לא מאוד מסובך לכתוב התקנה אוטומטית. מה שמסובך זה לטפל היטב בכל מקרי הקצה (ולא ברור לי אם זה קורה כאן). והאריזה הופכת את זה להרבה יותר שמיש. כמוכן יכול להיות שיש כאן שיתוף פעולה (או מעין פס ייצור): יש מי שמתמחים בפיצוח ויש מי שמתמחים באריזה והפצה. Tzafrir - שיחה08:37, 19 במרץ 2018 (IST)
איך מעתיקים משהו מהדפדפן לוורד מבלי שהאחרון יעשה בעיות? אני מסמן משהו ועושה ctrl+c ואז עושה ctrl+v בוורד. החומר המועתק יהיה מעוצב שונה מהקובץ, יהיה בפונט ענק או זעיר ועוד שטויות. השיטה שלי זה להעתיק, להדביק בשורת חיפוש ואז להעתיק עוד הפעם. ואז העיצוב המקורי של וורד נשמר. יש שיטות יותר מהירות? Corvus,(Nevermore) 18:26, 18 במרץ 2018 (IST)
זה קורה כי לעתים מועתקים תווי עיצוב (ואף תגיות עיצוב) שהם בעת ההעתקה לפחות, בלתי נראים. נסה להעתיק תחילה לעורך טקסט כמו Notepad++ בווינווז או Geany בלינוקס ורק אז להעתיק אל Word או תוכנה דומה. במילים אחרות, נסה להעתיק תחילה ל plain text editor ואחר כך ל rich text editor. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
אמרתי שיש שיטה של העתקה כפולה (לשורת חיפוש או כמו שאתה מציע למעבד תמלילים אחר). השאלה היא האם אפשר לעשות את זה בקלות יחסית בלי העתקה כפולה (כי זה קצת מטופש לרמות תכונה מורכבת ולבזבז זמן על העתקה כפולה). Corvus,(Nevermore) 20:07, 18 במרץ 2018 (IST)
נסה ללחוץ Ctrl-T מייד אחרי ההדבקה. לפעמים זה עובד. אם במחשב שלך לא, אז במקום זה והדבקה לחץ עך העכבר כל Paste בפינה השמאלית העליונה, ואז על A. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:46, 18 במרץ 2018 (IST)
כמה אופציות. הראשונה זה להדביק עם CTRL+ALT+V, זה יפתח לך תפריט קצר של Paste Special ועם החצים תבחר Unformatted. זאת שיטה די מהירה. השיטה השנייה היא להדביק ואז ללחוץ על CTRL ישר אחרי ההדבקה, שם נפתח תפריט פופ-אפ קטן שאפשר להוריד את כל הפורמט המיוחד. שיטה שלישית והכי יעילה, תיצור MACRO שמדביק בלי פורמט ותחבר אותו לSHORTCUT לבחירתך כמו CTRL+SHIFT+V, זאת השקעה של חמש דקות בפעם הראשונה ואחר כך יהיה לך בסדר. / פיגפיגון22:08, 18 במרץ 2018 (IST)
זה פשוט לא נכון. מכיוון שלסליל יש התנגדות חשמלית דווקא אובד בו מתח. ייתכן שמה שהתכוונת אליו זה שנאי (טראנספורמטור). בשנאי יש שני סלילים שאינם מחוברים זה לזה (בדרך כלל, על כל פנים). אם מעבירים בסליל הראשון זרם חשמל משתנה (בדרך כלל זרם חילופין), המתח והזרם שייווצרו בסליל השני (עקב השראה חשמלית) יהיו שונים מאשר בסליל הראשון, אבל זו עיסקת חליפין - או שהזרם גדל על חשבון המתח, או שהמתח גדל על חשבון הזרם. ההספק החשמלי יורד בכל מקרה בשל ההתנגדות ואובדן הספק בהשראה, שלעולם אינה מושלמת. אילן שמעוני - שיחה21:02, 18 במרץ 2018 (IST)
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 278/מצב
שמתי לב שכאן (הדג נחש, הזמן להתעורר) וכאן (EQUILIBRIUM , Born To Be Epic ) יש את אותו הקטע המוזיקלי. כל אחד מעוצב אחרת, אבל המלודיה (כמעט) זהה. הם זה איזשהו קטע מוכר ששתי הלהקות מצטטות או צירוף מקרים? Corvus,(Nevermore)
אלו אינם אותם תווים, וסדר העלייה/ירידה בטונים שונה. בסך הכל יש מספר מוגבל של מקצבים ותווים (כל זמן שלא מדברים על מוזיקה א-טונאלית או סינקופית) כך שאם תחפש די הצורך תמצא הרבה מאד מקרים ברמת דמיון דומה. אילן שמעוני - שיחה17:50, 21 במרץ 2018 (IST)
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 278/מצב
ישראל היא כידוע מדינה חילונית ולכן הבנק המרכזי שלה, בנק ישראל, מיישם את קונספט הריבית בצורה טהורה, שהתורה אסרה באיסור גמור.
האם יש מדינות מוסלמיות שבהנק המרכזי שלהן נמנע במכוון מקונספט הריבית בגלל האיסור הדומה באסלאם ?תודה. 176.12.146.191
לא. באופן כללי הומצאו באיסלאם אוסף דרכים לעקוף את האיסור המהותי להשתמש בריבית. לפחות חלקם די עקומים. לדוגמה: במקום הלוואה למימון עסק או בית, הבנק נכנס כשותף בבעלות הנכס. כמוכן מן הסתם כדי להמנע מריבית דריבית צריך מראש לדרוש עמלה גבוהה יותר שתהוון את ערך הריבית הצפוי. הריבית לא נעלמת. Tzafrir - שיחה06:46, 21 במרץ 2018 (IST)
בוקר טוב. אתה בטוח שזה נכון לגבי כל מדינות האסלאם ללא יוצא מן הכלל? מה כאן עקום ביניך? איפה יש כאן ריבית? שותפות אמיתית (לא היתר עסקה קיקיוני) או עמלה גבוהה הם לא ריבית כלל למיטב הבנתי. 176.12.146.191
אם בסופו של דבר זה מתפקד כמו ריבית - כלומר אתה לווה X ומחזיר X+Y, כש Y צומח על פי תקופת ההחזר, זה לא משנה אם תקרא לזה "עמלה", "קנס" או "מנשה". בפועל זו ריבית שהתכסתה בלבוש אחר. זו להטוטנות לשונית על מנת לעקוף את האיסור. אילן שמעוני - שיחה16:03, 21 במרץ 2018 (IST)
אילן, שותפות אמיתית (בלי משחקי מילים) או עמלה גבוהה מאד (בגבייה אחת), אינן קומבינות הלכתיות; בריבית אמיתית כפי שתיארת אין לא שותפות ולא עמלה חד פעמית גבוהה, משמע, מה שתיארת שונה משותפות אמיתית או מעמלה גבוהה (בגבייה יחידנית). השאלה המקורית היא האם יש מדינה אסלאמית שבה הבנק המרכזי (בנק סעודיה \ בנק עומאן \ בנק מצרים \ בנק דובאי \ בנק אינדונזיה \ בנק פקיסטן או ווטאבר) מיישם מערכת כלכלית נטולת ריבית לחלוטין, כלומר גם בלי קומבינות הלכתיות של היתר עסקה שמבוסס על שותפות מזויפת לכאורה ומכאן שכולל ריבית אמיתית. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
לגבי שותפות אמיתית אין ביננו מחלוקת. הבנק קונה בעצם חלק בסיכון לגבי העסק שלמענו נלקחה ההלוואה. אם לעומת זאת מדובר ש"שותפות לזמן קצוב" בו הבנק שותף ברווחים עד סף מסויים שנקבע מראש - זו ריבית במסווה. לגבי עמלה חד פעמית, הטענה שלי היא שאם העמלה מחושבת על פי אותה תבנית המשמשת בחישובי ריבית, מדובר למעשה בריבית. מה המאפיינים של חישוב ריבית? א. שיעור הריבית, ב. ריבית דריבית. כלומר - אם הכללים קובעים שסכום ה"עמלה" נקבע על פי שיעור ההלוואה - זו ריבית במסווה של עמלה, ולא משנה שמדובר בתשלום חד פעמי. אם בנוסף על כך ישנה צמיחה של ה"עמלה" ככל שמשך ההלוואה ארוך יותר - מדובר בריבית דריבית הלכה למעשה. כמאמר הפסוק - אם זה הולך כמו ריבית ומגעגע כמו ריבית אז זו ריבית. אילן שמעוני - שיחה17:42, 21 במרץ 2018 (IST)
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 278/מצב
לא ברור לי באילו תבלינים מתבלים את רוב האוכל במסעדות סיניות (הכוונה בעיקר למנות עיקריות). האוכל נראה לי תמיד מאד לא מתובל. האם התבלין העיקרי הוא פשוט MSG מלבד מלח בישול ופלפל לבן? הרי האוכל מצד אחד כל כך טעים, אבל הרטבים וכו' לא נראים כאילו תיבלו אותם, כלומר גם אם יש תבלין הוא שקוף. התיבול במסעדות סיניות בישראל (שהן ברובן המוחלט למעשה "סיניות-אמריקניות") באמת מסתכם כמעט רק ב-MSG? אין עוד משהו נוסף? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
מדובר על דרשה, ואין שום הגיון לנסות ולהבין אותה בדף זה. הרב אבינר זמין מאוד לשאלות קצרות באמצעות הודעות טקסט. שאל אותו ישירות. משה פרידמן - שיחה13:00, 21 במרץ 2018 (IST)
יתכן שהרב מתכוון שאם נמצאה סתירה כלשהי בין חוקי הטבע לבין התיאוריה, אז זה לא הורס הכל אלא גורם למחקר נוסף? קשה לקראו מחשבות. Corvus,(Nevermore) 13:11, 21 במרץ 2018 (IST)
אולי כוונתו למה שחז"ל קבעו במלאכת סותר - הריסה ההכרחית כדי לתקן דבר מה. כלומר, מטרת הסתירה החז"לית היא יצירת בניין, ולזה נמשל לימוד התורה.
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 278/מצב
אחרי חיבורו למתח. מדובר במחשב נייד שלא הדלקתיו כבר זמן רב (בעיקר בשל בעיה אחרת שלא טופלה בזמן), למעלה משנה, ועתה אינו דולק גם לאחר חיבורו לרשת החשמל. מה יכולה להיות הסיבה לכך ? האם סוללה פנימית שיש, כנראה, להחליפה ? במקרה כזה, האם אין החיבור למקור מתח חיצוני עוקף את הסוללה ? תודה, בנצי - שיחה17:00, 21 במרץ 2018 (IST)
זה תלוי לגמרי בדגם המחשב. ישנם מחשבים (X42 של IBM זכור לי כאחד כזה, בלי נדר) שללא סוללה טעונה ולו במקצת לא נדלקים. עם זאת, ברוב הניידים זה לא המצב. לפני שאתה הולך על פרוצדורות חמורות יותר, ודא שמתאם המתח של הנייד מספק את מה שהוא אמור לספק מבחינת מתח- לך תדע, אולי עם השנים הכבל איבד גמישות ונפגע. אם הוא עובד נסה למדוד מתח על הדקי הסוללה. אם הסוללה מתה אז כנראה שזו הבעייה. אפשרות נוספת - על לוח האם ישנו רכיב קטן ששומר את ההגדרות הבסיסיות שבבסיסיות. רכיב זה בנוי באחד משני אופנים - רכיב זיכרון שמוחזק בחיים על ידי סוללה קטנה, או רכיב זיכרון שאינו נדיף. יתכן (אינני מכיר מצב כזה, אבל זה לא פוסל את האפשרות) שבמחשב הספציפי הזה ללא ערכי BIOS תקינים המחשב אינו נדלק. כמו כן אני מציע לך להריץ את מחרוזת החיפוש הבאה בגוגל:
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 278/מצב
מספר שאלות בנושא מלחמת הקודש בנצרות:
1. האם היו בעבר מלחמות בין קתולים לפרובוסלאבים או בין פרובוסלאבים לפרוטסטנטים?
2. האם היו מסעות צלב של לא-קתולים?
3. האם היו מקרים שבהם נוצרים או מוסלמים עמדו בפני בחירה בין המרת דת למוות? האם יש מקרים מפורסמים של נוצרים או מוסלמים שהוצאו להורג כיוון שסירבו להמיר את דתם?
4. מדוע מסעות הצלב כוונו דווקא לירושלים ולא לנצרת ובית לחם, שהן ערים חשובות יותר בנצרות?--93.173.242.423:53, 21 במרץ 2018 (IST)
1) כמובן. היו הרבה מאוד מלחמות בין רוסיה פרובוסלאבים למדינות אירופה הנוצריות.
אני מגיב לא כמומחה, אלא כחובב היסטוריה. יש בהיסטוריה של העמים הנוצרים שנכבשו על ידי הערבים, הטורקים או הטטרים המוסלמים מקרים של קדושים מעונים שסרבו להמיר את דתם לאסלאם - צריך לחפש בתולדות הקופטים במצרים, הנוצרים באזור עיראק, ובתולדות עמי הקווקז (ארמנים, גאורגים וכו'), אנטוליה (יוונים, ארמנים) והבלקן (יוונים, סרבים, בולגרים, אלבנים וכו') ובתולדות כנסיותיהם, למשל.
אצל הכנסייה האורתודוקסית הרומנית למשל, הנסיך קונסטנטין ברנקוביאנו ובניו הוכרזו כקדושים מכיוון שעונו והוצאו להורג באכזריות על ידי הטורקים העות'מאנים. המסורת הרומנית טוענת שהוצעה להם אפשרות להתאסלם כאמצעי להינצל מגורל זה אך הם סירבו. בתולדות הרומנים היו עוד מקרים כאלה. ניתן לבדוק אם יש עדויות היסטוריות לכך או אם זה בתחום האגדה.
למסעות צלב בימי הביניים שאורגנו על ידי האפיפיורים למשל, נגד הטורקים העות'מאנים, גויסו גם מדינות ועמים פרבוסלביים (אורתודוקסים) כמו ולאכים, סרבים, בולגרים למשל. מלחמות רוסיה בעות'מאנים לא נקראו כנראה מסעות צלב אבל ברור ש"המלחמה בכופרים" הייתה מוטיבציה ועילה חשובה ונושא לססמאות מלחמה משני הצדדים, כולל הצד ההפרבוסלאבי.אימת איבוד הזהות הנוצרית והלאומית-אתנית-לשונית (במושגים של ימי הביניים) תוך כדי התאסלמות כפויה או "מרצון" הייתה ממשית, אחרי שהמונים מקרב הצ'רקסים, הגאורגים, היוונים באנטוליה, הארמנים, האלבנים, הבולגרים, הסרבים-קרואטים בבוסניה, התאסלמו ושינו במידות שונות את זהותם התרבותית והלאומית. בין השיטות להתאסלמות ושינוי זהות ושפה הייתה גם ה"דוושירמה" - גיוסם בכוח של נערים נוצרים באזורים מסוימים לחיל היניצ'רים וחטיפת בנות נוצריות עבור הרמוני הסולטאנים וכו'. הפיכת הנערים המתאסלמים ללוחמים או לפקידים בכירים בממשל העות'מאני (ובדרך זאת לאויבים של הנצרות ועמיהם המקוריים) לא היוותה נחמה כלשהי בשביל הנוצרים אלא סיבה לדאגה עמוקה. Ewan2 - שיחה00:59, 22 במרץ 2018 (IST)
למיטב זכרוני מלימודי ההיסטוריה ברומניה, הארצות הנוצריות בדרום מזרח אירופה היו במעמד של משלמות מס לאימפריה העות'מאנית וחלק מהמס הייתה מכסה של ילדים (לחיל היניצ'רים) וילדות. אם המס לא ניתן בזמן נשלחו הטטרים לחטוף ילדים להשלמת המס. רוב ההתאסלמות הייתה ממניעים כלכליים, תחת שלטון מוסלמי הוטל מס מיוחד על מי שאינו מוסלמי, לכן השתלם להיות מוסלמי. בברכה. ליש - שיחה07:55, 22 במרץ 2018 (IST)
אמנם היו מלחמות רבות בין פרבוסלבים לקתולים אבל אני לא חושב שזאת חלוקה נכונה. מלחמות אלה לא היו מלחמות דת. רק באופן מקרי צד מסוים היה קתולי וצד אחר פרבוסלבי. החלוקה הזאת היא הרבה יותר מוקדמת מהחלוקה בין קתולים לפרוטסנטים. הסתייגות יחידה שאני יכול לחשוב עליה היא המרד של בוגדן חמלניצקי נגד השלטון הפולני, שהיה קתולי. יתכן שהיה שם גם חלק לרדפיה דתית,
עד שיבוא המומחה וישיב, אני רוצה להעיר שאני בכלל לא בטוח שהמושג "עבד" הוא הציור שרובנו מדמיינים על איש מוכה וחבול חסר כל זכויות ואומלל מיום לידתו ועד מותו. עבדות, בהרבה מקרים, הייתה מעמד חברתי שגם אם אני לא הייתי בוחר בו, הוא בהחלט השאיר מרחב לחיי תוכן, להישגים אישיים ולהתקדמות בחיים - עד גבול מסויים. ראה במקרא, שכאשר אברהם מחפש שידוך לבנו הוא שולח את "עבדו זקן ביתו המושל בכל אשר לו" לבד וללא פיקוח, בראש פמליה ענקית, לארץ זרה - מתוך אמון מלא. כמדומני שבמקרים רבים לא רק החיילים היו עבדים, אלא גם המפקד שלהם בו אתה מבקש שימרדו. הרעיון שחירות אישית הוא זכות אדם בסיסית שראוי להלחם עליה ולמסור בשבילה את הנפש הוא רעיון מודרני, וסביר להניח שרוב החיילים הנ"ל לא ממש חשבו על האפשרות הזאת. אז אולי לא עניתי לשאלה, אבל צריך לשים את הדברים בקונטקסט יותר שפוי. משה פרידמן - שיחה12:47, 22 במרץ 2018 (IST)
צבאות העבדים שזכורים לי כרגע הם היניצ'רים אשר מילדות אימנו אותם על משמעת דתית קפדנית, והממלוכים שפירוש שמם הוא אמנם "עבדים" אך בפועל היו סוג של חיילים מקצועיים שיכלו להתקדם בצבא עד הדרגות הגבוהות ביותר. לא זכורים לי כרגע צבאות של ממש עבדים. אך צריך לזכור שגם באותם צבאות שלא הוגדרו כצבאות עבדים, רבים מן החיילים היו צמיתים או מגוייסים בכפייה שלא היו להם זכויות. למשל עוד בראשית המאה ה-19 רבים ממלחי הצי המלכותי גויסו בכפייה, כולל ע"י יחידות של מגייסים ברחוב, ובינהם היו אפילו כאלו שלא ראו את עצמם כנתינים בריטים, למשל מלחמת 1812 פרצה בין השאר משום שהצי המלכותי גייס בכוח אזרחי ארה"ב, שחלקם אף נאלצו להשתתף במלחמה בקרבות ימיים נגד הצי האמריקאי. האפשרות של מרד הייתה ממשית מאוד בצי המלכותי, דוכאה במשמעת ברזל ולמרות זאת פרצו כמה וכמה מרידות, מהן מפורסמות אה"מ הרמיוני (1782), אה"מ מארי אנטואנט והמרד על הבאונטי. H. sapiens - שיחה13:20, 22 במרץ 2018 (IST)
יש מקרים רבים בהיסטוריה לגיוס עבדים או אנשים במעמד זהה לעבדים לצבא. הדבר לא מוגבל לארצות מוסלמיות ששם באמת גייסו יניצ'ארים וממלוכים. הספרטנים למשל חימשו חלק מההלוטים לצבאם (en:Neodamodes) ידועים מקרים נוספים שבהם עבדים חומשו בעתות משבר והרשו להם לקחת חלק פעיל בהגנה על העיר או המדינה. יש הרבה סיבות שבגללן העבדים לא מרדו - הרצון להשתייך לקבוצת העלית בחברה, הרצון להשתחרר מעבדות בדרך של שירות צבאי ועוד. חשוב גם להבדיל ביחס לעבדים. יש כל מיני עבדים. יש עבדים שהיחס אליהם הוא נורא והם נתונים להתעללות קשה ובלתי פוסק מצד בעליהם ויש מקרים שבהם היחס לעבד לא שונה בהרבה מהיחס לעובד שכיר. פעמים רבות העבדים הורשו להרוויח כסף ואף לקנות את שחרורם או הופקדו בידידיהם תפקידים חשובים בניהול משק הבית.אפילו הופקד בידיהם כסף כדי שישתמשו בו לרכישת דברים למען האדון שלהם. הדבר שונה מגיוס צמיתים וגיוס בכפייה לצי הבריטי. גיוס צמיתים לא שונה בהרבה מגיוס לצבא מודרני. יש אוכלוסיה שחייבת לשרת ויש אוכלוסיה שפטורה בחוק משירות (בערך כמו המצב בישראל) בגלל שהצמיתים הם 80-70% מהאוכלוסיה ברור שהצבא חייב להתבסס עליהם. אנשים אלה קיבלו שכר ואמנם לא יכלו להשתחרר מהשירות ולעתים השירות היה ארוך מאוד זה לא כזה נורא. גילגמש • שיחה13:53, 22 במרץ 2018 (IST)
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 278/מצב
אני רוצה לכתוב מסמך בגוגל דוקס, כך שתהיה לי גישה אליו ממספר מחשבים. אני לא רוצה לשמור אותו למחשב האישי שלי, אלא רוצה לשמור את המסמך און ליין. מדובר בעבודה שתקח זמן רב (בערך שנה) וחשוב לי שהעותק ישמר גם אם אני מכבה את המחשב. חשוב גם שתהיה לי גישה למסמך מכל מחשב שיש בו חיבור לאינטרנט. יש אפשרות לעשות דבר כזה? גילגמש • שיחה19:49, 22 במרץ 2018 (IST)
שלב 2: אם אתה רוצה לערוך אחרי שיצאת ונכנסת למחשב חדש: נמצא בחשבון גוגל שלך, נכנס לmy drive ורואה את המסמך שלך. לוחץ עליו כדי להמשיך לערוך. אמא של גולן - שיחה20:25, 22 במרץ 2018 (IST)
גוגל דוקס שומר כל הזמן, ממש כל הקלדה. בגליונות עבודה יש לעבור תא על מנת להפעיל שמירה. הבעייה היחידה היא אם קישור האינטרנט אובד מסיבה כלשהיא תוך כדי עבודה. במקרה זה אין ברירה אלא לשמור עותק מקומי (אפשר על DOK) מתפריט "קובץ" - "הורד - כ..." אילן שמעוני - שיחה00:03, 23 במרץ 2018 (IST)
מש:Gilgamesh אל תתיאש. בבראש הדף אחרי כל שינוי, גוגל דוקס כותב "Saving changes" ומיד אח"כ "All Saved". אתה יכול לפתוח שני דפדפנים זה לצד זה ולתוח בהם את אותו מסמך גוגל דוקס ולראות את העדכון ON LINE במו עיניך. «kotz» «שיחה» 13:46, 23 במרץ 2018 (IDT)
מעולה, תודה. אני צריך לכתוב עבודת תזה לאונ' ואני רוצה לשמור את זה און ליין כי אעבוד, בין היתר, בספריה. אני לא רוצה לסחוב את המחשב שלי בשביל זה וחשבתי לעשות את כל העבודה בגוגל דוק ואחר כך פשוט להדפיס את זה וזהו. גילגמש • שיחה14:42, 23 במרץ 2018 (IDT)
עמדה שמרנית בנושא היא שמזונות משמינים לפי תכולת האנרגיה שבהם (כמה קלוריות ב-100 גרם, או 100 גרם אחרי ייבוש). בתפוח 50 קילו-קלוריות ל-100 גרם (אבל מכיל הרבה מים, במיובש 240), בלחם 270, ובבשר 330. דעה מקובלת פחות היא שהשמנה נגרמת על-ידי הורמונים בגוף ובראשם אינסולין. רמות ההורמונים בגוף מושפעות מטיב המזון הנאכל. דרך אחת לכמת זאת היא מדד גליקמי. לפי דעה זו, מבין השלושה לחם הכי משמין, אח"כ תפוח ולבסוף בשר. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
פירות מכילים גם הרבה מים וסיבים תזונתיים. התוצאה היא שיש פירות שאכילת כמות לא גדולה מהם מביאה לתחושת שובע בלי שצריכת הסוכר/קלוריות תהא רבה. נסה להיות לא-שבע אחרי שלושה או ארבעה תפוחים בבת אחת. אם תבחר מהזנים הפחות-מתוקים (גרנד סמיט או זהוב) הפסדך יצא בשכרך. כמובן שבפירות מתוקים מאד בעלי מעט סיבים תזונתיים המצב שונה. אילן שמעוני - שיחה23:58, 22 במרץ 2018 (IST)
לפי הערך בונדסטאג, "כמחצית מחברי הבית נבחרים בבחירות אישיות ב-299 מחוזות בחירה ומחציתם השנייה נבחרים בבחירות כלליות ישירות ופרופורציונליות מקרב הרשימות הארציות. כך, כל בוחר מקבל בעת הצבעה שתי רשימות-בחירה, אחת לפי המחוז ובה רשימת מועמדים אישית (כל מועמד משויך למפלגה ארצית) והשנייה ובה רשימת המפלגות הארציות, הצבעה זו קובעת את החלוקה היחסית של המפלגות בבית. מספר החברים לא קבוע, אך הוא עומד על לפחות 598 חברים. חלוקת המנדטים מבוצעת מאז 2005 לפי שיטת סנט-לגי (Sainte-Laguë method). במקרים שונים, המעוגנים בחקיקה (למשל חוסר איזון בין ההצבעה הארצית למספר מועמדים שנבחרו בבחירה אישית), מוענקים למפלגה מושבים עודפים.
