ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון136
דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.
מערות האדם הקדמון
עריכהבאיזה עיר בצרפת נימצא האתר מערות האדם הקדמון? תודה.
- גם בארץ יש מערות האדם הקדמון. האם יש לך את שם האתר הספציפי שאתה מחפש בצרפתית? Hanay • שיחה 15:47, 22 במרץ 2011 (IST)
- יש את מערות לסקו (אנ') שהן מפורסמות מאוד.אודי - שיחה 16:06, 22 במרץ 2011 (IST)
כמה שנים צריך בשביל להשלים לתואר מהנדס אלקטרוניקה בטכניון מהנדסאי?
עריכהכמה שנים צריך בשביל להשלים לתואר מהנדס אלקטרוניקה בטכניון מהנדסאי אלקטרוניקה בפתוחה?
- בזמנו זה היה 3 שנים. אני מניח שכך זה נשאר. עדירל - שיחה 17:25, 22 במרץ 2011 (IST)
זיהוי ציפור
עריכהאיזו ציפור מתעופפת מעל אבטליון? עדירל - שיחה 17:14, 22 במרץ 2011 (IST)
ליבידו נשי
עריכהבתלמוד נאמר; "צא ולמד מי שוכר את מי" (אין מיקום מדוייק).
איך פועל ליבידו נשי?, האם זה באמת כמו שחלקן מתארות זות "לוחצת על כפתור ON \ OFF".
איך זה?, למה זה לא אצל גברים ככה?,
תודה.
- סליחה על האיחור... ראה כאן (חצי תשובה) Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 18:03, 27 במרץ 2011 (IST)
שערות שבא (סיבה - או איך שלא כותבים את זה) בודדות בגיל צעיר
עריכהשלום, מה גורם לזה?, ואיך אפשר להפתר?!.
מימדים באלגברה
עריכהשאלה פשוטה עד מאוד. אם יש לי 4 וקטורים ב שהם בלתי תלויים- לפי מה אני קובע שהם בסיס ל ? שאלה זהה בנוסח שונה: אם יש לי תת-מרחב ב מימד 4- איך אני קובע שהוא זהה ל ?
79.182.200.123 19:27, 22 במרץ 2011 (IST)
- אם ארבעת הווקטורים הבלתי תלויים אינם פורשים את אז קיים ווקטור שאינו צירוף לינארי שלהם, כלומר בלתי תלוי בהם. כידוע, כל קבוצה פורשת גדולה (או שווה) מכל קבוצה בת"ל. כאן קבלנו בסתירה קבוצה בת"ל בת חמישה איברים בעוד הבסיס הסטנדרטי של הוא קבוצה פורשת בת ארבעה איברים. מכאן שהקבוצה המקורית פורשת ולכן בסיס.אורי מוסנזון - שיחה 20:40, 22 במרץ 2011 (IST)
- זה אפילו יותר פשוט: עבור מרחב ממימד n, כל n איברים בלתי תלויים במרחב זה מהווים בסיס.רותם - שיחה 01:22, 29 במרץ 2011 (IST)
- הוא שואל למה זה נכון ואת עונה לו "כי זה נכון". דניאל ב. 01:26, 29 במרץ 2011 (IST)
- כדי להראות שמרחב אחד זהה למרחב אחר יש להראות שכל וקטור באחד נמצא בשני ולהיפך. דרך אחת אפשרית להראות זאת היא עבור כל וקטור במרחב אחד למצוא צירוף לינארי של איברי בסיסי המרחב השני ששווה לו. דרך שניה היא להראות שכל איברי הבסיס של מרחב אחד ניתנים להצגה כסכום לינארי של איברי הבסיס של המרחב השני ולהיפך. אנונימי17 - שיחה 01:35, 29 במרץ 2011 (IST)
- הוא שואל למה זה נכון ואת עונה לו "כי זה נכון". דניאל ב. 01:26, 29 במרץ 2011 (IST)
- זה אפילו יותר פשוט: עבור מרחב ממימד n, כל n איברים בלתי תלויים במרחב זה מהווים בסיס.רותם - שיחה 01:22, 29 במרץ 2011 (IST)
שאלה
עריכההאם ישנו דף בו ניתן לראות רשימה של מדינות שקיבלו את עצמאותן באופן כרונולוגי? 192.114.23.210 20:17, 22 במרץ 2011 (IST)
- המידע נמצא במדינות לפי שם, אבל לצערי, מיון עמודת העצמאות אינו מספק רשימה כרונולוגית. Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 09:19, 25 במרץ 2011 (IST)
איך אני מאתר מספר ת.ז של אדם לפני הגשת תביעה אזרחית?
עריכהמספר תעודת זהות
תלוי מהם הפרטים שיש בידך, למידע נוסף אני ממליץ לפנות לפורום חוקרים פרטיים באתר YNET נטעדי - שיחה 21:53, 22 במרץ 2011 (IST)
- השירות מתקבל תמורת 15 שקל במשרד הפנים, ונקרא "בקשה לבירור מען". אפשר גם להגיש בקשה מקוונת [1]. אני-ואתה • שיחה 23:03, 22 במרץ 2011 (IST)
- כהוספה לאני ואתה, יש צורך לבוא עם צו בית משפט המורה למשה"פ לתת לך את הת.ז על מנת שיתנו לך את הת.ז.
- כמו כן אין אפשרות במקרה כזה להגיש בקשה מקוונת שלום • שיחה • י"ז באדר ב' ה'תשע"א • 00:13, 23 במרץ 2011 (IST)
- למיטב ידיעתי, אין צורך בצו בית-משפט. מתקשרים לשם, מסברים מה הסיבה העניינית. ובהתאם לשיקול דעתו של הפקיד, מקבלים או לא את מספר הת"ז הרלוונטי.
- בסיס הנתונים של מרשם האוכולוסין דלף לרשת כבר לפני כמה שנים, זו עבירה פלילית להחזיק עותק שלו על מחשב מקומי , אבל עבירה זו כמעט ואינה נאכפת, וחוקרים פרטיים שישיגו לך את המידע הזה תמורת תשלום ישתמשו ככל הנראה בעצמם במרשם האוכלוסין על מנת להשיג מידע זה. נת- ה- - שיחה 08:33, 23 במרץ 2011 (IST)
תוכנה טובה וחינמית לחיתוך קטעים מתוך וידאו
עריכהשלום, יש לי תכנים וידואיים שאני רוצה לחתוך מהם קטעים,
מחפש תוכנה חינמית טובה למטרה זאת, פשוטה לשימוש, בלי "עמאייאט", עושה את העבודה וזהו,
תודות וברכות!.
- מה רע ב Windows media maker? Shannen - שיחה 08:17, 23 במרץ 2011 (IST)
- Avidemux Avidemux. נת- ה- - שיחה 08:19, 23 במרץ 2011 (IST)
- אולי VirtualDub יואלפ - שיחה 08:44, 23 במרץ 2011 (IST)
תמונה לא מתאימה בערך "טפטפת"
עריכהשלום, כמו שציינתם, הטפטפת הומצאה בישראל ע"י מר שמחה בלאס וחברת נטפים, ולכן הייתי מצפה לראות תמונה של טפטפת נטפים, אך באופן תמוה התמונה שבחרתם היא של חברה אמריקאית בשם TORO. האם לא מן הראוי לכבד הממציאים, אשר קיבלו שבחים בכל רחבי העולם, ולהראות תמונה של טפטפת נטפים? איתן
- השיקול המרכזי בבחירת תמונות הוא הימצאותה של תמונה חופשית בנושא הערך, אם תהיה תמונה איכותית של טפטפת ישראלית ניתן יהיה לשלבה בערך טפטפת כמו גם בערך נטפים. אם יש לך קשר לחברה ותוכל לפעול לשחרור תמונה ברשיון מתאים, זה בחלט יוכל להוסיף לערך. נת- ה- - שיחה 17:14, 23 במרץ 2011 (IST)
- ברצוני לחדד את התשובה: כל אחד רשאי לצלם טפטפת כזו ולהעלות את התמונה לויקיפדיה. מה שחשוב הוא שהצלם יאשר שימוש בתמונה לכל מטרה, כולל מסחרית, כלומר לוותר על מרבית זכויות היוצרים. הוא רשאי לדרוש שיזכירו את שמו בכל שימוש בתמונה. Setreset • שיחה 15:44, 24 במרץ 2011 (IST)
עזרה במדיה ויקי
עריכהאנשי ויקי יקרים - פנו אלי מפרוייקט כל זכות, המריצים ויקי סגורה למטרת סידור ותיעוד נושאי הרווחה והזכויות הסוציאליות בישראל. הם זקוקים לייעוץ לגבי בעיות מסוימות במדיה ויקי - האם מישהו יכול לסייע? זהר דרוקמן - לזכר פול 20:14, 23 במרץ 2011 (IST)
למה אומרים שאם שמים מלח זה סימן שמאוהבים?
עריכהתודה
- השערה:כאשר מאוהבים,מרגישים כמו חולמים ומרוכזים רק באהבה.לכן כאשר מבשלים לא שמים לב למידת המלח.רונאלדיניו המלך - שיחה 21:08, 23 במרץ 2011 (IST)
הסבר על היריסטיקות
עריכה― הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון פסיכולוגיה/3
אינטגרלים שונים( בין פיזיקה לחדו"א)
עריכהשאלה שאני לא יודע לסווג אותה כפיזיקה טהורה- זה יותר שאלה במתמטיקה לדעתי. מה משמעיות והבדלים בין אנטגרל רגיל מA עד B אינטגרל שמסומן עם עיגול (נראה לי קוראים לו אינטגרל במסלול סגור), שנים(שלושה) אינטגרלים רצופים (נראה לי קוראים לזה אינטגרל משולש, אבל אני לא בטוח) ושני אינטגרלים רצופים עם עיגול? תסבירו ברמה הכי בסיסית. לדוגמה אינטגרל מA עד B הוא סכימה של "שטח מתחת לגרף", שזה למעשה מכפלה בין הפונקציה למשתנה שלה. מה אומרים כל האחרים? 79.182.200.123 22:08, 23 במרץ 2011 (IST)
- המשמעות היא תחום אינטגרציה שונה.
