידוף), אבל גדול של "החלל החיצון" הוא כך כל ענק שתקיעת דגל על הירח הוא השפעה יותר משמעותית (וכן, הדגל צולם פעם מאיזה לווין). לא יודע אם תופתע לגלות, אבל ההשפעה של האדם על ההרכב הכימי של אטמוספרית הארץ די זניחה(רוב החוקרים אומרים שיש השפעה על היחס חמצן לפחמן דו חמצני, לא ניכנס.). רוב הזיהום אוויר הוא באזורים המתועשים, ראה מפה כאן. הזיהום לוב מורכב מחומרים כבדים ששוקעים ומיגיעים בחזרה לריאות של אנשים ולא עולים לאטמוספרה העליונה. Corvus,(שיחה) 11:23, 26 בספטמבר 2015 (IDT)

תודה על התשובה המעמיקה (ועל הלינק המגניב):)--79.183.57.164 11:55, 26 בספטמבר 2015 (IDT)

בטכנולוגיה הנוכחית - לא. בטכנולוגיה של העתיד הרחוק - מי יודע? ‏ MathKnight ✡ (שיחה) 14:28, 26 בספטמבר 2015 (IDT)

ראה שינוי האקלים על מאדים.. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מה ההבדל (אנגלית)

מה ההבדל בין smith לblacksmith?

smith הוא כל חרש מתכת. blacksmith הוא נפח, ו-goldsmith הוא צורף.שלומית קדם - שיחה 00:09, 26 בספטמבר 2015 (IDT)

מדוע הקראים לא מקיימים יחסי מין בשבת?

על מה מתבסס דבר האיסור? בערך נכתב "הקראים אוסרים עד היום קיום יחסי אישות בשבת" ולא מוסבר יותר מדוע וכו'. 37.73.218.196 03:51, 26 בספטמבר 2015 (IDT)

עדכון: מצאתי את ההסבר באתר של אוניברסיטת בר אילן: "כי הביאה דומה לחריש ולקציר, וכתוב: "בחריש ובקציר תשבת". 37.73.218.196 04:47, 26 בספטמבר 2015 (IDT)

אורן יואל

אורן יואל הוא מפיק מוזיקה אמריקאי ידוע ונחשב. לאחר שיתוף פעולה מוצלח בעבר, מיילי סיירוס ביקשה ממנו להפיק מספר שירים באלבום החדש שלה.

ליואל יש ערך בוויקיפדיה באנגלית וגם אתר אינטרנט אישי. אבל בשניהם חסרים פרטים בסיסיים כמו - מתי הוא נולד? איפה הוא גר? מה הרקע המקצועי שלו? וכמובן - עם שם כזה, האם יש לו קשר לישראל? גוגל ממש לא עוזר במציאת תשובות לשאלות האלה. יש דרך אחרת כיום למצוא מידע כזה?

-- ‏גבי‏ • שיח 15:56, 26 בספטמבר 2015 (IDT)

צלילה מגבהים בארץ

האם מישהו יודע אם יש בארץ מגדל לקפיצה למים ו/או פעילות מהסוג הזה? תודה 37.142.109.54 17:30, 26 בספטמבר 2015 (IDT)

ספר המסע של מארק טוואין / יהדות טנג'יר

בספר המסע של מארק טוואיין הוא מספר שבסביבת טנג'יר יש קהילה יהודית עם מסורת שהם גלו מארץ ישראל אחרי מרד בדוד המלך שלא צלח. ושהסטוריון רומי כלשהו כתב על כתובת לפיה יהושע "השודד" גירש אותם. מישהו מכיר עוד מקורות למסורות כאלו (מיהו הרומי)או דיון מסודר בהן? האם היא נפוצה בעוד מקומות?http://www.gutenberg.org/files/3176/old/files/relative.htm Danny lost - שיחה 20:42, 26 בספטמבר 2015 (IDT)

אני לא יודע לענות לך, אבל נראה לי שיש לך טעות בהבנת הטקסט (הפרק הרלוונטי). למיטב הבנתי מדובר בשני נושאים נפרדים- הכתובת הרומית על הכנענים, ובמרחק כמה קילומטרים ממנה שבט של יהודים שמרדו בדוד. בלנק - שיחה 03:02, 28 בספטמבר 2015 (IDT)

כן, הוא מזכיר אותם זה אחרי זה. זו יכולה להיות סתם אסוציאציה בלי קשר היסטורי, או עדויות שעברו בטלפון שבור בתוך אותה קבוצה, או מסורת שהתגלגלה מקבוצה אחת לאחרת. Danny lost - שיחה 05:06, 28 בספטמבר 2015 (IDT)

נגיד ככה: [3]. Danny lost - שיחה 15:51, 28 בספטמבר 2015 (IDT)

ליאור (שיחה | תרומות | מונה), בטח יש לך דבר או שניים לתרום. האמת שכל עניין היהודים-יחד-עם-פיניקים בתק' בית ראשון הוא חידוש מרתק בשבילי, ובעל משקל כנעניסטי, אבל עוד לא מצאתי התייחסות כלשהי ליחסים ביניהם ולזהות פוליטית במושבות. Danny lost - שיחה 18:08, 30 בספטמבר 2015 (IDT)

באן קי מון ודת

בויקיפדיה באנגלית מובא שבאן אינו מגדיר עצמו כחבר בשום דת אך אימו היתה בודהיסטית מה היא דתו של אביו?

גם אביו בודהיסט. הנה מאמר שמתייחס לנושא: http://koreanbuddhism.net/bbs/board.php?bo_table=0010&wr_id=63&page=42

ציטוט הקטע הרלוונטי במאמר: Ban’s mother, Mrs. Shin Hyun-Soon is known to be a very devoted Buddhist and has been a 50-year frequenter to Seongdeoksa Temple in Chungju, in which the memorial tablet of her late husband, Ban’s father, is kept and annually serviced. Mrs. Ban Ki-Moon, Yoo Sun-Tag, is also a faithful Buddhist herself, praying for her husband in Jogyesa Temple on a regular basis.

תרגום: אמו של באן, גב' שין יון-סון, ידועה כבודהיסטית אדוקה ובמשך 50 השנים האחרונות היא הולכת בקביעות למקדש סיונגדוסקה בצ'ונגיו, שבו מוצב ומטופל לוח זיכרון לבעלה המנוח, אביו של באן. אשתו של באן קי-מון, יו סון-טג, גם היא בודהיסטית אדוקה, ומתפללת לבעלה בקביעות במקדש יוגיסה.

-- ‏גבי‏ • שיח 12:50, 27 בספטמבר 2015 (IDT)

זמיר כהן באוניברסיטת חיפה?

זמיר כהן טוען שהיה לו ויכוח באוניברסיטת חיפה עם הד"ר אביגדור בייליס ועם איש דת מוסלמי אך אינני מוצא לזה באינטרנט שום תיעוד וכדו' האם מישהו יוד'ע פרטים לגבי הסיפור הזה? ―82.80.157.34 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

העגל 269

מה עולה בגורלו של העגל שעל שמו קרויה התנועה 269 לייף? הבנתי שהם גנבו אותו והבריחו לחווה שלהם. אבל לא מצאתי האם הוא הגיע לבגרות. האם הוא מת מטיפול לקוי? 79.178.100.183 15:35, 27 בספטמבר 2015 (IDT)

אין תשובה בערך 269life? ‏ MathKnight ✡ (שיחה) 15:42, 27 בספטמבר 2015 (IDT)

הסיפור נגמר ב"שיחרורו" ולא ברור מה היה המשך חיו. בגוגל מוצאים את התמונה שלו כנראה מספר ימים לאחר הגניבה, אבל אין שום תמונה או דיווח לאחר חודשים. 79.178.100.183 15:47, 27 בספטמבר 2015 (IDT)

האם לנוצרים יש איסור עבודה ביום ראשון מבחינה דתית?

אם כן, אשמח לדעת מה המקור ומה הם בגדול פרטי האיסורים (אני מבין שנוצרים אדוקים לא אמורים להתנהג כמו חרדים למשל, והם מדליקים אור או מבשלים וכו') 21:07, 27 בספטמבר 2015 (IDT)

יש המון פלגים וזרמים שונים בנצרות, אבל בגדול כיום הרוב המוחלט יכולים לעבוד בכל יום בשבוע. ישנם זרמים מסויימים, ובעבר זה היה נפוץ יותר, שמחוייבים לנוח ביום שבת או ביום ראשון. ישנם זרמים מסויימים שאף שומרים שבת לפי ההלכה פחות או יותר. ראה כאן בויקיאנגלית. בלנק - שיחה 02:50, 28 בספטמבר 2015 (IDT)

האם יש מקומות בעולם שבהם מותר לעבוד בכל שבעת ימי השבוע?

האם יש מקומות שבעולם םשבהם מותר לעבוד בכל שבעת ימי השבוע ואין יום שבתון כמו בישראל ובמרבית מדינות אירופה ואמריקה? (אמנם בישראל זה בשבת ובשאר המקומות זה בראשון, אך עדיין הרעיון בגדול הוא אותו רעיון. 37.73.204.130 21:10, 27 בספטמבר 2015 (IDT)

בארצות הברית ובאירופה מותר לעבוד שבעה ימים בשבוע. פשוט רוב האנשים מעדיפים לא לעשות את זה. יש רכבות ביום השבתון והמוזיאונים פתוחים בו. בעצם, גם בישראל יש מוניות ומוזיאונים בשבת. הלוחש - שיחה 21:23, 27 בספטמבר 2015 (IDT)

לא מדויק: בישראל יש חובת מנוחה שבועית: לפי סעיף 7 (א) לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951, חלה חובת מנויה שבועית של "לפחות שלושים ושש שעות רצופות לשבוע...". סעיף 9 אוסר להעביד עובד ביום מנוחתו השבועית אלא אם הותר על פי האמור בסעיף 12 בחוק. יש עוד סעיפי סעיפים, והתייחסות לעבודה ביום השבתון. זה שיש מוניות בשבת לא מתיר להעסיק נהג שכיר ביום השבתון של דתו. כך גם לגבי העובדים במוזיאון בשבת, ולגבי כל שכיר אחר, מגיעה להם חופשה שבועית (יש חריגים מאוד מוגדרים). חזרתי • ∞ • שיחה 01:27, 28 בספטמבר 2015 (IDT)

מוזר. בכול הערים בהם גרתי בישראל, נהגי המוניות בשבת הם ברובם יהודים וגם שחקני הכדורגל הם ברובם יהודים. הלוחש - שיחה 01:37, 28 בספטמבר 2015 (IDT)

בכול הערים בהם נהגתי בישראל, נהגי המוניות בשבת (וגם נהגים אחרים, וגם לא בשבת) מבצעים עבירות (תנועה). טוב, לא כולם. ואתה לא בדקת האם נהג המונית הוא בעל המונית או שכיר. בדרך כלל בעלי המוניות מעדיפים לא לעבוד בשבת. חזרתי • ∞ • שיחה 02:14, 28 בספטמבר 2015 (IDT)

הנשים החילוניות של פריד אל אטרש

בקליפים של פריד אל אטרש משנות ה-70 בערך אפשר לראות המון נשים ללא כל לבוש מוסלמי ונראות לגמרי כמו החילונית הממוצעת; האם מצרים הייתה אז יותר חילונית בדומה לכך שאיראן הייתה יותר חילונית לפני המהפכה האיסלאמית? בתודה, ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 22:08, 27 בספטמבר 2015 (IDT)

כן. למיטב ידיעתי, מצרים הייתה חילונית יותר אז. אפילו שהיא לא הייתה מעולם חילונית לחלוטין. הלוחש - שיחה 01:39, 28 בספטמבר 2015 (IDT)

גם כיום, יש נשים מצריות רבות שהולכות בלבוש חילוני לחלוטין באמצע הרחוב במצרים. כמו זאת למשל. בלנק - שיחה 02:53, 28 בספטמבר 2015 (IDT)

באיזו תוכנה כותבים מאמרים מדעיים?

באיזה מעבד תמלילים כדאי להשתמש? וורד הכי נוח, אינטואיטיבי וידידותי למשמש והחיסרון הבולט שלו זה עבודה מאוד לא נוחה עם TeX. התכונה Lyx טובה מאוד ונוחה לעבודה עם נוסחות TeX, אבל נוראית בכל מה שקשור לתמונות וגרפיקה חיצונית. העצוב של קובץ וורד נראה יותר פשוט, אבל בLyx יש עובדוה נוחה יותר עם חלוקה לפסקאות. אולי יש איזו תוכנה נוחה מומלצת? כי אני מאוכזב משני האופציות. 79.178.100.183 14:54, 28 בספטמבר 2015 (IDT)

אני עובד עם WinEdt שעורך קבצי TEX של LaTeX (לטך). כתיבת מסמך לטך בשיטה זו היא כמו כתיבת קובץ HTML ישן או תוכנה, אתה כותב קוד והתוכנה מקמפלת לך אותה למסמך PDF. זה מאוד נח ויעיל אחרי שהתרגלת לזה ואתה מכיר את רוב הפקודות הבסיסיות של לטך. מלבד הקושי של הכרת כל הפקודות של לטך (שאפשר לפתור על ידי מסמכי עזרה ומדריכים למיניהם) הקושי העיקרי הוא כשלי קימפול עקב אי-סגירת סוגריים (בעיקר מסולסלות). אני יודע שרוב המדענים במדעים מדויקים (ובפרט מתמטיקה ופיזיקה) משתמשים בלטך ולא בוורד. ‏ MathKnight ✡ (שיחה) 15:10, 28 בספטמבר 2015 (IDT)

כן, אני מדבר על מאמרים עם גרפים ונוסחאות, לא פילוסופיה. האם הWinEdt מסתדר עם תמונות PDF? יש לי משימה "נורא קשה"- שתי תמונות מקובץ PDF שאני רוצה לשים אחת ליד השניה, ככה ששתיהן תיכנסנה לעמוד במלואן. בונוס זה גם להוסיף כיתוב מתחת לכל גרף. אין לי בעיה עם קצת קידוד אם יש צורך. האם התוכנה יכולה לעשות את זה? 79.178.100.183 17:15, 28 בספטמבר 2015 (IDT)

בעיקרון כן. כל מה שלטך יכולה לעשות (וזה הרבה) גם WinEdt יכולה. מאחר שלא התעסקתי הרבה עם תמונות אני ללא ממש בקיא בכל הקוד הדרוש לכך. בשביל זה כדאי להיעזר באתר http://tex.stackexchange.com/ בהצלחה. ‏ MathKnight ✡ (שיחה) 17:18, 28 בספטמבר 2015 (IDT)

בתור מי שמזמן לא עבד עם לאטך: מה דעתכם על LyX‏? Tzafrir - שיחה 15:29, 29 בספטמבר 2015 (IDT)

לא ידידותית למשתמש. מכילה הרבה אופציות לא שימושיות וקשה למצוא בה את אלו שכן. עבודה עם תמונות וגרפיקה נחותה מאוד ביחס לוורד, עיצוב סופי של מסמך מאוד קשה לשליטה והתוצאה לא תואמת את הציפיות. יתרון בולט על וורד: נוסחאות TeX מאוד נוחות (בהרבה ביחס לוורד). עוד יתרון: אם רוצים להוציא מסמך מהיר, והעיצוב לא הכי חשוב, אז אני פותח LyX. אם העיצוב חשוב לי, אני פותח וורד (תגידו מה שתגידו, לא ריאתי בשום מקום שליטה יותר טובה בתוכן ועיצוב המסמך מאשר וורד. ולא שהוא מושלם). Corvus,(שיחה) 12:59, 1 באוקטובר 2015 (IDT)

לי אישית דווקא מאוד לא נוח לעבוד איתו דווקא בגלל שאין לי יכולת לשלוט בצורה טובה בתוכן. השווה את מערכת הסגנונות שלו למערכת הסגנונות של ליברה אופיס - הרבה יותר מועילה כאשר יש לך מסמכים ארוכים. Tzafrir - שיחה 20:09, 1 באוקטובר 2015 (IDT)

מה יותר קרוב ליהדות, קתולים או פרוטסטנטים?