ראשית נכנסים לפרלמנט הנבחרים שנבחרו אישית. אחר כך נוספים נבחרים לרשימה הארצית כך שמספר הנבחרים הכולל למפלגה יתאים לאחוז הבוחרים שבחרו בה (ברשימות האזוריות והארציות יחד). במקרה שהאחוז הכולל שקבלה מפלגה נמוך מ(האחוז שמייצג) מספר הנבחרים האישיים - לא מתבטלת בחירתם האישית והם נשארים בפרלמנט (בהתאם לרצון הבוחר). ובשל כך מספר הנבחרים בפרלמנט גדל מעבר ל 598. בנוסף לכך, מספר החברים בפרלמנט גדל עוד יותר, על ידי הוספת נבחרים לרשימות הארציות של המפלגות האחרות במטרה לאזן ולהחזיר את היצוג היחסי של כל מפלגה לאחוז הבוחרים שבחר בה (שוב כדי לממש את רצון הבוחר)." מבקר המדינה - שיחה21:18, 22 במרץ 2018 (IST)
כפי שאמרת, הם קראו לעצמם רומאים וכך גם התייחסו אליהם חלק משכניהם. "ביזנטים" זה כינוי מודרני יחסית שנתנו ההיסטוריונים, כנראה מתוך נוחות (בשביל לא להתבלבל בין רומא המקורית ל"רומא החדשה"). Reuveny - שיחה23:26, 22 במרץ 2018 (IST)
בקשר לשאלה הראשונה, אכן הביזנטים קראו לעצמם רומאים אבל בשפה היוונית שהייתה שפתם. במנהל היוונית הביזנטית הפכה לשפה רשמית בלעדית בימי הקיסר הרקליוס במאה ה-7 Ewan2 - שיחה23:54, 23 במרץ 2018 (IDT)
ככל שאני מכיר, ההגבלה היא על מעל 100 מ"ל נוזלים. הקפסולה מכילה הרבה פחות. בבן גוריון לא תהיה בעיה. אם אתה מודאג לגבי שדה"ת שני, בדרך כלל אפשר למצוא הנחיות מפורטות באינטרנט; אתה יכול למצוא את הסעיף הרלוונטי ולהדפיס את הדף ולהראות למי שבוחן. הנה קישור לנמלי תעופה בארה"ב של הTSA[3] . «kotz» «שיחה» 13:44, 23 במרץ 2018 (IDT)
מי יודע היכן צולמה התמונה הבאה? (לא בירושלים, בניגוד למה שכתוב עליה)
מי יודע היכן צולמה התמונה הזו? (וזה לא בירושלים, בניגוד למה שכתוב על התמונה)
מי יודע היכן צולמה התמונה הבאה? (לא בירושלים, בניגוד למה שכתוב עליה). שימו לב שבתמונה יש בית משובץ אבן שחורה גלילית, יש מצודת טיגרט ויש עמק גדול מאוד. תודה. 84.229.78.812:56, 23 במרץ 2018 (IDT)
זה יכול בהחלט להיות צילום של ראש פינה (עם שדה התעופה ברקע), אבל הצילום הוא מלפני בניית המעקף והקניון. אני לא זוכר ממתי, אבל אני די בטוח שיותר מעשר שנים. Tzafrir - שיחה08:30, 25 במרץ 2018 (IDT)
(הבהרה: אני שואל לידע כללי. גם סיגריה אני לא נוגע)
The thing: Billy55 is a new company that has created a cigarette made purely of green tea—with no nicotine. While new in America, it’s been commonplace in ---Vietnam--- for at least a few decades, which is where acupuncturist and Billy55 founder Ranko Tutulugdzija found it. time.com
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 278/מצב
הבנתי שתהליך הייצור של מים במעבדה, מכמות יחסית של גז מימו טהור (אטומים בודדים) וגז חמצן טהור (אטומים בודדים) ביחס של 2 ל-1, הוא תהליך מאד מסוכן שיכול לגרום לפיצוץ ושריפה והוא חייב להיעשות בצורה מאד מדויקת ועם מכשור מאד ספציפי אחרת חייהם של הכימאים בסכנה מתמדת.
ניסיתי לחפש סרטוניי YouTube שייראו איך יוצרים מים כך ומה המכשור והתגובות הכימיות שכרוכות בתהליך ולא מצאתי כלום; כל מה שמצאתי היה סרטונים תאורטיים או כאלה שהראו פירוק (?) של מים קיימים והרכבתם מחדש.
מישהו יכול לפרט על איך זה נעשה כפי שתיארתי למעלה (מגזים טהורים כאלה), מה המכשור, מה ההליך הבטיחותי ביותר לכך וכו'?
זה לא "יכול לגרום לפיצוץ ושריפה", התהליך עצמו הוא פיצוץ. על מנת שלא יגרם נזק יש לדאוג ש: 1. לא ידלפו גזים מחוץ לאזור מוגן, 2. האזור המוגן יהיה חסין פיצוץ, 3. לא יהיו באזור המוגן דברים אחרים שיכולים להתלקח, וכמובן שלא בני אדם.
זה יכול להיעשות בחלליות\פלנטות מאוישות שצריך ליצור בהן מים. אני שואל את השאלה אחרי שראיתי את הסרט "The Martian" שבו נשוא הסרט, מארק ואטני, יצר מים לעצמו בשביל לשרוד. לא מהבנתי מדבריך אם התהליך חייב להיות פיצוץ, ואינני יודע איזה חומר יכול לעמוד בפיצוץ כזה. בשביל ליצור ליטר מים למשל, כמה חזק יהיה הפיצוץ ואיזה חומר יבודד אותו מן הכימאים שמסביב? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
בתחנת החלל התהליך הפוך — מפיקים חמצן ממים, המים עצמם מובאים מהארץ וממחזרים אותם.גם התוכניות השונות ליישוב מאדים בנויות על ניצול מים שימצאו על המאדים. שנילי - שיחה13:58, 24 במרץ 2018 (IDT)
במקרה כזה פשוט לעשות את התהליך בהדרגה, במקום בפיצוץ אחד הרסני, באמצעות הזרמה מבוקרת של הגזים ניתן לייצר להבה קבועה. זה יקח הרבה זמן, אבל זה יעבוד. לגבי עוצמת הפיצוץ להפקת ליטר של מיים - זה באותו סדר גודל כמו עוצמת הפיצוץ של קילוגרם של חומר נפץ. אילן שמעוני - שיחה22:23, 24 במרץ 2018 (IDT)
טעות שלי, מדובר בסדר גודל אחד יותר מחומר נפץ, פי 30 בערך... אז, 30 ק"ג של TNT. וואו. לא פלא שמשתמשים בזה בתור דלק טילים. אילן שמעוני - שיחה22:35, 24 במרץ 2018 (IDT)
להבה קבועה? כלומר רצף של פיצוצים קטנים קטנים שיתאדו ללחות בתוך מתקן הניסוי שבמעבדה? אחר כך תוכל לפתוח את המתקן ולהוציא מתוכו את המים. לכך בערך התכוונת? תודה ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
לא בדיוק. אם תיקח נפח גז גדול של מימן וחמצן ותעביר ניצוץ, התלקחות של כמות כזו תיצור התפשטות מהירה ועוצמתית - כלומר פיצוץ, ומהתשובה הקודמת אתה יכול להבין שכמות הגזים הדרושה לליטר אחד עלוב של מים תקבל פיצוץ קטסטרופלי ממש. אבל אם לעומת זאת תעביר זרזיף קבוע של מימן וחמצן ותדליק אותו, תקבל שלהבת קבועה. השווה זאת לגז שבו אתה משתמש בדירה: בכיריים יש חריר קטן ("דיזה") שמאפשר לזרזיף של גז לעבור, ואתה מקבל להבה קבועה. לעומת זאת אם תתרחש חו"ח דליפת גז ותצטבר כמות גדולה, אז ניצוץ ייצור התפוצצות שתפרק את המבנה כולו. בקשר לאיסוף המים - הם נוצרים כאדים. על כל משטח קר יתעבו האדים לטיפות מים. עם תכנון נכון אפשר לבנות מעין משפך עשוי, נאמר, מתכת קרה שיאסוף את הטיפות לתוך מיכל. אילן שמעוני - שיחה18:03, 25 במרץ 2018 (IDT)
אם מחליפים את תוצאות הבחירות לכנסת ה-19 (מ-2013 - אלו הנתונים שהיו לי זמינים בקלות) בהצבעתם של תושבי 15 הערים הגדולות (שהם 56% מן המצביעים), מתקבלת כמעט אותה כנסת: ההבדל היחיד הוא הזזת מנדט אחד מן הליכוד לאגודת ישראל. עוזי ו. - שיחה22:28, 24 במרץ 2018 (IDT)
בתל אביב ובחיפה יש יותר אנשי שמאל, אך לא בירושלים ובבאר-שבע. ברלין ולונדון (אני לא מכיר את בייג'ינג) הן ערים קוסמופוליטיות, או לפחות האזורים הידועים והמתויירים יותר שלהן כאלו, ושם יש נטייה לדעות יותר שמאליות, ליברליות ויוניות. מן הסתם זו תוצאה של מגוון האוכלוסיות והמגזרים, הכנסה ממוצעת גבוהה יותר וקרבה למוסדות בינלאומיים, אקדמיה, אמנות ובידור. H. sapiens - שיחה22:55, 24 במרץ 2018 (IDT)
בישראל, ככל שאתה יותר חילוני, כך גוברים הסיכויים שאתה מצביע שמאלה מהליכוד, תושבי תל אביב וחיפה הם ברובם חילוניים, מש"ל. זה אגב נכון גם לרמת ההשכלה (משכיל יותר? שמאלני יותר), ולהכנסה (מכניס יותר? שמאלני יותר). בברכה, --איש המרק - שיחה14:37, 25 במרץ 2018 (IDT)
אני ממש התייחסתי, לא יודע לגבי איש המרק, שאינני מסכים עם העמדות שהציג לעיל. לא צריך להרוס את השאלה עם סרקזם. תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
ב-15 הערים הגדולות בישראל גרים יותר מ-40 אחוזים מהאוכלוסייה, כך שהיה מאוד מפתיע אם תוצאות הבחירות לכנסת שם היו שונות מהותית מתוצאות האמת. שום דבר ממה שאמר עוזי, לא סותר את העובדות שציינתי בהודעתי הקודמת. ירושלים, העיר הגדולה בישראל, היא ייחודית בהשוואה מול הבירות המקבילות לה באירופה, היא ענייה יותר מהממוצע בישראל, היא לא מרכז התרבות של המדינה, וגם לא מרכז העסקים. בברכה, --איש המרק - שיחה09:56, 26 במרץ 2018 (IDT)
בראייה היסטורית ניתן למצוא לאורך המזרח התיכון תמונת מצב קבועה באופן יחסי, בה בערי החוף התגוררה אוכלוסייה פחות שמרנית ופחות מסורתית מאשר בכפרים שבהרים הרחוקות מהחוף. ההסבר האנתרופולוגי הוא שערי החוף קיימו קשרי מסחר עם אוכלוסיות שונות ולכן נתו לגלות סבלנות לגבי קבוצות שונות. האוכלוסיה שחיה בהרים, דרו בכפרים קטנים יותר, בדר"כ על פי התפלגות דתית או אתנית ופחות באו בחיכוך עם אוכלוסייה שונות בדתה או במוצאה. אם הכוונה בטופולוגיה בין ימין לשמאל, היא נקודת מבט מסורתית-לאומית מול הומניסטית-חילונית, אז בהחלט יש מקום לבחינה היסטורית של אוכלוסיות שונות בין כפרים קטנים לבין עיר החוף הגדולה. בימינו המציאות פחות מובחנת באופן בינארי, בגלל מספר סיבות. ראשית ניתן למצוא ערים גדולות גם בהרים המרוחקים מערי נמל. שנית המצאות שונות כמו האינטרנט או המכונית, קיצרו את המרחקים הרעיוניים בין קבוצות אוכלוסיה שונות. אמרי אביטן 18:43, 10 באפריל 2018 (IDT)
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 278/מצב
בכל פעם שאני רואה מיזמים אורבניים של גינון קהילתי זה קשור באיזו תנועה או עמותת שמאל כל שהיא - לפעמים זו רק התרשמות כללית ולפעמים זה כך באופן ברור. למה זה? מה הקטע של ארגוני שמאל עם גינון קהילתי? אגב אין דבר כזה גם בדתות? אני חושב שבזרמים מסוימים בבודהיזם התפתחו מעין תורניות גינון או משהו כזה, זה דומה או שונה לגמרי? ממש תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
לא. מדובר על שני דברים שונים. נהוג להמשיל זרם חשמלי לזרם מים. כדי שתהיה זרימה של מים חייבים להיות מים, (באנלוגיה: מטען חשמלי שיכול לזוז) והפרש גובה שיגרום למים לזוז (הסיבה היא כוח המשיכה שמושך למטה). המקבילה החשמלית לגובה היא פוטנציאל חשמלי. או ליתר דיוק: הפרש גובה בין שתי נקודות שונות. אנחנו נותנים גובה מוחלט לנקודה „מעל לגובה פני הים״. באותה מידה בחרנו רמת פוטנציאל כלשהי שנחשבת 0 (זהו „הגובה״ שיש כשאין כלל מטענים). הפוטנציאל מכונה גם מתח (הפרש מתחים) ונמדד בין השאר ביחידות של וולטים. הזרם מודד את עוצמת הזרימה של המטענים (עוצמת הזרימה של המים, באנלוגיה שלנו) דרך נקודה מסויימת במוליך. הוא נמדד, בין השאר, ביחידות של אמפר. Tzafrir - שיחה08:26, 25 במרץ 2018 (IDT)
בעקרון אתה צודק. זרם זה לא פוטנציאל. אבל הפרש פוטנציאלים יוצר זרם. והאנלוגיה לגובה היא טובה. הפוטנציאל הוא כמו גובה. כשיש הפרש גבהים תהיה זרימה של נוזל.
ובכל זאת תיקון. מתח זה לא פוטנציאל. הפרש פוטנציאלים הוא מתח. (אבל לא כל מתח הוא הפרש פוטנציאלים). ואין דבר כזה "הפרש מתחים". eman • שיחה • ♥01:53, 27 במרץ 2018 (IDT)
ניחוש: לקבל את הקולות של הקהל לצורך הקלטה ו/או שידור? בהרצאות שאני קצת מעורב בהקלטתן וגם משודרות בשידור חי יש גם זוג מיקרופונים שמכוונים לחדר, לקבל את הרעש בחדר. הפלט שלהם לא מגיע למערכת ההגברה באולם אבל מצורף למה שמוקלט ומה שמשודר החוצה. לפעמים אפשר אפילו לקלוט ככה שאלות ללא מיקרופון. Tzafrir - שיחה08:40, 26 במרץ 2018 (IDT)
חשבתי לרגע שזה לצורך הקלטת הופעה חייה, אבל זה לא הגיוני. הקלטה ישירות מהמיקסר תהייה איכותית הרבה יותר, ואת קולות הקהל ניתן להקליט על טראק נפרד ולשלב מאוחר יותר. גם הרעיון לכך שמדובר במיקרופון לצורך הקלטת תגובות הקהל אינו סביר, כי אז יש סיבה מצויינת להרחיק אותו מהרמקולים. כרגע השאלה נראית לי כתעלומה. אילן שמעוני - שיחה20:56, 26 במרץ 2018 (IDT)
כמו שאני רואה בתמונות, המיקרופון קולט סאונד ממגבר של כלי אחד (גיטרה, ונדמה לי שזיהיתי גם באס). אולי לא רוצים לוותר על הצליל הייחודי של המגבר, ומעבירים אותו דרך מיקרופון למיקסר ולמגבר העוצמתי של מערכת הסאונד של האולם/במה. אילן שמעוני - שיחה01:20, 27 במרץ 2018 (IDT)
שאלתי אנשים במבינים בסאונד וזה בדיוק הסיבה. לרוב מכוונים את המערכת מגבר+גיטרה חשמלית כיחידה אחת עם איזון משלה ואז דרך המיקרופון מעבירים למיקסר המרכזי יחד עם יתר הכלים. כך כל אחד מהכלים נשמע יותר טבעי ולא צריך "לחלץ" את הצליל הרצוי של הגיטרה מכל המכלול ביחד. המגבר של הגיטרה הוא הכלי שומעים במציאות והסאונד של המגבר כולל בתוכו גם את הסאונד של הקבינה והמימברנה, ולכן מצמידים מיקרופון, שיקלוט את כל המאפיינים של הטון והגוונים של המגבר עצמו. בחיבור ישיר למיקסר הגוון נעלם. Corvus,(Nevermore) 11:21, 27 במרץ 2018 (IDT)
ואם כבר, כרגע אין מספיק מידע בויקימסע, אבל לא יזיק להוסיף לו מידע. מי היה בווינה ורוצה להוסיף מידע על יעד תיירותי אחד למדריך על וינה? Tzafrir - שיחה08:35, 26 במרץ 2018 (IDT)
אין מניעה להשתמש בוויקי לשם תיירות, אבל זה פחות אפקטיבי. ניתן להשתמש בוויקי גם בשביל בישולים וכו', אבל כדאי לפנות לאתרים שמתמחים יותר בחלק הזה. אם במקרה זה ויקי נתנה מענה מספיק לצורכי התיירות המדוברים, מה טוב. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ 10:56, 26 במרץ 2018 (IDT)
באיטלקית כתוב "בית הכנסייה". על הבניין מתנוסס צלב. כתובת הכניסה בקליגרפיה ערבית שקשה לקריאה בידי מתלמדים (המילה הראשונה בערבית היא כנראה "כנסיית" ושתי המילים הבאות מתחילות בה' הידיעה). הקואורדינטות מורות על שכונת נווה לון בבאר שבע, אך הן בטוח שגויות. תודה. 84.229.78.800:00, 26 במרץ 2018 (IDT)
נראה לי, שבערבית כתוב كنيسة الرامت الصالم (תרגום חופשי: כנסיית הראמת הצאלם). אבל לדעת מעבד התמלילים, שתי המילים האחרונות לא קיימות במילון.84.229.78.808:40, 26 במרץ 2018 (IDT)
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 278/מצב
בשעה טובה ישראלים יכולים לטוס להודו מעל סעודיה דרך חברות זרות בלי שיצטרכו לחצות את הגבול יום לפני לירדן ולחכות בתורות וליסוע בתחבורה ציבורית ירדנית לשדה התעופה בעמאן. בעקבות הרפורמה המבורכת הזו אל על הישראלית כנראה תשים בצד את הדמגוגיה שלדעתי אופיינית לה ותתחיל לטוס גם היא מעל סעודיה בעקבות הלחץ התחרותי בעיקרו שיופעל עליה לכך (זה מקצר את הטיסה בשעתיים וקצת). אבל אני רוצה לשאול, מה הבעיה לטוס מעל עיראק, ודרומית לאיראן, מה שייקצר את הטיסה בעוד שעה בערך. כלומר, איפה ההוכחה שהעיראקים יתנגדו? דרומית לאיראן אולי אין בעיה משמעותית לטוס ולמען האמת, אולי אפילו לא על חלקה הדרומי של איראן עצמה - איפה ההוכחה שגם האיראנים יתנגדו, למרות הדמגוגיה הקיימת? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
הבעיה בטיסה מעל אירן או עירק היא אש נגד מטוסים, יירוט המטוס ולקיחת שבויים, או סתם, אי קבלת רשות מממשלות אירן ועירק. כבר עדיף לטייל עם אברהם מנגיסטו לעזה. 84.229.78.807:31, 26 במרץ 2018 (IDT)
תיקון לנתונים מהשאלה: אל על מאוד רוצה לטוס בנתיבים הללו אבל אסור לה. ערב הסעודית, אירן, עירק ועוד אוסרות על טיסות אל או מישראל שעוברות דרך שטחן. חברת אייר אינדיה קיבלה אישור תקדימי לטיסה כזו מעל שטח ערב הסעודית. אל על לא תקבל אישור דומה אם תבקש מערב הסעודית. היא פנתה ל[איך בדיוק קוראים לגוף הבינלאומי?] כדי שיחייב את ערב הסעודית לאשר לה טיסות. מהמעט שאני מבין, נראה שאין סיכויים רבים לתביעתה. Tzafrir - שיחה08:31, 26 במרץ 2018 (IDT)
זוכר את המקרה של הטיסה הרוסית (לישראל), שקיצרה דרך מעל שטח אימונים של יחידת טילים נגד מטוסים, של צבא אוקראינה המצ'וקמק? אז אותו דבר לגבי טיסה מעל עירק. אני לא אעלה על שום מטוס שטס מעל עירק. לא בא בחשבון. 84.229.78.809:48, 26 במרץ 2018 (IDT)
כן, אבל איפה ההוכחה שהאיראנים יתנגדו, למרות הדמגוגיה הקיימת? אולי יחכו למטוס דווקא כדורים פורחים מצויירים ויונות שלום? הוכחה אנחנו רוצים. עוזי ו. - שיחה13:07, 26 במרץ 2018 (IDT)
אתה מרחיק לכת לאיראנים (כאשר דובר בעיקר על טיסה מדרום לאיראן) כשהשאלה החשובה והמוקדמת יותר היא איפה ההוכחה שהעיראקים יתנגדו? מה אכפת להם? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
למדינות יש ג'וק כזה שאסור לפלוש למרחב האווירי שלהן בלי רשות. לך תבין. אולי כולן סובלות מהדמגוגיה האופיינית לאל על. עוזי ו. - שיחה17:06, 26 במרץ 2018 (IDT)
שאני אבין: אלמוני, אתה מציע לסכן חיי אדם בטיסה מעל מדינה שכמדיניות מוצהרת נמצאת בעימות עם ישראל ומסרבת לאשר טיסות ישראליות מעל שיטחה? כמובן מאליו, זה גם יחשב כאקט תוקפני של ישראל, וגם תעמוד לעיראק הזכות להפיל מטוס שחדר לשטחה ללא אישור. לדעתי זה שיפוט לקוי ברמות על. אילן שמעוני - שיחה20:53, 26 במרץ 2018 (IDT)
מה שתיארת אינו עמדתי והוא אכן שיפוט לקוי ברמות על; ראשית עיראק של 2018 איננה בהכרח באותן עמדות בהן היתה בעבר. שנית, התכוונתי למצב בו עיראק מאשרת טיסות אל על על שטחה.
