ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 242

דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
11	12	13	14	15	16	17	18	19	20
21	22	23	24	25	26	27	28	29	30
31	32	33	34	35	36	37	38	39	40
41	42	43	44	45	46	47	48	49	50
51	52	53	54	55	56	57	58	59	60
61	62	63	64	65	66	67	68	69	70
71	72	73	74	75	76	77	78	79	80
81	82	83	84	85	86	87	88	89	90
91	92	93	94	95	96	97	98	99	100
101	102	103	104	105	106	107	108	109	110
111	112	113	114	115	116	117	118	119	120
121	122	123	124	125	126	127	128	129	130
131	132	133	134	135	136	137	138	139	140
141	142	143	144	145	146	147	148	149	150
151	152	153	154	155	156	157	158	159	160
161	162	163	164	165	166	167	168	169	170
171	172	173	174	175	176	177	178	179	180
181	182	183	184	185	186	187	188	189	190
191	192	193	194	195	196	197	198	199	200
201	202	203	204	205	206	207	208	209	210
211	212	213	214	215	216	217	218	219	220
221	222	223	224	225	226	227	228	229	230
231	232	233	234	235	236	237	238	239	240
241	242	243	244	245	246	247	248	249	250
251	252	253	254	255	256	257	258	259	260
261	262	263	264	265	266	267	268	269	270
271	272	273	274	275	276	277	278	279	280
281	282	283	284	285	286	287	288	289	290
291	292	293	294	295	296	297	298	299	300
301	302	303	304	305	306	307	308	309	310
311	312	313	314	315	316	317	318	319	320
321	322	323	324	325	326	327	328	329	330
331	332	333	334	335	336	337	338	339	340
ארכיון מתמטיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פיזיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון ביולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פסיכולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

דרך פשוטה להכפיל עמודה בעמודה באקסל?

כתיבת הנוסחה "=a2*b2" מניבה תוצאה בכיתוב "Value!", והדבקה מיוחדת מניב שני עמודות נוספות שכוללות אפסים. אולי עשיתי את אחת האופציות לא בסדר?... כל מה שאני רוצה זה להכפיל 2 עמודות זו בזו כך שתתקבל עמודה שלישית עם מכפלות. בתודה, ‏Ben-Natan‏ • שיחה 02:27, 5 במרץ 2015 (IST)

אולי זו בעיית כיוון? $\ =A2*B2$ אמור לעבוד, אם התאים A2 ו-B2 מכילים שניהם מספרים. עוזי ו. - שיחה 02:31, 5 במרץ 2015 (IST)

ניתן גם להשתמש בפונקציה (סתם מסבך, אבל אפשרי) =PRODUCT(A1,B1)) NiD123 - שיחה 02:38, 5 במרץ 2015 (IST)

ייתכן שזו הייתה בעיית כיוון\מצב כתיבה כלשהוא?, כי אכן כאשר כתבתי $\ =A2*B2$ הפעם זה עבד היטב. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 05:50, 5 במרץ 2015 (IST)

קשר פולרי במולקולות המים

האם הקשר הפולרי של מולקולות המים נובע מכך שלכל מולקולה יש צד אלקטרופוזטיבי וצד אלקטרונגטיבי, ופלוס נמשך למינוס? (אני רק רוצה לדעת שהבנתי מה זה קשר פולרי). תודה! 149.78.32.22 09:35, 5 במרץ 2015 (IST)

אתה תבין את זה מצוין מהערך קוטביות כי בדיוק שיחזרתי את הפתיח המובן והדידקטי יותר שהופיע שם (שמשתמש אנונימי החליף בפתיח עמוס, מסורבל, ולא ממש דידקטי). כנס לערך קוטביות ואני בטוח שתבין את הנושא בקלות. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 15:56, 5 במרץ 2015 (IST)

מה הקשר בין המילים "קשר קוולנטי" לבין מה שזה יוצר?

בדגש על המילה 'קוולנטי'. 149.78.32.22 09:41, 5 במרץ 2015 (IST)

קשר קוולנטי הוא קשר בו אלקטרונים משותפים בין שני אטומטים. "קו" משמעו משותף, "וולנט" משמעו ערכיות במובן של אלקטרוני ערכיות שהם האלקטרונים ברמת אנרגיה האחרונה של האטום. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 11:04, 5 במרץ 2015 (IST)

בזכותן

האם יש ערך על המפלגה החרדית-נשית "בזכותן"? לא נמצא בחיפוש. 109.65.134.104 14:49, 6 במרץ 2015 (IST)

ובזכותן יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 14:57, 6 במרץ 2015 (IST)

מה ההבדל בין קשר קשר מימן (hydrogen bond) לבין קשר קוולנטי פולרי?

לכאורה זה נראה ששני הקשרים מתקיימים לפי אותו עיקרון. 192.117.186.253 19:14, 6 במרץ 2015 (IST)

קשר מימן הוא קשר בין-מולקולרי ומתקיים בין שתי מולקולות (או במקרים מסוימים בין שני חלקים של אותה מולקולה) ואילו קשר קוולנטי הוא קשר תוך מולקולרי המתקיים בין שני אטומים באותה מולקולה. קשר מימן הוא מקרה פרטי של קשר פולרי בין מולקולרי. 109.160.242.230 22:00, 7 במרץ 2015 (IST)

פגיעת ראש

למה הרבה פעמים פגיעות ראש גורמות למוות? הרי הלב יכול לפעום גם בלי שהמוח יתפקד.--85.64.43.111 20:27, 6 במרץ 2015 (IST)

השאלה למה אתה מתכוון באמרה "פגיעת ראש" אבל עם או בלי פגיעה, בכל מצב פעילות סדירה של הלב מווסתת, בדרך כלל, על פי עצבים אוטונומיים (פרה סימפתטיים וסימפתטיים כאחד), המגיעים מן המוח. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 00:05, 7 במרץ 2015 (IST)

בן נתן, האם הפגיעה במוח הורגת את העצבים האלה ובכך עוצרת את הלב?--85.64.43.111 09:56, 7 במרץ 2015 (IST)

ככל הנראה אין משמעות לגוף מתפקד ללא מוח. מכך שפגיעות מוחיות לא קטנות מובילות תמיד לאובדן של יכולות משמעותיות, כולל יכולות שכליות ותפישתיות, ניתן להסיק שבמידה ואין מוח אין אף תפקוד תפישתי. השאלה אם "אני" מתקיים כישות מבודדת במצב הזה היא שאלה פילוסופית חשובה, אך לא ניתן להשיב עליה בשום דרך. נראה שאותו "אני", אם ישנו, אינו מסוגל לחוש, אינו מסוגל לחשוב ואינו מסוגל להרגיש. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 09:39, 7 במרץ 2015 (IST)

אילן, לא שאלתי שאלה פילוסופית, שאלתי שאלה פיזיולוגית נטו. אדם קיבל כדור בראש. הוא מת, נקודה. לא מת נפשית, או רוחנית או לא יודע מה. אלא פשוט מת. השאלה היא למה.--85.64.43.111 09:54, 7 במרץ 2015 (IST)

התשובה חייבת לכלול קצת פילוסופיה. בעיקרון ההגדרה של מישהו "חי" זה מישהו שהמוח שלו מתפקד. כמו שאילן הסביר- זאת הגדרה הרבה יותר הגיונית מאשר "מישהו שהלב שלו מתפקד". בלנק - שיחה 10:19, 7 במרץ 2015 (IST)

כשמדובר על חיי אדם, מוות מוחי (העדר פעילות חשמלית בגזע המוח) נחשב מכריע יותר ממוות קליני (העדר פעימות לב ולחץ דם), למרות ששניהם קבילים משפטית. ישנם מקרים ספורים בלבד של "חזרה לחיים" ממוות מוחי, והם שנויים במחלוקת בטענות של מדידה רשלנית. לעומת זאת יש אלפי או עשרות אלפי מקרים של שיבה לחיים ממוות קליני. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 12:30, 7 במרץ 2015 (IST)

מה זאת אומרת?? בן אדם עכשיו קיבל כדור בראש, הגולגולת שלו מחוררת, המוח שלו נשפך החוצה- הלב שלו ממשיך לפעום??--85.64.43.111 15:32, 7 במרץ 2015 (IST)

היו דברים מעולם. הסיכויים לא גבוהים, אבל מספיקים על מנת שאכיר אישית מקרה אחד. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 15:56, 7 במרץ 2015 (IST)

אוקי "היו דברים מעולם", משמע ברוב המקרים הלב מפסיק לפעום. והשאלה היא למה.--85.64.43.111 16:07, 7 במרץ 2015 (IST)

הפעילות החשמלית של הלב (שגורמת לפעילות המכאנית) "מאותחלת" על ידי ההורמון אדרנלין שמופרש על פי הוראת המוח. אם הבן אדם לא מקבל אדרנלין באופן מלאכותי, הלב יפסיק לפעול דקות ספורות אחרי שהמוח יפסיק. גם אם הוא מקבל אדרנלין באופן מלאכותי (בהחייאה למשל), אם הבן אדם לא נושם או מונשם התאים בלב ימותו מחוסר חמצן לאחר זמן מה, ושוב הלב יפסיק לפעום. גם אם הלב מקבל אדרנלין באופן סדיר, וגם האדם מונשם, אם גזע המוח אינו פועל לרוב האדם ימות אחרי זמן קצר, מכיוון שגזע המוח מווסת דברים חיוניים כמו לחץ דם, ויסות טמפרטורת הגוף, וכו'. מקרים נדירים שבהם המצב שונה ידועים. בלנק - שיחה 21:56, 7 במרץ 2015 (IST)

אוקי, אז הלב מפסיק לפעום בגלל שהמוח הפגוע מפסיק להפריש אדרנלין ו/או בגלל שהאדם הפסיק לנשום. אבל למה בעצם פגיעה במוח גורמת להפסקת הנשימה?--85.64.43.111 11:32, 8 במרץ 2015 (IST)

הריאות, בניגוד ללב ובדומה לכל שאר השרירים בגוף האדם, מופעלות על ידי מערכת העצבים שמופעלת על ידי המוח. בלנק - שיחה 16:15, 8 במרץ 2015 (IST)

תודה, עכשיו הבנתי. אז אם לסכם, בפגיעת ראש המוות נגרם כתוצאה מאחת משתי הסיבות הבאות: 1. המוח מפסיק להפריש אדרנלין --> הלב נעצר. 2. מערכת העצבים קורסת --> הריאות נעצרות. הבנתי נכון?--85.64.43.111 23:15, 8 במרץ 2015 (IST)

לא, לא הבנת נכון! אבל אתה לא אשם היות שההסברים שנכתבו מעלה אינם נכונים. על כן, הגיע הזמן להסבר קצר ממומחה (אני רופא נאורולוג). נקודת המפתח כאן היא גזע המוח. בחבלות ראש, גזע המוח יכול להפגע בשתי צורות: 1) ישירות על ידי החבלה 2) חבלה או נזק מוחי מסוג אחר יכול להביא לדימום ו/או בצקת של המוח הגדול, דבר המגדיל את נפחו. כתוצאה מכך וגם עקב היות המוח בתוך הגולגולת הקשיחה, נוצר לחץ מלמעלה על גזע המוח עם פגיעה, לעתים אנושה בתפקודו. לגזע המוח יש תפקידים שונים, בין היתר ממנו יוצעים עצבים המגיעים אל הלב, כמו עצב ה- VAGUS ועצבים של המערכת הסימפתטית (מערכת מסובכת שלא אכנס כאן להסברה). עצבים אלו אחראים לפעילות שריר הלב. על כן, כאשר גזע המוח נפגע קשה, גם פעילות הלב יכולה להפסק ולהביא למותו של החולה. מאידך, קיימים מקרים של נזק קשה מאוד למוח ללא פגיעה בגזע המוח. אנשים אלו יהיו משותקים או אף מחוסרי הכרה בצורת "צמח" אך הלב שלהם יפעל באופן תקין.--וידנפלד - שיחה 00:48, 9 במרץ 2015 (IST)

