ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון14

דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
11	12	13	14	15	16	17	18	19	20
21	22	23	24	25	26	27	28	29	30
31	32	33	34	35	36	37	38	39	40
41	42	43	44	45	46	47	48	49	50
51	52	53	54	55	56	57	58	59	60
61	62	63	64	65	66	67	68	69	70
71	72	73	74	75	76	77	78	79	80
81	82	83	84	85	86	87	88	89	90
91	92	93	94	95	96	97	98	99	100
101	102	103	104	105	106	107	108	109	110
111	112	113	114	115	116	117	118	119	120
121	122	123	124	125	126	127	128	129	130
131	132	133	134	135	136	137	138	139	140
141	142	143	144	145	146	147	148	149	150
151	152	153	154	155	156	157	158	159	160
161	162	163	164	165	166	167	168	169	170
171	172	173	174	175	176	177	178	179	180
181	182	183	184	185	186	187	188	189	190
191	192	193	194	195	196	197	198	199	200
201	202	203	204	205	206	207	208	209	210
211	212	213	214	215	216	217	218	219	220
221	222	223	224	225	226	227	228	229	230
231	232	233	234	235	236	237	238	239	240
241	242	243	244	245	246	247	248	249	250
251	252	253	254	255	256	257	258	259	260
261	262	263	264	265	266	267	268	269	270
271	272	273	274	275	276	277	278	279	280
281	282	283	284	285	286	287	288	289	290
291	292	293	294	295	296	297	298	299	300
301	302	303	304	305	306	307	308	309	310
311	312	313	314	315	316	317	318	319	320
321	322	323	324	325	326	327	328	329	330
331	332	333	334	335	336	337	338	339	340
ארכיון מתמטיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פיזיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון ביולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פסיכולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

LCD

האם נכונה הטענה שמסכי המחשב הדקים מזיקים לראייה ? 15:38, 6 באוקטובר 2006 (IST).

כנראה בדיוק להיפך. מסכי מחשב מסוג LCD מציגים תמונה קבועה, בניגוד למסכים רגילים (CRT) ש50-80 פעמים בשניה הם מרעננים את התמונה. הריצוד של התמונה (במיוחד בתדירות רענון נמוכה) מעייף את העין. עייפות מהסוג הזה אינה מצוייה במסכי LCD, כי הם (כאמור) מציגים תמונה קבועה. בסג תריג מכה שנית!

חמורבי

בדקתי בכמה מקורות את שנות הולדתו ומותו של חמורבי, ובכל מקור מצאתי שנים שונות לגמרי. השנים הכתובות עכשיו בערך לא מסתדרות עם 1793 לפנה"ס, חוקי חמורבי ועם ערכים אחרים. אשמח אם מישהו שמבין יותר יוכל לתקן. תודה אלון 20:59, 6 באוקטובר 2006 (IST)

יש גישות שונות של תיארוך. על-פי התיארוך המקובל יותר שנות מלכותו הן 1792-1750 לפנה"ס. אני מציע לסמוך על חמורבי באנגלית.מלמד כץ 01:05, 16 באוקטובר 2006 (IST)

מקור השם 'קלמן'?

מה מקור השם 'קלמן'? ומה משמעותו? אריקל 18:43, 7 באוקטובר 2006 (IST)

כרגע ברמת הניחוש המושכל - מהשם שלמה' כמו שזלמן מסלומון מגיע במקור משלמה'--שנילי • שיחה 18:47, 7 באוקטובר 2006 (IST)

זלמן זה שלמה (כמו יהודה לייב..), וסלומון זה תרגום של שלמה.. לכן קשה לי עם הניחוש הזה אריקל 21:44, 7 באוקטובר 2006 (IST)

לבטח התכוונת "אריה לייב" (אמנם "גור אריה יהודה", אבל זה כבר 2 שלבים)? דניאל צבי 22:10, 7 באוקטובר 2006 (IST)

צודק טעות שלי.. (במקום תקלדה צריך למצוא שם לתקלה מסוג זה..) אריקל 23:35, 7 באוקטובר 2006 (IST)

חיפשתי קצת ונראה שאין הסכמה: כאן מצויין שמשמעות השם בהונגרית הוא "חזק" ו"גברי"; כאן מצויין שהשם מציין מוצא מחבל ארץ בגרמניה הנושא שם זה; כאן נאמר שהשם הוא קיצור לשם היווני "קלונימוס", שפירושו "שם טוב" ואשר הפך נפוץ בימי הביניים בגרמניה ואיטליה. בשלב הזה הפסקתי לחפש. בברכה, --אורי • שיחה 06:58, 9 באוקטובר 2006 (IST)

תודה רבה.. אריקל 12:39, 10 באוקטובר 2006 (IST)

לסבא שלי ז"ל קראו קלמן קלונימוס, אז אני מהמרת שאורי צדק תמרה 13:47, 18 באוקטובר 2006 (IST)

להקת הביטלס

לא ידעתי לאן לפנות ולכן החלטתי לרשום כאן. ישנה בעייה שנתקלתי בה כבר המון זמן והיא פירוש שם הלהקה. אין לי מושג למה כולם קוראים להם החיפושיות כי חיפושיות בפירוש לא רושמים כך: BEATLES אלא BEETLES. ישראלים כנראה עיוותו את השם. מקור השם המקורי שלהם הוא הביטלס שהוא בכלל בא מהמילה BEAT שהוא קצב ולא BEETLE שהיא חיפושית. פירוש שמם באופן כללי הוא "בעלי הקצב" ולא "החיפושיות". תודה לכם על הקריאה. <אלמוני>

הכוונה המקורית הייתה ככל הנראה לשלב - כאן מצוטט קטע מראיון עם ג'ון שבו הוא אומר שהמקור היה Beetles (והלהקה כונתה כך לעתים) והוא שינה את ה-e ל-a כדי ליצור כפל משמעות עם "קצב" (אני לא בטוח שהכוונה ל"בעלי קצב" - זה הרי צריך להיות Beatless, שגם נהגה בצורה שונה מ-Beetles). אולי כדאי לפרט על זה בגוף הערך עצמו. גדי אלכסנדרוביץ' 22:11, 8 באוקטובר 2006 (IST)

אגב, בארץ הם כונו בזמנו "חיפושיות הקצב", מין שילוב של שתי המשמעויות. ‏odedee • שיחה 00:38, 9 באוקטובר 2006 (IST)

מעיון בערך של הביטלס אפשר לראות שכבר מתייחסים לזה שם. גדי אלכסנדרוביץ' 01:08, 9 באוקטובר 2006 (IST)

כולל ההיסטוריה של שם הלהקה שהתחילה כ-"חיפושיות הכסף המפוארות" (The Faboulus Silver Beetles) (והפעם ללא a). אביהו 06:46, 9 באוקטובר 2006 (IST)

מקור השם הוא בנסיון ליצור משחק מילים בנוסח Buddy Holly and the Crickets (באדי הולי והצרצרים) שהוא כשלעצמו משחק מילים על Bill Haley & His Comets. זה משחק מלים טיפוסי של ג'ון לנון. הכוונה היא לשם שיישמע "חיפושיות" וייקרא עם המילה Beat בתוכו. סוכנה הספרותי של שירי-לי אפללו-קליין 13:30, 14 באוקטובר 2006 (IST)

שתי שאלות

א. למה בני אדם מפהקים?

ב. למה לבעלי חיים יש זנב? תומפקינס 01:57, 9 באוקטובר 2006 (IST)

א. פיהוק ב. זנב תומאס שיחה 02:08, 9 באוקטובר 2006 (IST)

בני אדם מפהקים כשאר הם עייפים. בזמן הפיהוק הגוף והמוח מקבלים בבת אחת הרבה חמצן, מה שעוזר להם להתעורר

לחיות יש זנב בגלל האבולוציה, פעם כמעט כל החיות הלכו על שתי רגליים, לדוגמא הדינוזאורים, הם כבדים מדי כדי להתכופף לריצפה לאכול, אם לא היה להם זנב הם היו נופלים כי הם היו היו מאבדים איזון.. כמו שאתה לא יכול להישאן אחורה יותר מ 35 מעלות בערך, כי אז תיפול אחורה מאי- שוויו משקל...

הערה ל-א. התאורייה הסוברת שאנשים מפהקים בגלל עיפות או יותר מדיוק בגלל חוסר בחמצן התבררה כלא נכונה.

שיטות ממשל, בייחוד מונרכיה

האם מישהו יכול להביא הגדרה למהי בדיוק מונרכיה? ההגדרה צריכה להצדיק, בין היתר, את היותן של המדינות הבאות מונרכיות:

• הותיקן, בה האפיפיור הוא מונרך אך הוא נבחר מתוך ועל-ידי הקרדינלים והתפקיד אינו עובר בירושה.
• מלזיה, פדרציה של מספר מדינות שבראשן סולטן, כל חמש שנים בוחרים הסולטנים אחד מתוכם שישמש כמלך מלזיה לחמש השנים הבאות (אין ירושה, התפקיד לא לכל החיים)
• סוריה בה השלטון עובר מאב לבן נחשבת ל"מונרכיה דה-פקטו", לפחות בעיני ויקי האנגלית. אם זה מוסכם, ההגדרה צריכה להסביר גם מדוע היא מונרכיה דה-פקטו.
• אנגליה, בה המלכה היא ראש המדינה אך היא אינה שליטה יחידה ולא ניתן לאמר שאנגליה היא מדינה ששלטונה אוטוקרטי.

מרבית ההגדרות שמצאתי, הטובה שמביניהן שמתי בערך מונרכיה הנוכחי, אינן מצדיקות את כל המקרים. מלזיה למשל אינה מוצדקת על-ידי ההגדרה הנוכחית. בכל מקרה, אני מעונין לבצע מחקר לשם העשרת כלל הערכים במדעי המדינה ואודה לכל מי שיוכל לספק הכוונה. ספרים מומלצים לקריאה יתקבלו בברכה. דרור שולומון 12:53, 9 באוקטובר 2006 (IST)

ובכן, המחקר הקצר שערכת מעיד שאין הגדרה חד-משמעית ל"מונרכיה", כשם שאין הגדרה חד-משמעית ל"רפובליקה". המשמעות המילולית של "מונרכיה" היא "שלטון יחיד", אבל בפועל יש מעט מאוד מדינות שבהן השלטון מרוכז בידיו של אדם אחד. כמו כן, מקובל לכנות "מונרכיה" שלטון שבו השליט מעביר את סמכויותיו לקרוב משפחה, לפי כללים מוגדרים מראש. אפשר לומר שסוריה היא מונרכיה דה-פקטו, כיוון שחאפז אל-אסד הועיד את בניו לרשת אותו, ואחד מהם אכן ירש אותו. עם זאת, כי אין בחוקה הסורית כללים ברורים לגבי ירושת השלטון. בירדן, למשל, קובעת החוקה שהמלוכה תעבור בבוא היום מעבדאללה השני לאחיו או לבנו, ואפילו יש יורש עצר ממונה (נכון לעכשיו זהו חמזה בן חוסין, אחיו של המלך). בסוריה אין יורש עצר ממונה, וכלל לא ברור שהשלטון יעבור לבנו או לקרוב משפחה אחר של בשאר אל-אסד. בריטניה היא מלוכה רק מבחינה "נומינלית". ראש המדינה הוא לכאורה המלכה אליזבת השנייה, ויורש העצר שלה הוא בנה הבכור, הנסיך צ'ארלס, אולם סמכויותיה של המלכה סמליות בלבד, ואין להן משמעות מעשית. בכל זאת מקובל לכנות את בריטניה "הממלכה המאוחדת", וגם הולנד שבה המצב דומה מכונה "ממלכת נדרלנד". הוותיקן איננו מונרכיה, אף על-פי שלפעמים מתייחסים לאפיפיור כאל מלך. מלזיה היא פדרציה של מונרכיות, ולא מונרכיה בפני עצמה. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 13:06, 9 באוקטובר 2006 (IST)

אתה בטוח בדברייך? ויקיפדיה האנגלית וגם ויקיפדיה שלנו מכריזות גם על מלזיה וגם על הוותיקן כמונרכיות. אם איני טועה, האנציקלופדיה העברית מגבה אותן לגבי הוותיקן. הייתי רוצה לראות מקור מוסמך הכותב שמבחינתו אין הגדרה אחת למונרכיה, אם ניתן. דרור שולומון 13:49, 9 באוקטובר 2006 (IST)

אין לי גישה למקורות בעברית אבל הייתי מחפש הגדרה באנציקלופדיות של מדעי החברה, מילונים של מדעי החברה ושל מדע המדינה וספרי בסיס במדע המדינה. לגבי בקשתך הראשונית, לא ככה מחפשים הגדרה: קודם מוצאים הגדרה מקובלת, או בוחרים אחת מבין כמה, ואז מחליטים אם המצב במקום מסויים מתאים להגדרה או לא, לא להפך. לגבי אנגליה, אגב, זו צורת שלטון של "מונרכיה חוקתית" בה יש מונארך המוגבל בידי חוקה. אולי מחר אוכל להביא הגדרה באנגלית. בברכה, אורי • שיחה 13:58, 9 באוקטובר 2006 (IST)

מונרכיה חוקתית היא עדיין מונרכיה, והיא אמורה לתאום את ההגדרה שלה בדיוק כפי שמונרכיה אבסולוטית אמורה. נניח שבחרתי את ההגדרה של האנציקלופדיה העברית ומלזיה אינה תואמת אותה. מה אני עושה עכשיו? פוסל את מלזיה מלהיות מונרכיה? דרור שולומון 15:47, 9 באוקטובר 2006 (IST)

לדעתי הערתך בדף השיחה של עוזי בדבר השימוש בכינוי כאמצעי לגיטימיות יכולה לעזור כאן. ניתן להביא הגדרה "רשמית" מהדיסציפלינה הרלוונטית, במקרה זה מדע המדינה כנראה, ולציין כי בימינו יש המתייחסים גם לצורות ממשל אחרות כמונרכיה, על אף שאינן עונות להגדרה המדעית ואם אתה יכול - לפרט את הסיבות לכך. הטענה ללגיטימיות נראית לי אחת הסיבות הללו. בברכה ובהצלחה, --אורי • שיחה 16:10, 9 באוקטובר 2006 (IST)

הדגל על פי הרצל

האם הדגל שהציע הרצל עם שבעת הכוכבים צויר מתישהו? אם כן, יש איזשהו קישור לתמונה? H₂O 13:51, 9 באוקטובר 2006 (IST)

אני חושב שהרצל עצמו רק שרטט סכמה שלו, אבל לימים נתפרו דגלים כאלה לצרכים לא-רשמיים. אני חושב שמדובר בדגל לבן לגמרי עם שישה כוכבים זהובים מסודרים במעגל במרכזו, וכוכב זהוב שביעי מעליהם. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 19:06, 9 באוקטובר 2006 (IST)

אם אני לא טועה סמל צים מבוסס על אותו דגל--דרקונשחור 19:15, 9 באוקטובר 2006 (IST)

יש סכמה של הדגל בספר מדינת היהודים. --גרינטול 12:54, 10 באוקטובר 2006 (IST)

בהפר "שורו הביטו וראו" של אליק מישורי מפורט מהלך תכנון הדגל כולל דוגמאות. talmoryair

יום ההיפך

נתקלתי בלוח שנה בו מצוין ה- 31.01 כ "יום ההיפך". הייתי מעוניינת לדעת יותר פרטים על יום זה. האם זהו חג שחוזר על עצמו מידי שנה? של מי החג הזה? מה משמעותו/כיצד נוצר? ועוד.

המון תודה מראש.

18:43, 9 באוקטובר 2006 (IST)

אולי זה קשור לopposite day?מלמד כץ 15:11, 12 באוקטובר 2006 (IST)

יום ההיפך אינו opposite day אלא backward day. הוא אכן מתרחש בכל - 31.01. זהו יום בו עושים הכל הפוך כיד הדימיון. מדברים הפוך, כותבים הפוך, משחקים הפוך, מתלבשים הפוך ועוד. הוא כמובן מהנה ומתאים יותר לילדים - אבל מי אמר....

מצ"ב מה שמצאתי באנגלית:

When: Always January 31st Backward Day is a day to do everything backwards. Use your imagination, and Backward Day can be lots of fun. It's especially popular with school aged kids. Try writing backwards or reading backwards. Wear your shirt with the back in the front. Eat your meal, starting with dessert. Now that's what I call fun! Walk backwards, or talk backwards. Play a board game backwards, from the finish line to the start. Are you starting to get the picture!? This day is limited only by your imagination.

84.108.23.240 22:18, 20 באוקטובר 2006 (IST)

מי הוא האיש הישראלי העשיר ביותר?

