ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 277

דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
11	12	13	14	15	16	17	18	19	20
21	22	23	24	25	26	27	28	29	30
31	32	33	34	35	36	37	38	39	40
41	42	43	44	45	46	47	48	49	50
51	52	53	54	55	56	57	58	59	60
61	62	63	64	65	66	67	68	69	70
71	72	73	74	75	76	77	78	79	80
81	82	83	84	85	86	87	88	89	90
91	92	93	94	95	96	97	98	99	100
101	102	103	104	105	106	107	108	109	110
111	112	113	114	115	116	117	118	119	120
121	122	123	124	125	126	127	128	129	130
131	132	133	134	135	136	137	138	139	140
141	142	143	144	145	146	147	148	149	150
151	152	153	154	155	156	157	158	159	160
161	162	163	164	165	166	167	168	169	170
171	172	173	174	175	176	177	178	179	180
181	182	183	184	185	186	187	188	189	190
191	192	193	194	195	196	197	198	199	200
201	202	203	204	205	206	207	208	209	210
211	212	213	214	215	216	217	218	219	220
221	222	223	224	225	226	227	228	229	230
231	232	233	234	235	236	237	238	239	240
241	242	243	244	245	246	247	248	249	250
251	252	253	254	255	256	257	258	259	260
261	262	263	264	265	266	267	268	269	270
271	272	273	274	275	276	277	278	279	280
281	282	283	284	285	286	287	288	289	290
291	292	293	294	295	296	297	298	299	300
301	302	303	304	305	306	307	308	309	310
311	312	313	314	315	316	317	318	319	320
321	322	323	324	325	326	327	328	329	330
331	332	333	334	335	336	337	338	339	340
ארכיון מתמטיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פיזיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון ביולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פסיכולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

כיוון ההגה בנהיגה

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 277/מצב לאן צריך בדיוק לכוון את ההגה? חשבתי בהתחלה אולי שהנקודות על ההגה שמספרן 3 ו-9 בשעון בנסיעה בקו ישר צריכות להיות מאונכות תמיד לכיוון התנועה. ולכן בסיבוב הן יפנו לעבר מרכז המעגל, אבל נראה לי שזה לא נכון...185.32.176.233 17:14, 9 בפברואר 2018 (IST)

זה באמת לא נכון. במכוניות שונות יש יחסים שונים לגמרי בין שיעור סיבוב ההגה לחדות הפנייה. במכוניות ספורט היחס נמוך מאד - מקבלים פנייה חדה עם סיבוב קטן יחסית של ההגה. אין יחס קבוע מהסוג שחשבת בתחילה שקיים. אילן שמעוני - שיחה 21:25, 9 בפברואר 2018 (IST)

ומה אם מניחים שיש בדיוק x סיבובים של ההגה לכל כיוון? למשל, ברכב שלי יש 1.5 סיבובים לכל כיוון. שזה סה"כ 3 סיבובים של ההגה מצד לצד. אם נניח זאת אז לדעתי יש כיוון קבוע כפונקציה של x.37.142.171.65 09:57, 10 בפברואר 2018 (IST)

ברור שפונקציה קיימת, אבל היא לא כזו פשוטה. גם זווית ההיגוי המקסימלית צריכה לבוא בחשבון, מן הסתם הפונקציה תכלול גם טריגונומטריה ולא תהיה משהו לינארי ופשוט. אילן שמעוני - שיחה 13:02, 10 בפברואר 2018 (IST)

מה זה half-and-half בנושא מוצרי חלב?

יש ביטוי באנגלית half-and-half, שמדבר על מוצר חלב. מה זה? 213.55.211.54 21:31, 9 בפברואר 2018 (IST)

חיפוש ברשת מגלה שמדובר בתערובת 50% חלב 50% שמנת רזה, בתוצאה יש כ-11% שומן. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 22:57, 9 בפברואר 2018 (IST)

Half and half. חזרתי • ∞ • שיחה 23:06, 9 בפברואר 2018 (IST)

מדוע ליהודים, למוסלמים ולנוצרים יש "סופי שבוע" (ימי מנוחה) שונים?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 277/מצב מדוע ליהודים, למוסלמים ולנוצרים יש "סופי שבוע" (ימי מנוחה) שונים? אם מסתכלים על היהודים הרי שהם מתבססים על הפסוק "ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אתו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות" (בראשית ב, 2) אבל כשמסתכלים על הנוצרים ששובתים ממלאכה בימי ראשון או על מוסלמים בימי שישי, מעניין מאוד על איזה פסוק בתנ"ך או בקוראן (בהתאמה) הם מתבססים? 185.191.178.183 23:10, 9 בפברואר 2018 (IST)