אנא יפרש הנוירולוג המומחה, מה מההסברים שלמעלה שגוי? הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 13:53, 9 במרץ 2015 (IST)

בבקשה - נשאלה כאן שאלה פשוטה מאוד והיא: למה אדם עם פגיעה מוחית חריפה וחמורה מת? אתה נתת תשובה בתחום הפילוסופי והאתי אשר, עם כל הכבוד, אין לה קשר לשאלה שנשאלה. האחר שהמשיך אחריך דיבר על הפסקת הפרשת האדרנלין על ידי המוח וההשפעה של הפסקה זו על הריאות (!) ועל הלב. שוב, עם כל הכבוד, הדברים האלו אינם נכונים. הנפגע מת עקב תהליכים בגזע המוח, מישניים לפגיעה במוח הגדול. אין כאן קשר לאדרנלין של המוח. מדובר כאן במערכות שונות של עצבים המפרישות חומרים שונים (אדרנלין, נוראדרנלין, אצטילכולין ועוד). כפי שכבר אמרתי, מערכת העצבים המעצבבת את הלב היא מורכבת מאוד ולא אוכל להסביר אותה במשפטים מעטים במדור זה. באופן כללי מאוד היא קשורה בעצבים שמקורם בגזע המוח והרס של גזע המוח, כפי שהסברתי בתשובתי, מביא למוות מיידי.--וידנפלד - שיחה 11:50, 10 במרץ 2015 (IST)

וינדפלד, קודם כל לגבי הריאות- תסכים איתי שגם אם הלב פועל באופן תקין, אם הבן אדם לא נושם או מונשם אז לאחר זמן מה התאים שבו ימותו והוא יפסיק לפעול? כי זה כל מה שכתבתי לגבי השפעת הריאות על הלב. לגבי מערכת העצבים ועצב הואגוס- מה שהסבירו לי (כחובש במד"א, לא כנוירולוג) זה שהלב הוא השריר היחיד שיכול לפעול באופן עצמאי, ללא קשר לפעילות המוח. המוח מפעילו באופן עקיף על ידי הפרשת אדרנלין מבלוטת יותרת הכלייה. זה לא נכון? אם זה לא נכון, מה ההסבר לכך שגם לחולה שכבר מת יכולה להיות פעילות חשמלית בלב (לרוב pea) אם ניתן לו אדרנלין דרך הוריד? (זה משהו שראיתי אישית קורה פעמים רבות). אני שואל כדי ללמוד- לא כדי להתווכח. אם הטעיתי את השואל אני מתנצל. בלנק - שיחה 15:26, 10 במרץ 2015 (IST)

וידנפלד, "למה הרבה פעמים פגיעות ראש גורמות למוות?". איפה אתה רואה דרישה להתמקד בפעילות הלב דווקא? נהפוך הוא, ההבהרה על חשיבותו הייתרה של מוות מוחי התבקשה בתחילה והתייתרה רק בהמשך לבקשת השואל שהבהיר את כוונתו. הרישא של התגובה שלך לגמרי לא לעניין, עם או בלי היותך נוירולוג. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 16:45, 10 במרץ 2015 (IST)

לבלנק - אדם יכול להיות מונשם במשך תקופות ארוכות מאוד (אפילו שנים - ראה אריאל שרון) מבלי שהלב שלו יפסיק לפעול. אדם שלא נושם ולא מונשם ימות תוך דקות ללא קשר ללב, אלא פשוט בגלל שכל תאי הגוף יתחילו למות (בסדר מסויים) מחוסר חמצן. במקרים של דום לב מזריקים אדרנלין ישירות ללב. האדרנלין מדמה פעילות של חלק מהעצבים שהזכרתי כאחראים לפעילות הלב ונותנים דחיפה חזקה ללב (דבר דומה ניתן לבצע על ידי מכת חשמל חזקה). לעתים טיפול זה מצליח להפעיל מחדש את הלב (כמו מנוע דומם שמתחיל לפעול כאשר דוחפים מעט את המכונית). הלב לא יכול לפעול באופן עצמאי וללא מערכת העצבים. לב חי שמנותק לחלוטין ממערכת העצבים לא יפעל. לב כן יכול לפעול כאשר המוח לא פועל, בתנאי שגזע המוח פועל (ראה שוב מקרה אריאל שרון). לאדרנלין של יותרת הכליה יש תפקידים רבים וגם השפעה על הלב אך לא הוא מפעיל את הלב. גם שריר מת אך עדיין ללא ריקבון, יושפע מגירוי חיצוני. למשל רגליים של קרפדה מתה יזוזו אם נעביר דרכן חשמל. גם שריר של לב מת יראה פעילות בגירוי, נניח עם אדרנלין, וגירוי זה יופיע ב-א.ק.ג. אין זה אומר שהלב חי.

לאילן שמעוני - כפי שאני לא הייתי מעז לענות לשאלות בתחומים שאיני מבין בהם כלום, נניח פיזיקת חלקיקים או ספרות אנגלית, כך הייתי מציע גם לאחרים לא לענות אם אין להם שמץ של מושג על הנושא ולו רק מפאת הכבוד והנימוס כלפי שואל השאלה--וידנפלד - שיחה 18:57, 10 במרץ 2015 (IST)

וידנפלד, אתה פשוט לא עונה על השאלה הישירה והברורה ובמקום זה מנסה לעבור לדמגוגיית אד-הומינם. בוז. לשואל השאלה, על אף דברי הדוקטור הנכבד, מוות של גזע המוח - ולא הפסקת פעילות הלב - הוא מבחן המוות המכריע. אני מוצא לנכון להדגיש את זה מכייוון שהדוקטור הנכבד מצא לנכון לפסול כל מה שנכתב לפניו, אם צריך ואם לא צריך. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 20:00, 10 במרץ 2015 (IST)

(כהערת אגב, בדום לב, הן בשטח והן במחלקת טיפול נמרץ דווקא נותנים אדרנלין לוריד ולא ישירות ללב. האדרנלין מגיע ללב באמצעות מערכת הדם, על ידי טפטוף נוזלים ועיסויי לב. פעם היה מקובל לתת אדרנלין ישירות ללב.). אשאל שוב- האם המוח מפעיל את הלב ישירות דרך העצבים הרללונטיים (כפי שהוא מפעיל את יתר השרירים בגוף) או שהוא מפעיל אותו בעקיפין באמצעות הורמונים.? בלנק - שיחה 19:27, 10 במרץ 2015 (IST)

לבלנק - אני אנסה לסכם את הנושא. נכון שהיום מזריקים אדרנלין למערכת הדם דרך הוריד ולא ישירות ללב אך זה לא משנה לעצם התפקיד של האדרנלין. ולעצם העניין - שום שריר בגוף, רצוני או לא רצוני, שרירי הזרוע או שריר הלב, לא פועל (כווץ והרפיה) אם מנתקים אותו ממערכת העצבים המגיעים אליו. אם תעקור (חלילה!) לב מיצור חי ותשים אותו על השולחן הוא יפסיק לפעום, יהיה מת. כדי ששריר כל שהוא (כולל שריר הלב) יפעל, הוא צריך גירוי שיגיע אליו מעצב. העצב מייצר חומר כימי מגרה או מעקב הנקרא נאורוטרנסמיטר (לא הורמון!). בין העצב והשריר יש צורת קשר הנקראת סינפסה. דרך הסינפסה הנאורוטרנסמיטר מגיע לסיב השריר ומתחבר לקולטנים הנמצאים עליו ועל ידי כך מבצע שינוי כימי מסויים באותם קולטנים. שינוי כימי זה גורם לגירוי חשמלי של סיב השריר ואז השריר מתכווץ או נרפה. העצבים אל שריר הלב מגיעים ממרכזים המכונים גרעינים והנמצאים בגזע המוח. גרעינים אלו מופעלים, בתורם על ידי גירוים עצביים אחרים, שוב על ידי נאורוטרנסמיטרים. עצבים אלו מגיעים ממערכות גוף שונות ותפקידם לשנות את פעילות הלב לפי הצורך של אותן מערכות (למשל, להגביר את דופק הלב בשעת מאמץ כאשר יש צורך ביותר חמצן למערכת), או מהמוח הגדול שגם הוא יכול להשפיע על פעילות הלב (למשל, אם אתה תראה אריה רץ לעברך, קצב הלב שלך יגבר מיד). בכל מקרה, המפעיל את הלב הוא גזע המוח וכאשר הוא נהרס, הלב מפסיק לפעול. דרך אגב, כאשר משתילים לב לחולה, הלב החדש יחזור לפעול אך ורק כאשר הוא יחובר למערכת העצבים של החולה--וידנפלד - שיחה 09:35, 11 במרץ 2015 (IST)

נ.ב. הורמונים אינם משפיעים ישירות על הלב. למשל, בפעילות יתר של בלוטת התריס, ההורמון של בלוטה זו משפיע על מערכות גוף שונות. מערכות אלו משפיעות על גזע המוח וזה גורם להגברת קצב הלב. התוצאה - פעילות יתר של בלוטת תריס גורמת להגברת קצב הלב אך השפעת ההורמון היא עקיפה ולא ישירה.--וידנפלד - שיחה 09:48, 11 במרץ 2015 (IST)

שברים עשרוניים בתוכנה

יש איזו בעיה מוזרה ששמתי לב אליה בpython, (לא ראיתי בשפות אחרות):

0.4-0.2-0.2=
=> 0.0

0.4-0.3-0.1=
=> 2.7755575615628914e-17

למה זה? חזקת מינוס 17 זה נשמע מעט, אבל לא ברור לי למה עם 0.3 זה מופיע ועם 0.2 זה לא. אני משתמש דרך אתר. Corvus,(שיחה) 12:51, 7 במרץ 2015 (IST)

כשעובדים עם נקודה צפה, 0.2 הוא חזקת 2 ויש לו ייצוג סופי מדוייק; לעומת זאת 0.3 אינו חזקת 2, ולכן אין לו ייצוג כזה. גודל השגיאה -- (כמעט) בדיוק $\ 2^{-55}$ -- מאפשר לך להנדס לאחור את אופן ההצגה של התוכנה. עוזי ו. - שיחה 19:22, 7 במרץ 2015 (IST)

מעניין שזה גורם לשגיאות של השוואה. לדגומה אני עושה 0.1+0.2 ומקבל יתר מ0.3 , ברמה ש0.3==0.1+0.2 נותן False, אבל 0.2+0.1==0.30000000000000004 נותן True. מעניין אם זה באג בגרסה שיש באתר או אולי שזה "פיצ'ר" של השפה. Corvus,(שיחה) 19:33, 7 במרץ 2015 (IST)

כרגיל בעולם האינטרנט- בכל בעייה כזאת כבר נתקלו לפנינו. כאן מתארים את הבעייה ומציעים דרך להתמודד איתה. 46.120.242.171 22:02, 7 במרץ 2015 (IST)

0.2 הוא חזקה של 2? התכוונת כנראה ל־0.5. Tzafrir - שיחה 09:04, 8 במרץ 2015 (IST)

"כשעובדים עם נקודה צפה, 0.2 הוא חזקת 2". עוזי ו. - שיחה 15:10, 8 במרץ 2015 (IST)

עוזי, אתה יכול להסביר איך 0.2 הוא חזקה של 2 כשעובדים עם נקודה צפה? חן חן «kotz» «שיחה» 19:19, 8 במרץ 2015 (IST)

$\ 0.2=10^{-1}\cdot 2$, בהנחה ש-python עובד בבסיס 10 (כפי שמסתבר מן הדוגמאות לחיבור שפתחו את הפסקה הזו). עוזי ו. - שיחה 19:23, 8 במרץ 2015 (IST)

אילו פייתון היה עובד בנקודה צפה על בסיס עשר, אזי 0.1, 0.3, 0.4 כולם היו עם אותה אוקספוננט ($10^{-1}$) והחיסור בינהם היה מדוייק. מהדוגמא שנתן משתמש:Corvus עולה שפייתון לא עובד בנקודה צפה על בסיס עשר אלא על בסיס 2.