- - אינטגרל חד-ממדי על הקטע מ-a ל-b.
- - אינטגרל קווי על המסילה הסגורה .
- - אינטגרל משטחי (אינטגרל על פונקציה של 2 משתנים על משטח מסוים).
- וכן הלאה. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 22:57, 24 במרץ 2011 (IST)
- מה המשמעות הפיזיקלית של כל אחד מהם? ניגד אני החד מימדי בקטע מ-a ל-b אני יכול להגיד שהוא "סכום מכפלות" בין המשתנה התלוי לבלתי תלוי. נגיד כוח במרחק שעליו הוא פעל. אבל את שני האחרים אני לא מבין. ויש עוד סוג שלא רשמלת- כמציירים שני אינטגרלים עם עיגול. 79.183.210.201 09:36, 25 במרץ 2011 (IST)
- לכל אינטגרל יכולים להיות מספר משמעויות פיסיקליות, בגדול מדובר בפעולת סכימה, למשל באינטגרל קווי (שיכול ויכול שלא להיות סגור) אם סוכמים את הכוח לאורך מסלול מקבלים את העבודה. באינטגרל משטחי (שלא חייב להיות מישורי) למשל ניתן לחשב את השטף. אינטגרל משטחי עם עיגול הוא בעצם אינטגרל משטחי סגור, למשל על מעטפת של כדור. באעמצעות אינטגרל משולש שהוא אינטגרל על נפח למשל אפשר לחשב את מסת הנפח ע"י סכימה על פונקציית הצפיפות. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 11:22, 25 במרץ 2011 (IST)
- מה המשמעות הפיזיקלית של כל אחד מהם? ניגד אני החד מימדי בקטע מ-a ל-b אני יכול להגיד שהוא "סכום מכפלות" בין המשתנה התלוי לבלתי תלוי. נגיד כוח במרחק שעליו הוא פעל. אבל את שני האחרים אני לא מבין. ויש עוד סוג שלא רשמלת- כמציירים שני אינטגרלים עם עיגול. 79.183.210.201 09:36, 25 במרץ 2011 (IST)
- אני לא יודעת האם התשובה שלי תעזור יותר מהתשובות שכבר ניתנו כאן, אך אנסה להוסיף עליהן, בתקווה שאוכל לעזור.
- נחשוב על כח משמר. למשל, כח הכבידה. אזי, כח משמר הוא כח המקיים את הכללים הבאים:
- 1. אם הלכת מהנקודה a לנקודה b, האנרגיה שהשקיע הכח היא: האנרגיה בנקודה b (שהיא הפונקציה הקדומה של הכח, כאשר מציבים את השיעורים של הנקודה b), פחות האנרגיה בנקודה a (כנ"ל).
- 2. אם הלכת במסלול סגור, סך האנרגיה שהשקיע הכח היא אפס. ניתן להבין זאת בקלות מהסעיף הקודם, שכן במקרה זה הנקודות a,b שוות.
- במקרה מס' 3, של אינטגרל משטחי, קשה לי להסביר את זה עם כח משמר. לכן, אתקוף את הבעיה מזווית אחרת: המקרה הראשון הוא, כפי שכתב שואל השאלה, השטח שמתחת לגרף. במקרה מס' 3, מדובר בפונקציה דו מימדית, לכן ניתן להסתכל על אינטגרל כפול כעל הנפח ש"מתחת" לגרף.
- מקווה שעזרתי. רותם - שיחה 01:33, 29 במרץ 2011 (IST)
משוואה לוגיסטית
עריכהמישהו יודע מה היא משוואה לוגיסטית( משהו שמראה התפשטות אוכלוסיה ליחידת זמן). והכי חשוב: למה קוראים לה ככה? 79.182.200.123 22:15, 23 במרץ 2011 (IST)
- ראה במעלה הדף: מישהו הבטיח לתרגם את הדף, וטרם קיים. את התשובה לשאלה השניה אינני יודע. עוזי ו. - שיחה 22:43, 23 במרץ 2011 (IST)
יהדות קראית
עריכההיכן קיימים מרכזים רוחניים של הקהילה הקראית בישראל? ירושלים,אשדוד,חדרה,באר שבע,בת ים או רמלה? תודה.
- ראה בערך יהדות קראית Hanay • שיחה 15:34, 24 במרץ 2011 (IST)
- השאלה גרמה לי להתעניין, וקראתי את הערך. מה הן הלכות הכשרות של הקראים? זה לא כתוב. Setreset • שיחה 16:10, 24 במרץ 2011 (IST)
- נסה כאן--הפורטל הראשון של היהודים הקראים בישראל
- השאלה גרמה לי להתעניין, וקראתי את הערך. מה הן הלכות הכשרות של הקראים? זה לא כתוב. Setreset • שיחה 16:10, 24 במרץ 2011 (IST)
www.karaim.net
- תודה! מעניין. אין להם איסור אכילת בשר וחלב יחד [2], אלא פרשנות הרבה יותר מילולית של הפסוק. הייתי שמח אם מישהו שמבין היה מרחיב על זה בויקיפדיה. Setreset • שיחה 10:20, 30 במרץ 2011 (IST)
כוח אלסטי
עריכהמהי הנוסחה לחישוב התארכות הקפיץ? תודה.
- תלוי מה המקרה. יש מקרה של חפץ סטטי שתלוי על הקפיץ, ויש מקרה של תנועה הרמונית על הקפיץ. בשני המקרים האלו הנוסחה שונה, ויש מקרים הרבה יותר מורכבים שלהם נוסחאות אחרות. Setreset • שיחה 16:25, 24 במרץ 2011 (IST)
מהירות חישוב במחשבון של ביטויים זהים
עריכהלמה זמן החישוב של הביטוי [שורש של 1 (סימן שבר במחשבון) 2] במחשבון מדעי casio ארוך משמעותית מזמן החישוב של [שורש 0.5]?
האם זה קשור לשיטת ניוטון-רפסון?
- איזו תשובה נותן המחשבון כששואלים מהו [שורש של 1 (סימן שבר במחשבון) 4] -- האם [1 (סימן שבר במחשבון) 2] או [0.5]? עוזי ו. - שיחה 16:47, 24 במרץ 2011 (IST)
- אולי כי יש לו טבלה של חישובים מוכנים מראש? למשל ניקח את סימן העצרת. מספיק לחשב פעם אחת את העצרות מ0 ועד 69, להכניס אותן לטבלה (מערך) ובכך לחסוך את זמן החישוב מחדש כל פעם. כך גם במקרה שלפנינו שורש 0.5 מחושב מראש, אך שרוצים שהמחשבון יחשב את זה, זה לוקח קצת יותר זמן. Shannen - שיחה 07:29, 25 במרץ 2011 (IST)
- עוזי- התשובה היא 1(סימן שבר) 2 [איך משתמשים בלאטך בויקי בלי המרות מייגעות?]
- Shannen -חשבתי על זה, אבל אותה התופעה מופיעה גם בחישוב של ערכים כדוגמת
- => פחות משניה לעומת שורש 1(סימן שבר) 2^17 -- למעלה משתי שניות.
- כדי להוסיף על המיסתורין - החישוב של האחרון קצר מחישובו של [כחמש שניות!]
- ראשית, LaTeX -- אפשר לכתוב או .
- כדי להבין מה המחשבון עושה, צריך לדעת באיזה מעבד הוא משתמש. נראה שהתוכנה משתדלת לשמור על הטיפוס של מספרים שלמים, ופעולות בשלמים בדרך כלל לוקחות יותר זמן. (עדיין, חמש שניות? יום אחד ימציאו מחשבי-הכיס שיהיו מהירים מבני אדם...) עוזי ו. - שיחה 21:03, 26 במרץ 2011 (IST)
- שני הסנטים שלי.
אני משתמש במחשבון עליו המליצו לי חבריי מן המכינה באוניברסיטה העברית.
מסתבר שבמכינה יש אנשים רציניים (אני לגמרי מתכוון לזה) עם עצות טובות.
אז הם ממש הורו לתלמידי המכינה לרכוש דגם מאוד ספציפי של מחשבון קאסיו.
זהו ה-CASIO fx-570ES.
מעבר לתצוגה טבעית (ולא סימני ^, וכו'), הדבר הזה לא ממצמץ מאף חישוב.
יותר מכך, הוא תמיד מציג לך את התוצא כשבר רציונאלי. ואז אתה לא צריך לגלות ש-0.0714... זה 1/14.
אני באמת ממליץ על המחשבון הזה לכל מי שעוסק רבות בחישובים (פיסיקאים, סטטיסטיקאים). הוא יותר נח מכל תכנה או מחשבון אחר בו נתקלתי. אההה, והוא גם מטנגרל.
בקיצור, כמו שאנשי המכינה קראו לו, סופרמן.