ויכוח ביני לבין חברי לגבי זהותו של האיש העשיר ביותר בישראל? שרי אריסון או סטף ורטהיימר? ובכמה מדובר? האמלין 19:32, 9 באוקטובר 2006 (IST)

אין מה להשוות, בפרסום עיתונאי שמדרג את 100 האנשים העשירים ביותר, מלפני פחות משנה: שרי אריסון מקום ראשון (כשפורסם בסביבות 18 מליארד), אחריה לייב לבייב (כ-16.5 מליארד), מקום שלישי ארקדי גיאדמק (כ-16 מליארד).. למיטב זכרוני ורטהיימר הגיע למקום השישי.. אריקל 20:01, 9 באוקטובר 2006 (IST)

לצערי אתה מעט לא מעודכן מאז הדירוג של 2005 זרמו כבר הרבה מים בירדן וסטף ורטהיימר ביצע עיסקה ענקית (ישקר) עליה קיבל כ3 מיליארד דולר (מתוך 4 מיליארד -מיליארד דולר מיסים) מה ששינה מעט את היררכיה הקיימת אני מעוניין בהשוואה נכון לימים אלו 217.132.110.163 20:15, 9 באוקטובר 2006 (IST)

העסקה אינה משמעותית, המדד לא בדק רק את העובר ושב אלא גם את שווי החברה והנכסים שבבעלותו.. ורטהיימר לא קיבל כסף על דבר שלא היה שלו.. וגם אם הוא היה מקבל לפתע כסף "במתנה" על חברה שאינה בבעלותו, הוא לא היה מגיע לשרי אריסון שנמצאת מעליו ביותר מ-7 מליארד אריקל 12:33, 10 באוקטובר 2006 (IST)

התשובה היא שאין לדעת. כל דירוגי העשירים אינם שווים הרבה, משום שהזכות לפרטיות מונעת ממך מלדעת כמה כסף יש לשרי אריסון - ממש כפי שהיא מונעת משרי אריסון לדעת כמה כסף יש לך. אפשר לדעת מה שוות האחזקות שלה בחברות ציבוריות ולשער בערך כמה שווים היום סכומים שהתקבלו בעבר תמורת אחזקות כאלה, אבל כל זה אינו מתחיל לגרד אפילו את פני השטח. מאין לך כמה כסף משכו הוורטהיימרים מישקר בימי היותה חברה פרטית? מאין לך שלא הפסידו את הכל בבועת הנאסדק? שלא הכפילו אותו? צביקה 17:38, 10 באוקטובר 2006 (IST)

אני לא מסכים, אתה פשוט מציין שצריך להתייחס למדדים בחשדנות, וזה נכון. אבל הסטיות שלהם מהדיוק אינם עצומות, למעט מקרים של הטעייה מכוונת, וגם במקרה של אריסון וגם אצל ישקר התופעה הזו אינה כל כך צפויה אריקל 18:14, 10 באוקטובר 2006 (IST)

לבוש מעור טריפה

האם עפ"י ההלכה מותר ללבוש בגד מעור חיה טריפה: למשל מעיל מעור חזיר(נתקלתי בכזה דבר) אני מדגיש שמדובר בלבוש בלבד
פלאח

מותר. אתה רוצה לדעת ממה שטריימל עשוי? אגב, חזיר אינו טריפה (שהיא חיה כשרה שיש לה מחלה או שבר וכיו"ב שממנו היא תמות) אלא חיה טמאה (במונח של איסור אכילה). הלל • שיחה • תיבת נאצות 06:52, 10 באוקטובר 2006 (IST)

מעניין. והאם מותר ללבוש מעיל מעורה של חיה טמאה? ירון 15:38, 11 באוקטובר 2006 (IST)

בטח, אתה חושב לאכול טישרט? בקשר לביגוד האיסורים מתמקדים בכלאיים, ולא במקור הבגד.. אריקל 17:59, 11 באוקטובר 2006 (IST)

מבחינה הלכתית-פורמלית, מאכל כשר כשמו כן הוא - דבר מאכל. כיוון שבגד איננו מאכל, הרי כללי כשרות המזון אינם חלים עליו (אם כי הוא כפוף לכללים אחרים, כמו איסור על שעטנז). גם אם תנגוס במעיל, הוא עדיין לא יהפוך למזון, כיוון שלא נגסת בו לשם אכילה. לפי מה שהסבירו לי פעם, גם תרופות, חומרי ניקוי וכיוצ"ב אינם כפופים לכללי כשרות המזון, כי הם אינם דברי מאכל. ועל אף כל זה, בימינו רבנים מנפיקים תעודות כשרות גם לנוזלים לשטיפת רצפות, לסבונים וכיוצ"ב. למה? אין לי מושג. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 13:59, 14 באוקטובר 2006 (IST)

יש לי בבית חומר נוזלי לניקוי כביסה (חברה מוכרת), שהוא כשר פרווה לפסח וכל ימות השנה, בהשגחת הרב ----. :-O בסג תריג מכה שנית!

כמה פעמים אדם דתי צם במהלך השנה?

האמלין 03:53, 10 באוקטובר 2006 (IST)

ישנו צום אחד מן התורה, ועוד ארבע צומות על החורבן - צום גדליה, עשרה בטבת, י"ז בתמוז, ותשעה באב. צום נוסף הוא תענית אסתר. אלו השישה הסטנדרטיים. בנוסף ישנן תעניות בה"ב, שיש הנוהגים לצום את שלושת ימי שני-חמישי-שני שאחרי כל אחד משלושת הרגלים. עוד יש הנוהגים לצום בערב ראש חודש (מה שמכונה יום כיפור קטן). יש עוד כמה זמנים שבהם יש הנוהגים לצום - יש רשימת "תעניות יחידים" (היינו, שיחידי סגולה צמים) שנפסקה בשולחן ערוך, ויש עוד כמה. הלל • שיחה • תיבת נאצות 06:46, 10 באוקטובר 2006 (IST)

לתענית אסתר יש לצרף אף את תענית בכורות המתקיימת בערב פסח, ומיועדת לבכור בכל משפחה. בנוסף קיימים תעניות גשמים, המופיעים במשנה במסכת תענית, אך כמעט ולא נהוגות כיום.

בפועל מפאת החשיבות יום כיפור מהווה צום שמתבצע אף ע"י מסורתיים, תשעה באב ע"י דתיים וחרדים. שאר הצומות מדרבנן (עשרה בטבת, י"ז בתמוז וצום גדליה) בציבורים מסוימים לא מתבצעים, וכך גם לגבי תענית אסתר. תענית בכורות לרוב "נפטרת" ע"י סעודת מצווה, אך יש כאלה שצמים אריקל 12:30, 10 באוקטובר 2006 (IST)

יש להעיר שבקרב ציבורים דתיים וחרדיים מסוימים יש נטייה להקל בצום גדליה. דוד 12:32, 11 באוקטובר 2006 (IST)

וכמובן חשוב לציין שהצום הארוך ביותר הוא צום יום הכיפורים (כ-25 שעות רצופות), צום תשעה באב קצר ממנו בחצי שעה בערך, ויתר הצומות מתקיימים רק מעלות השחר ועד צאת הכוכבים (כ-12 שעות רצופות). אם אינני טועה, צומות בה"ב נהוגים רק אצל האשכנזים. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 13:54, 14 באוקטובר 2006 (IST)

שיטה מגניבה לזכור את ששת הצומות העיקריים: שחור-לבן; גבר-אשה; קיץ-חורף: שחור-תשעה באב; לבן-יום כיפור; גבר-צום גדליה; אשה- תענית אסתר; קיץ - שבעה עשר בתמוז; חורף - עשרה בטבת תמרה 13:53, 18 באוקטובר 2006 (IST)

עיצוב פנים -היסטוריה - היסטורית הרהיטים /כיסאות /שולחנות...

ברצוני לקבל חומר על היסטורית הריהוט בעיצוב פנים מימי מצרים העתיקה עד היום לא רק באדריכלות. תודה

קרח

מדוע ולמה קוביית קרח בכוס מים נמסה יותר מהר מקוביית קרח בכוס בלי מים(המים הם בטמפרטורת החדר).

א. למים יש מקדם מוליכות חום גבוה יותר משל אויר. (אחוז מוט עץ ומוט נחושת בשתי ידיך והכנס אותם לאש את מוט הנחושת תזרוק מהר כיוון שיש לו מוליכות חום גבוהה ותכווה את מוט העץ לא תזרוק עד שהוא ישרף והאש תגיע אליך כיוון שיש לו מוליכות חום נמוכה)

ב. כדי שחומר יעבור מפאזה לפאזה קל לו מבחינה מבנית להצטרף לפאזה שנמצאת כבר באותה רמה אנרגטית של סידור לכן קל יותר לקרח להפוך למים.

סיבה א יותר משפיעה מאשר סיבה ב אבל אם אתה רוצה להקפיא אז לשים בפריזר ביחד עם קוביית קרח יאיץ משמעותית את הקפיאה מסיבה ב. מתיישר 13:12, 10 באוקטובר 2006 (IST)

חברת אמדוקס

אני מחפש חומר שקשור להיסטריה של חברת אמדוקס, תחומי הפעילות וכדומה

ראה אמדוקס (בעצם, אין ערך כזה. כשתסיים לאסוף את החומר, חזור לכאן וכתוב אותו). עוזי ו. 12:25, 11 באוקטובר 2006 (IST)

אתה יכול להתחיל כאן. גברת תרד • שיחה 15:34, 11 באוקטובר 2006 (IST)

מאיץ חלקיקים

כשמטוס מגיע למהירות הקול נשמע תמיד מן קול חזק כזה ובמקרים מסוימים גם נשברים חלונות.. אם אי פעם יגיעו במאיץ חלקיקים למהירות האור, מה יהיו ההשלכות? תודה מראש..

אפילו חלקיקים לא יכולים להגיע למהירות האור - בזמן שהמאיץ מגדיל את מהירותם, המסה שלהם גדלה ודרושה יותר ויותר אנרגיה כדי להמשיך את הגברת המהירות באותו שיעור. כשהמהירות מתקרבת למהירות האור, המסה שואפת לאינסוף. עוזי ו. 14:52, 11 באוקטובר 2006 (IST)

זה אומר שלא יגיע לעולם למהירות האור?... אם יש דרך מסוימת או אפילו אם הדרך קיימת רק בתיאוריה, מהם ההשלכות לכך?.. תודה מראש..

זה אומר ש(אם תורת היחסות נכונה) לא ניתן להאיץ שום דבר (שמסת המנוחה שלו אינה אפס) אל מהירות האור. אבל ראה את הערך קרינת צ'רנקוב. עוזי ו. 15:21, 11 באוקטובר 2006 (IST)

יש להבדיל בין מהירות האור בריק, לבין המהירות של האור, שבחומר יכולה להיות שונה. מהירות האור בריק היא לא סתם מהירות שבמקרה בה נע האור (כמו המירות הקול). זו המהירות המקסימלית האפשרית, זו המהירות שחלקיק חסר מסת מנוחה נע בה, ורק חלקיק חסר מסת מנוחה יכול לנוע בה, ובגלל שהפוטון הוא כזה, הוא אכן נע בה.

לעומת זאת בתווך שהוא לא ריק, אלא יש בו חומר דיאלקטרי, מהירות האור יכולה להיות איטית יותר, ואז בהחלט יכול להיות "בום על אורי", שכאמור נקרא אפקט צ'רנקוב. eman • שיחה • (: \ ): 15:26, 11 באוקטובר 2006 (IST)

מדוע נחסם לעריכה הדף של ישיבת מרכז הרב?

השתתפתי במשך כשבועיים ב"מלחמת עריכה" על ישיבת מרכז הרב. הוספתי כמה דברים שנראו לי חשובים כמידע לציבור הרחב על הישיבה. לא התנסחתי בזלזול לא קיללתי וגידפתי. ערכתי את הדף כמיטב הבנתי. הוספתי מידע מנקודת מבטי ומתוך הנרטיב שלי. שמחתי על מלחמת העריכה והאמנתי שויקיפדיה זו דוגמא מופתית למלחמת דעות עד ש... הדף נחסם לעריכה כ"דף מוגן"! מוגן ממי? ממה? איפה חופש הביטוי והעריכה כאן ? מדוע ניתנת בעצם הבמה לנרטיב אחד?! מישהו מהמערכת/ בעל הסמכות לחסימת הדף יכול להסביר לי את זה?

אולי תרשם, כך שתוכל להביע את דעתך וניתן יהיה לדון איתך? אריקל 18:55, 12 באוקטובר 2006 (IST)

זו בדיוק הבעיה, שהמידע שהוספת הוא מנקודת מבטך, וכאן אנציקלופדיה ולא במה להבעת דעות. אם יש לך מידע אנציקלופדי להוסיף, אתה מוזמן לדון בדף השיחה. בברכה, ינבושד.

ס.נ. גואינקה - למה הערך נמחק?

מדוע הערך נמחק? התבקשתי להשיג אישור של העמותה לויפאסנה (שם פורסם המידע), וכך אכן עשיתי. יגאל בורוכובסקי yigalyuvalaw.co.il

עקרון האנרגיה המינימלית

עקרון האנרגיה המינימלית הוא עקרון המילטון? יאיר ח. 18:37, 11 באוקטובר 2006 (IST)

לא.

עקררון המילטון נקרא גם "עקרון הפעולה המינימלית", כאשר המושג "פעולה" הוא איזה פונקציה מתמטית מסויימת שקשורה למערכת. מעקרון המילטון בעצם מסבירים איך חוקי הפיזיקה (כמו חוקי ניוטון) נובעים מחוקים אבסטרקטיים אבל יותר כלליים.

עקרון האנרגיה המינימלית (אם בכלל יש מושג שנקרא כך) הוא בעצם נובע מחוקי התרמודינמיקה. eman • שיחה • (: \ ): 01:19, 12 באוקטובר 2006 (IST)

הביטוי מופיע בחוק כלים שלובים. יאיר ח. 01:43, 12 באוקטובר 2006 (IST)

זה שהוא מופיע בערך בויקיפדיה, לא אומר שהוא קיים. eman • שיחה • (: \ ): 02:11, 12 באוקטובר 2006 (IST)

האם לפינגווינים יש איבר מיני חיצוני בולט ?

שאלת אלמוני שהועברה מדלפק הייעוץ
לא מצאתי בשום הערכים של עופות או פינגוונים על זה והתווכחתי עם חבר שלי על זה , אז אם אתם יכולים בבקשה לענות לי על זה

אני לא יודע ספציפית לגבי פינגווינים, אבל אצל העופות אין בדרך-כלל אברי מין חיצוניים. רק בעונת הרבייה גדלים האשכים, על מנת להפיק זרע. זה כתוב כאן. קריאה נעימה. דני. Danny-w 15:27, 12 באוקטובר 2006 (IST)

היטלר ופצצת האטום

כידוע, היטלר התאבד 3 וחצי חודשים לפני שארה"ב הטילה את שתי פצצות האטום על יפן. שאלתי היא, האם היטלר ידע על נשק יום הדין הזה שיש למעצמות הברית, והאם המדענים הנאצים עבדו לפיתוח נשק מהסוג הזה (הלא קונבנציונלי), למען היטלר? תומפקינס 13:42, 12 באוקטובר 2006 (IST)

המדענים הנאצים עבדו על זה במלוא המרץ, אלא שלא היו להם מהנדסים טובים, ולכן הם כשלו בדרך לפצצה. כמדומני שיש על זה קצת פירוט בספר E=mc². הראשי שעבד על זה היה ורנר הייזנברג, בעל עקרון אי הוודאות הנודע. אחרי המלחמה הוא טען שהוא בכוונה האט את הקצב, אך כנראה הוא פשוט לא הצליח מסיבות טכניות; הוא היה תומך נלהב של השלטון הנאצי. הלל • שיחה • תיבת נאצות 13:46, 12 באוקטובר 2006 (IST)

אגב, באמת כדאי שמישהו יתרגם את en:German_nuclear_energy_project. הלל • שיחה • תיבת נאצות 13:49, 12 באוקטובר 2006 (IST)

הוספתי לרשימת הגמדים. קרני • שיחה • זה הזמן ל... 15:29, 12 באוקטובר 2006 (IST)

הייתי נזהר מקביעות מוחלטות בכל הקשור להייזנברג, בוהר ופצצת האטום. המתעתק • שיחה 19:11, 12 באוקטובר 2006 (IST)

לכן אמרתי "כנראה". אבל כפי הנראה הוא היה נאצי ארור, שם רשעים ירקב וכו'. הלל • שיחה • תיבת נאצות 19:50, 12 באוקטובר 2006 (IST)

מלבד זאת היטלר אף ששאף ל"נשק יום הדין" פחות האמין בפצצת האטום, ולכן הפנה לכך משאבים פחותים יותר, וכמעט וסגר את הפרוייקט. למיטב זכרוני הוא האמין בפיתוח של פצצה המסוגלת להגיע לטווחים ארוכים, מופיע בספר היבריס אריקל 18:52, 12 באוקטובר 2006 (IST)

זו גם הייתה טענה של הייזנברג בשביל להסביר את הכישלון שלו. למרות שזה אפשרי (אגב, שמעתי פעם טענה שהגרמנים פיתחו אז טיל שהגיע לחלל, והרוסים אחר כך העתיקו מהם). הלל • שיחה • תיבת נאצות 19:50, 12 באוקטובר 2006 (IST)

נראה שהנאצים עבדו על נשק כזה במידה שבעלות הברית חששו מהתוצאות כך שב-1944 (נראה לי) פוצץ מפעל לייצור מיים כבדים בשבדיה שהייתה בשליטת הנאצים.--Tharbad ּ-–ּ שיחה ‏ 20:21, 12 באוקטובר 2006 (IST)

וההפצצה יחד עם הפעולות הקרקעיות אכן עזרו. תיקון קטן: המפעל שהופצץ היה בנורבגיה.מלמד כץ 17:47, 13 באוקטובר 2006 (IST)

תיקון נוסף, שבדיה לא הייתה בשליטת הנאצים (נשארה נייטרלית בזמן המלחמה, מה שאפשר את מבצע הברחת היהודים מדנמרק אליה). אביהו 13:16, 14 באוקטובר 2006 (IST)

תודה על התיקון. לא הייתי בטוח אם זו שבדיה או נורווגיה.--Tharbad ּ-–ּ שיחה ‏ 19:32, 14 באוקטובר 2006 (IST)

בספר "שבעתיים כאור החמה" טוען המחבר רוברט יונק שהיטלר לא היה מוכן להקציב משאבים לפרויקט שלא ישא תוצאות בתוך שנה ועל כן לא תיקצב פרויקט פיתוח פצצת אטום. שנילי • שיחה 22:20, 12 באוקטובר 2006 (IST)

כיצד עובד תקליט

היי,

כיצד עובד תקליט סטריאופוני ? (כן, יש כאלה..)

כיצד המחט שקוראת את התקליט מבחינה בין ימין ושמאל ?

יאיר.

יש כאן הסבר - המידע נרשם גם לאורך התקליט וגם בצורה של עליות וירידות.מלמד כץ 23:15, 14 באוקטובר 2006 (IST)

כמה אנשים חיו בארץ ישראל לפני העליות היהודיות?

ישנה הנחה שלפני הציונות והעליות היהודיות חיו מעט מאד אנשים הארץ ישראל (בגבולותיה הנוכחים) ואני רוצה לדעת באמת כמה חיו באיזור הזה תחת השלטון העותמאני(אם אפשר גם התפלגות אתנית) תוגה רבה.

עיין בערך היישוב הישן. דני. Danny-w 13:05, 14 באוקטובר 2006 (IST)

Part 6 of the Hebrew Encyclopedia discusses this at length , including a breakdown of population, Ashkenazim, Sepharadim, Christians and Muslims.155.100.243.210 14:43, 23 באוקטובר 2006 (IST)

כבר מרש הקרנש? פחר בתוך הקוזזה?

היה שיר איגיון (כנראה של שלונסקי), שמתחיל במילים:

כבר מרש הקרנש עלי סשר הקלאש, עוד מעט ונשתלבק כחורם,

שלמעט מלות קישור המופיעות בתחילת השורה, כולו מורכב מילים שצלילן עברי, אך הן אינן עבריות. מישהו מכיר? יודע?

אין לבלבל שיר זה עם שיר אחר (כנראה של עמוס קינן) שכולו מורכב ממילים נדירות - הפחר היושב בקוזזה היא הבוץ...