השאלה המעניינת היא למה התרגיל הראשון (עם 0.2 ו-0.4) מצליח להגיע לאפס. שהרי בפייתון

0.2 = 0.20000000000000001

0.4 = 0.40000000000000002

אני חושב שזה בגלל שאחד הוא כפליים מהשני, אז התרגיל נפתר יפה.

«kotz» «שיחה» 22:39, 9 במרץ 2015 (IST)

מסתבר שהבעיה הזאת קיימת גם במטלאב, פשוט בחיים לא שמתי לב. אז מטלאב אומר ש 0.3+0.1-0.4 שווה ל-0 בדיוק, אבל 0.3-0.1-0.2 שווה ל -2.7756E-17 . תופעה מעניינת ומוזרה. 0.3==0.1+0.2 הוא שקר ו 0.4==0.1+0.3 הוא אמת. Corvus-TAU - שיחה 11:29, 10 במרץ 2015 (IST)

Corvus, אולי הנקודה הראשונה שיש להדגיש כאן היא שבשפות תכנות נפוצות אין דבר כזה טיפוסים מסוג שברים עשרוניים. כשאתה כותב בשפת תכנות ערך שהוא שבר עשרוני, בעוד שהיה אפשר לכאורה לתרגם אותו לטיפוס אינטגרלי עבור המחשב כך שייצג בדיוק מה שכתבת (כפי שהיה קורה אילו היית כותב מספר שלם), זה לא מה שקורה: הוא מתורגם עבור המחשב לטיפוס מסוג נקודה צפה, וזה שונה מאוד מייצוג של טיפוס אינטגרלי.
נקודה צפה היא שיטה לייצוג של מספרים ממשיים, ומראשיתה היא מהווה מעין trade-off בין דיוק לטווח. קיים גם תקן לייצוג טיפוסים מסוג נקודה צפה (של IEEE) שמיושם באופן נרחב, כך שלא סביר להניח שיש "באג" בפייתון או מטלאב בהקשר הזה.
הבעיה שאתה מתאר היא בעיה מובנית בטיפוסי נקודה צפה והיא רלוונטית גם לשפת C וחברותיה (כמו C++). לכן, כשרוצים לדעת האם שני משתנים מטיפוס כזה (כגון float, ‏double) הם שווים או לא, נהוג לעשות זאת בפרקטיקה מתוחכמת יותר מהשוואה נאיבית (שצפויה ברב מקרי התרגום משברים עשרוניים להיכשל), למשל על ידי הגדרת אפסילון שרירותי שמסמל את הפער האפשרי המינימלי בין המספרים, מתחתיו נניח שהם שווים. R.G. - שיחה 19:38, 11 במרץ 2015 (IST)

איך זה שאין הד אינסופי בהופעות חיות?

נניח מישהו שר במיקרופון בהופעה חיה. הקול שלו יוצא בעוצמה גובהה מהרמקולים והמיקרופון שלו קולט את "הקול השני" ולכן גם הקול השני יוצא מהרמקול בעוצמה גובהה והמיקרופון שומע "קול שלישי". למה זה לא קורה ושומעים צליל נקי? 109.65.134.104 17:32, 7 במרץ 2015 (IST)

זה בהחלט עלול לקרות אם לא נזהרים. בנאומים, למשל, לעיתים קרובות שומעים הד מספר פעמים. תנסה פעם לקרב שני פלאפונים שמדברים זה עם זה (על רמקול) אחד לשני ותראה את את המצב הקיצוני יותר. (הד אינסופי שהופך לצליל גבוה כזה). מיקרופונים טובים בנויים כך שיקלטו היטב צלילים קרובים ויקלטו פחות טוב צלילים רחוקים. ככה נמנעים רעשי רקע חזקים וגם אפקט ההד. אני מנחש שבמיקרופונים מודרניים ואיכותיים יותר יש גם מערכת ממחושבת שנועדה להבדיל בין צליל שבא מהרמקול לצליל "אותנטי". אבל זה סתם ניחוש. בלנק - שיחה 17:41, 7 במרץ 2015 (IST)

אם אני לא טועה, הרמקולים מכוונים לקהל ולא לבמה. יוסי • שיחה 20:15, 8 במרץ 2015 (IST)

דלק

תחנות דלק שבהן המחיר נמוך באופן משמעותי מהשאר (כמו למשל "תפוז")- האם זה בהכרח אומר שהדלק שם מהול?--85.64.43.111 13:06, 8 במרץ 2015 (IST)

לא סביר, מאחר ויש רגולציה וביקורות ובודקים את איכות הדלק בכל התחנות. תחנת דלק לא יכולה להמשיך לעבוד לאורך זמן עם דלק מהול. סביר שתחנה מסויימת מצליחה להיות יותר זולה מאחרות ע"י הקטנת ההוצאות - פחות עובדים, מיקום זול יותר, פחות עובדים במטה, וכד'. «kotz» «שיחה» 19:16, 8 במרץ 2015 (IST)

השנה העברית, עיבור והשנה הגריגוריאנית

― הועבר מהדף ויקיפדיה:דלפק ייעוץ

לוח השנה העברי, בדומה למוסלמי, מבוסס על חדשי לבנה. אולם בשונה מן הלוח המוסלמי משתווה הלוח העברי ללוח השנה הגריגוריאני באמצעות מחזור העיבור בו נוספים בכל 19 שנים שבעה חדשי אדר. לפיכך אמור לוח השנה העברי להשתוות ללוח הגריגוריאני אחת ל-19 שנים. ב-08/03/1977 נולדה לי בת; התאריך העברי היה י"ח אדר תשל"ז. כיון שחלפו 38 שנים - שני מחזורי עיבור - אמור היה י"ח באדר לחול השנה שוב ב-08/03/2015 אלא שי"ח אדר השנה חל ב-9 במרץ. מה ההסבר לכך?

קודם כל, מזל טוב ליום הולדתה של בתך. שנית, שאלה זו לא מתאימה לדלפק הייעוץ - הדף המתאים ביותר בוויקיפדיה לשאלה הוא ויקיפדיה:הכה את המומחה, וכנראה יש מקומות מתאימים יותר מחוץ לוויקיפדיה. למרות זאת אנסה לענות, על קצה המזלג: 19 שנים הוא המחזור המינימלי להתאים את המחזור הירחי לשנת שמש (אם כי לא בדיוק של 100%), אבל לא בהכרח בדיוק ללוח הגרגוריאני, משום שגם השנה הגרגוריאנית אינה זהה בדיוק לשנת שמש: 19 שנים גרגוריאניות יכולות להכיל ארבע או חמש שנים מעוברות (למעשה זה אפילו טיפה יותר מורכב, משום שפעם במאה שנה מדלגים על עיבור (ופעם ב-1000 שנים מדלגים על דילוג), כך שבמקרים נדירים 19 שנים גרגוריאניות רצופות מכילות רק שלוש שנים מעוברות). בנוסף, הכלל לא אד"ו ראש מוסיף סיבוך נוסף. כתוצאה מכל אלו, התאריכים רק "כמעט" מתלכדים אחרי 19 שנים, ויתכן הפרש של יום או יומיים, אם כי כמובן יש מקרים רבים בהם ה"שגיאות" מבטלות זו את זו ויש התלכדות מלאה. קיפודנחש 11:14, 7 במרץ 2015 (IST)

― סוף העברה

הערך לוח השנה העברי הוא ערך מעולה. כדאי לקרוא שם להבנה מלאה. בורה בורה - שיחה 22:44, 9 במרץ 2015 (IST)

האם בניית קומפיילר מ-0 עשויה להיות אחת המטלות המורכבות ביותר בתחום מדעי המחשב?

לדעת מה כל צירוף של אפסים ואחדים מייצג\יכול לייצג לא נשמע לי פשוט במיוחד... האם כתיבת תוכנה שמתרגמת שפת מחשב לשפת מכונה זו מטלה שנמנת עם המורכבות ביותר במדעי המחשב?... זה נראה לי משהו סופר מורכב, כמובן, הרבה יותר מורכב מלכתוב תוכנה... אודה למי שיעשה סדר בבלאגן ויוסיף את התשובה הזו למאגר הנתונים. בתודה, ‏Ben-Natan‏ • שיחה 00:44, 9 במרץ 2015 (IST)

לא. בתור אחד שעושה זאת במקום ארוחת בוקר, וגם מלמד (אומנם גרסה פשוטה, אבל פועלת ומועילה) איך לבנות זאת, זה לא כל כך קשה כמו שזה נשמע. שלא לדבר על Ant, למשל, כלי שבונה עבורך קומפיילרים בקצב מסחרר, לפי דרישותיך. אם אתה מחפש משהו קשה, לך למערכת הפעלה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 12:20, 9 במרץ 2015 (IST)

אבל קח בחשבון שרוב הקומפיילרים בעולם לא רק מתרגמים משפה לשפה, אלא עושים אופטימיזציות בתרגום. לבנות קומפיילר טוב מהבחינה הזאת בהחלט יהיה קשה, אבל לא יותר מדי, בערך כמו לבנות כל מערכת משחרית. הקומפיילר שדיברת עליו, כאמור, זאת משימה קלה למדי. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 12:26, 9 במרץ 2015 (IST)

כבר לפני עשרות שנים נכתב כלי בשם yacc - ‏Yet Another Compiler Compiler. לפי שמו אפשר להבין שהוא compiler compiler: הוא יוצר תוכנית שמטפלת במשימה הבסיסית של פענוח השפה (פענוח התוכנית הכתובה לעץ). אתה עדיין צריך לעשות משהו מועיל עם הייצוג הזה (לדוגמה: לכתוב תוכנית בשפת מכונה). Tzafrir - שיחה 22:14, 10 במרץ 2015 (IST)

מושג לחומר לא מתכלה

האם יש בויקיפדיה מושג לחומר לא מתקלה?

אולי כוונתך ל"חומר שאינו מתכלה"? בברכה. ליש - שיחה 18:13, 9 במרץ 2015 (IST)

מה גדול יותר 0.455 או 0.755

אני חשבתי ש-0.755 גדול יותר, אבל ברגע האחרון עלו בי הרהורים, אשמח לתשובה תודה149.78.32.22 07:06, 10 במרץ 2015 (IST)

זאת שאלה רצינית או בדיחה שלא מבינים את הפאנצ' שלה? בהנחה שהשאלה רצינית 0.755 גדול יותר מ0.455 כי 7 גדול מ-4. ‏ Corvus-TAU - שיחה 11:23, 10 במרץ 2015 (IST)

מדובר בתצוגת שבר עשרוני. 0.75 זה שלושת רבעי, ו-0.5 זה חצי. אין לבלבל עם מספר שלילי, למשל מינוס חצי גדול ממינוס שלושת רבעי. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

זו הייתה שאלה רצינית. המספרים אכן גדולים זה מזה, אבל התבלבלתי עם המינוסים. המספר הגדול יותר הוא -0.455 לעומת -0.755, כי מי שקרוב יותר לאפס הוא יותר גדול ('מי שיש לו פחות מינוס בבנק יותר קרוב לעשירות')149.78.30.191 22:33, 10 במרץ 2015 (IST)

משום מה, לא היה מינוס בשאלה המקורית. Corvus,(שיחה) 23:20, 10 במרץ 2015 (IST)

אזור אוניברסיטת תל אביב, שתי שאלות

1) אני צריך למשוך כסף מכספומט, בנק הפועלים. מה המקום הכי קרוב לעשות את זה (סניף בנק או או אולי איזו עמדת "אקספרס"). יש לי תוכנית של סטודנטים, ככה שנראה לי אם אני מושך מבנק אחר יכולים חייב אותי בתשלום נוסף.