18:45, 28 בספטמבר 2015 (IDT)

לדברי הרב ש"ך, חב"ד. בברכה. ליש - שיחה 19:14, 28 בספטמבר 2015 (IDT)

לעניות דעתי, הפרוטסטנטים וספציפית האוונגליסטים. אבל הכל תלוי באיזה אמות מידה מודדים את הקירבה.

למיטב הבנתי, הנצרות על כל פלגיה - קתולים, פרוטסטנטים, פרובוסלאבים ואחרים - רחוקה מהיהדות כמרחק השמים מהארץ. זאת ועוד, לאורך ההיסטוריה, הנצרות על כל פלגיה רדפה את היהודים (לצד הרבה קבוצות אחרות) באכזריות סדיסטית שלא נופלת מזו של דאעש. אבל אם בכל זאת אנחנו רוצים לדרג את הפלגים של הנצרות, הקתולים לוקחים מקום ראשון הן באנטישמיות והן באכזריות באופן כללי. אין להסיק מכך שהזרמים האחרים קרובים ליהדות!

באשר לאוונגליסטים- למיטב הבנתי, גם הם רחוקים מאד מהיהדות, אבל הם תומכים בציונות, מסיבותיהם הם. פגשתי פעם אוונגליסט אחד מארה"ב שהתנדב לעזור למתנחלים בחקלאות בהר הברכה. כששאלתי אותו למה, הוא ענה לי "כי ישראל זאת מדינה חשובה". שאלתי: "חשובה למי?". אז הוא ענה: "לאלוהים". כאן השיחה נגמרה, כי פשוט נשארתי עם הלסת למטה.--79.183.57.164 15:02, 29 בספטמבר 2015 (IDT)

על פי [[עיקרי האמונה היהודית#העיקרים לפי הרמב"ם נוצרי מאמין הוא שלושת-רבעי יהודי. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 19:30, 29 בספטמבר 2015 (IDT)

רצוי לחדד את כוונת המשורר לגבי "קרוב ל..." (חיים בשלום זה לצד זה / דמיון בפסקי הלכה / דמיון בארגון החברתי / דמיון בעקרונות הגותיים / אחר), ו"יהדות", כי כפי שאפשר לראות, שאלה לא רצינית גוררת תשובות לא רציניות. R.G. - שיחה 20:06, 29 בספטמבר 2015 (IDT)

הנצרות הפרוטסטנטית מחולקת לכיתות רבות מאוד. חלק מהן, באופן ברור, קרובות יותר ליהדות מאשר הנצרות הקתולית, עוד חלק, באופן ברור, רחוקות יותר ולגבי החלק האחרון, קשה להחליט. 109.160.149.155 17:55, 2 באוקטובר 2015 (IDT)

מה זה "קרובות ליהדות"? האם יש זרם בנצרות שחבריו מקיימים את המצוות? אם לא, אז הם לא קרובים ליהדות.--79.183.57.164 13:57, 3 באוקטובר 2015 (IDT)

כאמור, נראה שהרמב"ם חולק עליך. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 17:29, 3 באוקטובר 2015 (IDT)

אילן, הרמב"ם פוסק באופן נחרץ שהנצרות היא עבודה זרה בעיקר בשל אמונת השילוש. זאת אגב בניגוד לחלק גדול מהפוסקים ובניגוד לעמדתו ביחס לאיסלאם. המושג "קרוב ליהדות" אכן אינו מוגדר היטב, אך כתבה מעניינת במוסף דיוקן של מקור ראשון מהשבוע שעבר דנה בהתעוררותן של מספר תנועות פרוטסטנטיות ואוונגליסטיות אשר בהדרגה מתחילות לקיים מצוות (לפחות כאלו מהתורה, אבל לא רק) וזונחות את הסימבוליקה הנוצרית לטובת הסימבוליקה היהודית. הם נמצאים בקשר עם רבנים אורתודוקסיים לצרכי הכוונה, אך טרם זנחו לגמרי את אמונת השילוש ולכן נמצאים דה פקטו מהצד הנוצרי של הגדר למרות הקרבה הריטואלית הגדולה ליהדות (הם מגדירים זאת כישראליות, מייחסים את עצמם לשבט אפרים וחלק מהזרמים מזכירים יותר קראות). ‏gal m‏ 09:49, 4 באוקטובר 2015 (IDT)

תשובה לגמרי לא מחקרית אלא התרשמות אישית בלבד - בביקור בכנסייה מתודיסטית בארה"ב התרשמתי מן הדמיון הרב בין טקס התפילה שם לבין המקובל בקהילה הרפורמית בישראל. במקרה, באותו יום ראשון שהייתי שם נערך טקס קבלת בוגרים חדשים (מסיימי תיכון) לחיק הכנסייה. הטקס היה יפה ומכובד, והזכיר לי מאד את טקסי בר/בת המצווה של בני/בנות משפחה, שנכחתי בהם בבית כנסת של הקהילה הרפורמית בארץ. כיון שיחס היהדות האורדוכסית לרפורמים גרוע מיחסם לנוצרים, אינני יודעת באיזו מידה זה עונה על השאלה המקורית.שלומית קדם - שיחה 11:52, 12 באוקטובר 2015 (IDT)

פישוט אלגברי לתרגיל ממעלה שלישית

― הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים#פישוט אלגברי לתרגיל ממעלה שלישית

מוסלמיה או מוסלמית?

― הועבר לדף ויקיפדיה:ייעוץ לשוני#מוסלמיה או מוסלמית?

כיצד זה שהחגים ב-2016

נופלים על אותה נוסחה? ערב ראש השנה ביום ראשון וגם ערב סוכות, ערב יום הכיפורים ביום שלישי וכו'. ‏Gridge ۩ שיחה 14:28, 29 בספטמבר 2015 (IDT).

מאז המעבר ללוח הקבוע, יש נוסחאות קבועות לשנים. יש 14 סוגים של נוסחאות, המסומנות בשלוש אותיות: האות הראשונה מסמלת את היום בו יחול א ראש השנה ; האות השנייה יכולה להיות כ, ח, או מ - כסדרה, חסרה, או מלאה [כלומר, האם בחודשים חשוון וכסלו ישנם 29 או 30 יום -כאשר אחד הוא חסר אד מלא,זו שנה כסדרה, אם שניהם 29 יום זו שנה חסרה ואם שניהם 30 יום זו שנה מלאה], האות השלישית מסמלת מתי חל היום הראשון של פסח. ב-4 מתוך 14 הנוסחאות היום שבו חל ראש השנה הוא יום ב בשבוע, מה שגורר אחריו את כל חגי תשרי. עם זאת, השנים לא מתחלקות בצורה שוויונית; ישנם נוסחאות של שנים שיותר שכיחות מאחרות. כדאי לעיין גם בערך הלוח העברי#העקרונות לקביעת הלוח הקבוע#אורך השנה וקביעת ימי השבוע שלה.

זה קורה כי ראש השנה של השנתיים הללו נופל על אותו יום בשבוע. וזה אפשרי כי אורך השנה הראשונה הוא 384 - האורך היחיד שמתחלק ב-7, ולכן כל הימים "נשארים". זה אומר שכל הימים בתשרי יוצאים אותו דבר בוודאות, ובשאר החודשים זה יכול להתקלקל אם באחת מהשנים חודש מסויים הוא בן 29 ימים ובשניה 30 או להפך. וזה די בטוח יתקלקל אחרי אדר, כי רק אחת מהשנים היא מעוברת (תרתי משמע). יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:51, 29 בספטמבר 2015 (IDT)

מעניין, תודה. ‏Gridge ۩ שיחה 15:39, 1 באוקטובר 2015 (IDT).

יותר סביר שהסדר יתקלקל כבר קודם מכיוון שהחודשים חשון וכסלו הם החודשים היחידים שאורכם משתנה. בברכה מלא כל הארץ כבודי • שיחה • כ"ג בתשרי ה'תשע"ו • 11:57, 6 באוקטובר 2015 (IDT)

טו מייק לונג סטורי שורט: ראש השנה יכול להיות רק אחד מארבעת הימים ב-ג-ה-ש, ומכאן שלא מדובר בצירוף מקרים מוזר במיוחד.

במקרה שלנו - השנה יש 30 יום בחשוון והשנה מעוברת, ולכן במקום 354 ימים כבשנה "רגילה", יהיו בה 385 ימים. מכיוון שהמספר מתחלק ב-7 ללא שארית, השנה הבאה תתחיל באותו יום כמו זו. גרי רשף - שיחה 12:10, 6 באוקטובר 2015 (IDT)

ידידי המלומד IKhitron: אינני יודע מה חוקי ויקיפדיה קובעים, אבל לטעמך טעיתי בהודעתי, ובמקום לכתוב תגובה המעמידה דברים על דיוקם - שינית את ההודעה שלי. כעת אני חתום על משהו שאינו רק שלי אלא גם שלך, ומכיוון שאני איתן בדעתי שהודעתי המקורית הייתה נכונה - ההודעה המתוקנת שגוייה והשגיאה מיוחסת לי.

אני מתקן חזרה מ-384 ל-385, ואם אתה סבור שטעיתי - אנא הסבר במה בתגובה מסודרת חתומה על ידך.

בכל מקרה, טו מייק שורט סטורי איוון שורטר: בשנה עברית סטנדרטית יש 354 ימים, אך השתא מתווסף יום אחד בחשוון ו-30 יום באדר א', וכך הגענו ל-385 שמתחלק ב-7 ללא שארית. גרי רשף - שיחה 15:39, 6 באוקטובר 2015 (IDT)

החוקים אומרים על כך שעליי להתנצל כי עשיתי טעות, ועל כן אני מבקש סליחה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:46, 6 באוקטובר 2015 (IDT)

גיבוי (ושחזור) של תיקייה גדולה בת 5 ג'יגה - המלצות?

אני צריך לגבות תיקייה גדולה ממחשב נייד לא חדיש במיוחד (כך שהוא לא מהיר במיוחד), בסביבות חמישה ג'יגה, להערכתי – אלפי קבצים, לצורך שחזור (בעצם, העתקה) של התיקייה במלואה אל המחשב הנייח שאני משתמש בו לעבודה היומיומית. איך הייתם ממליצים לגבות או להעתיק את הקבצים למחשב הנייח? תוכנה מומלצת? דרך מקובלת? כל אינפוט יתקבל בברכה. אלדד • שיחה 00:10, 30 בספטמבר 2015 (IDT)

אני מעריך שהעתקה רגילה עשויה להימשך כמה שעות ארוכות, כי בתיקיות המשנה יש, להערכתי, אלפי קבצים. אלדד • שיחה 00:12, 30 בספטמבר 2015 (IDT)

פרק את הדיסק מהנייד והרכב אותו בנייח. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 01:23, 30 בספטמבר 2015 (IDT)

אם זה רדיקלי מדי בשבילך, ללא תוכנות יעודיות, הפקודה הבאה בחלון CMD תהייה פחות איטית מאפשרויות העתקה אחרות

SOURCEDRIVE:\SOURCEDIR\> xcopy . [DESTINATION USB DRIVE] /s

_{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 01:26, 30 בספטמבר 2015 (IDT)

תודה רבה, אילן. האמת היא שחששתי מפעולת ההעתקה פשוטה, שמא באמצע התהליך אחד הקבצים לא יהיה ניתן להעתקה ואז הפעולה תיפסק, כפי שקורה בפעולות אצווה, ולא תהיה לי אפשרות לחזור ולבצע אותה בדיוק מאותו מקום שבו היא נפסקה (חשבתי בהתחלה לסמן את כל הקבצים בתור ארכיב ולהשתמש במתג "m/" , כך שאם תהיה בעיה באמצע, אוכל להמשיך מאותו מקום בדיוק – אבל ויתרתי על הרעיון). התחלתי לא מזמן להריץ את פקודת ההעתקה לפי המלצתך, ובינתיים זה רץ בסדר גמור. מדי פעם נשמע צפצוף מצד המחשב הנייד, אין לי מושג אם זו תוכנת האנטיווירוס צועקת כי היא נתקלת בקובץ בעייתי כלשהו (חיברתי את המחשב לחשמל, כך שאוכל להיות בטוח שהסוללה לא תפריע בפעולה). אז פעולת ההעתקה נמשכת, ונקווה לטוב. תודה רבה על הטיפ. אלדד • שיחה 07:31, 30 בספטמבר 2015 (IDT)

היו למעלה מ-30 אלף קבצים. פעולת ההעתקה נמשכה בין 40 דקות לשעה וחצי (לא הייתי ליד המחשב החל מהדקה ה-40). נראה שהפעולה הושלמה בהצלחה. תודה שוב על עזרתך. אלדד • שיחה 09:53, 30 בספטמבר 2015 (IDT)