כמובן שאם הייתה מאשרת אז לא הייתה בעייה. אבל העמדה הקבועה של כמעט כל השכנים שלנו לרעיון היא נא באוזן. זה לא תאורטי, זה נבדק מדי פעם. נדמה לי שרק מצריים מאשרת - אני צריך לבדוק בהזדמנות. אילן שמעוני - שיחה21:52, 26 במרץ 2018 (IDT)
אני לא אטוס מעל עירק גם אם היא תאשר. אפילו אם היא תתחנן. זה לא קשור לאידאולוגיה. זה פחד טהור. אני לא סומך עליהם. 84.229.78.823:16, 26 במרץ 2018 (IDT)
שאלה יפה, במקרה הזה התכוונתי ל-WWW שכולל אימייל אבל בעקבות הערתך מעתה אני מגדיר אינטרנט (web) כאימייל או-עם WWW. 79.182.5.19020:58, 26 במרץ 2018 (IDT)
אימייל היה קיים באונ' העברית לפני כן. התחלתי ללמוד ב91 או 92 וכבר היה (על מסופי VT ירוקים), והתייחסו לזה כמשהו שהיה מזמן. לגבי WWW אני פשוט לא בטוח. אילן שמעוני - שיחה22:50, 26 במרץ 2018 (IDT)
אתם אולי מתכוונים לאימייל LAN (כלומר בין רשת מחשבים מקומית), בכל מקרה, אני מתכוון לאימייל WAN (כלומר Wide Area Network). 79.182.5.19001:06, 27 במרץ 2018 (IDT)
למיטב הבנתי דואר אלקטרוני הוא אחד היישומים הבסיסיים והחשובים של רשתות תקשורת. באופן כללי מדובר על העתקת קבצים. כלומר תיבת דואר הייתה במקור סתם מקום שאליו כולם יכלו לכתוב (ולאחר מכן: נוצר שרת מרכזי עם הרשאות מיוחדות לכתוב לתיבות הדואר של משתמשים). לאחר מכן זה הורחב למחשבים אחרים: כלומר יש דרך להתייחס למשתמשים במחשבים אחרים (שאותם צריך לציין לפי כתובתם ברשת).
ARPANET נוצרה בשנת 1968 וחיברה מחשבים במספר מקומות שונים בארצות הברית (על קווי תקשורת בקצב של 300 ביטים לשניה). מה שנחשב לדואר האלקטרוני הראשון נשלח בין שני מחשבים ברשת הזו בשנת 1971. הערך האנגלי w:History of email מתאר, בין השאר, את התקדמות העבודה על הדואר האלקטרוני ברשת זו. הסטנדרטיזציה ברשת משתמשת במסמכים שנקראים RFC (במקור: הצעות להערות. רבים מהם הופכים לתקנים. כלומר: המלצות. הם מתבססים בדרך כלל על מה שנהוג כבר). הנה לדוגמה RFC561 משנת 1973. הכותרת היא „Standardizing Network Mail Headers״ והוא מתחיל במילים „One of the deficiences of the current FTP mail protocol״. כלומר: דואר אלקטרוני על גבי האינטרנט היה אפילו לפני TCP/IP ובטח לפני שקראו לרשת „אינטרנט״. Tzafrir - שיחה08:22, 27 במרץ 2018 (IDT)
רגע, אני יודע שכבלים שונים הונחו מתי שהוא באוקיינוסים ובימות השונים כולל בים התיכון לאפשר אינטרנט. האם היה אימייל בלי הכבלים הללו דרך שידור גלי? אפשר בבקשה רבה כמה מילים? תודה רבה לכם. 79.182.5.190
(לפי הערך האנגלי על הארפאנט) בראשית האינטרנט (כלומר: הארפאנט) קווי התקשורת היו קווי טלפון יעודיים. כלומר: קווי טלפון רגילים (עם מודמים בשני הקצוות) שיועדו רק לצורך התקשורת בין שני המקומות. מסתבר שכבר בשנת 1973 הוקמו שני חיבורים מארצות הברית לאירופה: אחד קווי לאנגליה (כבל תת ימי בין אירופה לאמריקה כבר עבר זמן רב לפני כן. לדוגמה: במלחמת העולם הראשונה ניתקו הבריטים את הכבלים של הגרמנים והכריחו אותם להשתמש בכבלים שעוברים דרך בריטניה. ע״ע מברק צימרמן), ואחד לוויני לנורווגיה. Tzafrir - שיחה13:44, 27 במרץ 2018 (IDT)
אם אני זוכר נכון הרשת הראשונה שישראל התחברה אליה היתה הרשת האירופית ביטנט. אינני יודע מה קדם למה - הקמת ביטנט או ארפנט. נהוג לומר (קרי:כך שמעתי מכמה אנשי מקצוע) שהאינטרנט קמה בעת שביטנט וארפנט חוברו יחדיו. אילן שמעוני - שיחה17:36, 27 במרץ 2018 (IDT)
איפה צולמה התמונה הבאה? נוף כמו של מדבר יהודה, רכבל, מנזר, משכנות עוני, פנצ'ריה...
תודה רבה על זיהוי מנזר דיר אל קרנטל!!! ולגבי תמונות אחרות של אותו משתמש, חלקן טריוויאליות לחלוטין וברור מאיפה הן. עובדה שהן כבר מוינו. על האחרות, עדיין עובדים. 84.229.78.809:44, 27 במרץ 2018 (IDT)
אני לא יודע לגביי מי גשמים, אבל שאיבה של מי מעיינות, מי נחלים שעוברים באדמתך, או מי תהום שתחתיה אסורה. בברכה, --איש המרק - שיחה14:20, 27 במרץ 2018 (IDT)
חיפוש מהיר באינטרנט- חוק מ 1959 בו נכתבו הסעיפים הבאים:
23 "לא יפיק אדם מים ממקור מים, בין לצריכה עצמית ובין להספקה לאחרים, ולא יספק
מים, בין אם הפיקם ממקור מים ובין אם קיבלם מספק אחר אלא על פי רשיון מאת נציב
המים ובהתאם לתנאי הרשיון (להלן רשיון הפקה).
רשיון הפקה
24 . רשיון הפקה יציין את כמות המים שבעל הרשיון רשאי להפיק ולספק בשעה, ביממה,
בעונה, בשנה או בכל תקופה אחרת, ופרטים אחרים שנקבעו לכך בתקנות.
פרטי הרשיון
25 , נציב המים רשאי לקבוע ברשיון הפקה כל תנאי הנראה לו דרוש להבטיח יעילות
בהפקה, בהחסנה, בהובלה ובחלוקה של מים ולמנוע דלדולם של מקורות מים; והוא כשאין
הוראה אחרת בענין זה בתקנות.
יש חוק במדינת ישראל שבו הגשם מוכרז כרכוש של המדינה וחברת מקורות ואסור לעשות בו שימוש ללא רשות נציב המים או מבלי לשלם עליו.
ממש לא נכון, לא רכוש המדינה ולא רכוש חברת מקורות. כתוב במפורש בסעיף 1: "מקורות המים שבמדינה הם קנין הציבור..."; סעיף 2 לחוק מגדיר לפרטי פרטים מה הם מקורות המים שבמדינה, והמילה "גשם" לא מוזכרת בהגדרה זו בפרט, ובכל בחוק המים בכלל. שים חבית, דיוגנס. חזרתי • ∞ • שיחה21:25, 27 במרץ 2018 (IDT)
מקורות המים שבמדינה הם קנין הציבור, נתונים לשליטתה של המדינה...
מקורות המים לענין חוק זה הם המעינות, הנחלים, הנהרות, האגמים ושאר זרמים ו---מקווים של מים, בין עיליים--- ובין תחתיים, בין --טבעיים--. 129.69.140.13817:19, 28 במרץ 2018 (IDT)
בסיור באחת האוניברסיטאות במדינה (אם אני זוכר נכון, מכון ויצמן) הדגימו לנו שם מערכת שאספה מים מהאוויר באופן מיוחד או משהו כזה, וציינו שהיה צורך באישור מיוחד כדי לאסוף את המים האלה (כמה ליטרים ביום), כי זה אסור מבחינה עקרונית. Eyalweyalw - שיחה15:03, 1 באפריל 2018 (IDT)
כנראה לא נותנים את שם זה בהכרח לזכרה של אשתו של המלך ארתור אלא כשם ממקור קלטי מקובל. במסורת הנוצרית המערבית ניתן השם לזכר הקדושה ג'ניפר, באיטלקית ג'נובייבה ובצרפתית - ז'נבייב הקדושה וקדושות אחרות הנושאות אותו שם. Ewan2 - שיחה22:24, 27 במרץ 2018 (IDT)
איזבל היא דמות שלילית ביותר בתנ"ך, ובכל זאת משתמשים בשמה עד ימינו, ובמקרה הזה כמעט ודאי שהשם הגיע מהדמות השלילית ולא ממקור אחר (ותודה לאסימוב שגילה לי זאת). אם אינני טועה קין הוא שם הרבה יותר נפוץ מהבל. מן הסתם ניתן למצוא דוגמאות נוספות. לא בכל בחירה אנושית יש הגיון שניתן להבינו. אילן שמעוני - שיחה23:16, 27 במרץ 2018 (IDT)
ישנה אפשרות שכן חשבו על המקור. כשביאליק כתב (בשיר "רדת ערב", אם אני זוכר נכון) "בנות לילית שוזרות מזרות בלבנה" הוא כיוון בבירור לדמות נשית מלאה קסם. נתקלתי, אינני זוכר היכן, בטענה שמדובר היה בתהליך של "הפוך על הפוך": לילית שימשה כדמות סוקובוס ביהדות, ולכן הייתה מין פרי אסור ומפתה. עם היציאה לחילוניות המשיכה לפרי האסור יצאה לאור, והשם הישן קיבל משמעות חדשה, של אשה עתירת נשיות ואטרקטיבית במידה יוצאת דופן. בשל המובן הזה בחרה המתרגמת רות לבנית ב"בני לילית" בתור שם ל-Elves של טולקין- השם שידר לה (ולקוראים כמוני) משהו קסום, יופי בלתי מושג במידה על טבעית. אילן שמעוני - שיחה01:16, 28 במרץ 2018 (IDT)
הערה -לדעתי אם חשב כך אסימוב טעה: השם איזבל אינו ניתן אצל יהודים אלא אצל נוצרים ושם הוא גרסה דווקא של אלישבע- מלכת אליזבת השנייה של אנגליה בספרדית היא Isabel II, והמקור כאמור אינו בא מאיזבל התנ"כית אלא מאלישבע מהברית החדשה תוך כדי שינוי האותיות מ lisabeth ל isabel. דוגמה של שם מקולל אצל הנוצרים הוא למשל יהודה, בגלל יהודה איש קריות.Ewan2 - שיחה 00:18, 28 במרץ 2018 (IDT). בקשר ללילית השם המקובל אצל עמים הוא לילי או ליליאן ולא לילית. הוא בא מהפרח הקרוי בלטינית lilium באנגלית lily (שושן). בארצות הבלטיות קיימת הצורה Lilita אבל היא באה מלילי. בעברית מקובל בצורת ליליה. בישראל ידועה לילית נגר אבל גם שם זה אינו קשור ללילית הדמונית אלא עברות של השם הנשי הערבי לילא.(ליילא) . בעברית מקובל לתת לעומת זאת את השם לילך לפי הצמח בעל אותו השם. Ewan2 - שיחה00:24, 28 במרץ 2018 (IDT)
השם בשימוש הוא Jezabel Isabel Isabella והוא בא מאלישבע. השם Jezebel של המלכה מן התנ"ך אף אישה לא מקבלת אותו. יש הבדל, אמנם עדין, בין Jezebel ו Jezabel (ללא ספק ניתן להתבלבל, כפי שקרה לאסימוב ולכל מי שחשב שהמקור הוא באיזבל המלכה, כולל אני בעבר. חלק מהאתרים ברשת טועים). השם האנגלי Jezabel מקביל לשמות בשפות רומאניות Isabella Isabel Isabelle והוא בא משפות אלה. הוא יכול להיו בשימוש גם אצל נוצריות וגם אצל יהודיות בגולה בהשפעת השמות הנוצרים והוא נכנס לאנגלית ככל הנראה במסלול יווני-לטיני. אין לו קשר למלכת Jezebel. שהיא באיטלקית למשל Gezabele ולא Isabella. בספרדית Jezabel ולא Isabel. בכל השפות עושים הבדל בין שני השמות. המקור של Isabela Isabella הוא אכן באלישבע. אפילו אם קיים בשפות מסוימות גם השם בגרסת, Elisabeth Lisabeth Lisa.
לגבי השם Lilith הוא באופנה כנראה חדשה אולי אצל פמיניסטיות. לא נתקלתי בשימוש בו כשם פרטי של נשים בעבר בעולם, למשל בעולם הנוצרי.Ewan2 - שיחה 03:11, 28 במרץ 2018 (IDT) אחד האתרים הצרפתיים על שמות של בנות מסביר במפורש:
Le prénom Isabelle est un dérivé d'Élisabeth qui signifie "mon Dieu" (Eli) et "serment" (Sheva), soit "Dieu est serment" (השם איזבל הוא נגזרת של אליזבת שמשמעותו "אלי" ושבועה" אלי הוא שבועה" עיתון נשים בצרפתית. ודאי רואים זאת בערכים על איזאבל באנגלית, ספרדית, וכו' בוויקיפדיה. Ewan2 - שיחה03:11, 28 במרץ 2018 (IDT)
באנגלית דרך מסורות פרוטסטנטיות (שמות כמוAbner Nathanael Ebenezer וכו) והקתוליים הספרדים (שמות כמו Israel Gomez Naftali Reyes Rafael Rodriguez וכו) משתמשים וכו) הכי הרבה בשמות מן התנ"ך. אולם יש שמות מוכתמים שלא משתמשים בהם. גם אני הייתי בטוח בעבר ש Isabel בא מאיזבל עד שהתברר לי שזה לא כך. פרט לקתוליים הספרדים ודרום אמריקאיים השם Israelלמשל אינו מקובל אצל עמים נוצרים אחרים Ewan2 - שיחה10:33, 28 במרץ 2018 (IDT)
אני לא מתמצא באופנה האחרונה של שמות, אבל אציין שהצגה פמיניסטית של דמויות נשים מיתולוגיות בראייה יותר חיובית היא לא פטנט של הזמן האחרון, וקיימת עשרות שנים לכל הפחות. בהקשר של אגדת ארתור אפשר לציין את הספר המצליח ערפילי אבלון שנכתב כבר בשנות ה-80 ומאז יש לו ממשיכים רבים בתרבות הפופולרית. בספר זה הגיבורה איננה גווינביר אלא מורגן לה פיי שהמוניטין המקוריים שלה עוד גרועים בהרבה. וגם השם מורגן נמצא כיום בשימוש לבנות. H. sapiens - שיחה11:11, 28 במרץ 2018 (IDT)
בבדיקה נוספת של מורגן לה פיי, נראה שהדמות במקורות העתיקים ביותר הייתה דווקא דמות חיובית של פיה טובה, ועם התחזקות הנצרות עברה שינוי לדמות של מכשפה מרשעת. לפחות במקרה זה התנועה הפמיניסטית יכולה לטעון שהיא לא עושה מהפכה אלא מחזירה עטרה ליושנה. H. sapiens - שיחה11:51, 28 במרץ 2018 (IDT)
ועוד משהו לשואל: אהבה אסורה של האביר לאשת הפטרון/וסאל שלו הייתה מוטיב נפוץ מאוד בספרות החצרונית של ימי הביניים והרנסאנס. ראה למשל טריסטן ואיזולדה, וגם השם איזולדה/איסולט היה בשימוש לאורך הדורות. הפופולריות של המוטיב הספרותי כנראה העניקה מכובדות מסויימת להתנהגות אשר מבחינות אחרות נתפסה כשלילית. H. sapiens - שיחה13:03, 28 במרץ 2018 (IDT)
תרגום זו אמנות לא פחות לכתיבת ספרות. אם אתה גם כותב טוב וגם מתרגם טוב, אין צורך במתרגם. אם אתה לא מתורגל בתרגום מומלץ להשתמש במתרגם מקצועי. DGtal - שיחה11:37, 28 במרץ 2018 (IDT)
לדעתי, השואל מתכוון לשאול, האם המחבר יכול לתרגם את ספריו שלו - לשפה שאותה הוא דובר - גם אם הוא לא מתרגם מקצועי. לדעתי, אם המחבר אכן דובר את שפת היעד, אז לא זו בלבד שאין מניעה שיתרגם את עצמו, אלא תרגום עצמי הוא אפילו עדיף על פני תרגום של אדם זר אפילו אם הוא מתרגם מקצועי. על כל פנים, השואל לא הסביר מה הוא מתכוון ב"יכול": רשאי? או מסוגל טכנית? כי זה שני דברים שונים. סמי20 - שיחה22:52, 31 במרץ 2018 (IDT)
שחמט נחשב משום מה לספורט. אם נשים לרגע בצד את השחמט ונתייחס לספורט, מה שיש בעיקרון אינו הפרדה בין נשים לגברים אלא קטגוריה לנשים בלבד וקטגוריה שפתוחה לגברים ולנשים. הסיבה היא שברוב מוחלט של ענפי הספורט יש הבדלים משמעותיים בין גברים לנשים (כלומר: הבדלים משמעותיים בין הגברים הטובים ביותר לנשים הטובות ביותר) וללא יצירת הקטגוריה הזו הנשים לא היו כלל יכולות להתחרות. יש מקרים די מועטים של ספורטאיות שהצליחו להגיע לרמה מספיק גבוהה של קטגוריית הגברים.
לעניין השחמט: יש כאן, אם כן, שתי שאלות נפרדות:
למה יש הבדלי רמות כל כך מובהקים בין גברים לנשים בתחום?
האם נשים שמספיק טובות בתחום יכולות להתחרות בקטגוריות הגבריות? כלומר: האם מדובר על קטגוריית גברים או על קטגוריה כללית?
אין כל הדרת נשים מתחרויות שחמט - ההפך הוא הנכון. כל אישה יכולה להשתתף בכל תחרות שהיא (בתנאי שאין מגבלת מד-כושר מינימלי) וכן יכולה להשתתף באולימפיאדה - לעומת זאת גברים אינם יכולים להשתתף בתחרויות לנשים. דוגמה טובה היא אליפות העולם בשחמט 2005 (פיד"ה) בה השתתפה יהודית פולגאר - האישה שהגיעה להשגים השחמטאיים הטובים ביותר מאז ומעולם לגבי נשים. בין היתר ייצגה את הונגריה שש פעמים באולימפיאדת השחמט לגברים. גם שתי אחיותיה זכו להשגים מעולים בתחרויות לגברים. בארץ משתתפות נשים במשחקי הליגה כשוות מול גברים וכמובן בקבוצות מעורבות. לגבי ההישגים הנחותים - מחקרים רבים נערכו בנושא אך לא הגיעו למסקנות חד משמעיות. --Yoavd • שיחה14:03, 28 במרץ 2018 (IDT)
זה בערך כמו להגיד שאין הדרת נשים באקדמיה או במשרות בכירות. אין ייצוג מספק לנשים בתחרויות גדולות ולכן הן פתחו תחרות משל עצמן. השאלה מה הסיבה להגדרה הזאת.
נשמע לי מאוד מוזר. למה תחרויות לגברים ותחרויות לנשים בנפרד הן הדרה? ולמה מדירים דווקא את הנשים ולא את הגברים? למרות התהייה לעיל, שחמט הוא ספורט מאוד מובהק, "הספורט היהודי", כי נהוג שיהודים טובים מאוד בשחמט (כמו שמתמטיקה הוא המקצוע היהודי, כי כל היהודים מצויינים במתמטיקה, אלא אם יש מערכת חינוך לא הגיונית, כמו בארץ. אבל בואו לא נגלוש מהנושא). ההפרדה קיימת, כי בספורט גברים ונשים שונים. מבחינה פיזית, מנטלית, או אחרות. למשל, בהתעמלות או שחייה צורנית לא כדאי לתת לגברים להשתתף בתחרויות עם נשים, כי הגברים יהיו הרבה יותר חלשים, והתחרות תהפוך ללא הוגנת. באותה מידה לא כדאי לנשים להשתתף בתחרויות הרמת משקולות עם גברים, כי הפעם הן יהיו חלשות יותר. בשחמט ספציפית הייתי מצפה שהנשים יהיו הרבה יותר חזקות, כי הנשים תמיד חכמות יותר מהגברים, ומדובר בספורט בו השכל הוא עניין מרכזי. אין לי מושג למה זה לא קורה. אולי כי לא מספיק נשים באות לשם, או שאין מספיק השקעה בלימוד נשים בנושא. אם כבר לחפש הדרה, אז אולי כאן, אבל לא בתחרויות. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:56, 28 במרץ 2018 (IDT)
במשך עשרות בשנים בברית המועצות כל התלמידים (בנים ובנות) למדו שחמט בהוראת השלטונות. היתה אותה השקעה בשני המינים, ולמרות זאת גם הטובות שבשחמטאיות הרוסיות הגיעו להשגים נחותים בהרבה. כלומר - ההשקעה היתה, ההזדמנויות היו, עידוד המדינה היה בצורה שלא תחזור על עצמה, אבל תוצאות היו רק אצל הגברים. משפחת פולגר על שלושת האחיות המבריקות היא בבחינת היוצא מן הכלל המוכיח את הכלל. גם בארץ אין אפליה ולמרות זאת בנות בודדות מגיעות להשגים טובים. --Yoavd • שיחה20:01, 28 במרץ 2018 (IDT)
בארץ לא דיברתי על אפליה, אלא על השקעה להבאה ממוקדת של ילדות לתחום, שנחשב "גברי". לגבי ברית המועצות, אולי אתה צודק, ואולי זה פשוט אותו דבר כמו כאן, אין לי מספיק מידע כדי לדעת. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:03, 28 במרץ 2018 (IDT)
לא ברור לי מה שאתם כתבים פה! איך המצב שונה מתקרת הזכוכית במקומות עבודה אחרים? תסתכלו על אחוז הנשים במשרות ניהוליות בכירות. הוא נמוך כל כך שאי אפשר להתעלם ממנו. וגם שם אומרים שאין אפליה ואין הדרה ושלנשים יש אפשרויות דומות להטפלס במעלה הקריירה. אבל במציאות זה יוצא בדיוק כמו בשחמט: בסופו של דבר רק גברים מורשים להגיע לטופ של הטופ והנשים נשארות בדרגים הנמוכים. מה שלא ברור זה למה המציאות היא כזאת. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
ראשית כל, בבקשה להוריד את הטון. הטענה הראשונית הייתה על הדרה מתחרויות, וזו התבררה כשגויה. נתחיל מהדבר הבסיסי: מהו שיעור הנשים בחוגי שחמט לילדים ונוער? יש לך נתונים על כך? Tzafrir - שיחה10:27, 30 במרץ 2018 (IDT)
המציאות הנתונה: יש פחות נשים מגברים בדרגים בכירים במשרות ניהוליות. לעומת זאת יש הרבה נשים בדרגים נמוכים (אני לא יודעת אבל זה מה שאתה אומר ונשמע לי סביר) אם כן אכן מתעוררת השאלה איך זה שנשים מתקדמות פחות (אגב, גם כאן לא בהכרח שהתשובה היא אפליה. ביחס לגברים נשים עדיין נוטות יותר לצד המשפחה בכל הסיפור של איזון עבודה-משפחה (חבל שגברים לא, אם תשאל אותי), ויכול להיות שנשים בממוצע תחרותיות פחות מגברים או מוכשרות פחות מגברים).
אבל הסיפור של שחמט הוא שונה. אין הרבה נשים שמשחקות שחמט מלכתחילה. כלומר, אם מתוך 100,000 גברים שמשחקים שחמט, 10 יוצאים אלופים (המספרים כמובן מחורטטים ונועדו להדגמה בלבד) אז אצל נשים אין לך בכלל את הכמות הזו. יכול להיות שיש נשים שהיו יכולות להיות רב-אמן בשחמט אבל מסיבות של חוסר עניין אישי/תפיסה של שחמט כמשחק גברי/אי הכוונה לחוגי שחמט בילדות הן פשוט לא התעסקו בזה ולא גילו כמה שהן טובות. חוץ מזה תמיד יכול להיות שנשים פחות טובות בשחמט אבל במצב הנתון אין דרך לבדוק את זה (חוץ מניסויים חברתיים מקיפים שייפלו בועדה לאתיקה).