מופיע בפורום תפוז.מלמד כץ 23:28, 14 באוקטובר 2006 (IST)

שאלה לענייו תכולת חיים

― הועבר לדף שיחה:תסמונת דאון

יהלומים בארץ ישראל

האם נמצאו אי פעם יהלומים גולמיים באדמת ארץ ישראל?

לא. ככל הידוע לי, אין בארץ ישראל תנאים גיאולוגיים מתאימים להיווצרות יהלומים. אליבאבא 13:17, 14 באוקטובר 2006 (IST)

המאה ה 20 (סתם דוגמא)

ידוע לי שהמאה ה20 לדוגמא הינה מ 1901 ועד 2000 אך אני לא מוצא שום מקור כתוב להוכיח למי שלא מסכים איתי... האם ידוע לכם על אחד כזה? ניסיתי אנציקלופדית בריטניקה לנוער ומילון אבן שושן (חח)... לא מצאתי כלום... אם מישהו יודע ויכול להגיד אני יודה לו מאד.

נסה המאה ה-20.

הטעות הנפוצה היא ההנחה שהייתה "שנת אפס", כשלמעשה מעולם לא הייתה שנה כזו. השנה הראשונה להולדתו של ישו (על פי החישוב המוטעה של הכנסייה) הייתה בדיוק מה שהיא נקראת: השנה הראשונה, או "שנת 1". עשר השנים הראשונות מאותו תאריך הן, לפיכך, השנים 1-10 (העשור הראשון לספירה), המאה הראשונה היא השנים 1-100, וכך הלאה. אביעד המקורי 22:44, 14 באוקטובר 2006 (IST)

קולאז'

מישהו מכיר את Philippe Lemaire? יאיר ח. 22:40, 14 באוקטובר 2006 (IST)

ויקי הצרפתית אינה מכירה בו (יש קצרמר בשם זה, העוסק בקומיקאי צרפתי), אך גוגל מאשר שקיים אומן קולאז'ים צרפתי בשם זה. בכל מקרה, אני ממליץ למחוק את הפיסקה העוסקת בו. סגנונה עיתונאי ואינו מתאים לוויקיפדיה, הוא אינו דמות מספיק חשובה שציטוט דבריו יהווה שליש מהערך (או חלק כלשהו בו), הדברים אישיים מדי והתרומה לערך אפסית. מגיסטר 01:04, 15 באוקטובר 2006 (IST)

שתי סמיכויות רצופות

האם זה תקני בעברית לכתוב שתי סמיכויות רצופות (לדוגמה: בירת מדינת ישראל)? זכור לי ששמעתי מתישהו שזה לא חוקי, אבל בכל זאת. MagicWord 10:03, 15 באוקטובר 2006 (IST)

כן, זה תקני אפילו בשרשרת יותר ארוכה, למשל "אשת סגן מנהל משרד החוץ". אמנם, אם זה נשמע לא טבעי רצוי לפרק את הסמיכות עם "של", למשל "הנעליים של אשת סגן המנהל", ולא "נעלי אשת סגן המנהל". מה שלא תקני הוא שני נסמכים לסומך אחד, כמו "חיילי ומפקדי הגדוד"; הנכון: "חיילי הגדוד ומפקדיו". וגם לכלל זה יש יוצאים מן הכלל. נתנאל 10:58, 15 באוקטובר 2006 (IST)

תודה רבה :) MagicWord 11:06, 15 באוקטובר 2006 (IST)

רציתי רק לציין, שבדוגמה "אשת סגן מנהל משרד החוץ" שרשרת הנסמכים נשמעת סבירה, משום שמלבד ,אשת", כל יתר המילים אינן מופיעות בצורת נסמך ייחודית (סגן, מנהל ומשרד אינן משתנות בנסמך) אבל נסו משהו כמו "גינת בית אשת נשיא המדינה" - זה כבר איננו נשמע סביר כל כך, אם כי מספר הנסמכים לא השתנה.--שלומית קדם 23:08, 16 באוקטובר 2006 (IST)

ואם אומרים :חיילי הגדוד ומפקדיו" כאשר המילה השניה מתייחסת לגדוד אולם אינה נסמכת? פלאח

אז אין שום בעיה, לדעתי. זו הצורה הנכונה.--שלומית קדם 20:10, 25 באוקטובר 2006 (IST)

מקור המושג ברתולין?

האם יש שם בעברית לדבר הזה: w:en:Bartholin's gland, והאם יש עליו ערך? בן ה. 11:09, 15 באוקטובר 2006 (IST)

השם הוא בלוטת ברתולין. ערך כנראה שאין.מלמד כץ 23:01, 15 באוקטובר 2006 (IST)

קטיף תאנים

כיצד נקרא קטיף התאנים?

לקטיף התאנים קוראים "ארייה" (ובסמיכות - אריית תאנים). עוזי ו. 15:08, 15 באוקטובר 2006 (IST)

עוזי, אני חושבת שאתה טועה. קטיף תאנים נקרא "קיץ" ומכאן שם העונה, שבשלהיה התאנים מבשילות. שים לב למקורות הבאים: "וישובו כל יהודים מכל המקומות אשר נדחו שם, ויבואו ארץ יהודה אל גדליהו המצפתה, ויאספו יין וקיץ הרבה מאד" (ירמיהו פרק מ) וקיץ - דבלה (רש"י על הפסוק שלעיל); "עבר קציר כל הקיץ ואנחנו לא נושענו" (ירמיהו פרק ח) היא עת שטיחת התאנים ליבשם (פירוש מצודת ציון על הפסוק); המעביר תאנים בחצרו לקצות - בניו ובני ביתו אוכלים ופטורין הפועלים (משנה מסכת מעשרות פרק ג משנה א); השוכר את הפועל לקצות בתאנים (תלמוד ירושלמי מסכת מעשרות פרק ב דף מט); כנס את תבואתו מסק את זיתיו כנס את קייצו (משנה מסכת בבא בתרא פרק ג משנה א) - כנס את תבואתו - יין של גפנים; מסק את זיתיו; וכנס את קיצו - ליקט תאנים ויבשן והכניסן לביתו (רבי עובדיה מברטנורא); קיץ (הוא) זמן לקיטת פירות תאנים וקרי ליה [קוראים לו] קיץ לפי שקוצצין אותן ביד (ר"ן מסכת נדרים דף סא עמוד ב).

ארייה לעומת זאת היא איסוף של תמד פירות, בושם או דבש, ומכאן "אריתי מורי עם בשמי" (שיר השירים פרק ה'), וגם חידתו היפה של שמשון: "מעז יצא מתוק ומאוכל יצא מאכל" - משחק מילים על הכיתוב הדומה של אריה (איסוף דבש) ואריה (מלך החיות). כן, גם אני חושבת שאף אחד לא קלט את הקטע של החידה הזאת (אם תרצה אשמח לפרט עוד בעניין החידה הזאת). תמרה 14:21, 18 באוקטובר 2006 (IST)

מאיר שליו השתמש במונח אריית תאנים בספרו יונה ונער <->

תודה רבה על התיקון. כדי להציל את הבאים אחרי, אנא כתבי פסקה בנושא בערך תאנה! עוזי ו. 13:12, 19 באוקטובר 2006 (IST)

הביטוי ארייה בהקשר של קטיף התאנים מוזכר במשנה בשביעית, אם כי גם קיץ מוזכר פעמים רבות. לגבי הביטוי "תמד פירות" - איני יודע את משמעותו (תמד זה יין העשוי משאריות הענבים שנשרו במים). איסוף דבש, נקרא כמובן רדייה ולא ארייה. דודס • שיחה 09:51, 22 באוקטובר 2006 (IST)

מסכים עם דודס, ארייה היא קטיף תאנים, בעוד קיץ הוא שטיחת תאנים לייבשם - עשיית קציעות (הנקראים גם דבלות). דניאל צבי 10:42, 22 באוקטובר 2006 (IST)

מושג:משענת קנה רצוץ/משענת כנה רצוץ

מהו מקור המושג ומה משמעותו המדויקת

קודם כל זה קנה, כלומר כמו קנה סוף, שהוא לא בדיוק העץ הכי יציב עליו אתה תרצה להישען.

אם אני זוכר נכון, מקון הביטוי בספר ירמיהו, וביחסים הבינלאומיים של ממלכת יהודה בסוף ימיה. השלטון העדיף להסתמך על ברית עם מצרים נגד בבל, ואילו ירמיהו הזהיר שמצרים היא "משענת קנה רצוץ".

eman • שיחה • (: \ ): 19:04, 15 באוקטובר 2006 (IST)

ראה עוד בערך קנה. בברכה, Shayakir • שיחה. 19:18, 15 באוקטובר 2006 (IST)

הוספתי לאחר התנגשות עריכה:  ::שני תיקונים. האחד, ישעיהו ולא ירמיהו (ראה אזכורי הקנה בתנ"ך להסבר מלא על מקור הביטוי), והשני אין דבר כזה "קנה סוף". או קנה או סוף. אביהו 19:22, 15 באוקטובר 2006 (IST)

הוספתי לאחר התנגשות עריכה: כמו כן פירוש הרד"ק על יחזקאל: "וידעו כל יושבי מצרים" - יען היותם משענת קנה לבית ישראל כי היו מבטיחים את ישראל להצילם מיד הכשדים ולא יכלו והנה היו להם למשענת קנה כי אינו חזק ואינו משענת אלא לפי שעה מעט כי קרוב הוא להשבר כל שכן כשהוא רצוץ וכן תירגם יונתן סמך קניא רעיעי" בברכה, Shayakir • שיחה. 19:25, 15 באוקטובר 2006 (IST)

סלט יהודי!

עיינתי לי לתומי בויקיפדיה הצרפתית, ונתקלתי במושג "סלט יהודי" (Salade juive). אחרי ההתלהבות הראשונית (קראו על שמנו סלט), הסתכלתי במרכיבים, ולא הצלחתי להבין (מטעמי בּוּרוּת קולינרית) אם מדובר במטבוחה או בסלט תורכי. זה דומה לשניהם. אז האם מישהו יודע מה זה "הסלט היהודי", ולמה הוא יהודי? תודה לעונים, דני. Danny-w 19:30, 15 באוקטובר 2006 (IST)

על פי המתכון הזה, הכולל גם אנצ'ובי (מממ!), הסלט הזה הוא מאכל של יהודי אלג'יר. אביעד המקורי 19:46, 15 באוקטובר 2006 (IST)

ולא נותר אלא לקוות שלא נידרדר לתהומות של ויקיפדיה הצרפתית. הם אולי יודעים לבשל, אבל לא לכתוב אנציקלופדיה (דני דידרו מתהפך בקברו). מגיסטר 20:01, 15 באוקטובר 2006 (IST)

תודה. Danny-w

בקשר לרמתה של הוויקי הצרפתית: בשביל להיכנס לעולם האינטרנט צריך לוותר על הגאווה הלאומית ולדעת מילה או שתיים באנגלית. אולי זאת הסיבה להיעדר כותבים... :-) Danny-w

הצרפתים נוהגים להשתמש בזה גם בכל הקשור לשומן אווז, יהודי צרפת השתמשו בשומן אווז כתחליף לשומן חזיר בבישולים שלהם ועד היום ישנן מסעדות בצרפת (לא כשרות)שבהן נהוג לרשום ליד מאכל מסויים,בתפריט, "בנוסח היהודים" הכוונה למאכל שבושל בשומן אווז,כמובן שמנה אינה כשרה אם המסעדה אינה כשרה. פלאח

חרוב

שתי שאלות: 1. כיצד קוראים לגרעין של החרוב?(לדעתי, יש כזאת מילה) 2.האם נכון הדבר שהחרוב מוציא פרי ראשון רק לאחר 100 או 1000 שנה או שזאת סתם אגדה? פלאח

תשובה אחת:

1. קרטוניה כל טוב, תומאס שיחה 21:43, 15 באוקטובר 2006 (IST)

לא קרט כי אם גרה (ראה בערך חרוב). אביעד המקורי 21:45, 15 באוקטובר 2006 (IST)

1. לא לריב! "קראט" ו"גרה" מקורן באותה מילה (אפשר אפילו לשמוע את דמיון הצליל). יש כמובן קשר הדוק בין המשקל קראט לבין גרעין החרוב. אומרים שכל גרעיני החרוב שוקלים בדיוק 0.22 מ"ג. 2. בעניין ההבשלה - לחמותי יש בחצר עץ חרוב שהוציא פירות משהו כמו 5-6 שנים לאחר שהחל לצמוח. ייתכן שמקור האגדה על השנים הארוכות שעוברות על החרוב עד שהוא מוציא משהו הוא במדרש היפה על חוני המעגל: יום אחד הלך [חוני המעגל] בדרך וראה איש אחד נוטע עץ חרוב. אמר לו [חוני]: "לאחר כמה שנים מצמיח חרוב פירותיו?" אמר לו: "שבעים שנה", אמר לו: "כסבור אתה שתחיה עוד שבעים שנה?" אמר לו: "ואני, עולם חרב מצאתי? - כמו ששתלו אבותיי עבורי, כך שותל אני גם כן לבני" (המקור בארמית מתוך מדרש תהילים, מזמור קכ"ו) תמרה 14:29, 18 באוקטובר 2006 (IST)

מט סנדלרים

מסתבר שמט סנדלרים הוא באנגלית מט המשכילים, בגרמנית ובהולנדית מט הרועים, בגרמנית אוסטרית (ובהונגרית) מט סנדלרים (אז משם זה בא?), באיטלקית מט הספרים, ברוסית Детский мат (מה זה?) בתורכית Çoban matı (מה זה? - מסתבר שמט רועים גם כן). מעניין, לא? איך נוצרו ההבדלים? והאם לא שווה לעשות מזה "הידעת"? Harel - שיחה 23:38, 15 באוקטובר 2006 (IST)

תרגום מרוסית: מט ילדים.מלמד כץ 23:42, 15 באוקטובר 2006 (IST)

ניחוש פרוע: Scholar's mate איננו "מט משכילים", אלא במשמעות ישנה של המילה, "מט תלמידי בית-ספר". מאחר שבכל השפות מדובר באנשים פשוטים שאינם מבינים הרבה בשח. אביעד המקורי 01:20, 16 באוקטובר 2006 (IST)

מלחמת ששת הימים

מישהו מכיר מקום בו יש פירוט של היקף הכוחות שעמדו לרשות המדינות הלוחמות? (מס' טנקים, מטוסים, תותחים וכדומה)? --איש המרק 01:43, 16 באוקטובר 2006 (IST)

אולי באנציקלופדיה של צה"ל. אני יודע שיש שם סקירה של הכוחות אחרי מלחמת ששת הימים אבל אולי גם לפני יש.

יצא ספר שאיני זוכר את שמו דרך אוניברסיטת תל אביב, אנסה לברר ולעדכן אריקל 13:03, 16 באוקטובר 2006 (IST)

חלב גמלים

במהלך נסיון לפתרון תשבץ נתקלתי בהגדרה: חלב גמלים אינני זוכרת כמה אותיות לפתרון (זה היה מזמן, לא מצאתי פתרון ולא שמרתי על התשבץ). אשמח לקבל מלה נרדפת לחלב גמלים. תודה מלכה

אולי "חלב נאקות"? בברכה, Shayakir • שיחה. 14:53, 16 באוקטובר 2006 (IST)

חמש אותיות ק_מיס - לא מצאתי

פטרוסילנון

מישהו יודע מהו פטרוסילנון? האם יש קשר לפטרוזיליה? האם אפשר ליצור ערך בנושא? גיל בכר 15:53, 16 באוקטובר 2006 (IST)

פטרוסילינון הוא השם הרשמי של הפטרוזיליה.מלמד כץ 00:33, 17 באוקטובר 2006 (IST)

לא פטרוסילנון, אלא פטרוסֶלינון - ביוונית "סלרי-של-סלעים". מן המילה הזו נגזרו שמותיה של הפטרוזיליה באנגלית, צרפתית, גרמנית והולנדית, ומן הסתם גם בשפות אחרות. אביעד המקורי 10:56, 17 באוקטובר 2006 (IST)

בלטינית אכן Petroselinum. באבן-שושן רשום דווקא פטרוסְלינון כצורה התלמודית של השם. האם יש למישהו מידע על צורה זו?מלמד כץ 13:11, 17 באוקטובר 2006 (IST)

המילה שחיפשת היא קומיס: http://www.tora.us.fm/tnk1/messages/ljon_jorj_gml3_0.html

התשובה היא קומיס (הדס נוה)

תעתיק

שאלה למומחי התעתיק: מה עדיף פיסיקה או פיזיקה? מה הכללים לגבי התעתיק של s?.מלמד כץ 18:20, 16 באוקטובר 2006 (IST)

מזמן הוחלט בוויקיפדיה על פיזיקה, מוזיקה וכו'. הכלל המנחה לגבי S בוויקיפדיה הוא כי יתועתק ס או ז על פי צלילו במילה המדוברת, בהגייתה המקובלת בעברית. מגיסטר 23:40, 16 באוקטובר 2006 (IST)

תודה.מלמד כץ 00:22, 17 באוקטובר 2006 (IST)

נראה לי שמוזיקה לא קשורה לעניין, כי ברור שהיא ב-ז', שהלא מקורה במילה "מוזה" תמרה 14:31, 18 באוקטובר 2006 (IST)

גם מוזה היא בעצם "מוסה". אביעד המקורי 14:32, 18 באוקטובר 2006 (IST)

השורש של 'להופיע'

מישהו יודע מה השורש של הפועל "להופיע"? תודה, אחיה פ. 20:05, 16 באוקטובר 2006 (IST)

אני משער ש י.פ.ע (כמו י.ד.ע) אינקוגניטו • שיחה 20:16, 16 באוקטובר 2006 (IST)

אכן כן. בברכה, ינבושד.