דרך אגב, סתם כקוריוז, לאחר שסיימתי את ההעתקה לדיסק החיצוני, העתקתי ממנו את כל הקבצים (כ-31 אלף) לדיסק במחשב העבודה שלי. התהליך נמשך כעשרים דקות (בניגוד לשעה ומעלה בהעתקה מהמחשב הנייד). אלדד • שיחה 11:26, 30 בספטמבר 2015 (IDT)

זה לא קוריוז, זו טכנולוגיה. באס יותר יותר מהיר, ממשק דיסק יותר מהיר, דיסק יותר מהיר (אם כי לא בהרבה, אלא אם עברת לSSD בשעה טובה). אם היית מעביר את הדיסק מהנייד לנייח, משקיע חצי שעה בלימוד איך לעשות זאת, מבצע בזהירות יתרה בעשרים דקות - ההעתקה הייתה מסתיימת ב10 דקות (כי דיסק-און-קי די איטי). ללמדך לעתיד לבוא.... _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 18:41, 30 בספטמבר 2015 (IDT)

אמנם באתי אחרי החגיגה אבל אני הייתי משתמש בזה Shannen - שיחה 07:40, 1 באוקטובר 2015 (IDT)

אכן, אם נמנעים מהעברה פיזית של הדיסק תוכנות מסוג זה מומלצות. החל מ- Vista, ישנה Robocopy (הערה לעצמי - להכחיל מתישהו) שביצועיה ואפשרויותיה טובים משל xcopy, אבל הביצועים שלה נופלים משל חלק מהתוכנות החיצוניות (אם כי אינני יודע איך זו שהצעת בהשוואה) וממשק שורת הפקודה מרתיע אנשים רבים. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 09:04, 1 באוקטובר 2015 (IDT)

תודה רבה, Shannen ואילן. דרך אגב, אילן, אכן עברתי ל-SSD, אבל דיסק :D שאליו העתקתי את כל התיקייה הגדולה הוא דווקא דיסק רגיל, בטכנולוגיה הישנה. דיסקים של 1TB, למיטב ידיעתי, הם דיסקים "רגילים", נכון? אלדד • שיחה 11:09, 5 באוקטובר 2015 (IDT)

ברכות על המעבר ל SSD. מאז עברתי (מערכת הפעלה ותוכנות) ביצועי המחשב השתפרו ללא הכר. גם הדיסקים בטכנולוגייה הישנה השתפרו, בעיקר עקב ירידת מחירי הזכרונות המהירים, שהביאו למטמון גדול הרבה יותר בדיסק, אבל פה מדובר על שיפור של לכל היותר 20% במהירות לעומת ההבדל בסדר גודל או שניים במעבר ל SSD. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 11:16, 5 באוקטובר 2015 (IDT)

נכון. האמת היא שבעבר נהגתי לשמור את קובצי הדאטה על :D. מאז שעברתי ל-SSD, כל קובצי הדאטה שמורים גם הם על :C. ב-:D אני שומר רק תיקיות דאטה גדולות שהועברו ממחשבים אחרים או חומר שבדרך כלל אני לא עובד אתו ביומיום. אלדד • שיחה 12:23, 5 באוקטובר 2015 (IDT)

זה נקרא tiering.‏..Shannen - שיחה 13:54, 5 באוקטובר 2015 (IDT)

נפוליאון

כמה ארצות נפוליאון כבש?

הקיסרות הראשונה

אין בערך תשובה על השאלה. מישהו מוכן לתת תשובה נכונה?

יש בערך תשובה. קרא בעיון את הקיסרות הראשונה#מסע המלחמה באירופה _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 18:43, 30 בספטמבר 2015 (IDT)

השאלה בעייתית משתי סיבות: ראשית, היו מדינות נורא נורא קטנות (למשל בגרמניה) ששטחן הוא כגודלו של מחוז קטן. לכן, אם מונים את המדינות האלה אפשר להגיע לעשרות מדינות, אבל זה לא יהיה חישוב מדויק כי היה קל מאוד לכבוש אותן. בנוסף, הוא כבש חלק מארצות אחרות (למשל חלקים גדולים מאוסטריה). לכן, השאלה הזאת בעייתית ואי אפשר לענות אליה בצורה פשוטה. גילגמש • שיחה 16:44, 3 באוקטובר 2015 (IDT)

שאלה לגבי C++

האם שפת תכנות זו היא שפה צד שרת כמו פייתון ו-PHP ואם לא למה לא? בתודה, ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 21:01, 30 בספטמבר 2015 (IDT)

אין שום סיבה עקרונית לא להשתמש בה. זה לא נפוץ במיוחד, אבל יש, לדוגמה, את CppCMS . בעיקרון, אפשר להשתמש בכל שפה סבירה כדי לכתוב את "צד השרת". אפשר גם להשתמש בכמה שפות לא סבירות. Tzafrir - שיחה 14:00, 1 באוקטובר 2015 (IDT)

דיזלגייט

האם להתקן המדובר הייתה השלכה גם על צריכת הדלק? הייתכן שהיא הייתה מוגברת יותר מהנטען בפרסומים. כבר שנים אני מרגיש שהסקודה שותה הרבה דלק. מישהו יודע? אם כן זו עילה לתביעות ייצוגיות עצומות; הרבה יותר מהמתואר בערך. ביקורת - שיחה 21:02, 30 בספטמבר 2015 (IDT)

אני הבנתי הפוך (בערבון מוגבל ומהתקשורת): על מנת לשפר את צריכת הדלק - המערכת למניעת זיהום עבדה בשוטף בתפוקה מאוד נמוכה. רק בזמן חיבור המכונית לבדיקת זיהום צריכת הדלק הועלתה לצורך הקטנת הזיהום. הרי את צריכת הדלק כל אחד יכול למדוד, ובכול מקרה השוואה לנתוני יצרן שמודד צריכת דלק במעבדה היא בעייתית. חזרתי • ∞ • שיחה 21:35, 30 בספטמבר 2015 (IDT)

מתוך דה-מרקר: "מומחים בתעשיית הרכב אמרו שניתוק בקרת זיהום האוויר ברכב מונע בדיזל יכולה להניב ביצועים טובים יותר, כולל מומנט ותאוצה מוגברים".

מתוך הארץ: "עם סיום הבדיקה ועליית המכונית על הכביש, בקרת הזיהום כובתה באופן אוטומטי, כדי לתת למכוניות יותר עוצמה, לבזבז פחות דלק ולפלוט פי 35 מהכמות המותרת על פי חוק של תחמוצת חנקן".

חזרתי • ∞ • שיחה 22:24, 30 בספטמבר 2015 (IDT)

אין לי מושג אם אין לחשוש כאן לדיס-אינפורמציה שלהם מרצון למזער נזקים. אבל בדרך כלל שריפת יותר דלק = זיהום גדול יותר, ולכן אני נוטה לחשוב שכשהמערכת כבויה אתה מזהם יותר, כי אתה שורף יותר דלק. נכון שאני יכול למדוד, אבל בגלל שאין לי באמת מול מה להשוות (רק הרגשה ביחס לרכב הקודם, אלא אם אמדוד ממש לפי קילומטראז'), נהג ממוצע סומך על הנתונים שמציגים לו בסוכנות הרכב, בהנחה שאינם יכולים לשקר, כי ישלמו ביוקר אם יתברר ששיקרו. ביקורת - שיחה 23:06, 30 בספטמבר 2015 (IDT)

אז לשיטתך למה הם השביתו את בקרת זיהום האוויר? חזרתי • ∞ • שיחה 23:25, 30 בספטמבר 2015 (IDT)

כדי שתקבל ביצועי שטח טובים יותר ותחשוב שאתה לא משלם את המחיר באופן יומיומי. ביקורת - שיחה 23:33, 30 בספטמבר 2015 (IDT)

לא נראה לי, לא מדובר רק על רכבי שטח. במושג "ביצועים" הכוונה גם לצריכת דלק, ואת זה גם אתה יכול לבדוק וגם עיתונאי רכב. זיהום אוויר בנסיעה לא ניתן לבדוק, ובעמידה ורק עם מכשיר הבדיקה המערכת נכנסת לפעולה. אם הפעלת בקרת הזיהום הייתה פועלת כל הזמן, אז הזיהום היה קטן, ולשיטתך - פחות שריפת דלק. לא מסתדר. חזרתי • ∞ • שיחה 23:44, 30 בספטמבר 2015 (IDT)

תודה. עכשיו אני רואה בפרק "רקע", כמה נתונים במערכת החדשה שקשורים רק לזיהום האוויר ולא לצריכת הדלק, אז זה די מסתדר לי. ביקורת - שיחה 23:56, 30 בספטמבר 2015 (IDT)

בתור בעלים של רכב דיזל, לפחות חלק מהנושא מוכר לי. דיזל נותן מומנט גבוה יותר אם "מרשים" לו לבצע בעירה חלקית (ולפלוט ענני עשן שחור). בשביל עשות את הפשע הזה, צריך לצמצם את פעולת ה EGR - מעין שסתום שמחזיר חלק מגזי הפליטה לצילינדרים - ולכוון ידנית את משאבת ההזרקה. המנוע נותן ככה הרבה יותר כוח, ומזהם במידה מפחידה- ממש אפשר לראות שובל עשן שחור מאחורה. מחשב רכב נורמלי לא אמור להרשות את זה. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 00:58, 1 באוקטובר 2015 (IDT)

האם בורסה היא לופט גשפט?

האם זה נכון שאם מיליונר משקיע מיליונים בבורסה לניירות ערך, אז הכסף הזה מתנפח ללא תוצאה חיובית ברמה שכסף גדל, אבל הקיף השירותים/מוצרים לא? 79.180.207.14 15:48, 2 באוקטובר 2015 (IDT)

1. לשאלה שבכותרת – התשובה היא "לא".
2. לשאלה שבפסקה – הבנתי כל מילה בנפרד אך לא הבנתי את השאלה.

בקליפת אגוז: הבורסה היא שוק משני לשוק הראשוני של ההנפקות. ללא שוק משני – חברות, מוסדות וממשלות לא תוכלנה לגייס הון בשוק הראשוני.

חזרתי • ∞ • שיחה 17:49, 2 באוקטובר 2015 (IDT)

למעשה אפשר לענות על השאלה בקלות. אפשר להשוות מדינות עם בורסה למדינות ללא, מאחר ובהיסטוריה היו כאלה וגם כאלה, ולאורך תקופה ארוכה במקביל. התשובה חד משמעית - מדינות ללא בורסה לניירות ערך פיגרו בהרבה בצמיחתן מאחורי אלה שהייתה להן. אמת, בורסה מזמינה ספקולציות ורמאויות, אבל אלה החיים. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 21:50, 2 באוקטובר 2015 (IDT)

אתה מבלבל בין מתאם לבין סיבתיות. ניקח דוגמה נוספת: האם הונאות בשוק ההון הן יכולות להתנהל (בהיקפים סבירים) ללא שוק הון מפותח? אם כך יש מתאם חיובי בין כלכלות מפותחות לבין הונאות בשוק ההון. לכן (לפי ההיגיון שלך) הן תורמות לכלכלה של מדינות. Tzafrir - שיחה 17:36, 3 באוקטובר 2015 (IDT)

במדעי החברה בדרך כלל אין אפשרות לניסויים מבוקרים. מתאמים זה כל מה שיש מבחינת ידע אמפירי. כאן יש לנו בסיס תאורתי (שצופה שפעילות בורסאית תעודד צמיחה) משולבת עם ראיות אמפיריות - אין אפשרות לקבל משהו חזק מזה במסגרת המגבלות. לעומת זאת טענת הנגד שלך היא סיפור אחר - למיטב ידיעתי א. אין בסיס תאורטי. ב. אין מתאם חיובי בין יחס ההונאות בבורסאות לצמיחה במדינות בהן פועלות הבורסאות. השוואה בין מדינה עם בורסה למדינה ללא בורסה היא דבר אחד. המקרה שאתה מביא, אתה צריך להשוות בין מדינות שבהן יש בורסה ולהראות שיש התאמה בין יחס הונאות בשוק ההון לצמיחה בהן, ובנוסף לספק איזשהו הסבר מתקבל על הדעת. אם תעמוד בשני אלה נצטרך להודות שהונאות מעודדות צמיחה. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 20:16, 3 באוקטובר 2015 (IDT)

עכשיו אתה כבר אומר משהו חדש: פעילות בורסאית מעודדת צמיחה. אתה רוצה להסביר איך? זה יעזור לענות על השאלה המקורית. הקישור ל"שוק משני" לא מסביר מספיק טוב. בפרט, מדינת ישראל מגייסת כסף על ידי הנפקת אגרות חוב, למה קיומן של אגרות חוב מצריך אפשרות מסחר במניות? Tzafrir - שיחה 22:08, 3 באוקטובר 2015 (IDT)

צמיחה איננה גידול בהון הממשלה. צמיחה היא גידול בהון שמיוצר במדינה. (זה לעניין אגרות החוב). פעילות בורסאית מאפשרת לחברות לגייס כספים, אשר מושקעים בייצור הון נוסף - זו כל התורה על רגל אחת. ללא בורסה, אין מנגנון מקיף שמציע כל הזמן עסקאות השקעה, ומי שיש בידו כסף להשקיע נאלץ להשתמש בקשרים אישיים על מנת לגלות היכן כדאי לו להשקיע, או (מקרה נפוץ) פשוט אוגר את ההון מבלי שישתף אותו בייצור הון נוסף. יתר על כן - מושג המניה הוא הסדר חוקי המעביר חלק יחסי בבעלות על פי שיעור ההשקעה. בלעדי הסדרים בסיסיים אלה כסף נאגר במקום להיות מושקע, היצרנים אינם יכולים השקיע מעבר למה שיש ברשותם כרכוש פרטי (ובידי חבריהם ומשפחתם). זו התאוריה, והיא די מתקיימת במציאות - בתוספת כל אותן פרשיות של הונאות, הרצת מניות, שימוש במידע פנים וכך הלאה. הייתי אומר שהתרופה טובה מן המכה, אבל יש לה תופעות לואי לא סימפטיות. לופט געשעפט? לא, אבל פארשטינקענע געשעפט לעתים מזומנות. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 00:25, 4 באוקטובר 2015 (IDT)

עוד הסבר על חשיבות השוק המשני לקיומו של השוק הראשוני, או במילים אחרות – חשיבותה של הבורסה כשוק משני לקיומן של הנפקות (מניות ואגרות חוב) בשוק הראשוני: המשקיעים בשוק הראשוני לא יסכימו לקנות מהנפקות אם לא ידעו בסבירות גדולה מאוד שיוכלו לממש את השקעתם בכל עת ובקלות. המדינה מנפיקה אגרות חוב שזמן פירעונן הוא למשל 10 שנים. אם לא תהיה אפשרות לרוכש אגרת החוב למכור אותה בבורסה, הוא יאלץ להמתין 10 שנים עד למועד הפירעון של אגרת החוב. זה עוד יחסית טוב לעומת מי שקונה בהנפקה של מניות, ונהיה שותף בחברה שאת מניותיה הוא קנה. אם אין שוק (בורסה) בו הוא יכול למכור את מניותיו בחברה הוא די תקוע עם השותפות הזו עד קץ. חזרתי • ∞ • שיחה 00:45, 4 באוקטובר 2015 (IDT)

פגישה עם פוליטיקאי

האם אפשר להפגש עם איש ציבורי? אם כן איך? --5.102.218.63 16:08, 3 באוקטובר 2015 (IDT)

אם זה ח"כ אתה יכול להכנס לאתר הכנסת ולפנות אליו דרך המייל ובאופן כללי אתה יכול לחפש במודיעין את הטלפון שלו ובהרבה מן המקרים הוא יענה לך בכל אופן שיהיה לך בהצלחה

לפי האבולוציה איך נוצרו הזכר והנקבה הראשונים?