אני חושב שהתשובה די פשוטה- נשים תוקפניות פחות מגברים, ולכן הן פחות תחרותיות, תחרויות פחות מעניינות אותן. אני חושב שזה נכון לכל מקום בו קיימת תחרותיות - בשוק העסקים, בתחרויות ספורט וכך הלאה. נושא תוקפנות הגברים מבוסס היטב - זה מופיע בכמה סעיפים של האוניברסלים האנושיים (תופעות אנושיות שמשותפות לכל התרבויות). גברים מבצעים יותר מעשי פשע, גברים דומיננטיים בפוליטיקה, וכמובן אלימים יותר. ההסבר שאני מכיר לכך הוא שינויים במבנה המוח בשלב העוברי כתוצאה מהפקת טסטוסטרון באשכים, והביסוס היה שהתאומות מתאומים לא-זהם (בן ובת) מפגינות תחרותיות ותוקפנות ברמה גבוהה יותר מהממוצע הנשי - אבל זה הסבר ישן, ואין לי מושג מה מצב המחקר העדכני בנושא. אילן שמעוני - שיחה23:35, 31 במרץ 2018 (IDT)
איך לקנות מוצרי יסוד בעלות נמוכה עם Paypal ולא לצאת מופסד?
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 278/מצב
לפי מה שאני יודע, אדם שמחייב כרטיס אשראי שמתממשק עם פייפאל ישלם המון כסף אם יעשה קניות קטנות בישראל כי תהיה לו הצטברות עמלות. האם יש דרך טובה להתמודד עם זה ולקנות מזון ומוצרי יסוד שעלותם נמוכה בתחומי ישראל? אני מתחיל לחשוב שהדרך היחידה היא לקנות רק בסופרים שמכבדים Paypal, ואני מניח שכאלה אין הרבה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST) - 28/3/2018
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 278/מצב
שמתי לב שקיימים מספר צבעים לכאפיה. כאן ניתן לראות פלסטינים עם צבעים שונים של כאפיה: שחורה עם פסים לבנים מול לבנה עם פסים שחורים. האם קיים הבדל בינהם? בנוסף קיימת גרסה לבנה עם פסים כחולים ואדומה עם פסים כחולים כזוכר לי. האם יש להם משמעות כלשהי או שזה סתם עיצוב? אני יודע שבדואים בצפון שמים לבנה ללא קישוט.
כפי שכתוב בערך כאפיה: "צבעי הכאפיה, הדוגמה שעליה וקיום שנצים מעידים לרוב על שיוך שבטי או מדיני. בירדן, למשל, נפוצות כאפיות בצבע אדום (על בד לבן), ואילו בשטחי הרשות הפלסטינית - בשחור." בערך האנגלי יש פירוט נרחב יותר. עיין שם.
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 278/מצב
בשרון, ק"מ או שניים צפונית-מזרחית לקיבוץ שפיים, ממש בצמוד לכביש 2. זה מה שעשיתי במהלך פקק ארוך ומייגע בדרך הביתה. ראיתי אותו, עמדתי בצד, ושאחרים יזחלו על גחונם. אני מצרף שתי תמונות לזיהוי.
כדי להימנע מהזכרת השם לבטלה יש שנמנעו מלהזכיר את השם שלא בעת תפילה או ברכה סדירה. מאוחר יותר התפתח מכך גם לגבי כתיבת השם, בצירוף נימוק של ביזוי השם העלול לקרות לו או משום שמא יימחק. אין בזה קו ברור מיהם אלו שנוהגים לומר אלוקים ומיהם אלו שאומרים אלוהים, אך בדרך כלל ככל שמדובר על זרם או אדם מחמיר ושמרן יותר - זה הופך ליותר מקובל. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ 00:02, 29 במרץ 2018 (IDT)
את זה מעולם לא הבנתי. הרי שמו של אלוהים הוא השם המפורש. "אלוהים" הוא בפירוש תואר, כמו "אל" ("לא יהיו לכם אלוהים אחרים על פני"). וגם - מי בחר לעזאזל בשם המכוער "אלוקים"? זה עושה לי נקע באוזן. אילן שמעוני - שיחה10:20, 29 במרץ 2018 (IDT)
ודאי התכוונת לומר ש"אלוהים הוא לא השם המפורש"; אכן. אלו נמנעים גם מלהוציא שם כינוי לבטלה, ולכן משתמשים בשם "אלוקים". כינויי השם אמנם פחות קדושים מהשם המפורש, אך יש בהם קדושה לעניין דברים רבים. תופעה דומה קיימת גם בשם שדי > שקי, צבאות > צבקות, ועוד. אף של"אלוהים" יש גם משמעות שאינה משמות הקודש, עדיין היא משמשת (בסתמיות) לשם הקודש. גם "צבאות" יש לו שימוש פשוט בריבוי של צבא, אך בהקשר האלוהי, הוא נהגה על ידי זרמים מסוימים "צבקות". לנקע באוזן יש לפנות לטיפול רפואי ;) קובץ על יד ♦ שיחה ♦ 10:30, 29 במרץ 2018 (IDT)
בעיקר אצל יהדות אשכנז נפוץ נוהג זה, ראה בספר ערוך השולחן, "אבל הגדול בלימודו לא יאמר השם בפירוש אלא יאמר השם וכן יאמר אלקינו וכן הדורשים ברבים ומזכירים פסוק שיש בו שמות לא יפרש השם אלא יאמר השם ואף שיש מתירין נכון להתרחק מזה וכן אנחנו נוהגים" כיון גם יוצאי המזרח נוהגים לומר כך אולם בהרבה פחות.
שאלה נוספת באותו הנושא: האם יש הבדל בין לכתוב "אלוהים" עם או בלי ה"ו"? נתקלתי פעם בטענה שהכתיב המלא הוא לא זה שמופיע במקורות ולכן פחות בעייתי. H. sapiens - שיחה12:44, 29 במרץ 2018 (IDT)
לא שמעתי פעם על דבר כזה. ניתן למצוא בספרות הרבה ב"כתיב מלא" ובכל זאת עם קו"ף ("אלוקים"). כך גם ב"אדוני" המשמש כשם ה'. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ 14:58, 29 במרץ 2018 (IDT)
אנא עזרתכם - יש לי מסך מחשב שקניתי ב-2010 שעובד ומציג תוכן באופן חד. עם זאת, אני מרגיש שהוא מציג תוכן בתאורה קצת אפלה \ חשוכה. ניסיתי להרים את הבהירות (brightness) אך זה לא סייע; זה אמנם הפך תמונות מסוימות לבהירות יותר וחשוכות פחות, אך אני עדיין מרגיש כאילו תצוגת התוכן הכללית מעט אפלה \ חשוכה.
ברצוני לשאול מהי הבעיה ממנה אני סובל (למה להרים את הבהירות לא שיפר את חוזק התאורה הכללי?) ומה אתם ממליצים לי לעשות? גם אם אקנה מסך טוב יותר אני לא יודע איך לקרוא ל"חוזק תאורה" שאני מדבר עליו.
לפעמים מערכת ההפעלה טועה בעניין הדרייבר. אמור להיות כתוב שם מה מקורו, אם ביצרן הצג או גנרי (מיקרוסופט). נסה להשיג דרייבר מקורי עדכני, אחרי שתחליף ל DVI.
נסה לשחק עם הגדרות נוספות כמו contrast, backlight ו-gamma, ואולי תמצא מזור. הן עשויות להיות נגישות בנפרד מכפתורי הצג וממערכת ההפעלה/דרייבר ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
שלום ותודה על השאר. אני חושב ש Gamma ו Contrast אינן רלוונטיות (ובכל מקרה כבר ניסיתי לשנותן) אבל אבדוק לגבי backlight. תודה על התשובה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
מצאת את מי לשאול... אתה שואל את אלו שהצטרפו לקהילת ויקיפדיה; אלו שוקעים שם שנים, ואפילו לא מעניין אותם איך קוראים לתופעת ההתמכרות שעוברת עליהם ;) קובץ על יד ♦ שיחה ♦ 17:51, 29 במרץ 2018 (IDT)
יש לנו זוג אוזניים. כלומר שתי נקודות במרחב שקולטות עוצמת צליל. אם שומעים צליל שזהה בתדר ושונה בעוצמה, אפשר להבחין בין צליל מימין לצליל משמאל.
אבל איך אדם יכול להבחין בין צליל שמגיע מאחוריו לבין זה שמגיע מלפניו? צריך עוד נקודת מדידה אחת, לא?
אולי אנחנו לא באמת יודעים לעשות את זה ומדובר האפקט משולב של מספר חושים?
מה שזוג אוזניים יכול לאכן הוא מיקום מוקד הרעש על קטע האמצעים שלהן, כלומר הישר שיוצא מן האף במאונך לפנים. תנועת הראש ימינה או שמאלה מזהה אם מקור הרעש לפנינו או מאחורינו. עוזי ו. - שיחה16:33, 29 במרץ 2018 (IDT)
האפרכסת עוזרת להבחין בין קול שבא מאחור או מלפנים בכך שהיא מסכת במקצת על הצלילים האחוריים. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 16:47, יום חמישי בשבת, י"ג בניסן ה'תשע"ח (IDT).
זה קורה בגרסאות הלא ישנות של אנדרואיד. אחרי שמחברים צריך לאשר בטלפון גישה לקבצים. אצלי זה נמצא בתריס הגלילה מלמעלה. יכול גם להסתתר בתפריטי ההגדרות כפי שכתבו. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
13 תמונות לא מזוהות / לא לגמרי מזוהות של ישראל. מי יודע?
1. טוב, השתכנעתי שזו מפה עתיקה ומאוד לא מדוייקת של צפון לבנון. תודה.
2. לפי הקואורדינטות, זה בעיירה ערבית, הצמודה ממזרח לירושלים. אבל איני רוצה לסמוך על הקואורדינטות לבדן. האם יש למישהו עוד אינדיקציה לדבר?
3. התעלומה נפתרה. קיבוץ מגידו.
4. הוכנסה לקטגוריה A1 between Jerusalem and Dead Sea - כביש מספר אחת בין ירושלים ליריחו, ויתרתי על הכרזה נקודתית לגביה
5. התעלומה נפתרה. מעלה אדומים.
6. האם זה באמת בהר הזיתים, כמו שמורות הקואורדינטות?
7. אין ספק שהתמונה צולמה קרוב לכינרת. אך האם נקבו פה בשם של הכנסייה הנכונה / הבניין הנכון? (אם תגדילו מאוד את התמונה, תגלו מבנה מאחורי העצים. אני חושב שנקבו בשם הלא נכון)
1. אבל חוץ מבעלבק, מה עוד שם דומה ללבנון? 84.229.78.8 21:41, 29 במרץ 2018 (IDT) טוב, נו. גם טריפולי שם ויש איזה שהוא דמיון בין זה לבין המפה האמתית. מה גם שמישהו כבר הגדיר את המסמך כמפה של לבנון... בסדר. נלך על זה. 84.229.78.822:47, 29 במרץ 2018 (IDT)
8. בנין המחלקות למתמטיקה ומדעי המחשב נתרם לזכר עוזיאל שפיגל, ופעם היה מוצב בו דיוקן אבן דומה להפליא לזה שבתמונה. אני מניח שמדובר במבנה אחר לזכרו, אבל אינני יודע היכן. עוזי ו. - שיחה23:33, 29 במרץ 2018 (IDT)
ישנן שיטות כימיות למדידת peroxide value, אך הן אינן מתאימות למטבח. יש מכשירים אופטיים כמו זה שעשויים להיות טובים מספיק. אפשר גם פשוט להריח ולטעום. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 278/מצב
אני יודע שבחלק ממדינות האסלאם יש הפרדה בין הדת למדינה (גם אם חלשה); כך למשל במצרים יש גם מערכת משפט ממשלתית חילונית כביכול, וגם בתי דין שריעים, כאשר בסעודיה, אם אינני טועה, יש רק מערכת משפט אחת (שריעית). האם יש מינוח מקובל למדינות כמו סעודיה בספרות מדע המדינה? זה אולי לא תאוקרטיה אסלאמית, אלא חליפות או מדינת שריעה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 278/מצב
לאחרונה, ראיתי כמה מהסרטים בסדרת אינדיאנה ג'ונס וזה גרם לי לחשוב. האם אי פעם אריכואלוגים או קבוצה של חוקרים מצאו מלכודות מוות עתיקות שעדיין עובדות? אני מדבר על מלכודות מתוחכמות כמו חצים מורעלים, כל מיני מכשירים או מתקנים מכניים או הידראוליים שנוצרו לפני אלפי שנים ועדיין מסוכנים למי שמתקרב אליהם. אם כן מתי נמצאו והיכן וכיצד ניטרלו אותם? פגז - שיחה21:04, 31 במרץ 2018 (IDT).
עד כמה שידוע לי, התשובה היא לא. מעולם לא נמצאה מלכודת מוות עתיקה שעדיין עובדת. זה אולי קצת מאכזב, אבל באופן אישי אני שמח על כך Reuveny - שיחה21:55, 31 במרץ 2018 (IDT)
מלכודות כאלו צריכות להיות לא רק קטלניות לאנשים אלא גם לא מופעלות על ידי כל מיני חיות שמסתובבות שם. תכנון של משהו כזה צריך להיות באמת גאוני. Tzafrir - שיחה18:57, 1 באפריל 2018 (IDT)
לא נראה לי עד כדי כך בעייתי. צריך שתי נצרות - אחת מבוססת משקל ומופעלת בין 60 ל 100 ק"ג, והשנייה מבוססת גובה ומכוונת ל 1.65 מ'. הצירוף של משקל כזה וגובה כזה אינו נפוץ בטבע למעט בני אדם, שהולכים זקוף. אילן שמעוני - שיחה01:30, 10 באפריל 2018 (IDT)
נראה לי שלא. לפי מה שהבנתי מסקירה זריזה של הערך הזה: http://en.m.wiki.x.io/wiki/Orthopraxy אורתופרקטיקה היא גישה שטוענת כי הדת היא אך ורק (או על כל פנים בעיקר) הפרקטיקה הדתית (ההלכה, השריעה וכו'). זאת לעומת הגישה האורתודוקסית שרואה בדת מכלול של אמונות ופרקטיקות.
זאת אמירה גורפת שאני לא יודע אם היא נכונה. ראשית, איזו כנסייה? איזו יהדות? יש הרבה סוגים, בוודאי אצל הנוצרים. גילגמש • שיחה21:09, 1 באפריל 2018 (IDT)
בטח השואל מתכוון, שהיהדות ההלכתית אוסרת על גברים לשמוע שירת נשים שנשואות או שלא טבלו אחרי המחזור (והיא אכן אוסרת, כפי שסוכם לפני כחמש מאות שנה בספר ההלכתי הכי נפוץ בקרב יהדות-ההלכה - הלא הוא השולחן ערוך - בחלק "אבן העזר" סימן כ"א סוף סעיף א); אבל כמובן היא לא אוסרת על נשים לשיר, עובדה שכבר בתורה בספר שמות - מתוארת שירת מרים הנביאה ששרה בפני כל הנשים שיצאו "אחריה בתופים ובמחולות".
אבל למה דווקא על שירת נשים נשאלה השאלה?
ומה עם עירבוב נשים וגברים, לאו דווקא בהקשר המוזיקלי, אלא בכלל? לכנסיה אין בעייה עם זה, עובדה שהם מתפללים ביחד בתוך הכנסיה, אבל היהדות ההלכתית אוסרת את זה; למעשה, כבר בבית המקדש - לפני אלפי שנים - הייתה הפרדה בין "עזרת נשים" לבין "עזרת ישראל" (כלומר עזרת גברים), וכן סוכם לפני חמש מאות שנה בספר ההלכתי הכי נפוץ בקרב יהדות-ההלכה - הלא הוא השולחן ערוך - בסעיף האחרון של הלכות יום טוב, שהערבוב המגדרי אסור בגנים ובפרדסים.
באופן כללי, היהדות אוסרת עירבוב - לא רק בין גברים לבין נשים - אלא גם בין עוד דברים: למשל, בין בשר לבין חלב (המבושלים יחדיו), וכן בין צמר לבין פשתן (התפורים יחדיו), וכן בין שור לבין חמור (החורשים יחדיו באותה עגלה), וכן בין ענבים לבין ירק (הזרועים יחדיו), ועוד כיוצא באלו ערבובי "כלאים" (כפי שהם נקראים בתורה). לכנסיה אף פעם לא הייתה בעייה עם ערבובים. ליהדות - כן היתה בעייה, ולמעשה - כל הדוגמאות שנתתי מופיעות כבר בתורה.
על כל פנים, השואל לא הסביר לנו למה לדעתו הכנסיה צריכה לאסור את מה שהיהדות אסרה, והלוא הכנסיה התנערה ממצוות-היהדות. גם משבת ומפסח, ולא רק מאיסורי עירבובים - כולל האיסור על גברים לשמוע שירת נשים - שעל זה החליט השואל משום מה להתמקד.
זו שאלה טובה. בתקופה הגרגוריאנית וברנסאנס נאסר על נשים לשיר, מה שהוביל לתופעה של סירוס ילדים-זמרים כדי שהקול שלהם לא יתחלף (http://he.m.wiki.x.io/wiki/קסטרטו). מעניין באמת מתי קרה השינוי. אני אחפש על זה קצת.
מצד אחד, אחד המשתמשים מצטט את ההחלטות הבאות: “Women should not be part of a choir; they belong to the ranks of the laity. Separate women’s choirs too are totally forbidden, except for serious reasons and with permission of the bishop.” (Sacred Congregation for Liturgy, decree 22Nov.1907)
AND: “Any mixed choir of men and women, even if they stand far from the sanctuary, is totally forbidden.” (Sacred Congregation for Liturgy, decree 18Dec.1908)
(אני לא יודעת איפה אפשר למצוא את ההחלטות האלה, אז אין לי איך לבדוק),
מצד שני באך והנדל (מלחינים בתקופת הבארוק) כתבו מוזיקה ליטורגית עם תפקידים נשיים.
סביר להניח שהיו הבדלים בין איזורים שונים (איטליה מול גרמניה) וכן הבדלים בין ההחלטות הרשמיות ובין הביצוע בפועל, בפרט שהנצרות היא דת מרובת זרמים שלא כולם רואים את עצמם כפופים להחלטות של ועדת הקרדינלים לענייני ליטורגיה.
כאן מדובר על איסור שירת נשים בטקס דתי, ולא על איסור גורף על שירת נשים. ביהדות המצב הפוך: גם כרונולוגית, מכיוון שהאיסור מוחמר בשנים האחרונות עם מגמת ההחמרה של חלקים שונים ביהדות (קל יחסית לקיים מצוות שונות שבעבר היה מסובך יותר לקיימם, ולכן מאמצים חומרות) וגם מכיוון שלא מדובר רק על טקסים דתיים. Tzafrir - שיחה07:33, 2 באפריל 2018 (IDT)
מצב מקביל היה בתאטרון בתקופת הרנסאנס באירופה, למשל מחזות שייקספיר כוללים כמה מן התפקידים הנשיים המפורסמים והחשובים בתולדות התאטרון, אבל בימי-חייו של שייקספיר הם גולמו על-ידי נערים בתחפושת נשים משום שלנשים לא הייתה זכות להיות שחקניות. לגבי שירה בפורומים לא דתיים: כאשר הלחין הנרי פרסל את האופרה האנגלית הראשונה דידו ואניאס (שמיעה מומלצת אגב גם למי שלא סובל אופרות איטלקיות) לא היו באנגליה זמרות מקצועיות, ולכן האופרה בוצעה על-ידי תלמידות של אחד מראשוני בתי הספר לבנות-טובים באנגליה, של ג'ושייה פריסט(אנ'). נראה שבאופן כללי השתתפות נשים באמנות באירופה הייתה מהשפעות הרנסאנס. H. sapiens - שיחה10:36, 2 באפריל 2018 (IDT)
האמנם (כדבריך) "האיסור מוחמר בשנים האחרונות עם מגמת ההחמרה של חלקים שונים ביהדות"???? ובכן, אין לזה שחר. אמנם יש יהודים חילונים שבטעות חושבים שחלקים מסוימים ביהדות אוסרים על נשים לשיר, אבל כל יהודי דתי יודע שזאת טעות (חילונית קלאסית), שהלוא בתורה עצמה - בספר שמות - מתוארת שירת מרים הנביאה ששרה בפני כל הנשים שיצאו "אחריה בתופים ובמחולות". האיסור היחיד שקיים ביהדות ההלכתית - מימים ימימה אגב - מעולם לא הוחמר אלא תמיד נשאר כשהיה, והוא האיסור על גברים לשמוע קול-שירת נשים שנשואות או שלא טבלו אחרי המחזור (שירה כזאת נקראת בהלכה "קול-ערוה"). זהו איסור ישן נושן, שסוכם לפני כחמש מאות שנה בספר ההלכתי הכי נפוץ בקרב יהדות-ההלכה - הלא הוא השולחן ערוך - בחלק "אבן העזר" סימן כ"א סוף סעיף א. כל זה - מהפן ההלכתי נטו. מאידך, סוציולוגית, יש גברים דתיים שרואים את עצמם כפופים במאה אחוז להלכה - אז הם נמנעים מלשמוע שירת אשה שנשואה או שלא טבלה - כפי שנמנעו כל היהודים ההלכתיים מימים ימימה. אבל יש גברים (בין אם הם חילונים ובין אם הם רק לא דתיים-הלכתיים) - שאינם רואים את עצמם כפופים להלכה - אז הם כן מרשים לעצמם לשמוע שירת נשים. אבל אין כאן שום מגמת החמרה, כי כאמור מדובר כאן - לא באיסור חדש - אלא באיסור ישן מאד שעליו שמרו מימים ימימה כל היהודים ההלכתיים.
הדבר היחיד שהשתנה בכיוון של החמרה, הוא הוראות צה"ל: עד לפני כמה שנים, הייתה הסכמה שבשתיקה בתוך צה"ל, שכשם שלא כופים על חייל דתי לחלל שבת - שלא לצרכים מבצעיים (המוגדרים הלכתית כ"פיקוח נפש" שעליו מותר הלכתית לחלל שבת), ככה לא כופים על חייל דתי לשמוע שירת חיילת שלא טבלה, וככה היו מפקדי צה"ל נענים לכל בקשה של חייל דתי להימנע מלהשתתף בכל טקס צבאי (גם רשמי) שבו שרות חיילות, כדי שאותו חייל דתי לא יצטרך חלילה - לבלוע את החזיר - כלומר לשמוע שירת אשה שלא טבלה (שזה בעצם היינו הך מההבט ההלכתי נטו). באופן כזה, לא היתה כפייה משום צד: לא על החיילת החילונית שרצתה לשיר, וגם לא על החייל הדתי שרצה שלא לשמוע אותה כי לא טבלה (כנראה). אבל בשנים האחרונות החלה מגמה של כפייה חילונית בתוך צה"ל תוך חיובם של חיילים דתיים להשתתף באירועים שבהם חיילות שלא טבלו שרות בפני כל הקהל - כך שאם חיפשת החמרה אז זאת ההחמרה - זאת לצד הכפייה הדתית הישנה בתוך צה"ל שאוסרת על כל החיילים (כולל החילונים) לבשל אוכל לא כשר במטבחים צהליים. לאחרונה, חלה התמתנות מסויימת בכפייה החילונית בצה"ל (אם כי עדין לא בכפייה הדתית בצה"ל), וכבר לא כופים על חייל דתי להשתתף בערבי-הווי - שבהם חיילות שלא טבלו שרות בפני כל הקהל (אם כי עדין כופים עליו להשתתף בטקסים צבאיים רשמיים - שבהם חיילות שלא טבלו שרות בפני כל הקהל). סמי20 - שיחה13:52, 2 באפריל 2018 (IDT)
הסעיף שהבאת הוא דוגמא נהדרת לפער בין מה שכתוב בשו"ע להלכה כפי שהיא מקויימת.
"מקויימת" על ידי מי? על ידי חילונים? מסורתיים? דתיים לייט? דתיים שרואים את עצמם כפופים במאה אחוז לכל תג שבהלכה (ויש כאלה גם אם מעטים כפי שתמיד הם היו מעטים)? תסביר את עצמך, כי אני - בתגובתי הקודמת - כבר הסברתי (שדבריי שם נסובים אך ורק על דתיים מהסוג האחרון - וכאמור יש כאלה גם אם הם רק שברירי אחוזים כפי שתמיד הם היו שברירי אחוזים). סמי20 - שיחה14:40, 2 באפריל 2018 (IDT)
מי היא ומה היא אותה אסכולה שמבקשת לשלול את הDSM וטוענת שלא צריך לתת אבחנות
DSM זו שיטה שביקשה לסווג הפרעות פסיכיאטריות שתהיה מקובלת בכל מקום, תהווה שפה משותפת בין מטפלים וחוקרים בכל מקום, ומבוססת לרוב על גישה תיאורית (דסקריפטיבית) ואתאורטית, כלומר בלי קשר לתאוריות פסיכולוגיות שונות ככל האפשר. יכלו להתנגד לה אלו שתמכו באבחנות מן הסוג הישן יותר - שסיווגו אחרת את המחלות והתסמונות, לפי מסורות רפואיות ופסיכולוגיות בכל ארץ וארץ, וכמו כן מתנגדים לאבחנות בכלל הגישה הקרויה "אנטי-פסיכיאטריה" השוללת לא רק אבחנות פסיכיאטריות, אלא גם טיפולים פסיכיאטריים ופסיכולוגיים ושיקומיים למיניהם, ומעמידה בסימן שאלה קיומן של מחלות או הפרעות פסיכיאטריות. קיימת גם "אנטי-רפואה" המתנגדת לתאוריות ופרקטיקות של הרפואה בכלל.
