ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון172

דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
11	12	13	14	15	16	17	18	19	20
21	22	23	24	25	26	27	28	29	30
31	32	33	34	35	36	37	38	39	40
41	42	43	44	45	46	47	48	49	50
51	52	53	54	55	56	57	58	59	60
61	62	63	64	65	66	67	68	69	70
71	72	73	74	75	76	77	78	79	80
81	82	83	84	85	86	87	88	89	90
91	92	93	94	95	96	97	98	99	100
101	102	103	104	105	106	107	108	109	110
111	112	113	114	115	116	117	118	119	120
121	122	123	124	125	126	127	128	129	130
131	132	133	134	135	136	137	138	139	140
141	142	143	144	145	146	147	148	149	150
151	152	153	154	155	156	157	158	159	160
161	162	163	164	165	166	167	168	169	170
171	172	173	174	175	176	177	178	179	180
181	182	183	184	185	186	187	188	189	190
191	192	193	194	195	196	197	198	199	200
201	202	203	204	205	206	207	208	209	210
211	212	213	214	215	216	217	218	219	220
221	222	223	224	225	226	227	228	229	230
231	232	233	234	235	236	237	238	239	240
241	242	243	244	245	246	247	248	249	250
251	252	253	254	255	256	257	258	259	260
261	262	263	264	265	266	267	268	269	270
271	272	273	274	275	276	277	278	279	280
281	282	283	284	285	286	287	288	289	290
291	292	293	294	295	296	297	298	299	300
301	302	303	304	305	306	307	308	309	310
311	312	313	314	315	316	317	318	319	320
321	322	323	324	325	326	327	328	329	330
331	332	333	334	335	336	337	338	339	340
ארכיון מתמטיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פיזיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון ביולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פסיכולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

מעבר פאזה

האם אפשר להסיק את העובדה שבלחץ קבוע, הטמפרטורה נשארת קבועה לאורך כל מעבר הפאזה מתוך משוואות תיאורטיות (המשוואות של קווי הש"מ בדיאגרמת פאזות), או שזו רק תצפית אמפירית? 109.160.165.206

כן, אבל זה קצת מסובך (ואגב, גם נכון לא לכל מעבר פאזה, אלא למה שקרוי "מעבר פאזה מסדר ראשון", אבל כשאדם רגיל מדבר על "מעבר פאזה" הוא מתכוון בדיוק לזה). תסתכל בערך גז ואן-דר-ואלס. אומנם שם מדובר על מעבר פאזה בו דווקא משנים את המפיפות בטמפרטורה קבועה, ואז הלחץ נשאר קבוע במעלך המעבר. אבל העקרון הוא אותו עקרון.

בכל מקרה, הרעיון הוא שבמעבר פאזה יש עבור אותו לחץ ואותה טמפרטורה 3 מצבים אפשריים שונים (שניים יציבים, ואחד בלתי יציב), וחלקים מהחומר עוברים ממצב יציב אחד למצב יציב שני. eman • שיחה • ♥ 14:31, 23 בינואר 2012 (IST)

תודה. 109.160.165.206

מה הפירוש לקבוע שנת?

קצת רקע: השאלה שלפנינו מתייחסת למה שכתוב בספר פיזיקה המיועד לבית ספר יסודי... אין לי שום רקע בפיסיקה. כיון שהתחום הזה מסקרן אותי החלטתי לקנות ספר ברמה של בית ספר יסודי ('פיסיקה בסיסית' ח"א)) ולהתחיל לאט לאט.

בספר הנ"ל נכתב ש"כדי לקבוע שנת של מכשיר צריך לקחת שני קווים עם מספרים הכתובים לידם, לחסר מהמספר הגבוה את המספר הנמוך, ואת ההפרש לחלק למספר המרחקים הנמצאים ביניהם".

אני חושב שאני יודע מה זה שנת; שנת זה מרחק קו לקו במכשירי מדידה. לדוגמה: ב 1cm יש 10 שנתות.

אך אני לא מבין מה זאת אומרת "לקבוע שנת של מכשיר", וכן איני מבין מה הפירוש של "לקחת שני קווים עם מספרים הכתובים לידם"; על איזה קווים מדובר כאן? האם על השנתות עצמן או על המספרים הגדולים שביניהם? באמת שלא הצלחתי להבין את כל הנושא הזה. 95.35.122.228 13:16, 22 בינואר 2012 (IST)

ב"לקבוע שנת של מכשיר" מתכוונים "למצוא את גודל השנתות של מכשיר נתון" (ולא "להחליט אלו שנתות לקבוע עבור מכשיר שבכוונתנו לייצר"). קח ליד סרגל סטנדרטי. כתובים בו ערכים מספריים מדי סנטימטר - ומכיוון שהמספר תופס מקום, כל אחד מהערכים המספריים מלווה בקו דק המסמן לאיזו נקודה על הסרגל הוא מתייחס. על הקווים האלו מדובר. בין שני ערכים מספריים כאלה יש (נניח) תשעה קווים דקיקים, כלומר עשרה מרחקים. כשמחסרים "מהמספר הגבוה את המספר הנמוך" (למשל 6cm-5cm) מקבלים סנטימטר אחד, ואת ההפרש הזה יש לחלק במספר המרחקים שביניהם: לכן השנתות של הסרגל הן באורך עשירית סנטימטר, כלומר מילימטר אחד. השנתות מציינות את רמת הדיוק המקסימלית שאפשר להגיע אליה במכשיר המדידה הזה. עוזי ו. - שיחה 13:50, 22 בינואר 2012 (IST)

תודה עוזי על ההסבר. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בעיית קפלר, שאלה של הבנה

למה לא יתכן מצב של "לולאה", כלומר מסלול שחותך את עצמו? 192.114.105.254 13:17, 22 בינואר 2012 (IST)

יש להבחין בין לולאות במרחב הסטנדרטי (של המקומות האפשריים) לבין לולאות במרחב המצבים: לכל גוף במערכת יש מקום ומהירות, וביחד הם קובעים את המקום והמהירות בעתיד (לעומת זאת המקום בהווה אינו קובע את המקומות בעתיד). לכן, אם המקום והמהירות של כל הגופים חוזרים לערך שכבר היו בו (זו לולאה במרחב המצבים), המערכת כולה נכנסת למחזור; אבל אין שום מניעה לכך שהגוף יחזור למקום שבו הוא כבר היה, במהירות שונה, ואז תיווצר לולאה. עוזי ו. - שיחה 13:44, 22 בינואר 2012 (IST)

אני לא כל כך מבין את הכוונה שלך. הטענה היא שאם יש כוח מרכזי, אז לא יתכן מסלול של גוף שחותך את עצמו, במרחב האמיתי (real space). מה שאתה נראה לי מדבר עליו זה מרחב הפאזה (Phase space). אני מסכים איתך שרק מיקום בלי תנע לא קובע חד-ערכית את התנהגות הגוף בעתיד, אבל לא מבין איך זה קשור. 79.181.214.215 17:03, 22 בינואר 2012 (IST)

התשובה הקצרה היא "ככה".

התשובה הארוכה היא שמאותה סיבה שאין מסלולים בצורה של ציקלואידה, קרדיואידה, או פתית השלג של קוך: כי כשפותרים פיזיקלית את הבעיה מקבלים את המשוואה $r(\theta )={\frac {r_{0}}{1+\epsilon \cos(\theta )}}$, שהפתרוות שלה (בהתאם לערכים השונים של הפרמטר $\epsilon$), הם עיגול, אליפסה, פרבולה או היפרבולה - צורות שאף אחת מהן לא חותכת את עצמה.

ובכל זאת. נקודה קצת יותר עקרונית. בעקרון היה אפשר לחשוב על משהו יותר מסובך מפרבולה, שבה נקודת הפריהליון לא תהיה קבועה. ואז המסלול באמת עלול לחתוך את עצמו. אבל בגלל שחוץ מהאנרגיה והתנע הזוויתי, בבעיית קפלר יש עוד גודל שנשמר, והוא וקטור לפלס-רונגה-לנץ, גם מיקום הפרהליון קבוע, והמסלול לא חוצה את עצמו. eman • שיחה • ♥ 02:53, 23 בינואר 2012 (IST)

הערה קטנטנה: אתה מתכוון למעגל, מן הסתם, ולא לעיגול. בנצי - שיחה 18:49, 24 בינואר 2012 (IST)

מדוע קוראים hyper ventilation בשם HY ולא בשם HV?

― הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון פסיכולוגיה/5

שלושה אפסים

שאלת בור: ראיתי משפט במאמר מתמטי [בנוגע לעקום אליפטי, תרגמתי מאנגלית.] "כל שלושת האפסים של הפונקציה הם נבדלים" מה פירוש הענין ? מכה המומחים - שיחה 18:46, 22 בינואר 2012 (IST)

הכוונה לשורשי הפונקציה, שנקראים לעתים "אפסים". אלו הנקודות בהן היא מתאפסת. המשפט קובע שלפונקציה יש שלוש כאלה (ה"נבדלים" מציין כמובן שמדובר בנקודות שונות). דניאל • תרמו ערך 18:58, 22 בינואר 2012 (IST)

תודה תודה. מכה המומחים - שיחה 19:12, 22 בינואר 2012 (IST)

אינטגרל רימן

הבנתי שבעקרון לא משנה שיש נק' אי רציפות על הפונקציה כדי לחשב את האינטגרל, כי לצורך העניין שטחה של הפונקציה מעל לנקודה אחת הוא 0.
האם נכון לקבוע ששטחה של הפונקציה לא משתנה גם אם יש אינסוף נק' אי רציפות, ובלבד שעצמת האינסוף של ערכי הפונקציה הקיימים תהיה גדולה מעצמת האינסוף של נקודות אי הרציפות? Nachy • שיחה 23:35, 22 בינואר 2012 (IST)

משפט לבג מאפיין את כל הפונקציות שהן אינטגרביליות לפי רימן. המשפט קובע שפונקציה חסומה היא אינטגרבילית רימן אם ורק אם קבוצת נקודות האי-רציפות שלה היא קבוצה ממידה אפס. במילים אחרות, אם הפונקציה רציפה כמעט בכל מקום. כל קבוצה בת מנייה היא ממידה אפס, ולכן זה גם פחות או יותר כולל את התנאי שאתה ציינת. אבל התנאי של לבג אף חזק יותר. יש קבוצות מעוצמת הרצף שהן ממידה אפס. גם במקרה הזה ניתן להתעלם מכל נקודות האי-רציפות בעת חישוב האינטגרל.

אינטגרל לבג הוא חזק בהרבה מאינטגרל רימן. כל פונקציה מדידה היא אינטגרבילית לפי לבג. זה כולל כל פונקציה שתאה מסוגל לדמיין. כולל למשל את פונקציית דיריכלה. דניאל • תרמו ערך 10:19, 23 בינואר 2012 (IST)

וואלה, לא למדנו על לבג. אין ברירה אלא לעבור לאינפי. Nachy • שיחה 10:22, 23 בינואר 2012 (IST)

אה, פונקציית דיריכלה היא באמת דוגמה נהדרת, כי עוצמת הרצף של המספרים האי-רציונליים גדולה מעוצמת הרציונליים. Nachy • שיחה 10:23, 23 בינואר 2012 (IST)

אכן, מהסיבה הזו היא אינטגרבילית לבג (היא מתאפסת כמעט בכל מקום). היא אינה אינטגרבילית רימן כי אין לה אפילו נקודת רציפות אחת. ללבג יש קורס משל עצמו. תורת המידה. לא לומדים עליו בקורסי אינפי כלליים. דניאל • תרמו ערך 10:24, 23 בינואר 2012 (IST)

המקום של פילוסופיה בעידן המודרני

מההיחשפות הקצרה שלי לפילוסופיה שמתי לב, שפשוט אין לה מקום בעידן המודרני. חלק גדול מההנחות שלו מבוססות על קיומו של אלוהים או כוח עליון ועל קיומה של נשמה. דבר שאין לו כל כך מקום במחקר המדעי של העידן המודרני. זה בכלל יכול להיחשב כטעות? Exx8 - שיחה 00:53, 23 בינואר 2012 (IST)

מה שאתה כותב סובייקטיבי מאד, יש מי שפשוט יבין תמונה אחרת, או לא יסכים עם פרשנותך זו. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ממש לא נכון. אתה מדבר על היסודות הפילוסופיים של תיאולוגיה, שהוא רק תחום במרחב הפילוסופי. פילוסופיה זה הרבה יותר מזה. היא בעיקר, הסקה בכוח התבונה, או אם תרצה, בכוח ההיגיון תחת כללים לוגיים מוגדרים היטב. לא במקרה, קבעו חז"ל "מנע בנך מן ההיגיון", בדיוק כדי שלימודים פילוסופיים לא יפגעו, לתפיסתם, באמונה הדתית. בנצי - שיחה 16:43, 23 בינואר 2012 (IST)

הפילוסופיה איננה בהכרח קשורה למחקר מדעי. אני גם מעריך שרוב הפילוסופים חושבים שהפילוסופיה איננה כלל מחקר מדעי. גם באוניברסיטאות, רוב ענפי הפילוסופיה (מלבד המתמטיקה) אינם משוייכים מנהלית לפקולטה למדעי הטבע. לכן העובדה שהמחקר המדעי של העולם המודרני איננו משתמש במושגים כגון "אל" או "נשמה", איננה רלוונטית. ההכרה האנושית, שהיא רחבה בהרבה מהמחקר המדעי של הטבע, לא זנחה את המושגים הללו. משה פרידמן - שיחה 16:22, 30 בינואר 2012 (IST)

לא מדויק. הפילוסופיה נקראת מדע (על אף שלא במובן הרגיל שלו) ומשתייכת ל"מדעי הרוח", אבל בשונה מהמדעים המדויקים, לא יכולה להיבחן בצורה אמפירית. למעשה, אפשר לומר שהפיזיקה, המתמטיקה התפתחו מהפילוסופיה. אם תעיין בערך דוקטור תראה שהתואר הוא "דוקטור לפילוסופיה". הגבולות בעבר היו מטושטשים בין כל המדעים הללו, ואנשי הרוח דאז (ע"ע אריסטו וגלילאו, למשל) עסקו בשלווה בשני התחומים יחד. היום עושים הפרדת דת, מדע, מדינה ופילוסופיה, ולפילוסופים לא נותר אלא להתפלסף. ובשונה מהעבר, מסקנותיהם גם פחות רלוונטיות. TZivyA • אהמ? • 16:43, 30 בינואר 2012 (IST)

"מדעי הרוח" זה שיתוף השם בלבד, ובוודאי שאיננו רלוונטי לשאלה. השואל דן במקומו של האל במחקר המדעי המודרני. כמובן, הוא לא התכוון לכך שב"מדעי המדינה" יכולים לדון בהשפעתן של מגמות דתיות על האביב הערבי. זה לא קשור. הכוונה הייתה, לדעתי, במקומה של הפילוסופיה כגישה העוסקת בבירור יסודות הקיום האנושי, המציאות בכללה וכדו'. זה נכון שבעבר היה ערבוב בין שאלות אלו לשאלות שהן מחקר מדעי טהור. (אם כי כבר אריסטו הבחין בין ה"פיסיקה" ל"מטא-פיסיקה"). אבל זה לא משנה את העובדה שבימינו מדובר בשני מושגים שונים לחלוטין. השיטה המדעית, העוסקת בתצפית ובניסוי, מנסה לפתור בעיות שונות מאלו שעוסקת בהן הפילוסופיה. גם אם לפעמים ישנה השקה כלשהי ביניהן (אמיתית או מדומה), כגון בשאלת קדמות העולם, מבחינה מהותית מדובר בדברים שונים.