מה גרם לאורגניזמים הראשוניים להתפצל לזכר ונקבה ושעל זה יהיה בסיס הרבייה

ראו האבולוציה של הרבייה המינית. בברכה. ליש - שיחה 20:05, 3 באוקטובר 2015 (IDT)

למה טבעונים לא מצילים חיות פרא?

בבקשה בלי אלימות בתגובות ובלי ניסיון להטיף מוסר (לכאן ולכן). רק תשובה לעניין: השאלה פשוטה. למה כשאדם הורג חיה בשביל מאכל טבעונות רואה בזה פשע ופגיעה בזכויות בעלי חיים וכאשר זאב הורג חיה למטרת מאכל, הטבעונות מתעלמת מזה לגמרי?

חשבתי שזה בגלל שבתעשייה הפרות נמצאות בכלובים סגורים ולא יכולים לברוח, אבל זה נשמע כמו נימוק חלש מדי. גם גורים של חיות בר לא באמת יכולות לברוח בקבוצה של תנים. חשבתי על הטענה שזה בגלל שבתעשייה תנאי מחיה של בקר ירודים, אבל גם זה נשמע נימוק חלש כי תנאי מחייה של חיית בר לא באמת גן עדן אלא יותר לכיוון של חרדת מוות תמידית. אז שאלה - למה הטבעונות לא מפגינה למען זכויות חיות בר? 132.66.137.207 13:47, 4 באוקטובר 2015 (IDT)

תוכל לשאול שאלה כללית יותר: למה אנשים מוסריים לא עוטים גלימות כחולות-אדומות ויוצאים להציל את כל חלכאי ונדכאי העולם? עוזי ו. - שיחה 15:57, 4 באוקטובר 2015 (IDT)

בגלל זכויות יוצרים. ‏ MathKnight ✡ (שיחה) 16:28, 4 באוקטובר 2015 (IDT)

שאלה מעניינת. למה לפי הטבעונים לאריה מותר לאכול בשר ולבני האדם אסור? והאם הם תומכים בלהרוג את הלוייתנים הקרניסטים האכזריים שקוטלים מיליוני בעלי חיים מידי יום כדי להשביע את תאוות הבשר שלהם? ‏ MathKnight ✡ (שיחה) 20:04, 4 באוקטובר 2015 (IDT)

אינני טבעוני, אבל התשובה המתבקשת היא: כי אנחנו יכולים. אריות חייבים לאכול בשר. אנחנו, בחברת השפע, יכולים (בזהירות ובקפידה) לחיות ללא שפך דם חיות. בני אדם הם אוכלי כל, אריות הם טורפים. אדם יכול לחיות על תזונה צמחוני מוקפדת. אריה לא. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 20:15, 4 באוקטובר 2015 (IDT)

אבל דוב, שימפנזה וקיפוד כן. Corvus,(שיחה) 23:17, 4 באוקטובר 2015 (IDT)

הם לא חיים בחברת שפע. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 00:04, 5 באוקטובר 2015 (IDT)

בתור מה שמכונה "טבעוני" אני עונה על השאלה, רק מודיע מראש שזה מענה סופר תמציתי ואם אני מזכיר איזה מונח לא מוכר או קונספט מוכר - נא לגגלו בגוגל. קודם כל, ההנחה שאפשר לחלץ בקלות מהשאלה (ומחלק מהתשובות) שכאילו כל הטבעונים רואים בציד לשם מאכל כמעשה ש"מוטב שיתקיים" כל עוד הוא נעשה על ידי חיות היא הנחה בעייתית ולמיטב ידיעתי לא בהכרח מאד מדויקת - בני אדם "טבעונים" אינם רובוטים ואינם מדקלמים דוגמה מסוימת וחלקם חושבים אחרת מאד אחד מהשני; יש החושבים שבני האדם צריכים להתערב בטבע באופן הדרגתי ולצמצם את אוכלוסייתן של חיות טורפות או לכל הפחות את תכונת הטרף שלהן - ותכף אסביר למה הכוונה, (וזאת לצד צמצום התרבותן של חיות נטרפות בדרכים אקולוגיות ו\או טכנולוגיות שונות) ויש הסבורים למשל שאין עם זה בעיה פילוסופית משמעותית כי לחיות אין בחירה לבחור בחמלה בניגוד לבני אדם שלהם כן יש את הבחירה; יש חיות טורפות שמבחינה פיזיולוגית\עיכולית לא יכולות לשרוד ללא מזון מן החי ולכן תשמע הרבה טבעונים מצדיקים את הטרף שלהם; אלה אותם טבעונים שיודו שהם עצמם יצודו חיה ויאכלו אותה כאשר לא תהיה להם ברירה והם יצטרכו לעשות זאת כדי לשרוד; אותם טבעונים יכולים לטעון בעת ובעונה אחת שהם מייחלים לתקופה בה לבני אדם תהיה שליטה נרחבת הרבה יותר בטבע ובחיות הבר והם יוכלו להנדס גנטית חיות טורפות להיות אוכלות-כל, כלומר לשנות את מערכת העיכול שלהן מבלי לשנות ממש את המורפולוגיה שלהן; יש כל מיני גישות פילוסופיות טרנס-הומניסטיות עתידוניות ובעיקר פנטזיונריות שמדברות על זה (כי גם אם זה יהיה אפשרי זה לא משהו שיקרה באלף או אלפיים השנים הקרובות אני מניח בצניעות רבה). אז בקיצור, יש המון דעות ויש טבעוני שיגיד שזה לגיטימי לחלוטין ויש טבעוני שימנע מלדבר על זה ויש טבעוני שיגיד שהוא בעצמו יצוד חיה כשהוא ייתקע על אי בודד או על איזו פיסת ארץ שבה לא יהיה כמעט שום דבר אחר לאכול מלבד מזון מן החי; אני אישית למשל מצדיק ציד למטרת השרדות, ובעת ובעונה אחת מייחל שכמות הציד בעולם תצטמצם כמה שיותר - בין מסיבה אקולוגית, בין מסיבה טכנולוגית, ובין מכל סיבה שרק תרצה, למה? כי אני שואף לסבל מינימאלי בעולם ולעולם שמח יותר. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 05:20, 5 באוקטובר 2015 (IDT)

אני חושב שהפתרון לסוגיה הוא פשוט, אבל טבעונים לא יאהבו אותו... לבעלי חיים אין זכויות ואין חובות. וזאת מכיוון שהם לא בני אדם ולא תבוניים. לאדם יש קוד מוסרי ויש לו חובות, לרבות חובה של יחס ראוי לחיות. מהו "יחס ראוי" יכול להשתנות לפי התקופה, התרבות, השקפת עולם וכמות המזון הזמין. על כן, אין משמעות לדבר על להציל חייה אחת מפני חייה אחרת, מכיוון שלניצוד אין זכויות ולצייד אין חובות. אבל ברגע שאחד הצדדים הוא אדם, נכנסת שאלת המוסר, ניתן לדבר על חובת האדם ועל יחסו לסבל בעלי חיים. Corvus-TAU - שיחה 11:26, 5 באוקטובר 2015 (IDT)

לקריאה נוספת: עיר (ספר) ‏«kotz» «שיחה» 07:37, 7 באוקטובר 2015 (IDT)

מדוע וואלה מגבילה את הצפייה בסרטוניה רק לישראל?

אני מנסה לצפות מחו"ל בכתבה בוואלה וכך כתוב לי לגבי הוידיאו: "צפייה בתוכן וידיאו זה מתאפשרת רק בישראל, המשך גלישה מהנה!". מה הסיבה לכך או מה ההיגיון העומד מאחורי דבר מוזר זה לכאורה? 78.111.186.28 19:53, 4 באוקטובר 2015 (IDT)

עידוד העלייה יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:58, 4 באוקטובר 2015 (IDT)

שמתי לב לכך גם באתרים אחרים ששבהם קטעי וידאו. זה אכן מתמיה. מה הסיבה לכך? שמזן#שיחה • ערכי בראבו • 18:19, 6 באוקטובר 2015 (IDT)

אולי זכויות יוצרים? אולי זה קשור גם לזה, שהמפרסמים אצלם פונים רק לקהל הישראלי? 109.160.149.46 18:21, 6 באוקטובר 2015 (IDT)

ולא רוצים שהפרסומת תהיה בחו"ל? לא סביר. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:23, 6 באוקטובר 2015 (IDT)

לפעמים ספק תוכן ישראלי קונה בעצמו חלק מהתכנים מספקיות אחרות, ומסיבות די הגיוניות שווה לאתר בשפה מקומית כמו עברית לשלם פחות כסף ולאפשר צפייה בתוכן בשטח מוגבל. ביקורת - שיחה 07:27, 7 באוקטובר 2015 (IDT)

עוד סיבה אפשרית - אתרים בעלי תעבורה רבה משתמשים בשרותי הפצת תוכן כגון Akamai, וזה עולה כסף. חוסכים איפה שאפשר וצפוי שהדרישה תהיה נמוכה. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 15:15, 7 באוקטובר 2015 (IDT)

חניות מחר

האם סופרמרקטים בתל אביב פתוחים מחר (יום שני) או סגורים בגלל החג? 62.219.149.14 00:32, 5 באוקטובר 2015 (IDT)

היום, יום שני, חג, כלומר - כמו שבת. לכן כל הסופרמרקטים אמורים להיות סגורים. אני מניח שסופרמרקטים שפתוחים בשבת – יהיו פתוחים גם בחג. אלדד • שיחה 11:03, 5 באוקטובר 2015 (IDT)

האם אני מדייק בהיררכייה? SQL

Databases > Tables > Structures > SQL Code.

בתודה, ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 06:36, 6 באוקטובר 2015 (IDT)

אמ;לק: אני לא יודע את התשובה.

תשובה יותר ארוכה: מה ההיררכייה הזו אמורה לייצג? תרגלתי בעבר הרחוק את הקורס מסדי נתונים באוניברסיטת חיפה, וההיררכייה הזו לא מוכרת לי. במסד נתונים יש טבלה אחת או יותר. בכל טבלה יש עמודה (column) אחת או יותר. אני לא יודע מה זה structures, ו-sql code זה משהו שכותבים כדי לאחזר מידע מהטבלאות (מעין שפת תכנות לעיסוק במסדי נתונים). תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 18:14, 6 באוקטובר 2015 (IDT)

אני במקרה DBA של SQL Server.

ב-SQL Server היררכיית האובייקטים היא Server > Databases > Schemas > Tables

ב-Oracle ההיררכייה היא Server > Schemas > Tables (במקרה זה - למיטב זכרוני)

בכלים אחרים אינני יודע.

SQL Code פונה לאובייקטים השונים, אך אינו חלק מההיררכיה.

אין לי מושג מה זה Structures. גרי רשף - שיחה 20:34, 6 באוקטובר 2015 (IDT)

אחדד את השאלה ברשותכם

אני שואל לגבי סדר האובייקטים כפי שהם מופיעים בתוכנה PHPmyAdmin, שדרכה אני יכול לשלוט על תכני הSQL (אני לא ממש בקיא במונחים של SQL לכן אני פשוט כותב "תכני SQL" בתקווה לקבל איזה שהוא שלד היררכי שיגרום לי להכיר את זה הכרות ראשונית טובה יותר). בתודה, ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 23:30, 6 באוקטובר 2015 (IDT)

לצערי אינני מתמצא. גרי רשף - שיחה 08:23, 7 באוקטובר 2015 (IDT)

PHPMyAdmin משמשת לניהול מערכות MySQL (ומערכות תואמות, לדוגמה: MariaDB). אפשר לנסות לעבוד עם שרת הדגמה. כמו שאפשר לראות שם, "Structures" הם מה שנקרא במינוח של MySQL סכמות, כלומר - הגדרות מבנה הטבלאות. SQL הוא דרך להריץ "שאילתה" (כלומר: פקודה) כלשהי בשפת SQL ולקבל את תוצאתה. לכן השניים הללו לא נמצאים בהיררכיה. Tzafrir - שיחה 10:36, 7 באוקטובר 2015 (IDT)

תרומת שיער נושר

האם ניתן לתרום שיערות שנושרות? כלומר במוקם לזרוק את השיער שנופל בתסרוקת כל בוקר, לאסוף אותו לשקית ולתרום לנזקקים? האם אפשרי? 62.219.149.14 23:37, 6 באוקטובר 2015 (IDT)

בטוח לסֵפִּר יש תשובות מעולות לשאלות האלה. העורך היהודי • שיחה • כ"ד בתשרי ה'תשע"ו • ה' הוא הא-להים

עמותה שעוסקת באיסוף תרומות שיער על מנת להכין פאות לילדים חולי סרטן [4] רוצים 30 ס"מ מינימום. חוץ מהקבוצה הזו, אני לא חושב שיש נזקקים אחרים לשיער. ‏«kotz» «שיחה» 07:32, 7 באוקטובר 2015 (IDT)

ושם הם כותבים שבין היתר "בנוסף, צריך לזכור שחלק מהשיער שאנו מקבלים יהפוך לפאות, אולם חלק אחר ישמש לפעילות ותמיכה בילדים ונוער חולי סרטן." לא יודע איזו תמיכה ופעילו יש. כנראה שמכירה לצורך רווח כלכלי (כסף שהולך לצרכי ילדים חולים). ככה שאולי יש ביקוש. לדעתי התשובה לשאלה המקורית היא שלילית, מכיוון שהשיער לתרומה צריך להיות אסוף היטב (לצמה או לקוקו הדוק בשני קצוות), באורך אחיד, מוברש וללא שברים ולכלוך, אני בספק אם שיער נושר שנאסף במשך תוקפה ממושכת עונה על ההגדרות האלא. Corvus-TAU - שיחה 15:14, 7 באוקטובר 2015 (IDT)

רבי משה לוריא

מהו תאריך הפטירה של ר' משה לוריא בנו של האר"י? אין עליו ערך.