יכול להיות שאתה מתכוון לגישה הטיפולית הממוקדת בפרט או במטופל היחיד -Person centered therapy שאינה משתמשת באבחנות כמו אלו שב DSM. אולם גם שם מאבחנים תופעות, סימפטומים, וכו' ומנסים לפתור את הסבל של המטופל או את בעיות התפקוד שלו בדרך מתאימה את אישיותו ואת השקפתו. פרט לשיטות ה-DSM ICD
היו קיימים סיווגים רבים של מחלות והפרעות נפשיות או פסיכיאטריות, לפי תאוריות שונות, רפואיות ופסיכולוגיות - פסיכואנליטיות, קוגניטיביות - התנהגותיות, אתנו-פסיכיאטריות, ואחרות, תאוריות פילוסופיות, או השקפות המקובלות ברפואה העממית או המסורתית כולל אלו שבארצות המזרח כמו סין והודו. האבחנה משרתת מטרה - טיפולית, חינוכית, מחקרית, ארגונית, תעסוקתית, ביטוחית , משפטית, וכו'.Ewan2 - שיחה03:28, 3 באפריל 2018 (IDT)
אני לא מתכוון ל"אנטי-פסיכיאטריה". אני מתכוון לאסכולה המטפלת במצב הקיים ללא אבחנות והגדרות של הפרעות נפשיות וכדו'.
בשיטות פסיכולוגיות רבות המטפלים (ממקצועות בריאות הנפש השונים - פסיכולוגים, פסיכיאטרים, עובדים סוציאליים ואחרים) לא נהגו ועדיין אינם נוהגים להשתמש באבחנות מ-DSM, אלא באבחנות אופייניות לתאוריות של האסכולות שלהם ומנקודת מבט פסיכולוגית:אבחנות פסיכואנליטיות או פסיכודינמיות (למשל "קונפליקט סביב הדימוי העצמי", "קונפליקט סביב הפרידה", "סביב הזהות העצמית", "סביב השליטה על הדחפים", "סביב הקשר עם המין השני", "מצפון נוקשה", "נטייה להכשלה עצמית", "התמודדות עם שלב בחיים", "אבל" או "אבדן" , "טראומה נפשית" , אבחנות אישיותיות או אופי, נוירוזה, פרוורסיה, פסיכוזה, וכו), התנהגותיות, הומניסטיות, משפחתיות, וכו'. חלק מהם אינם אוהבים את ה"מדיקליזציה" של התלונות ושל סוגי הסבל הנפשי. מצד שני הרבה מהם מבינים גם את הצורך לשפה מקצועית משותפת ואחידה Ewan2 - שיחה05:30, 3 באפריל 2018 (IDT)
בקיץ. בשווקים רבים. תשאל\י בשוק מי מוכר מלוחיה. לדעתי אין לקנות בכל השנה. חובבי המרק למרחקים ארוכים נוהגים לנקות, לשטוף, לקצוץ ואז להקפיא עלים, לשימוש בימים סגרירים. 09:48, 6 באפריל 2018 (IDT)
אגב, השמועה אומרת שכבר יש להשיג. אבל מלוחיה של תחילת העונה מאופיינת בעלים קטנים. מה שאומר הרבה יותר עבודה בהפרדת העלים מהגבעולים, והרבה פחות תפוקה, בהשוואה למלוחיה של שיא העונה. מצד שני, עלים קטנים הם רכים יותר ונחשבים לטעימים יותר. 10:33, 6 באפריל 2018 (IDT)
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 278/מצב
איך נקרא סגנון הבנייה של שכונות מגורים מגדליות? זה סגנון בנייה שהחל להיות מאד נפוץ בישראל בערך ב-13 השנים האחרונות. זה כמו שכונת פרברים שבה כלל הבתים נראים לכאורה אותו דבר, רק עם מגדלים. סוג של בנייה מסחרית. אני מניח שיש לבנייה כזו את אותם מגרעות של בנייה פרברית "מסורתית". מה השם הנפוץ לבנייה כזו? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
ככל הנראה אין לזה שם עדיין. ניסו להדביק לזה את השם Suburban Tall, אבל לא נראה שזה תפס - יש לזה איזכורים מעטים בגוגל. חכה/חכי כמה שנים וכנראה שיהיה שם מקובל, מאחר ואין ספק שמדובר בטרנד אורבני. אילן שמעוני - שיחה15:41, 6 באפריל 2018 (IDT)
חלק זה של המבחן בודק סימוליטנית כמה כישורים. החשוב שבהם הוא מציאת "הגיון בשיגעון", סדר באי סדר. יכולת זו נשענת על כמה יכולות בסיסיות חשובות - ראייה הנדסית, הסקה לוגית, יכולת מילולית (לנסח במילים תהליך צורני וכך להסיק את הצעד הבא) ויכולת מתמטית (זיהוי תרגיל חשבוני המתבטא בצורות). חלק זה נחשב כחלק בעל הקורלציה הטובה ביותר לציון הכללי של המבחן כולו. אילן שמעוני - שיחה17:48, 5 באפריל 2018 (IDT)
מטוסים בדרך כלל חוזרים לבסיס הבית שלהם, כך שהם מתודלקים שם. יש גם תדלוק באוויר לפי הצורך. כוחות קרקע וים מלוווים בכוחות תובלה הנושאים דלק, תחמושת ומזון. אמיר מלכי-אור - שיחה08:18, 5 באפריל 2018 (IDT)
אפשר גם להסתמך על מאגרי האספקה של היריבים. במאוות עברו, צבאות התקיימו מביזה (חיו על הארץ). זה גם הגביל את יכולותיהם להלחם באזורים שכבר נבזזו. בקרב על הבליטה במלחמת העולם השניה מצבם של התוקפים (הגרמנים) היה כבר די גרוע: בין השאר לא היה להם מספיק נפט. תוכנית המבצע הסתמכה על התקדמות מהירה ולכידת מאגרי אספקה של בעלות הברית. התוכנית נכשלה. Tzafrir - שיחה12:36, 7 באפריל 2018 (IDT)
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 278/מצב
תרגמתי קצת שורות מהמקבילה האנגלית של הערך טפילות האכלה. כתוב באנגלית ש Kleptoparasitism כוללת גנבת אובייקטים לשימוש (כמו חומרים לבניית קן). הבעיה היא שאני לא בטוח שהשם העברי כולל את התופעה הזו מהסיבה הלשונית, בעברית זה טפילות של "האכלה", באנגלית זו "טפילות גניבה". האם parasite כולל כל דרך שבה יצור חי על חשבון האחר, או רק ניזון על חשבונו? האם זה הופך את שתי המונחים לבעלות תוכן שונה כך שהשורה הזו אינה רלוונטית למונח העברי? ישראל שבט - שיחה22:42, 4 באפריל 2018 (IDT)
אם אתה מתכוון לשורה על פינגווין רצועת-הסנטר, היא נוספה לערך האנגלי ע"י משתמש בלתי-רשום שלא תרם לערך שום דבר אחר, ולא הציג מקור. לא הייתי מסתמך על זה אלא אם אתה מוצא מקורות אחרים (יותר טובים) שהתנהגות כזו נחשבת Kleptoparasitism. יש מספיק דוגמאות ברורות של טפילות האכלה בעופות ואין לדעתי צורך לתרגם שורה שנוייה במחלוקת. H. sapiens - שיחה23:12, 4 באפריל 2018 (IDT)
לא, אני מדבר על השורה הרביעית בערך, בפיסקה הראשונה בערך! השורה הזו נכתבה לפני שנים רבות, וכמדומני שעל ידי משתמש רשום. ישראל שבט - שיחה23:25, 4 באפריל 2018 (IDT)
אוקיי, מצאתי מקורות מדעיים שהמונח האנגלי משמש במשמעות הזו. המונח המתורגם בעברית לא מוכר לי ואינני יודע מאין נלקח ומה הוא כולל. ליתר בטחון ניתן לכתוב משפט בסגנון "המונח הלועזי Kleptoparasitism כולל גם גניבה של חומרי קינון שאינם מזון". H. sapiens - שיחה23:50, 4 באפריל 2018 (IDT)
זה נורא. האותיות שאני מצליח לקרוא (אחרי ההבהרה של צפריר) זה IKIPED, את ה W אני לא מצליח לראות בכלל, וה A לדעתי פשוט חסרה. אילן שמעוני - שיחה19:58, 5 באפריל 2018 (IDT)
IKhitron, לקחתי משחק אקראי של מכבי ת"א בעונת 2002, משחק חצי הגמר נגד פנאתינייקוס ב-3 במאי 2002. המשחק שודר בערוץ 11 (שכיום מוצג כ"כאן") והשיג 34% רייטינג על פי הוועדה הישראלית למדרוג. לא יודע אם כל המשחקים שודרו בערוץ 11, אבל אני חושב שהבנת את הכוונה איך לבדוק. אפשר לבדוק בקישור הזה ובאפשרות "שבוע המתחיל בתאריך" לסמן 28/04/2002. / פיגפיגון12:48, 11 באפריל 2018 (IDT)
(המשיב אינו רואה חשבון או עוסק בתחום) השאלה לא ברורה. פיי פאל היא חברה וגם אמצעי תשלום. אם קיבלת כסף מהחברה (משכורת או תשלום על שירותים) יש לדווח עליהם לרשויות בצינורות המקובלים. תשלומים שמגיעים דרך פיי פאל מגיעים בסופו של דבר לחשבון הבנק שלך. לי אישית כמי שלא מכיר את התחום נראה שהשאלה שגויה. אין משהו מיוחד בכך שקיבלת תשלום דרך פיי פאל. באותה מידה יכולת לקבל תשלום בכרטיס אשראי, מזומן או כל דרך אחרת. מה שחשוב זה תמורת מה קיבלת את התשלום. Tzafrir - שיחה11:52, 7 באפריל 2018 (IDT)
נניח שקיבלתי תשלום עבור הדרכה שעשיתי על תוכנה מסוימת. האם אני חייב לדווח לרשויות המס בישראל? הרי Paypal זה בנק וירטואלי שלא קשור לבנק בישראל וניתן להשתמש בו באופן שווה בכל מדינה בעולם. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
ונניח שקיבלתי מעטפה עם כסף מזומן, במה זה שונה? אם ההכנסה היא הכנסה החייבת במס, אתה חייב לדווח עליה כדין, בין אם קיבלת תשלום בהעברה בנקאית, בצ'ק, בשטרות כסף, בפיי פאל, במטבעות זהב או בחפצי אמנות. אמיר מלכי-אור - שיחה13:40, 7 באפריל 2018 (IDT)
עודף משקל הנובע מפינוי נמוך של שומנים ממצבוריי שומן בתאים
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 278/מצב
תארו לעצמכם אדם צעיר מאד בגיל 20 שאוכל כמויות סבירות של מזון. 3 ארוחות מסודרות ביום, יחס חלבון פחמימה של 2|1 או 1|1, משלב מזונות צמחיים חיים, שומנים טובים (שמן זית, שמן מרווה מרושתת) ושותה מספיק מים. הפעילות הגופנית מעבר לפעילות הטיפוסית מסתכמת בהליכה\ריצה פעמיים בשבוע לפחות (שעה לפחות בכל פעם). בדיקות הדם הטיפוסיות תקינות לחלוטין ועם זאת האדם סובל מעודף משקל (עודף שומן) משמעותי של 15 קילוגרם לפחות. אין אינדיקציה לבעיה ב Microbiome ואין אינדיקציה למיעוט פעילות גופנית. הבעיה היא ככל הנראה הורמונלית-מטבולית וקשורה בחילוץ נמוך של שומנים ממצבוריי שומן תוך תאיים. איך נקראת הבעיה הזאת? יש לבעיה כזאת פתולוגיה כל שהיא? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST) 10:27, 7 באפריל 2018 (IDT)
על פניו מתאים להגדרה של עודף משקל (או השמנה, תלוי ב-BMI, כלומר בגובה), ממליץ להימנע מלתייג כפתולוגיה מיוחדת. זהו מצב שנובע מעודף קלוריות (הכנסה מול הוצאה) ויתכן שמוחמר עקב חסר שומנים רוויים בתזונה. מזון שומני מביא לעליית רמת אולאויל-אתנול-אמין (OEA) במעי הדק, עליה המביאה לתחושת שובע. בנוסף, הוא מכיל מרכיבים הדרושים למטבוליזם, כמו ויטמינים A, D, E ו-K. בניגוד לכך, מזונות צמחיים רבים מכילים סוכרים שונים (סוכר פירות, סוכר ענבים, סוכרוז, עמילן) הגורמים לעליה בתאבון והופכים לשומן בתאי הכבד.Tsabarn - שיחה21:01, 9 באפריל 2018 (IDT)
אם כמויות המזון סבירות, לפי תכנית תזונאי (ובמיוחד אם נאמנות ליומן תזונה והפעילות הגופנית מספיקה) אכן ייתכן שלא מדובר דווקא בעודף קלוריות (הוצאה מול הכנסה) אלא בהיפראינסולינמיה או מצב אחר (אולי אידאופתי). כמובן שאם יש חשש סביר שלא מדובר בבעיה הנובעת מאכילת יתר ו\או מיעוט פעילות גופנית גרידא, שווה להתייעץ עם רופא מומחה באנדוקרינולוגיה (ובפרט עם תת התמחות בהשמנה). בברכה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 278/מצב
לדף חיבור שקע-תקע נוספה פסקה שמתארת את הסוג הישראלי כהכי לא בטוח בעולם. לפני שאפרט את הנימוקים, ראשית תזכורת: בתקע חשמלי יש שתי אלקטרודות שדרכן עובר הזרם ולעיתים שלישית נוספת להארקה. בזו לא זורם זרם ובאופן כללי אין כמעט סיכון של התחשמלות ממגע חטוף בה. שני הנימוקים שצוינו שם הם:
בחלק מסוגי התקעים, האלקטרודות של המוליכים מצופות בחלקן התחתון בחומר מבודד (פלסטיק). כלומר: כאשר התקע עדיין מחובר לשקע, מה שחשוף החוצה מבודד. השוו לדוגמה לתקע מסוג C (התקעים השטוחים של מכשירים חשמליים שונים).
השקע לא שקוע בקיר, מה שמגביר קצת יותר את הסיכון להכנסת אצבעות לשקע חצי–מחובר.
הנימוקים הללו נראים סבירים. הם מגיאים מאתר שמתאר את סוגי השקעים התקניים בעולם. הבעיה היא שנראה לי שהם תקפים לסוגי שקעים אחרים באותה מידה: מוליכים חשופים יש גם בתקעים מסוג A/B (ארצות הברית), D (בריטניה, ישן), צ'וקו (E/F - גרמניה וצרפת. ושות’), K (דני), ו־M (דרום אפריקאי). בערך האנגלי שמפורט הרבה יותר, מתייחסים לציפוי המבודד (sleeves) כמעט רק ביחס לתקע הישראלי.
הנימוק השני הוא שהשקע לא שקוע בקיר. אבל זה נכון גם לשקעים מסוג A, B, D, K ו–M. אז האם ו/או למה השקע והתקע הישראלי הם הכי מסוכנים בעולם? Tzafrir - שיחה12:28, 7 באפריל 2018 (IDT)
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 278/מצב
עוד שאלה מתבקשת בעקבות פאודה- בכל הפעולות שהיחידה עשתה לאורך הסדרה, היה תמיד את אביחי, שהתמקם על גג בניין ומשם אבטח את שאר החבר'ה. השאלה היא איך זה אפשרי? איך אדם זר עם פאקינג רובה יכול ככה לטפס כל פעם על גג של איזושהי משפחה ואח"כ לרדת משם מבלי שאיש יבחין בו??--93.172.114.24716:55, 7 באפריל 2018 (IDT)
התשובה המתבקשת שמדובר בסרט. ובמציאות הדבר משמעותי פחות קל ועמדות צלפים ממוקמות בביניים נטושים, כך ששדה הראיה נקבע לפי תנאי השטח. כך שהתצפית הנוחה לזירת האירוע שבה מתרחשות הסצנות הוא פרי דמיון. Corvus,(Nevermore) 17:19, 7 באפריל 2018 (IDT)
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 278/מצב
ישנם עורכי דין רבים בישראל ולפי התרשמותי רבים מהם מועסקים בעבודות שונות בתחום או מסביב לו. אני מניח שגם קלדנים לא חסר שכן זו עבודה עם מסלול לימודים קצר יחסית למקצועות אחרים במערכת המשפט ולא אתפלא אם נכון הדבר גם לגבי מזכירים משפטיים, אז השאלה שלי היא מה נותר לגרום לסחבת? הרי שוב ושוב אנו שומעים על סחבת קיצונית במשפטים בישראל שחלקם אורכים גם 12 שנה למרות שמוסכם שהיו מסתכמים בפחות שנים (אולי 5 או 6, אני לא יודע לתת הערכה כללית). מה שאני מנסה לברר מה חסר בעצם, הייתי מהמר, על שופטים, ואולי גם אולמות משפט, לאו דווקא תובעים. מתייג את הויקיפדים שהוכתרו כבעלי הידע במשפטיםLostam, YR on wiki, MoriCher, עלי, משה כוכבי, יחיאל הלוי, נח אמיתי, באלדור, איש עיטי, פעמי-עליון. תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
יש כמה מרכיבים. ראשון הוא המרכיב של אופן השמיעה. בעבר היה נהוג שמשפטים (למען הדיוק שלב ההוכחות שלהם) היו מתנהלים מיום ליום. כלומר במהלך הדיונים הראשונים בתיק (קדם המשפט באזרחי, ההקראה בפלילי) השופט מברר כמה עדים יהיו וכמה זמן הם צפויים להעיד. מצוייד בנתון זה, הוא פותח יומן ומודיע שהמשפט יישמע בין יום פלוני ליום אלמוני. ביום פלוני מגיעים הצדדים ומתחילים בעדויות. למחרת, ממשיכים, וכן הלאה עד לסיום. היתרון בשיטה זאת שברגע שמתחילים רצים עד לסיום, כאשר רק לעתים נדירות דיון שכבר התחיל יידחה. הצדדים מגישים את סיכומיהם כשהדברים טריים בזיכרונם, והם טריים גם בזיכרונו של השופט כשהוא כותב את פסק הדין. החיסרון הגדול של דרך זאת (שניתן לראות אותו בארצות עם משפטי מושבעים שחייבים להתנהל כך) הוא שאם הצדדים מגיעים להסכם פשרה יום לפני דיון ההוכחות הראשון, נותרנו עם שופט עם יומן ריק. מה שקרה הוא שכשיש צורך
מרכיב שני הוא סדרי הדין, ובעיקר אפשרויות הדחייה. כיוון שהדיונים מפוזרים, קל יותר לדחות. עד לפני שנים אחדות, בתי משפט נטו לקבל בקשות דחייה של דיונים בקלות יתרה. היום המדיניות היא לא לדחות אלא אם יש הצדקה משמעותית והבקשה הוגשה מוקדם. עדיין, במה שלא קשור לדיונים ניתן בדרך כלל לקבל ארכות, לעתים יותר מפעם אחת, והדבר עשוי להביא לעיכוב של ההליך.
מרכיב שלישי, שאופייני לתיקים פליליים, הוא ענייני חומר חקירה וראיות חסויות. בעיקרון משהוגש כתב אישום (בעבירות של פשע או עוון שהן כמעט כל העבירות), הנאשם זכאי לעיין ולהעתיק את חומר החקירה, למעט מה שחסוי. מה חסוי - מה ששר (בדרך כלל השר לביטחון פנים) חתם על תעודת חיסיון לגביו. רק מה, לוקח זמן למשטרה ולפרקליטות להכין את הרשימה של החומר שצריך להיות חסוי ולהעביר אותה לשר (שגם לו יש עוד כמה דברים לעשות), ואחר כך לתת לסנגורים להעתיק. אם הסנגור חושב שיש חומר חקירה שהוא לא קיבל או שיש ראיה שלא היה צריך לחסות, הוא מגיש בקשה לבית המשפט. הסדרת הענייינים האלה יכולה לקחת חודשים רבים. במקביל, הנאשם צריך לשכור עורך דין ולהגיע איתו לסיכום על שכר טרחה ועל טקטיקת הגנה. זה לא נדיר שיש מחלוקת שמביאה להחלפת ייצוג, ואז יש סנגור חדש שצריך ללמוד את התיק.
מרכיב רביעי הוא חוסר בשופטים. זה לא חוסר שקל למלא מכמה סיבות. הראשונה, אתה רוצה ששופטים יהיו מבחינה אנושית ומקצועית אנשים משכמם ומעלה, אז הסינון הוא קפדני. שנית, תקן של שופט זה עניין משמעותי תקציבית, כי לתקן כזה מתלווה תקן של קלדן ותקן של מזכיר, ותקן של עוזר משפטי וחלק של תקן של מאבטח ותקציב בינוי לאולם וללשכה. עם זאת גם כאן, יש עלייה קבועה במספר השופטים.
מרכיב נוסף הוא מבנה המערכת. המערכת בישראל בנויה כך שהחלק מהתיקים שמגיע לבית המשפט העליון כערכאה ראשונה (בג"ץ) או כשנייה (ערעורים על בתי משפט מחוזיים) הוא לא מבוטל. בית המשפט העליון הוא בית משפט עמוס מאוד והדבר מקרין.
ועדיין, אני חושב שהכותרת שלך שגויה. אין סחבת במשפטים בישראל. משפטים אמנם נמשכים יותר זמן ממה שהיייתי רוצה, אבל משפטים שנמשכים 12 שנים הם נדירים ביותר. אורך החיים של תיק אזרחי במחוזי לפי הדוח השנתי של הרשות השופטת לשנת 2016 היה 16.4 חודשים. 3.1% מהתיקים במחוזי באותה שנה היו תיקים שהיו שם יותר מארבע שנים, ומרבית אלה היו בני פחות מחמש. בשלום, שבו מתנהלים מרבית התיקים המספרים האלה עוד יותר נמוכים. אז למה יש הרגשה שיש הימשכות של התיקים? סיבה אחת לדעתי היא שרובנו לא חווים את בתי המשפט באופן ישיר, אלא דרך התקשורת. התיקים שהתקשורת מדווחת עליהם הם בדרך כלל תיקים פליליים בעלי חשיבות ציבורית גבוהה כגון שחיתות ציבורית או ארגוני פשע. תיקים אלה נוטים להיות בעלי מורכבות גבוהה (מספר רב של נאשמים, כמות רבה של חומר חקירה, מידע חסוי). זה אומר שמשפטים אלה נוטים בממוצע להיות ארוכים בהרבה מהממוצע. אמיר מלכי-אור - שיחה23:35, 7 באפריל 2018 (IDT)
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 278/מצב
לפני שבועיים לערך פתחתי בקבוק קטן של העראק שאני תמיד מעדיף (עראק יוסף גולד ובניו, חברה ידועה, אולי יצרנית העראק הגדולה בישראל). במהלך השבועיים שתיתי אחת ליומיים-שלושה בערך, כוסית.