הטענה שמסקנות הפילוסופים היא פחות רלוונטית הינה מסקנה מוטעית לחלוטין, בעיני. (כלומר, אולי האנשים המכונים "פרופסורים לפילוסופיה" הינם בלתי רלוונטיות, אבל תחום העיסוק עצמו הינו רלוונטי מאוד!).

בשורה התחתונה, לשאלת השואל, זה נכון שלא תמצא, כנראה, פיסקאי שיטען שתוצאות הניסוי שלו היו כך וכך כי מלאך ירד מהשמים וגער באלקטרונים. אבל בוודאי ובוודאי תמצא מנהיג שתפיסתו הפילוסופית משפיעה על דרכו, ועל התמיכה הציבורית בו. משה פרידמן - שיחה 17:52, 30 בינואר 2012 (IST)

לא התייחסתי בתגובתי לשאלתו המקורית של האנונימי, אלא לחדד את המשותף שבין הפילוסופיה למדעים המדויקים (בשונה למשל, מ'מדעי המדינה'). לפיכך הגיע המשפט הסופי (והלא מדויק) שמסקנותיהם פחות רלוונטיות - בעבר שני התחומים היו שלובים זה בזה יותר מאשר כיום, ולכן, לדעתי, השפעתם הייתה יותר רבה. אבל זה כבר באמת נתון לדיון (פילוסופי). TZivyA • אהמ? • 18:32, 30 בינואר 2012 (IST)

האם הם באמת נוהגים ?

ישנם מספר תוכניות טלויזיה בהם השחקנים מצולמים לכאורה בזמן נהיגה. (מונית הכסף, סברי מרנן וכדומה) האם הם באמת נוהגים ? או שהם נמצאים על משהו שמסיע אותם ? אם הם באמת נוהגים איך זה שזה לא נחשב לעבירת תנועה? (אסור לדבר בפלאפון...) מדוע אור ירוק לא אומרים כלום בנושא ? מי-נהר - שיחה 02:39, 23 בינואר 2012 (IST)

לרוב זה מצולם על מסך ירוק והרקע מוסף במחשב.בתוכניות לא מתוסרטות יש לפעמים צילום נסיעה אמיתי.רואים את זה כשהם פונים עם ההגה ימינה והכביש ישר לגמרי חחח.רונאלדיניו המלך - שיחה 10:23, 23 בינואר 2012 (IST)

החוק בדבר אשראי בנקאי

ללקוחות פרטיים. איך נקרא החוק המסדיר את עניין ניהול מסגרת וחריגה ממנו, ואיפה ניתן לקרוא ולעיין בו ? בנצי - שיחה 05:53, 24 בינואר 2012 (IST)

לא, אני מדבר על חוק ממש, לפיו אסור לחרוג, והבנקים מקפידים עליו בהצטיינות יתרה, כולל גזירת קופונים בכל הזדמנות, מוצדקת ולא מוצדקת, כאחת. גם אינני זוכר את שמו. בנצי - שיחה 18:46, 24 בינואר 2012 (IST)

אולי הוראת ניהול בנקאי תקין מס' 325 בנושא "ניהול מסגרות האשראי בחשבונות עובר ושב". עוזי ו. - שיחה 18:01, 25 בינואר 2012 (IST)

מה זה "מפרנס יחידה"?

תודה.

כנראה זו טעות והכוונה למפרנס יחיד (במשפחה). 109.160.165.206

דיפרנציבליות

שלום,

אם יש פונקציה f שהיא פונ' דיפרנציבילית של שני משתנים, x ו-y, ויש לנו את הנגזרות החלקיות לפי x ולפי y - האם השינוי ב-f שווה לאינטגרל של f'x לפי dx פלוס האינטגרל של f'y לפי dy? אם כן ממה זה נובע? השאלה מתייחסת בפרט לטענה בכימיה פיזיקלית, שכיוון שפונקציות תרמודינמיות כמו U,H וכו' תלויות רק במצב ההתחלתי והסופי (פונקציות מצב), השינוי בהן שווה לסכום האינטגרלים של הנגזרות החלקיות. 109.160.165.206

מתמטיקאים ופיזיקאים, הושיעו נא. 109.160.168.56

תמיסת מלח

ברצוני להכין תמיסת מלח לצורך דילול של תכשירים, דם למשל, לצורך צפייה במיקרוסקופ. אין לי כוונות לעשות בו שימוש רפואי, הכי הרבה לשטוף בו את העיניים. האם מי שהוא יודע, ויכול לרשום לי, את המתכון להכנת תמיסת מלח בריכוז המתאים, מה המינונים ומה החומרים שבהם כדי להשתמש? בתודה מראש נ"מ • שיחה • א' בשבט ה'תשע"ב • 21:33, 24 בינואר 2012 (IST)

זה באמת רעיון 'מעולה' לשטוף את העיניים בתמיסת מלח. בנצי - שיחה 22:02, 24 בינואר 2012 (IST)

נדמה לי שבנצי ציני, והוא חושב שזה לא רעיון טוב. בכל מקרה, מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע. איתמר ק. - שיחה 22:53, 24 בינואר 2012 (IST)

לא, פשוט רוח היתולית שרתה עליי. יש כאלה המניחים פרוסות מלפפון על עיניהם, ויש מי מלח. שילוב מוצלח ל'הנחתה'. עכשיו ברצינות: הגבול בין רעיון טוב לבין 'רעיון טוב' עובר דרך מינון, ואת זאת יכול לקבוע רופא או קלינאי. בנצי - שיחה 23:08, 24 בינואר 2012 (IST)

עזבו את שטיפת העניים היא העניין השולי בשאלתי ומטרתה היא, הפוך ממה שהשתמע, רק לומר שזה לא יעוץ רפואי ושאיני מתכוון לערות זאת למישהו אלא רק להשתמש בה כתמיסה איזוטונית לדילול נוזלים מגוף בעלי חיים בלי לפוצץ את התאים שבהם. ובתגובה ישירה לשטיפת העיניים- כיוון שמליחות העין גם היא שווה לריכוז המלח בתמיסה זו, שטיפה בתמיסה כזו יכולה להועיל במקרה של יובש בעיניים בלי לעורר צריבה, שבדרך כלל נגרמת עקב הפרשי המליחות בין הנוזל שבו שוטפים לבין העין. כמו שגם אפשר לראות בערך המדובר שתמיסה זו משמשת לשטיפת עדשות מגע. אך אני לא נוהג לשטוף את עיני בכלל ואין לי עדשות וכל שאלתי היא: כמה, למשל, כפיות מלח לכוסות מים דרושות כדי ליצור תמיסה בריכוז של 0.9%. שוב תודה, ובתקווה לתשובה עניינית נ"מ • שיחה • א' בשבט ה'תשע"ב • 02:58, 25 בינואר 2012 (IST)

חצי כפית שטוחה מלח ל 100 CC מים. אילן שמעוני - שיחה 05:31, 25 בינואר 2012 (IST)

חומר שקוף( שאלה בפיזיקה)

אני רוצה להבין את התופעה- חומר שקוף "מוליך אור", אבל מעקב את המהירות שלו. חומר מורכב מחלקיקים ופוטונים פוגעים בחלקיקים ומעוררים את האלקטרונים. האלקטרונים חוזרים לרמת היסוד ופולטים פוטונים ותהליך זה הוא זה שלוקח זמן "מיותר". אז איך כל חלקיק "יודע" לפלוט פוטון דווקא בכיוון שממנו הפוטון הגיע ולא בחזרה(החזרה מלאה) או הצידה( פיזור) או בכיוון אקראי? כלומר, איך "פועל" חומר שקוף? 79.181.214.215 21:58, 24 בינואר 2012 (IST)

א. ברור שמעכב ולא מעקב. ב. התהליך שאתה מתאר הוא נכון. האטומים או המולקולות על דרגות החופש שלהן, לא 'יודעים'. מנקודת מבט קוונטית זהו הכיוון המסתבר ביותר. תוכל לראות את הכיוון ה'נבחר' ככיוון בו מתרחשת התאבכות בונה בין הפליטות. ג. עקרונית, כל התהליכים מתרחשים. ראה את תופעת כחול השמיים בכדור הארץ, כדוגמא. האטמוספרה שקופה, ואעפי"כ, השמיים נראים כחולים, בשל פיזור חזק יותר ככל שאורכי הגל קצרים יותר. בנצי - שיחה 22:10, 24 בינואר 2012 (IST)

אפשר קצת יותר על קוונטים והתאבכות? למה שהכיוון שממנו הגיעו הפוטונים "ישמר"? כלומר למה ההסתברות שפוטון חדש יפלט דווקא לכיוון ה"נכון" יותר גבוהה? נשים לב לתופעה- רואים צורה מדויקת מאוד של אובייקט שנמצא מאחרי זכוכית עבה, כלומר למרות שחלק האומצה נפגע פוטונים נושאים מידע שלא נפגע כתוצאה ממעבר בחומר. 79.181.214.215 22:43, 24 בינואר 2012 (IST)

אתה מדבר על שני דברים שונים, ככל שהיבנתי מקריאת שאלתך זו. א. החלק שהבלטתי בשאלתך, אינו ברור. ב. הכיוון נשמר משום שאיבר האינטראקציה מקבל את ההסתברות הגבוהה ביותר עבור החלק שבו המופע הוא אותו מופע, או שההפרש ביניהם קטן (חשוב על החלקיקים הפולטים כעל מתנדים הרמוניים בעלי מופע נתון). רצוי גם שתעיין בפיזור ובסוגיו השונים. מקור מצויין בו תמצא דיון מפורט בסוגיית ההתאבכות בין הגלים הנפלטים, ללא 'עומס' מתימטי ודי נהיר, הוא "אור וחומר", המבוסס על הרצאותיו של ריצ'רד פיינמן, בתרגומו של דוד פונדק (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1985), פרק 2. ג. זו כאמור, תופעה אחרת. אתה מבחין בעצם שמאחורי הזכוכית, משום שחזיתות הגלים העוברים דרכה, עוברים, פחות או יותר, אותו פיגור או שינוי במופע שלהם, ביחס לחלק החיצוני של הגלים. בנצי - שיחה 00:50, 25 בינואר 2012 (IST)

עשיתם פה סלט רציני. התופעה שנראה לי שאתה מדבר עליה (של מעבר אור דרך זכוכית למשל) היא בכלל לא תופעה קוונטית, אלא תופעה קלאסית לחלוטין, שהסבירו אותה הרבה לפני פיתוח תורת הקוונטים, בלי שום דבירו על פוטונים. רק על גלים אלקטרומגנטים שעוברים דרך תווך דיאלרקטי, שבו השדות החשמלים גורמים לתנודה של דיפולים בחומר. eman • שיחה • ♥ 02:22, 25 בינואר 2012 (IST)

מי שאחראי ל'סלט', אם ישנו כזה, הוא רק אני. מפאת קוצר הזמן כרגע, אתייחס, בקצרה, רק לשתי נקודות, וארחיב יותר מאוחר. א. העובדה שניתן להסביר תופעות אופטיות מסויימות, או, אם תרצה, אלקטרודינמיות, באמצעות תיאוריות קלאסיות, איננה סותרת את עובדת היותן מוסברות גם קוונטית. ההסבר הבסיסי ביותר נמצא שם. ב. יתר על כן, לא כל התופעות מוסברות קלאסית, כולל מה שבשאלה המקורית של השואל. ארחיב זאת מאוחר יותר. זו גם הסיבה להפנייה לספרו של פיינמן. בנצי - שיחה 10:27, 25 בינואר 2012 (IST)

DNA בתא

יש בגוף סוגי תאים שלעתים גם מתחלקים לתתי-סוגים. השאלה היא האם ה-DNA שבכל קבוצת תאים או תת-קבוצה של תאים הוא זהה? במילים אחרות; האם כל התאים בגוף מכילים את אותו חומר גנטי בדיוק או שמא יש שינויים קלים? בהנחה שבכל התאים יש את אותו חומר גנטי בדיוק, איך בכלל יתכן שוני? תודה רבה לעונה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בכל תאי הגוף, למעט מספר קטן של יוצאי דופן (כגון תאי דם אדומים שאין בהם חומר תורשתי ותאי מין שיש בהם רק מחצית מן החומר התורשתי) יש אותו DNA בדיוק. זה מה שאיפשר, למשל, לשבט את הכבשה דולי מתא עור רגיל. ישנם מנגנונים מיוחדים שתפקידם לדאוג לכך שהתא ייקרא רק את ה-DNA שרלוונטי לתפקוד שלו. יש חלבונים האחראים על כיסוי והסתרת החלקים ב-DNA שאינם רלוונטים לתא. ראה/י התמיינות תאים. דניאל • תרמו ערך 11:14, 25 בינואר 2012 (IST)

המנהגונים שהזכרת מעניינים אותי מאד!, בברכה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

1. התשובה של דניאל נכונה באופן כללי, אך לא באופן מוחלט. הוא מתעלם מן הDAN שבמיטוכונדריון. הוא מתעלם גם מהתמיינות תאים היוצרים נוגדנים, בעזרת מוטציות מכוונות. דהיינו, דניאל צודק אולי ב-99%, אך לא במאה אחוז.

2. חשוב להזכיר גם שחלק מהמנגנון הפתולוגי של מחלת הסרטן הוא איבוד ההתמיינות. דהיינו, תאים שאמורים להפסיק להתרבות, לא לבטא חסינות נגד מנגנוני בקרה, לא לגרות התפתחות של כלי דם אליהם וכיוצא, דווקא כן עושים זאת. המנגנון הפתולוגי הזה מספק חיזוק לטענה של דניאל. 94.159.172.23 11:41, 25 בינואר 2012 (IST)

1. כתבתי "למעט מספר קטן של יוצאי דופן", ואף נתתי שתי דוגמאות. אתה נתת דוגמה נוספת. תוכל לבאר בעניין הגנום המיטוכונדריאלי? למה שיהיה שונה מתא לתא? דניאל • תרמו ערך 12:41, 25 בינואר 2012 (IST)

בכל תא גדול יש הרבה מאוד מיטוכונדריות. למעשה זו אוכלוסייה של מיטוכונדריות בכל תא גדול. למיטוכונדריות שונות באותו תא יש חומר תורשתי מעט שונה. הגנטיקה שלהן, בכל תא ובכלל הגוף, היא גנטיקה של אוכלוסיות ולא גנטיקה של פרטים. 109.160.186.38 22:58, 27 בינואר 2012 (IST)

דניאל, לגבי תאי דם אדומים: מה שכתבת נכון ביחס לשלב הבוגר במחזור החיים שלהם, אז הם מאבדים את הגרעין. בנצי - שיחה 16:42, 25 בינואר 2012 (IST)

תא דם אדום לא יכול להיקרא כזה לפני שעבר אריתרופויזה ואיבד כבר את גרעינו. לפני כן הוא פשוט תא גזע. אמנם רטיקולוציטים מכילים מעט חומר תורשתי, אך זה נעלם מהר, ובוודאי אינו דומה לגנום המלא. דניאל • תרמו ערך 18:03, 25 בינואר 2012 (IST)

איך קוראים ל"חוק" הזה

לפיו כאשר דבר נכתב באינטרנט באופן מוקצן, בלי מידע נוסף לא ניתן לדעת אם זה נאמר ברצינות או כפארודיה על הדעה המקורית? קווה שמישהו יודע למה אני מתכוונת. --Goldmoon - שיחה 17:41, 25 בינואר 2012 (IST)

אני מכיר גרסה אחרת: אי-אפשר לכתוב תגובה שהיא כל-כך קיצונית עד שכל הקוראים יבינו שמדובר בפארודיה. (אבל אני לא יודע אם זה נכון, כי מעולם לא ניסיתי). עוזי ו. - שיחה 17:59, 25 בינואר 2012 (IST)

התכוונתי למשהו כזה. השאלה היא איך קוראים לחוק הזה, נדמה לי שיש לו שם (כמו של"חוק גודווין יש שם. זה גם מאותה משפחה). --Goldmoon - שיחה 18:22, 25 בינואר 2012 (IST)

en:Poe's law. דניאל • תרמו ערך 09:19, 26 בינואר 2012 (IST)

מעולה, תודה. נכנס לרשימת המטלות לתרגום שלי. --Goldmoon - שיחה 12:47, 26 בינואר 2012 (IST)

איך בודקים שמשתנים אקראים בלתי תלויים?