2) איזה שוק יש בסביבה הקרובה (נסיעה של 20-15 דקות באוטובוס) שמחיריו הולמים סטודנט (כלומר פחות מסופר)? אני מכיר רק את זה שבאזור אלנבי וזה טיפה רחוק. 132.66.137.207 11:44, 10 במרץ 2015 (IST)

ברחוב בארט, שהוא סימטה היוצאת מרחוב איינשטיין יש סניף של בנק הפועלים עם כספומט. דוד שי - שיחה 19:38, 18 במרץ 2015 (IST)

סד-X בשמות תעודות סל

מה משמעות סד-1, סד-2 וכו' בשמות תעודות סל? (למשל פסגות סל ת"א 25 סד-2 (40a))

ומה משמעות הסימונים בסוגריים? (

40a, 4Da'

וכו') 46.116.179.16 12:29, 11 במרץ 2015 (IST)

סד= סידרה, המספר בסוגרים זו רמת החשיפה למניות ולמט"ח ראו מקרא. שנילי - שיחה 13:01, 11 במרץ 2015 (IST)

קמיל מופה

שלשום נהרגה בתאונת מסוק האלופה האולימפית בשחייה מהמשחקים האולימפיים בלונדון ב-2012. האם ישנם עוד מיקרים של אלופים אולימפיים שמתו בעודם אלופים? חמויישֶה - שיחה 15:57, 11 במרץ 2015 (IST)

חמויישֶה, יש את אלכסנדר דאלה אואן, שאמנם לא היה אלוף אולימפי, אך היה מדליסט כסף, אלוף עולם, ופייבוריט לאלוף אולימפי. דניאל 19:29, 25 במרץ 2015 (IST)

תודה. מלחמת העולם השנייה הייתה כר פורה לספורטאים להתגייס, ומן הסתם גם למות. מעניין אותי אם כמו לוץ לונג היו עוד אחרים שנהרגו. חמויישֶה - שיחה 09:24, 26 במרץ 2015 (IST)

מצאתי את פרנץ צ'יק ואת אנדרה קאבוש. חמויישֶה - שיחה 09:42, 26 במרץ 2015 (IST)

זיהוי משורר

שלום רב,

נתקלתי בשיר שלהלן, ואשמח אם תוכלו לסייע לי למצוא את המשורר. רוב תודות

ואם תשאל

אומרים כי סתיו למשוררים נוצר ולעצבות,

וכי החורף מסמל שלווה וגם בדידות.

קושרים לקיץ חמימות, שמחה, אחווה,

ובאביב, אומרים פורחת אהבה.

אבל אני שמחפש כל השנה,

מעבר לשירים ולכתרים של כל עונה,

יודע כי מעבר לשמחה, שלווה והאחווה,

יש משהו עמוק, יותר חזק מאהבה.

ואם תשאל אחי, אולי גם תתפלא

על מה נפשי תשמח לבי אז יתמלא,

אומר לך כך בפשטות: זו הרעות,

או בלשון אחר, אומרים זאת חברות.

שבלעדיה אין אביב וקיץ, חורפים וסתיו,

כזאת שלא נושאת בפיה רק מילים לשווא,

שהיא בטוב ובצרה, עכשיו ובכל עת,

ללא תנאים, ובלי חשבון והיא אמת.

היא זאת המחזקת רגשות של אהבה,

והיא משענת ותמיכה בכאב ואכזבה.

איננה מתכלה מעבר מרחקים וזמן,

ואת החוב היא זו שמשלמת רק במזומן.

אז אם תשאל אחי אולי גם תתפלא

ממה נפשי תשמח לבי אז מתמלא,

אומר לך כך בפשטות: זו הרעות,

או בלשון אחר, אומרים זאת חברות.

כפיים!!

מה מקור ההרגל למחוא כפיים לאחר הנחיתה? (שי • מנשמע?) 1.. 2.. צא! 12:41, 13 במרץ 2015 (IST)

פחד גבהים Nachum - שיחה 13:49, 13 במרץ 2015 (IST)

^{[דרוש מקור]} (שי • מנשמע?) 1.. 2.. צא! 14:52, 13 במרץ 2015 (IST)

זה לא הרגל, זה מנהג. הוא מקובל בטיסות של חברות ישראליות (לא שיש לי ניסיון רב בחברות אחרות). דוד שי - שיחה 15:06, 13 במרץ 2015 (IST)

ב 9gag היו מספר פוסטים על זה, מה שמעיד שמדובר בתופעה נרחבת, כנראה בינלאומית. יתכן שבישראל זה נפוץ יותר. על כל פנים מדובר בעניין סביר לגמרי: טיסה היא סיוט של דוחק ומחנק. בנוסף המחשבה שאתה בתרמוס מאלומיניום עם כנפיים אלפי מטרים מעל הקרקע אינה מרגיעה במיוחד. תרועה ספונטנית לסיום הדבר הזה מתקבלת על הדעת. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 18:40, 13 במרץ 2015 (IST)

חיה\חרק כלשהו שמרסס בתוך הבית

ישנה חיה קטנה בתוך הבית שלי שמרססת מדי פעם וניתן לראות רסס באויר עם ריח דוחה. לא יצא לי לראות את החיה. מה זה יכול להיות?

משהו מפחיד?

הסכם אוסלו

איך אני יכול לדעת אלה חכי"ם תמכו בהסכם אוסלו?? בשש • דף השיחה שלי • כ"ד באדר ה'תשע"ה

בעבר שאלתי שאלה דומה פה, אחרי שחיפשתי ולא מצאתי. אם תמצא, תכתוה פה, שאוכל לדעת גם. בלנק - שיחה 22:48, 14 במרץ 2015 (IST)

החכי"ם הבאים:שמואל אביטל, רפאל אדרי, אורי אור, דליה איציק, רפאל אלול, שלמה בוחבוט, אברהם בורג, יוסף ביילין, בנימין (פואד) בן אליעזר, אלי בן מנחם, עוזי ברעם, מיכה גולדמן, אלי גולדשמידט, מרדכי גור, גדליה גל, אלי דיין, יעל דיין, שבח וייס, יוסף ונונו, נסים זוילי, עמנואל זיסמן, מיכה חריש, סאלח טריף, אברהם יחזקאל, רענן כהן, יוסי כץ, מאשה לובלסקי, דוד ליבאי, יורם לס, חגי מרום, נואף מסאלחה, אורה נמיר, אפרים סנה, שמעון פרס, עמיר פרץ, אביגדור קהלני, ישראל קיסר, יצחק רבין, חיים רמון, גדעון שגיא, אברהם בייגה שוחט, משה שחל, שמעון שטרית, יעקב שפי, שולמית אלוני, רן כהן, דוד צוקר, יוסי שריד, נעמי חזן, בנימין טמקין, חיים אורון, ווליד חאג'-יחיא, יאיר צבן, ענת מאור, אברהם פורז, אמנון רובינשטיין, תמר גוז'נסקי, תאופיק זיאד, האשם מחאמיד, טלב אל-סאנע, עבד אל-והאב דראושה. סה"כ 61 חברי כנסת. מתניה • שיחה 00:49, 15 במרץ 2015 (IST)

תודה מתניה, וסחטיין על ההשקעה. איך השגת את הרשימה? בלנק - שיחה 17:23, 15 במרץ 2015 (IST)

קריאה זהירה של הערכים הכנסת השלוש עשרה, הסכם אוסלו, מפלגת העבודה הישראלית, מרצ, חד"ש ומד"ע. מתניה • שיחה 17:34, 15 במרץ 2015 (IST)

אפרופו קריאה זהירה, בערך הסכם אוסלו כתוב שאביגדור קהלני הצביע נגד. בלנק - שיחה 23:47, 15 במרץ 2015 (IST)

אתה מתבלבל עם הסכם אוסלו ב' שההצבעה עליו נערכה ב6 באוקטובר 1995. על הסכם אוסלו הראשון נערכה הצבעה ב23 בספטמבר 1993. קהלני אכן הצביע נגד אוסלו ב', אך אז כבר לא היה בעבודה, אלא במפלגת הדרך השלישית. מתניה • שיחה 09:17, 16 במרץ 2015 (IST)

אורביטלים או רמות איך הם נראים?

במשך שלושה ימים אני מנסה ללמוד ולהבין את הנושא ולא מצליח. ניסיתי גם בערכים הרלוונטיים ולצערי לא תפסתי. הנושא הוא קונפיגורציית האלקטרונים באטום, ואני מחפש דרך להבין את הקשר הויזואלי בין ה-energy level לבין ה-sub-shell, ואיך קשורים לכל זה המינוסים (-2,-1, 0, 1,2) אשמח לעזרה.5.28.179.219 04:09, 15 במרץ 2015 (IST)

ראה בערך קליפת אלקטרונים. צריך לזכור שמדובר בהמחשה בלבד. בלנק - שיחה 17:26, 15 במרץ 2015 (IST)

האינספקטורים של משרד הבריאות במפעלים ומסעדות, מהי זהותם המקצועית?

האם הם בדרך כלל רופאים?, כימאים?, ביולוגים?, דיאטנים?, מה הם בדיוק, בדרך כלל? ‏Ben-Natan‏ • שיחה 05:04, 16 במרץ 2015 (IST)

לא יודע, אבל מצאתי מסמך באתר הכנסת על מערך הפיקוח על המזון במשרד הבריאות: "הפיקוח התברואתי השוטף בעסקי מזון נעשה בעיקרו בידי הרשויות המקומיות עצמן."

מוזכרים במסמך רופאים ווטרינרים וכן שמשרד הבריאות מתקשה לגייס למשרות הפיקוח בשל רמות שכר נמוכות ותדמית שלילית. ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 16:31, 21 במרץ 2015 (IST)

שאלה בEXEL

אני חפש אופציה ליישם את הדבר הבא: שדה שבו אדם מזיו כן/לא ואם:

1. כן, אז נפתחים שדות בהם ניתן להזין תאריך, מספר ושם
2. לא, אז השדות יהיו ריקים או איזה סימן ברירית מחדל שפירושו "לא קיים".

מישהו יודע איך עושים את זה? 132.66.137.207 14:13, 16 במרץ 2015 (IST)

כיצד לדעתכם יש לפתור את הסתירה/חוסר העקביות עם החלוקה הנוכחית של מדריכי מישור החוף בויקימסע העברי?