היום באתי לשתות כוסית מעראק שכבר היה בסוף הבקבוק והיו עליו מעין פירורים אפרפריים-שקופים, מעין "עראק סמיך". אולי זה התקרשות מרוב קור, אולי זה קולוניות של חיידקים מסוימים שהם אלכוהולופיליים? בכל מקרה, בגלל שבטעות זרקתי את הפקק כנראה אחרי הפתיחה, כיסיתי את העראק בפקק מאולתר מנייר סופג. אולי חיידקים מסוימים עברו דרך הנייר הסופג והקימו קולוניות קטנות מעל העראק שנשאר בסוף הבקבוק? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST) 11:01, 8 באפריל 2018 (IDT)
קולוניית חיידקים שחיה בנוזל עם 40% אתנול? ממש לא סביר. עראק משמש ממש טוב כנוזל חיטוי והסיכוי שגילית זן חדש של אקסטרמופילים נמוך עד כדי אפס. מדבור בתגובה עם מים, כמו שאילן כתב. הלבן שאתה רואה זה שמן אניס, שצף על פני המים. ראה טיפה פה. Corvus,(Nevermore) 14:04, 8 באפריל 2018 (IDT)
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 278/מצב
שלום,
אשמח אם אוכל לקבל הבהרה לגבי מה מסמלת החלוקה לתת אזורים בקורטקס החזותי(V1,V2 וכו')?האם הגבול בין האזורים מייצג תחילה של ייצוג חוזר של המרחב החזותי או שמא החלוקה מציינת הבדלים אבולוציוניים בין התאים?
תודה רבה לעוזרים!! 11:19, 9 באפריל 2018 (IDT)
ישנם מספר קריטריונים שונים לחלוקה בין תת-האזורים. הקריטריון הראשון מבחינה היסטורית היה קריטריון של צביעה בשיטות שונות, אשר למעשה שיקף את הקישוריות העצבית, למשל V1 היה האזור שמקבל סיבי עצב ישירות מגרעין הברך הצדי, V2 ומעלה הם אזורים שמקבלים סיבי עצב מ-V1 ואחד מן השני בקונפיגורציות שונות. לאחר מכן נוספו קריטריונים עפ"י מבנה של עמודות ושכבות תאי העצב בכל אזור. שלא במפתיע הסתבר שלכל אזור כזה יש פונקציות ויזואליות משלו ולכן היום לפעמים האזורים מוגדרים גם עפ"י קריטריונים תפקודיים כמו ייצוג המרחב החזותי. להבנתי עדיין אין הגדרה דפיניטיבית של כל האזורים, בוודאי שלא בבעלי-חיים שונים שרובם עדיין לא נחקרו. לא מוכר לי קריטריון של הבדלים אבולוציונים להבחין בין תת-האזורים, אך כמובן מורפולוגיה ותפקוד גם במוח לעיתים קרובות משקפים הבדלים אבולוציונים. H. sapiens - שיחה11:01, 10 באפריל 2018 (IDT)
טוב, אז אחרי מספר לבטים אני עדיין לא סגור. אני שוקל ללכת ללמוד מתמטיקה באוניברסיטה כי מאוד אהבתי את זה בתיכון. עשיתי 5 יחידות במתמטיקה, אהבתי את האתגר והוצאתי ציון גבוה. התחברתי מאוד לכל הנושא של הסדרות (חשבונית, הנדסית ונסיגה), גיאומטריה אנליטית ווקטורים אלגבריים. השאלה שלי מתחלקת פה לחלקים:
אפשר לעשות את התואר בשלוש שנים, כאשר לומדים באוניברסיטה רק 3 ימים בשבוע או שלא?
אם אחרי הלימודים אני רוצה להיות מורה בתיכון - אז אני צריך לעבור השתלמות קצרה או ארוכה בחינוך?
מה שכר ממוצע של מורה שמלמד ברמה של 5 יחידות כיתות י' ומעלה?
התואר פותח דלתות גם לתחום ההיטק, או שצריך לעשות תואר שני?
אני אנסה לענות על חלק, על סמך הכרות שלי עם אנשים שלמדו תואר ראשון במתמטיקה.
התואר הוא מאוד לחוץ מבחינת הזמן ו"דחוס כבד". אולי יתכן שתהיה באוניברסיטה בפועל 3 ימים בשבוע, אבל אתה צריך להשקיע 8 ימים בשבוע בשביל באמת להבין כל כל החומר. חלק גדול מהלמידה נעשית בשיעורי הבית ולא בהקשבה להרצאות (הרצאה מטרתה הכרות עם הנושא. תרגול ושיעורי בית מטרתם הבנת הנושא).
מטרת התואר היא מחקרית. הוא נועד להכשיר אותך למחקר במתמטיקה ולא להוראת מתמטיקה (ואין שום קורס בנושא הוראה במסגרת התואר). העומק והיקף של החומר עולים עשרות מונים על החומר שלמדת ב5 יח"ל. זה שמים וארץ. כך שלמעשה אם לאחר התואר תגיע להיות מורה לכיתה י', אז הרוב המוחלט של הידע שצברת לא משמש אותך. אם המטרה שלך להיות מורה, עדיף לך ללמוד תואר בהוראת מתמטיקה. מכובד לא פחות ונותן לך יותר כלים שימושיים כמורה.
בנוסף לכך, קיימות תוכניות השלמה שאפשר לעשות במסגרת התואר הראשון. בטכניון בכל אופן היתה תוכנית של הפקולטה להוראה שבה בתוספת מספר קורסים אפשר היה להוציא תעודת הוראה.
התואר אכן יכול לשמש בתעשייה, וזאת למרות שהוא נועד למחקר. אתה יכול להריץ חיפוש "דרושים מתמטיקה" ולראות שקיימות משרות פתוחות.
עם כל זאת, אני אישית ממליץ לך ללמוד תואר ראשון במתמטיקה אם"ם אתה רוצה להיות מתמטיקאי במקצוע. כלומר אתה מתכוון לעסוק במתמטיקה (לרבות מתמטיקה שימושית) כמשלוח יד. אם אתה מעוניין בהוראה בתיכון, זהו מקצוע שונה. Corvus,(Nevermore) 11:59, 11 באפריל 2018 (IDT)
על סמך נסיוני כפרופסור למתמטיקה וראש מחלקה ותוכניות ייעודיות, שטיפל במאות סטודנטים עם שאלות דומות... אני מסכים עם רוב מה שכתב משתמש:Corvus. משרד החינוך מפעיל בשנים האחרונות תוכנית "נחשונים להוראה", שבמסגרתה לומדים תואר ראשון במקצוע (בפרט מתמטיקה) לצד תעודת הוראה, ואז תואר שני בחינוך - וכל זה בארבע שנים. זה כנראה הפתרון הטוב ביותר למי שמעוניין היום בהוראת מתמטיקה ועונה לסטנדרטים הדי-גבוהים של התוכנית. תואר ראשון במתמטיקה (בפרט בכמה התמחויות ספציפיות) פותח דלתות לא פחות ולפעמים יותר מאשר תארים במקצועות קרובים. עוזי ו. - שיחה13:47, 11 באפריל 2018 (IDT)
בתור מי שלמד (בין השאר) תואר ראשון במתמטיקה, אני רוצה לחלוק על דברי משתמש:Corvus ולציין שגם אם אתה לא רוצה להיות מתמטיקאי (אני, למשל, לא רציתי ולא רוצה), עדיין ייתכן שלימודים לתואר במתמטיקה יתנו לך המון הנאה ועניין (כפי שנתנו לי) פשוט כי מתמטיקה היא אחד הדברים היפים והמעניינים ביותר שיצא לי ללמוד. אם אתה רוצה לעבוד בהיי-טק וגם אוהב ומתעניין במתמטיקה, אני יכול להמליץ לך לעשות תואר דו-חוגי מתמטיקה ומדעי המחשב. אם אתה רואה את עתידך כמורה למתמטיקה ואוהב את הנושא, אז אני מצטרף להמלצה של עוזי ו. . בברכה, Easy n - שיחה22:17, 11 באפריל 2018 (IDT)
בעיני תואר במתמטיקה דומה במידה מסויימת לענף בפילוסופיה. בהרבה המתחומים אין הרבה דמיון ללימודי התיכון. היא יכולה לפעמים לעזור בהיטק אבל לקבוצה מצומצת וחכמה יחסית - רוב העבודה בהיטק לא דורשת כישורים עמוקים כמו תואר זה, וכדאי להכיר לא פחות היבטים של יחסי אנוש או תחומים נוספים בתחומי מדעי המחשב. האזרח דרור - שיחה14:36, 24 באפריל 2018 (IDT)
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 278/מצב
ברצוני לשכור תא דואר בעיר גדולה מסוימת בישראל (תא דואר שנמצא בשטח סניף מסוים ולא במקבץ תאי דואר שמרוחק מהסניף). איך אדע באיזה סניף באותה עיר גדולה (חיפה/תל אביב/באר שבע למשל) יש הכי פחות עומס? יש איזה מדד עומס בסניפים? או שאני חייב להמר? אמנם סביר לי להניח שככל שעוברות השנים סניפי דואר בעולם פחות עמוסים אך חשוב לי לדעת אם יש מדד פורמלי או לא פורמלי לעומס וזמני המתנה בסניפי הדואר בערים השונות בישראל או לפחות בעריה הגדולות.
אני כותב זאת לא כ"מומחה" אלא כ"חובב":תאי הדואר להשכרה נמצאים בדרך כלל מחוץ לסניף והם עשויים להיות נגישים גם כשהסניפים סגורים. לא ידועים לי תאי דואר רחוקים מהדואר. הם נמצאים לרוב בקיר חיצוני של הדואר. בעית ההמתנה מתעוררת כשצריכים להוציא מכתבים רשומים וחבילות בדואר רשום או שאינם נכנסים לתאים. יש שעות כשהסניפים אינם עמוסים. אז גם העמדות מצטמצמות אבל ההמתנה אינה ארוכה. צריכים להיזהר מימי הגעת הקצבאות של ביטוח לאומי או של תשלומי המע"ם כשהתורים עמוסים. עדיף להגיע בבקרים או הצהרים מאשר אחרי השעה 16. בעיית התורים רלוונטית יותר למסירת מעטפות עבות וחבילות בדואר מהיר או רשום. אם אתה מתכוון לתיבות דואר - תיבות הדואר הצטמצמו מאוד עקב מדיניות ההתיעלות הכלכלית ואם השלכת מעטפות לתוכן בדואר רגיל, במיוחד רחוק מהסניפים, הן עלולות להתמהמה שבועות רבים עד שתגענה ליעדם. Ewan2 - שיחה03:52, 11 באפריל 2018 (IDT)
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 278/מצב
הבנתי שזה סוג של צינור. אם צינור רגיל מתמיר stdout של פקודה להיות stdin של פקודה עוקבת, גם כן בדרך של ראשון נכנס ראשון יוצא (בהתאם לתוכן שהצינור הרגיל קיבל), אז מהו עיקר ההבדל בין זה לבין fifo? תודה רבה רבה לעוזרים!
fifo (ראשי תיבות של First In First Out) הוא אכן שם אחר ל־named pipe. מהרבה בחינות זהו קובץ שאין שום צורך לשמור את תוכנו. דוגמה פשוטה לשימוש (והיא הייתה עובדת אם היינו מחליפים את mkfifo ב־touch):
השם FIFO מעט מטעה, כי אם מתפלספים ניתן להגיד גם על pipe רגיל (כלומר pipe אנונימי) ש"הפלט הראשון שיקבל הוא הראשון שיצא ממנו כקלט לפקודה אחרת", גם אם אותו "פלט ראשון" הוא פשוט היחיד ולא פלט שני או מאוחר יותר כמו שאפשרי ב-FIFO (מיד אבאר במילותיי מדוע).
אכן, צינור אנונימי או צינור משוים - שניהם קובץ מיוחד מסוג צינור; ההבדל העיקרי הוא שצינור משוים ממשיך לחיות זמן נוסף, כקובץ מיוחד עצמאי ומשוים, לאחר שהקוד שהכיל אותו סיים לרוץ, וזאת עד שיימחק מכל סיבה שתהיה; פשוט ניתן להשתמש בו מאוחר יותר בצורה שתהיה אולי נוחה יותר. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
שלום. אני מתעניין בבינה מלאכותית, ורציתי לשאול אם ידוע לכם על הפרויקט המתקדם ביותר העוסק בבינה מלאכותית חזקה, ואם תוכלו לספק מידע עליו, כגון הרקע לפרויקט ועל ההישגים שהושגו, אני אשמח מאוד.
ויקטוריאנוס - שיחה11:28, 12 באפריל 2018 (IDT)
האם זה רק התחושה שלי או שפולין הרבה יותר מקושרת לשואה מאשר גרמניה? כאשר ישראלים שומעים "טיול לפולין" לרוב הקונוטציה היא למחנות השמדה וגטאות. וכששומעים "טיול לגרמניה" הקשר השלילי משמעותי פחות מורגש.
אני לא מומחה לדעותיהם של הישראלים. אבל בכתבה הזו [9] אפשר לקרוא קצת על דעתו של נשיא פולין לשעבר לך קצ'ינסקי. ”אני מבין את הכאב הנורא ואת הרצון העז לא לשכוח את מה שהיה, אמר קצ'ינסקי, אבל סלחתם לגרמנים. סלחתם כי היה להם כסף לשלם לכם, הם קנו את הסליחה שלכם בכסף. אנחנו היינו עניים, חיינו תחת המכבש הסובייטי אז לא יכולנו להציע לכם דבר ואתם, באופן ציני, קיבלתם החלטה להסיט את האש אלינו. אתם שולחים את התלמידים שלכם לפולין, הם צועדים ברחובות שלנו, מניפים דגלי ישראל, מדיפים שנאה ופחד, הם מסתכלים עלינו כאילו ראו את השטן, ואז הם נוסעים לברלין לבלות. וטוב להם בברלין, הם יושבים בבתי קפה ליד מטה הגסטפו וטוב להם. בגרמניה הם רואים תרבות ואמנות, אצלנו הם רואים רק גופות.” «kotz» «שיחה» 18:04, 14 באפריל 2018 (IDT)
יש לציין שבתקופה הקומוניסטית, לפולין הייתה מדיניות אנטיישראלית, עד כדי ניתוק מוחלט של היחסים הדיפלומטיים למשך 23 שנה החל משנת 1967. ודאי זו הייתה בכפיפות למדיניות ברית המועצות ולא איפיינה רק את פולין הקומוניסטית. את המדיניות הזאת תיקנה פולין בחפץ לב אחרי נפילת המשטר הקומוניסטי והיא השתנתה לחולטין. במשך 40 שנה רגל של ישראלי לא דרכה בגרמניה המזרחית כולל ברלין המזרחית, בגלל חוסר יחסים בין ישראל לגרמניה המזרחית.
אין לשכוח שפולין קבעה בהתחלה יחסים דיפלומטיים עם ישראל עוד משנת 1948 (גם כן במסרת מדיניות הגוש הקומוניסטי). אחר כך כפי שצויין, חל ניתוק בשנים 1967-1990 בין פולין לישראל שלא תרם להכרה ההדדית והרחיק את הציבורים הפולני והישראלי זה מזה למשך דור או שניים. ישראל הסכימה להקים יחסים דיפלומטיים עם גרמניה המערבית רק בשנת 1965. היא לא הסכימה להקים יחסים כאלה עם גרמניה המזרחית - כדי לרצות את גרמניה המערבית, וגם מכיוון שזאת לא הכירה באחריותה לשואה וקיימה לרוב מדיניות ותעמולה עוינת כלפי ישראל.
נכון שגרמניה המערבית עם משטרה הדמוקרטי והכרתה באחריות לשואה והסכם השילומים, הפכה ליותר מקובלת, אם כי יש אלפים רבים של ישראלים, בעיקר מקרב ניצולי שואה וצאצאיהם שאינם מבקרים בה עד עכשיו. יש גם ישראלים שאינם מבקרים בפולין בגלל מטענים רגשיים וזכרונות שליליים מזמן השואה והמשטר הקומוניסטי. היחס כלפי גרמניה ופולין נקבע במידה רבה על ידי נסיון אישי לרע או לטוב של המשפחות והפרטים ועל ידי המרחק התרבותי והלשוני של המשפחות והפרטים מהתרבויות והשפות הגרמנית והפולנית. היו ויש לאנשים כמובן גם אינטרסים כלכליים ועקרונות מגוונים. Ewan2 - שיחה 01:30, 20 באפריל 2018 (IDT) אפשר לעיין גם בערכים יחסי פולין-ישראל ויחסי גרמניה-ישראל אם כי מדובר שם יותר ביחסים בין המדינותEwan2 - שיחה01:55, 20 באפריל 2018 (IDT)
לא בדיוק ברורה השאלה. הגרמנים הנאצים אחראים לרוב השואה (אבל קיבלו סיוע מגורמים שונים). חלק ניכר מהשואה התרחש בפולין (כמעט כל מחנות ההשמדה), מעל 90% מיהדות פולין נספתה בשואה (רוב הניצולים זה אנשים שהספיקו לברוח לפני או בזמן המלחמה), ויהדות פולין היתה הריכוז הגדול ביותר של יהודים לפני מלחמת העולם השנייה. שואת יהדות פולין היוותה חצי מכל הנרצחים בשואה היהודית, והיתה בעצם "שדה ניסוי" להשמדת יהודים במדינות אחרות. לפולנים עצמם היה סיוע נרחב לרדיפות ולרציחות בגלל אנטישמיות ארוכה על רקע דת והבדלי מעמדות (לאו דווקא לפי תורת הגזע שבה דגלו הגרמנים הנאצים שלפי תורה זו גם הפולנים עצמם היו מין גזע נחות שניתן בקלות לגרש או להשמיד אותו). למרות שהיו פולנים שעזרו ליהודים, ברור גם שהרוב סייעו להרג (ויעידו גם הפוגרומים לאחר המלחמה). להבדיל אפשר לראות את שואת יהודי יוון או שואת יהודי הולנד - בשני המקומות היתה תמיכה נרחבת של חלקים באוכלוסיה ביהודים אבל בשני המקומות זה עזר בצורה חלקית בלבד (מעל 80% נרצחו). הקונוטציה שאתה מדבר עליה נובעת משני נושאים - לרוב הטיולים המודרנים לפולין קשורים לשואה (כי שם המחנות , הגטאות הגדולים וכו'). עוד הבדל הוא שבעוד גרמניה עבר דה-נאציפיקציה לאחר המלחמה והשתדלה להתנער מעברה הנאצי והאנטישמי, כולל הכרה בשואה, פולין לא ממש ביצעה מהלך דומה. האזרח דרור - שיחה14:49, 24 באפריל 2018 (IDT)
בפולין לא היה מקום לדה-נאציפיקציה כי הפולנים לא היו חברים במפלגה ובמוסדות נאצים. דה-נאציפיקציה בגרמניה בוצעה על ידי שלטונות הכיבוש המערביים. היא הייתה בעייתית בפני עצמה. למשל פקידים מן הממסד הנאצי תפסו מקום בממסד הגרמני - ידוע המקרה של הנס גלובקה למשל, ממנסחי החוקים בנירנברג ורבים אחרים. החיכוך בין יהודים לפולנים היה משמעותי בגלל המשקל הדמוגרפי של היהודים בערים ואזורים שונים בפולין שהיה לפעמים "מפחיד" את הפולנים והיה משמש לתירוץ להסתה על ידי גורמים פוליטיים שונים שטענו כי הזרים האלה משתלטים על פולין. בדרך כלל האנטישמיות בעבר הייתה גדולה במיוחד בארצות שבהן מספר היהודים היה יותר גבוה, ומשקלם בתחומי חיים שונים היה גדול. זה לא בא להצדיק את השנאה אבל "האיום הדמוגרפי" נחשב סיבה לדאגה במדינות הלאומיות. סיבה אחרת לשנאה היה כמובן הגישה העוינת של הכנסייה, במקרה זה, הקתולית, כלפי היהודים. מצד שני בהיסטוריה של העמים יש תקופות ויש תקופות. לפולין היו תקופות בימי הביניים שהגישה כלפי היהודים הייתה יותר סובלנית מאשר לעמים אחרים. לא צריך לשכוח שעמים כמו הצרפתי והאנגלי גרשו למאות שנים את היהודים מתוכם. רגל של יהודי לא יכלה לדרוך שם למשך מאות שנים. היו בין דוברי הלאומיות הפולנית שלא היו שונאי יהודים ואף לא עודדו שנאת יהודים.
כולל אחד ממייסד פולין המודרנית ומנהיגיה החשובים ,פילסודסקי. היהודים תרמו לתרבות ולכלכלה הפולנית, רבים מהם אימצו את השפה ואת התרבות הפולנית, ויש ישראלים שגדלו בתרבות ובשפה זו ומכבדים ומעריצים אותן עד היום. יתכן שהפולנים לא רצחו יותר יהודים מהרומנים (השלטון הפאשיסטי-צבאי הרומני אחראי למותם של 250-000-300,000 יהודים באזור הגבול עם ברית המועצות- יהודים רומנים ואוקראינים. ובכל זאת הגישה כלפי רומניה והיחסים בין רומניה לישראל וליהודים השתנו ב-70 השנים האחרונות. תרמה לזה מדיניות החוץ המיוחדת של הרומניה הקומוניסטית משנות ה-1960 ואילך. בסוף מאה ה-19 והתחלת המאה ה-20 רומניה נחשבה למדינה קשה מאוד ביחס ליהודיה. היא ננזפה על ידי המעצמות המערביות על כך. בהולנד שיתוף הפעולה עם הנאצים היה משמעותי ביותר ועזר לגירוש היהודים למחנות מוות. אבל כפי שצויין, היו גם ביטויי סולידריות ציבורית ופרטית יוצאי דופן
היחסים בין פרס-איראן ליהודים , בין טורקים ליהודים, בין הערבים ליהודים גם כן ידעו תקופות יותר טובות ותקופות גרועות. בקיצור אין להכליל ולהסיק מסקנות בקלות.Ewan2 - שיחה04:25, 1 במאי 2018 (IDT)
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 278/מצב
מהי השכונה בבאר שבע שהכי קרובה לאחת משתי תחנות הרכבת מבחינת זמן הליכה ברגל (עד 10 דקות הליכה לכל היותר) אבל שגם יש בה הכי פחות רעש מן הרכבת (מכל סיבה שתהיה) ושאיננה קרובה לשדה תעופה?
אממ, ב״מקומות״ אתה מתכוון שכונות או רחובות ספציפיים? המטרה להיות קרוב לרכבת מרכזית רק בלי זיהום רעש.
קח מפה, תעשה על כל תחנה עיגול של 650 מטרים ועוד אחד של 300 מטרים. כל מה שבביניהם יתאים לך. יהיה שם רק סקטור אחד ללא בתי מגורים, כ-30 מעלות, דרום-מערבה מרכבת מרכז. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 11:38, 13 באפריל 2018 (IDT)
מופיע בפייסבוק לאחרונה איזשהו ראיון ארוך במיוחד עם מרק צוקרברג בו אנשים (הוא פונה אליהם כסנטורים לרוב) תוקפים אותו בשאלות לא נעימות. זה נראה כמו בית משפט שבו הוא צריך להגן על עצמו.
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 278/מצב
ישנם אתרי אינטרנט שקיימים שנים של קבוצות ניאו-נאציות \ ג'יאהדיסטיות \ וכן הומופוביות וקסנופוביות (בפרט נוצריות פונדמנטליות כמו Westboro Baptist Church, גם אם אלו זוטריות); כמובן שחברת האחסון לא חייבת לתת להם שירותי אחסון וחלקן נותנות וכמובן שמדינות מסוימות יוכלו לחייב ספקי אינטרנט בשטחן לחסום גישה לאותם אתרים, אבל למיטב הבנתי איגוד האינטרנט העולמי (או לפחות הענף שלו שמטפל בדומיינים) שנקרא ICANN לא מונע מהם לרשום דומיינים. מהו החוק הבין לאומי לכאורה המגן על קבוצות שנאה דוגמת אלו? תודה רבה לכם. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
אין מישהו שאחראי על האינטרנט. יש כל מיני ספקי שירותים שלכל אחד מדיניות משלו. לעניין השירות של שמות מתחם במערכת DNS, יש צורך לרכוש שם מספק מורשה, ויש צורך לאחסן אותו על שרת DNS. לכל סוג מתחם יש את מי שמורשה למכור שם דומיינים עם המדיניות שלו. לדוגמה, מתחת ל־ac.il או muni.il לא יכול כל דצריך לרשום שם מתחם, אלא רק מי מוסד אקדמי ישראלי או רשות מקומית ישראלית, בהתאמה. לעומת זאת כל אחד יכול לרשום כל שם תקני תחת co.il או org.il אם השם עצמו אינו פוגעני. אלו הם הכללים של איגוד האינטרנט הישראלי שקיבל מ־ICANN את האחריות לסיומת האינטרנט il . עיקר רישום שמות המתחמים בארץ נעשה דרך מספר ספקים שהאיגוד הסמיך.