האם יש קשר בין מטאל לבין רמת המשכל?

האם יש מחקר שמוצא קשר בין העזנה למוזיקת מטאל לבין רמת המשכל או השיגים של האדם? 132.66.137.207 19:54, 7 באוקטובר 2015 (IDT)

זאת לא תשובה, אז תרגישו חופשי לענות. להערכתי לא, כי מי שהיה עורך כזה מחקר, היה מסתכן בתביעה על שוביניזם (במובן האנגלי של המילה). יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:06, 7 באוקטובר 2015 (IDT)

א. יש בקושי דור אחד או שנים של מאזיני מטאל שניתן היה לסקור, אני מניח שהשאלה לא הועמדה למחקר כשסגנון המוזיקה הזה לא היה נפוץ דיו. ב. אני לא מצליח לדמיין מחקר שיוכל למצוא קשר סיבתי כזה, לכל היותר מתאם. ג. תגדיר "האזנה למוזיקת מטאל". כמה? ביקורת - שיחה 20:55, 7 באוקטובר 2015 (IDT)

ביקורת, הרשה לי לאכזב אותך בעניין ב' - זה מעולם לא הפריע לאף אחד. כפי שקבע המחקר שנמשך 12 שנה באוניברסיטת אוקספורד, אנשים שינקו חלב אימם בילדותם מקבלים 21% יותר משכורת מאלו שלא. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:01, 7 באוקטובר 2015 (IDT)

מה זאת אומרת בקושי דור אחד? אם מישהו היה צעיר (נניח 15) בתחילתו של המטאל, אז הנכדים(סבים בני 60 נשמע סביר בחחלט) שלו ששומעים מטאל הם כבר דור שלישי. לא? לא הבנתי אותך. לגבי "כמה" הכוונה לזה שמטאל הוא הסנגון המועדף/. לגבי קשר סיבתי- יתכן בהחלט שאנשים טיפשים מעדיפים לרוב לשמוע סוג מוסיים ונמענים מסוג אחד, דבר שישתקף סטטיסטית. 132.66.137.207 21:02, 7 באוקטובר 2015 (IDT)

IKhitron, ברור, המחקר האמפירי יעסוק במתאם בלבד. כדי להוכיח סיבתיות נצטרך לשבור את הראש. כל שאמרתי שהסיבתיות האפשרית לא מובהקת ולכן מחקר (אפשרי לגמרי שנעשה) שימצא מתאם כלשהו, לא יוכל להיות מוגדר "מוצא קשר סיבתי". אלמוני: המטאל, כמו כל סגנון אחר, מתפשט לאט. כדי לעשות מחקר רציני כזה, צריך לדגום אלפי אנשים במקומות שונים (כדי לשלול ים הטיות אפשרי). אם אני לא טועה הבינלאומיות של הסגנון היא לא דבר עתיק כמו הסגנון עצמו, וכדי שמישהו יתחיל במחקר, בדרך כלל צריך שתהיה תופעה רחבה מספיק כדי לאתגר אותו. ביקורת - שיחה 21:18, 7 באוקטובר 2015 (IDT)

לא צריך להמציא מגבלות. אפשר לחקור את "הקשר בין העדפות מוזיקליות למנת משכל בקרב בני נוער תושבי הפריפריה הלומדים בבתי ספר ממלכתיים", ומעוד כמה נקודות כאלה להרכיב תמונה. עוזי ו. - שיחה 21:47, 7 באוקטובר 2015 (IDT)

וכמו מחקרים רבים גם מחקר זה יהיה שטות ולא באמת יוכיח משהו מלא כל הארץ כבודי • שיחה • כ"ה בתשרי ה'תשע"ו • 22:04, 7 באוקטובר 2015 (IDT)

אני לא יודע על מה אתה מבסס טענה כזו. אם המחקר יערך כהלכה, הוא יכול להוכיח טענות על האוכלוסיה הנבדקת בצורה מובהקת וחד משמעית. עוזי ו. - שיחה 22:55, 7 באוקטובר 2015 (IDT)

הטענה מבוססת. אתה צודק שאם המחקר יעשה כהלכה וגו'. אבל ההדירות של רוב המחקרים במדעי החברה (בשל מתודולוגיות פגומות, ביצוע רשלני על מדגמים קטנטנים, שלא לומר זיופים של ממש) נמוכה מאד. היה על זה מאמר במדור המדע של NYT לפני כמה חודשים. קשה לי להאמין שמישהו יצליח לתקצב מחקר שיעשה כראוי בסוגיה המעניינת הזו, ורוב הסיכויי שאם יעשה מחקר הוא יהיה נטול משמעות _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 07:47, 8 באוקטובר 2015 (IDT)

בנוסף למה שאילן כתב, רוב המחקרים מתבצעים על מדגם קטן שעם כל הכבוד לסטטיסטיקה אינו מייצג, כמו כן הקבוצות הנבדקות נבחרות לרוב בהתאם לתוצאה הסופית אותה רוצה ה"חוקר" לקבל, לכן העובדה שמחקר יטען ששומעי מוזיקת מטאל הם בעלי מנת משכל נמוכה אינה מוכיחה יותר מדי. לעומת זאת אם החוקר יצהיר שבכוונתו רק להוכיח לגבי מקרים מאד מצומצים אז ניתן יהיה לקבל את תוצאותיו. לדוגמא אם החוקר רוצה לבדוק האם מאזיני המטאל במישיגן בגילאים 18-20 הם בעלי מנת משכל נמוכה והוא יברר לגבי אחוז ניכר מהם, אזי ניתן יהיה לקבל, אמנם בעירבון מוגבל, את דבריו, אבל אך ורק לגבי קבוצה קטנה(יחסית) ומוגדרת זאת. בברכה מלא כל הארץ כבודי • שיחה • כ"ה בתשרי ה'תשע"ו • 16:17, 8 באוקטובר 2015 (IDT)

ועד עכשיו נראה שאף אחד לא עשה גוגל עם שאילתא metal music and IQ בשביל לראות 5-6 תוצאות ראשונות? Corvus-TAU - שיחה 11:24, 8 באוקטובר 2015 (IDT)

מה גילית?

אני קורא את מה שכתבתם ותוהה: האם ביצעתם או קראתם מחקר רציני וחובק עולם במתודולוגיה של "מדעי החברה" ומצאתם ש"אלפי חוקרים מזייפים את ממצאיהם, משתמשים בשיטות סטטיסטיות פגומות ומטים את המדגמים"? מאיפה תיאוריית הקונספירציה הזאת כגד מדעי החברה? כמו בכל תחום, יש מחקרים רציניים (שבדרך כלל זוכים להתפרסם בכתבי עת מכובדים) ויש כאלה שפחות.

אני מבקש להזכיר ששם המדור הוא "הכה את המומחה" ולא "טען בנחרצות טיעונים שקראתי פעם באיזו כתבה ב-NYT". אז קצת יותר ענווה וזהירות בכתיבה בבקשה. Reuveny - שיחה 08:07, 10 באוקטובר 2015 (IDT)

ברור שישנם מחקרים רציניים, אך כדי שמחקר יהיה רציני הוא גם צריך להיעשות על תופעה בתחום המחקר הנורמלי ולא מחקר שמטרתו להוכיח לכאורה כל מיני טענות מופרכות.(דרך אגב כל הטענות שלי הם פרי מוחי הקודח והיגיון הפשוט בצירוף ניסיון של קריאת כל מיני מחקרים והכרת הרבה מאד מקרים שהיו נותנים תוצאה הפוכה לאותו מחקר). בברכה מלא כל הארץ כבודי • שיחה • כ"ח בתשרי ה'תשע"ו • 21:30, 10 באוקטובר 2015 (IDT)

אני מבין שלדעתך בלתי סביר שיהיה מתאם משמעותי בין מנת משכל להעדפות במוזיקה. למה? עוזי ו. - שיחה 21:34, 10 באוקטובר 2015 (IDT)

מכיוון שכמות האנשים שמעדיפים סגנון מוזיקה מסוים הוא גדול דיו כדי שניתן יהיה למצוא כמעט כל התאמה שתרצה בין עובדה אחרת לבין העדפה כזו. אותו דבר לגבי אנשים בעלי מנת משכל נמוכה(ואפילו יותר, כמאמר החכם "אין גבול לטמטום"). ומכיוון שיש מספיק אנשים טפשים בעולם בהחלט תוכל למצוא התאמה להעדפה מוזיקלית אבל זה לא מוכיח שום דבר. בברכה מלא כל הארץ כבודי • שיחה • כ"ט בתשרי ה'תשע"ו • 22:33, 11 באוקטובר 2015 (IDT)

זה מספיק רציני בשבילך, אדוני? _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 07:53, 11 באוקטובר 2015 (IDT)

המלצתכם על תוכנת OCR לאנגלית

יש לי דף או שניים שסרקתי באנגלית, ואני מעוניין לקבל את תוכנו כטקסט רגיל (אשנה את הגופן ואכניס אותו אחר כך לקובץ וורד). בסך הכל רוצה לחסוך לעצמי הקלדה (אני אעבור על הטקסט באנגלית ואתקן מה שלא עבר בסדר).
יש תוכנה חינמית פשוטה שעושה את העבודה? תודה מראש על כל קצה חוט, אלדד • שיחה 17:58, 8 באוקטובר 2015 (IDT)

טסראקט _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 21:53, 8 באוקטובר 2015 (IDT)

תודה רבה, אילן. אבדוק אותה. אלדד • שיחה 22:19, 8 באוקטובר 2015 (IDT)

שים לב שהיא מגיעה בממשק שורת-פקודה. יש לה פרונט-אנד עם גואי איפהשהו... אם לא תסתדר תגיד. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 22:57, 8 באוקטובר 2015 (IDT)

תודה, אם תהיה לי בעיה, אתייעץ אתך. אלדד • שיחה 11:22, 9 באוקטובר 2015 (IDT)

לדעתי בכל אופיס יש כזה. Shannen - שיחה 12:32, 9 באוקטובר 2015 (IDT)

תודה רבה, Shannen. :) אבדוק אם גם הכלי הזה אכן קיים אצלי, ואם קל להשתמש בו (ניסיתי לקרוא את הקישור שצירפת...). בינתיים מצאתי בלילה אתר שמאפשר הרצת OCR חינמי על דף PDF שאני מזין לתוכו, והוא עשה עבודה לא רעה בכלל. אלדד • שיחה 12:58, 9 באוקטובר 2015 (IDT)

מה עלה בגורלם של הנאצים?

היו הרבה אנשים שהיו חברים במפלגה הנאצית. מה עלה בגורלם? האם יש כאלה שחיים על היום? 109.66.21.253 10:27, 9 באוקטובר 2015 (IDT)

כמובן שיש כאלה שחיים עד היום. לא נדיר לפגוש בני 90 ולפחות חלקם היו חברים במפלגה הנאצית. רוב חברי המפלגה הנאצית היו סתם אופורטוניסטים שחיפשו דרך קלה להתקדם בחברה. לא עשו איתם כלום. הם המשיכו את חייהם כרגיל. גילגמש • שיחה 10:30, 9 באוקטובר 2015 (IDT)

א. תשובת קודמי חלקית ולא מדוייקת, ומתייחסת רק לקיומם הפיזי של בני אותה תקופה ארורה. לצערי, מורשתם נמשכת, ובני נוער רבים מזדהים עם האישים ועם האידיאולוגיה, ומפגינים אותה בדרכים שונות.

ב. חלק מבכיריהם נתפס והועמד לדין. חלק קטן, זוטר יותר, נתפס והומת, הן ע"י חיילי בנות הברית בעת שחרור המחנות, והן ע"י חוליות של חיילים יהודיים ששירתו בצבאות בנות הברית, והתארגנו לשם כך בתום המלחמה (למשל, לימים, רא"ל חיים לסקוב ואלוף מאיר זורע). חלק אחר ברח למקומות שונים, בעיקר לדרום-אמריקה. הדוגמה הבולטת ביותר היא אייכמן, שנתפס ע"י המוסד הישראלי בארגנטינה, הועמד לדין בישראל והוצא בה להורג. בנצי - שיחה 00:48, 10 באוקטובר 2015 (IDT)

השאלה הייתה על הנאצים ולא על הנאו נאצים. כמו כן, השאלה הייתה על החברים הפשוטים במפלגה ולא על בכיריה. הבכירים באמת סבלו מאד. רובם נאלצו לשהות בגלות, אחרים נתפסו ונתלו. כאן כדאי לציין שחלק לא מבוטל, כזה שהייתה לו מומחיות בדבר מה חשוב, לא נפגעו. חלקם היגרו לארה"ב ורובם למזרח גרמניה עד כמה שזכור לי. גילגמש • שיחה 05:49, 10 באוקטובר 2015 (IDT)

ראו דה-נאציפיקציה ובפירוט רב בערך באנגלית. שנילי - שיחה 07:34, 10 באוקטובר 2015 (IDT)

האם כל צמח מתוק הוא אכיל?