זה הבחורצ'יק, [3] דוד הירושלמי - שיחה 12:44, 28 במרץ 2011 (IST)- דבר מוזר אחר - כשהכנתי תרגול מבוא לאסטרונומיה והדגמתי כיצד ניתן לחשב את רדיוס כדור הארץ בעזרת סרגל, שעון ומחשבון מצאתי שהדיוק שקיבלתי על ידי שימוש בפונקצית הקוסינוס היה טוב משמעותית לעומת השימוש בפונקציית טנגנס... תקציר התרגול, החישוב עליו סיפרתי מופיע בעמוד 3 Amirber - שיחה 22:49, 28 במרץ 2011 (IST)
- אז למרות הפרסום הלא סמוי למחשבון,אני מוכרח להודות שהוא מצוין.העניין הוא שמתמטיקאי אמיתי מחשב בעצמו ולא נותן למחשבון לעשות את העבודה.אני עדיין מעדיף את נוסחת השורשים מאשר המחשבון.רונאלדיניו המלך - שיחה 10:57, 2 באפריל 2011 (IDT)
- וואו, ההבדל באמת גדול. אולי המחשבון מחשב טנגנס כמנת סינוס בקוסינוס, ולכן השגיאה הכוללת גדלה?
- דבר מוזר אחר - כשהכנתי תרגול מבוא לאסטרונומיה והדגמתי כיצד ניתן לחשב את רדיוס כדור הארץ בעזרת סרגל, שעון ומחשבון מצאתי שהדיוק שקיבלתי על ידי שימוש בפונקצית הקוסינוס היה טוב משמעותית לעומת השימוש בפונקציית טנגנס... תקציר התרגול, החישוב עליו סיפרתי מופיע בעמוד 3 Amirber - שיחה 22:49, 28 במרץ 2011 (IST)
- אולי כי יש לו טבלה של חישובים מוכנים מראש? למשל ניקח את סימן העצרת. מספיק לחשב פעם אחת את העצרות מ0 ועד 69, להכניס אותן לטבלה (מערך) ובכך לחסוך את זמן החישוב מחדש כל פעם. כך גם במקרה שלפנינו שורש 0.5 מחושב מראש, אך שרוצים שהמחשבון יחשב את זה, זה לוקח קצת יותר זמן. Shannen - שיחה 07:29, 25 במרץ 2011 (IST)
האם למישהו תשובה לשאלה המקורית? (אם הפעולה היא במס' שלמים, באיזה אופן זה מתבטא בחישוב שלו?)
גואר גאם כמסמיך טבעי
עריכהראיתי ברכיבים של שניצלים של חברה מוכרת, שכתוב מסמיך טבעי בסוגריים גואר גאם, מהוא הגואר גאם? ומהו השפעותיו על הגוף, לטוב או לרע87.69.208.117 17:15, 24 במרץ 2011 (IST)
פוטו-צינקוגראפיה
עריכהנתקלתי במושג "פוטו-צינקוגראפיה" בקשר לשיטת הדפסה של מפות (קרטוגרפיה) בסוף המאה ה-19. אני מחפשת הסבר למונח. תודה Hanay • שיחה 20:19, 24 במרץ 2011 (IST)
שאלה חישובית בכימיה
עריכהנתונה תמיסה של HNO3 בריכוז 0.66M ובו זמנית בעלת ריכוז Ca(NO3)2 בריכוז 1.02M . מהו ריכוז של אניון -NO3 בתמיסה?
לא ברורה לי השאלה עצמה. מה זאת אומרת שיש ריכוז בתוך ריכוז? מה זה אומר? ואיך אני מוצא מזה את הריכוז הכללי של -NO3 ?
79.176.200.206 20:31, 24 במרץ 2011 (IST)
- HNO3 מתרכב עם המים ויוצר אניון NO3-, בריכוז של 0.66M. כאשר Ca(NO3)2 מתמוסס במים נוצרים ביחס 1:2 יוני NO3-, כלומר הריכוז שלהם 2.04M. החיבור ביניהם יוצר את הריכוז הכללי של יוני NO3- שהוא 2.7M. (זכור ש-M זה מול לליטר, כלומר כמות חלקיקים לנפח). Mysterion - שיחה 22:57, 24 במרץ 2011 (IST)
גרדיאנט (שאלה בסיסית בחדו"א)
עריכהאני לא הכי מבין את הפיתרון. למה הגרדיאנט בפסגה הוא אפס. אני מניח שזה כמו שנגזרת מתאפסת בנקודת מקסימום? אבל גרדיאנט הוא לא נגזרת רגילה, אלא לפי שני משתנים. אולי לפי אחד מהם היא תהיה במקסימום ובאחד במינימום?
בנוסף לא הכי ברור לי איך הם הגיעו למספרים. אני צריך לאפס גם את הרכיב בX וגם את הרכיב בY? בקיצור, אם אתם יכולים להסביר לי את התרגיל ( אני יודע שזה ממש קל, אבל זה התרגיל הראשון בחיי שאני פותר עם גרדיאנט). 79.176.200.206 21:55, 24 במרץ 2011 (IST)
- נגזרת כיוונית ניתן לרשום ע"י . התנאי לנקוצת קיצון היא ש(בנקודת הקיצון) בכל כיוון הנגזרת הכיוונית מתאפסת, כלומר: . קל לראות שזה מתקיים אם ורק אם , כלומר: הגרדיאנט של הפונקציה שווה לאפס. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 22:49, 24 במרץ 2011 (IST)
- אתה צודק בהחלט: הגרדיאנט מתאפס כשהנגזרת הכיוונית מתאפסת בכל הכיוונים, אבל בהחלט יתכן שהנקודה אינה נקודת מקסימום אלא דווקא מינימום או נקודת אוכף. הנקודות שבהן הגרדיאנט מתאפס הן "נקודות חשודות"; כדי לקבוע איך הפונקציה מתנהגת בנקודות האלה צריך להעמיק פנימה צעד נוסף, ולהבין את הקירוב הריבועי של הפונקציה באותה נקודה, התלוי בנגזרת השניה (שהיא מטריצה, במקרה זה בגודל 2 על 2). המטריצה הזו קובעת תבנית ריבועית (!) שההתנהגות שלה מעל הממשיים מכתיבה (בדרך כלל) את אופי הנקודה. עוזי ו. - שיחה 23:14, 24 במרץ 2011 (IST)
בסדר. לא הבנתי מה הם עושים בהמשך. מה זה השיפוע התלול ביותר? ומה זה הכיוון שלו? ואיך הם חישבו את זה? סליחה אם השאלות שלי טיפשיות- רק אתמול התחלתי לנסות להבין גרדיאנטים. 109.66.210.243 09:57, 25 במרץ 2011 (IST)
יש בידי קו שהוא קטע סגור. אני רוצה לחצות אותו לשני חצאים שווים. אינטואיטיבית אין בעיה עקרונית - אם בחצי אחד יהיה מעט יותר מבשני, אוריד ממנו כמה שצריך ואוסיף לחצי השני. אבל לכאורה זה לא כך: הרי הנקודה שבה נחצה הקו היא נקודת הקצה של אחד החצאים בלבד, ואם כך אחד החצאים הוא קטע סגור, והשני הוא פתוח למחצה, וקטע סגור הוא גדול מקטע סגור למחצה.
איזה שלב מהטיעון הזה לא נכון? אציין שאני בור במתמטיקה. בברכה, Adieu - שיחה 22:34, 24 במרץ 2011 (IST)
- בלשון מקצועית: מידת לבג, שהיא הכללה של מושג האורך, עבור נקודה היא מידה אפס. כלומר: האורך של נקודה בודדת הוא אפס ולכן נקודה בודדת איננה תורמת לאורך, ואורך הקטע הסגור והפתוח שווים. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 22:46, 24 במרץ 2011 (IST)
- תודה רבה על התשובה המהירה! חשבתי בכיוון הזה, אלא שחבר שחשבתי שמבין בתחום ענה בשלילה לשאלה אם קטע סגור וקטע פתוח שווים בגדלם. אולי באמת הגודל שונה כיון שיש גם גודל חסר מימד, אבל האורך זהה, כיון שהאורך נמדד במידת לבג? Adieu - שיחה 22:50, 24 במרץ 2011 (IST)
- השאלה היא למה אתה מתכוון בגודל. קטעים ב- הנבדלים ביניהם במספר בן-מניה של נקודות שווים הן באורך (מידת לבג) והן בכמות הנקודות (עוצמה). כך שמשתי הבחינות הללו הם שווי גודל. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 22:53, 24 במרץ 2011 (IST)
- כך שבעצם אין שאלה למה אני מתכוון בגודל, כיון שלכל פירוש אפשרי התשובה תהיה שהם שווים בגדלם. הלא כן? :) ושוב, תודה על התשובה! Adieu - שיחה 23:04, 24 במרץ 2011 (IST)
- הקושי אמיתי לגמרי: אי אפשר לפרק קטע סגור לשני קטעים סגורים, וקטע סגור אינו "שווה" לקטע שאינו סגור. עוזי ו. - שיחה 23:17, 24 במרץ 2011 (IST)
- רגע, במה הם לא שווים, אם האורך שווה? איך מתמודדים עם הקושי הזה? מחליטים באופן שרירותי איזה קטע גדול יותר? ידוע לך איפה יש "קריאה נוספת" בנושא? Adieu - שיחה 23:25, 24 במרץ 2011 (IST)
- השאלה היא למה אתה מתכוון במונח "שווים". כל שני קטעים הם בעלי אותה עוצמה, אבל זו לא חכמה; לקטעים יש אותה מידה; אבל הקטעים השונים אינם הומיאומורפיים כמרחבים טופולוגיים, ואינם איזומטריים כמרחבים מטריים.