יום ראשון#יום ראשון בנצרות. חזרתי • ∞ • שיחה 23:27, 9 בפברואר 2018 (IST)

הקוראן סורה 62 פסוק 9 (תרגום רקנדורף): "אתם המאמינים! בהקראכם להתפלל ביום הקהל, חושו להזכיר את שם ד' ועזבו את עסקיכם! זה טוב לכם, אם אתם יודעים!" חזרתי • ∞ • שיחה 23:36, 9 בפברואר 2018 (IST)

האם יהודים שפכו דם בהיסטוריה כדי להפוך נוצרים או מוסלמים ליהודים?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 277/מצב בהיסטוריה קיימים פשעי המרה חמורים שביצעו נוצרים ומוסלמים, כלומר מסעות צלב, וכן מסעות שמוחמד או מוסלמים אחרים ביצעו כדי להפוך יהודים ונוצרים למוסלמים. היכן בהיסטוריה אפשר למצוא שיהודים ביצעו פשע כזה אם בכלל? 185.191.178.183 12:50, 10 בפברואר 2018 (IST)

בהיסטוריה העתיקה, כן. תחת שלטון החשמונאים האדומים גוירו בכוח. אילן שמעוני - שיחה 12:59, 10 בפברואר 2018 (IST)

אבל האדומים לא היו נוצרים. לי אישית לא זכור כרגע מקרה כזה. Tzafrir - שיחה 13:34, 10 בפברואר 2018 (IST)

מקרים נדירים של רדיפות מצד שליטים יהודים (אכן המקרים של שליטים יהודים בדתם היו נדירים ביותר) נגד הנוצרים מחוץ לתקופת ראשית הנצרות בארץ ישראל, היו ככל הנראה בעת מלכים ממוצא יהודי בתימן ובאתיופיה אבל אינני יודע אם היו אז גיורים כפויים.Ewan2 - שיחה 14:03, 10 בפברואר 2018 (IST) ראו יהדות תימן, יהודית המלכה וערכים קשורים.Ewan2 - שיחה 14:07, 10 בפברואר 2018 (IST)

אישית הייתי נזהר מהקביעה שהחשמונאים גיירו את האדומים בכפייה. היא כלל אינה פשוטה לפי חלק מהחוקרים. ראה כאן. (=מחקרו של אריה כשר, שהיה חוקר והיסטוריון בר סמכא לתקופה ההיא: "המאמר סוקר את ימי שלטונו של יוחנן הורקנוס ואת פעולותיו לגיור האדומים. מניתוח המחקר על הגיור עולה כי לא מדובר בגיור בכפייה אלא בהצטרפות של האדומים מרצון לעם היהודי והתהליך הגיע לסיומו בימי יוחנן הורקנוס. לדעת המחבר אין לקבל את העדות על גיור כפוי של היטורים בימי יהודה אריסטובולוס הראשון אלא על תהליך של התקרבות מרצון לחברה היהודית.") 185.191.178.183 15:33, 10 בפברואר 2018 (IST)

השאלה בעייתית, כי לכפות יכול רק בעל הכוח - הנצרות והאסלאם נוצרו אחרי שהיהודים איבדו את כוחם, לכן לא היו יכולים לכפות על נוצרים ועל מוסלמים. בתחילת הנצרות, כשהנוצרים באימפריה הרומית נקראו "היהודים החדשים", היהודים ה"ישנים", הציקו להם ככל יכולתם והלשינו עליהם לשלטונות הרומיים. בארץ, מקום בו שוב יש ליהודים כוח, מוכרת התופעה של הצקות לנוצרים (יריקות ברחוב, כתובות נאצה, שריפת דלתות) ולמוסלמים (מכות, נזקים לרכוש ואפילו רציחות). בברכה. ליש - שיחה 15:44, 10 בפברואר 2018 (IST)

אין בין לכל התופעות הנ"ל לבין גיור בכוח ולא כלום. יתירה מכך, היהדות המסורתית (זו שקיימת וזו שהייתה טרם תחילת תקופת הרפורמים)לא מכירה בגיורים שנעשו אפילו מרצון מפני פחד, או אינטרסים אחרים כמו נישואין וכדו' (רמב"ם הלכות איסורי ביאה ושולחן ערוך). כך ששנאת האחר עניינה לחוד והמרת דת בכוח עניינה לחוד. השאלה נסבה סביב המרות דת בכוח בהיסטוריה. ליהודים היו תקופות שבהם שלטו בישראל למשל. וגם על תקופות אלה שאלתי האם מוכרת תופעה של המרות דת בכוח. בינתיים הובאה דוגמה אחת (מהחשמונאים) שנתונה לוויכוח כפי שהראיתי ממקור אקדמי מכובד המפריך טענה זו. כל דיון אחר (למשל לגבי מקרים נקודתיים של יהודים מציקים לנוצרים או מוסלמים) בנוגע למה ששאלתי נחשב סטייה מהדיון ואינו מן העניין. 185.191.178.183 17:48, 10 בפברואר 2018 (IST)