האם אדם יכול לאכול (ללא נזק בריאותי ובכמות סבירה) כל פרי או חלק צמח שטעמו מתוק? או שיש דוגמה לפרי מתוק ומזיק או לא אכיל? 109.66.21.253 11:15, 10 באוקטובר 2015 (IDT)

לא. ישנם פירות מתוקים אך רעילים. דוגמה קיצונית הוא בלדונה _{אנ' אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 21:02, 10 באוקטובר 2015 (IDT)

ואם כבר הזכרת, אז: אטרופה רפואית (ר' לדוגמה אטרופין), וכן אולי חסרות משמעויות לבלדונה. Tzafrir - שיחה 11:37, 12 באוקטובר 2015 (IDT)

תקשורת בין מינים שונים של חיות

האם חיות אינטלגנטיות ממינים שונים יכולות לתקשר אחת עם השנייה? אני מתכוון כמובן לחיות שהן די דומות- כלב וחתול, דולפין ולווייתן, סוס וגמל. האם הכלב יכול להעביר מסר לחתול, והחתול באמת יבין ויענה לו?--79.183.57.164 13:39, 10 באוקטובר 2015 (IDT)

באופן כללי, חיות לא מתקשרות בצורה מורכבת כמו אנשים והמסרים שהם מעברים אחת לשניה פרימיטיביים בהרבה. אני חושב שזה מסר די ברור כשכלב חושף את שיניו ונוהם וחתול בתגובה מעקף את גבו כשערותיו זקופות ומשמיע יללה חזקה. זו תקשורת שבו שניבעלי חיים מעבירים מסר אלים אחד לשני. Corvus,(שיחה) 13:57, 10 באוקטובר 2015 (IDT)

בקרב מגדלי כלבים וחתולים (כלומר, גם וגם) ישנו סיפור נפוץ, שאינני יכול לאשר או להפריך למרות שאני שגידלתי כלבים וחתולים במקביל. הסיפור הוא שחלק מהעוינות בין המינים נעוץ בזה שחתול מניע את זנבו בעצבנות ובפחד, וכלב בשמחה - מה שגורר ימבה אי הבנות. חלק מהכלבים והחתולים שגידלתי התיידדו, ואפילו נקשרו ממש זה לזה. חלק סתם למדו לסבול בשקט יחסי חיה את רעיה. מעולם לא הבנתי מה עומד מאחורי ההבדלים. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 20:56, 10 באוקטובר 2015 (IDT)

זה מזכיר לי תופעה שראיתי בחצר שלנו, בתקופה שגידלנו חתול זכר גדול, שתלטן ובטוח בעצמו, וכלבת האסקי גדולה מאד וידידותית. כל זמן שהכלבה הייתה צעירה, גם כשעלתה עליו בהרבה בגובהה, היה החתול מתחכך בה ועובר מתחתיה כמו מתחת לגשר, ולעתים היו רובצים יחדיו בחצר בשלווה. אבל כשהכלבה הגיעה לשיא גודלה, נוצר מצב, שהיא רצתה לשחק עם החתול וכדי לבטא את חיבתה ואת כוונותיה, פנתה אליו בנביחות, והוא היה מתכווץ תחתיו, משתדל מאד להתגבר ולהישאר במקומו, אבל אחרי דקה או שתיים לא היה יכול לעמוד בכך והיה מסתלק. אני בטוחה שהוא לא פחד ממנה, אבל התקשורת ביניהם השתבשה, וחבל.שלומית קדם - שיחה 23:26, 13 באוקטובר 2015 (IDT)

false-postive ו false-negative

מישהו יכול במילים שלו, בלי קישורים להסביר את המונחים false-postive ו false-negative. מה ההבדל ומה כל אחד אומר? 109.66.21.253 16:30, 10 באוקטובר 2015 (IDT)

false positive - אזעקת שווא - הגלאי מגלה משהו שלא קרה באמת.

false negative - ולדעתי עדיף הביטוי miss detect - הגלאי לא גילה משהו שהוא היה אמור לגלות.

‏«kotz» «שיחה» 16:36, 10 באוקטובר 2015 (IDT)

בהקשר רפואי, לדוגמה בדיקה לאיתור גידול סרטני: false positive - הבדיקה מראה שהאדם חולה, למרות שהוא בריא; false negative - הבדיקה מראה שהאדם בריא, למרות שהוא חולה. 31.154.176.203 19:29, 10 באוקטובר 2015 (IDT)

בהקשר הרפואי: אתה רוצה לבדוק האם יש לפציינט בעיה מסוימת (לדוגמה: קדחת השחת). לשם כך אתה בודק אותו. לפי תוצאות הבדיקה אתה מנסה להחליט האם הוא חולה. "חיובי" (positive) או "שלילי" (negative) מתייחס לתשובה לשאלה הזו: האם לדעתך יש לפציינט קדחת (ולא נועד לרמז על מצב טוב יותר או פחות).

האבחון שלך יכול להיות נכון (true) או שגוי (false). אבחון שגוי יכול להיות אם אבחנת את הפציינט כחולה אבל הוא באמת בריא. כלומר: אבחון שגוי (false) של תשובה חיובית לבדיקה (positive). אבל יכול להיות שפיספסת חולה: נתת אבחון שגוי (false) שתוכנה הוא תשובה שלילית לבדיקה (negative)‏. Tzafrir - שיחה 17:11, 11 באוקטובר 2015 (IDT)

קבצי PDF

איך אפשר לאחד מספר קבצי PDF לקובץ PDF אחד. העורך היהודי • שיחה • כ"ז בתשרי ה'תשע"ו • ה' הוא הא-להים

זה ככל הנראה. אנא בדוק את הקובץ ב- וירוסטוטאל אחרי ההורדה. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 21:04, 10 באוקטובר 2015 (IDT)

נקי ועובד יפה, יישר כח.העורך היהודי • שיחה • כ"ז בתשרי ה'תשע"ו • ה' הוא הא-להים

Like _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 22:06, 10 באוקטובר 2015 (IDT)

למה אדם לא שייך לטורפים (סדרת יונקים)

למה סדרת הטורפים (סדרת יונקים) (יש כזה ערך) לא כוללת את האדם וקופים? מה הסיבה שהם מחוץ לסדרה? 62.219.149.14 18:04, 11 באוקטובר 2015 (IDT)

כי בני אדם וקופים אינם טורפים.--79.176.202.107 18:17, 11 באוקטובר 2015 (IDT)

חפש אותם בפרימטים. עוזי ו. - שיחה 18:27, 11 באוקטובר 2015 (IDT)

בנימה יותר רצינית - שם הסדרה טורפים (סדרת יונקים) הוא בחירה גרועה. לא כל הטורפים נמצאים בסדרה זו ולא כל בעלי החיים בסדרה זו הם טורפים מובהקים (השועל והדוב למשל הם אוכלי כל). ‏ MathKnight ✡ (שיחה) 22:45, 11 באוקטובר 2015 (IDT)

תשובה דומה: כי האדם אינו "טורף" אלא אוכל-כל. (כלומר הוא יכול מבחינה גופנית לאכול כמעט הכל. השאר תלוי בדת ובתרבות שלו. "מותר האדם" וכו'). בברכה, דני. Danny-w • שיחה 10:08, 12 באוקטובר 2015 (IDT)

נכון שהאדם אינו טורף, אך זו לא הסיבה שהוא איננו שייך לסדרת הטורפים - לא כל אוכלי הבשר מצויים בסדרת הטורפים ולא כל הטורפים הם אוכלי בשר אובליגטוריים. הסיבה היא פילוגנטית בלבד - מדובר בקבוצה של יונקים הקרובים זה לזה אבולוציונית, ורחוקים מהאדם ושאר הפרימטים. השם הוא רק שם - יכלו לקרוא להם "סדרת השמעונים" למשל. ‏gal m‏ 18:54, 12 באוקטובר 2015 (IDT)

אם היו קוראים לזה "השמעונים", זה היה מבלבל פחות. בכל אופן, גם "טורפים" יונקים אוכלים צמחים(כלב בקלות אובל לחם, חתולים לפעמים אוכלים תפוחי אדמה. בדקתי!) וגם חלק מטורפים אמתיים לפעמים אוכלים צמחים, פשוט זה חלק קטן מאוד מהתזונה הטבעית שלהם. אדם לעומת זאת, גם אם אוכל הרבה בשר, באופו קבוע צורך צמחים. אני לא חושב שיש לאנשים שמסוגלים במשך תקופה אורכה להימנע מאכילת כל מזון מן הצומח. Corvus,(שיחה) 20:14, 12 באוקטובר 2015 (IDT)

נדמה לי שאצל האינואיטים יש התאמה לתזונה כזו. Tzafrir - שיחה 14:42, 15 באוקטובר 2015 (IDT)

פחד מגברים

האם הרפואה מכירה במצב של פחד מתמיד מגברים? מצאתי איזה מאמר פמיניסטי, אני אצטט חלק:

אבא שלי שלח לי סמס, "תקני ספריי פלפל, השכנים שלך ערבים, זה מפחיד, את לא יודעת מה יקרה". רציתי לענות לו שכבר הרבה שנים שאני פוחדת. פוחדת לשבת ליד גבר צפוף מדי בתחבורה ציבורית, פוחדת להשאר לבד עם הנהג במונית, פוחדת להשאר בחדר סגור עם זר מבלי להודיע לאף אחד איפה אני נמצאת. אני מפחדת ללכת לשיחה עם מרצה, כל הזמן מסתכלת מאחורי הכתף, רק שלא יסגור את הדלת מאחורי. אני פוחדת לבקש מהאדם שעומד מולי בתור שיתקדם וישים לב, כי אני לא יודעת באיזה מצב רוח הוא נמצא ואיך הוא יגיב. ... אני פוחדת כל כך הרבה כשאני כבר לא יודעת לזהות פחד.

אני לא מצטט הכל מסיבות של זכויות יוצרים. השאלה היא האם המצב הזה מוכר לרפואה המודרנית? אדם שחי בפחד מתמיד מאינטראקציה עם גברים? 132.66.137.207 20:10, 11 באוקטובר 2015 (IDT)

הפחד שלה לא קשור לגברים אלא לשטיפת מוח שהיא עברה. באותה מידה אתה יכול להחליף את המלה "גברים" במלה "כושים", "ערבים", "כלבים" וכן הלאה.--79.176.202.107 23:21, 11 באוקטובר 2015 (IDT)

השאלה ספציפית מתייחסת לפחד מתמיד מגברים. 62.219.149.14 07:45, 12 באוקטובר 2015 (IDT)

הבעיה היא בניסוח - אם מחליפים את המילה "פחד" ב"זהירות", אין מדובר במצב פתולוגי אלא בשכל ישר, והתשובה לכך צריכה להיות, שיש לשקול כל מקרה לגופו. אכן, לא נעים להיתקע במושב באוטובוס ליד אדם שמצופף אותך ונדחק אלייך, אבל זה לא נעים גם כשמדובר באישה. אכן יש סיכון בהליכה עם גבר זר למקום ריק מאדם, ויעידו כל אלה שעלו עם גבר זר לביתו או הזמינו אותו לביתן אחרי שתיית כמה כוסות בבר. ונהגי מוניות יכולים להיות מסוכנים לאישה בודדה, אבל הם גם נשדדים ונרצחים כשהם מסיעים חבורת נערים בלילה. ומרצה בדרך כלל איננו מתנפל על סטודנטית, אלא רומז ומציע, והיא חופשייה להסתלק בו ברגע מן החדר (ולהסתכן בהורדת ציון, ואז להתלונן עליו). זו שאלה של הערכת המצב וקבלת החלטה נבונה. פמיניסטיות קיצוניות מציגות שאלה כזאת כאות לפחד קיצוני מגברים, כל גבר שהוא, כדי לשרת את מטרותיהן.שלומית קדם - שיחה 08:23, 12 באוקטובר 2015 (IDT)

יש בעולם הזה כל מיני פוביות, יש פחד מעכבישים ויש פחד מכלבים, יש פחד מסינים (הסכנה הצהובה) ויש פחד מעב"מים, יש פחד מגזר ויש פחד מרעמים. אז יש גם פחד מגברים וללא ספק יש גם פחד מנשים! ברררר... בברכה. ליש - שיחה 09:56, 12 באוקטובר 2015 (IDT)

יש ערך באנגלית. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 14:28, 12 באוקטובר 2015 (IDT)

שלומית קדם, כשאני קורא דברים כאלה זה די מתסכל אותי. זה נראה כמו ניסיון להוכיח לי שאני חייה מלוכלכת שמוסכן להיות לידה, כי אולי היא פתאום תתפרץ ותתקוף. כשסטודנטית מגיעה אלי לשעת קבלה לשאול שאלה משיעורי הבית, אני לא אמור להתחיל לחשוב "איך להתנהג בשביל שהיא לא תחשוב שאני אנס". הנחת בסיס היא שאדם שעומד מולי שפוי. המצב של פחד מאינטראקציה עם גברים, בעולם בו גברים נמצאים בכל מקום זה באמת מצב חולני שכנראה צריך התערבות רפואית. Corvus,(שיחה) 20:22, 12 באוקטובר 2015 (IDT)

לא פסיכולוגית? מלא כל הארץ כבודי • שיחה • ל' בתשרי ה'תשע"ו • 21:13, 12 באוקטובר 2015 (IDT)

אני נוטה להסכים עם דברי Corvus. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 22:23, 12 באוקטובר 2015 (IDT)

Corvus (גם מי שמסכים איתו) צודק ללא ספק, הרי אנו חיים בעולם בו מאולם פרופסור לא ניסה לנצל את מעמדו מול סטודנטיות, אלופים וניצבים לא מצאו ניחומים אצל הפקודות שלהם, נשיא המדינה לשעבר לא ניצל את פקידותיו והכל דבש, כמאמרו של ליברמן. זה עולם מלא גברים תמימים ואדיבים, בדיוק כמו שבכל מקום יש ערבים שלא חורשים מזימות נגד היהודים ואם הם נושאים סכינים זה רק לצורכי קילוף תפוחי עץ. הזהירות מיותרת לחלוטין. בברכה. ליש - שיחה 22:25, 12 באוקטובר 2015 (IDT)

ליש, מה שאתה אומר שעליך להסתובב עם זמם, למקרה שפתאום תרצה לנשוך משיהו ברחוב? וזאת מהסיבה שכן קיימים כאלה שמתנפלים על אחרים? Corvus,(שיחה) 23:18, 12 באוקטובר 2015 (IDT)

הפתרון הוא להתנות את רשיון הכתיבה באינטרנט במעבר קורס חובה בתורת ההסתברות. הודעה זו מכוונת לכל המגיבים, ונועדה שלא להעליב את כולם במידה שווה. עוזי ו. - שיחה 23:58, 12 באוקטובר 2015 (IDT)

חשבתי שכתבתי דברים פשוטים, שלא זקוקים לפרשנות... העולם בו אנו חיים אינו דיכוטומי, אלא מבוסס על מגוון רחב של התנהגויות, גם בקרב הגברים. יש מקומות (הודו) בהם התופעות של אלימות גברים כלפי נשים מחייבות את הנשים לנקוט בזהירות רבה ביותר ויש מקומות בהם התנהלות מרבית הגברים אינה מסכנת את הנשים. פסילת והגחכת דברי שלומית על התנהלות זהירה הייתה בעצמה מגוחכת בהתחשב בכך שההסתברות של היתקלות בהתנהגות גברית תוקפנית בישראל אינה מבוטלת (ראו את מספר הנשים שנרצחו). אין פירוש הדבר שכל הגברים או אפילו מרבית הגברים מהווים סכנה לנשים, אך קיומם של גברים מסוכנים הוא עובדה שאין להתכחש לה, אז ראוי לנקוט באמצעי זהירות.