ליתר דיוק - ו.פ.ע. יש דמיון אבל גם הבדל משמעותי בין פעלי פ"ו לפעלי פ"י. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 20:20, 16 באוקטובר 2006 (IST)

אפשר לקבל דוגמא? Shayakir • שיחה. 20:24, 16 באוקטובר 2006 (IST)

בוודאי. מהשורש ו.פ.ע בבניין הפעיל מתקבלת הצורה הוֹפִיעַ, מהשורש י.ז.ע מתקבלת באותו בניין הצורה הִזִּיעַ. בבניין קל אפשר להדגים בצורה יותר משכנעת: הפעלים יָרַד ו-יָצַק נראים כאילו בשניהם פה"פ היא יו"ד, אולם נטייתם מראה שהראשון משורש ו.ר.ד והאחרון משורש י.צ.ק. מ"ירד" מקבלים: יֵרֵד, לָרֶדֶת, מ"יצק": יִצּׁק, לִצּׂק (אם כי קיימת גם הצורה "לצקת" מתוך אנלוגיה). ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 20:31, 16 באוקטובר 2006 (IST)

לעניות דעתי, הפעלים "הופיע" ו"לרדת" משתייכים לגזרת נפי"ו, דהיינו שורשיהם י-פ-ע ו- י-ר-ד, ופה"פ י' עוברת כיווץ דיפתונג, והופכת בד"כ לו'.gal_m 22:09, 16 באוקטובר 2006 (IST)

לפי מילון אבן-שושן השורש הוא אכן י-פ-ע.מלמד כץ 00:21, 17 באוקטובר 2006 (IST)

בדקדוק העברי (וגם בערך גזרות שלנו) בדרך כלל מתייחסים לגזרות פ"ו-פ"י כאל גזרה אחת, גם בגלל המעתק ו > י בראש מילה בלשון המקרא וגם בגלל תהליכים רבים של אנלוגיה בין שתי הגזרות. הדוגמאות שהבאת, דרור, הן דווקא מן המקרה החריג, גזרת פי"צ - למעשה רק ששה או שבעה שורשים - שמתנהגים לא כמו גזרת פ"י אלא כמו גזרת פ"נ, ולכן אין בהם כדי להוכיח הבדל בין פ"ו לפ"י. נתנאל 09:29, 17 באוקטובר 2006 (IST)

עברית היא לא השפה השמית היחידה. בהשוואה לערבית, שבה המעתק ו>>י בראש מילה לא קיים, אפשר לראות שפעלים ששורשם מתחיל ב-و מתנהגים על-פי הדגם של "ירד", ופעלים ששורשם מתחיל ב-ي מתנהגים באופן דומה לפעלי "יצק". אגב, חשוב להגיד שכל התאוריה של שורשים היא בעייתית. ההנחה ששורש הוא בן 3-4 אותיות היא מאוד לא מדויקת, ויש מקרים שהתאוריה הזאת פשוט כושלת (למשל בגזרת עו"י, בייחוד בערבית). אם נהיה לרגע "מדעיים" יותר, אזי השורשים של "ירד", "הופיע" הם ר.ד. פ.ע. בהתאמה - שורשים דו-עיצוריים. לגבי "יצק" בהחלט ייתכן ששם היו"ד היא חלק אינטגרלי מהשורש, ומכאן ההתנהגות השונה, אבל גם על זה אפשר להתווכח כמובן. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 10:01, 17 באוקטובר 2006 (IST)

לא הבנתי מה הוחלט. אני זקוק לזה בשביל ערך שנמצא כרגע בארגז החול שלי. אחיה פ. 11:02, 17 באוקטובר 2006 (IST)

בית הספר "קאמרה אובסקורה"

בערך של יוסף ברדנשווילי כתוב, שהוא לימד בין השאר בבית הספר קאמרה אובסקורה. אין ערך לבית הספר אלא למושג בלבד. שאלתי היא - האם ב"קאמרה אובסקורה, מלמדים גם מוזיקה? חשבתי, שזה בית ספר לצילום בלבד. מה נכון? תודה,--שלומית קדם 22:57, 16 באוקטובר 2006 (IST)

לא, ממש לא רק צילום. גם קולנוע, ובטח עוד דברים. אבל סגרו אותו, לא? eman • שיחה • (: \ ): 23:44, 16 באוקטובר 2006 (IST)

זה עונה על שאלתי, כנראה, אם לצאת מהנחה, שהוא לימד שם על מוזיקה בקולנוע. כן, גם לי נדמה שסגרו את בית הספר, אבל בכל מקרה מדובר בעבר, לא בהווה. תודה על התשובה המהירה.--שלומית קדם 22:49, 17 באוקטובר 2006 (IST)

נדמה כי קאמרה אובסקורה חיה ובועטת. דלמוזיאן - שיחה 23:42, 22 באוקטובר 2006 (IST)

לדוברי רוסית - אמו של קוזקה?

על פי ויקי האנגלית: בהתייחסו לפצצת הצאר נאם חרושצ'וב בעצרת האו"ם ואמר שמטרת הניסוי הוא להראות למישהו את אימו של קוזקה: "show somebody Kuzka's mother" (ברוסית: Кузькина мать). על פי הכתוב בויקי האנגלית משמעות המושג היא "להעניש". מכיוון שאינני דובר רוסית, אשמח אם מישהו יוכל לאשר את הפירוש. זהר דרוקמן - אהמ - שלום עולמי 23:06, 16 באוקטובר 2006 (IST)

הביטוי בא בדרך כלל בצירוף: "אני אראה לך את אמא של קוזקה!" והמשמעות היא איום. בעברית (עגה) הייתי אומר: "אני אראה לך מה זה!". לביטוי יש עוד כמה שימושים (שקשורים לפחד), אבל זה השימוש הנפוץ והמתאים למקרה זה. אבדוק את המידע שוב מחר, ואם יהיו תיקונים ארשום כאן. דרך-אגב, אין יודעים את מקור המשפט. אולי הכוונה לדמות מפחידה מהאגדות הרוסיות.מלמד כץ 00:14, 17 באוקטובר 2006 (IST)

התרגום הנכון ביותר הוא כפי שאמר מלמד, רק רציתי לציין שזה ביטוי סלנגי ואפילו גס, ולחלוטין לא מקובל לדבר בשפה כזאת בקרב אנשים במעמדו של חרושצ'וב. אנסה לבדוק מה המקור, אולי אמי יודעת. --אליזבט •• שיחה 06:03, 17 באוקטובר 2006 (IST)

וכפי שתוכלי לקרוא בערך על ניקיטה חרושצ'וב, עדינות לא היתה התחום של ידידנו. אליבאבא 12:39, 17 באוקטובר 2006 (IST)

מסכים לחלוטין עם קודמיי. להלן מאמר ברוסית על מקור הביטוי. יש לציין שחרושצ'וב אמר: "אנחנו עוד נראה לאמריקאים את אימו של קוזקה!" ושלא במסגרת של "להראות למישהו" לא מקובל להגיד "אמו של קוזקה", כך שכנראה השם "אימו של קוזקה" היה דרך ללגלג על העיתונים האמריקאים שתרגמו את הביטוי מילולית וחשבו שבאמת היה אדם שקראו לו קוזקה... הביטוי פחות תפס בעם עצמו, ואם היה שם רוסי רשמי, שגם הוא היה ידוע למעטים באותה תקופה, הרי היה זה "איוון".מלמד כץ 13:24, 17 באוקטובר 2006 (IST)

תודה לכולכם. זהר דרוקמן - אהמ - שלום עולמי 21:01, 17 באוקטובר 2006 (IST)

עברתי על מספר מאמרים בנושא, אך לא הצלתי למצוא את מקורו הראשוני של הביטוי. מה שנכתב בו הוא המקובל לתרגום, אך לחקור הלאה אין לצערי אפשרות.סיני 11:59, 25 באוקטובר 2006 (IST)

שיר אבוד - אולי מישהו מכיר

בשנות ה-50' (של המאה ה-20), כשהייתי בכיתה ז' או ח', הייתה לנו מחנכת צעירה בת בנימינה, ובטיול השנתי היא לימדה אותנו שיר, שמאז לא נתקלתי בו ולא מצאתי איש שמכיר או הכיר אותו פעם. האם המילים הבאות מזכירות משהו למישהו? "לא תועיל השוקולדה/ולא כרטיס לזירטרון (או צ'זבטרון?)/כי מצפצפת היא עליך/והולכת עם אחר. הו טיפש טיפש טיפש,/מחשבות מלב גרש/לך הביתה ותישן/כי מצפצפת היא עליך, והולכת עם אחר.

זה מה שאני מצליחה לזכור ממרחק של קרוב לחמישים שנה. מצלצל משהו למישהו? אשמח מאד.--שלומית קדם 23:16, 16 באוקטובר 2006 (IST)

כורזין

יש בגבעתיים מרכז מסחרי בשם כורזין, וגם קיים כפר בארץ בשם זה. על שום מה ולמה? ירון 23:49, 16 באוקטובר 2006 (IST)

בגבעתיים על שם הרחוב. הרחוב והישוב כורזים על שם כורזין העתיקה מקום המזוהה באזור כפר נחום--שנילי • שיחה 23:52, 16 באוקטובר 2006 (IST)

מעניין. תודה ירון 00:26, 17 באוקטובר 2006 (IST)

"סדין אדום"

סדין אדום הוא שיר שנכתב על ידי תלמה אליגון. את המילים אני לא מצליח למצוא. בכל מקרה, יש לי שתי שאלות על השיר:

א) על אילו אירועים הוא מדבר ומתי הוא נכתב?

ב) 'חייל שמסתער על טנק עם הררנ"ט', מה זה ררנ"ט?

תודה, Tharbad ּ-–ּ שיחה ‏ 00:01, 17 באוקטובר 2006 (IST)

לגבי השאלה השנייה, למה לא לחפש בערך ררנ"ט? זהר דרוקמן - אהמ - שלום עולמי 00:03, 17 באוקטובר 2006 (IST)

הוספתי לאחר התנגשות עריכה: "סדין אדום" היה שם הקוד לפתיחת מלחמת ששת הימים. ררנ"ט= רומה רימונים נגד טנקים, בדרך כלל אמצעי המורכב על רובה והיורה רימונים נגד טנקים, לפעמים מכונה כך גם הרימון עצמו. --שנילי • שיחה 00:05, 17 באוקטובר 2006 (IST)

בהתחלה גם אני חשבתי שמדובר בששת הימים אבל ישנו בית אחד שמזכיר את אירועי מלחמת יום כיפור יותר מאשר את ששת הימים.--Tharbad ּ-–ּ שיחה ‏ 00:21, 17 באוקטובר 2006 (IST)

את השיר אני לא מכיר. לקריאה "כוחות השריון סדין אדום, סדין אדום, נוע נוע סוף" יש משמעות אחת בהקשר מלחמות - מלחמת ששת הימים (זכור לי מהסיפורים ושידורי הרדיו, זו מלחמה בה הייתי עדיין צעיר מידי) שנילי • שיחה 00:31, 17 באוקטובר 2006 (IST)

אם אני אעתיק לפה את הבית זו תיהיה הפרה של זכויות יוצרים?--Tharbad ּ-–ּ שיחה ‏ 13:19, 17 באוקטובר 2006 (IST)

" מתוך שירה מותר לצטט לא יותר מ-40 שורות, ולא יותר משליש שיר. עם כל ציטוט מסוג זה יש לציין את מקורו המדויק: מחבר, מתרגם, מו"ל." (זכויות יוצרים#שימוש הוגן)--שנילי • שיחה 18:47, 17 באוקטובר 2006 (IST)

אוקי. הבית:

"סדין אדום זה מוות של חבר

וטנק שסוע שחורק לו ובוער

חייל שמסתער על טנק עם הררנ"ט

זחל"מ בדיונות מתקדם לאט"

מילים: תלמה אליגון. מתוך חוברת שמצורפת להוצאה מחודשת (2005) של שירים שביצעה להקת פיקוד דרום, הוצאת הד ארצי.--Tharbad ּ-–ּ שיחה ‏ 19:15, 17 באוקטובר 2006 (IST)

נראה לי מתאים לכיבוש חצי האי סיני במלחמת ששת הימים.מלמד כץ 13:15, 19 באוקטובר 2006 (IST)

השמיים

למה השמיים כחולים?84.94.102.168 15:04, 17 באוקטובר 2006 (IST)

ראה ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון13#למה השמיים לא סגולים?. אינקוגניטו • שיחה 15:05, 17 באוקטובר 2006 (IST)

בעצם יוצאים שם מנקודת הנחה של ידע ראשוני. קרא את זה. אינקוגניטו • שיחה 15:06, 17 באוקטובר 2006 (IST)

חאן וחאנטה

האם מישהו יודע איך קוראים לישות מדינית שראשה הוא חאן? בערך חאן זה נקרא "חאנטה", אבל יש לי חשד שזה תעתיק לא מוצלח של Khanate מאנגלית. ר' דף שיחה. תודה. --אמיר א. אהרוני 16:23, 17 באוקטובר 2006 (IST)

על דרך האקסטרפולציה, הייתי אומר חאנוּת, כמו נסיכות, רוזנות, אמירות וכו'. אביעד המקורי 16:24, 17 באוקטובר 2006 (IST)

מלפפון

מה המקור הביטוי "ויקום המלפפון על הגנן"? דוד 19:50, 17 באוקטובר 2006 (IST)

בירמיהו? eman • שיחה • (: \ ): 22:50, 17 באוקטובר 2006 (IST)

ירמיהו? המילה "מלפפון" אינה מופיעה בתנ"ך. ‏pacman • שיחה 22:51, 17 באוקטובר 2006 (IST)

אני יודע, אני יודע, זה היה קצת הומור עצמי (ראה למעלה) eman • שיחה • (: \ ): 22:57, 17 באוקטובר 2006 (IST)

נשמע יותר כמו פראפרזה גששית (ע"ע "וכל הרמזורים תתמוגגנה") ל"הגולם קם על יוצרו". נריה 23:00, 17 באוקטובר 2006 (IST)

אני בכלל מכיר ורסיה אחרת של הפתגם:"ויקומו המלפפוניפ ויקו הירקנים" פלאח

אשליה אופטית

לחצו להגדלה

אשמח אם מישהו יוכל לומר לי היכן נמצא החפץ/מזרקה אשר בתמונה. ‏Gridge ۩ שיחה 23:25, 17 באוקטובר 2006 (IST).

יש אחד כזה כבר שנים בקניון איילון. אביעד המקורי 23:40, 17 באוקטובר 2006 (IST)

זה הקניון שברמת גן ? הייתי שם פעם אם אני לא טועה. ‏Gridge ۩ שיחה 23:49, 17 באוקטובר 2006 (IST).

הברז ההוא היה בקניון לפני איזה 20 שנה. בטח הורידו אותו מאז. הברז הזה בכל אופן הוא בספרד. השמח בחלקו (-: 23:53, 17 באוקטובר 2006 (IST)

נדמה לי שוויקי זוחלת. זה רק אצלי ? ‏Gridge ۩ שיחה 23:55, 17 באוקטובר 2006 (IST).

כבר שבוע. השמח בחלקו (-: 23:56, 17 באוקטובר 2006 (IST)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: יותר... הפסל המדובר עדיין בקניון והמזרקה בתמונה מספרד. אינקוגניטו • שיחה 00:00, 18 באוקטובר 2006 (IST)

over-the-counter medication

יש מונח בעברית, או שאני תקוע עם "תרופות ללא מרשם רופא"? אביעד המקורי 13:52, 18 באוקטובר 2006 (IST)

זה המונח. למה "להיתקע"? נריה 16:20, 18 באוקטובר 2006 (IST)

בקונטקסט המשפט המקורי זה יוצא מסורבל מדי. אביעד המקורי 16:58, 18 באוקטובר 2006 (IST)

אוצרות טבע

בתורה נאמר באחד הספרים(לדעתי במדבר )"ארץ אשר אבניה ברזל ומהרריה תחצוב נחושת"
נחושת יש בתמנע, אולם האם ידוע על ברזל בארץ? או שאולי בימי קדם היה ברזל כינוי למשהו אחר?
מהיכן השיגו הפלישתים את הברזל ?פלאח

זה נאמר בספר דברים (ח, ט). ואכן היה ברזל טבעי רב בארץ. הלל • שיחה • תיבת נאצות 09:50, 19 באוקטובר 2006 (IST)

מדובר כנראה בכנענים ולא בפלישתים, ועל העניין ראה בערך תקופת הברזל שלא סתם קיבל את שמו.. אריקל 10:45, 19 באוקטובר 2006 (IST)

ככל שידוע לי, אין עדות ארכיאולוגית או כתובה לכך שחצבו ברזל בארץ-ישראל. ידוע בוודאות שהיה זה מקום מרכזי לעיבוד ברזל והכנת כלי ברזל. משערים שמקורו של הברזל בפרס ובארמניה, שם הוא מצוי בשפע.מלמד כץ 11:01, 19 באוקטובר 2006 (IST)

חוזרני בי לגבי המילה "רב". אבל היה ברזל, ומספיקה עדותו של הפסוק לכך. וראו כאן. הלל • שיחה • תיבת נאצות 23:30, 19 באוקטובר 2006 (IST)

המקור אליו מפנה הלל מזכיר כמה מקומות בארץ בהם יש מרבצי ברזל בריכוז שאינו משתלם כלכלית להפיק. על אחד המקומות (רכס רמים (מנרה)) שמעתי סיפור כי הייתה כוונה לנצל את הברזל שבו ואת הכבול שקיוו להפיק לאחר ייבוש החולה על מנת לייצר פלדה. אביהו 13:32, 20 באוקטובר 2006 (IST)

כימיה

האם ככל שכוחות ון-דר-ולס חזקים יותר כך טמפ' הרתיחה גבוהה יותר?

גודל המולקולה נקבע ע"י סכום כל האלקטרונים או רק האלקטרונים הלא קושרים?

מה משפיע יותר על חוזק כוחות ון-דר-ולס גודל המולקולה או אם קיים דו-קוטב קבוע?

לדוגמה CI4 ו I2 לאיזו מולקולה נק' רתיחה גבוהה יותר?--88.155.103.172 20:57, 19 באוקטובר 2006 (IST) מ

1.כוח ון-דר-ולס נובע מדיפול (דו-קוטב) מסונכרן בין אטומים או בין מולקולות. הקשר הנובע מהכוח הזה הוא חלש מאוד והוא דומיננטי רק אם אין קשרים אחרים (למשל קשרי מימן). באופן כללי, ככל שקשר חזק יותר כך עולה טמפ' הרתיחה.

2.קשר ון-דר-ולס לא נובע מאלקטרונים בודדים (אין כאן משמעות ל"אלקטרון קושר") אלא מכך שכל האלקטרונים יוצרים פיזור מטען בתוך האטום או המולקולה. פיזור המטען הזה הוא הדיפול (בצד אחד יותר חיובי ובשני יותר שלילי). הדיפול משנה כל הזמן את מיקומו באטום. סנכרון בין הדיפולים של אטומים סמוכים יוצר את הקשר.