למה לא תכתוב מראש: "אני רוצה שתענו לי שהיהודים טובים מהגויים, הם לא כופים גיור ואם בכל זאת יש עדויות לכך, הן לא נחשבות"? חבל על הזמן, זו לא שאלה, זו תעמולה. בברכה. ליש - שיחה 18:09, 10 בפברואר 2018 (IST)

ליש, בבקשה בלי אד הומינם. היה לנו די והותר מכך בתקופה האחרונה. אילן שמעוני - שיחה 18:16, 10 בפברואר 2018 (IST)

אילן, אד הומינם לא ייתכן נגד אלמוני. פרט לכך, אם תקרא את הערך, תבין שאין בדברי, גם אם היו מופנים לאדם מזוהה כלשהו, אף שמץ של אד הומינם. אם כבר, בפניה שלך אלי, יש שמץ של אד הומינם, אך איני מתרגש מכך, כי ניכר מדבריך, שלא היית מודע למשמעות הביטוי. בברכה. ליש - שיחה 18:22, 10 בפברואר 2018 (IST)

לפלוני, האמירה שהיהדות לא מכירה בגיור שונה מלבד הרפורמים אינה מדויקת. זאת מחלוקת תנאים שלא הוכרעה אף בתקופת התלמוד. להרחבה, חפש "גרי אריות" (מפחד) ו"גרי מרדכי ואסתר" (מאינטרסים זרים). כפי שניתן להבין מהשמות הללו, מדובר על גיורים קונקרטיים שהתקבלו ליהדות בתקופת התנ"ך (בניגוד לטענתך שהיהדות לא מכירה בכך), ומחלוקת התנאים דנה בשאלה אם זה היה בסדר. ואגב גיורים בתנ"ך - כדאי להזכיר גם את הגיור של רות שהתגיירה מאהבתה את נעמי, כלשון הפסוק "ותרא כי מתאמצת היא (רות) ללכת איתה (עם נעמי)", כלומר גם זה מאינטרסים זרים. 185.32.176.239 19:44, 10 בפברואר 2018 (IST)

ועוד משהו - יש גם את החלק שכאשר יהודים כובשים מקום, ההלכה מחייבת אותם (מדאורייתא) לדרוש מתושבי המקום לקיים שבע מצוות בני נוח (הכוללות גם דברים בין אדם למקום, כגון איסור עבודה זרה וברכת השם, וכמובן גם איסורים על הומואים). ואם תושבי המקום שנכבש לא מסכימים, יש להורגם. 19:47, 10 בפברואר 2018 (IST)

ליש, לבקשתך אומר שאני רוצה מאוד שלא יימצא זכר לגיור בכפייה בהיסטוריה, אבל מצד שני אהיה מוכרח לקבל עובדות ולא להתכחש אליהן. אין בין מה שאני רוצה לבין העובדות שיוצגו בפניי ולא כלום. אקבל את האמת גם אם היא ממש לא תמצא חן בעיני. אני מבטיח. תודה למגינים בעדי מפני הכעס.

למשיב האחרון מעליי, למיטב הבנתי וקריאתי, היהדות אינה מכירה לכתחילה בגיור לשם אינטרס או מפחד. זה לכאורה מוסכם לכל הדעות. המחלוקת שעליה אתה מדבר עוסקת בשאלת הגיור בדיעבד, שבמקרה הזה כפי שכתבת יש דעות שמקבלות גיור כזה ויש דעות שלא. אשמח אם תראה לי דעה אחת (וגם כזו הדחויה להלכה) שמכירה בגיור כזה לכתחילה. יוצא מכך לעניינינו שללכת ולגייר בכפייה לכל הדעות קיים איסור, ורק השאלה היא מה קורה במצב שהם מעצמם ("גירי אריות") פחדו והתגיירו ובסוף התברר שהגיור הזה לא אהיה מאהבת אלוהים אלא מפחד ממנו, או מפני אינטרס כזה או אחר. לגבי הראיה מרות, לצערי לא הצלחתי להבין איך מוסק משם שמדובר באינטרס מהפסוק "ותרא כי מתאמצת ללכת איתה". כאשר יהודים כובשים מקום ההלכה מחייבת אותם בשבע מצוות בני נוח (לא לרצוח, לא לגנוב או לגזול וכו') ולא בגיור. אין שם שום דבר המחייב אותם לקיים מצוות כיהודים. יתירה מכך, אשמח ללמוד היכן היה דבר כזה בהיסטוריה מלבד העובדה שכלל לא ברור שזו מצוות תורה (כפי שהצגת בהחלטיות) ולא מצוות חכמים, שאז הרלבנטיות של המצווה הזאת עדיין לא יכלה לבוא לידי מימוש מעת פסיקתה על ידי החכמים שכבר היו תחת שלטונות אחרים. 185.191.178.183 22:52, 10 בפברואר 2018 (IST)