אם נתונים לי שני משתנים אקראיים- איך אני בודק שהם בלתי תלויים?

דוגמה: X,Y משתנים מקריים בלתי תלויים מקבלים 1- או 1+ בהסתרות שווה. Z=XY משנה מקרי. האם X,Z האם בלתי תלויים?

חשבתי שמספיק לבדוק שתחולת של XY שווה למכפלת התוחלות של X ושל Y. אבל זה רק מראה על "בלתי מתואמים". שזה לא מספיק. 79.182.229.124 20:27, 25 בינואר 2012 (IST)

כדי להוכיח ש X ו- Y ב"ת יש להראות כי Pr(X=x)Pr(Y=y)=Pr(X=x,Y=y). .♀♂. קלאו - שיחה. 20:37, 25 בינואר 2012 (IST)

מה זה אינטרליזציה ?

--82.81.214.16 21:35, 25 בינואר 2012 (IST)

נראה לי שאתה מדבר על Internalization, ולא כפי שרשמת. אם זו כוונתך, הרי שהמונח העברי הוא הפנמה. בנצי - שיחה 13:37, 26 בינואר 2012 (IST)

מכה בראש

למה כשמקבלים מכה במצח אז האזור מתנפח? מה התהליך שגורם לניפוח? למה זה לא מתרחב בידיים לדוגמה? למה כמצמידים קרח לאזור זה מרגיע אותו? 79.182.229.124 21:50, 25 בינואר 2012 (IST)

חבלה בראש, כמו כל חבלה בגוף, יכולה לגרום לקרע בכלי דם קטנים מתחת לעור ולדמום מסויים מאותם כלי דם. היות שמתחת לדם ישנה הגולגולת שהיא עצם קשוח, לדם אין מקום לאן לפנות והוא נאגר במקום החבלה וגורם לנפיחות במקום. עם הזמן, דם זה נספג על ידי הרקמות שסביבו והנפיחות נעלמת. קרח על מקום החבלה גורם להתכווצות כלי הדם במקום ולהקטנת או הפסקת הדימום ועל כן הנפיחות קטנה. באיזורי גוף אחרים שלדם יש לאן לזרום (למשל בין סיבי שרירים כמו בגפיים) הוא לא נאגר במקום אחד ועל כן הנפיחות קטנה יותר או לא קיימת כלל. דר' --וידנפלד - שיחה 12:30, 26 בינואר 2012 (IST)

האם אתה/ם מדבר/ים בעצם על המטומה ? בנצי - שיחה 13:32, 26 בינואר 2012 (IST)

אני מדבר על המטומה תת עורית, כי לזה השואל מכוון. דר' --וידנפלד - שיחה 14:27, 28 בינואר 2012 (IST)

תוחלת

מה השיטה למצוא תוחלת למשתנה מקרי בריבוע?

נניח X מפולג פואסונית עם פרמטר 1. מה התוחלת של X^2?

79.182.229.124 23:02, 25 בינואר 2012 (IST)

אמנם שני החישובים קשים באותה מידה, אבל לעתים קרובות השונות ידועה, והרי $\ V(X)=E(X^{2})-E(X)^{2}$. עוזי ו. - שיחה 03:33, 26 בינואר 2012 (IST)

ואיך פועלים במקרים יותר מסובכים? נגיד חזקה שלישית? 79.182.229.124 16:25, 26 בינואר 2012 (IST)

אינטגרציה בחלקים יכולה לעזור. ולפעמים אין תשובות קלות. עוזי ו. - שיחה 01:29, 27 בינואר 2012 (IST)

מהו הא.ק.ג. ?

אני רוצה להבין איך עובד הא.ק.ג. איך הוא פועל, ומה הוא מפיק, ומה הוא בכלל?

אומנם קראתי כאן את הערך אך אני תמה למה בן אדם רגיל מהשורה אינו יכול להבין את הערך הזה בכלל?! האם מי שרוצה להבין איך עובד מכשיר הא.ק.ג. צריך להיות פיזיקאי שנה חמישית באוקספורד לפי ויקיפדיה?!. מוגזם. צריך לפשט את הדברים, אם לא - הם יתפשטו מעצמם! אני מאוד מקווה שויקיפדיה אינה מקום לקיצונויות: ערכים מוקצנים בגובהם, וערכים מוקצנים בנמיכותם. מאוד מקווה. אני מוכרח לציין שיש הרבה ערכים בויקיפדיה שהם מאוד יפים ומובנים ושווים לכל נפש. 109.253.156.216 02:14, 26 בינואר 2012 (IST)

אשתדל לעבור על הערך לאור מה שאתה כותב, וגם אשיב לשאלותיך, אם לא יקדים אותי מישהו אחר בינתיים. בנוסף, אני מציע שאת דברי הביקורת שלך, תעלה ב'משוב על הערך', בתחתית דף הערך. שם המקום למשוב יעיל יותר. בברכה, בנצי - שיחה 12:25, 26 בינואר 2012 (IST)

מה שמו של האיש

יש מדען, טכנאי בריטי (לא זוכר את שמו נראה לי ריצארד משהו, רי...) שרצה להראות למלכה כי הוא מת אם הוא לא מקבל חמצן. הוא נכנס לחדר והוציא ממנו את הוואקום. מי זה?--82.81.214.16 19:27, 26 בינואר 2012 (IST)

שברת-שילמת

האם זה חוקי שבעל חנות ידרוש תשלום על כך שלקוח שבר לו מוצר? 79.182.229.124 19:36, 26 בינואר 2012 (IST)

יש להניח שכן... לפי החוק - חנות היא מקום פרטי ולא ציבורי. אז בעצם אתה נכנס לשטח פרטי שובר שם משהו ואז אתה אמור גם לקחת אחריות על כך. אותם הדברים אמורים גם אם שברת משהו למישהו במקום ציבורי. ברם בשני המקרים אם הינך סבור שהשבירה נעשתה ברשלנות בעל-החפץ, יש לשער שאינך חייב לשלם לו. 109.253.189.44 01:35, 27 בינואר 2012 (IST)

אני לא מבין במשפטים, אך אני מניח שזה תלוי בהקשר. על דברים שקשה לשבור בטעות, סביר לשלם. על דברים שקל לשבור בטעות, לא סביר לשלם. אני לא אשם, אם בחנות יש סחורה כל כך פגומה, שכל מגע קל שובר אותה. אבל אני אשם גם אשם, אם אני רשלן או וונדליסט. 109.160.186.38 22:51, 27 בינואר 2012 (IST)

תיקון לנארמר לעיל: המשפט "חנות היא מקום פרטי ולא ציבורי", הוא גם לא נכון וגם מטעה.
חנות היא שטח פרטי, ומקום ציבורי.
שטח פרטי/ציבורי, מדבר על בעלות, ולעתים גם על שליטה בשטח.
לעומת זאת, מקום ציבורי/פרטי, מדבר על השימוש ועל האופי של המקום (כולל בחקיקה ובפסיקה).
בעוד שהינך רשאי לקבל/לדחות כל אדם לביתך, הרי שפריבילגיה כזו לא עומדת לך בתור בעל חנות או כל מקום שהשימוש בו נחשב ציבורי.
כך למשל, למרות שקניון עזריאלי הוא שטח פרטי בבעלות רשת קניוני עזריאלי, הם לא יכולים לקבוע כללי הכנסה שרירותיים ("אתיופים החוצה"). זה בדיוק העניין, קניון עזריאלי הוא שטח פרטי, ומקום ציבורי.
כדאי לא לבלבל בין בעלות לבין צביון/אופי של שטח.

ולעניינו, בעוד שאין לי תשובה, הרי שודאי שמאחר וחנות היא מקום ציבורי, הרי שחלים כללי זהירות מסויימים גם על המוכר, שבוחר להציב פריטים שבירים (או עדינים) במקום ציבורי.
אם בעל החנות תלה מלא קריסטלים יקרים בצורה מועדת לפורענות במקום בו מתקיימת תנועת אנשים שיכולים בתמימות להזיק להם, הרי שלפחות חלק מהאשמה עליו.דוד הירושלמי - שיחה 00:53, 28 בינואר 2012 (IST)

אפיזודה מעניינת המחדדת את ההגדרות הנ"ל בעקיפין. בעבר (כמדומני לפני שנתיים) שופטת מסויימת קבעה שאין איסור למכור חמץ בתוך החנות היות והחוק אוסר מכירת חמץ בפומבי, ואילו החנות אינה מקום פומבי. אדם דתי עם חוש יצירתי החליט להגיב על החוק בדרך מעניינת, הוא נכנס לחנות טיב טעם והתערטל לעיני כל, כשנתפס ונחקר בעוון מעשה מגונה במקום פומבי, טען שאין בכך כל עבירה לדברי השופטת שקבעה כי חנות אינה מקום פומבי. קישור: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3534211,00.html

http://www.google.co.il/search?rlz=1C1GGGE_iwIL395&sourceid=chrome&ie=UTF-8&q=%D7%97%D7%9E%D7%A5+%D7%97%D7%A8%D7%93%D7%99+%D7%94%D7%AA%D7%A2%D7%A8%D7%98%D7%9C ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

חקירת פונקצייה

אני מחפשת תוכנה אינטרנטית חינמית לחקירת פונקצייה. אני יודעת שיש אפליקציה כזאת לטלפון, אזל אני רוצה לדעת על המחשב...

מצאתי שני אתרים, אבל אני מצליחה להוציא מהם רק שרטוט. אשמח אם מישהו יוכל לכוון אותי למקום שנותן חקירה כמה שיותר מלאה/ להסביר לי איך עושים את זה באחד מהאתרים הבאים: http://rechneronline.de/function-graphs/ ו-http://graphsketch.com/. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

Wolfram alpha נותנת את כל המידע הזה, ועוד המון. 109.160.168.56

ממה עשוי חומר הבידוד הטרמי המשומש בחלל?

העתקתי את זה מויקיפדיה האנגלית אבל אני לא מבין את המונחים הכימיים כאן, וגם לא את האנגלית המסובכת קצת כאן: החומר מורכב משכבה דקה של פלסטיק (בד"כ שכבת PMT)שמצופה ב...(agnet?) מתכתי שקוף, עושה את זה מתכתי... בדרך כלל זהב או כסף או צבעוני שהשקיפות בו עולה ל-97% מהחום המוקרן. (התרגום הוא שלי ולא של מכונה!) the material consists of a thin sheet of plastic (often PET film) that is coated with a metallic reflecting agent, making it metallized polyethylene terephthalate (MPET), usually gold or silver in color, which reflects up to 97% of radiated heat. אשמח לקבל הסבר. 109.253.189.44 01:24, 27 בינואר 2012 (IST)

בתרגום חופשי: "החומר מורכב מיריעה דקה של פלסטיק (לרוב שכבת PET) המצופה במחזיר אור מתכתי, שהופך אותה לפוליאתילן טרפתלי מתכתי (MPET), בדרך כלל בצבע כסוף או מוזהב, המחזיר עד 97% מהחום המוקרן" ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 09:03, 27 בינואר 2012 (IST)

שאלה בנושא עיקור / סטריליזציה (מיקרוביולוגיה)

בערך "עיקור", כתוב שמעל לטמפרטורה מסוימת לא קיימים יצורים המסוגלים לחיות. מה היא הטמפרטורה המסויימת הזאת, ומדוע היא לא מצויינת בערך שם? 109.253.189.44 01:28, 27 בינואר 2012 (IST)

122 מעלות צלזיוס. אני מניח שהסיבה שזה לא מצויין בערך היא שזה לא ממש רלבנטי - חיידקים/נבגים/וירוסים שעמידים עד 122 מעלות נדירים מאד ולא מהווים שיקול בעיקור. אילן שמעוני - שיחה

ה"טמפרטורה שמעליה אורגניזמים לא מסוגלים לחיות" איננה מוגדרת היטב, שכן קיימים מיקרואורגניזמים עמידים במיוחד לחום (תרמופילים). לכן אמירה זו בערך הינה כללית. עם זאת, הטמפרטורה הרלוונטית למיקרואורגניזמים העוברים עיקור במציאות אכן מוגדרת, אך היא גם תלויית משך הזמן שהציוד נחשף אליה. ראה בערך פיסטור כי סוגים שונים של פיסטור נבדלים הן בטמפרטורה והן בזמן החשיפה. עיקור רטוב של ציוד מעבדה נעשה על פי רוב באוטוקלאב (מעין סיר לחץ) מעבדתי בטמפרטורה של 121-122 מעלות צלזיוס. ‏gal m‏ 20:17, 28 בינואר 2012 (IST)

הטמפרטורה שמעליה כל המיקרואורגניזמים מתים משתנה עם הלחץ - זו לא טמפרטורה קבועה. יואלפ - שיחה 08:45, 29 בינואר 2012 (IST)

טלפון קווי, הפסקת חשמל

פעם הטלפונים הביתיים היו פשוטים (לא היו מחוברים לשקע חשמל עם כל מיני פונקציות מתוחכמות) והיו מחוברים רק לחיבור של בזק. מה היה מקור החשמל? תודה.84.228.150.209 10:06, 27 בינואר 2012 (IST)

During the 20th century, "common battery" operation came to dominate, powered by "talk battery" from the telephone exchange over the same wires that carried the voice signals. החשמל סופק למרכזיה ממנה נשלח זרם. הרמת האפרכת סגרה מעגל חשמלי. Nachum - שיחה 11:40, 27 בינואר 2012 (IST)

אכן כך, והיו שם כשמונים וולט של חשמל חינם! אילן שמעוני - שיחה 13:02, 27 בינואר 2012 (IST)

"80 וולט" ? אני זוכר שהקו פעל על 9 וולט ! בנצי - שיחה 13:58, 27 בינואר 2012 (IST)

אם אני זוכר נכון זה היה זרם ישר, ו 9V של זרם ישר, ללא השנאה, היו נעלמים בדרך מהמרכזיה לבית. אבל זה היה לפני הממממון זמן, אין לי בטחון במה שאני זוכר מאז. אילן שמעוני - שיחה 11:11, 28 בינואר 2012 (IST)

בזמן צלצול - 50V AC (רוכב על 48V DC-).‏ 79.180.203.154 11:23, 28 בינואר 2012 (IST)

תודה לעונים! אבל אני לא מדבר על לפני עשרות שונים. אני מדבר על שנות האלפיים. כאשר היתה הפסקת חשמל, הטלפון הקווי המשיך לעבוד. האם יש לבזק מיני תחנת כח משלה? תודה132.72.45.20 12:08, 30 בינואר 2012 (IST)

כל מרכזיות בזק מגובות במצברים וגנרטורים. זו הסיבה ל-48V DC-.‏79.180.203.154 22:30, 30 בינואר 2012 (IST)