אשמח אם כל מי שמתמצא בנושא יוכל לציין כאן מה לפי דעתכם תהיה החלוקה האופטימלית. WikiJunkie - שיחה 22:21, 17 במרץ 2015 (IST)

מפלגה שמחליטה לפרוש מהכנסת

מה קורה אם מפלגה כל שהיא מחליטה לעזוב את הכנסת. כל חברי הכנסת שלה המכהנים והפוטנציאלים מתפטרים. הכנסת נשארת עם פחות מ-120 מנדטים. מה קורה אז? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

זה מקרה פרטי של תופעה שכבר התרחשה: המפלגה זכתה ביותר מנדטים מאלו שיש ברשימת המועמדים שלה (שתהיה ריקה במקרה שלך). עד כמה שאני מבין, ממשיכים את חלוקת באדר-עופר כדי להשלים ל-120. עוזי ו. - שיחה 11:13, 18 במרץ 2015 (IST)

ולאלו שתוהים למה עוזי מתכוון: פיתוח ושלום. מתניה • שיחה 14:44, 18 במרץ 2015 (IST)

עוזי ו. – לא, לא מחלקים שום דבר. מהרגע שנקבע מהן תוצאות הבחירות – אף סיעה בכנסת לא תגדל על חשבון מי שהתפטר ממנה ואין אחריו עוד מועמדים ברשימה שהוגשה ואושרה לפני הבחירות, כי סעיף 43 א) לחוק יסוד: הכנסת קובע: "נתפנתה משרתו של חבר הכנסת, יבוא במקומו – מתוך רשימת המועמדים שכללה את שמו – המועמד ששמו נקוב ראשון אחרי שמו של אחרון הנבחרים". וכן, יכול להיות שבכנסת יהיו פחות מ-120 חברי כנסת מכהנים. חוק יסוד: הכנסת, קובע בסעיף 3 שלו: "הכנסת בהיבחרה תהיה בת מאה ועשרים חבר". הדגש הוא על המילה "בהיבחרה". בעבר היה על כך דיון, אאז"נ בעקבות מקרה אמתי, ובכנסת נותרו 119 חברי כנסת מכהנים. חזרתי • ∞ • שיחה 17:52, 18 במרץ 2015 (IST)

וראו דברי חבר הכנסת שאול יהלום שאמר בישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט (יום שני, כ"א בכסלו, התשס"א (18 בדצמבר, 2000): "אני הצעתי את ההצעה, וכפי שהובטח לי בקריאה הטרומית – זה לא יהיה נושא חדש. כפי ששמענו משני פרופסורים, עיקר הביקורת היא שראש הממשלה, במקרה הזה, אם הוא ייבחר, הוא לא יהיה חבר כנסת, שזה איזשהו שסע בין השיטה הנשיאותית לשיטה הפרלמנטרית. לכן אני מציע, שאם קורה מקרה והוא באמת מועמד, והוא לא חבר כנסת – הוא יהיה חבר כנסת. נכון שאנחנו כאן במידה מסוימת פוגעים. אני מציע שהוא יתווסף, לא לפגוע באף חבר כנסת קיים. אנחנו פוגעים בפרה המקודשת של 120, אבל רק באמצע קדנציה. חוק היסוד, סעיף 3 אומר: הכנסת תהיה בת 120 חברים בהיבחרה. צריך גם לקחת בחשבון שיש אפשרות שיהיו פחות מ- 120 חברים, נניח – אם יש סיעה של שני חברי כנסת והם מתפטרים, או קורה להם משהו, אז יהיו 119 או 118 חברי כנסת, אם אין להם רשימה של ממלאי מקום. זאת אומרת, באופן עקרוני, באופן תיאורטי, יכול להיות מצב של פחות מ- 120. לכן אני מציע, במקרה כזה, אם כבר בוחרים אותו כראש ממשלה, הוא יהיה חבר כנסת" (ההדגשות לא במקור). חזרתי • ∞ • שיחה 18:18, 18 במרץ 2015 (IST)

תודה רבה על התשובות המפורטות. אבהיר מה עומד מאחורי שאלתי. הרבי מסאטמר טען שאסור להיות חבר כנסת, כיוון שהכנסת דורשת 120 ח"כים, אם כן חבר כנסת אינו רק נספח לכנסת, אלא מקיימה (ובמילא את כל חוקיה ופעולותיה גם הנוגדים לתורה). לפי מה שמציג חזרתי, הרי שהוא לא צודק. אך מאידך, ייתכן שטענתו תקפה על תחילתה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

עבור אותם שמבינים בקופות גמל, נאמנות ופנסיה

שלום. מישהו מתחיל לעבור במשרד ממשלתי. היות ומשרדים ממשלתיים (בשונה מהמגזר הפרטי) אינם מחייבים את העובד לבטח עצמו בקרנות נאמנות וגמל ופנסיה, בחברה ספציפית, אלא נותנים לו לבחור בעצמו את חברת הביטוח. לכן, אשמח מאד שתייעצו לו מניסיונכם ומדעתכם, לאיזה חברה/חברות כדאי לפנות על מנת לבטח עצמו. אני מבין שויקיפדיה לא נותנת ייעוץ פיננסי אבל אני מדבר רק על סמך ההכרות שלכם עם עולם הביטוחים ותכניות חיסכון אלו. אז.. באיזה חברה הכי משתלם לבטח עצמך בקופות גמל, קרנות נאמנות ופנסיה? תודה רבה לעונים!!!

לא רק משרדי הממשלה - כל המעסיקים בישראל חייבים לאפשר לעובד לבחור את גוף הביטוח הפנסיוני שישרת אותו. ייעוץ בעניין הגוף המועדף והתוכנית המועדפת ניתן על ידי יועצים פנסיוניים. אחדים מהבנקים נותנים ייעוץ פנסיוני, תוכל להיעזר באחד מהם. אני ממליץ שלא להסתפק בשיחה עם משווק פנסיוני (סוכן ביטוח, למשל, שיש לו קשר רק עם מבטחים מסוימים) אלא להעדיף יועץ פנסיוני. דוד שי - שיחה 19:34, 18 במרץ 2015 (IST)

תודה רבה על העצות דוד. שא ברכה.

קולות החיילים

מתי יפורסמו התוצאות הסופיות של הבחירות לכנסת העשרים כולל קולות החיילים? ‏MathKnight-at-TAU ✡ שיחה 16:07, 18 במרץ 2015 (IST)

אם לא יהיו תקלות, מחר בצהריים. מנסיון, ביום שישי דקה לפני כניסת השבת. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:20, 18 במרץ 2015 (IST)

תודה. ‏ MathKnight ✡ (שיחה) 19:00, 18 במרץ 2015 (IST)

מהו ההבדל בין מחשב למסוף מחשב?

זה לא ממש ברור מהערך מסוף מחשב, לפחות לא מהפתיח שלו, ולדעתי רצוי מאד שזה יהיה ברור משם... ‏Ben-Natan‏ • שיחה 18:43, 18 במרץ 2015 (IST)

אלו לא ניגודים, הם מתארים דברים שונים. מחשב הוא כלי מלאוכותי העוזר לבני אדם (הגדרה לא רשמית בכלל. סתם התפלספות). מסוף מחשב הוא מקום שבו אפשר לעבוד על המחשב כשהמחשב עצמו נמצא במקום אחר. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:57, 18 במרץ 2015 (IST)

דהיינו אם אני מבין נכון, בהינתן ויש לנו מחשב צד-לקוח (A) ממנו עובדים מחשב מרוחק צד-שרת (B) בעזרת WAN, הרי ש-A הוא מסוף ל-B (וההפך) ? ‏Ben-Natan‏ • שיחה 19:16, 18 במרץ 2015 (IST)

בעבר מסוף מחשב היה ציוד חסר יכולת אחסון ועיבוד, ששימש רק להזנת נתונים והצגתם, כשעיבוד הנתונים ואחסונם נעשה במחשב, שאליו המסוף היה מחובר בקו תקשורת (יש מסופים כאלה גם כיום, למטרות ייעודיות, למשל שעון נוכחות אלקטרוני). כיום נפוץ מאוד השימוש במחשב אישי כמסוף. אני, למשל, משתמש כרגע במחשב האישי שלי כמסוף לשרתי ויקימדיה, ומכאן הבלבול - גם המסוף הוא מחשב, שבהקשרים שונים יש לו גם יכולת אחסון ועיבוד משלו, אך בהקשרים אחרים הוא מסוף - משמש לקשר עם מחשב אחר, שבו נעשים האחסון והעיבוד. דוד שי - שיחה 19:29, 18 במרץ 2015 (IST)

רק נקודה קטנה: לא להפך. רק לקוח הוא מסוף של שרת. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:43, 18 במרץ 2015 (IST)

זקן חברי הכנסת

אני מבין שהקריטריון של זקן חברי הכנסת הוא על פי: "... עד לבחירת יושב ראש הכנסת, יכהן הותיק שבחברי הכנסת, שאינו ראש הממשלה, שר או סגן שר, כיושב ראש הכנסת בפועל. בסעיף זה, "ותיק" – מי שתקופת כהונתו בכנסת היא הארוכה ביותר, ברציפות או שלא ברציפות, ומבין בעלי ותק שווה – המבוגר שבהם". השאלה היא איך נמדדת תקופת הכהונה? בשנים? חודשים? ימים?

"הארוכה ביותר", זה חד משמעי. ימים זה מספיק מדויק, ולא נראה לי שצריך לרדת לשעון סטופר. חזרתי • ∞ • שיחה 19:49, 19 במרץ 2015 (IST)

מי חבר הכנסת שהיה בהכי הרבה מפלגות?

שאלה בהיסטוריה ישראלית: איזה חבר כנסת היה חבר במספר מקסימלי של מפלגות? 62.219.149.14 22:56, 19 במרץ 2015 (IST)

דיברנו על זה לא מזמן. יש כמה מועמדים, וזה גם תלוי בהגדרה המדויקת של המילה מפלגה (מפלגה? רשימה? מה קורה אם משתנה השם?) Tzafrir - שיחה 01:37, 20 במרץ 2015 (IST)

בכל מקרה, וגם כהתייחסות חלקית לדיון הקודם: "מפלגה", "סיעה" ו"רשימה" הם מושגים שונים, וחד משמעיים. למשל – "המערך" לא הייתה מפלגה אלא רשימה. שינוי שם (בלבד) של מפלגה אינו סופר את חבריה פעמיים. מבין שלושת המושגים הנ"ל – אכן מעניין מי הח"כ שהיה בהכי הרבה מפלגות. חזרתי • ∞ • שיחה 11:07, 20 במרץ 2015 (IST)

לדוגמה, אחמד טיבי נבחר תמיד לכנסת מטעם מפלגת תע"ל, אולם בשש כהונות הוא נבחר מטעם חמש רשימות שונות: בל"ד, חד"ש-תע"ל, רע"מ-תע"ל, רע"מ-תע"ל-מד"ע, הרשימה המשותפת. מפלגת חד"ש כוללת בתוכה עדיין כמה מפלגות. ר' מק"י. Tzafrir - שיחה 21:42, 20 במרץ 2015 (IST)

ביטוי אנגלי

מה פירוש הביטוי "year initial date"? למשל, ב:

”You can construct DateTime as myDate = new DateTime(Year, 1, 1). Use myDate.AddDays method to add the (weekNo -1) * 7 to you year initial date. That will represent the beginning date of the week. After that you can get the day of the week as an enumeration (0 - 7) via myDate.DayOfWeek.”