3.הדיפול איננו קבוע - הוא כל הזמן משנה את מיקומו באטום או במולקולה (האלקטרונים בתנועה). למולקולה גדולה יותר יש בדרך-כלל דיפול חזק יותר, ולכן ליוד יש טמפ' רתיחה גבוהה יותר מאשר לכלור.מלמד כץ 22:14, 19 באוקטובר 2006 (IST)

הוא שאל על CI4 ולא על כלור. CI4 היא לא מולקולה קוטבית (היוד מושך במידה שווה לכל הכיוונים), כך שזה טיפה מסובך לתת תשובה מהמותן בהשוואה ל I2 שגם איננה קוטבית. DGtal 22:27, 19 באוקטובר 2006 (IST)

תודה על התיקון. אם אינני טועה CI4 לא קיים במצב נוזלי, כך שאין לגביו נק' רתיחה.מלמד כץ 22:56, 19 באוקטובר 2006 (IST)

צודק. לפי en:Carbon tetraiodide הוא מתפרק ב-171 מעלות. DGtal 00:05, 20 באוקטובר 2006 (IST)

אבל השאלה המופיעה היא - "לפניך 3 חומרים מוצקים בטמפ' החדר: CI4, NaI, I2 , סדר אותם לפי סדר נק' הרתיחה". אתם אומרים של-CI4 אין נקודת רתיחה? 88.152.15.234 04:22, 21 באוקטובר 2006 (IST)

אצבע וכוס מים

מישהו יודע איך נקראת התופעה הפיזיקלית שיוצרת את הצליל כשמעבירים אצבע רטובה על הדפנות של כוס עם נוזל? • עידו ••• שיחה 23:09, 19 באוקטובר 2006 (IST)

תדר תהודה.מלמד כץ 23:19, 19 באוקטובר 2006 (IST)

הצילו

האתר הנל מפציץ אותי בואל זבל avigailcom-line.biz

איך אפשר להיתגונן??????????

בעיקר להתעלם ולמחוק. אין הרבה מה לעשות נגד דואר זבל. הכי חשוב: אל תענה להם. אם עונים הם יודעים שהמייל קיים ופעיל ותיכנס לעוד כל מיני רשימות תפוצה. DGtal 10:31, 20 באוקטובר 2006 (IST)

צריך גם לא לפתוח את דואר הזבל, כי לפעמים הספאמר מקבל הודעה על כך שפתחת את המייל שלו... ‏Yonidebest Ω Talk‏ 15:23, 21 באוקטובר 2006 (IST)

ל-Gmail יש מסנן ספאם מצוין. הלל • שיחה • תיבת נאצות 16:31, 20 באוקטובר 2006 (IST)

אמת. בברכה, ינבושד.

שאלה במתמטיקה-חשבון דיפרנציאלי

― הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון מתמטיקה/2#שאלה במתמטיקה-חשבון דיפרנציאלי

מיהו יהודי

תהייה קטנה לי. כיצד ניתן להגדיר יהודי כ"מי שנולד לאם יהודיה" כאשר הגדרה זו היא, כמובן, מעגלית? מצפה ליישוב הקושי. בברכה, HansCastorp 18:23, 20 באוקטובר 2006 (IST)

ההגדרה לא מעגלית כי אם רקורסיבית. יש גם שני תנאי עצירה: "יהודי הוא גם מי שהתגייר כהלכה" ו"אברהם אבינו ושרה אימנו היו יהודים". בברכה, _MathKnight_ (שיחה) 18:27, 20 באוקטובר 2006 (IST)

אם כך, מנין לי לדעת שסבא של סבא -כפול מַלָנְתַּלַפִים- שלי הוא אברהם אבינו? HansCastorp 18:29, 20 באוקטובר 2006 (IST)

מספיק לדעת שאמא שלך יהודיה. בברכה, _MathKnight_ (שיחה) 18:32, 20 באוקטובר 2006 (IST)

והשרשרת הזו הולכת באין מפריע, אני מבין מדבריך, עד אברהם אבינו ושרה אמנו. OK, תודה. HansCastorp 18:37, 20 באוקטובר 2006 (IST)

לא בהכרח, יכול להיות שהייתם שייכים לשדת אחרת והתגיירתם... H₂O 19:15, 20 באוקטובר 2006 (IST)

איך אברהם ושרה יכלו להיות יהודים, אם השם יהודי הוא מי שהוא צאצאו של בן נכדם?! eman • שיחה • (: \ ): 01:22, 21 באוקטובר 2006 (IST)

זה הופך גם את בני ישמעאל ליהודים. 88.152.15.234 04:19, 21 באוקטובר 2006 (IST)

אכן ההגדרה מגיעה עד ליעקב ולא לאברהם. מה גם שכמובן השם 'יהודי' הוא כינוי מאוחר לבן לעם ישראל. הלל • שיחה • תיבת נאצות 18:12, 21 באוקטובר 2006 (IST)

ואם נרצה להיות הכי מדוייקים: כל אדם שרגליו עמדו למרגלות הר־סיני במעמד מתן התורה הוא יהודי (ושני הדברים האחרים: גר, ומי שאמו יהודייה). בסג תריג מכה שנית! 18:41, 21 באוקטובר 2006 (IST)

למיטב ידיעתי הגדרת היהדות על פי האמא היא המצאה מאוחרת למדי, שהתחילה בימי עזרא ונחמיה (בערך במאה החמישית לפנה"ס) בעקבות ריבוי של נשים נוכריות. מאד בולט בתנ"ך שמנהיגי עמנו התחתנו באין מפריע עם גויות, כך למשל יוסף, משה, דוד, שלמה (עם אלף כאלה) וכדו'. היוזמה של עזרא נועדה להרתיע מפני נישואי תערובת, כך שהגברים יעדיפו נשים יהודיות. ואגב, אכן "יהודי" הוא כינוי ל"עברי" או "בן לעם ישראל". תמרה 18:56, 21 באוקטובר 2006 (IST)

יש כאן ערבוב של דברים. האבות הקפידו שלא לשאת את בנות כנען, אבל לא הייתה בעיה של "גויות" כיון שלא היה איסור כזה לפני מתן תורה, שבו נאמר "ולא תתחתן בם". על דוד אין כל ראיה שהתחתן עם גויה כלשהי, ואילו על שלמה נמתחה ביקורת על נשיאת הנשים (גם אם לא נקבל את פרשנותו של הרמב"ם שהוא גייר אותן). הלל • שיחה • תיבת נאצות 19:07, 21 באוקטובר 2006 (IST)

אם זיכרוני אינו מטעני, המלך הורדוס נחשב ליהודי על אף שאמו לא הייתה יהודייה. מסתבר שבסוף ימי בית שני עדיין היה נהוג כי יהדות נקבעת על-פי האב ולא על-פי האם. אגב, המונח יהודי חוזר ליהודה בן יעקב ולא ליעקב עצמו. אם נדייק מדובר, לפי המסורת היהודית, בבני ארבעה שבטים מבני ישראל: יהודה, שמעון, בנימין ולוי. אגב, היו כמה מקרים של גיורים המוניים בהיסטוריה היהודית, כך שכיום איש אינו יכול לטעון עוד שהוא צאצא ישיר של אברהם אבינו. בהחלט ייתכן שעיקר מוצאו של יהודי פלוני הוא בשבט קווקזי שהתגייר אי אז באלף הראשון לספירה. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 21:51, 21 באוקטובר 2006 (IST)

זכרונך מטעה אותך. הורדוס לא היה יהודי מהוריו. לפי הסיפורים בתלמוד (מסכת קידושין) הוא וצאצאיו (ומן הסתם הוריו) הוגדרו הלכתית כעבד כנעני, שזה מעמד שהוא לא גוי, אך לא יהודי ב-100% (חייב במצוות כאישה). DGtal 21:56, 21 באוקטובר 2006 (IST)

במקרה הזה לא הייתי מקבל את עדות התלמוד. איבה מרה שררה בין בית חשמונאי, ואין צורך לומר הורדוס, לבין הפרושים שמהם יצאו התנאים והאמוראים. אחת הסיבות לכך שהורדוס זכור כטיפוס מפוקפק במקרה הטוב או כרשע במקרה הרע הוא שגם הפרושים וממשיכיהם וגם הנוצרים הראשונים היו ממתנגדיו, ובסופו הם אלה וגם אלה כתבו את ההיסטוריה. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 23:22, 21 באוקטובר 2006 (IST)

איני מסכים, התנגדותם של החכמים להורדוס הביאה אותם לדברי ביקורת עליו, אבל לא לשקרים. אגב, חז"ל ידעו גם לשבח אותו ואת הבניין שלו, למרות הכל. מנין לך שהוא נחשב ליהודי? בברכה, ינבושד.

כשחז"ל לא אהבו מישהו, הם נהגו להתעלם ממנו וממעשיו (למה מצדה לא נזכרת בתלמוד, ומה גודלו האמיתי של מתחם הר הבית?) או לכנותו בשם של "רשע" אחר (כמה ינאי כבר יכולים להיות?). כאשר הם מאשימים מישהו במשהו, מן הסתם הם מתכוונים לזה - אף אגריפס, שהיה די פופולארי מתכנה גוי בעיני חז"ל, והעם אשר החניף לו באומרו "אחינו אתה" זוכה לביקורת^{(בבלי, סוטה מא, ב)}. אגב, כמדומני שהסיבה העיקרית למה הורדוס זכור כרשע כיום, אינה בגלל יחס הפרושים או הנוצרים אליו (מי בכלל יודע מי זה בבא בן בוטא, או מה זה טבח הילדים?) אלא בגלל המעשים המחרידים שמתוארים בכתבי פלביוס (שהיה יותר קרוב אל האיסיים, אבל זו רק דעתי). דניאל צבי 11:11, 22 באוקטובר 2006 (IST)

שאלה

שלום ! אשמח אם מישהו יוכל לספר לי כיצד נקרא המחשב הראשון שיוצר. בברכה, אנונימי.

ראה ערך מחשב. ‏Gridge ۩ שיחה 13:29, 21 באוקטובר 2006 (IST).

Excel

האם אפשר לכתוב נוסחה באקסל במטרה למצוא הפרש בין ערכים/תאים, מבלי להשתמש באופרטור - (מינוס) ? ‏Gridge ۩ שיחה 21:26, 20 באוקטובר 2006 (IST).

הכפלה ב 1- וחיבור, קביל? --שנילי • שיחה 13:35, 21 באוקטובר 2006 (IST)

נאמר שבתאים A1 ו B1 מופיעות הספרות 3 ו 7 בהתאמה. בתאים A2 ו B2 מופיעות הספרות 9 ו 2 בהתאמה. בתא C1 אחשב בקלות את ההפרש על ידי נוסחה פשוטה, אך כשאעתיק את הנוסחה לתא C2 יופיע גם כן ההפרש, אך על ידי מספר שלילי. כיצד בדיוק אתגבר על כך ? ‏Gridge ۩ שיחה 14:41, 21 באוקטובר 2006 (IST).

על ידי שימוש בערך מוחלט (ABS) אתה מקבל את ההפרש ללא סימן.--שנילי • שיחה 14:49, 21 באוקטובר 2006 (IST)

1. תודה 2. איך אני כותב את זה בנוסחה ? ‏Gridge ۩ שיחה 14:51, 21 באוקטובר 2006 (IST).

=ABS(A1-B1‎) בגלל העברית / אנגלית זה לא יוצא כמו שצריך. כתוב משמאל לימין: = אח"כ הפונקציה ABS אח"כ בסוגרים פעולת ההפרש בין התאים (A1-B1)

עבד כמו קסם. ‏Gridge ۩ שיחה 15:01, 21 באוקטובר 2006 (IST).

לשרותך תמיד. שנילי • שיחה 15:03, 21 באוקטובר 2006 (IST)

תמיד ? אני מזהיר אותך כי אני לוקח הבטחות כאלה ברצינות! בברכה, ‏Gridge ۩ שיחה 15:06, 21 באוקטובר 2006 (IST).

למה השמים לא סגולים??

(שאלה זו נכתבה ע"י אנונימי)

את/ה מוזמנ/ת לקרוא את זה. בברכה, תומאס שיחה 18:09, 21 באוקטובר 2006 (IST)

מי יודע מהו התאריך המדויק

בו פוצצו הבריטים את כיפת טחנת הרוח במשכנות שאננים? תמרה 09:34, 22 באוקטובר 2006 (IST)

נסי לשאול את המשתמש אדר בדף שיחתו. גילגמש • שיחה 10:53, 22 באוקטובר 2006 (IST)

ISBN

א. איך נקבע ה ISBN של ספר?

ב. האם יש כלל ל ISBN חוקי? (שמעתי פעם שזה קשור איכשהו למספר 11, אבל איך בדיוק- אני לא זוכר). תודה ‏david 1‏ • שיחה 10:59, 22 באוקטובר 2006 (IST)

המו"ל פונה למי שאחראי על הפצת המספר בארצו (בישראל זה "מרכז ההדרכה לספריות") ומשלם סכום מסויים בעבור המספר. יש חלוקה לספרות, כך שההתחלה זה קוד מדינה, אח"כ קוד מוציא לאור, אח"כ מספר סידורי של פרסומי המו"ל (מספר הספרות המדוייק של כל חלק משתנה). הספרה האחרונה היא ספרת ביקורת, מה שעונה על השאלה השניה: מספר "חוקי" הוא זה שהמספר ביקורת מתאים לסכום הספרות הקודם, לפי נוסחה מסויימת (לעיתים במקום ספרה יש X). אגב, בתחילת 2007 או 2008 אמורים לעבור לשיטה בה יש 13 ספרות ולא 10 כפי שהיה היום. DGtal 11:05, 22 באוקטובר 2006 (IST)

ISBN בויקיפדיה האנגלית.מלמד כץ 16:50, 22 באוקטובר 2006 (IST)

תעתיק מרוסית

אשמח אם מי מדוברי הרוסית יוכל לעזור בתעתיק הבא: Yulii Borisovich Khariton, ברוסית: Ю́лий Бори́сович Харито́н. ההצעה שלי היא יולי בוריסוביץ' חריטון, אבל אין לי מושג אם היא נכונה או לאו. זהר דרוקמן - אהמ - שלום עולמי 15:47, 22 באוקטובר 2006 (IST)

זהו התעתיק המוצלח ביותר (תעתיק מדויק יותר היה "בריסביץ'", אבל תעתיק כזה אינו מקובל בעברית וטוב שכך). אביעד המקורי 15:49, 22 באוקטובר 2006 (IST)

מדוע לא בריסביץ'? זהר דרוקמן - אהמ - שלום עולמי 15:54, 22 באוקטובר 2006 (IST)

ראשית כי פשוט לא נהוג כך בעברית; שנית כי נחמד לזהות את "בוריס" בתוך "בוריסוביץ'". אביעד המקורי 15:55, 22 באוקטובר 2006 (IST)

טוב, תודה. כרגע עזרת לי להשלים את העבודה על פצצת הצאר. זהר דרוקמן - אהמ - שלום עולמי 16:22, 22 באוקטובר 2006 (IST)

הפרכת מיתוס על השפה הצרפתית

שמעתי פעם שהסיבה שהצרפתית כ"כ "מנופחת" (באותיות לכל מילה) היא היסטורית: בעבר התשלום עבור מכתבים היה לפי מספר האותיות, והמשכילים חיפשו דרך להתעשר, כך שהשפה "התנפחה".

לא הצלחתי לאשש הטענה, ואשמח אם מישהו יוכל לכוון אותי. ―ליאור ד (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מוזר, גם מכיר את הסיפור הזה, ותמיד חשבתי שמדובר בשטויות, אבל אם עוד מישהו מכיר... דניאל צבי 16:22, 22 באוקטובר 2006 (IST)

מדובר בשטויות. עסקינן באותיות שבוטאו בעבר ואנשים הפסיקו לבטא, אך הכתיבה משמרת את ההגייה ההיסטורית. זו גם הסיבה, לדוגמא, שיש GH ב-NIGHT באנגלית. גם בדיבור יומיומי בעברית, רוב הדוברים אינם מבטאים עוד את הלמ"ד במילה "לְךָ", למשל, וסביר להניח שבעתיד הלא רחוק היא תהיה 'אות נחה', נכתבת ואינה נהגית, כמו במילים רבות באנגלית וצרפתית. אביעד המקורי 16:32, 22 באוקטובר 2006 (IST)

אגב, אם תסתכלו על תעתיקים עבריים קדומים, אכן תיווכחו שבעבר הגו Paris 'פריס' (בכתיב של אז: 'פריש') ולא 'פרי', Troyes 'טרויס' (או כמו שכתבו זאת: 'טרויש') ולא 'טרואה', וכן הלאה. הלל • שיחה • תיבת נאצות 20:07, 22 באוקטובר 2006 (IST)

ולהבדיל, בקוובק יש לא מעט דיאלקטים נידחים שבהם עדיין מבטאים אותיות שבצרפתית-של-צרפת הן נחות, לדוגמה S-של-ריבוי בסופי מילים. אביעד המקורי 20:21, 22 באוקטובר 2006 (IST)

יש פה כמה עניינים שונים. האחד - שמרנות של הכתיב. גם באנגלית וגם בצרפתית הכתיב משמר הגייה ארכאית שנעלמה מרוב העולם הדובר אנגלית/צרפתית. שתיים - העדפת דיאלקט אחד בכתיב ואחר בהגייה. אנחנו שומעים אנגלית בדרך כלל בדיאלקט של דרום אנגליה או של הערים הגדולות בארה"ב. הכתיב לעומת זאת, מבוסס על דיאלקט של צפון אנגליה (וגם זאת בהגייה ארכאית). הסיבות לכך הן היסטוריות - ייתכן שבאזור כלשהו היו בתי דפוס רבים, או שהיו מרוכזים בו סופרים רבים, ולכן הכתיב שנהג בו הפך לסטנדרט. האנגלית המדוברת ה"סטנדרטית" לעומת זאת, נעשתה נפוצה עם המצאת הרדיו והטלוויזיה, והיא מבוססת על מרכזים תרבותיים מאוחרים יותר. ולבסוף - בעבר אכן היה נהוג בצרפת ובאנגליה להוסיף אותיות או לשנות כתיב של מילה, מתוך הנחה שמוצא המילה בלטינית והכתיב שלה צריך לשקף את מוצאה. הרבה פעמים ההנחה הזאת מוטעית. זו הסיבה שכותבים באנגלית island. ה-s נמצאת שם כדי לשקף את המילה הלטינית insula. בכלל לא ברור שהמילה הגיעה לאנגלית מלטינית, אבל כך סברו בעבר. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 21:25, 22 באוקטובר 2006 (IST)

באותו הקשר, שמעתי הרצאה של בלשן שהזכיר אגב אורחא ש'לספור' ו'לספר' בצרפתית נשמעים אותו דבר בהגייה, והכתיבה השונה שלהם (תכתבו אתם, אני לא זוכר איך זה בדיוק) אינה אלא תעלול בשביל לבדל בין המילים. הלל • שיחה • תיבת נאצות 21:40, 22 באוקטובר 2006 (IST)