גם היום טלפון קווי פשוט ממשיך לעבוד בהפסקת חשמל. חזרתי • ∞ • שיחה 23:44, 3 בפברואר 2012 (IST)

שאלה בלוגריתמים

למדתי השבוע יעילות במדעי המחשב.מעניין אותי למה $\log _{a}(n)<n$ כאשר a פרמטר קבוע גדול מ-1 וn מספר חיובי כלשהו. איך אפשר להוכיח את זה מבלי להתבסס על הוכחה גרפית?.נ"ב:איפה יש מדריך לשימוש בlatex? רונאלדיניו המלך - שיחה 12:19, 27 בינואר 2012 (IST)

למדריך בלטך ראה את הערך לטך בקישור http://tobi.oetiker.ch/lshort/lshort.pdf . מדריך לטך להקלדת משוואות מתמטיות בוויקיפדיה אפשר למצוא בעזרה:נוסחאות. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 12:31, 27 בינואר 2012 (IST)

לגבי השאלה השנייה, חקור את הפונקציה $f(x)=x-\log _{a}(x)$ והראה שהיא חיובית תמיד (כלומר: היא חיובית בנקודה הראשונה בה היא מוגדרת והנגזרת שלה לא הופכת לשלילית). בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 12:31, 27 בינואר 2012 (IST)

תודה רבה לך.רונאלדיניו המלך - שיחה 12:45, 27 בינואר 2012 (IST)

כבר עניתי פה על השאלה הזו בעבר. דרך אחת היא כפי שמת'נייט ציין. דרך אחרת היא לקבל את זה מהאי-שוויון $n<a^{n}$ (על ידי לקיחת לוג משני האגפים). האי-שוויון האחרון טריוויאלי להוכחה (באינדוקציה למשל אם אתה מתעניין רק בטבעיים $1+1+\ldots +1<a\cdot a\cdots a$, או שאפשר לקבל ישירות ממהגדרה של פונקציה מעריכית $e^{x}=1+x+\ldots >x$). דניאל • תרמו ערך 18:25, 27 בינואר 2012 (IST)

טנזור האינרציה, גוף קשיח

קראתי את הערך טנזור התמד. נגיד והתבקשתי למצוא צירים ראשיים לאיזה גוף עם התפלגות מסה. אז חישבתי לו טנזור אינרציה במערכת הצירים שנתו לי וקיבלתי:

$\left({\begin{matrix}4m&-2m&-m\\-2m&4m&-m\\-m&-m&4m\\\end{matrix}}\right)$

מטריציה סימטרית וניתן לליכסון. איך אני מוצא ממנה את הצירים הראשיים של הגוף? אני מתכוון מבחינה מתמטית. 79.182.218.91 14:22, 27 בינואר 2012 (IST)

המטריצה לכסינה אורתוגונלית, כלומר, אפשר לסובב את מערכת הצירים (בלי לעוות אותה) כך שהמטריצה תהיה אלכסונית. מצא את הוקטורים העצמיים. עוזי ו. - שיחה 14:56, 27 בינואר 2012 (IST)

ראה גם את הערך לכסון מטריצות. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 15:02, 27 בינואר 2012 (IST)

אני מסוגל ללכסן אותה. השאלה היא אחרת- מה נותן לי את מערכת הצירים בה היא אלכסונית? ניחוש (לא יודע עד כמה חכם)- וקטורים עצמיים הם מערכת הצירים שאני מחפש. נכון? 79.182.218.91 15:20, 27 בינואר 2012 (IST)

כן. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 15:28, 27 בינואר 2012 (IST)

כלומר אין צורך באמת ללכסן את המטריצה. נכון? אני צריך רק את השלבים: 1) פותרים פולינום אופייני ומוצאים ע"ע. 2) לכל ע"ע מוצאים ו"ע.

וסיימנו? 79.177.215.62 09:56, 28 בינואר 2012 (IST)

למה אתה קורא "ללכסן באמת את המטריצה" אם לא בדיוק למצוא את הערכים העצמיים והוקטורים העצמיים שקשורים להם? eman • שיחה • ♥ 15:44, 28 בינואר 2012 (IST)

מרכז המסה של חצי כדור

ללא מצליח לחשב את מרכז המסה של חצי כדור אחיד.

קודם כל, הצפיפות היא קבועה: $\rho ={\frac {m}{V}}={\frac {3m}{2\pi {{R}^{3}}}}$

ומרכז המלסהבקוארדינטה Z הוא ${{z}_{0}}=\rho /m\iiint {zdxdxdz}$. אני עובר לכדוריות:

$\,x=r\sin {\theta }\cos {\phi }$

$\,y=r\sin {\theta }\sin {\phi }$

$\,z=r\cos {\theta }$

כאשר התחום הוא:

${\begin{aligned}&0<\phi <2\pi \\&0<\theta <0.5\pi \\&0<r<R\\\end{aligned}}$

והאינטגרל יוצא:

${{z}_{0}}=\rho /m\iiint {zdxdydz}=\iiint {r\cos \theta drd\theta d\phi =2\pi \int _{r=0}^{R}{\int _{\theta =0}^{2\pi }{r\cos \theta drd\theta }}}=\pi {{R}^{2}}$

אני מציב את הצפיפות ומקבל: ${{z}_{0}}={\frac {\frac {3m}{2\pi {{R}^{3}}}}{m}}\pi {{R}^{2}}={\frac {3}{2R}}$

וזה לא הגיוני כי כי זה לא יכול ליות חלקי המרחק. איפה הטעות? 109.64.196.86 16:37, 27 בינואר 2012 (IST)

שכחת פקטור של $r^{2}$ באינטגרל האמצעי (אלמנט הנפח הוא $r^{2}dr\sin \theta d\theta d\phi$) ולכן צ"ל $\iiint r^{3}\cos \theta dr\sin \theta d\theta d\phi$. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 17:13, 27 בינואר 2012 (IST)

יעקוביאן, הא? יוצא לי הפעם יותר טוב, אבל עדיין קצת לא הגיוני:

תוצאת האינטגרל היא :

${{z}_{0}}={\frac {\rho }{m}}\iiint {zdxdxdz}={\frac {\rho }{m}}\iiint {r\cos \theta |{{r}^{2}}|drd\theta d\phi =2\pi {\frac {\rho }{m}}\int _{r=0}^{R}{\int _{\theta =0}^{\pi /2}{{{r}^{3}}\cos \theta drd\theta }}}={\frac {\rho }{m}}{\frac {\pi {{R}^{4}}}{2}}$

וכשמציבים צפיפות מקבלים ${{z}_{0}}={\frac {\rho }{m}}{\frac {\pi {{R}^{4}}}{2}}={\frac {\frac {3m}{2\pi {{R}^{3}}}}{m}}{\frac {\pi {{R}^{4}}}{2}}={\frac {3R}{4}}$. בעיה היא שזה יותר מחצי R( לא יתכן). 109.64.196.86 17:24, 27 בינואר 2012 (IST)

שכחת ש-$\sin \theta d\theta =-d\cos \theta$ ואז האינטגרל $-\int _{\theta =0}^{\theta =\pi /2}\cos \theta d\cos \theta =\int _{0}^{1}qdq=\left.{\frac {q^{2}}{2}}\right|_{0}^{1}=1/2$. אם תכפול את התוצאה שקיבלת באותו פקטור חצי ששכחת תקבל ש-$z_{0}={\frac {3}{8}}R<{\frac {1}{2}}R$. אגב, גובה חצי הכדור הוא R ולא R/2, כך שמרכז הכובד נמצא בתוך הכדור גם בתוצאה הישנה והשגויה שלך. מה שכן, אינטואיטיבית הוא צריך להיות קרוב יותר לתחתית הכדור כי שם יש יותר מסה. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 20:00, 27 בינואר 2012 (IST)

תודות. 109.64.196.86 22:41, 27 בינואר 2012 (IST)

למה לבן אדם בן 10 אין מרץ של ילד קטן?

― הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון פסיכולוגיה/5

מהו גודל שמור?

במכניקה אנליטית- נתון לי לגרנז'יאן שמננו אני גוזר את התנעים הצמודים. ואני נשאל "מהם הגדלים השמורים במערכת"( מנוסח השאלה אפשר להבין שם שהם שואלים איזה תנע ממה שמצאתי נחשב לשמור). מבחנה מתמטית מה אמור לקיים גדול פיזיקלי על מנת להיחשב שמור? 109.64.196.86 22:45, 27 בינואר 2012 (IST)

ראה משפט נתר. eman • שיחה • ♥ 15:49, 28 בינואר 2012 (IST)

אני מכיר את משפט נתר. אני מתכוון מבחינה פרקטית לחלוטין ולא בתאוריה על סמך סימטריות של מימדים. איך אני בודק שאיזהו ביטוי מתמטי הוא גדול שמור? דוגמה מתרגיל שאותו אני פותר:

${{P}_{\phi }}={\frac {\partial L}{\partial {\dot {\phi }}}}={{I}_{1}}{\dot {\phi }}{{\sin }^{2}}\theta +{\frac {{I}_{3}}{2}}{{\cos }^{2}}\theta$

שמור או לא? איך יודעים? 79.177.215.62 15:57, 28 בינואר 2012 (IST)

זה תלוי קודם כל במהו הלגרנז'יאן. eman • שיחה • ♥ 16:02, 28 בינואר 2012 (IST)

באמת? למה? הוא נתון לי כ $L={\frac {{I}_{1}}{2}}({{\dot {\theta }}^{2}}+{{\dot {\phi }}^{2}}{{\sin }^{2}}\theta )+{\frac {{I}_{3}}{2}}({{\dot {\psi }}^{2}}+2{\dot {\psi }}{\dot {\phi }}{{\cos }^{2}}\theta +{{\dot {\phi }}^{2}}{{\cos }^{4}}\theta )-mgl\cos \theta$. איך זה משפיע על התשובה? 79.177.215.62 17:06, 28 בינואר 2012 (IST)

אני חושש שלא הבנת לחלוטין את משפט נטר. מה שהוא אומר זה שהגדלים השמורים במערכת נובעים מסימטריות של הלגרנז'יאן. לכל מערכת יש לגרנז'יאן אחר, עם סימטריות אחרות, ולכן גדלים אחרים שהם קבועים.

הדוגמה הטריוויאלית ביותר היא חלקיק חופשי לעומת חלקיק בפוטנציאל. עבור חלקיק חופשי בלגרנזיאן יש בעצם רק תא האנרגיה הקינטית, כלומר אין תלות בקואורדינטות המרחביות, ויש סימטרית הזזה בכיוון של כל אחת מהקואורדינטות. לכן הרכיבים השונים של התנע הקווי (שכל אחד קשור לקוארדינטה המרחבית המתאימה) קבועים. אבל אם יש פוטנציאל (למשל הרמוני) כבר אין ללגרנזי'אן את סימטרית ההזזה הזו ואכן התנע לא ישמר. eman • שיחה • ♥ 19:13, 28 בינואר 2012 (IST)

ספירה

האם יש קשר בין השורש השמי ספ"ר (סיפרה, ספירה, מספר) לבין המילה "ספירה" היוונית (כדור). 79.177.215.62 11:18, 28 בינואר 2012 (IST)

קנאביס ומריחואנה

קנאביס ומריחואנה מקשרים לאותם ערכים בויקיפדיות זרות וניתן להסיק שהערך מריחואנה מיותר ואם צריך ניתן לשלב אותו בתוך הערך על קנאביס. Lagonx - שיחה 12:26, 28 בינואר 2012 (IST)

אופטיקה, מהירות פאזה הפוכה למהירות החבורה

1. נאמר לנו בהרצאה שיש אפשרות פיזיקלית שמהירות הפאזה תהיה הפוכה למהירות החבורה בכיוון. מישהו יודע על זה?
2. נאמר לנו שהמציאו לא מזמן "גלימת קסמים" שיכולה להפוך חפצים לבלתי נראים. רק שבעיה איתה שהחפצים צריכים להיות בסדר גודל של מיקורנים ספורים. מישהו יודע על מה אני מדבר? 79.177.215.62 14:25, 28 בינואר 2012 (IST)

לשאלתך השניה: זה [1] קרה לאחרונה. 212.29.231.179 11:16, 29 בינואר 2012 (IST)

בנוגע לשאלה השנייה ניתן לקרוא ולהחכים מן הערך Metamaterial cloaking. אין עדיין ערך עברי הולם בנושא. ליאור ޖޭ • ה' בשבט ה'תשע"ב • 11:27, 29 בינואר 2012 (IST)

נגזרות

האם נכון להגיד שאם f ו-g פונקציות שהנגזרות שלהן חיוביות החל מ-x מסוים, והגבול של מנת הנגזרות f' חלקי g' גדול מאחד, קיים X1 שעבור x גדול ממנו f>g? (וריאציה של משפט המנה בסדרות, על פונקציות). ושאלה נוספת, לא קשורה: למה פונקציה אקספונינציאלית מופיעה בפתרונות רבים למשוואת דיפרציאליות, גם בכאלה שאין בהן קשר ישיר בין הנגזרת לפונקציה? 109.160.168.56

בניית מעבדה ביתית

אני חובב מדע אך אין לי השכלה פורמלית בנושא. רוב הזמן אני רק קורא על תכונותיהם של דברים מיקרוביולוגיים וכימיים, ולכן החלטתי לבדוק בעצמי את הנושא, לקנות מיקרוסקופ מקצועי וחומרים כימיים, ולפתוח מעבדה קטנה בביתי ללימוד מעמיק עצמאי של הנושא. אני צריך ייעוץ לגבי המעשה בכלל, וגם לגבי קניית המיקרוסקופ, קניית החומרים וכולי. לדוגמה: ראיתי הצעה למכירה של מיקרוסקופ דיגיטלי, כלומר עם מסך תצוגה במקום עיניות; האם עדיף שאתחיל עם הדיגיטלי או עם הרגיל? (מעולם לא הבטתי ממש מבעד למיקרוסקופ) 95.35.207.159 19:46, 28 בינואר 2012 (IST)

לידיעתך, יש חומרים שאפשר להשיג רק באופן תעשייתי או עם רישיון ויש חומרים שעלותם גדולה מידי עבור חובבים. העובדות האלו יגבילו את האפשרויות שלך בניסויים. איש השלג - שיחה 20:57, 2 בפברואר 2012 (IST)

אינטגרל מתכנס

איך אני בודק עבור אילו ערכים $q,p>0$ האינטגרל:

$\int _{0}^{\infty }{\frac {dx}{x^{p}(1+x)^{q}}}$

מתכנס? האינטואיציה הראשונית שלי הייתה להגיד שמתבדר לכל q,p כי אינטגרל $\int _{0}^{\infty }{\frac {dx}{x^{p}}}$ מתבדר לכל q,p. אבל זה לא מספיק כנראה ( ואין משפט של "מתבדר*מתכנס=מתבדר". וגם מסתבר שוולפאם אלפה הצליח לחשב את האינטגרל הזה. כלמור מתכנס. למה? מה הקריטריון? 79.176.193.99 20:21, 28 בינואר 2012 (IST)

נדמה לי זה יוצא p<1 ו p+q>1 • משתמשת:Amirki (שיחה) 20:24, 28 בינואר 2012 (IST)

למה אתה חושב ככה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אתה מפריד את האינטגרל לסכום של שני אינטגרלים, למשל עד-1 ומ-1.

עד-1: כאן 1+x לא רלוונטי (מבחן השוואה גבולי עם x^p) וזה מתכנס לכל p<1

מ-1: מה שמעניין זו החזקה הכי גבוהה שהיא p+q (שוב השוואה עם x^p+q) וזה מתכנס כאשר p+q>1

• משתמשת:Amirki (שיחה) 20:30, 28 בינואר 2012 (IST)

תודה רבה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מה זול לקנות בבולגריה יחסית לשאר העולם וישראל בפרט?