תודה, יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:38, 20 במרץ 2015 (IST)

הכוונה ל"תאריך ההתחלתי של השנה" דהיינו הראשון בינואר לשנה כלשהיא, כלומר ה=DateTime(Year,1,1)‎‏. יש שם משהו מופרך שצריך לשים לב אליו, הטענה שלאחר הוספת הימים יתקבל "beginning date of the week". אין הכוונה לתחילת השבוע (יום ראשון או שני, תלוי איפוה בעולם) אלא שבוע שמתחיל באותו יום בשבוע כמו 1/1 אותה שנה. «kotz» «שיחה» 17:50, 20 במרץ 2015 (IST)

תודה, kotz. לא ממש אכפט לי מה קורה בקטע הזה, הבאתי אותו רק כדי ליימצג את השאלה. עכשיו אתאים את ההסבר שלך למה שהתכוונתי אליו. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:27, 20 במרץ 2015 (IST)

זיופי בחירות

לאחרונה ישנן הרבה כתבות לגבי ספירת קולות שגויה ורמיזות לזיוף. האם יש אמת מאוחרי הדיווחים? 62.219.149.14 15:30, 21 במרץ 2015 (IST)

את השאלה הזאת יש להפנות למשטרת ישראל ולא לדף הכה את המומחה בוויקיפדיה. גילגמש • שיחה 13:06, 23 במרץ 2015 (IST)

הקשר בין ימין למצב סוציואקונומי

לפי הכתבות האחרונות, שכבות חלשות מצביעות ימין בזמן ששכבות מבוססות מציעות שמאל (כלומר יש קורלציה, לא קשר חד-חד ערכי). מה ההסבר לתופעה? 62.219.149.14 15:30, 21 במרץ 2015 (IST)

אולי כדאי לציין נתונים לפני שמסבירים אותם ולא להסתמך על הלך רוח של טורי דעה.

יש הבדלים חברתיים ותרבותיים בין איזורים שונים, זה מתבטא גם בקלפי, אבל אני לא חושב שנכון לקרוא ל-40% מהמצביעים "שכבות חלשות". ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 16:11, 21 במרץ 2015 (IST)

הוא אמר קורלציה- לא קשר חד חד ערכי. אכן יש קורלציה בין מעמד סוציו אקונומי לעמדה פוליטית, והדבר בלט מאוד גם בבחירות אלו. זה ממש לא "הלך רוח של טורי דעה". אפשר לגלוש למשל כאן, להתבונן ביישובים העניים יותר והעשירים יותר, ולראות את התוצאות. לגבי "למה זה"- זאת שאלה מורכבת מאוד, והמון סוציולוגים הציעו לה מגוון תשובות. ראה למשל כאן, כאן, כאן, וכאן. (האחרון זה טור בגארדיאן, לא מחקר של ממש.) בלנק - שיחה 16:06, 22 במרץ 2015 (IST)

היכן אוכל למצוא רשימה של היישובים, ולצידם מספר השכבה הסוציואקונומית שלהם? (כזה אבל יותר). עוזי ו. - שיחה 16:36, 22 במרץ 2015 (IST)

כמו זה? בלנק - שיחה 17:03, 22 במרץ 2015 (IST)

לא רואה מה רע בדף שאתה קישרת אליו. יש בו את כל היישובים בארץ מחולקים לעשרה אשכולות. בלנק - שיחה 17:05, 22 במרץ 2015 (IST)

ועדת הבחירות המרכזית פרסמה את תוצאות הבחירות מחולקות ל-1195 מקומות יישוב. זו הרשימה שאני מחפש. בזו שקישרתי אליה יש רק כמה עשרות יישובים. עוזי ו. - שיחה 10:51, 23 במרץ 2015 (IST)

זה? גילגמש • שיחה 13:08, 23 במרץ 2015 (IST)

עד כמה ה"המלצה על פלוני לראש ממשלה" משפיעה על הרכבת הממשלה?

זהבה גלאון אמרה כמה פעמים ש"מרצ לא תמליץ על נתניהו לראשות הממשלה", וכך עשו גם אחרים. עד כמה ההמלצות האלה באמת רלוונטיות? בתודה, ‏Ben-Natan‏ • שיחה 16:05, 21 במרץ 2015 (IST)

חוקיסוד: הממשלה-סעיף 7

ההמלצות האלה לא רלוונטיות. Nachum - שיחה 16:29, 21 במרץ 2015 (IST)

ההמלצות הללו נועדו לנשיא. לפיהן הוא מחליט על מי להטיל את הרכבת הממשלה. Tzafrir - שיחה 23:16, 21 במרץ 2015 (IST)

אז מדוע ציין נחום כי אינן רלוונטיות? ‏Ben-Natan‏ • שיחה

משיש לכונן ממשלה חדשה יטיל נשיא המדינה, לאחר שהתייעץ עם נציגי הסיעות בכנסת, את התפקיד להרכיב ממשלה על אחד מחברי הכנסת שהסכים לכך; הנשיא יטיל את התפקיד כאמור בתוך שבעה ימים מיום פרסום תוצאות הבחירות או מיום היווצרות העילה לכינון ממשלה חדשה, ובמקרה של פטירת ראש הממשלה – בתוך 14 ימים מיום הפטירה.

(ב)

נתקיימה ההתייעצות לפני שנתכנסה הכנסת החדשה, יתייעץ הנשיא עם נציגי רשימות המועמדים שתיוצגנה בכנסת החדשה. -אין בחוק אף מילה על המלצה. Nachum - שיחה 13:00, 22 במרץ 2015 (IST)

מן הסתם ההתייעצות קשורה לשאלה "על מי כל אחד ממליץ". בבחירות האלה זה באמת לא כל כך משנה- כי יש רק מועמד אחד שיכול להרכיב קואליציה. אבל אם יש כמה מועמדים שיהיו מסוגלים להרכיב קואליציה (נניח- אם לגוש השמאל היה 55 מנדטים, לגוש הימין 55, ומשה כחלון היה שובר השוויון). אז מי שיהיו לו יותר ממליצים יהיה בסופו של דבר ראש ממשלה- כי עליו ריבלין היה מטיל את המשימה. בלנק - שיחה 15:57, 22 במרץ 2015 (IST)

למה רק ביבי יכול להרכיב קואליציה?, אם כחלון מתאחד עם בוז'י, זה לא מבטל את כוחו של נתניהו להרכיב קואליציה? לא ברור מתשובתך מה מכריע - כמות ההמלצות על פלוני לראשות הממשלה או גודל המחנה. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 17:24, 22 במרץ 2015 (IST)

"מחנה" הוא ספקולציה תקשורתית. מה שקובע את המחוייבות (המותנית) לקואליציה בהתהוות הוא ההמלצה בפני הנשיא. עוזי ו. - שיחה 18:36, 22 במרץ 2015 (IST)

בפועל למשל עכשיו- גם אם כחלון ימליץ על בוז'י (וייוצר לו רוב של ממליצים), לבוז'י לא יהיה איך להקים קואליציה- החרדים לא רוצים לשבת עם לפיד, מרצ לא רוצים לשבת עם ליברמן, כחלון והערבים לא רוצים לשבת אחד עם השני. לכן ה"המלצה" פחות רלוונטית. לעומת זאת- למשל לאחר הבחירות לכנסת השתים עשרה- כל אחד מהצדדים היה יכול להקים ממשלה- בהנחה שהחרדים היו הולכים עם שני הצדדים. ולכן ההמלצה יותר רלוונטית. בלנק - שיחה 22:20, 22 במרץ 2015 (IST)

הטענה שרק ביבי יכול להרכיב ממשלה היא בעצם (בערך) הטענה שרק ביבי יכול לגייס לפחות 60 חברי כנסת נוספים שימליצו לנשיא להטיל את הרכבת הממשלה עליו. זה שבמקרה אנחנו יודעים בוודאות די גבוהה מהן המלצות חברי הכנסת לא מייתר את הצעד הזה. Tzafrir - שיחה 01:37, 23 במרץ 2015 (IST)

לא בדיוק. שים לב שלא תמיד מי שממליץ נכנס לממשלה בסוף, ולהיפך- לא רק מי שממליץ נכנס לממשלה. בלנק - שיחה 16:01, 23 במרץ 2015 (IST)

בגלל זה כתבתי "בערך". Tzafrir - שיחה 00:11, 24 במרץ 2015 (IST)

לפי לשונו של החוק שהובאה כאן, אפשר להסיק שמותר לרובי ריבלין להטיל על זוהיר בהלול להרכיב ממשלה? (ובלבד שזוהר בהלול יסכים לכך..)

אין כאן שום קריטריון שמחייב את הנשיא לבחור על פיו, וגם לא שזה צריך להיות ח"כ שעומד בראש סיעה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מהם מאפייני הצב ?

אני צריך את רוב מאפייני הצב לילדי גן במילים פשוטות--Sodase32 - שיחה 16:20, 22 במרץ 2015 (IST)

קראת את הערך? גילגמש • שיחה 17:26, 22 במרץ 2015 (IST)

הערה בצד - הערכתי לקידיפדיה ירדה פלאים כשגיליתי עכשיו שאין שם ערך על צב. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:29, 22 במרץ 2015 (IST)

תקלה במערכת ההפעלה WINDOWS

שלום! יש לי מחשב עם מערכת הפעלה WINDOWS-XP. בגלל קצר חשמלי נפגם אחד מקבצי המערכת. הכנסתי את דיסק ההתקנה וניסיתי לעשות REPAIR, אבל המחשב דורש סיסמה ואיני יודע מהי. ניסיתי את קוד המוצר (סדרה של 25 תווים שקיבלתי עם קניית מערכת ההפעלה) אבל הוא אינו מתאים.

1. האם יש לי דרך להגיע אל COMMAND PROMPT של DOS, בלי לתקן את מערכת ההפעלה?

2. האם התקנה מחדש של מערכת ההפעלה עלולה למחוק קבצים אחרים מהזיכרון של המחשב? תודה! 80.230.88.203 17:35, 22 במרץ 2015 (IST)

יתכן שמדובר בססמת administrator, זו שהגדרת בהתקנת XP. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 19:36, 22 במרץ 2015 (IST)

באמת כתוב שם שזה ססמת administrator. איני זוכר מה הגדרתי. יכול להיות שרשמתי לי את הסיסמה בקובץ כלשהו, אבל אין לי דרך להגיע אל הקבצים שבמחשב. 80.230.88.203 01:45, 23 במרץ 2015 (IST)

זו בעייה. ניסית ססמה ריקה, כלומר פשוט ללחוץ אנטר? הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 06:32, 23 במרץ 2015 (IST)

כנראה שתוכנת הפיצוח הזו [1] תספק לך פתרון טוב. תצטרך מחשב נוסף - של חבר או בן משפחה - על מנת לצרוב את התוכנה על CD. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 11:42, 23 במרץ 2015 (IST)

אני אנסה את זה. הרבה תודה על כל התשובות.

האם יש איזו דרך להגיע ישירות אל COMMAND PROMPT מיד עם הדלקת המחשב? 80.230.88.203 03:19, 24 במרץ 2015 (IST)

למיטב ידיעתי אין דרך. ימי הDOS העליזים חלפו מאז Windows 2000 - כבר אין טעינת מערכת הפעלה בסיסית יותר לפני עליית חלונות. בהצלחה. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 06:41, 24 במרץ 2015 (IST)

אגדה או אמת? יד במים גורמת להשתנה באדם ישן

שמעתי איזה סיפור, שאני לא יודע אם אמתי או לא:

אם שמים יד של אדם ישן במים, בלי להעיר אותו אז הוא ישתין מתוך שינה (הסיפור הוא "בשביל לאזן את המים שמחלחלים בו דרך היד, אבל זה נשמע מופרך בהחלט). האם יש אמת בדבר? אני לא רוצה לנסות על עצמי כי אין לי מצעים להחלפה. 62.219.149.14 22:31, 22 במרץ 2015 (IST)

זה מופרך. יותר סביר להניח שהאדם הישן פשוט יתעורר בגלל ההפרעה. גילגמש • שיחה 08:21, 23 במרץ 2015 (IST)

מכסחי המיתוסים ניסו את זה, למרות שבמדגם הקטן ביותר שאפשר. לא קרה כלום - אדם לא התעורר וגם לא עשה בתחתונים. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 12:57, 23 במרץ 2015 (IST)

למה לא מפציצים את הכור באיראן?!