מן הסתם הכוונה ל-compter ו-conter; שניהם באים מ-computare (בלטינית: לחשב), שנתן לנו, כמובן, גם את המילה "computer" בשפות השונות. בכל אופן, סביר שהתעלול הזה התחולל באופן ספונטני ולא ביד מכוונת מלמעלה - יש נטייה חזקה לאנשים לבדל משמעויות גם בדיבור וגם בכתיב - זהו אחד הכוחות המניעים את התפתחות השפה.
בהערת אגב, מעניין הקשר בשפות שונות בין "לספור" ו"לספר" - גם בשפות הגרמאניות (zählen, erzählen). אביעד המקורי 21:49, 22 באוקטובר 2006 (IST)

וכמובן, count ו-recount, שהאנגלים לקחו מהצרפתים. אביעד המקורי 22:00, 22 באוקטובר 2006 (IST)

שאלה למבינים ב-word

איך מאלצים את הטקסט בעת כתיבת אימייל להתחיל (כמו בעברית) בצמוד לצד הימני, אם אין מקש של "יישור טקסט לימין?" תמרה 19:07, 22 באוקטובר 2006 (IST)

נסי CTRL + שיפט ימני. אביעד המקורי 19:08, 22 באוקטובר 2006 (IST)

ואם זה לא מספיק, אזי גם Ctrl+R. כל האפשרויות נמצאות תחת עיצוב -->פיסקה. דניאל צבי 19:41, 22 באוקטובר 2006 (IST)

שדרות ניצה בנתניה

האם מישהו יודע על שם מי אומה קרוי הרחוב "שדרות ניצה" בנתניה? תודה

על שם העיר ניס, עיר תאומה של נתניה. בעבר קראו לניס "ניצה", על פי הגרמנית. אביעד המקורי 13:11, 23 באוקטובר 2006 (IST)

השם "ניצה" לא בא מהגרמנית, כי אם מהאיטלקית: Nizza (יש לקרוא כמו פיצה: Pizza). ניס מאד קרובה לאילטליה והייתה שייכת תקופות ארוכות בהיסטוריה לשליטים איטלקיים כאלה ואחרים. bramilan 14:50, 23 באוקטובר 2006 (IST)

לעברית הגיע השם "ניצה" מהגרמנית. אביעד המקורי 22:13, 23 באוקטובר 2006 (IST)

Israel in the Arabic language wikipedia

I just finished reading the Arabic language article on Israel. Aside from huge omissions and factual errors (for example that the Romans exiled all the Jews from "Filastin" in the 2nd century BC, even though the partial exile occured 400 years later or that War of Independence started on May 15, 1948) It also spends about half the article talking about the militaristic nature of Israel as if it's the only country that has compulsory military service. I don't expect the article to be pro-Israeli or even balanced, but isn't there some way to bring about more accuracy? I would try to add more articles to the 31 articles on Judaism etc. , but I don't have an Arabic language keyboard (or Hebrew as you can see). After all, I know that the Arab point of view gets representation in most language articles including Hebrew, so I'd expect some representation of the truth in the Arabic language wiki. 155.100.243.210 14:14, 23 באוקטובר 2006 (IST)

!! surprise, surprise ‏Gridge ۩ שיחה 14:52, 23 באוקטובר 2006 (IST).

placenta (shilya)

Does anybody know what the correct halakhic way to dispose of a shilya (placenta) after the birth of child is? After all, it contains a large amount of blood as well as stem cells? Does it need to be buried, or is inceneration accepted? I'm asking because I'm expecting a girl in february and would like to do the right thing. Thanks, Levi. p.s. I can see Hebrew characters, just can't write them 155.100.243.210 14:55, 23 באוקטובר 2006 (IST)

שאלות הלכתיות מומלץ להפנות לסמכות הלכתית. בתחתית הערך שאלות ותשובות תמצא מספר קישורים. דניאל צבי 10:54, 24 באוקטובר 2006 (IST)

אכן, ויקיפדיה לא מתאימה למתן תשובות מקצועיות, לא משנה באיזה נושא. גילגמש • שיחה 10:56, 24 באוקטובר 2006 (IST)

I figured if I couldn't get the answer here, people would be able to help forward me to the right place. Thanks. 155.97.15.133 15:54, 24 באוקטובר 2006 (IST)

נסה כאן.--Tharbad ּ-–ּ שיחה ‏ 17:05, 24 באוקטובר 2006 (IST)

מדוע?

מדוע ולמה העמוד של בני גורן חסום? אני יודע שהוא מוקד להשחתה אבל בכל זאת,כיצד ניתן לקבל מידע עליו?

הערך אינו חסום, הוא נעול. הסיבה שבגינה הערך גם ריק וגם נעול נמצאת בדף השיחה של הערך. ‏Gridge ۩ שיחה 20:58, 23 באוקטובר 2006 (IST).

ניגר ונגרו

המונח האמריקני "ניגר" (כינוי גנאי לעבד שחור) מגיעה ע"פ הבנתי מלטינית ספרדית ופורטוגזית: Negro הוא צבע שחור. ידוע לי שגם בדרום אמריקה הייתה המילה מילת גנאי. שאלתי היא אם כן איך ניתן להתייחס לשחורים בספרדית באופן "פוליטיקלי קורקט". ז"א אם Negro היא מילת גנאי איך ניתן לדבר לדוגמה על השחורים בברזיל? בכל השפות האחרות יש מילים חלופיות תקינות למקרה כזה- שחור בעברית וblack שגם הוא תקין-פוליטית באנגלית. A&D - עדי 20:00, 23 באוקטובר 2006 (IST)

הנושא כמובן רגיש גם בספרדית. המקבילה הספרדית של שחור היא: persona de color. ראוי להעיר כי בהקשרים מסוימים גם שחור בעברית, black באנגלית או persona de color בספרדית יכולים להשמע פחות טוב, ולכן ברוב השפות עוברים למילים שמתארות את המוצא, כמו למשל אפרו-אמריקאי שמתורגם ל-africano-americano בספרדית.מלמד כץ 11:08, 24 באוקטובר 2006 (IST)

תיקון. צריך לומר afroamericano. דרך-אגב, לפחות אצל הלבנים בארגנטינה, הכינוי negro הוא כינוי חיבה מקובל בין חברים, בדרך-כלל למישהו שצבע עורו כהה יותר. כינוי כזה קיים גם בעברית למשל במקרה של שמעון (כושי) רימון.מלמד כץ 14:01, 24 באוקטובר 2006 (IST)

בעוד שבארצות הברית negro הוא כינוי שכיום אינו מקובל כתקין פוליטית ומעדיפים להשתמש במילה האנגלית המציינת את הצבע השחור, black כתיקנה פוליטית, בפורטוגזית (של ברזיל לפחות, אינני יודע מה המצב בפורטוגל) המקרה הפוך מזה הצפון אמריקאי. שם preto (מילולית: שחור) הוא הכינוי שאינו תקין פוליטית ואילו negro הוא הביטוי המקובל. כפי שנאמר, אפרו-ברזילאי (ובמקומות אחרים אפרו -אורוגוואי, או אפרו-צ'יליאני) ואפרו-אמריקאי (לציון ככל אוכלוסיית האפריקאים וצאצאיהם באמריקות) מקובלים גם הם. בברכה, --אורי • שיחה 13:44, 27 באוקטובר 2006 (IST)

עדנה ארבל

שלום רב. לאור ערך חסר על עדנה ארבל, אודה לכל מי שיוכל לקשר אותי לפסקי דין חשובים שלה כשופטת, או כתבי אישום חשובים בתקופתה כפרקליטת המדינה. יוסאריאן 21:09, 23 באוקטובר 2006 (IST)

נדמה לי שהיא הייתה מעורבת במשפטו של אריה דרעי, לדוגמא. יוסאריאן 09:02, 24 באוקטובר 2006 (IST)

שפת הפרד

שלום רב אני מבקש לדעת באיזו "שפה" משתמש הפרד. האם הוא נוער כמו חמור או צוהל כמו סוס... "נעם"

ייהרג ובל יעבור

מה זה ה"בל" הזה?

"בל" זה "לא לעשות" בלשון חכמים, כמו בל תשחית. דניאל צבי 10:41, 24 באוקטובר 2006 (IST)

מקורה של המילה בתנ"ך, במשמעות של "לא", "אַל" - בדרך-כלל לפני פועל. לעתים רחוקות היא מופיעה במשפט שמני במובן של "אין", כמו למשל בביטוי "בל-עליך" (תהלים ט"ז 2) שמשמעותו בימינו "אין-עליך". המילה מופיעה רק בספרים הבאים" תהילים, ישעיה, הושע, משלי, איוב (פעם אחת), דברי-הימים (פעם אחת).מלמד כץ 11:20, 24 באוקטובר 2006 (IST)

w:Giant Hogweed

במסגרת עבודה על הערך של האלבום Nursery Cryme גיליתי שאני זקוק למידע נוסף על הצמח הזה - בפרט, איך הוא נקרא בעברית, האם הוא מסווג כ"עשב שוטה" או שזה יותר מורכב, מה היה היקף ה"פלישה" שלו לבריטניה (וגם מה היו מקורותיה - בפרט, האם הוא הובא על ידי אדם בודד או לא) והאם הארס שלו מסוכן רק כשהשמש מאירה, או שהצמח זקוק לשמש כדי ליצור את הארס אך לאחר מכן הוא מסוכן גם בלילה. תודה מראש לעונים. גדי אלכסנדרוביץ' 10:29, 24 באוקטובר 2006 (IST)

איני מכיר את הצמח, אבל רציתי להעיר שבחקלאות מקובל להשתמש בביטוי עשבים רעים ולא עשבים שוטים. העשבים השוטים יכולים להשאר בתור ביטוי לשוני, אבל המינוח צריך להיות, לדעתי, "עשב רע". כמובן שאין בצמח שום דבר רע, אלא שמבחינת החקלאי או הגנן הוא רע ועל כן משתמשים בשם זה.אודי 11:13, 24 באוקטובר 2006 (IST)

שם הסוג בעברית הֵרַקְלֶאוֹן. המין הספציפי לא גדל בארץ.מלמד כץ 14:40, 24 באוקטובר 2006 (IST)

ואין לו שם עברי "מקובל"? כדי להתייחס אליו בעברית צריך לקרוא לו "הרקלאון"? גדי אלכסנדרוביץ' 14:48, 24 באוקטובר 2006 (IST)

עד כמה שידוע לי אין לו שם נוסף (איזה חוסר יצירתיות במתן השמות). מין אחר של הסוג גדל בארץ רק על החרמון והוא נקרא הרקלאון נמוך.מלמד כץ 14:58, 24 באוקטובר 2006 (IST)

לפי האתר הזה הנוזל של הצמח גורם לעור להיות רגיש לקרינה על-סגולה, ויכולה להתפתח מחלה כרונית שקרויה Phytophotodermatitis. אני מנחש שהרעלן נמצא בנוזל בכל שעות היום והלילה, והסכנה של אור יום היא רק עבור אלו שכבר נפגעו מהנוזל, ועורם רגיש לקרינה על-סגולה. לא מצאתי מי בדיוק הביא אותו לאנגליה. בכל אופן, הביאו אותו במאה ה-19 מהרי הקווקז ברוסיה בתור צמח נוי (אנגליה הויקטוריאנית היתה מפורסמת בגנים שלה). דרך-אגב, השיר של ג'נסיס גדול.מלמד כץ 17:33, 24 באוקטובר 2006 (IST)

לאוהבי ג'נסיס.מלמד כץ 17:35, 24 באוקטובר 2006 (IST)

איפה אפשר למצוא את הסיפור המלא של או הנרי

כופר על צ'יף אדום בתודה מראש חנה

בקובץ הסיפורים שלו שיצא (בכמה מהדורות) בעם עובד. אם זה משהו ספציפי בסיפור, את מוזמנת לפנות אלי בדף השיחה. נריה 17:37, 24 באוקטובר 2006 (IST)

איזה קובץ? יש לי בבית קובץ הנקרא : החיים זה לא מה שאתה חושב" בהוצאת לדורי מה שם הקובץ שאתה מתכוון אליו? תודה חנה

אחרי עשרים שנה. נריה 17:47, 24 באוקטובר 2006 (IST)

מעניין, בספר שבידי, יש 28 סיפורים כולל הסיפור "אחרי עשרים שנה" אבל הסיפור שאני מתעניינת בו לא מופיע שם. שוב תודה על המידע חנה

שלוש שאלות

• 1. מי האדם הצעיר ביותר שזכה בפרס ישראל?
• 2. מי הוא שחקן הכדורגל שהבקיע הכי הרבה שערים במדי נבחרת ישראל?

מרדכי שפיגלר [1].אודי 08:25, 25 באוקטובר 2006 (IST)

• 3. כמה סגנים יש ליושבת ראש הכנסת, ומיהם, וכמו כן כמה סגנים יש לראש הממשלה. תומפקינס 03:07, 25 באוקטובר 2006 (IST)

לגבי סגן רה"מ ראה סגן ראש הממשלה (בקיצור, אין מספר רשמי. בתכל'ס היו בין 0-4 בכל ממשלה). לא יודע על יושב ראש הכנסת, אבל אם אני זוכר לאחד האחרונים היו 11 סגנים. DGtal 08:50, 25 באוקטובר 2006 (IST)

סבורני כי הזוכה הצעיר ביותר בפרס ישראל הוא טל ברודי, שזכה בפרס בשנת 1979, כשהוא בן 36. וראה כאן. כן זכור ס. יזהר שזכה בפרס בגיל 43. 80.178.114.234 15:44, 26 באוקטובר 2006 (IST)

נסיוב אמת - סודיום םנטטול

כיצד עובד נסיוב האמת - סודיום פנטטול,והאם הוא חושף את האמת במדויק?

בעיקרון סודיום פנטטול מפחית את הפעילות בקורטקס. פסיכולוגים משערים כי לשקר הוא תהליך מורכב יותר מאשר לומר את האמת,ועל כן הפחת הפעילות בקורטקס תחשוף את "האמת" שכן היא אמורה להיות פחות מורכבת. כיום עדיין נעשה שימוש בסודיום פנטטול כסם אמת במקומות מסוימים.

מי כתב את הפואמה "a Colored Man" ובאיזה שנה?

השיר:

When I am born, I am Black, When I grow up, I am Black, When I go in Sun, I am Black, When I am scared, I am Black, When I am sick, I am Black, And when I die, I am still black.....

And you White fella, When you are born, you are Pink, When you grow up, you are White, When you go in Sun, you are Red, When you are cold, you are Blue, When you are scared, you are Yellow, When you are sick, you are Green, And when you die, you go Gray....

And you still call me Colored ?????

~תודה~

עד כמה שידוע לי זו לא פואמה אלא בדיחה עם זקן ארוך, שראיתי כבר בהרבה גרסאות. אביעד המקורי 22:09, 25 באוקטובר 2006 (IST)

שככה ושכחה

מתוך השפעת הספרדית: "בקיץ 1918 נראה היה כי המגפה שכחה". שכחה או שככה? Harel - שיחה 20:45, 25 באוקטובר 2006 (IST)

לא שאני מומחה, אבל: שככה. גדי אלכסנדרוביץ' 20:48, 25 באוקטובר 2006 (IST)

גם אני חושב כך. ‏– rotemliss – שיחה 20:57, 25 באוקטובר 2006 (IST)

ברור ששככה. לשכוח = forget; לשכוך = subside. אביעד המקורי 21:32, 25 באוקטובר 2006 (IST)

טעות מאוד מאוד נפוצה... A&D - עדי 22:03, 25 באוקטובר 2006 (IST)

יחד עם היפוכה - פשתה ופשטה. מגיסטר 07:58, 26 באוקטובר 2006 (IST)

יש גם את מושחט ומושחת, שעולה כפורחת בטוקבקים. יוסאריאן 18:38, 26 באוקטובר 2006 (IST)

ועוד לא אמרנו כלום על השולתת תמרה 20:51, 26 באוקטובר 2006 (IST)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: בטרם הדיון ישכך וישכח, הבה לא נשכח את המחלה שפשתה, ופשטה מכל מובן את השפה העברית, אשר מושחתים שונים מבקשים לשוחטה. דניאל צבי 21:06, 26 באוקטובר 2006 (IST)

וגם לטעות ולתעות, וניסוי וטעיה וניסוי ותהייה. בסג תריג מכה שנית! 21:00, 26 באוקטובר 2006 (IST)

ומשא ומסע. Harel - שיחה 21:02, 26 באוקטובר 2006 (IST)

תקנו אותי אם אני טועה, אבל המשמעות של פָּשְׂתָה זהה למשמעות של פשׁטה, כאשר פשתה בלשון מקראית ופשטה בלשון חכמים.מלמד כץ 21:43, 26 באוקטובר 2006 (IST)

כן, אבל השורש הוא לא אותו שורש. השורש של פשׂתה הוא פ-שׂ-י. יש פועל מקביל במשמעות זהה בערבית فَشِيَ. שי"ן שמאלית בעברית מקבילה כמעט תמיד ל-ش בערבית. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 22:41, 26 באוקטובר 2006 (IST)

והסתה והסטה! דוד 11:16, 30 באוקטובר 2006 (IST)

למה יש לאדם גבות?

מה השימוש של הגבות?

להגן על העיניים מהזיעה, כמדומני. יוסאריאן 18:40, 26 באוקטובר 2006 (IST)

האמת היא שאפשר גם לשאול למה לבני אדם יש שיער על הראש, ולמה גברים נוטים לאבד אותו בגיל מבוגר. אפשר עוד לשאול למה גברים צריכים שיער על הפנים לעומת הנשים שמסתדרות בלעדיו. לגברים יפנים בדרך כלל אין זקן, וגם הם חיים כך מצוין. אפשר לשאול עוד למה לבני אדם אין זנב. אם הוא מועיל לשימפנזים ולקנגורו, למה הוא הפריע לנו? לחלק מהשאלות האלה אפשר לתת תשובה דחוקה (למשל ברירה זוויגית), אבל ברוב המקרים, אנחנו פשוט לא יודעים. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 22:31, 26 באוקטובר 2006 (IST)

שיער ראש מגן על הגולגולת מחבטות וטמפרטורות קיצוניות. זנב עוזר לשיווי המשקל. אמנם לא הכל אנחנו יודעים אך לדברים רבים אנו מסוגלים לספק תשובות סבירות.

מבחינת הרציונל, ומה שלימדו אותנו כשהיינו קטנים, גבות קיימות בדיוק כמו שהעפעפיים קיימים, דהיינו, כדי שלכלוך לא ניכנס לעין. תומפקינס 13:45, 29 באוקטובר 2006 (IST)

למה יש לאדם תוספתן?