מרבית אוכלוסיית ישראל אינה עוסקת בפריצות לבתים ובגניבות ובכל זאת מרביתינו נוקטים באמצעי זהירות, נועלים דלתות וחלונות. זהירות ראויה, אך לא פרנויה. בברכה. ליש - שיחה 00:30, 13 באוקטובר 2015 (IDT)

Corvus, מוזר איך פירשת את דברי בצורה הפוכה לזו שבה נכתבו. האישה שדבריה צוטטו במאמר הפמיניסטי היא זו שדיברה על פחד מתמיד ועל מבטים חוזרים ונשנים לאחור לוודא שהדלת פתוחה. אני אמרתי את ההפך, אם תקרא שוב את דברי, וככל שמעציב להכיר בכך, היו לא מעט מרצים שהציעו הצעות מגונות לסטודנטיות בתמורה לשיפור בציון. בשום מקום בדברי לא רמזתי לכך, ש"הגבר הוא חיה מלוכלכת שמסוכן להיות לידה", כדבריך. את ההשוואה לכלבים לא אני הזכרתי. אמרתי, שנשים, ובעיקר צעירות, מסתכנות לעתים ללא צורך וללא הצדקה, וגם גבר שאיננו מסוכן עדיף לא לקחת הביתה אחרי שתייה משותפת בפאב ולא ללכת אליו הביתה. זו דעתי הפרטית ואם היא פוגעת בך, צר לי. אגב, גם לגבר הייתי מציעה לא לקחת הביתה אישה שפגש בפאב או במועדון. יש עוד סכנות, לא רק רצח אלים.שלומית קדם - שיחה 01:10, 13 באוקטובר 2015 (IDT)

קראתי שוב את דברי, ויתכן שבגלל חוסר הבעה שבאה באופן טבעי בהתכתבות הובנתי לא נכון. לא סתרתי אותך, ופירשתי את דבריך נכונה. רק רציתי להוסיף את תחושת התסכול שלי מהתופעה שבה נשים פגועות מביעות את הרתיעה והפחדים שלהם מתקשרות עם גברים. כתבות כאלה גורמות לנזק חמור למעמד האישה(יוסבר בסוף) ולתחושת גועל עצמי לגבר שאין לו מספיק ביטחון עצמי(יוסבר תיכף). דברים כאלה באופן טבעי גורמים לשאלה "רגע, אולי אני לא בסדר?". כשהתופעה של כיתבה מהסוג הזה חוזרת על עצמה שוב ושוב, נוצר מצב שגברים באמת מתחילים לחשוב שהם רעים מטבעם ועליהם להגן על החברה מפני הטבע שלהם (זו הכוונה בחיה מלוכלכת ורסן שעלי לשים לעצמי). אני לא אמור לשכנע את עצמי שאני לא אנס בפוטנציה. אני לא אמור לדואג לזה שאם אישה רואה אותי ברחוב שהיא לא תיבהל חלילה מהמראה המאיים שלי (נו באמת). אני יודע שיש לי מלא תכונות אופי רעות, אבל אני לא רוצח, אנס, שודד או כל נבלה אחרת. עצם זה שממליצים להימנע מתקשורת איתי ודומים לי מטעמי זהירות מונעת למעשה יוצר מציאות של פחד. וכלל שיותר נשים יתנהגו לפי אותה זהירות מונעת, כך פחות נשים יצלחו לממש את עצמן ובכך רק יתרמו עוד יותר להנצחת הפחד. ישנה רק סיבה אחת לאונס: אנסים. לא נשים שלא היו זהירות מספיק בתקשורת עם גברים. Corvus,(שיחה) 22:34, 13 באוקטובר 2015 (IDT)

Corvus, אתה בטוח שהבינו אותך לא נכון? אין אפשרות שלא הסברת טוב את עצמך? התוצאה היא אותה תוצאה, אך משנה על מי מטילים את האחריות לה.

אתה קובע שיש רק סיבה אחת לאונס:אנסים ואני חושב שרק האנסים אשמים בביצוע מעשי אונס, אך סיבות להתרחשות יכולות להיות רבות והתנהלות זהירה של נשים יכולה לעתים למנוע אונס או רצח. דוגמה: אישה צעירה שתימנע מנסיעה ביחידות עם נהג לא מוכר אולי תמנע התרחשות כמו רצח הנערה ממגדל העמק שנסעה עם נהג מונית. יש הבדלים יסודיים בין גבר ממוצע ובין אישה ממוצעת ואציין כאן שניים: מסת השרירים גדולה יותר אצל הגבר וכך גם כמות הטסטוסטרון. רמות גבוהות של טסטוסטרון מובילות לאגרסיביות ומסת שרירים עדיפה נותנת את הכלים ולביצוע תקיפות.נכון, החברה האנושית יצרה קודים של התנהגות ותהליכי חיברות שאמורים למנוע התנהגויות אגרסיביות, אך לא כל אחד עבר תהליך חיברות מוצלח, לכן יש גברים מסוכנים. כן, גם הגברים יכולים לתרום להקטנת פחד הנשים מפניהם - אם מרצה ינהג בקורקטיות עם הסטודנטיות, לא ינסה לפלרטט איתן, לא ישכח לסגור את רוכסן המכנסיים לפני שהוא מזמין סטודנטית למשרדו ועל מסך המחשב שלו לא יופיעו תמונות ארוטיות, כל זה יתרום להקטנת חרדת הנשים מפני גברים. בברכה. ליש - שיחה 22:56, 13 באוקטובר 2015 (IDT)

השלמה לדברי ליש: גם במקרים שהסדר החברתי מתפורר מעשי אונס נפוצים. מלחמות, למשל. הסדר החברתי מושתת על תהליך התרבות ואין פלא שאם זה אינו שלם, ההמשך המזעזע מגיע. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 11:31, 14 באוקטובר 2015 (IDT)

Corvus, תגובתך מזכירה לי את תגובות המפגינים אחרי משפט דרעי (וכן את דברי דרעי עצמו), לפיהן הרשעת דרעי בגניבה ובלקיחת שוחד כמוה כהרשעת כל יוצאי עדות המזרח. האם בכך שמציינים כעובדה, שיש גברים אלימים כלפי נשים אתה רואה אוטומטית אצבע מרשיעה המופנית אליך? האם כשמדברים בתקשורת על אותה צעירה שהשתכרה ועשתה מה שעשתה באלנבי 40 אני צריכה להתקפד ולהכריז, שלא כל הנשים כאלה ואני מעולם לא רקדתי על הבר בשום מקום? וכשמדברים על אם שזרקה את בנותיה מחלון ביתה או הטביעה אותן, אני צריכה להתגונן מיד ולטעון שלא כל האמהות הורגות את ילדיהן? ודרך אגב, למה הצירוף הזה "חיה מלוכלכת"? יש חיות מסוכנות, וראוי להיזהר מהן, אבל "מלוכלכות"? ההתייחסות הזאת שלך מזכירה לי תגובות שהייתי מקבלת לעתים מאנשים, או ליתר דיוק, נשים, כשהייתי מטיילת עם כלבת ההאסקי הגדולה שלי, קשורה ברצועה אבל ללא זמם, כלבה נוחה וידידותית שמעולם לא פגעה בכלב, חתול או אדם, אבל היו כאלה שצעקו עלי מחלון ביתן או מהצד השני של הרחוב בטענה, למה אינני שמה לה מחסום. אז כמו שיש נשים שמפחדות פחד מוות לא רציונלי מכלבים, יש גם נשים שמפחדות מגברים, וכשם שיש כלבי תקיפה מסוכנים, יש גם גברים אלימים ומסוכנים, וכדאי שכל אישה תדע להכיר ולהבדיל ביניהם.שלומית קדם - שיחה 23:15, 13 באוקטובר 2015 (IDT)

ארגוני ג'האד אסלאמיים

אני מחפש ארגוני ג'האד הנאבקים בישראל שבשמותיהם או בסמלם נמצא סממן דתי אסלאמי, אשמח להצעות

תעבור על הקטגורית קטגוריה:ארגוני טרור פלסטינים וקטגוריה:הסכסוך הישראלי-פלסטיני: ארגונים פלסטינים ותבדוק אחד-אחד. זה לא הרבה. Corvus,(שיחה) 22:34, 11 באוקטובר 2015 (IDT)

האם צלב קרס זה רק נגד יהודים או גם נגד שחורים?

אני נמצא בחו"ל וראיתי כאן מספר צלבי קרס במקום שבו הייתי. מעניין אותי אם זה נעשה כנגד היהודים או כנגד שחורים או מישהו אחר (כי כמעט ואין כאן יהודים, אני כנראה היחיד באזור). 15:41, 12 באוקטובר 2015 (IDT)

ראו צלב קרס. בברכה. ליש - שיחה 15:50, 12 באוקטובר 2015 (IDT)

מסעות נפוליאון ברוסיה

מדוע נפוליאון החליט לצעוד לעבר מוסקבה ולא לעבר סנט-פטרבורג, שכן היא זו שהייתה בירת האימפריה הרוסית באותה תקופה? ומה היה קורה אם כן היה מחליט לפעול כך? 87.69.28.157 02:34, 13 באוקטובר 2015 (IDT)

קרא כאן: מלחמת רוסיה-צרפת (1812)#תעלומת כיבושה של מוסקבה. אישית, אני חושב שנפוליאון לא רצה למוטט את השלטון המרכזי ברוסיה, אלא להכתיב לצאר את תנאיו ולהיות ריבון-על ולא מנהל המחוזות. לכן הוא עצר במוסקבה עד ראשית אוקטובר 1812 וניסה להגיע להסדר שלום. ביקורת - שיחה 09:26, 13 באוקטובר 2015 (IDT)

השאלה שגויה כי יש בה הנחה סמויה שהיא לא מדויקת: אילו צעד לכיוון סנקט פטרבורג או אז בטוח היה מנצח, אז למה עשה את הטעות הזאת? ובכן, שני דברים: ראשית, סנקט פטובורג נמצאת באזור מבוצר מאוד. נורא קשה לכבוש את סנקט פטרבורג. אפילו הנאצים עם כל מכונת המלחמה המשוכללת שלהם כשלו בכיבושה של לנינגרד. לכן, נסיון כיבוש של סנקט פטרבורג הוא קשה מאוד. שנית, גם אילו היה מצליח לכבוש אותה, אין להניח באופן אוטומטי שזה היה מביא לניצחון במלחמה. למעשה, נפוליון נתקל בשאלה די מורכבת בתורת הלוחמה "מה הוא ניצחון". מה קורה כשצד אחד מכריז חד צצדית על ניצחון לאחר שכבש שטח מסוים וגרם לצד השני אבדות קשות יותר מאשר האבדות שלו עצמו. האם זה ניצחון? אם הצד השני מסכים לקרוא למצבו "תבוסה" אז כן. אם לא, אז זה לא "ניצחון מלא". כעת נותרת השאלה "מה לעשות לאחר הניצחון החלקי". זאת בדיוק הדילמה שעמדה מול נפוליון לאחר שכבש את מוסקבה. אם היה כובש את סנקט פטרבורג והרוסים לא היו מודים בתבוסתם, היה מגיע לאותה הדילמה בדיוק, עם תוצאה דומה ככל הנראה. גילגמש • שיחה 09:39, 13 באוקטובר 2015 (IDT)

גילגמש, למעשה - נפוליון עצמו כן שקל לשלוח כח משמעותי לסנקט פטרבורג לקראת סוף ספטמבר, ורק בשל התנגדות מפקדיו נמנע מכך (חזי שלח, נפוליאון 1813: מלחמת העולם הראשונה, הסיוט של 1812 - עמ' 59). ביקורת - שיחה 13:17, 13 באוקטובר 2015 (IDT)

לשאלה השנייה, אמנם אין "אילו" בהיסטוריה אך סביר שהתמונה הגדולה לא היתה משתנה אילו נקט נפוליאון באסטרטגיה צבאית אחרת נגד רוסיה, ומביא לכניעתה כפי שניצח קודם לכן אותה ואת יריבותיו האחרות, אוסטריה ופרוסיה. כל אחד מנצחונותיו הצבאיים המזהירים של נפוליאון הוביל ל"הסכם שלום" שהיה למעשה הסכם כניעה משפיל של יריביו, ותוך זמן קצר הוקמה נגדו מחדש קואליציה חזקה של המעצמות האירופיות (תמיד במימון והשתתפות בריטית) שלא היו מוכנות לקבל את הדומיננטיות הצרפתית. כוחותיה של צרפת אינם אינסופיים, ובמוקדם או במאוחר הקואליציות האלה היו גוברות עליה. כלומר, כיבוש סנקט פטרסבורג היה מועיל לו בדיוק כמו שהועיל לו כיבוש ברלין (1806) או כיבוש וינה (1805). ניצחון זמני בדרך למפלה הבלתי נמנעת. זה לדעתי התרחיש הסביר. כמובן ייתכנו תרחישים עתירי-דמיון אחרים, למשל יכול להיות שסיום מהיר של המלחמה ברוסיה היה משחרר את צבאו (ואותו עצמו) להביס את הבריטים בספרד, ואולי להוציאם על-ידי כך ממעגל המלחמה. דב ט. - שיחה 13:45, 13 באוקטובר 2015 (IDT)

השאלה היא אם כניעה רוסית, ב"הסכם", לא היה מביא לו כח אדם גדול (ואמין יותר מהאוסטרים) שהיה שם אחת ולתמיד קץ לתקוות הבריטיות לשינוי המפה. ביקורת - שיחה 13:55, 13 באוקטובר 2015 (IDT)