שם המתחם עצמו אינו שרות שמסופק אלא רכוש של הקונה. יש כללים די ברורים בתחום הזה כדי ששמות מתחם לא סתם יפוגו ושאנשים לא סתם ישתלטו. כמובן שבהנתן צו מבית משפט במדינה שבה נרשם המתחם, אפשר להחרים אותו (אני לא עורך דין ולא מכיר את התחום).
שם המתחם צריך לשבת על שרת. זה יכול להיות שרת של מישהו אחר, או שרת עצמאי אבל עדיין משתמש בתשתית חיבור לאינטרנט מספקים שונים). במקרים שבהם השרות שהספק מספק מנוגד לחוק או לתנאי חוזה אחרים (לדוגמה: משמש להפצת דואר זבל, פורנוגרפיה של קטינים), אפשר לדרוש מהספק להפסיק את השירות.
אפשר גם לדרוש בצו מכל ספקי האינטרנט במדינה למחוק את המתחם האמור מהספקים שלהם. זה עובד רק על מי שמשתמש בשרת ה־DNS של הספק ולא בזב של גוגל (8.8.8.8), זה של OpenDNS, או אחד מחלופות אחרות.
באופן כללי צריך גם לזכור גם את הצד השני של המטבע: יש כל מיני ארצות אחרות עם סטנדרטים שונים לחלוטין לחסימה על רקע אידאולוגי. ככל שאנחנו חוסמים יותר, הם מקבלים יותר לגיטימציה לחסימות שלהם. Tzafrir - שיחה13:20, 14 באפריל 2018 (IDT)
דרך מדויקת למיטב ידיעתי יש בדרך כלל רק לבעלי האתר אם התקינו כלי מדידה (כמו גוגל אנליטיקס). אם אינך בעל האתר תוכל להסתמך על הערכה של כלי סטטיסטיקה חיצוניים (אולי לעשות ממוצע שלהם). כלי סטטיסטיקה כאלה, שלא בהכרח סיקרו את האתר ולמעשה קטן הסיכוי שהם סיקרוהו ככל שיש פחות קישורים המפנים אליו (למשל), הם למשל SimilarWeb, Alexa, Ahrefs. איך בידיוק ניעשות הערכות אלה אינני יודע ולא הייתי מסתמך על כולם כמאד מדויקים. בברכה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
קשה, עד בלתי אפשרי, לקבוע זהות חומר על פי תמונה בלבד. זה נראה דומה מאד לאסבסט, אבל תשובה סופית ניתן לקבל רק לאחר בדיקת החומר עצמו. Oy • שיחה08:06, 14 באפריל 2018 (IDT)
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 278/מצב
האם בארים ופאבים יכולים לפרסם עצמם בלי אזהרה כגון "אזהרה: צריכת אלכוהול מופרזת גורמת למחלות ומוות בטרם עת"? או שזו עבירה על החוק?
שלום משתמש:eman (התיוג עבד לך?). אני הסתכלתי על המפה שקישרת אליה. נראה לי ממנה שהקו החום של דימונה עוצר בבאר שבע מרכז בלבד אך כעת אני מבין שהקו הלבן והנקודות שלאחריו, על אף שאינם חומים, מסמלים הגעה לתחנת באר שבע צפון ומעבר במיקום פוטנציאלי של תחנות עתידיות (אני מבין גם שהקו כן עוצר עצירת ביניים בבאר שבע מרכז). לגבי עדכון הערך, זו הייתה הערה כללית, לא מעלה שום רעיון ספציפי. בברכה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
לא. לא הבנת את המפה הזו. "קו לבן" מצייד שבעצם הכל זו אותה תחנה. הקו החום מתחיל בדימונה ומסתיים בבאר שבע צפון - אוניברסיטה, וזהו. לא ממשיך לשום מקום. לא במציאות, ולא במפה. eman • שיחה • ♥14:12, 14 באפריל 2018 (IDT)
הוא גם לא עובר בבאר שבע מרכז (החיבור של המסילה הוא הרבה יורת קרוב לבאר שבע צפון, ובכל מקרה אין פניה מהקו לדימונה לכיוון באר שבע מרכז). וכולו צבוע בחום. פשוט צריך להתייחס לעל הקו הלבן עם הנקודות הלבנות עליו כמסמל את תחנת באר שבע צפון. eman • שיחה • ♥14:41, 14 באפריל 2018 (IDT)
לא כל הקו צבוע בחום - כלומר אין קו צבוע חום מתחנת דימונה עד לבאר שבע צפון. חלק מהקו צבוע לבן וההתייחסות כמו שאתה אומר היא שונה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
אני אנסה להסביר שוב. מה ששם לבן, כולו מסמל את תחנת באר שבע צפון. בגלל שהרבה קווים עוברים שם, לא הסץפקו בנקודה אחת, אלא בכל קו שמו נקודה לבנה, וחיבור אותם. תשווה למשל לתחנות תל אביב. eman • שיחה • ♥15:24, 14 באפריל 2018 (IDT)
סליחה, אתה צודק, כל קו דימונה - באר שבע צפון חום ואני בילבלתי את הנקודה הלבנה שאליה הוא מתחבר (שבמקרה נמצאת, באותה שיטת סימון אופקית, מעל תחנת באר שבע מרכז) עם תחנת באר שבע מרכז, אך מסמלת, כמו שאמרת את תחנת באר שבע צפון. לא הבנתי נכון את צורת הסימון האופקית הזו ולכן טעיתי לחשוב שיש עצירה בבאר שבע מרכז של הקו החום. תודה לך על ההבהרה. בברכה ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
אני מאמין שתקשורת טקסטואלית כאן אינה מה שנכון עבורך בעניין זה; עמידת נר היא מצב שמצריך למידה תיאורטית, אימוני הכנה וכושר מתאים; תנועה לא נכונה יכולה לסכן אותך בנזק בריאותי משמעותי ואף בלתי הפיך, לכן אני ממליץ לך לא ללמוד לעשות זאת אלא בהדרכת מאמן כושר מוסמך שמנוסה היטב בסוג כושר זה. בברכה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
תביעת חזרתו של הכסף שהועבר במהלך השנים ל"ביטוח לאומי"
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 278/מצב
נניח שאדם שילם לביטוח לאומי החל משלב מסוים בחייו עד גיל הפרישה ("גיל 65 לגברים" כמוגדר בחוק, אם אינני טועה). האם החל מגיל זה יחזור אליו כל מה שהוא שילם או שלפחות יוכל לדרוש את כל מה ששילם רטרו-אקטיבית בטענה שאולי הוא ימות מחר ואין ברצונו לקבל את הסכום ששילם באופן הנפוץ (כלומר באופן קצוב)?
אנא שימו לב שהשאלה מניחה שבכוונת המוסד "ביטוח לאומי" שאדם יקבל חזרה את כל מה ששילם, כל עוד נשאר כסף בקופתו האישית ב"ביטוח לאומי", עד אשר ימות, כלומר אם הכסף שבקופתו הספיק עד גיל 100 והוא המשיך לחיות עד 120 --- אז במשך 20 השנים האחרונות לחייו הוא לא יקבל ביטוח לאומי.
אבל אולי אני טועה; כלומר אולי אדם העביר במהלך חייו כספים שיכסו אותו, בקצבה, עד גיל 95 למשל אך הוא בכל זאת ימשיך לקבל קצבה עד גיל 120.
השאלה היא האם היייתה תביעה משפטית (פרטית או ייצוגית), בפרט מוצלחת, על כך שהתובע לטענתו לא קיבל חזרה את כל אשר שילם, בין באופן קצוב ובין רטרו אקטיבית?
ביטוח לאומי הוא מס לביטוח הדדי. אין בו "קופות אישיות". מי שמצבו הכלכלי טוב משלם יותר ממה שהוא מקבל בחזרה, ומי שמצבו פחות טוב "מרוויח". עוזי ו. - שיחה04:44, 15 באפריל 2018 (IDT)
באף ביטוח בישראל אתה לא מקבל את מה שהשקעת. למשל ביטוח רכב - האם אתה מקבל את כל כספך בחזרה אם לא הייתה תאונה? ולהפך - אתה יכול לקבל סכום לרכב חדש גם אם עבר רק חודש מאז שהתחלת לשלם. Shannen - שיחה09:15, 15 באפריל 2018 (IDT)
ביטוח אינו השקעה. על קצה המזלג: ביטוח הוא תשלום פרמיה וקבלת פיצוי בעת נזק/אבדן/מקרה ביטוח בהתאם לחוק/חוזה הביטוח. חזרתי • ∞ • שיחה00:18, 16 באפריל 2018 (IDT)
השאלה שגויה. אין מדינה ששמה "יוון העתיקה". מדובר באוסף רב של מדינות, חלקן ערי מדינה (פוליס) כ-1500 במספר ועוד קהילות שלא התארגנו במסגרת של עיר מדינה. לכל אחת מאלה מערכת חוקים משלה. לכן, אין אפשרות לענות על השאלה שלך. בחלק מהמדינות כן ובחלק לא. גילגמש • שיחה16:26, 15 באפריל 2018 (IDT)
לדעתי השאלה לא שגויה לא בגלל שלא הייתה מדינה בשם "יוון העתיקה" כמו שציין גילגמש אלא כי השואל פשוט שאל האם זה היה ביוון העתיקה - בלי לציין בדיוק מהי יוון העתיקה; אז לדעתי התשובה בגדול מה שענה גילגמש רק שהשאלה לא שגויה אלא שניתן לפרשה בדרכים שונות ועיקר דבריו של גילגמש ענו עליה לדעתי. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
בוודאי שלא היה חוק חינוך חובה כללי. יתכן שהמתיישבים ההלניסטים בפולייס היווניות הפעילו מערכת חינוך כלשהי. אני לא מודע לפרטים אלה, אבל הדבר הזה יתכן. חשוב לזכור שמדובר בפוליס הלניסטית ויש הבדלים בינה לבין הפוליס הקלאסית. לגבי היהודים אני לא יודע אם הם למדו באופן מסודר. גילגמש • שיחה23:15, 4 במאי 2018 (IDT)
יש הבדל בין חברות מייצרות לחברות סחר, שרותים ותלוי גם בסוג השירותים, אין דין חברה שמספקת שירותי תקשורת לחברה שמספקת שירותים פיננסים. חברה יכולה לכלול מחלקות: תפעול הכוללת ייצור, אחזקה ושרשרת אספקה (רכש ולוגיסטיקה), שיווק ומכירות, הנדסה, מו"פ, כספים, מנהלה ומשאבי אנוש, ייעוץ משפטי, בשילובים כאלה ואחרים, כל חברה בונה לפי גדלה, צרכיה והשוק מולו היא עובדת. שנילי - שיחה07:54, 17 באפריל 2018 (IDT)
אין בדר"כ מחלקת ניהול במובן שציינת.יש מטה חברה שכולל את המנכ"ל ולשכתו, אליו נספחים לעיתים ייעוץ משפטי. בעלי מניות אינם חלק מהחברה,גם אם חלק מנושאי התפקידים מחזיקים מניות החברה. חפשו בגוגל ”מבנה ארגוני“ יש שם שלל תמונות המציגות מבנים שונים ומשונים שנילי - שיחה08:09, 17 באפריל 2018 (IDT)
מאותה סיבה שאם אתה (אישית) קונה מנייה של, נניח, טבע בבורסה, אתה אינך הופך לחלק מהמבנה הארגוני של חברת טבע. בעלי חברה אינם חלק מהחברה (למרות שבעלי תפקידים בחברה יכולים גם להיות בעלי מניות ללא כל קשר לתפקידם). Dovno - שיחה16:38, 17 באפריל 2018 (IDT)
משתמש:Dovno. האם בעלי המניות היחידים בחברה נתונה שהם חלק מהמבנה הארגוני הם דירקטוריונים, בעל שליטה ויו"ר? האם בעל השליטה הוא היו"ר והאם הוא בכלל דירקטוריון?
לפי זה " השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור הועדה, יקבע רשימת שירותי דואר בסיסיים אשר ראוי כי יינתנו לכלל הציבור בכל המדינה" אין חוק בנושא אלא רשימה. 129.69.140.13813:34, 17 באפריל 2018 (IDT)
כאן יש לך את "פסוקי ההסכמה" בתרגום כזה. לא מכיר ספר שמתרגם את כל הקוראן בצורה כזו. אני משתמש בקוראן אותנטי לצד תרגומים מודרניים נפרדים (במיוחד בתרגומו של אורי רובין). קל לזהות את ההקבלה של תרגום האיאת (פסוקים) על ידי הסימן המפריד ביניהם. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ 11:05, 17 באפריל 2018 (IDT)
איך באמת קוראים לסימנים האלה שנמצאים בקוראן בין פסוק לפסוק? מתי הם הומצאו? ומה החשיבות שלהם שממשיכים גם היום להצמיד אותם בין הפסוקים?
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 278/מצב
הזמינו אותי לאיזו מסיבה-קבלת-שבת שמאורגנת על ידי קהל מעורב של דתיים וחילונים (הארגון הוא במקום של דתיים). יש להם בר פתוח עם משקאות רבים. השאלה היא האם ערבוב של משקה אלכוהולי עם מיץ ורכיבים אחרים ויצירת משקה חדש (קוקטייל) נחשבת לחילול שבת? אני רוצה לכבד את המקום, למרות שאני אישית לא שומר שבת. אציין (אני יודע שזה חשוב לפעמים): המארגנים הם חב"ד לובביץ'.
ואם אתה מערב משקה שקוף (כמו אלכוהול) לתוך משקה צבעוני, אם אתה יוצק את השקוף אל הצבעוני - אין בכך כל בעיה אף לדעת האוסרים. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ 14:37, 18 באפריל 2018 (IDT)
מדידת זמן מחוץ לפלנטה וללא תלות בלוח שנה קלנדרי (שאלה בפיזיקה ועתידנות)
אני מבין שכדור הארץ אמור לעבור השמדה טבעית בעוד כמה מיליארדי שנים (בהנחה ולא יושמד על ידי בני אדם שמתעסקים במלחמה והתחממות גלובלית תוך כמה רבבות שנים). בני אדם שיעזבו את כדור הארץ כבר לא יוכלו לאמוד זמן לפי מחזור הירח ומחזור השמש. איך בכל זאת הם יוכלו לאמוד זמן, למשל מאז שנת 0 לספירת הנוצרים? כל עוד הם נעים במרחב ומחפשים פלנטה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
לא צריך להחריב את כדור הארץ כדי לשאול איך מודדים זמן בחלל. ראה את הערך שנייה. השנייה מוגדרת היום לפי תהליכים אטומיים, ולא לפי תנועת גרמי השמיים (ובכללה היממה והשנה הקלאסיות). חלוצי החלל שלך יוכלו להמשיך למדוד את הזמן בעזרת שעונים אטומיים, כמו שהם כבר עושים היום ממילא כשהם רוצים מדידה מדוייקת. עוזי ו. - שיחה23:19, 17 באפריל 2018 (IDT)
לא צריך להחריב. אני מבין נכון ששעון נכון ששעון כזה לא יכול להיות משובש בחלל כלל? אולי יש לו הטיות כל שהן שווה לציין; בכל מקרה אני מקבל את הרושם שסינכרון של שעון אטומי עם מחשב יפתור את הבעיה ואכן ניתן יהיה להתבסס על תאריך בסיסי כל שהוא שממנו ימנו את הזמן קדימה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
ברור שאפשר לשבש כל שעון שנמציא. גם שעון מכני אם תדפוק אותו עם פטיש יאבד די הרבה מהדיוק שלו. כמו שעוזי ציין, כבר היום גרמי השמיים לא משמשים אותנו למדידת זמן. שיטות מכניות ואלקטרוניות יעילות מהרבה בחינות. הגדרות של שניות, דקות ושעות נשמרו היסטורית כי לא מחליפים סוס מנצח. אולי גם עוד אלף שנה האנשות (בתקווה ותשרוד) תשמש באותם יחידות זמן מטעמי מסורת. Corvus,(Nevermore) 01:24, 18 באפריל 2018 (IDT)
התכוונתי רק לשיבוש טבעי בחלל, למשל בקרבת פלנטות (או גרמי שמיים מסוימים, אני לא בקיא מספיק במה יכול לגרום שיבוש לשעון כזה). תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
ישנם שינויים ידועים. תנועה בתאוצה גבוהה או הימצאות בשדה כבידה מאטים את פעילות כל שעון, אך השפעות אלו ידועות ולכן ניתנות לשיקלול. מאחר ו"שנה" ו"יממה" הן תופעות הקשורות למשך ההקפה של כוכב לכת ולקצב סיבובו, סביר להניח שהגדרות אלו תהיינה שונות עבור כל כוב לכת. אילן שמעוני - שיחה09:12, 18 באפריל 2018 (IDT)
לשאלה יש משמעות מעבר למדידת הזמן, כוונתי לזמן הפיזיולוגי. כידוע הפיזיולוגיה של האדם מתנהלת על פי מקצב צירקדי המבוסס על מחזוריות הקרובה למחזור היום והלילה (שעון ביולוגי). המערכת יודעת להסתגל כנראה לאורכי יום שונים ולכן התיישבות על כוכב לכת דמוי ארץ בעל סיבוב עצמי קרוב ל-24 שעות (כמו מאדים) לא תהווה בעיה, אך אם האדם לא יעבור אבולוציה משעה שיתיישב קבע בכוכב לכת עם מחזור יום-לילה שונה משמעותית, הרי יחיה בג'ט לג כל חייו. שנילי - שיחה11:08, 18 באפריל 2018 (IDT)
המקצב הצירקדי ניתן למניפולציה מסויימת באמצעות מלטונין, גירוי אור ובידוד. אפשר שבעתיד ימצאו אמצעים חזקים יותר, כמו למשל תכנות-מחדש של בלוטת האיצטורבל. ללא פתרונות מסוג זה יישוב כוכבי לכת שהיום בהם שונה משמעותית מ-24 שעות (אאל"ט הטווח נכון להיום הוא 22 - 27 שעות) יחייב מחייה בסביבה סגורה בה מקצב היום/לילה ייקבע מלאכותית. יעפת קבועה פשוט אינה באה בחשבון. בני אדם מתפקדים רע מאד במצב זה. אילן שמעוני - שיחה15:47, 19 באפריל 2018 (IDT)
הכמות אינה קבועה. היא תלויה, למשל, במועד השריפה האחרונה. היא תלויה גם בהרכב היער.
בוא נבחר שאלה פשוטה יותר: כמה עצי אורן יש בדונם חורשת אורן, שנשתלה כולה לפני עשר שנים, ולא הייתה בה שום שריפה? כמו כן, הייתה בה כמות גשם אופטימלית. 84.229.4.6423:51, 19 באפריל 2018 (IDT)
לשואל; אין אפשרות לדעת בוודאות כל עוד לא ספרו את העצים (אני לא צוחק, יש גם יערות קטנים שניתן לספור בהם בקלות, בפרט אם העצים ניטעו באופן סדיר, אם כי מי באמת יתן על זה זמן - אין שום סיבה לדעתי, ככלל). מה שניתן לערוך ליער מסוים הוא מדגם או מנייה ממוחשבת; זה לא בהכרח יהיה 100% מדויק אך יכול להגיע לרמות דיוק גבוהות מאד, בפרט אם אתה מערבב מנייה ממוחשבת. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
טענותיך נכונות לגמרי. התחלתי עם הנגשת הפתיח. מאחר ו"אורח לרגע רואה כל פגע" אתה יותר ממוזמן להוסיף הערות מעין אלה בכל מקום שהן נדרשות בו. בברכה, אילן שמעוני - שיחה07:57, 19 באפריל 2018 (IDT)
השימוש בלשון יחיד נפוץ יותר בשמות הנספרים תדיר, כגון 'יום', 'שנה', 'נפש', 'איש', 'ראש', 'אחוז', וכן בשמות מטבעות וכדומה. בשמות רבים אחרים אין מקובל להשתמש בצורת היחיד. למשל, לא סביר שמישהו יאמר 'הוזמנו מאתיים מחשב ושלושים מזגן לבניין החדש'.
לעומת זאת שמות לועזיים המציינים מידות ומשקלות יכולים לבוא ביחיד גם לאחר המספרים 2–10, כגון 'שני מטר', 'שלושה קילוגרם', 'שבעה דונם', 'ארבעה דולר' (לצד 'שני מטרים', שלושה קילוגרמים', 'שבעה דונמים', 'ארבעה דולרים').
מעיון במגוון קודים (בעיקר בשפת JavaScript) אני מקבל את הרושם שמלבד תחביר (syntax הכולל למשל אופרטורים ואפורנדים), "אבני הבניין" הבסיסיים ביותר בכל שפת תכנות שאיננה שפת מכונה (או שפת סף) הם אלו:
סוג מידע (data type, כגון סטרינג, מספר שלם, מספר חלקי ("שבר"), בוליאן, null).
משתנה (variable).
בקרת זרימה (לכל הפחות - התניות פשוטות כגון if-then).
קצת קשה לי להבין את מהות השאלה ויש כאן ערבוב בין מושגים.
האם השאלה היא על מה מרכיב תוכנה או על מה מרכיב שפת תיכנות? (בהינתן תוכנה קיימת, כבר ממש לא משנה באיזו שפה נכתבה כשמנתחים את פעולות הבסיס שהיא מבצעת)
אתה שואל על "אבני הבניין של כל תוכנה". מדוע אם כך לסנן שפת מכונה ושפות סף?
תחביר אינו אחת מאבני הבניין ההתנהגותיים של תוכנה (התחביר הוא הדרך להביע פעולות מסויימות).
מה הכוונה ב"זה גם מה שיוכיח שפת מחשב כמושלמת טיורינג"? האם מה שאתה מחפש הוא שפת תיכנות מינימלית שהיא מאפשרת לממש מכונת טיורינג אוניברסלית שלמה? אם כך, ראה כאן.
ראה בערך על השפה Brainfuck אליו קישרתי קודם. זו שפה מינימליסטית המממשת מכונת טיורינג אוניברסאלית ויש בה רק 8 פקודות. אין משתנים ואין הגדרה של סוג מידע. Dovno - שיחה00:09, 20 באפריל 2018 (IDT)
ואם אתה רוצה הדגמה, ראה ידיעות אחרונות של אתמול, עמוד 3. יש שם מודעת פרסומת לגיוס ליחידת הסייבר של המוסד, כתובה כולה ב-brainfuck. פענחתי רק לשם שעשוע, לא אעשה עם זה כלום. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 01:01, 20 באפריל 2018 (IDT)
אני מניח שלא ייתכן שלא ניתן לצמצם את כל שפות התכנות שמשתמשות בשלושת המאפיינים שתיארתי (לא לחינם הללו כה נפוצים); אם שלושת המאפיינים לא מחייבים מושלמות טיורינג וההפך, אז אני באמת לא יודע מה הם אבני הבני הבניין הבסיסיים ביותר של השפות שאני עובד עימן. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
התכונות שציינת שימושיות ולכן שפות רבות משתמשות בהן. אך אין לכך קשר לשלמות טיורינג (כאמור, לכך אתה רק צריך קריאה/כתיבה מזיכרון, היכולת ללכת קדימה ואחורה במצביע על הזיכרון, והיכולת ללכת קדימה ואחורה במצביע על הקוד). אז אם נשים בצד מכונות טיורינג, השאלה היא "מה המאפיינים הבסיסיים ביותר של שפת תיכנות"? אם כך, התשובה תהיה שונה בהתאם לשפה בה אתה משתמש. למשל, בשפות C++ או ג'אווה, אובייקטים הם אלמנט בסיסי ביותר בשפה. אולם בשפות אחרות שאינן בנויות סביב תכנות מונחה-עצמים אין אלמנט כזה מובנה בשפה. בדומה לכך, יש שפות בהן סוג המידע במשתנה הוא אלמנט בסיסי (כמו C). שפות אחרות כלל לא מתייחסות לסוג המידע שמשתנה מסויים (או תא בזכרון) מתיימר לייצג. ראה באנגלית (אנ'). Dovno - שיחה13:34, 20 באפריל 2018 (IDT)
אתה מסתכל על שפות תכנות כלליות ולכן אתה רואה שהן חזקות כמו מכונת טיורינג (יש תרגום פחות עילג ל־Turing complete?). אבל לא חסרות שפות פחות כלליות. לדוגמה: HTML ו־PDF. אם קצת תחפש בכל תחום תמצא כל מיני שפות קטנות לכל מיני מטרות מוגבלות. הן פשוט בדרך כלל הרבה פחות מעניינות. הסתכלתי בתתי הקטגוריות של w:Category:Domain-specific programming languages. חלקן הן שפות חזקות מספיק. אבל אפשר לקחת כדוגמה את הקטגוריה w:Category:Parser generators ואת שני הנציגים ההיסטוריים שלה, Lex (אנ') ו־Yacc (אנ'). לקס הוא קיצור של Lexical Analyzer (ניתוח ברמה מאוד בסיסית) ואילו YACC הוא ראשי תיבות של Yet Another Compiler Compiler: מקבל את הפלט של Lex (או שמריץ אותו) ותיאור של שפת תכנות ומוציא כפלט קומפיילר. באופן כללי יש המון תחומים פחות כלליים עם משימות מוגבלות מעין אלה. Tzafrir - שיחה11:21, 21 באפריל 2018 (IDT)
עברית ויידיש הן בין השפות שאין להן הצליל ü. אז התעתיק של צליל זה בשפות אלה הוא י עם חיריק. להבדיל, למשל, באלפבית הקירילי מתעתיקים עם "יוּ"שגם זה אינן פתרון מושלם, רחוק מזה Ewan2 - שיחה02:56, 21 באפריל 2018 (IDT)
הכלל של "ü הופך ל-i" ביידיש תואם רק ל"יידיש תיכונה" (דובריה היו מחליפים גם את השורוק העברי לצליל i); שאר הניבים משתמשים ב-u במקום (וכמובן, ישנם אלה ששמרו על צליל ה-ü...) השאלה היא, אם כן, מדוע בעברית השתרשה דווקא ההגייה הזו? בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 23:15, מוצאי שבת, ו' באייר ה'תשע"ח (IDT).