מה השימוש של התוספתן?

הייעוד של התוספתן עדיין לא ידוע (אם קיים לו ייעוד שכזה).

ישנן השערות שהוא קשור למערכת העיכול (בה הוא נמצא) או למערכת החיסון, אבל אין כל ביסוס להשערות אלו.

הדעה הרווחת היא שהתוספתן הוא שריד אבוליציוני שכבר אין בו שימוש כלל.

הערך האנגלי על התוספתן גורס כי התוספתן הוא שריד אבולוציוני לחלק במעי שהוא חיוני לאוכלי עשב. אצל אוכלי העשב האיבר המקביל לכאורה לתוספתן מכיל חיידקים שמפרקים תאית. כיוון שעשב מכיל בעיקר תאית, החיידקים האלה חיוניים לאוכלי העשב. בני אדם לא מעכלים תאית, ואכן בתוספתן האנושי אין ריכוז חריג של החיידקים הנ"ל. יש בני אדם שנולדים ללא תוספתן, ואין להם בעיות בריאות מיוחדות. כמו כן, לעתים התוספתן מזדהם, ואז חייבים לכרות אותו. לאחר הכריתה האדם ממשיך לתפקד כרגיל. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 19:26, 26 באוקטובר 2006 (IST)

אגב, דומני שהשאלה על התוספתן נוצרה על־ידי Gadial כ"תשובה" על השאלה הקודמת על הגבות. ‏– rotemliss – שיחה 22:16, 26 באוקטובר 2006 (IST)

ניחא, לפחות אני השכלתי בעקבות העיון בערך האנגלי. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 22:22, 26 באוקטובר 2006 (IST)

חלקית; אמנם ניסיתי לרמוז את מה שדרור אמר במפורש (שלשאול "למה" או "מה השימוש של" זה פשוט לשאול את השאלה הלא נכונה, אלא אם אנחנו חסידי תכנון תבוני), אבל התשובה לשאלה בכל זאת מסקרנת אותי - ותודה רבה לעונים. גדי אלכסנדרוביץ' 23:25, 26 באוקטובר 2006 (IST)

מה זאת אומרת? יש לו תפקיד אבל לא חיוני - הוא חלק מהמעגל השניוני של מערכת הלימפה. --> צ'כלברה . דבר . שב . צחק 23:30, 26 באוקטובר 2006 (IST)

טעות בערך "גן מאיר"

ראשית, אני חייבת לומר, שעברתי על האתר ועל מפתו ולא מצאתי את הכוון למקום הנכון להוסיף הערה מסוג זה. לדעתי בעמוד הערך עצמו צריכה להופיע אפשרות להערות והשגות בנוגע לאותו הערך. בערך "גן מאיר" רשום כי "והגן נבנה עפ"י תכנון של הגנן העירוני, אביגדור משה, והמהנדס העירוני שיפמן." באתר עיריית תל אביב כתוב "הוכנה תוכנית חדשה לגן ע"י אביגדור משל, הגנן הראשי הראשון של העירייה בשיתוף עם מהנדס העיר, יעקב שיפמן. עם מותו של משל..." גם במכרז המקורי לבניית הגן (אתר עיריית תל אביב" מצויין שמו כמשל. בברכה, יעל

תודה על ההערה; להבא תוכלי לציין זאת בדף השיחה של הערך עצמו (לשונית בראש הערך ועליה כתוב "שיחה"). תוכלי גם לתקן את הטעות בעצמך באמצעות לחיצה על הלשונית "עריכה" בראש הערך. אביעד המקורי 12:29, 26 באוקטובר 2006 (IST)

שיטת ספירת הקלפים של אדוארד ת'ורפ

הייתי רוצה לדעת איך עובדת השיטה תודה

קרא כאן. הטקסט אינו ארוך כפי שנדמה. 80.178.114.234 15:04, 29 באוקטובר 2006 (IST)

שאלה שהעליתי פעם בשיחה:המראה (פיזיקה), ולא נענתה.

בערך המראה (פיזיקה) כתוב שדפוזיציה אינה מתרחשת בכדור הארץ באופן טבעי; אבל בוויקי האנגלית כתוב שהיווצרות כפור היא דוגמה לדפוזיציה כזו (מים במצב גאזי הופכים לקרח). מישהו יודע מה נכון? אביעד המקורי 15:52, 26 באוקטובר 2006 (IST)

אני חושש שהגרסה הישראלית טועה. היווצרות כפור היא דוגמה לדפּוזיציה.

דרך-אגב, בניגוד לכתוב בשיחה:המראה (פיזיקה) התופעה בה יוד מוצק הופך לגז קרויה סובלימציה, ולמיטב ידיעתי נידוף זה בכלל התאדות (או התאידות), כלומר מעבר מנוזל לגז.מלמד כץ 18:38, 26 באוקטובר 2006 (IST)

סובלימציה זה המראה בעברית... נידוף הוא אכן מעבר מנוזל לגז, אך לא במנגנון של התאיידות אלא של רתיחה. ‏odedee • שיחה 04:14, 27 באוקטובר 2006 (IST)

לפחות לפי מילון מורפיקס התרגום הן של נידוף והן של התאדות (או התאיידות) הוא evaporation. בכל אופן, הטענה שלא היתה נכונה בדף השיחה (לפי דעתי) היא שיוד מוצק הופך לגז בתהליך של נידוף.מלמד כץ 04:37, 27 באוקטובר 2006 (IST)

נראה שטעיתי בכך, אם כן. גם כן שפה, עברית... לגבי יוד, הוא כמובן ממריא - הכתוב בערך נכון. ‏odedee • שיחה 05:11, 27 באוקטובר 2006 (IST)

יש מצב שמישהו שמבין בפיזיקה יתקן את הטעות/יות בערך? עיון בדף השיחה מראה שיש שם עוד כמה בעיות. אביעד המקורי 21:50, 27 באוקטובר 2006 (IST)

שלום אביעד. שמתי כמה הערות בדף שיחה:המראה (פיזיקה) כדי לשמוע דעות נוספות. בכל מקרה, בעוד מספר ימים אתחיל לעבוד על הערך במטרה להרחיבו ולתקנו. אני מקווה עם הזמן לעבור על יותר ויותר ערכי פיזיקה על-מנת לנקות ולשפר ככל שאוכל.מלמד כץ 00:40, 28 באוקטובר 2006 (IST)

תחילת דיני כשרות

בבראשית יח 7-8 מסופר על אברהם שקיבל את שלושת המלאכים והגיש להם בקר וגם חמאה וחלב. מתי אם כן החלו דיני הכשרות האוסרים ערבוב בשר וחלב(הבנתי שמדובר בתקנת חכמים ולא במאמר מפורש בתורה) והאם מסופר במקורות על אכילת חיות שהיום נחשבות אסורות ובעבר הותר לאוכלן(למשל שאינן מפריסות פרסה וכו') או שחיות אלו תמיד נשבו טמאות פלאח

המלאכים נראו כערביים, שבודאי אינם מחוייבים במצוות כשרות (אגב, בשר בחלב מוגדר כאיסור מן התורה ולא כתקנת חכמים). כבר בתיבת נוח מוזכרות חיות טהורות ושאינן טהורות, ויתרה מכך, לפי הכתוב לאדם היה אסור לחלוטין לאכול בשר עד אחרי המבול. דיני הכשרות המחייבים החלו במעמד הר סיני ולפני זה המצוות לא היו מחייבות. DGtal 23:20, 26 באוקטובר 2006 (IST)

ומה לגבי מאכל בשר עוף בחלב, האם זוהי תקנת חכמים?ומדוע מותר לאכול דג בחלב?פלאח

עוף בחלב הוא תקנת חכמים, כי הוא דומה לבשר. דג לא דומה, ולכן מותר. דודס • שיחה 23:27, 26 באוקטובר 2006 (IST)

שניכם (וגם אני) אשכנזים! רבים מהספרדים אינם אוכלים דג עם חלב, והטעם הניתן לכך הוא בריאותי (מסתבר שזה גורם לשחין רח"ל). דניאל צבי 12:07, 27 באוקטובר 2006 (IST)

בתלמוד כתוב שמותר לאכול דג עם חלב. אם יש מי שנוהג שלא לעשות זאת, הוא מפסיד. אגב, איך זה "מסתבר"? דודס • שיחה 12:11, 27 באוקטובר 2006 (IST)

יש מחלוקת ידועה בין ספרדים (בעקבות הבית יוסף) המקפידים על ההפרדה לבין אשכנזים (בעקבות הרמ"א) שלא חוששים לזה בכלל, ואכן הסיבה לאיסור אם אני זוכר קשורה לשחין "וסכנתא חמירא מאיסורא", ואין כאן המקום להאריך (תפתחו שולחן ערוך ותלמדו לבד). DGtal 12:26, 27 באוקטובר 2006 (IST)

אם אתם כבר פותחים שולחן ערוך, תבדקו: מישהו כותב שם שזה תוספת של תלמיד טועה, כיוון שזה נגד מאמר מפורש בתלמוד. דודס • שיחה 12:29, 27 באוקטובר 2006 (IST)

הוספתי לאחר התנגשות עריכה: יש גם משהו דומה הקשור לדג ובשר, נכון? יש דתיים שמקפידים על הפרדה (כלומר, לא באותה המנה), גם בגלל המלצה בריאותית של חז"ל. אביעד המקורי 12:32, 27 באוקטובר 2006 (IST)

הוספתי לאחר התנגשות עריכה: מרובים התרוצים לקושייה הנ"ל. להלן חלק מהם: א. כיוון שנדמו לו כערבים והם אינם מחוייבים במצוות (השאלה הגדולה יותר בסיפור היא מה שייך עניין אכילה אצל מלאכים). ב. אברהם הגיש להם קודם את החלב והחמאה ורק לאחר שעבר הזמן הראוי על פי ההלכה הגיש להם את הבשר והמפרשים מביאים ראייה מהסיפא של הפסוק "והוא עומד עליהם" דהיינו משגיח. ג. בן הבקר נוצר ע"י אברהם באופן מאגי ע"י ספר היצירה ובאופן זה לא מחוייבים בדיני הכשרות (וראה עוד בתירוץ התלמוד על מעשה אחי יוסף) ד. טרם ניתנה תורה ולא נתחייבנו בדיני הכשרות.

בברכה, Shayakir • שיחה. 12:34, 27 באוקטובר 2006 (IST)

לאביעד - דג ובשר אכן מוזכרים בתלמוד כמזיקים יחד.

לשי יקיר - תירוציך נאים; בעיני, נכון ביותר התירוץ האחרון, ואחריו הראשון. השני פלפלני מידי לטעמי, והשלישי מיסטי מידי (נראה לי שגם לטעמך...) דודס • שיחה 12:38, 27 באוקטובר 2006 (IST)

הוספתי לאחר התנגשות עריכה: כבכל מקרה שבו ישנם מספר תירוצים לקושייה אחת הדבר מעיד על חולשה בכל תירוץ ותירוץ. על הראשון קשה משום שהמדרש מספר שאברהם ושרה חינכו למצוות את אלו שאירחו, על השני קשה ולא משום שהוא פלפלני אלא משום שנראה על פי הפסוק שהבשר והחלב היו יחד על השולחן ולפי ההלכה צריך לעשות חציצה (נזכרתי בתירוץ נוסף, שהאחד אכל רק בשר והאחרים אכלו רק חלב). השלישי "מיסטי" מדי. ועל האחרון קשה משום שנאמר על האבות שהקפידו על כל המצוות עוד בטרם ניתנה תורה לישראל. בברכה, Shayakir • שיחה. 12:46, 27 באוקטובר 2006 (IST)

הקשיים על התירוץ הראשון והרביעי הם ממדרש, מה שכבר הופך את הקושייה לחלשה יותר. ככלל, לא רצוי להקשות מהדרש על הפשט, כיוון שמדרשים רבים הם משל או התייחסות להבט מסויים בלבד. החינוך למצוות, מתייחס כנראה למצוות של אמונה וכדו' ולא למצוות פרטיות. קיום המצוות קודם מתן תורה, הוא מדרש מעניין, אם כי יעקב נשא אחיות - נאה שגם כאן הכוונה שונה מעט. דודס • שיחה 12:51, 27 באוקטובר 2006 (IST)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: לאביעד, בתלמוד כתוב שאכילת דג ובשר "קשים לדבר אחר" (=שחין), רבי יוסף קארו כתב, בדיוק בלשון זו, שדג אכילת דג וחלב קשים לדבר אחר. הדבר נראה כמו טעות של המעתיק, וכבר הרמ"א כתב כן, אבל רבים הספרדים המקפידים על הדבר. דניאל צבי 12:39, 27 באוקטובר 2006 (IST)

הלוואי שהבשר בחלב היה הקושי העיקרי בסיפור אברהם והמלאכים. מי שיקרא את הסיפור בעיון יגלה שלא היו שם שלושה מלאכים. זה היה הקב"ה בכבודו ובעצמו שלבש דמות אדם, ובא עם שני מלווים לבקר את אברהם (ותודה לפרופסור אד גרינשטיין מאוניברסיטת ת"א שלימד אותי פרק במקרא). במסופוטמיה נהוג היה שמלך יוצא בליווי של שניים, מעין שומרי-ראש, ומכאן תיאור הקב"ה כמלך שבא לבקר את אברהם עם שני מלווים. מובן שבתקופות מאוחרות הזדרזו לפרש את הסיפור כאילו מדובר בשלושה מלאכים, כדי להימנע מהגשמת האל. לגבי אברהם - נראה שבתחילה הוא חושב שמדובר בעוברי אורח כלשהם, אולם בהמשך הוא משוחח עם הקב"ה וניכר שהוא מבין היטב עם מי הוא מדבר. לעניין איסור הבשר והחלב - בתורה אין כל איסור על אכילת בשר בחלב. יש איסור על בישול גדי בחלב אמו. יש פירושים שונים לאיסור הזה, ביניהם - איסור על אכילת גדי שעדיין יונק, איסור על פולחן אלילי כלשהו שהיה נהוג בזמנים קדומים. אחת הפרשנויות המרחיבות שהיא מאוחרת יחסית גורסת שאין לאכול בשר בהמה בחלב. אחר-כך הרחיבו את האיסור גם לבשר עוף, כנראה מחשש שמא יבלבלו בין בשר עוף לבשר בהמה שיש להם צבע ומרקם דומה. עניין הפרדת הכלים והמתנה של שעות בין אכילת בשר לאכילת חלב היא החמרה על גבי החמרה, ויש קהילות יהודיות שמקלות בעניינים האלה. בכל מקרה, אברהם אבינו לא יכול היה לדעת, כמובן, על דינים שנקבעו שנים רבות לאחר מותו, ואין צורך לומר על החמרות שנקבעו שנים רבות אחרי קביעת הדינים. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 12:53, 27 באוקטובר 2006 (IST)

מובן שההנחה המובלעת בשאלה הראשונית היא שהאבות קיימו את מצוות התורה, וידוע אף ידוע שהנחה זו אינה מקובלת בעולם המחקר (ואף בכולם ה"רבני" היא אינה מקובלת באחידות דעים). דניאל צבי 12:58, 27 באוקטובר 2006 (IST)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: דעה זאת מבוטאת בבבלי, יומא כח ע"ב; ולגבי ההערה על המלאכים - שיטות רבות נאמרו בפירוש המעשה (בבלי בבא מציעא פז, וכמה מדרשי אגדה), ולא תמיד יש הכרח שהן שוללות זו את זו. בעייה אחרת היא, מהי הגדרתו של "מלאך" (אנשים אוהבים לעסוק בזה ומוצאים בכך פרי ביטוי לדמיונם הפורה). בברכה, ינבושד.

מהיכן ניתן ללמוד שמדובר בקב"ה בליווי שני מלאכים? ‏pacman • שיחה 13:08, 27 באוקטובר 2006 (IST)

מפסוק א וירא אליו ה באלוני ממרא שלכאורה מתייחס על וירא והנה שלושה מלאכים, מפסוק ג אל נא תעבר מעל עבדך (פנה בלשון יחיד) מפסוק י"ג ויאמר ה אל אברהם. הפרשנות המסורתית מסבירה זאת כי אכן היו שני מלאכים "רגילים" והשלישי היה החשוב מבינהם. בברכה, Shayakir • שיחה. 13:18, 27 באוקטובר 2006 (IST)

גם אם הולכים לפי הקו ההרמוניסטי, שלפיו האבות קיימו את כל המצוות המוכרות לנו היום, יש בעיה. בהנחה שאברהם חשב שמדובר בשלושה לא-יהודים (ונניח לרגע בצד את שלל הבעיות שזה יוצר בקוהרנטיות של הסיפור), מה פתאום מותר ליהודי להגיש לגוי בשר בחלב? הרי בשר בחלב אסור גם בהנאה, ומבחינה זאת הוא גרוע מבשר חזיר. יהודי יכול לבשל חזיר ולהגישו לגוי מבלי לאכלו בעצמו, אבל לבשל בשר בחלב ולהגישו לגוי - יש בזה משום הנאה אסורה.