מה זול לקנות בבולגריה יחסית לשאר העולם וישראל בפרט? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

קיים ספר בעברית שמסביר על טריקים של אמן על חושי?

תת מודע וכל שאר הנושאים והטריקים של אמנים על חושיים (אנשים כמו ליאור סושרד). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שאלה משפטית על מלצר ואשראי

אני ממלצר במסעדה. קיבלתי משני שולחנות 5 כרטיסי אשראי. מאחד ארבעה כרטיסים ומשני כרטיס נוסף. תוך כדי הסחות שונות, חייבתי נכונה את כל הכרטיסים של השולחן הראשון (4), על הסכום הנכון. את הכרטיס השני בשוגג לא חייבתי כלל. החשבון היה על סך כ-600 שקלים. האם מותר לבעל העסק לדרוש ממני לשלם את הסכום, ולהגדיר שהוא משתתף מרצונו הטוב ב-20%? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני מציע לך לשאול באתר הפורומים המשפטיים המנוהל על ידי עורכי דין. שם מתאים לשאול שאלות מסוג זה. 46.210.187.37 00:50, 29 בינואר 2012 (IST)

חד משמעית, אסור לא. אם הוא רוצה - הוא יכול לתבוע אותך בערכאות ורק הם יחליטו אם אתה חייב בנזק או שלא. אם בעל העסק חייב אותך - (ולא חתמת לו שאתה מאשר את החיוב) - אתה יכול לתבוע אותו בבית דין לעבודה והוא יחויב להחזיר את הסכום, וזה נחשב כהלנת שכר. בן-חנוך - שיחה 13:47, 30 בינואר 2012 (IST)

אני חושב שאתה לגמרי צודק, ולא כל תקלה נזקפת אוטומטית לחובתו של העובד. בנצי - שיחה 15:02, 30 בינואר 2012 (IST)

האם איבר עשוי ממספר רקמות או מרקמה אחת?

האם איבר עשוי ממספר של רקמות או מרקמה אחת? (כי רקמה זה חיבור של תאים) 46.210.187.37 03:38, 29 בינואר 2012 (IST)

לרוב - ממספר רקמות: עצבים, שרירים, עצמות, חיישנים שונים ועוד. יואלפ - שיחה 08:50, 29 בינואר 2012 (IST)

לדוגמא הלב, שמורכב מרקמת חיבור, רקמת שריר, אפיתל (אנדותל) וכמובן רקמת עצב. יוסי מחשבון אחר - שיחה 15:52, 29 בינואר 2012 (IST)

אדמה עם ערכים מסויימים

האם ישנה אדמה / יכולה להיות אדמה עם הערכים האלה (שבטבלה בצד שמאל) פחות או יותר?

אדמה עם ערכים כאלה

יסוד	שיעורו באחוזים ממשקל הגוף	יסודות קורט 0.1%>
חמצן	65	צורן	מוליבדן
פחמן	18.5	אלומיניום	יוד
מימן	9.5	ברזל	בדיל
חנקן	3.3	מנגן	סלניום
סידן	1.5	פלואור	אבץ
זרחן	1.0	ונדיום	קובלט
אשלגן	0.4	כרום	בורון
גופרית	0.3	נחושת
נתרן	0.2
כלור	0.2
מגנזיום	0.1

―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

נסה לברר במכון הגיאולוגי. בנצי - שיחה 21:18, 29 בינואר 2012 (IST)

טנזור התמד של חצי כדור

מישהו יודע במקרה מהו טנזור התמד של חצי כדור מלא סביב נקודת הקצה( נקודת "קוטב")? 79.176.193.99 10:54, 29 בינואר 2012 (IST)

עיין בטנזור התמד. בנצי - שיחה 15:50, 29 בינואר 2012 (IST)

קראתי והבנתי שצריך עזרה של מתמטיקאי מקצועי בשביל זה. איך אני יכול לעשות מומנט אינרציה של חצי כדור סביב נקודת המגע? קואורדינטות כדוריות נותנות לי פרמטריזציה של כדור כשהוא בראשית. אני רוצה חצי כדור ביחס לקדקוד. משפט שטיינר נראה לי פיתרון הולם, אבל הוא צריך איזשהו A שפה הוא לא רלוונטי. 79.181.205.196 19:36, 29 בינואר 2012 (IST)

אינטגרל מתכנס?

נגיד פונקציה: $f(x)=0$ לכל איקס לא שלם ו $f(x)=x$ לכל איקס שלם. האם הפונקציה הזאת אינטגרבילי רימן בקטע סגור? האם האינטגרל המוכלל (לאינסוף) שלה מתכנס?

אני לא יודע מה התשובה. מצד אחד יש לי אינסוף נקודות אי רציפות. מצד שני יש הרבה יותר אי שלימים מאשר שלמים. ואם זאת מתכנסת- שאלה מתבקשת היא למה דריכלה לא? 79.180.199.151 12:52, 29 בינואר 2012 (IST)

בכל קטע סגור היא בוודאי אינטגרבילית (מספר סופי של נקודות אי רציפות), והאינטגרל שם הוא אפס (פשוט כי הסכומים התחתונים הם אפס). האינטגרל המוכלל הוא הגבול של האינטגרלים על קטעים הולכים וגדלים, ומכיוון שכולם שווים לאפס, גם האינטגרל המוכלל הוא אפס. ההבדל מדיריכלה הוא שדיריכלה לא רציפה באף נקודה. פונקציה היא אינטגרבילית רימן אם ורק אם היא רציפה כמעט בכל מקום. לירן (שיחה,תרומות) 13:11, 29 בינואר 2012 (IST)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: האינטגרל מתכנס כי הוא רציף ומתאפס כמעט בכל מקום. בהנחה שאין לך כלים מתורת המידה (שבה הטענה הזו טריוויאלית) עליך להוכיח זאת באופן הבא: בכל קטע סופי $[-n,n]$ יש רק מספר סופי של נקודות אי-רציפות, ולכן לא תתקשה להוכיח שהאינטגרל מתאפס (ישירות מן ההגדרה של אינטגרל רימן). משם כבר ברור שהאינטגרל המוכלל מתכנס. הסיבה שזה לא עובד עם פונקציית דיריכלה הוא שזוהי פונקציה שאינה פונקציה שאינה רציפה בשום מקום ולאינטגרל רימן קשה עם זה. אינטגרל לבג מסוגל להתגבר על הבעיה הזו, והפנוקציה אינטגרבילית לפיו. דניאל • תרמו ערך 13:15, 29 בינואר 2012 (IST)

אמנם ללכת ללבג יגרום לדיריכלה להיות אינטגרבילית, אבל הפונקציה שהשואל דיבר עליה כבר לא תהיה אינטגרבילית :-( לירן (שיחה,תרומות) 13:34, 29 בינואר 2012 (IST)

במובן המוכלל. בכל קטע היא תהיה אינטגרבילית. דניאל • תרמו ערך 13:35, 29 בינואר 2012 (IST)

אבל אינטגרל לבג לא מוגבל לקטעים סופיים, אז מהו "אינטגרל לבג מוכלל"? לירן (שיחה,תרומות) 13:38, 29 בינואר 2012 (IST)

התכוונתי כמובן שהיא לא תהיה אינטגרבילית לבג רק בקטע אינסופי. בכל קטע סופי, היא תהיה אינטגרבילית. דניאל • תרמו ערך 13:40, 29 בינואר 2012 (IST)

מעניין- למה שהיא לא תהיה אינטגרבילית לבג בקטע אינסופי? 79.180.199.151 14:53, 29 בינואר 2012 (IST)

כי היא לא חסומה שם. לירן (שיחה,תרומות) 15:46, 29 בינואר 2012 (IST)

רגע, אז מה? האינטגרל מתכנס בהחלט (במובן של רימן) ולכן אמור גם להיות אינטיגרבילי לבג. דניאל • תרמו ערך 19:29, 29 בינואר 2012 (IST)

הוספתי לאחר התנגשות עריכה: בקטע סגור היא אינטגרבילית רימן כי מידת לבג של נקודות אי-הרציפות שלה היא מידה אפס (במקרה זה, ממספר נק' האי-רציפות שלה הוא בן מנייה ולכן מידת קבוצה זו היא אפס). עבור אינטגרל מ-0 עד אינסוף, אפשר לכסות את נקודות האי-רציפות במספר בן מנייה של קטעים בארכים $|I_{x}|={\frac {1}{x}}{\frac {1}{2^{x}}}\varepsilon$ כאשר $x\in \mathbb {N}$, ואז מתקיים שסכום רימן $S_{r}\leq \sum _{x=0}^{\infty }f(x)|I_{x}|=\sum _{x=0}^{\infty }x{\frac {1}{x}}{\frac {1}{2^{x}}}\varepsilon =2\varepsilon$ (נסכים ש-x/x=1 עבור x=0). מכיוון שזה נכון לכל אפסילון קטן כרצוננו, נובע שסכום זה שואף לאפס. לכן גם בקטע אינסופי זה הפונקציה אינטגרבילית. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 13:15, 29 בינואר 2012 (IST)

האם וויקיפדיה עוקבת אחרי?

1. האם וויקיפדיה יכולה לגלות שנכנסתי מאותו מחשב אם החלפתי IP?
2. האם וויקיפדיה יכולה לראות אם נכנסתי לקרוא ערך ולא ערכתי אותו?
3. האם וויקיפדיה "רואה" שאני נכנס ויוצא מהחשבון אם אני לא עורך כלום?

79.180.199.151 12:56, 29 בינואר 2012 (IST)

ויקיפדיה בתור תוכנה רואה כמה דברים (כך לדוגמא היא יודעת כמה אנשים קראו ערך מסויים, ויודעת (לפעמים) להבדיל שזה לא אותו אדם בכל הפעמים). השאאלה היורת עקרונית - האם הנתונים האלו נאספים במקום שמישהו יכול לראות אותם? - והתשובה, בכל שלושת הפעמים, היא "לא". דניאל צבי • שיחה 13:01, ה' בשבט ה'תשע"ב (29.01.12)

התוכנה עשויה לאגור נתונים כאלה לצרכי סטטיסטיקה, אך אלה אינם זמינים לציבור והתוכנה אינה מתייחסת אליך שונה בהתאם לנתונים (בשונה מגוגל למשל). במקרים קיצוניים של השחתה חריפה, בודק מסוגל לגשת לחלק מן הנתונים האלה. בכל מקרה, בודק לא מסוגל לגשת לשום נתון שלא קשור לפעולת עריכה או לפעולת יומן שביצעת. למשל הוא לא יוכל לבדוק כלום אם אתה רק קורא. דניאל • תרמו ערך 13:02, 29 בינואר 2012 (IST)

אם אני נרשם, עורך משהו כשאני בחשבון ואז יוצא ועורך משהו מIP ובהנחה שלא גרמתי שום נזק משמעותי מספיק בשביל להיות מוזמן לחקירה מול הרשויות- מי יכול לדעת על זה (כנרה המידע נשמר באיזה שרת). 79.180.199.151 14:51, 29 בינואר 2012 (IST)

כמו שכבר נאמר כאן - עיין בויקיפדיה:בודק. דניאל צבי • שיחה 14:52, ה' בשבט ה'תשע"ב (29.01.12)

משתנה מקרי רציף

האם בנקודה בודדת של מ.מ. רציף ההסתברות היא ממש אפס, או רק שואפת לאפס? ולמה ומדוע? הבנתי שבשונה מהתפלגות גאומטרית שגם לה בעצם יש אינסוף ערכים (לא יודעת אם זה קשור או לא), העצמה של פונקציית ההסתברות של המ.מ הרציף שונה, אבל לא ממש הבנתי מה מהותו של ההיגד הנ"ל. וסלחו לי נא אם לא השתמשתי במונחים הנכונים. TZivyA • אהמ? • 16:11, 29 בינואר 2012 (IST)

שלום צביה, אני מניחה שלא ניסחת את שאלתך בצורה מדוייקת. ישנם משתנים מקריים רציפים עבורם ההסתברות לקבל מספר בן מניה של נקודות הוא גדול ממש מ-0 (קחי למשל משתנה שבהסתברות חצי מקבל 0 ובהסתברות חצי מקבל ערך של משתנה גאוסיאני). עם זאת אם ההסתברות לקבל כל ערך היא לפחות p לא יתכנו יותר מ -1/p ערכים שונים בסתירה להגדרת התחום של משתנה רציף. .♀♂. קלאו - שיחה. 16:40, 29 בינואר 2012 (IST)

על מנת לצאת מן הספק, אעתיק את נוסח הספר כלשונו: ”...לכל תוצאה אפשרית של המ.מ. הרציף יש הסתברות אפס” (ע"כ). ונשאלת השאלה, למה אפס, ולא שואף לאפס? (סוף השאלה) TZivyA • אהמ? • 16:55, 29 בינואר 2012 (IST)

מדובר במשתנה מקרי שיש לו פונקציית צפיפות. פונקציית הצפיפות מקבלת בכל נקודה ערך מספרי. מספר אינו יכול "לשאוף לאפס", אלא *להיות אפס*. עוזי ו. - שיחה 19:02, 29 בינואר 2012 (IST)

כנראה רק ליהודים יש שאיפות.. אבל זאת בדיוק השאלה... למה הוא אפס? אין הסבר קצר ומתיישב על הדעת? TZivyA • אהמ? • 22:15, 29 בינואר 2012 (IST)

קחי לדוגמא משתנה בעל התפלגות אחידה, נאמר בקטע מ-0 ל-1. מה הסיכוי של המשתנה להיות *שווה* לחצי? נסמן אותו ב-p. ברור שהסיכוי הזה קטן מהסיכוי שהמשתנה נופל בקטע $\ [1/2,3/4]$, שהוא כידוע רבע. באותו אופן, p קטן מהסיכוי שהמשתנה יפול בקטע $\ [{\frac {1}{2}},{\frac {1}{2}}+{\frac {1}{n}}]$, שהוא $\ {\frac {1}{n}}$. אבל זה נכון לכל n, ויש רק מספר לא-שלילי אחד שהוא קטן מכל השברים החיוביים: אפס. עוזי ו. - שיחה 00:38, 30 בינואר 2012 (IST)

איזה הסבר נפלא! תודה רבה. TZivyA • אהמ? • 10:51, 30 בינואר 2012 (IST)

ריבועים במספרים p-אדים

נניח $p\neq 2$. נגדיר את $\mathbf {U}$ להיות קבוצת כל המספרים ה-p-אדים ההפיכים. נגדיר $\mathbf {U} _{n}=1+p^{n}\mathbb {Z} _{p}$ כאשר $\mathbb {Z} _{p}$ הוא חוג השלמים ה-p-אדים.

טענה: יהי $x=p^{n}u$ כאשר n שלם ו-$u\in \mathbf {U}$. אזי x ריבוע אם ורק אם n זוגי והתמונה של u ב-$\mathbb {F} _{p}^{\times }=\mathbf {U} /\mathbf {U} _{1}$ (זו חבורה ציקלית מסדר p-1 ביחס לכפל מודולו p) הוא ריבוע (מודולו p כמובן).

לכאורה, הטענה נראית הגיונית אבל בהוכחה יש פרט שאני לא מבין. במקום אחר (J.P. Serre) הוכיחו ש-$\mathbf {U} _{1}$ איזומורפי ל-$\mathbb {Z} _{p}$. כעת טוענים שמאחר ש-p שונה מ-2 אזי 2 הפיך ב-$\mathbb {Z} _{p}$. ועכשיו מגיע קפיצת הדרך שאני לא מבין: נטען שלכן כל האיברים ב-$\mathbf {U} _{1}$ הם ריבועים.