- לגבי קריאה נוספת, השמועה אומרת שמסתובבת בסביבה איזו אנציקלופדיית-רשת... עוזי ו. - שיחה 23:33, 24 במרץ 2011 (IST)
- תודה! ובכל זאת, האנציקלופדיה המסתובבת לא הניבה מידע ספציפי על הבעיה הזו, גם אם היא תורמת רבות לידע על המושגים הקשורים לה. מסקרן אותי לקרוא על פתרונות אפשריים לבעיה, למרות שההתעניינות שלי היא יותר מההיבט של תולדות המתמטיקה ופחות מההיבט שלה עצמה. Adieu - שיחה 00:02, 25 במרץ 2011 (IST)
- יסלחו לי האביר ועוזי על הפרשנות לדבריהם, אבל אם לסכם: האורך וכמות הנקודות בקטעים זהים. ההבדל נעוץ בתכונות טופולוגיות (שם יש חשיבות למבנה הקבוצה ולא לגודלה). דניאל ב. 00:14, 25 במרץ 2011 (IST)
- מהי "הבעיה"? אם אתה רוצה לפרק את הקטע לקטעים שווי אורך - אין בעיה. אם לקבוצות הומיאומורפיות לא תוכל, כי הקטע קשיר. עוזי ו. - שיחה 03:03, 25 במרץ 2011 (IST)
- תודה! ואם עוד נותרה סבלנות אשאל עוד שאלה: אפשר להדגים באמצעות מקרה קונקרטי מצב שבו יבוא לידי ביטוי חוסר ההומיאומורפיות הטופולוגי הזה? כוונתי לסוג הדוגמאות לבורים, כמו למשל כיפוף הבייגלה לספל או הציורים של ילדים עד גיל 8 שבהם המציאות משתקפת רק באופן טופולוגי ולא אויקלידי. האם בשל אי השוויון הטופולוגי יהיה הבדל בין הספלים שאצור משני חצאי בייגלה? Adieu - שיחה 10:18, 25 במרץ 2011 (IST)
- בקטע סגור יש זוג נקודות (שני הקצוות) שאם נדביק אותן זו לזו נקבל מעגל. לעומת זאת, בקטע חצי סגור אין נקודות כאלה: לכל שתי נקודות שנדביק, נקבל צורת 6 או צורת האות עין (בכתב). עוזי ו. - שיחה 12:04, 25 במרץ 2011 (IST)
- תודה על הכל, ושבת שלום. Adieu - שיחה 14:16, 25 במרץ 2011 (IST)
- בקטע סגור יש זוג נקודות (שני הקצוות) שאם נדביק אותן זו לזו נקבל מעגל. לעומת זאת, בקטע חצי סגור אין נקודות כאלה: לכל שתי נקודות שנדביק, נקבל צורת 6 או צורת האות עין (בכתב). עוזי ו. - שיחה 12:04, 25 במרץ 2011 (IST)
- תודה! ואם עוד נותרה סבלנות אשאל עוד שאלה: אפשר להדגים באמצעות מקרה קונקרטי מצב שבו יבוא לידי ביטוי חוסר ההומיאומורפיות הטופולוגי הזה? כוונתי לסוג הדוגמאות לבורים, כמו למשל כיפוף הבייגלה לספל או הציורים של ילדים עד גיל 8 שבהם המציאות משתקפת רק באופן טופולוגי ולא אויקלידי. האם בשל אי השוויון הטופולוגי יהיה הבדל בין הספלים שאצור משני חצאי בייגלה? Adieu - שיחה 10:18, 25 במרץ 2011 (IST)
- תודה! ובכל זאת, האנציקלופדיה המסתובבת לא הניבה מידע ספציפי על הבעיה הזו, גם אם היא תורמת רבות לידע על המושגים הקשורים לה. מסקרן אותי לקרוא על פתרונות אפשריים לבעיה, למרות שההתעניינות שלי היא יותר מההיבט של תולדות המתמטיקה ופחות מההיבט שלה עצמה. Adieu - שיחה 00:02, 25 במרץ 2011 (IST)
- רגע, במה הם לא שווים, אם האורך שווה? איך מתמודדים עם הקושי הזה? מחליטים באופן שרירותי איזה קטע גדול יותר? ידוע לך איפה יש "קריאה נוספת" בנושא? Adieu - שיחה 23:25, 24 במרץ 2011 (IST)
מודל הפילטר של ברודבנט
עריכהשלום עליכם, קראתי תיאור של 2 שורות, לא ברור בכלל (זה מופיע מספר), אבל לא הבנתי ממנו כמעט כלום, מישהו בבקשה יכול לבאר לי את המושג?,
עם איזו דוגמנת קטנטונת?,
תודה.
- באיזה תחום מדובר? מדעי החברה? הנדסת חשמל? Setreset • שיחה 07:04, 25 במרץ 2011 (IST)
- קרא בויקי באנגלית Donald Broadbent. Nachum - שיחה 11:06, 25 במרץ 2011 (IST)
איך מציגים וקטור בקואורדינטות כדוריות?
עריכהניגד וקטור בקוארדינטות קרטזיות ניתן להציג כ . איך אני מציג את בצורה "מפורשת"(או איך שקוראים לזה) בקואורדינטות כדוריות? 109.66.210.243 13:02, 25 במרץ 2011 (IST)
א) איך אתה יודע?
ב) למה אין ביטוי לטטה ופי? 109.66.210.243 13:21, 25 במרץ 2011 (IST)
- וקטור הוא אוניברסלי ואינו תלוי במערכת צירים, מערכת צירים כדורית מבוססת על כך שכל וקטור יצויין בכיוון כמובן ש-r יכול להיות רק חיובי. טטה ופי באות לידי ביטוי בתוך ביחס למערכת צירים קרטזית. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 13:26, 25 במרץ 2011 (IST)
מסובך רצח... קראתי את הערך, עדיין לא מובן לי איך אני מציג פונקציה וקטורית, לדוגמה בקואורדינטות כדוריות. לרשום לא מוסר שום מידע, בזמן שלרשום מוסר מידע לגבי ערך של F בכל נקודה . לדוגמה . איך אני אמור לראות משהו בהצגה של : ?
109.66.210.243 13:34, 25 במרץ 2011 (IST)
- באופן כללי השימוש בקואורדינטות כדוריות נועד לפשט פעולות, למשל נניח שרוצים לעשות אינטגרל על כדור, יותר קל לעשות את זה בקואורדינטות כדוריות, כדי לראות את הווקטור צריך יותר להבין מהי מערכת הצירים, כמובן שיותר קל לראות במערכת צירים קרטזית.
- וקטור היחידה של מערכת הצירים הכדורית ביחס למערכת הצירים הקרטזית מכוון בכיוון הווקטור שרצית כלומר אם במערכת קרטזית הווקטור הוא אז
, ואילו כלומר ניצב לו ומקביל למישור x-y ובנוסף ניצב לשניהם לפי מערכת ימנית. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 13:57, 25 במרץ 2011 (IST)
- מה שאתה מפספס, ואני חושש שגם מי שענה לך פספס איכשהו (לפחות בתשובה) זה כמה נקודות:
- רק וקטור המיקום ייכתב במערכת כדורית כ
- מה שכתבת זה לא וקטור! אלה הקואורדינטות של הנקודה. בצורת הכתיבה הן מתחבאות בתוך וקטור היחידה.
- באופן כללי צריך בכל נקודה למצוא את הקשר (השונה!) בין וקטורי היחידה הקרטזיים, לוקטורי היחידה הכדוריים. למשל על ציר x, כלומר כאשר אז, , אבל על ציר y, שם הביטויים שונים! פה דווקא
- לכן אפילו וקטור קבוע כמו , במערכת כדורית יוצג כפונקציה. זה כי בכל נקודה ונקודה, הפירוק של יהיה שונה. אם אפילו נגביל את עצמנו רק למישור x-y, עדיין שם , ולכן
- eman • שיחה • ♥ 16:56, 25 במרץ 2011 (IST)
מה זה pKa?
עריכהמה הקשר שלו ל-pH? למה ויקיפדיה מציינת pKa במקום pH בכל כך הרבה ערכים? למה אין שום ערך שמסביר מה זה בכלל pKa?
- כיוון שהידע שלי בכימיה בסיסי אני אפנה אותך לen:Acid dissociation constant, אולי מישהו אחר יוכל להסביר את זה במילים פשוטות. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 14:45, 25 במרץ 2011 (IST)
- בלי להבין הרבה בכימיה ראו גם את משוואת הנדרסון-האסלבאך. Shannen - שיחה 14:53, 25 במרץ 2011 (IST)
- מעניין, כשלמדתי כימיה לא נתנו שם למשוואה, טוב לדעת שעוד מישהו זכה... ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 14:59, 25 במרץ 2011 (IST)
- בצורה פשוטה (כזכור לי מימי בתואר ראשון...): pK משמעותו מינוס לוגריתם הריכוז. pH הוא מינוס לוגריתם הריכוז של יוני מימן. pKa הוא מינוס לוגריתם הריכוז של חומר a. יואלפ - שיחה 09:07, 27 במרץ 2011 (IST)
- מעניין, כשלמדתי כימיה לא נתנו שם למשוואה, טוב לדעת שעוד מישהו זכה... ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 14:59, 25 במרץ 2011 (IST)
- בלי להבין הרבה בכימיה ראו גם את משוואת הנדרסון-האסלבאך. Shannen - שיחה 14:53, 25 במרץ 2011 (IST)
הרמב"ם
עריכהבאיזה תפקיד שימש בחצר המלכות במצרים? תודה.