כבר שנים שמזהירים מפני הגרעין האיראני. למה לא מפוצצים אותו כמו שפוצצו את הכורים בעיראק ובסוריה? האם זה בגלל קושי פיזי שנובע מהמרחק הרב בין שתי המדינות, או שזה בגלל שהצבא האיראני מאד חזק וישראל חוששת מתגובה?--79.177.62.145 22:34, 22 במרץ 2015 (IST)

יש מספר סוגיות:

ראשית, המרחק הוא באמת ניכר (גדול בהרבה מהמרחק עד הכור העירקי או הסורי). שנית, האתרים האירנים מפוזרים במספר מקומות ויש לתקוף אותם בו זמנית מה שמגדיל מאוד את כמות כלי הטיס הנדרשים לביצוע הפעולה. הצבא האירני עצמו די חלש. הוא נחלש מאוד בעקבות ההפיכה האסלמית ומלחמת עירק-אירן. חיל האוויר האירני למשל לא מתוחזק כמו שצריך ורוב מטוסים מיושנים מאוד (משנות ה-70) וכבר לא מייצרים חלקי חילוף למטוסים אלה ואפילו חלקי חילוף שכן יש בנמצא אסור לייצא לאירן בגלל האמברגו האמריקאי. צבא היבשה האירני גם כן סובל ממחסור בכלים כבדים, בגלל אותה סיבה. נסיונות לרכוש ציוד כבד ברוסיה לא ממש צלחו. האירופאים משתפים פעולה עם האמריקאים וכך נאלצו האירנים להסתמך על התעשייה הכבדה שלהם, אבל היא לא מתקדמת די הצורך והכלים הכבדים שהם יצרו לא ממש טובים. כך שמבחינה טכנית כנראה שהתקיפה כן אפשרית, למרות המרחק, אבל יש לזה שני מחירים גדולים: העולם עשוי להתרגז ולהעניש את ישראל בדרך זו או אחרת (למשל סנקציות) ובנוסף לאירנים יש שלוחות קרובות אלינו: חיזבאללה, סוריה, חמאס וכו'. אלה עשויים לתקוף אותנו אם נתקוף באירן. אלה השיקולים העיקריים בתחום זה. יתרה מכך, לפי מה שפורסם בתקשורת, נראה שהתקיפה לא תצליח לחסל את התכנית האירנית. הרי תמיד אפשר לבנות את הכורים מחדש. גילגמש • שיחה 08:26, 23 במרץ 2015 (IST)

האמת? ציפיתי לסיבות הרבה יותר משכנעות. אם היית אומר שלאיראן יש טילים שיכולים למחוק את גוש דן בלחיצת כפתור- הייתי אומר, כן, זה בהחלט שיקול לא לתקוף. אבל חמאס וחזבאללה? אתה רציני? ממתי שני הארגונים האלה צריכים הפצצת כור בשביל לתקוף אותנו? מה גם, ששניהם מרוסקים עכשיו, כך שאם כבר להיכנס איתם לעימות, עכשיו זה דווקא זמן טוב.

בנוגע לסנקציות על ישראל- עד כמה התרחיש הזה ריאלי? הרי לא הוטלו סנקציות בעקבות הפצצת הכורים בעיראק וסוריה. מה גם, שאיראן מדינה שנואה בעולם- עובדה שמחרימים אותה. למה שזה יפריע למישהו בעולם שיחסלו את הכורים שלהם?

יכול להיות שאין באמת הבדל אובייקטיבי בין הכור האיראני לכורים בעיראק ובסוריה, וההבדל היחיד הוא בביצים של ראש הממשלה התורן?--79.177.62.145 10:48, 23 במרץ 2015 (IST)

לא רק בייצים (אולי גם). במקרה האיראני יש התנגדות עזה מבפנים- ידועע שכל הרמטכלים-לשעבר התנגדו, וכל גם ראשי המוסד. למיטב ידיעתי במקרים הקודמים לא הייתה אופוזיציה-מבית שכזו. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 12:58, 23 במרץ 2015 (IST)

ציינתי רק חלק מהסיבות. לאירן יש טילים שיכולים להגיע לישראל, אך כנראה שיש מעט כאלה. בלי שיש להם ראשי נפץ גרעיניים, הם לא יעשו הרבה נזק, במיוחד שיש מערכת ירוט נגד הטילים האלה. ציינתי שמבחינה צבאית, כנראה שהדבר אפשרי. עם זאת, נשאלת השאלה הגדולה יותר, האם כדאי להפציץ את האירנים. האופוזיציה שיש כרגע לשלטון, והיא משמעותית למדי, עשויה להתאחד סביב השלטון כשתחוש איום חיצוני ממשי. מערכת השיקולים בעד התקיפה ונגדה היא מסועפת וכוללת מרכיבים רבים. זה לא רק "שגר ושכח". כמו כן, ציינתי את המחיר המדיני שעשוי להיות גדול אם ישראל תפציץ לבדה את המתקנים האלה. וגם שאלת התועלת, הפצצת ומה עכשיו? יבנו מחדש ומה אז? כל השאלות האלה הן גדולות והתשובה עליהן לא פשוטה כלל. כדי לפגוע באופן משמעותי בתכנית זו נדרשת מערכה צבאית גדולה שרק ארה"ב מסוגלת לבצע. בל נשכח... אירן היא מדינה גדולה עם עשרות מיליוני אזרחים. זה לא כמו להפציץ את הכור הסורי שהוא בהישג יד. גילגמש • שיחה 13:03, 23 במרץ 2015 (IST)

אגב, מנכ"ל רפאל כתב היום טור לידיעות אחרונות שמסביר למה לדעתו נשק גרעיני לאיראן זה לא כל כך אפוקליפטי. ("ראוי להילחם בזה בכל דרך אבל ככה וככה". . . ) בלנק - שיחה 15:30, 23 במרץ 2015 (IST)

בלנק, יש לינק? גילגמש • שיחה 17:26, 23 במרץ 2015 (IST)

לא. . . ניסיתי למצוא בynet ולא הצלחתי. זה היה במהדורה המודפסת של ידיעות, בחלק של "דעות אחרונות" (בסוף עיתון הכותרת). בלנק - שיחה 22:22, 23 במרץ 2015 (IST)

מבצעית, זה לא פשוט אך אפשרי. הסיבה לכך שלא מפציצים את הכור באיראן שייכת לתחום המדיני-פוליטי. ‏ MathKnight ✡ (שיחה) 22:35, 23 במרץ 2015 (IST)

תגדיר "אפשרי". . . מן הסתם עצם התקיפה היא אפשרית, ומן הסתם עצירה לנצח נצחים של תוכנית הגרעין אינה אפשרית. ככל הנראה עיכוב לכמה שנים הוא אפשרי. לא ברור כמה או באיזה מחיר. בלנק - שיחה 23:22, 23 במרץ 2015 (IST)

אם להיות קטנוני, גם עצירה לנצח נצחים אפשרית "על פי מקורות זרים". אבל לא רצויה. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 06:44, 24 במרץ 2015 (IST)

כמו המשיח, שהוא "לעולם יבוא", גם הפצצת איראן היא תוכנית מדף מצוינת לצרכים פוליטיים של נתניהו (כבר עשרים שנה הוא בונה קריירה על העניין הזה), ולכן חשוב שתישאר על המדף. בעיה קטנה: תחזוקת התוכנית על המדף עולה מיליארדי ש"ח מדי שנה, על חשבון יעדים חברתיים חשובים שלא זוכים לתקציב. דוד שי - שיחה 07:08, 24 במרץ 2015 (IST)

דוד שי, like. אילן- איזה מקורות זרים טוענים שניתן לעצור את התוכנית לנצח נצחים? בלנק - שיחה 16:23, 24 במרץ 2015 (IST)

מרדכי וענונו, למשל. אם לישראל באמת יש ארסנל של כמה עשרות פצצות של מגהטון, הקיום של איראן כמדינה מפותחת, או אפילו מתפתחת, ניתן לחיסול מוחלט. ברור שבמקרה כזה גם ישראל תחוסל, כך שגם בלי השיקול המוסרי של רצח המונים, זה לא רעיון כ"כ טוב. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 22:38, 24 במרץ 2015 (IST)

איך בדיוק ישראל תחוסל? לאף מדינה שיש לנו בעיות איתה לא מחזיקה בנשק להשמדה המונית וצבאות קונבנציונלים של מדינות אלה לא חזקים במיוחד. גילגמש • שיחה 22:54, 24 במרץ 2015 (IST)

הוא דיבר על מצב שבו ישראל תפיל פצצות אטום על איראן. סביר להניח שבמצב כזה גם מדינות כמו רוסיה וסין (ואולי אפילו מדינות מאירופה או ארצות הבריות) יתקפו אותנו. בלנק - שיחה 20:10, 25 במרץ 2015 (IST)

מה סביר הזה? דניאל 20:33, 25 במרץ 2015 (IST)

זאת טענה מוזרה ביותר. למה למדינה זרה לצאת לעזרתה של אירן ולהסתכן בתגובה גרעינית? אף אחד לא יעשה את זה. יתכנו כמובן סנקציות ובידוד בינלאומי אבל אף אחד לא ינקוף אצבע מעבר לכך. חוץ מזה, אמריקה תתקוף אותנו? האמריקאים שונאים את האירנים בגלל מה שהם עשו להם. מי יבצע פקודות מוזרות שכאלה? גילגמש • שיחה 20:45, 25 במרץ 2015 (IST)

מה האיראנים עשו להם?--79.177.62.145 23:00, 25 במרץ 2015 (IST)

אנשי סגל באוניברסיטה

למה יש אנשים שהם "פרופסור", יש כאלה שהם דוקטור אבל Faculty ויש כאלה שהם External Lecturers וSenior Research Scientist? כולם עושים פחות או יותר את אותו הדבר: מרצים וחוקרים. אז למה יש "דרגות" שונות? ואם אהיה איש סגל ביום מן הימים, מה עלי לעשות בשביל להיות דוקטור Faculty ולא Senior Research Scientist?

בתמצית- דוקטור הוא תואר המוענק על ידי אוניברסיטאות לאחר עבודת דוקטורט (ועוד כמה דברים). פרופסור, פרופסור חבר וכו' הם תארים שמקבלים לאחר פירסום הרבה מאמרים אקדמיים משפיעים. בלנק - שיחה 15:33, 23 במרץ 2015 (IST)

אם דוקטור עושה פסוט-דוק ומקבל משרת External Lecturer ומפרסם הרבה מאמרים הוא הופך להיות פרופסור?