ניסיתי לרשום $u=1+pk\ ,\ k\in \mathbb {Z} _{p}$ ואם ניקח $k/2$ נקבל ש-$(1+pk/2)^{2}=1+pk+pk^{2}/4{\stackrel {p^{2}}{\equiv }}1+pk$ אבל אני לא רואה איך זה עוזר.

ניסיון אחר: אם אני מבין נכון, $\mathbf {U} _{1}$ כחבורה כפלית איזומורפי ל-$\mathbb {Z} _{p}$ כחבורה חיבורית ואז

${\begin{array}{ccc}1+pk&\leftrightarrow &k\\\updownarrow ()^{2}&&\updownarrow 2\times ()\\1+p(k/2)&\leftrightarrow &k/2\end{array}}$.

והעובדה ש-2 הפיך ב-$\mathbb {Z} _{p}$ אומרת ש-$1/2\in \mathbb {Z} _{p}$ ולכן $k/2\in \mathbb {Z} _{p}$. מהאיזומורפיזם הזה נובע שכל איבר ב-$\mathbf {U} _{1}$ הוא ריבוע, כי כל k ניתן לחלוקה ב-2 (כפל בהופכי של 2).

האם זה נכון? בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 16:39, 29 בינואר 2012 (IST)

זה מקרה פרטי של הלמה של הנזל. במקום להיות מוטרד מהאיזומורפיזם, בנה את השורש של האיבר הנתון באינדוקציה, קודם מודולו p (שם השורש הוא 1), אחר-כך מודולו p^2, וכן הלאה. הסדרה מתכנסת כי אין לה ברירה, ושווה לשורש המבוקש. עוזי ו. - שיחה 19:05, 29 בינואר 2012 (IST)

עזרת לי מאוד, תודה. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 22:54, 29 בינואר 2012 (IST)

איזו דיסציפלינה חוקרת את הרכב היסודות שממנו עשוייה האדמה?

האם הדיסציפלינה שעוסקת בחקירת היסודות שמהם עשויה האדמה הינה גאופיזיקה, או המחלקה לכימיה? בקיצור באיזו מחלקה באוניברסיטה ידעו לענות לי על שאלה מהתחום הנ"ל- בצורה הטוב ביותר? 46.210.152.141 17:23, 29 בינואר 2012 (IST)

גאוכימיה או גאופיזיקה. אבל תשובות לשאלות כלליות על הרכב קרום כדור הארץ אפשר למצוא בשפע באינטרנט או בספרי מדע פופולרי. 109.160.168.56

גם וגם, משום שהרכב זה מושפע הן מתהליכים פיזיקליים והן מתהליכים כימיים, בתנאים של, בין היתר, לחץ וטמפרטורה משתנים. בנצי - שיחה 21:11, 29 בינואר 2012 (IST)

ספציפית לשאלה הזו - כנראה מי שתרצה לדבר איתו הוא פדולוג. דניאל צבי • שיחה 09:23, ז' בשבט ה'תשע"ב (31.01.12)

האם שוטר יכול לדרוש ממני לפתוח את האוטו

הם לשוטר ללא צו בית משפט יש איזושהי אפשרות לערוך חיפוש ברכב פרטי (נגיד אם יש חשד לעברה)?

לא יעוץ משפטי. סקרנות. 79.181.205.196 17:23, 29 בינואר 2012 (IST)

תוספת סקרנות: האם הוא יכול לפתוח תיק פרטי ולבצע בו חיפוש ללא צו בית משפט?... ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

במידה ויש חשד לעבירה כמדומני שמותר להם, אך שים לב שהחשד צריך להיות בעל בסיס ולא גחמה כזו או אחרת של שוטר • חיים 7 • (שיחה) • ה' בשבט ה'תשע"ב • 17:32, 29 בינואר 2012 (IST)

נגיד שוטר רואה אותך יוצא ממקום שיודע כמקום התאספות של מעשנים סמים. האם הוא יכול להגיד "לדעתי אתה חשוד. אני רוצה לעשות עליך חיפוש"? 79.181.205.196 17:56, 29 בינואר 2012 (IST)

כן, זה כולל נסיבות שיש בהם יותר מאשר חשד סביר, כמו לגבי אדם היוצא ממקום כזה. אחרת, אין אפשרות להמנעה, ואז תמיד ניתן להסתתר מאחורי טענת חפות אוטומטית. בנצי - שיחה 21:06, 29 בינואר 2012 (IST)

שתי הפרוטות שלי: זה לא כה פשוט.
עצם הקביעה כי מקום מסויים "ידוע כמקום התאספות של מעשני סמים", היא בעצמה דבר שצריך להוכיח.
סביר שאם המדובר ב"כספומט" הרואין בלוד, נטל ההוכחה הוא עליך. לעומת זאת, אם המדובר בקמפוס (מקום מוּעד ביותר), או ביציאה ממועדון לילה - סביר שנטל ההוכחה על השוטר.
יותר מכך, זה שאדם יצא/נכח במקום בו התרחש פשע כלשהו (נניח עישון סמים), לא בהכרח אומר כי יש חשד סביר שאותו פלוני ביצע פשע זה.
ניקח את דוגמת המועדון, נניח שידוע בודאות של 100% שבכל ערב כמה אנשים מדליקים ג'וינטים במועדון לילה מסויים. ונניח שתחלופת הקהל באותו מועדון לערב היא 500 איש.
זאת אומרת ישנם בודאות, (נניח) 5% מעשני ג'וינטים לערב (כ-20-30 איש). האם כשאני יוצא מן המועדון הנ"ל אזי קיים "חשד סביר" שביצעתי עברה? לטעמי לא, למרות ש"ידוע" שמקום זה משמש (בין השאר) לעישון סמים, באופן מחזורי וקבוע.

לעניין הסבירות כדאי להתבונן על ההסתברות לביצוע עבירה על-ידי הפרט הבודד (ללא קשר להסתברות שבוצעה עבירה כלשהי).
דבר זה יכול לשמש כמדד (לי, לך, לשוטר, לשופט...) לגבי כמה סביר הוא "החשד הסביר" לביצוע פשע על-ידי המעוקב.

לעצם ענין החיפוש, ניתן גם לשאול שאלה נוספת, והיא מה חומרת העבירה הנחשדת/משוערת!?
שוב, חשוב להבין שכאשר שוטר רוצה לחפש בכליו של פלוני "החשד הסביר" שצריך להתקיים, צריך להתקיים ביחס לעבירה ספציפית על-ידי פרט ספציפי!
זה בדיוק מה ש'חיים 7' אמר למעלה, החשד צריך להיות מבוסס. היינו, טיעון כמו "הוא היה נראה לי עצבני ומבוהל", לא מקים עילת "חשד סביר" באופן אוטומטי/מיידי.
לעומת זאת, "הוא היה נראה לי מבוהל, וידעתי שהתוקף מלפני 10 דקות היה בחור צעיר", כבר כן יכול להשמע כמקים עילת "חשד סביר".
עניין זה נקל להבין תוך הכרה בעובדות החיים הפשוטות: כל אחד מאיתנו פושע מתישהו בחיו: יש את אלו שלא דיווחו על כל ההכנסות (מלצרות, שיעורים פרטיים, מכירות זוטות); יש את אינספור אלו שנוסעים 101 קמ"ש בכביש של 100; יש את אלו שלא דיווחו נכונה כשהגישו בקשה כלשהי למלגה, ובכך אולי ביצעו הונאה; יש את אלו שלקחו זוטות ממקום העבודה (אולי איזה עכבר למחשב, שאיש לא ירגיש בחסרונו), ועוד ועוד.
כולנו מתישהו בחיינו ביצענו עבירות מעבירות שונות. עבור 99% מאיתנו ב-99% מן המקרים, המדובר בעבירות שהן איכשהו-ככה בתחום "הנורמה".
אלו עדיין עבירות.
בקיצר, לגבי כל פלוני ניתן לטעון כי ישנו "חשד סביר" שביצע עבירה כלשהי.
העניין הוא שהשוטר צריך שיתקיים חשד סביר שאדם מסויים ביצע עבירה מסויימת, לפני שהוא מחטט בכליו.
יותר מכך, סביר שככל שחומרתה של העבירה הנחשדת עולה, סביר שרמת החשד שצריכה להתקיים, תהיה יותר נמוכה.
כך, בעבירות כמו עישון סמים, סביר שרף הסבירות שיצטרך השוטר להציג, יהיה גבוה יותר מאשר בעבירות כמו אונס, שוד או תקיפה.

מצטער שחפרתי, אני פשוט לא אוהב איך שבישראל אנחנו מוותרים על הזכויות שלנו כל-כך בקלות, ועוד חושבים שזה מגובה בחוק. זה לא. זה מגובה בנורמות החברתיות מהמשפט לעיל: "אחרת, אין אפשרות להמנעה, ואז תמיד ניתן להסתתר מאחורי טענת חפות אוטומטית".
כן, היכולת של המשטרה להמנעה בעבירות קלות צריכה להיות קטנה מאוד. וכן, טענת חפות אוטומטית היא אינה מילה גסה. היא הדבר ההגיוני ב-99% מן המקרים, כולל ביציאה ממועדון ש"מעשנים בו סמים".
שוב סליחה על החפירה, דוד הירושלמי - שיחה 23:33, 3 בפברואר 2012 (IST)

השקיית צמחים או עצים במים מזוקקים

האם זה בסדר להשקות עצים וצמחים במים מזוקקים, מה היתרונות והחסרונות אם בכלל? (לצורך העניין מדובר במים שנשפכים מהמזגן אל תוך דלי) 109.253.87.237 20:13, 29 בינואר 2012 (IST)

"הכרחי, אך לא מספיק" כמאמר ביטוי לוגי ידוע. אתה מספק מים (H₂O) וזה כמובן, הכרחי. פחמן דו-חמצני (CO₂) הם מקבלים מהאויר, וגם זה הכרחי. הכרחי שלישי הוא אור, במינון וחשיפה המשתנים מצמח לצמח. עם זאת, צמחים, כמו יצורים אחרים, זקוקים גם לתרכובות שונות וליונים שונים, לשם תיפקודם המלא והתקין. יוני נתרן הוא דוגמא אחת. דוגמאות אחרות: חנקות, זרחות, גופרות, ועוד. חלק מאלה מגיעים במים מינרליים דוגמת מי ברז. אבל יש צורך בהשלמות בצורת דישון בהתאם להוראות של איש מקצוע, כמו גנן (אבל לא חאפֶּר או שרלטן). בנצי - שיחה 21:02, 29 בינואר 2012 (IST)

מבקש סיוע באודיו !

יש לי קובץ אודיו (הרצאה). אני רוצה להמהיר אותה אבל גם לשמור אותה מומהרת. אציין שאין לי בעיה להמהיר בלבד - כל נגן עושה את זה. אבל אני גם רוצה לשמור את הקובץ מומהר וצריך תוכנה שבטוח עושה זאת. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

נדמה לי שאודסיטי[2] עושה זאת.אילן שמעוני - שיחה 09:09, 30 בינואר 2012 (IST)

יצחק שמיר

בערך כתוב שהוא עיברת את שם משפחתו לפי הכינוי המחתרתי שלו. האם ייתכן שהכינוי ו/או השם שבחר קשור ל'שיר בית"ר לתרצ"ז' של ז'בוטינסקי? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שאלה בנושא חקיקה בארצות הברית

בס"ד היי חבר'ה! אני זוכרת שבשנת 95' הסנאט האמריקני העביר חוק שקובע ששגרירות ארצות הברית בישראל תעבור לירושלים, איפה אני יכולה לקרוא על החוק הזה? כאן בויקיפדיה לא מצאתי כלום, תודה לכם. ליאת • שיחה • (מישהי שאיכפת לה) 21:51, 29 בינואר 2012 (IST)

אני לא חושב שיש אצלנו ערך על החוק עצמו, אבל מספר ערכים עוסקים בו ממש בקצרה: יחסי ארצות הברית-ישראל, שגרירות ארצות הברית בישראל, מעמדה החוקי של ירושלים. ראי גם כתבה ב-ynet ‏ [3]. יניב • שיחה • 21:58, 29 בינואר 2012 (IST)

בס"ד תודה לך יניב. ליאת • שיחה • (מישהי שאיכפת לה) 22:01, 29 בינואר 2012 (IST)

בשמחה, מקווה שעזרתי. יש גם ערך בוויקיפדיה האנגלית - Jerusalem Embassy Act. לילה טוב, יניב • שיחה • 22:05, 29 בינואר 2012 (IST)

בס"ד עזרת מאד, לגבי הערך באנגלית, הייתה לי הרגשה שיש אבל בשביל זה אצטרך להיעזר בגוגל תרגום. ליאת • שיחה • (מישהי שאיכפת לה) 12:03, 30 בינואר 2012 (IST)

כלל הידוע לי, זהו אכן המצב (עבר חוק כזה/החלטה כזו). כרגע יש רק "עיקוב בביצוע" (של איזה 20 שנה ככה). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

את/ה מתכוון/ת לעיכוב ולא לעיקוב, שהוא דבר-מה אחר. בנצי - שיחה 10:57, 5 בפברואר 2012 (IST)

סדרות חשבוניות והנדסיות

האם הנגזרת של סכום הסדרה ייתן את נוסחת האיבר הכללי?? כמו שבפיזיקה נגזרת של x זה v?? תודה מראש.. 89.138.227.174 22:15, 29 בינואר 2012 (IST)

סדרה היא פונקציה בדידה ולכן לא מוגדרת לה נגזרת באופן טבעי, אך אפשר להסתכל על ההפרש בין שני סכומים עוקבים ולקבל את נוסחת האיבר הכללי ממנו. למשל עבור בסדרה הנדסית

$a_{n+1}=S_{n+1}-S_{n}=a_{1}{\frac {1-q^{n+1}}{1-q}}-a_{1}{\frac {1-q^{n}}{1-q}}=a_{1}{\frac {q^{n}-q^{n+1}}{1-q}}=a_{1}q^{n}$. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 23:02, 29 בינואר 2012 (IST)

בדקתי עכשיו לגברי סדרה חשבונית וזה יוצא טוב. אבל לגבי סדרה הנדסית אני לא מצליח... יכול להיות זה עובד רק באחת מהן?? 89.138.227.174 23:06, 29 בינואר 2012 (IST)

רשמתי לך במפורש את החישוב עבור סדרה הנדסית כלשהי. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 23:10, 29 בינואר 2012 (IST)

הבנתי את מה שאמרת. פשוט מעניין אותי העניין העקרוני אם אפשר להשתמש בנגזרת ואינטגרל כדי לעבור בין האיבר הכללי לסכום בסדרה הנדסית כמו שאפשר לעשות בסדרה חשבונית89.138.227.174 23:13, 29 בינואר 2012 (IST)

בסדרה המשתנה הבלתי תלוי, n, משתנה במרווחים קבועים של 1, בעוד שבפונקציה רגילה המשתנה הבלתי תלוי, x, משתנה באופן רציף. כפי שהנגזרת של פונקציה היא הגבול של המנה של dy/dx כאשר dx שואף לאפס, כך בסדרות ה"נגזרת" היא המנה של שני איברים סמוכים חלקי השינוי ב-n. אבל השינוי ב-n הוא תמיד אחד, ולכן ה"נגזרת" היא An+1-An. אפשר לראות את זה גם בנוסחה לאיבר ה-nי בסדרה חשבונית, שהיא מקבילה לנוסחה של פונקציה לינארית y=yo+m(x-xo). 109.160.168.56