- בתפקיד רופא. --וידנפלד - שיחה 16:56, 26 במרץ 2011 (IST)
- במכתב לאבן תיבון, הרמב"ם מתאר את סדר יומו כך: "כי תוכן ענייני כמו שאספר לך אני שוכן במצרים והמלך שוכן באל קאירה, ובין שני המקומות שני תחומי שבת, ולי על המלך מנהג כבד מאד: אי אפשר לי מבלתי ראותו בכל יום בתחילת היום; אמנם כשימצאהו חולשה או יחלה א' מבניו או אחת מפלגשיו לא אסור מאלקאירה, ואני רוב היום בבית המלך. ואי אפשר לי גם כן מפקיד אחד או שני פקידים יחלו, ואני צריך להתעסק ברפואתם; כללו של דבר, כל יום ויום אני עולה לאלקאירה בהשכמה, וכשלא יהיה שם שום מכשול ולא יתחדש שם שום חדוש אשוב למצרים אחר חצי יום; ... ואמצא האכסדראות כלן מלאות בני אדם, גוים ויהודים בהם, חשוב ובלתי חשוב, ושופטים ושוטרים ואוהבים ושונאים ערב רב ידעו את עת שובי... ואצא לרפאתם ולכתוב להם פתקות ונוסחאות רפואות חלייהם, לא יסור הנכנס והיוצא עד הלילה" עוזי ו. - שיחה 20:51, 26 במרץ 2011 (IST)
- מה מקור המכתב? קישור יתקבל בברכה --פו-איי - שיחה 20:48, 27 במרץ 2011 (IST)
- מקור במובן ההסטורי - איני יודע; אבל המכתב הזה מצוטט ברשת במקומות רבים; למשל כאן. עוזי ו. - שיחה 21:14, 28 במרץ 2011 (IST)
- עוזי ידוע לך למה מתכוון הרמבם כשהוא אומר שהוא במצרים? הרי הוא כנראה מתכוון לעיר או אזור מסוים ולא למדינה. תודה
- אני מניח שמדובר בתחום העיר, כלומר פרברי קהיר דאז.
- אגב, המכתב מצוטט (כאן) בהקדמה להלכות דעות שכתב שמריהו ליב הורביץ, שכנראה לא שיחק די משחקים בליגה השניה. עוזי ו. - שיחה 13:32, 29 במרץ 2011 (IST)
- מקור למי שמחפש, במהדורת "אגרות הרמב"ם", הוצאת שילת - הציטוט הרלוונטי מופיע באיגרת ל"ב, עמוד תק"נ. מידע על נוסח האיגרת וכתבי היד מופיע מעמוד תקי"א. (ספר אלקטרוני קיים במאגר כותר, לגולשים המנויים או לגולשים מרשת אוניברסיטאית/ספרייה) בן-חנוך - שיחה 14:32, 30 במרץ 2011 (IST)
- ולמי ששאל - הרמב"ם גר בפוסטאט, פרבר של קהיר, שכונה מצר/מצרים, כשם הארץ. (מקור: "אגרות הרמב"ם" מהדורת שילת, עמוד תק"נ, הערה 10) בן-חנוך - שיחה 14:34, 30 במרץ 2011 (IST)
- מקור למי שמחפש, במהדורת "אגרות הרמב"ם", הוצאת שילת - הציטוט הרלוונטי מופיע באיגרת ל"ב, עמוד תק"נ. מידע על נוסח האיגרת וכתבי היד מופיע מעמוד תקי"א. (ספר אלקטרוני קיים במאגר כותר, לגולשים המנויים או לגולשים מרשת אוניברסיטאית/ספרייה) בן-חנוך - שיחה 14:32, 30 במרץ 2011 (IST)
- עוזי ידוע לך למה מתכוון הרמבם כשהוא אומר שהוא במצרים? הרי הוא כנראה מתכוון לעיר או אזור מסוים ולא למדינה. תודה
- מקור במובן ההסטורי - איני יודע; אבל המכתב הזה מצוטט ברשת במקומות רבים; למשל כאן. עוזי ו. - שיחה 21:14, 28 במרץ 2011 (IST)
- מה מקור המכתב? קישור יתקבל בברכה --פו-איי - שיחה 20:48, 27 במרץ 2011 (IST)
מציאת קטע-הרצאה הסברתית על ישראל.
עריכהנערכה הרצאה במקום מסוים ובו עלתה השאלה על זכות קיום היהודים בא"י.אחד המרצים עלה וסיפר שמשה("משה בתיבה") הסתובב בישראל ואז הגיע אליו ערבי(לא זוכר בדיוק אם זה היה ערבי).מישהו עצר את המרצה ואמר שזה לא הגיוני כי באותה תקופה לא היו ערבים בארץ ישראל.המרצה סיים את דבריו ואמר "i rest my case".
מישהו מכיר את הקטע הזה,אני מחפש אותו כבר כמה זמן.
- אני לא בטוח שסיפרתי את זה נכון אבל העיקרון הוא כזה.
תודה מראש
- שמעתי כמה גרסאות לבדיחה כזו. אני לא בטוח שיש כאן יותר מבדיחה. יואלפ - שיחה 09:09, 27 במרץ 2011 (IST)
- אכן בדיחה מוכרת. ראה נוסח סביר שלה כאן (הכותרת "דיון בעצרת האום"). Magister • שיחה 20:51, 27 במרץ 2011 (IST)
בזיון שיהודים בארץ ישראל יודעים מי זה משה בגלל "משה בתיבה"...
שטף, קאורדינטות גליליות
עריכהאין לי מושג. בערך שטף כתוב:
בערך על קואורדינטות גליליות כתוב :
האם מזה ניתן להסיק ש ?
בהנחה שזה נכון, אין לי מוגש איך ממשיכים אם האינטגרל. 109.66.210.243 22:24, 25 במרץ 2011 (IST)
- . Keleti - שיחה 10:32, 26 במרץ 2011 (IST)
- מן הסתם. איך אני ממשיך? או שאולי יש דרך אחרת מזאת שאני ניסיתי ללכת בה? 79.183.208.223 12:04, 26 במרץ 2011 (IST)
- תעשה שוב את הדיברגנס. הוא לא שווה למה שרשמת. Keleti - שיחה 17:18, 26 במרץ 2011 (IST)
- מן הסתם. איך אני ממשיך? או שאולי יש דרך אחרת מזאת שאני ניסיתי ללכת בה? 79.183.208.223 12:04, 26 במרץ 2011 (IST)
שוב עזרה ביוריסטיקות
עריכה― הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון פסיכולוגיה/3
חיבור כבל HDMI
עריכהשלום לכם,
חיברתי המחשב לטלוויזיה HDMI.
זה חובר ל HDMI1 ועליו אני נמצא עם השלט...
כשאני פותח סרט במחשב, אינו מופיע בטלוויזיה גם כן,
מדוע זאת?,
מה עליי לבדוק? \ לעשות?.
אנא עיזרו לי למען אוכל לצפות סוף סוף בסרטים על מסך הטלוויזיה...
תודות מראש!.
- נסה להגדיר במחשב לאן משודרת התמונה (אצלי זה נעשה עם כפתורי Windows+P). יואלפ - שיחה 09:11, 27 במרץ 2011 (IST)
מחפש ספרים בעברית על
עריכההערך שלא תורגם לעברית - Atomic bombings of Hiroshima and Nagasaki. מאות רבות של ספרים על השואה קיימים בעברית ועל גרמניה הנאצית ולעומת זאת על השואה של היפנים במלחמה זו נכתב מעט מאוד. אני מכיר את ספרו של ג'ון הרסי, "הירושימה: סיפורם של שישה ניצולים" ורק אותו. יש עוד ספרים בנושא? 84.109.146.108 12:09, 26 במרץ 2011 (IST)
- ישנם הערכים ילד קטן ואיש שמן. בכל אופן, בחיפוש בגוגל מצאתי גם את הספר "הירושימה במבט אחר" של יעקב עמית. תומר - שיחה 13:10, 26 במרץ 2011 (IST)
- ליפנים, על-אף מספר ההרוגים הרב בהפצצות על יפן, לא היתה שואה.
היתה שם מלחמה.
הם הפציצו את האמריקאים, האמריקאים הפציצו אותם חזרה, והרבה אנשים איבדו את חייהם במהלך הדברים.
ללא ספק, נגרם סבל רב לתושבי יפן.
גם לתושבי ארה"ב, בריטניה, אוסטרליה וניו-זילנד שלחמו באוקיינוס השקט.
שואה, לא היתה שם.
דוד הירושלמי - שיחה 22:56, 26 במרץ 2011 (IST)
שאלה במודלים חישוביים
עריכההאם ניתן להמיר כל DFA ל-DFA שקול אחר שבו יש רק מצב מקבל בודד? אם כן, איך? תומר - שיחה 16:20, 26 במרץ 2011 (IST)
- אתה פשוט יוצר "בור מקבל" (sink, מסומן בד"כ ב- ). מכל מצב מקבל אחר, אתה שולח את כל המעברים המקבלים (כולל מעברים עצמיים), לאותו מצב .
שתן
עריכהתוך כמה זמן מאז צאתו של השתן הוא מפסיק להיות סטרילי???? בדקתי בערך וכתוב "לאחר צאתו", מיד אחר צאתו או כמה דקות אחרי זה?? תודה מראש 89.138.54.43 18:08, 26 במרץ 2011 (IST)
- זה לא שאלה של זמן אלא של אפשרות למגע עם חיידקים. לעניות דעתי, ברגע שהשתן יוצא מהשופכה הוא כבר לא בהכרח סטרילי. אם מחטאים את האיזור ומשתינים לתוך כוס סטרילית אז הוא ישאר סטרילי. ואם יש מחלות כליות השתן אינו סטרילי עוד בגוף. גילוי נאות: המשיב אינו רופא אנונימי17 - שיחה 02:17, 27 במרץ 2011 (IST)
- סטרילי פירושו - נקי מכל מיקרואורגניזם כמו חיידק, וירוס, טפיל, פטריה וכו'. חוץ ממקרים בודדים וחריגים, השתן לעולם אינו סטרילי. כבר בשלפוחית השתן יש מיקרואורגניזמים (לא בהכרח מזיקים)והשופכה (שהיא, כידוע, פתוחה לעולם החיצון) מכילה גם מיקרואורגניזמים שונים. לסיכום - כמעט תמיד השתן יוצא כבר מהגוף לא סטרילי. ד"ר --וידנפלד - שיחה 15:20, 27 במרץ 2011 (IST)
רשימות יהודים/ערבים?- שאלה
עריכהאיך הולך הגיוס במדינת ישראל? איך משרד הביטחון יודע אם מישהו הוא יהודי וחובה לגייסו, או מישהו הוא ערבי והוא פטור מגיוס? האם יש רשימה של אזרחים לפי שייכות דתית-לאומית? כלומר כל אזרח במדינה מסווג לפי מוצא אתני?