בתשובה לביקורת - אני סבור שלא זאת הסיבה שבגללה לא שלח כוח משמעותי צפונה. אני חושב שפשוט לא נותרו לו חיילים לשלוח. מצבא הפלישה שמנה כ-600,000 חיילים הגיעו לקרב המכריע בבורודינו משהו כמו 120-150 אלף, מהם כ-40 או 50 אלף נהרגו או נפצעו. לכן נותרים לך רק בסביבות 100,000 חיילים. לשלוח כוח קטן צפונה - חסר תועלת, הוא יובס. לשלוח גדול צפונה - גם אי אפשר. מה שישאר לא יספיק כדי להחזיק במוסקבה - בל נשכח, הצבא הרוסי אמנם הפסיד בברודינו אבל שמר על כמה עשרות אלפי חיילים שחנו לא רחוק משם. לכן יש שלוש ברירות אמיתיות: לצאת עם כל הצבא צפונה, להשאר במוסקבה במשך החורף או לחזור אחורה. כאן יש להזכיר גם שלא כל כך קל לצאת צפונה בעונה זו של השנה ללא הכנות מתאימות. הסיבה שבגללה מתוך 600,000 חיילים הגיעו למוסקבה רק 100-150 אלף היא הצורך לשמור על חילות מצב חזקים בנקודות אסטרטגיות. קווים ארוכים זאת בעיה עצומה במלחמה. לגבי התבוסה הבלתי נמנעת שהזכיר דב ט - התבוסה לא היתה בלתי נמנעת. אפילו בשנת 1813 האוסטרים הציעו תנאים די נוחים לצרפת, שנפוליון דחה. גילגמש • שיחה 13:59, 13 באוקטובר 2015 (IDT)

ההצעה האוסטרית באה לאחר שנפוליאון הובס תבוסה מוחצת בקרב האומות. היא כללה את החזרת צרפת לגודלה לפני רוב כיבושי נפוליאון, ובמובן זה לא היתה מאד שונה מהתנאים שהתקבלו לבסוף בקונגרס וינה. היא היתה שונה בעניין הפרסונלי של נפוליאון עצמו שב-1813 עדיין הסכימו שימשיך לשלוט בצרפת. הדבר הבלתי-נמנע בעיני הוא שצרפת של נפוליאון היתה חייבת לחטוף תבוסה שתאלץ אותה לוותר על השליטה ביבשת. כיבוש וינה, ברלין או מוסקבה או ניצחון בקרב כזה או אחר רק דחה את הקץ, וכך היה עושה גם ניצחון צבאי מובהק ברוסיה, כולל כיבוש סנקט פטרסבורג. דב ט. - שיחה 16:53, 13 באוקטובר 2015 (IDT)

אין להשוות את האימפריה הרוסית לאוסטריה. הראשונה גדולה פי עשרות מונים וכמעט אי אפשר טכנית לכבוש אותה. המרחבים שם עצומים ובעיית קווי האספקה היא קשה. נפוליון למד את זה על בשרו. את אוסטריה אפשר להביס אחרי כמה קרבות, עם הרוסים זה הרבה יותר קשה. גילגמש • שיחה 22:55, 13 באוקטובר 2015 (IDT)

הטטרים כבשו את רוסיה. מה הם ידעו שנפולאון לא ידע? או שזה מפני שזה לפני הנשק החם? _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 11:28, 14 באוקטובר 2015 (IDT)

לא טענתי שהקושי לכבוש הוא אותו קושי (הרי המציאות לימדה אחרת) אלא שגם אם במקרה היה מושג ניצחון מכריע על הרוסים הכולל את כיבוש בירתם ופגיעה קשה בצבאם, ערכו ארוך הטווח לצרפת לא היה גדול מערכם של הניצחונות הקודמים, והיא היתה מוצאת עצמה שוב מול קואליציה של שאר המעצמות האירופיות תוך זמן קצר כפי שקרה לאחר יתר הנצחונות. דינה של צרפת היה אחד, לוותר על עיקר כיבושיה ולחזור למעמד של מעצמה אירופית מובילה, אך לא מעצמת-על השולטת ביבשת. עם נפוליאון או בלעדיו, עם בלגיה או בלי בלגיה - אלה פרטים קטנים יחסית בתמונה המדינית הכוללת. (גם כאן אפשר לטעון שאופיו השאפתני מדי של נפוליאון הכתיב את התוצאה הסופית. הוא לא ידע לעצור כשניצח ולא להשלים עם הפסד. התוצאה - צרפת בגבולות 1791 ולא גבולות 1801 כפי שהציע לו מטרניך אחרי קרב לייפציג, והוא עצמו מחוץ לתמונה). דב ט. - שיחה 13:53, 14 באוקטובר 2015 (IDT)

לגבי השאלה של אילן - המונגולים כבשו שטח קטן בהרבה. באותה הזמן רוסיה הייתה הרבה יותר קטנה בשטחה. שנית, הם לא ניצבו מול מדינה מסודרת אחת, אלא אוסף נסיכויות, מה שהקל על הכיבוש. נכון יותר לומר "כבשו את הנסיכויות הרוסיות" ולא את "רוסיה" (בין היתר כי נותרו חלקים לא כבושים). שנית, הלוגיסטיקה המונגולית הייתה פשוטה יותר ולא דרשה שיירות אספקה מסודרות. לגבי קואליציה רחבה שהזכיר דב - זה הכל ספקולציות. יתכן שכן ויתכן שלא. יתכן שהרוסים היו נכנעים אחרי כיבוש סמולנסק ויתכן שלא. יתכן שהיו נכנעים לאחר כיבוש מוסקבה ויתכן שלא ויתכן שנפוליון היה שומר על צבאו והוא לא היה אובד בערבות השלג. הכל זה "יתכן". כל היתכן הזה לא מביא בהכרח למסקנה הדטרמיניסטית של דב. התוצאה של דב היא צפויה וסבירה, אבל היא לא הכרחית. מי היה מאמין שמנסיכות קטנה ועלובה שמרכזה בעיירת שדה נידחת תצמח האימפריה הרוסית שמפילה את צלה הכבד על העולם עד עצם היום הזה? הרבה יותר הגיוני היה להניח שאם דבר כזה יקרה, אז עיר אחרת תוביל את השינוי. קשה לנחש מה היה קורה בתרחיש אלטנרנטיבי ואני מציע לא לעסוק בזה. גילגמש • שיחה 13:59, 14 באוקטובר 2015 (IDT)

גילגמש, האמת כואבת, אבל אין מה לעשות שלגיבור נעוריך היה כתוב "כישלון (מפואר)" על המצח מההתחלה בשל מחסור בברקסים. שום אוסטרליץ או יינה לא יכלו לשנות את התמונה מהיסוד וחבל על מאות האלפים שמתו בדרך. נדירים המקרים בהיסטוריה שבהם אותו דפוס של התנהלות מדינית אסטרטגית חוזר על עצמו מספר פעמים, כמו בקואליציות נגד נפוליאון. תרחישים אלטרנטיבים זה בדיוק מה שביקשו כאן, ואזכיר לך שגם אתה סיפקת אחד כזה לעיל ("אם היה כובש את סנקט פטרבורג והרוסים לא היו מודים בתבוסתם, היה מגיע לאותה הדילמה בדיוק, עם תוצאה דומה ככל הנראה"). דב ט. - שיחה 16:48, 14 באוקטובר 2015 (IDT)

טקסט לפי עיצוב קיים באקסל

שלום, יש ברשותי טבלה של משימות עם עשרות שורות שצבועות במספר צבעים, כאשר כל צבע אומר משהו אחר (כחול - המשימה הושלמה, ירוק - המשימה בתהליך, אדום - המשימה בוטלה). אני רוצה להוסיף עמודה שמתייחסת לצבע של השורה (מצב המשימה - הושלמה / בתהליך / בוטלה).

למי יש רעיון איך אני עושה את זה?

תודה רבה, רונן

[5] ‏«kotz» «שיחה» 15:34, 13 באוקטובר 2015 (IDT)

הייתי ממליץ לך לפעול הפוך. הוסף שורת סטטוס משימה (הושלמה / בתהליך / בוטלה) ותעשה עיצוב מותנה שמזהה את הסטטוס וצובע את השורה בצבע המתאים. זה ממש פשוט.A_Holy_Bartender - שיחה 15:41, 13 באוקטובר 2015 (IDT)

קוץ - תודה כבר אסתכל. אופיר - הייתי עושה את זה אבל זה לא הסיפור, קיבלתי טבלה מוכנה ואיתה אני צריך לעבוד... רונן

מה שם הטופס?

מה שם הטופס שרצוי לקבל עם סיום העבודה במקום מסוים, כהוכחה על כך שהאדם עבד באותו מקום עבודה? אני לא מתכוון לטופס 106, אלא למשהו אחר. 132.66.169.201 14:32, 13 באוקטובר 2015 (IDT)

למיטב זכרוני מכתב המלצה(רצוי)+מכתב מועד סיום עבודה (הכרחי). זה לא טופס. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 15:13, 13 באוקטובר 2015 (IDT)

טופס 161 חתום על ידי המעביד ("הודעת מעביד על פרישה מעבודה של עובד" ‏«kotz» «שיחה» 15:33, 13 באוקטובר 2015 (IDT)

-- _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 23:05, 13 באוקטובר 2015 (IDT)

טופס 161 משמש רק לעניין מס הכנסה. לכל מטרה אחרת, סעיף 8 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות קובע: "מעסיק ייתן לעובדו, בסיום העבודה, אישור בכתב בדבר תחילתם וסיומם של יחסי עבודה". לא נקבע לכך טופס מיוחד. דוד שי - שיחה 18:07, 23 באוקטובר 2015 (IDT)

מה הבעיה לזייף חותמת?

זה עולה 50 שקל לעשות חותמת של עסק. מה הבעיה לזייף את זה? ואם זה כ"כ קל, בשביל מה זה קיים בכלל?--79.179.173.196 22:21, 13 באוקטובר 2015 (IDT)

ירושה מהזמן שזה לא היה כ"כ זול ופשוט. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 23:05, 13 באוקטובר 2015 (IDT)

זה עדיין מצריך השקעה קטנה, והכרות של החותמת (למקרה שמישהו יטרח להשוות), ומעבר לכך: נכונות לזייף. כמוכן למסמך החתום אמור להיות עותק במקום זה או אחר (שנשמר בעת החתימה על ידי הפקיד עם החותמת). Tzafrir - שיחה 01:18, 14 באוקטובר 2015 (IDT)

water resist

שלום, מישהו יודע מה הכללים של הכיתובים על שעוני היד? אני מחפש להבין מה הכוונה כשמסומן על השון WR 50M תודה רבה

הגנה נגד מים עד חמישים מטר, אם אינני טועה. ביקורת - שיחה 22:45, 13 באוקטובר 2015 (IDT)

אף פעם לא הבנתי את זה. אמנם לא צללתי כבר יותר מ-10 שנים, אבל למיטב זכרוני רישיון הצלילה שלי (שני כוכבים) מאפשר לי לצלול עד לעומק של 30 מטר. רישיון 3 כוכבים מאפשר לפי לצלול לעומק 42 מטר. כלומר, כדי לצלול לעומק של 50 מטר צריך להיות צולל די מקצועי. לא נראה לי שלוחמי הקומנדו הימי קונים שעונים של קסיו בחנויות רגילות. אז למי בעצם מיועדת ההגנה הזו? תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 23:13, 13 באוקטובר 2015 (IDT)

אבל אתה יכול לשלשל את השעון שלך בלעדיך, אם נראה לך שהדג לא מתפשר על פחות מרולקס... ברצינות: נותנים טווח גדול יותר, כדי להרגיע את הצרכן, כאומר: אין סיכוי שתגיע לגבול הזה. ביקורת - שיחה 23:16, 13 באוקטובר 2015 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: בינתיים מצאתי את הערך הזה.

הוספתי לאחר התנגשות עריכה: רוב האנשים לא יגיעו אפילו קרוב לגבול הזה. אפילו לא ברור לי למה מודדים באטמוספירות. עבור רוב מוחלט של האנשים מספיק שאפשר יהיה לרחוץ ידיים עם השעון וזהו. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 23:18, 13 באוקטובר 2015 (IDT)

באמת בדרך כלל בשעונים אלגנטיים, בלי פוזה ספורטיבית, לא יורדים לרזולוציה של מספרים ומספקים בכיתוב כללי על הגנת מים. רחצת ידיים לא מספיקה, יש גם הזעה בחדר הכושר ומקלחת שבהם השעון שרוי בתוך הרטיבות ולא מדובר רק בטיפות שניתזות אליו. ביקורת - שיחה 23:21, 13 באוקטובר 2015 (IDT)

יהיה אשר יהיה, רק נגיד לאלמוני השואל שכדאי לו לקרוא את הערך האנגלי שציינת (תומר), יש שם התייחסות מפורטת לפרמטרים נוספים מלבד עומק המים, כמו משך זמן השהייה בהם. ביקורת - שיחה 23:26, 13 באוקטובר 2015 (IDT)

והשען שלי אומר ש-WR 50M הכוונה להרחיק לפחות 50 מטר מהמים (ברוב השעונים)... חזרתי • ∞ • שיחה 23:30, 14 באוקטובר 2015 (IDT)

לא מצאתי את המאמר באנגלית של תומר. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תלחץ על המילים הללו ותגיע לשם מיד. ביקורת - שיחה 23:59, 14 באוקטובר 2015 (IDT)

קושי להרדם ומודעות עצמית גבוהה

מישהו הזכיר באוזניי מחקר שטוען שלאנשים בעלי מודעות עצמית גבוהה קשה יותר להרדם (להתנתק מהמודעות). האם מישהו שמע על כך ויוכל להפנות אותי למקור מדוייק יותר? תודה 31.44.132.43 22:51, 13 באוקטובר 2015 (IDT)

אני לא מכיר הגדרה מדעית טובה למושג "מודעות עצמית גבוהה" ולכן אני מניח שמדובר על מחקר מפוקפק או על פירוש מפוקפק למחקר. Tzafrir - שיחה 23:51, 13 באוקטובר 2015 (IDT)

Full Academic Address

מישהו יודע מה זה "Full Academic Address"? ‏ Corvus,(שיחה) 22:56, 13 באוקטובר 2015 (IDT)

ההקשר לא יזיק, אבל כנראה מדובר בכתובת מדוייקת בתוך המוסד האקדמי (המחלקה לביו-מגנטיזם, בנין 120, אגף 6B, אוניברסיטת קרית שמונה). עוזי ו. - שיחה 23:06, 13 באוקטובר 2015 (IDT)