אין דבר כזה אינטגרל של סדרה. אם אתה מגדיר פונקציה שהיא מקבלת את ערכי הסדרה בקטעים באורך 1, אז אכן האינטגרל שלה יהיה סכום הסדרה. אבל אם סתם תעשה אינטגרל לנוסחה סגורה של סדרה כאילו היתה פונקציה תקבל רק קירוב לסכום הסדרה (גם בסדרה חשבונית). סכומים של סדרות רבות נוח להעריך באמצעות אינטגרל כזה. למשל את סכום הסדרה ההרמונית $a_{n}=1/n$ מ-1 עד n אפשר להעריך במידה רבה של דיוק בעזרת האינטגרל $\ln(n)=\int _{1}^{n}1/x\,dx$. דניאל • תרמו ערך 23:22, 29 בינואר 2012 (IST)

אני חושב שהוא התכוון לכך שה"נגזרת" של הסכום, כלומר המנה של השינוי בסכום של שני איברים עוקבים חלקי השינוי ב-n (שהוא כמובן 1), נותן את האיבר הכללי - במקביל לכך שנגזרת של אינטגרל נותנת חזרה את הפונקציה. 109.160.168.56

אולי אני לא מסביר את עצמי בבירור. אז אתן דוגמה. סכום של סדרה שווה ל/2(2a+d(n-1) אם אוציא נגזרת לפי n אקבל את נוסחת האיבר הכללי (a+d(n-1)) 89.138.227.174 23:49, 29 בינואר 2012 (IST)

לא נכון, אתה מקבל סטייה של d/2 מהאיבר הכללי. רואים את זה בבירור אם מציירים גרף של פונקציה לינארית לעומת גרף מדרגות שמייצג סדרה. כאמור, הרבה פעמים זה קירוב די טוב, אבל לא מדויק. דניאל • תרמו ערך 10:22, 30 בינואר 2012 (IST)

במקרה הזה הדבר עובד בדיוק. גזרתי וקיבלתי משוואה זהה...89.138.227.174 19:39, 1 בפברואר 2012 (IST)

תגזור שוב. טעית בגזירה. דניאל • תרמו ערך 10:59, 5 בפברואר 2012 (IST)

אני צריכה כתבות או מחקרים בנושא הורים מגוננים מדי ולחץ בקרב ילדיהם

― הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון פסיכולוגיה/5
אני עושה עבודת מחקר במדעי החברה ואני צריכה כמה שיותר כתבות או מחקרים בנושא: הורים המגוננים יתר על המידה על ילדיהם / לחץ וחרדות בקרב בני נוער. תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST) שכחתי לחתום 212.143.55.119 11:42, 30 בינואר 2012 (IST)

הנושא נשמע לי גולש לתיאוריה של אדלר שאחת מנושאות דגלה בארץ היא יעל אליצור. סדרת הספרים של אדל פייבר ואלן מייזליש (איך לדבר כך שהילדים יקשיבו וכו') גם מדברת על הנושא. תקלידי בגוגל "הורים מגוננים מחקר" - מצאתי שם דברים נחמדים. TZivyA • אהמ? • 11:52, 30 בינואר 2012 (IST)

חוק פיליפי או חוק פליפי?! (איך אפשר לפנות לבעלי הסמכות בויקיפדיה? )

בערך חוק פיליפי נפלה טעות סופרים בשם הערך (בלבד), ובמקום פיליפי כתוב פליפי... התוצאה: ערכים רבים המכילים את הצירוף "חוק פיליפי" לא מזהים את הערך. בנוסף לכך, אנשים עלולים לשגות בקריאת השם. מי שיתקן זאת ימנע שיבוש מהקוראים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

יש רק שני קישורים, אם אני לא טועה. בכל אופן, אעביר. יאיר • שיחה 01:57, 30 בינואר 2012 (IST)

שאלה בפיזיולוגיה

במצבים שונים של הגוף, כאשר אזורים מסוימים מגבירים את פעילותם, וזרימת הדם אליהם מוגברת, אזורים אחרים מפחיתים את פעילותם וזרימת הדם אליהם פוחתת. השאלה שלי, לאיזה איבר כמות דם קבועה מסופקת - ללא תלות בסוג הפעילות? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כנראה שלמוח יש קשרים טובים בחלונות הגבוהים, משום שהוא צרכן יציב מאד. עוזי ו. - שיחה 11:08, 30 בינואר 2012 (IST)

נכון מאוד. אחריו הלב ואיברים חיוניים אחרים. למוח 'אין' קשרים טובים, משום שהוא הוא 'החלונות הגבוהים' עצמם. בנצי - שיחה 11:28, 30 בינואר 2012 (IST)

היסטוריה של גלישות

היש אפשרות לבדוק היסטוריה של גלישות ? סגרתי בטעות דף שהורדתי, ואני מנסה לשחזר את המקור שלו. תודה, בנצי - שיחה 10:35, 30 בינואר 2012 (IST)

באיזה דפדפן אתה נמצא? TZivyA • אהמ? • 10:52, 30 בינואר 2012 (IST)

Explorer, בדר"כ. אבל גם Google Chrome (לאחרונה). בנצי - שיחה 11:25, 30 בינואר 2012 (IST)

בכרום יש בצד הכי שמאלי אייקון של מפתח ברגים. תלחץ עליו, ותחפש בטבלה "היסטוריה" או "הורדות", תלוי לפי מה שאתה צריך, ותראה את כל ההיסטוריה של הפעולות שלך. ואגב, כשאתה פותח דף חדש בכרום, בצד שמאל התחתון של העמוד כתוב "נסגר לאחרונה", -תוכל לראות שם את כל הדפים שסגרת לאחרונה. באשר לאקספלורר כנס לכאן. TZivyA • אהמ? • 11:37, 30 בינואר 2012 (IST)

חן חן, צִביה. הכניסה לשם גם גילתה לי כמה אפשרויות עבודה מעניינות. בנצי - שיחה 12:28, 30 בינואר 2012 (IST)

ctrl + sfift + T (בחלק מהדפדפנים) פותח את הלשונית האחרונה שנסגרה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ו-Ctrl+h את ההישטוריה. אילן שמעוני - שיחה 16:37, 30 בינואר 2012 (IST)

קצת יוונית, ארמנית וערבית...

הועבר מויקיפדיה:ייעוץ לשוני:
שוטטתי היום בשכונת בקעה בירושלים לקראת הדרכת סיור, והנה מצאתי 3 כתובות עלומות ומסקרנות. מי יושיעני?

• 
  ארמנית. איזה חלק מצוטט פה מהפסוק: "אִם ה' לֹא יִבְנֶה בַיִת - שָׁוְא עָמְלוּ בוֹנָיו בּוֹ; אִם ה' לֹא יִשְׁמָר עִיר - שָׁוְא שָׁקַד שׁוֹמֵר"?
• 
  יוונית. בעל הבית אמר שזה ליטריה (על שם זו שבנתה את הבית). האמנם?
• 
  ערבית. אין לי שמץ של מושג (וזה עוד שבור). רעיונות?

תודה! תמרה ♣ שיחה 22:59, 29 בינואר 2012 (IST)

הכתובת הערבית ממש שבורה. אני מנחש שהמילה הראשונה היא "אלמלכ" – המלך. לגבי המילה השנייה, היא מתחילה ב־"אלקה...". יש לך אולי רמז שיוכל לכוון אותי בחיפוש? Kulystab • שיחה • גן עדן, גיהנום, או הובוקן... עד חג המולד • ו' בשבט ה'תשע"ב • 23:23, 29 בינואר 2012 (IST)

גורנישט. כל שאני יודעת הוא שבבית גר משפחת בדריה הערבית לפני כ-80 שנה. תמרה ♣ שיחה 23:34, 29 בינואר 2012 (IST)

רגע, יש עוד משהו בערבית. מה כתוב על המנורה הזאת? תמרה ♣ שיחה 22:59, 30 בינואר 2012 (IST)

לגבי פסוק התהלים בארמנית, הייתי מנחש שזה החצי הראשון של הפסוק "אִם ה' לֹא יִבְנֶה בַיִת - שָׁוְא עָמְלוּ בוֹנָיו בּוֹ". בכל מקרה, בלינק הזה [4] / [5] יש את תהלים בארמנית, אבל בתרגום שונה מהתרגום המופיע על השלט, כך שלא ניתן להשוות ולהסתייע מתרגום זה... בן-חנוך - שיחה 21:17, 31 בינואר 2012 (IST)

ולגבי היוונית, אני קורא שם "ΛΙΘΝΔ 1906", "ליתנד", ולא "ליתריא" (ΛΙΘΡΙΑ). בן-חנוך - שיחה 22:40, 31 בינואר 2012 (IST)

DHT

היי, הייתי רוצה לדעת מה יקרה אם אני אצליח לשאוב את כל ההורמון DHT. האם חוץ ממניעת התקרחות תהיה לזה עוד השפעה? מה היתרון בקיומו בכלל? למה זקיקי השיער מגיבים לו? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שאלה בביולוגיה

המציאות היא שאנו נושמים חמצן ופולטים פחמן דו חמצני, השאלה שלי האם אותו פחמן דו חמצני שאנחנו פולטים נכנס שוב ושוב לתוך גופנו? (אם אנחנו בתוך חדר למשל). 109.253.233.157 06:23, 31 בינואר 2012 (IST)

כן. בשאיפה מכניסים לגוף את האוויר שמסביבנו. אם האוויר שמסביבנו מכיל מולקולות שכבר פלטנו בנשיפות, אז כן. יוסי • שיחה 08:28, 31 בינואר 2012 (IST)

ארחיב עוד קצת. אנחנו לא נושמים חמצן ולא פולטים CO2. אנחנו נושמים אויר ופולטים את אותו האויר, המכיל כעת פחות חמצן היות שגופנו השתמש בחלק ממנו ועם יותר CO2 שגופנו פלט. בנשימה הבאה, אנו נושמים שוב תערובת של אויר הכוללת גם את הוויר שפלטנו אנו ויצורים אחרים קודם לכן (כולל גם חידדקים, וירוסים ומזהמי אויר תעשייתיים רבים). דר' --וידנפלד - שיחה 00:07, 1 בפברואר 2012 (IST)

העולם עשוי מחלקיקים

מה הניסוי הפשוט ביותר שיוכיח לי את המודל של עולם בנוי מחלקיקים?

כבר עשיתי ניסויים בספקטרוסקופיה שיכולים להוות הוכחה לכך שיש רמות אנרגיה בדידות. אבל קיום אטומים ומולקולות עדיין מוטל בספק. איך אני בודק את העניין? 79.176.213.49 09:04, 31 בינואר 2012 (IST)

יש כמה וכמה. אתן לך אחד באמצעות תגובה כימית ואחד באמצעות אינטראקציה מכנית. ניסוי א': לבקבוק ארלנמאייר יוצקים תמיסה מהולה (נניח ריכוז של 16%) של חומצת מימן כלורי, בגובה של כרבע מגובה הכלי. כעת, מצמידים נייר לקמוס כחול למכסה הכלי, וסוגרים איתו את הבקבוק, כשפס הנייר בולט מתחתיו. כמעט מייד תבחין בהישתנות צבע פס הנייר, מכחול לורוד, תוצאה האופיינית לתגובה בין פס הנייר לבין לבין מולקולות החומצה. שינוי זה מעיד, חד-משמעית, על כך ש'חלקיקי' חומצה מגיעים מן התמיסה אל חלל האויר שבכלי, שכן הם המגיבים, כימית, עם הנייר. מכאן שהתמיסה עצמה מורכבת מחלקיקים. ניסויים דומים, אפשר לערוך לגבי המים עצמם, שבתמיסה. ניסויים דומים מניבים אותן תוצאות גם לגבי מוצקים. ניסוי ב': הקשה באמצעות כלי מתכתי על קצהו של שולחן כבד, גורמת לתנודות של משטח השולחן, המתבטאים בגלי קול המתפשטים גם אל חלל האויר. תנודות מכניות אלה, וגלי הקול הנובעים מהם, יכולים להיווצר רק ע"י חלקיקים המרכיבים את השולחן. אילו משטח השולחן היה רציף ולא חלקיקי, ההקשה בקצהו לא היתה מורגשת כמעט, באותם תנאים, משיקולים בסיסיים של שימור התנע. מקווה ששתי ההבהרות סייעו לך, בנצי - שיחה 12:14, 31 בינואר 2012 (IST)

ראה את הערך התורה האטומית. eman • שיחה • ♥ 13:31, 31 בינואר 2012 (IST)

איינשטיין הוכיח את קיומם של אטומים ומולקולות באמצעות אפקט התנועה הבראונית. היום אפשר לראות מולקולות במיקרוסקופ אלקטרונים. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 13:33, 31 בינואר 2012 (IST)

הבחור ביקש ניסוי פשוט ככל האפשר, המפגין את המבנה החלקיקי. בחרתי בשניים, פיזיקלי וכימי. התוספות שלכם מאוד במקומם, ביחוד בשלב הזה. בנצי - שיחה 20:42, 31 בינואר 2012 (IST)

יש בעיה לוגית בניסוי הראשון: אתה מניח שנייר לקמוס מגיב למולקולות ז"א לחלקיקים, ואז אתה מוכיח שחלקיקי חומצה פגעו בו. באותה מידה יכולתי להניח שנייר לקמוס מגיב לקרינה גלית כלשהיא והעובדה שהוא שינה צבע "מוכיח" שהתמיסה מקרינה את הקרינה הרצויה... ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

חיכיתי לשאלה מסוג זה. הבעיה אינה לוגית, אלא ניסויית. זוהי בעיה קלה לפתרון, משום שהניסוי אינו מבוצע 'עצמאית', אלא קודמים לו כמה ניסויי בקרה, שנועדו לשלול קודם את כל האפשרויות האחרות. בנצי - שיחה 22:04, 31 בינואר 2012 (IST)

עדיין לא הבנתי את הניסוי, את ההוכחה, ואת ניסויי הבקרה הקודמים - תארץ אותם או שאתה מניח שאני יודע על קיומם? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אשתדל. א. המילה שכתבת אחרי המקף אינה מובנת. ב. חתום בבקשה, בתום שאלתך. ג. קודם כל, ניסויים בשני כלים זהים מרוקנים, האחד פתוח והאחר סגור, כדי לשלול גורמים שמחוץ לכלי, כולל אויר, וכולל 'קרינה' אפשרית, כדבריך. בשלב הבא, שולל השפעה אפשרית של אדי מים או מים במצב גזי בלבד, וכך הלאה. ד. כדי לחזק את עוצמת האפקט, אפשר לבצע סדרה נוספתת של ניסויים, בהם משנים את ריכוז התמיסה ובודקים את קצב הישתנות צבע פס הנייר, בשני הכיוונים, כדי לשלול שגיאה עקבית. סידרה מסוג זה היא בעלת אופי כמותי יותר. והערה אחרונה: לא הינחתי שאתה יודע או שלא, פשוט רציתי לתת לעקרון הבסיסי לחלחל. הכיף הוא להמציא רעיונות בהתאם לעקרון המנחה, יותר מאשר לדעת אותם. לילה טוב, בנצי - שיחה 23:00, 31 בינואר 2012 (IST)

בניסוי עם הרעש- איך קיום של גלי קול מוכיח מודל חלקיקי? גם מיתר רציף והוא דוגמה קלאסית לגל. 79.177.201.207 23:14, 31 בינואר 2012 (IST)