ומה עם בני נישואי תערובת? איך הם רשומים? נגיד מישהו שאימו יהודיה ואביו ערבי - האם הוא רשום כערבי או יהודי? ומה עם גיוסו - יגויס או לא? ומה עם בני לאומים אחרים שהתחתנו עם יהודים? נגיד אנשים שעלו ממדינה אחרת ואחד מהוריהם יהודי? אני יודע שהם כן מגויסים, כלומר יש גם בסיס נתונים של שושלת משפחתית לכל אזרח, בו מתייחסים למוצאם האתני של הוריו והורי הוריו? איך העניין מתנהל טכנית? 79.178.211.117 18:13, 26 במרץ 2011 (IST)
- כן, במשרד הפנים יש את מרשם האוכלוסין שבו רשומים הלאום והדת של כל תושב. כל מי שרשום כמוסלמי פטור אוטומטית מגיוס, על ידי צו כללי של שר הביטחון.
- ערבים יכולים להגיש בקשה להתגייס, והם יזומנו לצו ראשון ויראיינו אותם. אם אנשי לשכת הגיוס יתרשמו שהם יכולים לתרום לצה"ל, הם יגייסו אותם. בדואים ודרוזים רבים משרתים בצה"ל. היו מקרים של ערביי ישראל ששירתו בצה"ל, אך הם נחשבים לחריגים.
- לגבי מישהו שנולד בנישואי תערובת, בודקים מה הם הלאום והדת שנרשמו עבורו כשהוא נולד. אם הוא נרשם כמוסלמי, הוא פטור מגיוס. אחרת, הוא מזומן לצו ראשון, ובראיון מחליטים האם להמשיך איתו את תהליך הגיוס.
- בברכה, -- גבי • שיח 21:06, 28 במרץ 2011 (IST)
משוואה יונית נטו+עוד שאלה
עריכהמישהו מכיר את המונח "משוואה יונית נטו"? נגיד שאלה בכימיה - כתוב את המשוואה היונית נטו עבור התגובה של תמיסת עופרת ניטראט (Pb(NO3)2)ותמיסת נתרן יודיד (NaI) , בהנחה שיון היוד (-I) הוא שיוצר את משקע.
מה הכוונה בשאלה? 79.183.199.118 19:50, 26 במרץ 2011 (IST)
- במשוואה יונית נטו כוללים רק את היונים המגיבים בתגובה (במקרה הזה - שיקוע), ולא את היונים שאמנם קיימים במערכת אך לא מגיבים (יונים משקיפים).
שאלה:
כאשר נשרוף 1gr של החומרים המופיעים מטה, באיזה מקרה יתקבל H2O במשקל הרב ביותר
- C10H8
- C6H5OH
- C2H5OH
- CH4
- אין מספיק נתונים בכדי לקבוע
אשמח להסבר. 79.183.198.110 23:15, 26 במרץ 2011 (IST)
מרחב לא פיסיקאלי
עריכהוגם לא מתמטי :)! המרחב(-זמן)הוא אינו פיסיקאלי. אם כך, איך מסות/גופים פיסיקאליים יכולים להיות באינטראקציה איתו (למשוך/למתוח אותו)?
- מה זה להיות "פיזיקלי"? ולמה אתה חושב שהמרחב-זמן אינו כזה? דניאל ב. 22:35, 26 במרץ 2011 (IST)
- הוא לא עשוי מכלום, זה פשוט מרחב, איך מסה יכולה להשפיע? (במיוחד אם אמורים להיות גרביטונים שמושכים - את מה?)46.117.247.221 03:46, 27 במרץ 2011 (IST)
- לעניות דעתי נראה, שתורת היחסות מתארת עובדה, שהמטריקה של המרחב אכן תלויה בתכולותו. היא איננה מספקת הסבר מדוע זה נכון. זה אולי נשמע מתחמק אבל אם תחשוב על זה זה לא הסבר פחות טוב ממהסבר על הכח החשמלי, למשל. גם כאן איננו יודעים מדוע הפוטון מפעיל כח על מטען חשמלי. הפיסיקה מנסה לבנות תורה שתסביר את כל העובדות כמערכת עקבית וללא סתירות, ובאופן שיתאים למציאות. היא איננה מסוגלת או מנסה (לדעתי) להסביר מדוע. ראה עוד על כך בנספח לספרו של יובל שטייניץ: טיל לוגי מדעי לאלוהים ובחזרה. משה פרידמן - שיחה 12:25, 27 במרץ 2011 (IST)
- הבעיה נשארת משום שאני לא מבקש לדעת מדוע או אם יש תכלית אלא באיזו שרשרת סיבתית-פיסיקאלית עצמים פיזיקאליים משפיעים על 'מרחב'. ייתכן שצריך קודם לברר מהו אותו מרחב, טוב יותר ממה שעשינו עד כה.46.117.247.221 14:08, 27 במרץ 2011 (IST)
- התשובה הפשוטה היא, שהמרחב הוא כן "פיזיקלי". הפיזיקה לא עוסקת רק בדברים מוחשיים. דניאל ב. 14:13, 27 במרץ 2011 (IST)
- והלא פשוטה? באיזה מובן הוא פיסיקאלי? לא אמרתי מוחשי, ברור שגלים אלקטרומגנטיים בתדר גבוה מאוד או נמוך מאוד אינם מוחשיים לנו, לדוגמא
- אין שרשרת. תורת היחסות הכללית מניחה את העובדה הזו כאקסיומה. כלומר, תורת היחסות הכללית מניחה שכח הכובד אינו אלא תצפית שלנו על מטריקה לא אוקלידית של המרחב, המושפעת מהתפלגות המסה. זו הנחת עבודה, ולכן, לפי מיטב הבנתי (המצומצמת, יש להודות), היא איננה יכולה לטעון דבר לגבי השאלות ששאלת. משה פרידמן - שיחה 14:51, 27 במרץ 2011 (IST)
- אז למה אתה קורה משהו פיזיקלי? אתה צריך לתת הגדרה מדויקת כדי שניתן יהיה לענות לך על השאלה. אחרת אנחנו סתם משחקים במילים. דניאל ב. 14:55, 27 במרץ 2011 (IST)
- התשובה הפשוטה היא, שהמרחב הוא כן "פיזיקלי". הפיזיקה לא עוסקת רק בדברים מוחשיים. דניאל ב. 14:13, 27 במרץ 2011 (IST)
- הבעיה נשארת משום שאני לא מבקש לדעת מדוע או אם יש תכלית אלא באיזו שרשרת סיבתית-פיסיקאלית עצמים פיזיקאליים משפיעים על 'מרחב'. ייתכן שצריך קודם לברר מהו אותו מרחב, טוב יותר ממה שעשינו עד כה.46.117.247.221 14:08, 27 במרץ 2011 (IST)
- לעניות דעתי נראה, שתורת היחסות מתארת עובדה, שהמטריקה של המרחב אכן תלויה בתכולותו. היא איננה מספקת הסבר מדוע זה נכון. זה אולי נשמע מתחמק אבל אם תחשוב על זה זה לא הסבר פחות טוב ממהסבר על הכח החשמלי, למשל. גם כאן איננו יודעים מדוע הפוטון מפעיל כח על מטען חשמלי. הפיסיקה מנסה לבנות תורה שתסביר את כל העובדות כמערכת עקבית וללא סתירות, ובאופן שיתאים למציאות. היא איננה מסוגלת או מנסה (לדעתי) להסביר מדוע. ראה עוד על כך בנספח לספרו של יובל שטייניץ: טיל לוגי מדעי לאלוהים ובחזרה. משה פרידמן - שיחה 12:25, 27 במרץ 2011 (IST)
- הוא לא עשוי מכלום, זה פשוט מרחב, איך מסה יכולה להשפיע? (במיוחד אם אמורים להיות גרביטונים שמושכים - את מה?)46.117.247.221 03:46, 27 במרץ 2011 (IST)
אלה לא משחק מילים. אם יש השפעה פיזיקאלית על המרחב על ידי גלי כבידה, ואלה גם משפיעים על חומר-אנרגיה אז יש משהו משותף לכל אלה. אם בלון מתנפח המרחק בין המולקולות גדל, אם המרחב נמתח מה בדיוק קורה?--46.117.247.221 23:36, 27 במרץ 2011 (IST)
- ביחסות כללית הכבידה היא רק עיקום של המרחב-זמן, וכוח הכובד שפועל על מסות במכניקה ניוטונית לא קיים. אין הכוונה שבנוסף לזה שפועל כוח כובד על מסות הוא פועל גם על המרחב הריק. Keleti - שיחה 12:33, 28 במרץ 2011 (IST)
- כוח הכובד הניוטוני לא קיים, אוקיי. איך מסה גורמת למרחב להתעקם? (זה בניגוד לסייפא)
- מה ז"א איך? איך במכניקה ניוטונית מסה גורמת למסה אחרת להימשך אליה וזה לא מפריע לך? איך ביחסות פרטית אורך של גופים מתקצר וזה לא מפריע לך? Keleti - שיחה 20:43, 28 במרץ 2011 (IST)
- ועוד איך מפריע לי. וזה מבדיל פיזיקאים שנודעים בעולם לסתם פיזיקאים. או שרוצים להבין איך עובד העולם או שרוצים סתם לעשות חישובים לשם חישובים.