מה פתאום? ומה הקשר לדיאלקטים ההוגים u כ-i? זה לא כמו ש"דו" (את/ה) בדיאלקט ליטאי הוא du ובפולני או גליצאי הוא di. (זכור לי שבתחילת אחד המערכונים בסרט הנפלא "אונזערע קינדער" (הילדים שלנו), 'שריפה בכתריאליבקה', דז'יגאן ושומאכר "צדים" מבטאים של הילדים בקהל.)
התמונה צולמה באמצע המאה העשרים (בין 1940 לבין 1970), בשכונה חדשה, ביישוב ליד צפת, בעמק יזרעאל. איזה יישוב זה בדיוק? תודה.
התמונה צולמה באמצע המאה העשרים (בין 1940 לבין 1970), בשכונה חדשה, ביישוב ליד צפת, בעמק יזרעאל. איזה יישוב זה בדיוק? תודה.84.229.4.6420:05, 20 באפריל 2018 (IDT)
מה נושא השיר? אפשר לראות אלמנטים כמו מילה בעברית, רעב, ארץ בוערת, שינוי פנים ודבר מה שצריך להזכיר.
איני מצליח לקשר את כל זה לתמונה אחת.
על השיר אין לי ארץ אחרת יש ערך. ושם אפשר ללמוד יותר. אני אוסיף הקונטקסט הוא הרגשה של אנשים רבים בתקופה שבו הוא נכתב (וגם היום) של אכזבה מהדרך בה ישראל הולכת. ומה שהשיר אומר זה שלמרות האכזבות והקשיים, "אין לי ארץ אחרת". eman • שיחה • ♥16:19, 21 באפריל 2018 (IDT)
השאלה לא ברורה. מודם סלולרי מתחבר לרשת סלולרית ולא לרשת קווית. כמובן שבעיקרון כל ההבדל בין החיבור הסלולרי ולחיבורים קוויים שונים הוא החיבור לספק שירותי אינטרנט (ISP), ומשם מדובר על חיבור רגיל לאינטרנט (בהזנחת כמה נקודות טכניות קטנות). האם השאלה היא האם המודם הסלולרי מתאים לכל הרשתות הסלולריות? באופן כללי: יש טכנולוגיות שונות לחיבורים סלולריים (ר' לדוגמה תחילת הערך דור 3). מעבר לכך גם לאחר שהמודם מצליח להתחבר, הוא מורשה להתחבר רק לרשת (או תאורטית: לרשתות) שהSIM מורשה להתחבר אליהן. Tzafrir - שיחה08:22, 23 באפריל 2018 (IDT)
כאמור, אני לא מבין מהי הכוונה במושג רשת קווית. בעזרת מודם סלולרי וחשבון מתאים מספק אפשר להתחבר לאינטרנט ובעיקרון גם לכל רשת קווית שמחוברת לאינטרנט. האם זוהי הכוונה? Tzafrir - שיחה10:32, 23 באפריל 2018 (IDT)
ייתכן; אני מתכוון שאני לא רוצה לקחת עימי רק מודם רגיל שיכול לעבוד רק עם רשת קווית של חברה ספציפית כמו בזק בין לאומי למשל (במקרה שארצה Ethernet) אלא עם כל רשת קווית אחרת שיש בישראל או מחוצה לה. ייתכן וכל הנחת היסוד שלי שמודם רגיל ייבנה בצורה שיתאים לחברה מסוימת היא שגויה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
רגע, בוא נעשה פה סדר: יש מודם סלולרי, שמתחבר לרשת סלולרית כמו שסמארטפון מתחבר אליה. יש מודם טלפונייה, שמתחבר דרך שקעי טלפון רגילים. יש מודם ADSL, שמתחבר גם הוא דרך קווים רגילים. ויש חיבור רשת. למה מכל אלה אתה מתכוון?? אילן שמעוני - שיחה21:29, 23 באפריל 2018 (IDT)
רק בניידים משומשים תמצא כאלו. כבר שנים שלא מציידים לפטופים בזה. אפילו מודם USB קווי הוא משהו שקשה למצוא. מציע שתתגבר על ההתנגדות (רוב הסיכוי שמדובר באמונה תפלה) לשימוש ברשת הסלולרית. אילן שמעוני - שיחה21:23, 24 באפריל 2018 (IDT)
משתמש:אילן שמעוני, נראה לי שיש פה אי הבנה; אין לי על מה להתגבר או כל אמונה טפלה בנושא; אני פשוט מעדיף דירה שבה קו הטלפון (שיוצא מהפילטר שמחובר לשקע) מתחבר ישירות למחשב במקום למודם; דירה בלי מודם היא פשוט מינימליסטית יותר; לא שזה ממש משנה לי, זה לא, זה פשוט עניין של אסתטיקה של עיצוב פנים; יש מי שיעדיפו כמה שפחות, אפילו פחות מודם אם אפשר (כל עוד מודם נמצא בתוך המחשב עצמו). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
שוב, לדעתי הסיכויים שלך להשיג מחשב מהשנים האחרונות שמכיל מודם מובנה אפסי. אם אתה מוכן להסתפק בדגמים ישנים יד שנייה מן הבתם תצליח להשיג, אבל - האם זה שווה את אובדן הביצועים וסכנות האבטחה של מחשב ישן עם מערכת הפעלה מיושנת? נראה לי שלא. אילן שמעוני - שיחה00:03, 27 באפריל 2018 (IDT)
מה שאתה מדבר עליו כמובן לא שווה זאת. חשבתי שזו אמורה להיות טכנולוגיה חדשה ולא ישנה כי יש מגמה גדולה של מינימליזם בכל הנוגע למחשבים ביתיים, בעיקר מבחינת משקל, פחות מבחינת נפח (לדוגמה רוב המחשבים הניידים היום דקים וקלים בהרבה מלפני נניח 20 או 15 שנה) ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
למגמה הזו במחשבים ניידים יש מחיר. המחיר הוא ביכולת ההרחבה. למחשב נייד כמעט אין אפשרות להוסיף כרטיס הרחבה. ליתר דיוק: יש מחשבים ניידים עם יכולת להוסיף מודול אחד או אולי אף יותר. יש כל מיני מודולים שאפשר להוסיף להם, אך לא מדובר על מודולים עם מקום לחיבור החוצה. בעבר היו כרטיסי הרחבה מסוג PCMCIA ודומיו, אולם גם הם נעלמו. תהליך ההדקה שעבר על המחשבים בשנים האחרונות גרם גם לכך שחיבורים מהסוג של אתרנט יוסרו ממחשבים בגלל שהם גבוהים מדי. מכיוון שחיבור RJ11 של קו טלפון זהה בגובהו לזה של חיבור RJ45 הרגיל לאתרנט, הרי שבמחשבים הללו כלל אין סיכוי למצוא מודם פנימי. Tzafrir - שיחה12:42, 28 באפריל 2018 (IDT)
למה בעצם? חיבורי ווייפיי אמינים, חוסכים בלגן של כבלים, ומאפשרים ניידות בתחום המשרד/דירה. אני לגמרי לא מבין את ההצמדות הזו לטכנולוגיות עבר. כשמדובר בדסקטופ, ניחא - הוא לא אמור לזוז ממקומו, ואז ניתן לסדר את הכבלים באופן ניסתר ואסתטי, אבל במחשב נייד?? אילן שמעוני - שיחה00:15, 30 באפריל 2018 (IDT)
אילן, בעוד שברור שעדיף כמה שפחות כבלים, כבל אחד בלבד (אתרנט) אינו מסבך את הסביבה לדעתי. גם אם טכנולוגיה זו ישנה אני מבין שהיא מעט בטוחה יותר מאשר Wi-Fi. בברכה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
אם אתה מתכוון למודם סלולרי, יש כאלה בחיבור USB. בדוק בארץ שאתה מצליח לעבוד איתו לפני שאתה יוצא לחו"ל. אבל בדרך כלל זו רכישה מיותרת. ניתן להפוך את רוב (או כל?) הסמארטפונים לנקודת ווייפיי ואז מחברים את המחשב הנייד לווייפיי שלהם ושלום על ישראל. כל זה מצריך שיהיה לך חיבור דאטה מספק סלולרי מקומי בחו"ל, ויש המון אפשרויות ועלויות אז כדאי מאד לבדוק מראש מה האפשרות המתאימה ביותר. אילן שמעוני - שיחה21:32, 23 באפריל 2018 (IDT)
העברה - האם יש המון בעיות עם מודמים סלולריים במחשבים ניידים?
ברצוני לקנות מחשב נייד עם מודם סלולרי בכדי לא לאחסן בדירה גם מודם חיצוני (מאחסן כמה שפחות דברים בדירה מסיבות אסתטיות, אידאולוגיות ורפואיות) ועדיף שיהיה לי על שולחן העבודה רק מחשב ולא מחשב + מודם. עם זאת, אני חושש שמודם סלולרי (כלומר מודם שאינו תלוי ברשת תקשורת ספציפית כמו בזק למשל) יעשה לי בעיות. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
הנימוק לא ברור. היה ברור לי אם לא היית רוצה עוד התקן שמחובר למחשב. אבל מה הבעיה לשמור עוד מודם סלולרי בתיק של המחשב? מודם סלולרי הוא משהו שדורש גישה אליו כדי להחליף את כרטיס ה־SIM. Tzafrir - שיחה08:26, 23 באפריל 2018 (IDT)
השיקולים לא ברורים לי. מודם סלולרי (אנ') מהסוג שמחובר למחשב הוא לרוב התקן USB לא גדול במיוחד. הוא מקבל את ההספק החשמלי שלו מהמחשב דרך USB ולכן לא ברור לי מהן הסיבות הרפואיות האמורות. Tzafrir - שיחה10:49, 23 באפריל 2018 (IDT)
הועבר | צפריר, נא ראה ביאור למעלה.
ביקורת על מושג רוח הציונות או החלום לחברה ציונית חזקה
ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 278/מצב
האם יש מי שסברו\סוברים שהרוח הציונית האותנטית של בן גוריון ועמיתיו של עבודה משותפת והקמת מדינה חזקה עם תעשייה וצבא חזק נשחקה או נגמרה עד שנות ה-60 לכל המאוחר או שאף פעם לא הייתה חזקה כפי שחושבים? מאמר טוב שמסכם דעות בנושא מאד יעזור.
הרי כולם יודעים שלוביסט בא לייצג אינטרס של חברה מסוימת כדי להכשיל מהלך שירע עם החברה או להוביל מהלך שיטיב עם החברה אותה הוא מיצג.
לציבור הכללי אין לוביסטים ואין מי שידבר בשמם עם המחוקקים, אם כך - מדוע פרלמנטים מתירים פעילות לוביסטית בתוך הפרלמנט עצמו?!
לא מזמן ראיתי ישבה בכנסת שבה היו חברי הכנסת ויותר מ 20 לוביסטים מבלי אף נציג אחר.
יש כל מיני שדולות, יש שדולות הדואגות לילדים, לנשים מוכות, לניצולי שואה, לישובי הגליל או הערבה, לחיילי צה"ל, להשכלה הגבוהה, לעצמאים הקטנים, לשמורות הטבע ולחיות בסכנת הכחדה, רוב השתדלנים (לוביסטים) פועלים למען אינטרס ציבורי לגיטימי ואולי אפילו חיוני, לכן יש אינטרס ציבורי לאפשר להם להגיע למחוקקים ולהציג בפניהם מידע ונימוקים. בברכה. ליש - שיחה08:40, 22 באפריל 2018 (IDT)
ושיקול אחר: המגעים הללו יתקיימו ממילא. שיקול פסימי הוא שעדיף שהם יתקיימו עם פיקוח מאשר מאחורי דלתיים סגורות (וכן, הם מתקיימים גם שם). אבל כן, גם חברות בעלות השפעה הן חלק מהציבור וראויות לייצוג: קשה למתוח את הקו שמאפשר לייצג אותן אך מונע ייצוג של כל מיני גופים מסחריים קטנים יותר. עדיף לאפשר גם להם מאשר למנוע מכולם. Tzafrir - שיחה10:36, 23 באפריל 2018 (IDT)
אמנם יש שדולות הנוגעות למוצרים ציבוריים כמו שציינו כאן (משהו שרוב הציבור נהנה ממנו אבל קשה לחייב אנשים לשלם עליו), אבל יש השדולות החזקות באמת , שיש להן הרבה יותר כסף הן שדולות של גורפים מסחריים גדולים או של אוסף של חברות כאלה - לדוגמה השדולה של חברות הטבק נאבקת למען המשך שיווק של טבק לילדים, דבר שהורג כמעט כל ישראלי חמישי ועולה למשק עשרות מיליארדי שקלים בכל שנה (החברות עצמן מרווחיות ביחד רק הכנסה של רק מילאירד ש"ח - הנזק הכלכלי גבוה בהרבה מההכנסה שניתנת להן). חברות הטבק מיוצגות על ידי חברות לובי שמייצגות חברות אחרות חזקות (כמו תנובה, איגוד הבנקאים וכו') וכן גופי בריאות. אוסף החברות האלה מעניק חלק גדול מהתמיכה הכספית לחברי הכנסת , וכן חלק גדול מהפרסום לעיתונות. כך שקשה למצוא מישהו שיתנגד לחברות הטבק, ואכן בישראל הן מגיעות להישגים משמעותיים כמו הגדלת העישון בקרב בני הנוער, דרך פרצות כמו שיווק טבק באינטרט, שיווק נרגילות ואולי גם דרך שיווק של סיגריות אלקטרוניות (שעליהן בישראל אין כל רגולציה). חלק ניכר מהלובי הפוליטי נועד לאפשר או לפגוע במוצר ציבורי לטובת מוצר פרטי - לדוגמה להגדיל את הרווח של חברות הטבק (סיגירה היא מוצר פרטי) על חשבון מוצר ציבורי (המנעות מעישון , מידע אמין על טבק או אוויר נקי - כולם מוצרים ציבוריים). אם היינו רוצים שהחברות יוכלו להגיש מידע לציבור או למחוקקים הם היו יכולים לעשות זאת לא בפגישות אישיות אלא דרך פרסום ציבורי באינטרנט (שעליו יכול הציבור ואו חוקרים להגיב). רוב הנזק כיום מעישון ידוע (לאחר כ70 שנה של מאבק של חוקרים וארגוני בריאות) וחלקו עדיין בגדר ידוע לחוקרים אבל לא יודע לציבור (לדוגמה הקשר בין עישון ועוני) - ידוע גם השקרים והמאמצים הפוליטיים והתרבותיים שהחברות השקיעו תודות לחשיפת מיליוני מסמכים פנימיים של חברות הטבק שפוסרמו בשנת 1998 ויצאו לציבור הרחב בצוראה קריאה בשנת 2011 תודות לדוחות של חוקרים. הטבק הוא רק דוגמה בולטת. יש לובים חזקים של חברות מזון (שמעדיפות רווח גם אם זה על חשבון בריאות הצרכנים) של חברות מזהמות , של חברות מכוניות (שמעדיפות רווח על פני מוצרים ציבוריים כמו בטיחות בדרכים או מניעת פקקים), של חברות דלק (שמעוניינות במניעת צעדים בנושא של התחממות עולמית), של בנקים , חברות ביטוח ,ובארצות הברית גם של חברות נשק (שמעדיפות מכירה של נשקים גם אם זה נוגד מוצר ציבורי של בריאות הציבור - ולא מססות לדוגמה למנוע ממימון מגופי מחקר כמו CDC - המרכז לבקרת מחלות). הסיבה שזה חוקי - מי בדיוק יעביר חוק שישנה את מצב העניינים? רק אם יהיו מספיק חברי כנסת שהפעילות שלהם ושל המפלגה שלהם לא תלויה לא בתרומות מאנשים עסקים גדולים, לא בתאגידים גדולים וגם לא יושפעו מכתבות בעיתונות שעלולות לצוץ נגדם - לדוגמה למרות המצב הרע בטבק בישראל, ולמרות שמדובר בגורם הסיכון בר מניעה מספר אחת למוות בישראל (תזונה אולי משפיעה יותר אבל היא מורכבת מנושאים שונים כמו סוכר, מלח, שומן והמידע שם מורכב וקשה יותר) - אין כמעט פעילות של חברי כנסת בישראל בנושא - הרווח הפוליטי מהתעסקות בנושא הזה דל (הציבור בישראל לא ממש מתעניין בשיווק טבק לבני נוער), והנזק הפוליטי גדול (סכסוך עם שדולה גדולה וחזקה ותקיעה של חוקים אחרים שאתה רוצה להעביר). הטענה "המגעים האלה יתקיימו ממילא" אינה נכונה. טענות דומות אפשר להשמיע לגבי מגעים של עורך דין עם שופט או מתן מידע פנימי בבורסה. אפשר להסדיר לובי בצורות שונות - לדוגמה להגיד שלובי יבוצע רק כאשר המידע ניתן בצורה גלויה לגמרי לציבור, או רק כאשר יש יכולת תגובה של אנשי מקצוע שיכולים לאזן חצאי אמיתות ושקרים של לוביסטים. זה לא ימנע את הדברים לגמרי - אבל יכול לצמצם מאד את הנזק. הבעיה היסודית של לובי היא כשלי שוק הנוגעים למידע א-סימטרי, בורות רציונלית ומוצר ציבורי, אבל היות וגם ממשל הוגן שדואג לרווחת התושבים הוא מוצר ציבורי - גם התיקון של המצב הזה הוא כשל שוק וברוב המדינות בעולם הכשל הזה לא מקבל מענה מתאים עדיין. אפשר לקרוא עוד בנושא הזה בספרים של מנסור אולסון האזרח דרור - שיחה08:53, 25 באפריל 2018 (IDT)
בארץ יש הרבה מאוד בתי משפט עם התמחות מסוימת: תחבורה, משפחה, עבודה וכו'.
בבתי משפט אלה יושבים שופטים המכירים היטב את הדין באותו התחום. אם כך, מדוע בענף הביטוח שהוא ענף עצום בחוקים ובתקנות וגם בהיקף הפעילות שלו בבתי המשפט אין למעשה בית משפט שמרכז את זה לתחום אחד?
ראשית, ההצדקה להקים בית משפט או בית דין מיוחדים לא נובע בדרך כלל מהכמות של התיקים אלא מהצורך להתמחות בגלל האופי השונה של תיקים באותו תחום, או הרצון להכניס גורמים בעלי אופי מקצועי שאינם שופטים להליך השיפוטי (כמו נציגי הציבור בבית הדין לעבודה). למשל בתיקי משפחה, מאפיין בולט הוא שהמדובר בדרך כלל בצדדים שהקשר ביניהם, שהוא קשר בעל עוצמה רגשית גבוהה, לא יינתק אחרי פסק הדין, ולכן יש חשיבות לשימוש בכלים נוספים לצורך השגת שלום בין הצדדים ולאו דווקא הכרעה חדה בכלים המשפטיים הרגילים. אשר לענף הביטוח, הוא לאו דווקא "עצום בחוקים ובתקנות". יש הרבה תחומים במשפט שיש בהם חקיקה רבה. לגבי היקף הפעילות בבית המשפט, תביעות בעניין ביטוח כוללות בדרך כלל מרכיבים דומים לתביעות אזרחיות אחרות ובפרט הצורך להעריך נזק. הרבה פעמים הן גם משולבות בתביעות כאלה, וזה יהיה מאוד לא יעיל לברר את הסוגיות הביטוחיות בנפרד מהתביעה עצמה. אמיר מלכי-אור - שיחה10:31, 22 באפריל 2018 (IDT)
.jpg)
תודה רבה! ―אנונימי לא חתם
אילן שמעוני - שיחה 23:20, 27 במרץ 2018 (IDT)
) שהאינטרנט קמה בעת שביטנט וארפנט חוברו יחדיו. אילן שמעוני - שיחה 17:36, 27 במרץ 2018 (IDT)
מספר 50 בשעה 16:25
מספר 49 בשעה 15:03
מספר 48 בשעה 14:38
מספר 47 בשעה 14:43
מספר 46 בשעה 14:20
מספר 45 בשעה 13:53
מספר 44 בשעה 13:40
מספר 43 בשעה 13:57
.jpg)
תמונה 1
תמונה 2
. מו סיזלאק • הטברנה 22:35, 7 באפריל 2018 (IDT)
1. טוב, השתכנעתי שזו מפה עתיקה ומאוד לא מדוייקת של צפון לבנון. תודה.
2. לפי הקואורדינטות, זה בעיירה ערבית, הצמודה ממזרח לירושלים. אבל איני רוצה לסמוך על הקואורדינטות לבדן. האם יש למישהו עוד אינדיקציה לדבר?
3. התעלומה נפתרה. קיבוץ מגידו.
4. הוכנסה לקטגוריה A1 between Jerusalem and Dead Sea - כביש מספר אחת בין ירושלים ליריחו, ויתרתי על הכרזה נקודתית לגביה
5. התעלומה נפתרה. מעלה אדומים.
6. האם זה באמת בהר הזיתים, כמו שמורות הקואורדינטות?
7. אין ספק שהתמונה צולמה קרוב לכינרת. אך האם נקבו פה בשם של הכנסייה הנכונה / הבניין הנכון? (אם תגדילו מאוד את התמונה, תגלו מבנה מאחורי העצים. אני חושב שנקבו בשם הלא נכון)
8. התעלומה נפתרה: יד לילד, שביד ושם.
9. התעלומה נפתרה: כנסיית המולד בבית לחם.
10. התעלומה נפתרה: כנסיית המולד בבית לחם
11. התעלומה נפתרה: כנסיית המולד בבית לחם.
12. התעלומה נפתרה: כנסיית המולד בבית לחם.
13. התעלומה נפתרה: כנסיית המולד בבית לחם.
.jpg)
_-_panoramio.jpg)
gmail.com • צִבְיָה • שיחה • ה' באייר ה'תשע"ח 15:07, 20 באפריל 2018 (IDT)
_met_op_de_voorgrond,_Bestanddeelnr_255-4035.jpg)
עוד תמונה כנראה מאותו מקום וזמן
גם זו כנראה מאותו מקום ומאותו זמן
וגם זו_met_op_de_voorgrond,_Bestanddeelnr_255-4037.jpg)
_met_op_de_voorgrond,_Bestanddeelnr_255-4036.jpg)
_met_op_de_voorggron,_Bestanddeelnr_255-4034.jpg)
גם זה משם ומאז
גם זה משם ומאז
גם זה משם ומאז
וגם זה כנראה משם
,_Bestanddeelnr_255-4042.jpg)
![[5]](https://www.dropbox.com/s/pasx791yzc4coad/%D7%90%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%AA%20ASCII.png?dl=0){kind=link}