כבר הפניתי אותך, בתשובתי הראשונה, לגלי קול. גלים אלה הם שינויים מחזוריים בצפיפות החלקיקים המרכיבים את החומר דרכו מתפשט הגל, בכיווני התפשטותו. עכשיו, צא וחשוב: צפיפות זו - של מה ?, אילו היה מדובר במשהו רציף, הרי שאין משמעות לצפוף יותר או פחות, משום שממילא כל המרחב 'תפוס'. בנצי - שיחה 00:24, 1 בפברואר 2012 (IST)

אם כל הכבוד, זו לא הוכחה. אתה מניח שגלי קול זה שינוי בצפיפות שאותה אתה מגיד כ"כמות חלקיקים ליחידת נפח". במודל הזה אתה גם מניח שיש שינוי בצפיפות (כצעקתי על ברומטר שלי הוא לא זז) וגם שיש חלקיקים( שזה מה שאני רוצה להוכיח). עוד דוגמה קלסית לגל מתפשט שאין שום צורך בהנחת חלקיקים:

קפיץ מתוח שנתונים לו "דחיפה" חד מימדית (לאורך ציר הקפיץ). הקפיץ רציף והפרעה בצפיפות של הקפיץ מתקדמת באופן גלי. אין שום צורך להניח שקפיץ בנוי מחלקיקים. 79.177.201.207 10:35, 1 בפברואר 2012 (IST)

לא נראה לי שהיבנת את התשובה. מילא. אבל לבוא ולטעון ש"אין זו הוכחה", צריך ביסוס קצת יותר מזה. גם שגיאות הכתיב לא ממש משפרות את הבנת השאלה והטיעון. ניחא. נמשיך הלאה. לא אתפשט הפעם, ואהיה ממוקד בנקודה אחת: "אינני מניח שגלי קול הם שינויים בצפיפות", אלא מציין את ההיפך: שינויים בצפיפות הם גלי קול. בעצם, כל שינוי מחזורי בתכונה פיזיקלית מהווה תופעה גלית. אין "שינויים" לחוד, ו"גלי קול" לחוד, וכל מה שנותר הוא 'לשדך' ביניהם. במילים אחרות, עצם קיומם של גלי קול, כדוגמא, מעיד על קיומו של מבנה חלקיקי. ועוד שתי הערות: א. הברומטר שלך כן זז, והצעקות שלך יוצרות בו תנודות. לא כל מה שאינך 'רואה' או שאינך 'יכול' למדוד, אינו קיים. ב. הקפיץ שלך הוא אנלוג לחלקיק ולא לגוף המקרוסקופי כולו. ועוד היבט: עצם חוזקו של השולחן או של כל עצם אחר, נובע מתנודותיהם השונות של החלקיקים המרכיבים אותו. לכל התופעות הללו שהזכרתי, אין הסבר או מנגנון ברמת הרצף, אלא כתוצאה מתנודות, המתפשטות הלאה באמצעות התנגשויות עם השכנים, ודי בכך מבחינה מתודולוגית. בנצי - שיחה 19:36, 1 בפברואר 2012 (IST)

אני חושב שהשאלה הזו נושקת לפילוסופיה, וניתן להסתייע בפילוסופיה של המדע בכדי להבהיר מספר עניינים. ראשית, הניסויים של בנצי לכל היותר מאששים את ההיפותזה, ולא מוכיחים אותה. לכל תופעה אמפירית ניתן למצוא מספר היפותזות שתסברנה אותו. שנית, לא ניתן להתכחש לכך שהמשיב משתמש, כמו כל אדם הטוען כמעט כל טענה, בהיפותזות חיצוניות - הנחות יסוד מובלעות, שחלקן אוששו בעצמן בניסויים אחרים קודם לכן וההיפותזה הנ"ל מושתתת עליהן. שלישית, מבחינת המתודה המדעית, ובעיקר באסכולה הפופריאנית השאלה זקוקה לחידוד: האם יש ניסוי שתוצאה אפשרית שלו תפריך את המודל החלקיקי - אך כשמבצעים אותו הוא איננו מופרך? כלומר, יש להגדיר מה הייתי מצפה לקבל בכל אחד מהניסויים במודל רציף, והאם לא ניתן להסביר את התוצאות האמפיריות באמצעותו. בברכה,‏gal m‏ 19:56, 1 בפברואר 2012 (IST)

ניסוי רתרפורד שולל את הטענה שהאטום הוא גוש רציף של חומר, ובכך את היפותזת החומר הרציף. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 20:09, 1 בפברואר 2012 (IST)

גל מ. הבין בדיוק מה שאני רוצה להגיד. כל הניסויים שהצעתם לי יוצאים מנקודת הנחה שיש חלקיקים בעולם והמסקנה בסוף היא "אכן התופעה ניתנת להסבר על ידי מודל חלקיקי". אני רוצה ניסוי שחד משמעי שאילו החומר לא היה בנוי מחלקיקים אז הניסוי היה נכשל. ולא תופעה שההסבר היחיד שמצאנו לה הוא להגיד ש"זה בגלל חלקיקים". אני מצטער על שגיאות הכתיב, ככה מלמדים היום לשון. 79.177.201.207 20:11, 1 בפברואר 2012 (IST)

ההסבר שנתן איינשטיין לתנועה הבראונית באמצעות המודל החלקיקי לא היה רק הסבר איכותי אלא לווה גם במודל מתמטי שהתאים מצוין לתוצאות הנצפות בניסויים. זה היה אישוש חזק מאוד - ומבחינה היסטורית, מכריע - למודל החלקיקי. לפי קרל פופר אי-אפשר להוכיח תיאוריה מדעית אלא רק להפריך, אך העובדה שהיום ניתן לראות חלקיקים ישירות באמצעות מיקרוסקופ אלקטרונים מאששת את התיאוריה החלקיקית באופן שגם פופר היה כנראה מודה שאכן יש חלקיקים. אבל כפי שידע אריסטו עוד מקדמת דנא: ידע אינפורמטיבי לעולם לא יהיה 100% ודאי, כי הוא מקשר בין שני דברים שונים, כדי לקבל ודאות של 100% יש לנסח טענות שנובעות לוגית אחת מהשנייה, כשבפועל מקבלים טאוטולוגיות בסגנון "האבן נופלת כי טבעה ליפול". בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 20:16, 1 בפברואר 2012 (IST)

דבריו האחרונים של האביר, לפחות בחלקם הראשון, משלימים את הטיעון הבסיסי שלי בדבר השיטה המדעית והמתודולוגיה שלה. אני מציע לשואל לעיין בצורה יסודית בניסוי רתרפורד, שהוזכר קודם, לו יש משמעות בסיסית (אם כי ניסוי כזה חורג מפשטות). אני בפירוש, מדגיש מתודולוגיה ולא פילוסופיה. הפיזיקה כבר מזמן חרגה מתלותה בתפיסה פילוסופית כזו או אחרת, ואני מודע לפצצה שזה מטיל. אני מנסה לומר כי תפיסה או תיאוריה מדעית נחשבת לתקפה, כל עוד לא הופרכה. סדרה ארוכה ומגוונת של ניסויים, יש בה הרבה יותר מאישושים, אבל, עדיין, אין לה הוכחה אולטימטיבית מהסוג של "ידיעה של מה שמאחורי הפרגוד". עקרון ההפרכה הוא זה העומד ביסוד תקפותה ועוצמתה, בצד חולשותיה, של השיטה המדעית.

הערה: לא רק מיקרוסקופ אלקטרונים מאפשר 'לצפות' ישירות בתמונה המולקולרית, למשל. שיטות מיקרוסקופיות אחרות, הם דרמטיות אף יותר, דוגמת מיקרוסקופ כוח אטומי (en:Atomic Force Microscope), היורד להפרדה ברמה האטומית. בנצי - שיחה 22:39, 1 בפברואר 2012 (IST)

אני רוצה להעיר בדרך אגב על עקרון ההפרכה והשיטה המדעית, שהוזכרו כאן רבות ומוזכרים באכסניה זו לא מעט. אין עוררין על כך שלהפרכה יש משקל לוגי מכריע יותר מלאישוש, אך גם הפרכה איננה עניין כה פשוט. זאת משום שכאשר מבצעים ניסוי, פשוט ככל שיהיה, מניחים היפותזות חיצוניות רבות - לחלקן המדען כלל לא שם לב ואולי אפילו איננו מודע להן. לכן כאשר ניסוי כזה כושל אין הדבר מפריך את ההיפותזה הנבחנת, אלא ייתכן שהכישלון נובע משקריותה של אחת ההיפותזות החיצוניות. לדוגמה- המכשיר לא היה מכויל כראוי, או באופן יותר קיצוני- מכשיר המדידה לא משקף את המציאות כפי שהמדען חושב אלא מעוות אותה בדרך כלשהי. לכן שיקוף נכון יותר של המציאות המדעית היא כי אימות מסקנות של היפותזה מאשש אותה ואי-אימותן לכל היותר מרעע אותה (כפי שתרגמו את קרל המפל לעברית). ולעניין הצפייה בחלקיקים- אין זו צפייה בלתי אמצעית: גם כאן מונחות הנחות סמויות רבות על אופן פעולת המיקרוסקופ ועל פירוש התמונה הנגלית לעינינו. כמובן שאין זה אומר שהעולם איננו חלקיקי, זה רק אומר שגם את האמת הזו לא ניתן להגדיר כמוחלטת וגם זה "רק" אישוש. אבל זה הכי אמיתי שהיפותזה יכולה להגיע אליו. אבקש לסיום לא לפרש את דברי כאילו אינני מסכים עם בנצי והאביר - המדע נבנה נדבך על נדבך והאישושים למודל החלקיקי הם רבים. זיכרו שהשואל כיוון לניסוי פשוט, וככל הנראה זה יותר מורכב מזה. ‏gal m‏ 20:59, 2 בפברואר 2012 (IST)

איך גורמים לפליטה ספונטנית?

איך מבחינה טכנולוגית(+הסבר פיזיקלי פשוט אם אפשר) מעוררים אלקטרונים כך שבחזרתם לרמת יסוד הם יפלטו פוטונים? 79.176.213.49 09:14, 31 בינואר 2012 (IST)

פליטה ספונטאנית, כשמה כן היא, לא מעוררים אותה. עם זאת, ניתן להגביר אותה, באמצעות העברת קרינה א"מ בתדירות המתאימה להפרש בין הרמות. 'נוכחות' כזו מעודדת את הפליטה. זהו עקרון ההגברה הנמצא ביסוד לזירה. אפשר לראות בתהליך 'עידוד' זה דוגמא קוונטית למערכת בתהודה. עירור, שלאחריו מתרחשת פליטה ספונטאנית, ניתן לבצע בכמה דרכים:

• באמצעות קרינה בתדירויות המתאימות להפרש בין רמות אלקטרוניות (ראה גם את תשובתו של עמנואל, בהמשך).
• באמצעות זרם חשמלי (ראה גם את תשובתו של עמנואל, בהמשך).
• ע"י חימום לטמפרטורות מתאימות.
• באמצעות הפצצה או התנגשות עם חלקיקים מהירים, אחרים.
• או, הפוך לטכניקה הקודמת: האצת אלקטרונים בהפרש פוטנציאלים גבוה דיו, וגרימת האטה חריפה שלהם, באמצעות מטרת מתכת. בהתנגשות כזו, עשויים אלקטרונים פנימיים באטומי המתכת להשתחרר, ועקב כך, להביא לדעיכתם הספונטאנית של אלקטרונים הנמצאים ברמות אנרגיה גבוהות יותר, אל הרמות הנמוכות שהתפנו, תוך פליטת פוטונים אנרגטיים מאוד - בתחום התדירויות של קרינת X.
• בעזרת תגובות כימיות מתאימות, הגורמות למעברים לומינסצנטיים, ובהם מעברים פלואורסצנטיים, מעברים פוספורסצנטיים, ואחרים. בנצי - שיחה 12:31, 31 בינואר 2012 (IST)

לא! בלייזר יש פליטה מאולצת, שזה משהו אחר. העלאת האלקטרונים לרמה הזו נעשית בצורה לחלוטין אחרת (ובד"כ לא במישרין). ובכל מקרה זה לא עונה על השאלה. הוא שאל על איך מעלים את האלקטרונים לרמות מעוררות בשביל ליצור פליטה ספונטנית. eman • שיחה • ♥ 13:23, 31 בינואר 2012 (IST)

אכן, שגיתי, פעמיים: א. התכוונתי למשהו אחר לגמרי, ובדרך התייחסתי ל'ספונטאנית' במקום ל'מאולצת'. ב. לא בדיוק הישבתי לשאלת השואל, ואני מתנצל על כך. תודה, בנצי - שיחה 21:44, 31 בינואר 2012 (IST)

קודם כל, אם מעוררים אלקטרונים, תמיד כשהם יחזרו לרמת היסוד הם יפלטו פוטון. אבל איך מעוררים אותם? התשובה היא שנותנים לאטומים אנרגיה מספיקה (כלומר שכל אטום יקבל אנרגיה שלפחות משתווה לזו של הפוטון שרוצים שייפלט, ואפשר לעשות זאת בהרבה מאוד דרכים. למשל בנורת כספית, פשוט מיננים את האטומים עי ידי העברת זרם חשמלי בגז, וכשהאלקטרונים חוזרים לאטום הם פולטים פוטונים. זה יכול להיות באמת על ידי קליטת פוטון, ואז או ירידה אחת בדיוק באנרגיה של הפוטון, או בסדרה של ירידות שבכל אחת אנרגיה יותר קטנה, כמו בנורה פלואורסצנטית. זה יכול להיות בכלל לא באטומים, אלא כמו שקורה בLED במעבר בין פסים בגביש. או זה יכול להיות גם על ידי תגובה כימית כמו בסטיקלייטים [6]. ‏ eman • שיחה • ♥ 13:23, 31 בינואר 2012 (IST)

א. תודה על הערתך קודם. ב. זרם חשמלי אינו מיינן דווקא, אלא מעורר, כאשר יינון הוא אחת האפשרויות, בעוצמה ובתנאים המתאימים (בין היתר, מהלך חופשי ממוצע). בנצי - שיחה 21:44, 31 בינואר 2012 (IST)

קשר בין נוגדי חמצון לבין חוסר חמצן במערכת העצבים

אם אדם ניזון מאוכל ומשקאות המכילים כמויות גדולות יחסית של נוגדי חימצון, האם הדבר יכול לנזוק אותו? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

סביבון חופשי לא עושה פרצסיות?

שאלה ממש מקצועית במכניקה אנליטית (טוב, כל בוגר מסלול לפיזקה או מכניקה יכול לענות בלי בעיה).

אם נתון לי שנקודת המגע של סביבון סימטרי נעה במהירות קובעה על פני מישור חלק(בלי חיכוך). האם אני יכול להגיד הוא לא עושה פרצסיות?

אני אסביר למה שאני חושב ככה( אולי טועה, כי זה נשמע לי תוצאה מוזרה): נתבונן בזווית אוילר "פי" שהיא זווית הפרצסיה של הסביבון, כלומר זווית שמראה את מהירות בו ציר הסימטריה של הסביבון עושה סיבובים סביב הציר האנך למישור האופקי(Z). על הסביבון לא פועלים כוחות במישור האופקי ולכן אין מומנטים סביב ציר Z. ואם אין מומנטים, אז אין שינוי בזווית. ולכן אין פרסציה.

האם אני צודק? ידוע מקרה שסביבון נע קדימה ומסתובב תוך כדי(ואז בטח ציר הסיבוב שלו עושה תנודות), אבל אולי חיכוך הוא זה שאשם וכך נקודת המגע לא יכולה לנוע במהירות קבועה? 79.177.201.207 19:43, 31 בינואר 2012 (IST)