- מה ז"א איך? איך במכניקה ניוטונית מסה גורמת למסה אחרת להימשך אליה וזה לא מפריע לך? איך ביחסות פרטית אורך של גופים מתקצר וזה לא מפריע לך? Keleti - שיחה 20:43, 28 במרץ 2011 (IST)
- כוח הכובד הניוטוני לא קיים, אוקיי. איך מסה גורמת למרחב להתעקם? (זה בניגוד לסייפא)
המכניקה הניוטונית פסולה, והיום מדברים על גרביטונים שמושכים מסות אחרות. פעם קראתי על כיווץ הגוף אבל אני כבר לא זוכר מה נאמר שם.
- אני שב וממליץ לך בחום על הנספח בספר של שטייניץ. בעצם על כולו. אגב, אתה פיסיקאי? משה פרידמן - שיחה 12:15, 29 במרץ 2011 (IST)
- אם הייתי פיזיקאי הייתי שואל את השאלות האלה? כי אם כן אז מצב הפזיקה בארץ רע מאוד, הרי אלה שאלות ממש בסיסיות. [ומתמטיקה היא לא הסבר לכלום!]. כשסיפרת לי על הספר הזמנתי אותו והיום אני אמור לאסוף אותו מהספרייה, אם כי השאלה שלי היא לא על מדוע אלא איך המרחב-מסה משפיעים ומושפעים. תודה!--מני111 - שיחה 15:16, 29 במרץ 2011 (IST)
- אני שב וממליץ לך בחום על הנספח בספר של שטייניץ. בעצם על כולו. אגב, אתה פיסיקאי? משה פרידמן - שיחה 12:15, 29 במרץ 2011 (IST)
- הוא מתמטי , יש לו 3 ממדים בגדול , ולמתמטיקה יכולה להיות יותר ממדים. ―אנונימי לא חתם
- מומלץ לקרוא: "The Fabric of the Cosmos" מאת Brian Grrene. הוא דן בדיוק בשאלות האלה. אין שם תשובה, אבל יש כיווני מחקר עדכניים (כולל השערות כמו העיקרון ההולוגרפי). אלעזר, מפר את תנאי החסימה --132.69.136.27 17:31, 28 במרץ 2011 (IST)
תודה--מני111 - שיחה 21:58, 28 במרץ 2011 (IST)
- בסופו של דבר, המרחב צריך להיות עשוי ממשהו כדי שיושפע על ידי משהו, לא?מני111 - שיחה 15:16, 29 במרץ 2011 (IST)
- פילוסוף יקר, אם אתה יודע אנגלית, הסרטון הזה של ריצ'רד פיינמן יעזור לך. Keleti - שיחה 09:45, 31 במרץ 2011 (IST)
בלון
עריכההאם "התפנצ'רות" הבלון נובעת עקב בריחת האוויר דרך הקשר, או דרך גוף הבלון? סול במול - שיחה 21:22, 26 במרץ 2011 (IST)
- בלון שמתרוקן מאוויר ולא חוזר למידותיו המקוריות, אלא תמיד נשאר קצת מנופח, האוויר בורח בו מהדפנות וההתרוקנות של האוויר מפסיקה כשהדפנות הופכות צפופות בשל בריחת האוויר. אם הבלון מתרוקן לחלוטין מאוויר הרי שהאוויר בורח (גם) מהקשר (בהנחה שזה אינו מתהדק עם התרוקנות האוויר). בברכה, --איש המרק - שיחה 14:30, 27 במרץ 2011 (IST)
כל מד"ר פרידה היא מדוייקת?
עריכהיש לי טענה שאני לא מצליח להוכיח. "כל משווה הניתנת להפרדה היא מדוייקת".
הדרך שלי: כל משווה פרידה ניתנת לכתיבה כ , לכן ומכן ש . כלומר אני צריך להראות שהנגזרת של לפי y היא אפס. אבל זה לאו דווקא נכון... אולי נגזרת של g(y) לפי y זה גודל שונה מאפס. 79.183.199.118 22:06, 26 במרץ 2011 (IST)
מותר לפסיכולוג ללמד אותי איך להפנט את עצמי?
עריכהכותרת
- תקרא כאן [4] ותספר לנו--פו-איי - שיחה 20:57, 27 במרץ 2011 (IST)
כשרות ומיקרוסקופים
עריכהשלום, בני אדם הרי, בעת אכילתם, אוכלים חיידקים ואף חיות זעירות יותר מאלו שניתן לראות בזכוכית מגדלת, אם כך, הם ניזונים ממזון שאינן כשר בעליל, תמיד, כי על הכל יש חיידקים..
בדיוק כשם שלוויתן ניזון מפלנקטון...
דעתכם אנא,
ברכות.
- למרבה המזל, קיומם של חיידקים לא היה ידוע למי שכתב את התורה ולכן הם אינם אסורים לאכילה. אנונימי17 - שיחה 02:00, 27 במרץ 2011 (IST)
- יש עקרון הלכתי בשם "לא ניתנה תורה למלאכי השרת", שמשמעו שתורה ניתנה לבני אדם לפי היכולות והכלים שלהם, ולא למומחים בעלי אמצעי עזר, ועל כן בעלי חיים שאינם נראים בעין רגילה אינם נחשבים לבעלי חיים האסורים באכילה. אאל"ט ההתיחסות לבעל החיים האסור באכילה בעל הגודל הקטן ביותר היא אל נמלה. ראו גם צמצום (הלכה)#דיוק במידות של תורה נת- ה- - שיחה 11:10, 27 במרץ 2011 (IST)
שלום, אבל לא צריך להיות מלאך בשביל לגלות קיומם של מיקרובים...
ככה שהעיקרון הזה אינו עובדתי...
- העיקרון עובדתי מאוד שרק מה שנראה לעיניים רגילות ולא מצוידות באמצעי עזר, אסור. אפילו זכוכית מגדלת וקל וחומר מיקרוסקופ!
לפי מי?... לפי מי שנוח לו לחשוב כך?.
מפה/תרשים המציגים את צפיפות הבניינים בעיר
עריכהשלום.
רציתי לשאול בבקשה איך קוראים למפה/תרשים המציגים את צפיפות המבנים בעיר ?. תודה פארוק - שיחה 03:05, 27 במרץ 2011 (IST)
מה פירוש המילה יאצ"ט?
עריכהמה פירוש המילה יאצ"ט? ―אנונימי לא חתם
- כנראה שזה ראשי תיבות של יארצייט, השם ביידיש ליום השנה. DGtal 09:38, 27 במרץ 2011 (IST)
ראשי תיבות של מה? ―אנונימי לא חתם
- יאר--שנה צייט--זמן. באידיש יום השנה.
השאלה שלי הייתה - מהם ראשי התיבות של יאצ"ט? ―אנונימי לא חתם
- יאצ"ט זה ראשי תיבות, ליתר דיוק - קיצור, של יארצייט - קיצורים וראשי תיבות, בפרט הארכאים שבהם, לא תמיד מתנהגים לפי הכללים שאנחנו רגילים להם. DGtal 14:34, 27 במרץ 2011 (IST)
ביולוגיה מתמטית
עריכהשלום חברים,
אני ממש לא יודע אם זה המקום לשאול אבל העניין הוא כזה.
אני בוגר תואר ראשון במתמטיקה שימושית ואני מעוניין ללמוד לתואר שני(אני משוגע-אני יודע).
בכל אופן אני מתעניין בכתיבת תיזה בביולוגיה מתמטית.מישוה מכיר פקולטה בארץ בה יש מנחה מתאים?
המידע שאני דולה באינטרנט הוא מצומצם עד לא קיים.
אגב,אני מכיר את הפקולטה למדעי המוח בעברית,חישוביות עצבית וכו' אבל הבנתי שזה יותר מדעי המחשב וזה פחות מדבר אלי.
תודה
- אני מכיר מנחה שרוצה להתחיל פרויקט בתחום, אבל ייתכן שיש אוריינטציה למדעי המחשב. אם אתה מעוניין, אנא הרשם ושלח לי מייל דרך הקישור מיוחד:שליחת דואר למשתמש/דניאל ב.. דניאל ב. 12:09, 27 במרץ 2011 (IST)
- ראה למשל כאן. עוזי ו. - שיחה 12:20, 27 במרץ 2011 (IST)
תודה לשניכם אני אבדוק את שתי האפשרויות
הרי האלפים
עריכהבאיזו עיר בצרפת מסתיימים הרי האלפים?
- לפי מה נמדד קו הסיום הנ"ל? ראה מידע נוסף בויקיפדיה האנגלית --Jys - שיחה 05:35, 28 במרץ 2011 (IST)
למבינים בצילום – Maximum land aperture
עריכהבתמונות בוויקיפדיה לפעמים יש למטה מידע על התמונה לפי תגי exif. חלק מתרגומי התגים לעברית לא מדויק ואני מתקן אותם עכשיו. בין היתר יש שם "Maximum land aperture". אני לא מבין גדול בצילום, אבל יודע ש־aperture זה מִפתח. אבל לְמה בדיוק מתייחסת פה המילה land? איך לתרגם את לעברית באופן מלא את כל הצירוף?
תודה. --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 18:00, 27 במרץ 2011 (IST)
- In optics, an aperture is a hole or an opening through which light travels.
- LANSCAPE ORIENTATION-in computers, a page format with horizontal axis being the longer dimention. in contrast to portrait orientation. לא מצאתי הגדרה באנגלית למושג כולו. Nachum - שיחה 11:46, 28 במרץ 2011 (IST)
- In optics, an aperture is a hole or an opening through which light travels.