לגבי הפרשנות שמדובר בקב"ה עם שני מלווים - זה נובע מפשוטו של המקרא. מדובר בבראשית פרק י"ח. פסוק א' הוא מעין הקדמה לסיפור שקובעת כי ה' נראה אל אברהם באלוני ממרא. בפסוק ב' כתוב "שלושה אנשים". לכאורה אפשר לחשוב שמדובר בשלושה שליחים בשר ודם מטעם האל, מעין נביאים, אבל פסוק י"ג משנה את התמונה. פתאום מתגלה שאחד האנשים הוא בעצם ה' בכבודו ובעצמו. בפסוק ט"ז שוב מכונים השלושה "אנשים". בפסוק כ"ב הולכים האנשים ואברהם מוסיף לעמוד לפני ה'. אפשר היה לחשוב שהעמידה לפני ה' היא מטאפורה, אבל בפרק י"ט פסוק א', מסתבר שהמלאכים מגיעים לסדום והם שניים בלבד. אם מקשרים את הפסוק לפרק הקודם מסתבר ששלושת האנשים הם בעצם ה' ושני מלווים - ה' נשאר עם אברהם ומספר לו על חטאי סדום, ושני המלווים יצאו לבחון את המצב בסדום, לפני שמוטל עליה עונש. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 13:26, 27 באוקטובר 2006 (IST)

הסבר עדיף יותר (ובעצם, מה שאתה אומר אבל בניסוח אחר) הוא שהמלאך הראשי נקרא "ה'", לפי כלל ספרותי ש"שם השליח כשם שולחו". זו תופעה שחוזרת עוד כמה פעמים במקרא, והפעם הבולטת ביותר היא בסיפור גדעון בשופטים פרק ו. שם מדובר בתחילת הסיפור בבירור על "מלאך ה'", אבל בהמשך הסיפור הוא מכונה פשוט "ה'". כך מסביר הרשב"ם את פרשת אברהם והמלאכים, עיין שם ותמצא נחת. נתנאל 13:34, 27 באוקטובר 2006 (IST)

אגב המלאך השלישי שנשאר עם אברהם לא פנה לסדום משום שהוא בישר את בשורת הולדת יצחק ואין מלאך ממונה על יותר משליחות אחת. בברכה, Shayakir • שיחה. 13:45, 27 באוקטובר 2006 (IST)

לא לפי שיטת הרשב"ם הנ"ל; לשיטתו, הסיבה שהמלאך הראשי לא פנה עם שני המלאכים האחרים לסדום היא שאברהם נשאר עומד לפני ה' - הוא המלאך הראשי - וניהל עמו את המשא ומתן על הצלת סדום. נתנאל 13:49, 27 באוקטובר 2006 (IST)

(שבירה) כדי לא לבלבל אבהיר שאין ביננו באמת ויכוח. אנחנו פשוט דנים בטקסט בשני מישורים שונים ששניהם מעניינים. הפרשנות המסורתית מנסה "להציל" את הטקסט. יש לכאורה סתירה בין הטקסט הנחשב בעיננו קדוש או בעל חשיבות גדולה, לבין האמונות הבסיסיות שאנו מחזיקים בהן, ולפיכך עלינו ליישב את הסתירה בדרכים מדרכים שונות. השיטה הזאת לא מאפיינת רק פרשנות דתית, אלא גם פרשנות משפטית (אותן פסקאות בחוקת ארה"ב מפורשות שוב ושוב בדרכים שונות שמשקפות שינויים ערכיים), פרשנות ספרותית ועוד. אני ניסיתי להביא את משמעות הטקסט בעת שנוצר. אני לא בטוח במאה אחוז שזו הפרשנות הנכונה, אבל היא סבירה למדי (כפי שהדגמתי לעיל), ויש לפחות חוקר רציני אחד שמחזיק ממנה. סביר מאוד להניח שהגשמת האל - שנתפסת היום כחילול הקודש - לא נראתה בעייתית בעת שהטקסט נוצר. חשיפת הפער שבין משמעות הטקסט בעת שנוצר לבין האופן שבו אנשים מפרשים אותו כיום, מראה את ההתפתחות הרעיונית במשך התקופה הארוכה הזאת. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 16:32, 27 באוקטובר 2006 (IST)

פרס לעובדי הסיעוד הפיליפינים בארץ

זכור לי פרס רשמי שניתן לפני מספר שנים לעובדי הסיעוד הפיליפינים - אותו קיבל בשמם שגריר הפיליפינים בארץ.איזה פרס זה היה (אם אכן היה) ובאיזו שנה? "יגאל"

שאלה לשונית

"תאורית" או "תאוריית"? (תאוריה בסמיכות) ראיתי שמות ערכים בשתי הצורות יאיר ח. 11:46, 27 באוקטובר 2006 (IST)

לדעתי "תאוריית", ע"פ כללי הכתיב המלא. דודס • שיחה 11:51, 27 באוקטובר 2006 (IST)

מה ההבדל בין "תאוריה" (שאני מקווה שכותבים כך) ל"תאוריית"? יאיר ח. 12:11, 27 באוקטובר 2006 (IST)

ראה כאן. בקצרה - י תיכפל אם זה עיצור, אך היא לא תיכפל לפני אחת מאמות הקריאה. דודס • שיחה 12:15, 27 באוקטובר 2006 (IST)

תודה. יאיר ח. 12:31, 27 באוקטובר 2006 (IST)

תעתיק מאיטלקית: Maffei

איך מתעתקים לעברית את שמו של Scipione Maffei? נתנאל 12:09, 27 באוקטובר 2006 (IST)

שיפיונה מאפיי (או אולי מאפֶאִי). אביעד המקורי 12:28, 27 באוקטובר 2006 (IST)

עדיף "מאפאי" למען הסר ספק (I עיצורית או לא). HansCastorp 12:55, 27 באוקטובר 2006 (IST)

תודה. נתנאל 15:20, 27 באוקטובר 2006 (IST)

ההימנון האוסטרלי טרם הוכנס לאתר בעברית וטרם תורגם

אודה אם מישהו יוכל לעזור בתרגום ההימנון

אורי גלר

האם מישהו מקוראי שורה זו, מאמין שהמצוין לעיל הינו בעל כוחות על-טבעיים ? ‏Gridge ۩ שיחה 20:57, 28 באוקטובר 2006 (IST).

פעמים רבות הוכיחו אשפי קסמים למינהם כי אפשר לבצע את מעשיו של גלר ללא שום כוחות על טבעיים,למשל זכור לי מקרה בו התארח ליאור מנור(קוסם-ללא כוחות על טבעיים) אצל גיא פינס וניסה לבצע את תרגיל קריאת הציור שצייר גיא פינס,הוא הצליח באופן חלקי ואמר שללא ספק אורי גלר הוא אשף בדברים הללו,לגבי כיפוף כפיות זה כבר ממש נדוש והרבה קוסמים יודעים לבצע זאת,אז למה אנשים עדיין מאמינים? "שומר פתאים ה'" כנראה שאנו(בני האדם) אוהבים מיסתורין-אבל כזה שהוא מוחשי וניתן לראותו. פלאח

אני ממליץ על צפיה בפרק 813 של סאות' פארק על מנת לרדת לעומק התשובה - (נסה כאן).--> צ'כלברה . דבר . שב . צחק 23:52, 28 באוקטובר 2006 (IST)

צולמו יותר מ-800 פרקים של סאות' פארק ? שחקנים בשר ודם נוהגים בדרך כלל להסתכסך או למאוס בסדרה ולכן היא יורדת מהמסך לאחר עונות ספורות. ובסאות' פארק, הסימפסונים ודומיהם ? מישהו חכם אמר פעם : "אין אנשים, אין בעיות!". ‏Gridge ۩ שיחה 00:43, 29 באוקטובר 2006 (IST).

כמובן שלא. ספרת המאות מייצגת עונה וספרות העשרות והאחדות - מס' הפרק בעונה. 813 = הפרק ה-13 בעונה השמינית. פרט לכך אתה כמובן צודק. --> צ'כלברה . דבר . שב . צחק 00:56, 29 באוקטובר 2006 (IST)

אוקיי, אז אני מסב את ההערה לגבי משפחת סימפסון. אם לא מחשיבים אופרות סבון, היא הישג בפני עצמו. ‏Gridge ۩ שיחה 01:04, 29 באוקטובר 2006 (IST).

גם היא לא עברה עדיין את ה-400, והשמועות אומרות (לא בדקתי) שהעונות האחרונות לא משהו. גדי אלכסנדרוביץ' 07:58, 29 באוקטובר 2006 (IST)

העונות האחרונות של הסימפסונס טובות מאי פעם, עדכניות(היו צריכים ללמוד מfamily guy ו american dad, שנכנסו להם פתאום לניישה) ומצחיקות. יוסאריאן 11:56, 29 באוקטובר 2006 (IST)

ניפגש אחרי שאבדוק. גדי אלכסנדרוביץ' 14:25, 29 באוקטובר 2006 (IST)

טקס או טכס?

מהו הכתיב הנכון? אני רואה הרבה "טכס", אבל נראה לי שאז צריך לקרוא את זה טכס בכ"ף רפה, לא?

ועוד משהו: למה "בית וגן" vagan ולא "בית וגן" vegan, וכנל "יד ושם" vasem ולא יד ושם" veshem?

ואחרון: איך "ברית יוסף טרומפלדור" נהייתה בית"ר ולא ביט"ר? תמרה 00:19, 29 באוקטובר 2006 (IST)

1. טכס (אכן, בכ"ף רפה} הוא מעט ארכאי ולא משתמשים בו כ"כ.
2. "בית וגן" ו"יד ושם" הם "ביטויים קבועים" ווא"ו החיובור מנוקדת בקמץ ("תהו ובוה", "יום ולילה" וכו').
3. פשוט מאוד - הם העתיקו תרומפלדור בתי"ו, אבל היום כבר לא נהוג לתעתק כך. דניאל צבי 00:26, 29 באוקטובר 2006 (IST)

עוד על כך ראי בתחילת הערך בית"ר. בברכה, Shayakir • שיחה. 00:38, 29 באוקטובר 2006 (IST)

1. "טקס" היא מילה שנגזרה משורש יווני שמשמעו "סדר". גם המילה "תכסיס" והפועל "לטקס (עצה)" נגזרו מאותו השורש. בדרך-כלל ממליצים לכתוב טקס ב-ק, כיוון שבמשקל הזה כ אמורה להיות רפה, ואילו ההגייה היא תמיד ק/כּ. תכסיס, לעומת זאת, נכתב ב-כ כי שם הריפוי של ה-כ דווקא משקף את ההגייה היטב. הפועל "לטקס", יכול להיכתב גם "לטכס" כי שם ה-כ ממילא דגושה לאורך כל הנטייה (בניין פיעל). כל ההסבר הזה מופיע בספר "יופי של עברית" מאת אבשלום קור. אשמח אם מישהו יוכל להביא את המילה היוונית המקורית. מעניין אותי אם היא נכתבת ב-κ או ב-χ.
2. הניקוד המקורי של ו"ו החיבור הוא קמץ (בדומה למצב בערבית ספרותית). הקמץ נחטף כשהוא רחוק מההברה המוטעמת, ולפיכך ברוב המקרים ו"ו החיבור מנוקדת בשווא. בביטויים "בית וגן", "יד ושם", וגם במספרים כגון: "שלושים ושש" וכדומה, ו"ו החיבור משמרת את הקמץ המקורי, כיוון שהיא קרובה לטעם של המילה שבאה אחריה (כשהמילה בת הברה אחת, ממילא הטעם נופל על ההברה היחידה שיש). ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 00:46, 29 באוקטובר 2006 (IST)

ע"פ אבן שושן, המקור לטכס הוא taxis. דניאל צבי 00:53, 29 באוקטובר 2006 (IST)

הוספתי לאחר התנגשות עריכה: המילה "טקסיס" (סדר, ומכאן "טקסונומיה") נכתבת לא ב-κ ולא ב-χ, כי אם ב-ξ. אביעד המקורי 00:57, 29 באוקטובר 2006 (IST)

תודה. אגב, אם המילה הייתה נשאלת לעברית בימינו, בטח היינו אומרים "לטקסס" במקום "לטקס". בעברית ישראלית יש נטייה לשמר צרורות (clusters). ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 11:57, 29 באוקטובר 2006 (IST)

איך איך איך אתם יודעים פה תמיד הכל? לא להאמין! תודה על כל התשובות המחכימות! תמרה 21:54, 30 באוקטובר 2006 (IST)

המנונים של מדינות

האם ישנו אתר שבו הוכל להקשיב להמנונים של מדינות שונות? 88.155.175.135 13:32, 29 באוקטובר 2006 (IST)

תכנס לכאן - List of national anthems. יש כאן רשימה של מדינות והמנונים. תכנס לכל הימנון ויהיה לך קובץ שמע. לב - שיחה 14:07, 29 באוקטובר 2006 (IST)

פרס ישראל לשמעון פרס

איך מתחילים את תהליך הגשת המועמדות לפרס, או יותר נכון איך אדם כמוני, פלוני מן השורה, יכול לעזור לחתן פרס נובל\ ראש ממשלת ישראל\ שר הביטחון, חוץ ואוצר\ מקים הכור בדימונה, שמעון פרס לזכות בפרס ישראל? אם לשולמית אלוני יש (ואם כל הכבוד, אין מה להשוות) את פרס ישראל, אז גם שמעון פרס ראוי לפרס. תומפקינס 13:55, 29 באוקטובר 2006 (IST)

הנה קישור: [2] . DGtal 14:01, 29 באוקטובר 2006 (IST)

לא נהוג להעניק את הפרס לאישים שעדיין פעילים פוליטית ראה דוגמא: שמיר,גאולה כהן,שולמית אלוני וכו' פלאח

כן, לאחר מעט מחשבה הבנתי את זה, אבל מה לעשות שהאיש ממשיך וממשיך. תומפקינס 01:23, 30 באוקטובר 2006 (IST)

אז בתור צעד ראשון תכתוב לו מכתב, ותנסה לשכנע אותו לפרוש... eman • שיחה • (: \ ): • ♥ 01:55, 30 באוקטובר 2006 (IST)

אני חושב שפרס נובל לשלום הינו לא רע בתור התחלה... קרני • שיחה • זה הזמן ל... 11:38, 30 באוקטובר 2006 (IST)

הבנתי שבריטניה לא חוגגת יום עצמאות

איך זה יכול להיות? תומפקינס 11:34, 30 באוקטובר 2006 (IST)

עצמאות חוגגות מדינות שקיבלו עצמאות. אביעד המקורי 11:47, 30 באוקטובר 2006 (IST)

שלוש מדינות לא חוגגות יום עצמאות:בריטניה, הוותיקן ואנדורה. 3 מתוך 194 מדינות ריבוניות. אפילו אתיופיה, שמעולם לא קיבלה עצמאות מציינת עצמאות ב- 28.5 תומפקינס 11:57, 30 באוקטובר 2006 (IST)

השאלה מה נקרא עצמאות. צרפת חוגגת את "יום הבסטיליה", המציין את המהפכה הצרפתית. גם בגרמניה, אם אני לא טועה, אין יום עצמאות. הם חוגגים את "יום האיחוד", לאיחוד מזרח גרמניה ומערבה. בהרבה מדינות חוגגים סתם "יום לאומי", בלי קשר לעצמאות. בהולנד החג הלאומי הוא יום הולדתה של המלכה, למשל. אביעד המקורי 12:01, 30 באוקטובר 2006 (IST)

רשימת מדינות שכן חוגגות עצמאות: en:Independence Day. אביעד המקורי 12:07, 30 באוקטובר 2006 (IST)

גם בבריטניה חוגגים את יום ההולדת של המלכה, בחודש יוני. זה לא יום ההולדת האמיתי שלה, אבל גם בהולנד לא חוגגים את יום ההולדת של המלכה בתאריך שבו היא באמת נולדה. אני לא יודע אם החגיגות באנגליה משתוות לחגיגות בהולנד מבחינת הגאווה הלאומית שמתעוררת ביום הזה, אבל אפשר לראות בזה חג לאומי. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 12:36, 30 באוקטובר 2006 (IST)

בהולנד חוגגים את יום ההולדת של המלכה הקודמת, וילהלמינה. המלכה הנוכחית, ביאטריקס, נולדה בחורף, אז היא החליטה לא לקלקל לכולם את החגיגות ולהשאיר את החג בתאריך הקודם, באביב. בבריטניה יום ההולדת של המלכה הוא לא חג רשמי, ואין יום חופש. לאחרונה היא חגגה יום הולדת 80, אז עשו מזה קצת יותר עניין. ראו גם en:Public holidays in the United Kingdom. אביעד המקורי 14:02, 30 באוקטובר 2006 (IST)

מה מקור המילה עצרת?

מישהו יודע מה מקור המילה עצרת? קונגקונג 13:10, 30 באוקטובר 2006 (IST)

שאלתך נכבדת, ואף רוביק רוזנטל מתקשה בפתרונה. 80.178.114.234 14:45, 30 באוקטובר 2006 (IST)

מהו המבנה האירגוני של חיל הים הישראלי

אני תלמידת כתה ח' שזקוקה למידע עבור עבודה שעלי להכין

נסי בחיל הים הישראלי, אביעד המקורי 15:24, 30 באוקטובר 2006 (IST)

תרווד, מחתה או משהו אחר?

מהו שמו הנכון של הכלי בעזרתו הופכים את החביתה(לפחות אלה שאינם זורקים אותה באוויר לצורך זה)? יוסאריאן 17:22, 30 באוקטובר 2006 (IST)

תרווד; מחתה היא משהו אחר, שמשתמשים בו, לדעתי, בתנורים כדי לרדות את הלחם. אגב, אצלנו בבית נקרא הכלי בשמו האמיתי: "הזה של החביתה" (וידידיו, "הזה של הפִּירה" ו"הזה של השום"). אביעד המקורי 17:40, 30 באוקטובר 2006 (IST)

בויקימילון אומרים אחרת: [3]. צריך לתקן? יוסאריאן 17:45, 30 באוקטובר 2006 (IST)

ואגב האגב - שמם אצלנו: הופך חביתות, מועך פירה ומועך שום. (כמו: מה עושה חולץ פקקים? מה עושה מערבל בטון? התשובה בגוף השאלה. ולמחוכמים שביננו - מה מערבל מערבל בטון? ). יוסאריאן 17:49, 30 באוקטובר 2006 (IST)

על פי אבן שושן, תרווד הוא בכלל סתם כף גדולה ("הזה של הצ'ולנט"). אביעד המקורי 17:48, 30 באוקטובר 2006 (IST)

תודה, תוכל לבדוק מהי מחתה באבן שושן? יוסאריאן 17:50, 30 באוקטובר 2006 (IST)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: תרווד הוא באמת כף גדולה, וככזו הוא קעור ולא שטוח, ובטח לא משמש להפיכת חביתות. מחתה נראית לי מילה יותר מתאימה, כמו מחתת גחלים והמחתה שהיתה בבית המקדש, אם כי גם הן דומות יותר לכף. אני לא יודע אם יש שם יעודי לכלי שאתה מדבר עליו. דוד 17:52, 30 באוקטובר 2006 (IST)

הוספתי לאחר התנגשות עריכה: לפי אבן שושן, במחתה חותים את הגחלים; את הלחם רודים במרדה. "מרית" היא "כף שטוחה", או שפכטל, כך שאולי זה השם הראוי. אביעד המקורי 17:56, 30 באוקטובר 2006 (IST)

המשך בדף 15...

אם כבר החורף הגיע...

מקור המילה "שפעת" הוא כידוע מ-influensa (ומכאן גם flu), אלא ששמעתי שהמילה המקורית מקורה במושג הערבי "אינף אל ענזה" שפירשו "האף של העז" וכל כך למה? - מפני שהחולים בשפעת זוכים למראה של אף כזה... רציתי לדעת האם אכן כך הדבר, או שמא מדובר בבדותא משעשעת פרי מוחו הקודח של מישהו. תמרה 21:57, 30 באוקטובר 2006 (IST)