קודם הוא הופך למרצה (ולא חיצוני). אחרי זה למרצה בכיר לפעמים, ואז לפרופסור. בלנק - שיחה 15:59, 23 במרץ 2015 (IST)

הקבלה והמינוי לסגל האקדמי הבכיר היא במסלול נפרד לחלוטין משל מורים מן החוץ או חוקרים נלווים, והמעבר בין המסלולים רחוק מלהיות אוטומטי (בלשון המעטה). עוזי ו. - שיחה 20:05, 23 במרץ 2015 (IST)

אז איך זה קורה? כלומר לי נראה טריוויאלי שכל אחד ירצה להיות איש סגל ולא מורה/חוקר חיצוני. ובכל זאת יש לא מעט "חיצוניים" ( שבפועל נמצאים בתפקיד הזה במשך שנים רבות, יש להם משרד קבוע וכדו'). איך מישהו מגיע למסלול של אנשי סגל ואיך לחיצוניים? האם יש יתרון בלהיות מרצה מן החוץ או חוקר נלווה ולא דוקטור פקולטי? 62.219.149.14 20:12, 23 במרץ 2015 (IST)

הרוב רוצים, אבל אין הרבה תקנים של חברי סגל מלאים. אבל בכל זאת, צריך ללמד קורסים, אז האוניברסיטאות שוכרות "מורים מן החוץ" כדי שיעשו את העבודה הזו, בלי לתת להם בטחון תעסוקתי או תנאים סוציאליים ראויים. למעשה, המורים מן החוץ הם עובדי הקבלן של הסגל האקדמי. למה הם מסכימים לעבודה הזו? כי הם אוהבים ללמד, כי הם מאמינים שזה יהיה זמני ויעזור להם להתברג לתפקיד במסלול-קביעות. כי בהרבה תחומים (במדעי הרוח במיוחד, אבל גם במדעי החברה) התואר האקדמי לא מוביל לעבודה שאינה אקדמית, אז לצאת מהאקדמיה אומר לנטוש לגמרי את התחום, והם לא רוצים לעשות זאת.

בעיני רבים, ואני ביניהם, העסקת מורים מן החוץ (adjunct professors) היא תופעה מביכה באקדמיה.

חוקר נלווה זה מסלול אחר, ויכול להיות עם קביעות מלאה וכו'. ההגדרות שונות בין מוסדות שונים, אבל במכון ויצמן, לדוגמא, זה מסלול שבו עמית המחקר (staff scientist) עובד בקבוצה של פרופסור, ועוסק במחקר ובניהול המעבדה, בלי ללמד קורסים, ובלי אחריות ישירה להנחיית הסטודנטים למאסטר ודוקטורט. עם זאת, בתור המדען המנוסה ביותר בקבוצה, לעיתים אף יותר מהפרופסור, עמיתי המחקר לעיתים מרכזיים מאוד בהנחיית הסטודנטים. בתפקידים אחרים, עמיתי מחקר יכולים להיות אחראים על מרכז שירות כלשהו, כמו מרכז המיקרוסקופיה האלקטרונית וכו', ומבצעים או מסייעים לאנליזות עבור חוקרים אחרים. עופר קדם - שיחה 20:52, 23 במרץ 2015 (IST)

מצבם של המורים מן החוץ השתפר מאד מאז ההסכם שנחתם עם הסגל הזוטר ב-2012. ההסכם נותן קביעות לתקופות קצרות (3-5 שנים) ולפעמים גם ארוכות יותר. עוזי ו. - שיחה 23:17, 23 במרץ 2015 (IST)

אז אני מבין שהסיבה למערך מרצים מן החוץ הוא רצון לשלם פחות שכר לעובדים שעושים את אותה העבודה כמו עובדים יקרים. אז מי מחליט ועל סמך מה האם מישהו שעשה פוסט-דוק ובא ללמד ולחקור יהפוך להיות "דוקטור בכיר" או "דוקטור נחות"? מה עליו לעשות על מנת להבטיח מסלול שבו הוא יהיה פקולטי ולא חיצוני? 62.219.149.14 23:25, 23 במרץ 2015 (IST)

"עשיית פוסט-דוק" היא אמצעי ולא מטרה. הבחירה לסגל הבכיר נעשית לפי הצטיינות במחקר. עוזי ו. - שיחה 23:44, 23 במרץ 2015 (IST)

שתי השגות לכאורה בנושאי כימיה בויקיפדיה

1) בערך אלקטרושליליות כתוב כך: "קשרים שבהם ההבדל גדול מ-2.0 הם קשרים יוניים ולא קוולנטיים." המרצה שלי אמרה שההבדל צריך להיות 1.7. מי צודק?

2) בערך קשר כימי סוגי הקשרים מסודרים כך כארבעה קטגוריות ראשיות (שתחת השניים הראשונים קיימים תתי קטגוריות)

• קשרים תוך-מולקולריים
• קשרים תוך-מולקולריים הם הקשרים המקשרים בין אטומים הערוכים במולקולות.
• קשר מתכתי
• קשר יוני

אני רק יכול לומר שבגלל שהסתמכתי על זה, וכתבתי מצגת לפי זה, המרצה שלי טענה שגם קשר מתכתי וגם קשר יוני אמורים להיכלל בשני הסיווגים הראשונים כך יצא שהתפשלתי לכאורה. משהו כאן מבולבל ולא מסתדר לי, אשמח לעזרה ולהסבר מה קורה כאן. 213.57.103.203 16:55, 23 במרץ 2015 (IST)

אולי משתמש:Okedem‎ יכול לעזור. גילגמש • שיחה 17:25, 23 במרץ 2015 (IST)

1. הבעיה בקביעה "מי צודק" היא שזו שאלה לא עובדתית, אלא הגדרתית. אין שום הבדל איכותי בין קשר עם הפרש אלקטרושליליות של 1.69 ל-1.71, אבל אם רוצים, אפשר לתת להם שמות שונים. בדיוק איפה עובר הגדול בין ההגדרה של קשר יוני לקוולנטי? אין לי מושג, וזה פשוט לא חשוב - זה סתם שם. אני לא אומר שהמרצה שלך טועה - היא פשוט מציבה את הרף במקום אחר מהערך שלנו, ואולי כך יותר מקובל. אני לא יודע למה נכתב אצלנו דווקא 2.0. מתוך סקרנות, שאל את המרצה שלך על איזו הגדרה היא מסתמכת כאשר היא מציגה את הסף ב-1.7 - יש הגדרה של IUPAC או משהו כזה?
2. בקשר מתכתי יש שיתוף של האלקטרונים, בדומה לקשר קוולנטי (אבל מורחב לגביש שלם). כך שאפשר, במידה מסוימת, לשייך אותו ל"קשרים תוך-מולקולריים", או אולי "קשרים חזקים". בקשר יוני אין שיתוף אלקטרוני, והכוחות הרלוונטיים הם משיכה אלקטרומגנטית בין היונים החיוביים והשליליים, בדומה במידה מסוימת לקשרים בין-מולקולריים. הבעיה בכך היא שעבור מתכות וגבישים אין הגדרה טובה למולקולות, כך שאין ממש משמעות ל"בין-" או "תוך-מולקולרי". בדיוק כמו בסעיף הקודם - זה רק עניין של הגדרה, ולכן לגורמים שונים יהיו דעות שונות. שוב, שאל את המרצה שלך על איזו הגדרה היא מסתמכת - ארגון מסוים, ספר לימוד מקובל וכו'.
3. באופן כללי, אל תכין מצגות על סמך ויקיפדיה. אנחנו משתדלים להיות מדויקים, אבל הכוונה היא רק לתת נקודת מוצא ללימוד נושא, לא מעבר לזה. אין להסתמך על ויקיפדיה כמקור לעבודות (בבית הספר או באקדמיה). המקורות הראויים לכך הם ספרי לימוד, וברמה מעט מתקדמת יותר, מאמרים אקדמיים. גש לספרייה שלך, והעזר בספרים מקצועיים. כשתעשה זאת, אם המרצה שלך תחלוק על נקודה מסוימת, תוכל לענות - "אני מסתמך על ההגדרה של פרופ' X, שכתב את הספר הזה והזה", וזו תשובה הרבה יותר טובה מ"ויקיפדיה". עופר קדם - שיחה 18:20, 23 במרץ 2015 (IST)

קודם כל תודה על ההתייחסות המהירה. (את המצגת כתבתי במהירות כי נודע לי ברגע האחרון שאני צריך להכין אותה. אז זה היה או לסמוך על ויקיפדיה או לא לעשות בכלל... לא היה לי זמן לעיון בספרים וכדומה)

שנית, כמובן שהודעתי לה שהסתמכתי על ויקיפדיה, אז היא אמרה לי "אני לא יודעת למה כתבו שם כך, צריך לבדוק את זה.". ניסיתי בויקיפדיה האנגלית ונראה לי שלא מצאתי לזה התייחסות. בחיפוש בגוגל מצאתי את האתר של מכון וייצמן (לדף שאל את המומחה) ששם הדברים גם כן כמו בויקיפדיה.

לגבי הקשרים המתכתיים והיוניים, אחרי שראיתי את ההערה שלך כנראה שויקיפדיה הגדירה את זה נכון יותר, וכך או כך בוודאי לא מדובר בטעות בויקיפדיה.

אשמח לשמוע שוב (בבירור יותר:)) את ההסבר לצד שלא מחשב את הקשר היוני תחת הקטגוריה של קשרים תוך מולקולריים. אני בטוח שיש הסבר לצד שלא מחשיב את זה כתת קטגוריה של קשרים תוך / בין מולקולריים. 213.57.103.203 19:16, 23 במרץ 2015 (IST)

העניין הוא כזה - איך אתה מגדיר מולקולה כאשר מדובר במתכת (או במלח)? אם נסתכל על חומר מולקולרי מובהק, כמו אצטון, יש לנו שם מולקולות נפרדות וברורות, כל אחד עם שלושה אטומי פחמן, חמצן אחד ושישה מימנים. קל להגדיר מה הכוחות התוך-מולקולריים - הקשרים בין האטומים הללו, ומה הבין-מולקולריים - הקשר בין כל יחידה בסיסית, מולקולה, לשכנותיה. אבל במתכת, קשה להגדיר מולקולות נפרדות. מתכת היא אוסף של גבישים, כאשר כל אחד מכיל אלפי, מיליוני אטומים או הרבה יותר, שכולם קשורים אחד לשני בקשר מתכתי. אז מה היא כל מולקולה כאן? האטום הבודד? כל גביש, שיכול להיות ענק (לדוגמא, להבי מנועי סילון מיוצרים כך שהלהב כולו הוא גביש בודד)? אפשר לטעון כך, ואז באמת קשר מתכתי (ובאותה מידה קשר יוני) הוא תוך-מולקולרי. לדוגמא, לפחות בתבנית שדנה בקשרים כימיים בויקי-אנגלית, קשרים יוניים ומתכתיים מופיעים תחת קשרים "תוך-מולקולריים (חזקים)" (ראה בתחתית הערך w:en:Metallic bonding). אוקיי. מצד שני, אפשר לומר שאין משמעות למילה מולקולה כאשר דנים בחומרים מתכתיים (או יוניים), ולכן לחלוקה פשוט אין משמעות מועילה, ועדיף לא ליישם את הקטגוריות האלה לקשרים מתכתיים ויוניים.

כך או כך, אלה פשוט פילפולים של טרמינולוגיה, ולא עניין מהותי - לא חשוב באיזו קטגוריה תשים את הקשרים, התכונות שלהם לא ישתנו. עופר קדם - שיחה 22:48, 23 במרץ 2015 (IST)

בכל אופן אני חושב שצריך ליישר קו עם מה שמקובל בעולם הכימיה (קצת משונה שבויקי אנגלית זה מקוטלג כך ובויקי העברית זה מקוטלג כך. אע"פ שזה הבדל טרמינולוגי בכל אופן זה מבלבל את הסטודנט הקטן שלא מבין שמדובר בהבדל כזה). מישהו שבא מתוך העולם הזה יכול לדעת מה מקובל. אני בסך הכול סטודנט בהתחלה ולכן אשאיר את זה לטובים ממני בתחום. ושוב תודה על ההתייחסות. 213.57.103.203 23:39, 23 במרץ 2015 (IST)

תראה, אני כימאי, ואין לי מושג מה מקובל יותר - כי זו פשוט לא שאלה שמעסיקה מישהו בתחום... בהצלחה בלימודים. עופר קדם - שיחה 23:41, 23 במרץ 2015 (IST)