חוק גאוס
עריכהשלום, היכן ניתן למצוא הוכחה ברורה (עדיף מלווה באיור) לכך שבהנתן מעטפת גאוסיאנית ומטען מחוץ למעטפת, השטף הכולל דרך המעטפת מתאפס? תודה
- חפש אחר ההוכחה של חוק גאוס. הגרסה האינטגרלית שלו אומרת (בין היתר) בדיוק את מה שאמרת. ירון • שיחה 00:04, 29 במרץ 2011 (IST)
מה ההבדל בין פיצוץ לשריפה?
עריכהמה מבדיל פיצוץ משריפה רגילה? האם בבוחנות רכב יש פיצוץ או שריפה? האם בקליע של נשק יש פיצוץ או שריפה?
- פיצוץ ובעירה. קרא אותם. למרות הקשר ביניהם, לא כל פיצוץ נובע מבעירה ולא כל בעירה מובילה לפיצוץ. חומר נפץ הודף, בתרמילים, בוער וגורם לפיצוץ. מבנה הנשק נותן לפיצוץ מוצא אחד בלבד ושם בראשו את הקליע. יוסי • שיחה 18:22, 28 במרץ 2011 (IST)
- לדעתי אתה טועה. יש את הנפץ (נמצא בפיקה) ויש אבק שריפה שהוא אינו חומר נפץ. קצב הבהירה גבוהה אומנם, אך לא נוצר שום הדף. מה שדוחף את הקליע היא עליה פתאומית בלחץ הגזים. 109.66.206.123 21:18, 28 במרץ 2011 (IST)
- יתכן. קרא את חומר נפץ הודף ואת פיצוץ ותסביר לי איפה הטעות. יוסי • שיחה 21:38, 28 במרץ 2011 (IST)
- אני חושב שהערך שקישרת אליו מסביר הכל (ועוד בדיוק בפסקה שאתה מפנה) בצורה מאוד ברורה. נצטט: "חומר נפץ הודף (חנ"ה) (באנגלית: Propellants) משמש למטרות הדיפה בסוגי תחמושת שונים. חומרים אלו בחלקם הם חומרי נפץ חלשים כגון הניטרוצלולוזה ובחלקם אינם חומרי נפץ כלל כמו אבקת השרפה השחורה. אבקת השרפה השחורה מורכבת מדלק ומחמצן ואינה מסוגלת לעבור תהליך ניפוץ כמו חומרי הנפץ המרסקים. תהליך הפעולה של שני סוגי ההודפים מוגדר כבעירה (דפלרגציה) ולהצתתו נדרש חום או אש גלויה. ". לא טעות, פשוט בעיית מינוח קלה. למרות שמם, חומרי נפץ הודפים אינם באמת מתפוצצים. 79.182.200.249 21:53, 28 במרץ 2011 (IST)
- הם לא מתפוצצים כמו חומר נפץ מרסק, אבל אם תבעיר די מהם בחלל אטום, תקבל פיצוץ. מה יקרה אם תזרוק תחמושת לאש? היא תבער או תתפוצץ? יוסי • שיחה 22:04, 28 במרץ 2011 (IST) וגם מה יקרה לנשק עם בוץ בקנה או עם קנה עקום? יוסי • שיחה
- היא תירא לכל הכיוונים- משחק מסוקן ביותר! לא לנסות. בוץ בקנה-שטווית, הקליע יעיף אותו. נוא נגיד קנה סתום לגמרי (על ידי קליע תקוע). הפיצוץ יהי בבית בליעה בלבד ללא שום אש( ולא בתרמיל). מכיוון שהבריח לא יכול לזוז אחורה ובכך נועל את הגזים( ובך הופך את הקנה לאטום משני הצדדים) הפיצוץ יהיה בצינורית הגזים (וזה מה שקורה ברוב הנשקים). "פיצוץ בבית הבליעה" הוא התפוצצות של צינורית הגזים בחיבור למכלול. וזה פיצוץ מהסוג של בלון מתפוצץ- לא דינמיט או משהו. עזוב, זה סתם עניין של שמות. העבודה באבק שריפה היא מעליה בלחץ, כמו שלב העבודה בבוכנה של מנוע בערה פנימית. אגב, גם שכמדליקים גפרור יש הדף מסויים והוא מוגדר כשריפה. פיצוץ ושריפה הם סתם מלים שונות לתיאור אותה תופעה בתנאים שונים. 79.182.200.249 22:20, 28 במרץ 2011 (IST)
- לא נכון :) דוד קיטור שמתפוצץ הוא לא סוג של שריפה. בקבוק סודה סגור עם מנטוס שמתפוצץ הוא לא סוג של שריפה. אבל באמת שאין לי עוד מה להוסיף על מה שכבר כתבתי. קרא את הערך האנגלי על פיצוץ. יוסי • שיחה 00:03, 29 במרץ 2011 (IST)
- היא תירא לכל הכיוונים- משחק מסוקן ביותר! לא לנסות. בוץ בקנה-שטווית, הקליע יעיף אותו. נוא נגיד קנה סתום לגמרי (על ידי קליע תקוע). הפיצוץ יהי בבית בליעה בלבד ללא שום אש( ולא בתרמיל). מכיוון שהבריח לא יכול לזוז אחורה ובכך נועל את הגזים( ובך הופך את הקנה לאטום משני הצדדים) הפיצוץ יהיה בצינורית הגזים (וזה מה שקורה ברוב הנשקים). "פיצוץ בבית הבליעה" הוא התפוצצות של צינורית הגזים בחיבור למכלול. וזה פיצוץ מהסוג של בלון מתפוצץ- לא דינמיט או משהו. עזוב, זה סתם עניין של שמות. העבודה באבק שריפה היא מעליה בלחץ, כמו שלב העבודה בבוכנה של מנוע בערה פנימית. אגב, גם שכמדליקים גפרור יש הדף מסויים והוא מוגדר כשריפה. פיצוץ ושריפה הם סתם מלים שונות לתיאור אותה תופעה בתנאים שונים. 79.182.200.249 22:20, 28 במרץ 2011 (IST)
- הם לא מתפוצצים כמו חומר נפץ מרסק, אבל אם תבעיר די מהם בחלל אטום, תקבל פיצוץ. מה יקרה אם תזרוק תחמושת לאש? היא תבער או תתפוצץ? יוסי • שיחה 22:04, 28 במרץ 2011 (IST) וגם מה יקרה לנשק עם בוץ בקנה או עם קנה עקום? יוסי • שיחה
- אני חושב שהערך שקישרת אליו מסביר הכל (ועוד בדיוק בפסקה שאתה מפנה) בצורה מאוד ברורה. נצטט: "חומר נפץ הודף (חנ"ה) (באנגלית: Propellants) משמש למטרות הדיפה בסוגי תחמושת שונים. חומרים אלו בחלקם הם חומרי נפץ חלשים כגון הניטרוצלולוזה ובחלקם אינם חומרי נפץ כלל כמו אבקת השרפה השחורה. אבקת השרפה השחורה מורכבת מדלק ומחמצן ואינה מסוגלת לעבור תהליך ניפוץ כמו חומרי הנפץ המרסקים. תהליך הפעולה של שני סוגי ההודפים מוגדר כבעירה (דפלרגציה) ולהצתתו נדרש חום או אש גלויה. ". לא טעות, פשוט בעיית מינוח קלה. למרות שמם, חומרי נפץ הודפים אינם באמת מתפוצצים. 79.182.200.249 21:53, 28 במרץ 2011 (IST)
- יתכן. קרא את חומר נפץ הודף ואת פיצוץ ותסביר לי איפה הטעות. יוסי • שיחה 21:38, 28 במרץ 2011 (IST)
- לדעתי אתה טועה. יש את הנפץ (נמצא בפיקה) ויש אבק שריפה שהוא אינו חומר נפץ. קצב הבהירה גבוהה אומנם, אך לא נוצר שום הדף. מה שדוחף את הקליע היא עליה פתאומית בלחץ הגזים. 109.66.206.123 21:18, 28 במרץ 2011 (IST)
כדאי לקרוא את הערך קנה (נשק). מוסבר בפירוש מה המנגנון- תגובה כימית שמעלה את לחץ הגזים. רוצים לקרוא לזה פיצוץ? לבריאות. פיצוץ כמו שדוד קיטור, בלון הליום, שקית מים שזורקים על ראש של מורה, או בקבוק סודה שנפתח אחרי שמנערים אותו טוב. Corvus,(שיחה) 16:38, 29 במרץ 2011 (IST)
- אפשר גם לעמוד בקרבת קנה תותח או טנק בזמן ירי כדי להתרשם מהאפקט על הסביבה כאשר אותו תהליך בדיוק מתרחש בקנה מידה גדול יותר. יוסי • שיחה 19:14, 29 במרץ 2011 (IST)
אני אוכל קיווי עם קליפתו [בזמן שאתם מקלפים קיווי אחד אני אוכל שלושה, וזה טעים מאוד ולא מרגישים כמעט את השערות]. חבר אמר לי שיתכן ויש בזה סכנה בריאותית. יצויין שאני שוטף את הפרי קודם. יכול להיות שיש בטענתו ממש?
- לפי ויקי האנגלית הקליפה ראויה למאכל. אגסי - שיחה 22:57, 28 במרץ 2011 (IST)
דרוג סרטים
עריכההרבה פעמים אני קוראת על סרט וכתוב עליו שהדרוג שלו למשל:R ולכן אסור לצפיה לגיל מסוים וכו'.
איפה אני מוצאת רשימה של כל הדרוגים וההסבר שלהם? רחלי.
- אני מניח שמה שנתקלת בו זה דירוג של ה-MPAA. את יכולה לקרוא על הדירוגים שלהם כאן. תשימי לב שיש עוד הרבה ארגונים שמדרגים סרטים, והדירוגים שלהם שונים משל ה-MPAA. אריה ה. - שיחה 15:41, 29 במרץ 2011 (IST)