שבע מצוות בני נוח בדגש על איסור עבודה זרה. מה זה אם לא כפיה של עובדי דתות פגניות?

ויאמר אליהו להם תפשו את נביאי הבעל איש אל ימלט מהם ויתפשום ויורדם אליהו אל נחל קישון וישחטם שם

אזכיר גם את ספר תורת המלך

ומענין לענין באותו ענין, במה טובה השמדת תינוקות בני יום העמלקיים שעשה שאול המלך מג'נוסייד ? גם גבעונים ש... לא רצו להשמד נחשבים למעמד נחות. גירוש ספרד? הרב הראשי הספרדי: אסור לגויים לגור בארץ ישראל בדרשתו השבועית טען הרב יוסף כי מקור האיסור בהלכה, וכי שלטון תקיף יותר היה שולח אותם לסעודיה. 147.235.8.61 23:07, 11 בפברואר 2018 (IST)

זה לא קשור לגיור בכפייה. אילן שמעוני - שיחה 06:34, 12 בפברואר 2018 (IST)

לאלמוני (147.235.8.61), דבריך הם ביקורת נוקבת והשוואה בין מעשי הרג (או רצון כזה לכאורה) נקודתיים של יהודים לעמים אחרים (על ההשוואות בין גירוש ספרד שבוצע בפועל לבין דבריו של יצחק יוסף, וכן בין ההרג התנ"כי לבין גירוש ספרד וההרג שבוצע שם ושמתועד על פי כל אמת מידה היסטוריונית, יש מה לפקפק, שהרי מן הסתם אתה לא מאמין בסיפורי התנ"ך וממילא ההרג שתיארת מצד היהודים, לא היה מעולם). בכל אופן, ניכר כי דברים אלה נאמרים בכאב, אך אין בינם ובין השאלה בפוסט ולא כלום. בכל המעשים או התיאוריות שהזכרת לא קיים קשר לגיור בכפייה. 185.191.178.183 15:13, 12 בפברואר 2018 (IST)

בהלכה היהודית, עבד כנעני (או שפחה כנענית, המקבילה הנשית) הוא גוי שנמכר ליהודי לעבדות. במהלך הקנייתו ליהודי, העבד עובר גיור חלקי, הכולל מילה וטבילה, ולאחריהם הוא חייב בכל מצווה בה מחויבת אשה, ואף זוכה לאכול תרומה וחלה אם בעליו הוא כהן. מעמד העבד והשפחה הכנענית הוא מעמד ביניים בין גוי ליהודי (לדוגמה, עבד כנעני אינו יכול לישא יהודיה), אך אם העבד או השפחה משתחררים מעבדותם, הם הופכים ליהודים גמורים.

שוב, גם כאן אין קשר לגיור בכפייה. נהפוך הוא. במקרה של עבד כנעני (=עבד לא יהודי) נאסר לגיירו בכפייה. אצטט מהתלמוד (שאגב נפסק להלכה): "לקח עבד גדול מן העכו"ם ולא רצה העבד למול מגלגלין עמו כל שנים עשר חדש, יתר על כן אסור לקיימו כשהוא ערל, אלא חוזר ומוכרו לעכו"ם" (תלמוד בבלי, יבמות מח:). כלומר, יהודי שקנה עבד בזמן ההוא והעבד סירב לברית מילה (=מסרב לגיור), אסור לעשות לו בכוח אלא ממתינים 12 חודשים לראות אם הוא משנה את דעתו ואם לא, מוכרים אותו בחזרה לאותו לא יהודי שמכר אותו. אם אפשר למול ובכך לגייר אותו בכפייה, מדוע אפוא יש להמתין 12 חודש לראות אם הוא משנה את דעתו?! ברור שגיור בכפייה לעבד כנעני כמוהו כמו למי שאינו עבד כנעני - הוא דבר אסור ביהדות. ראה גם ערך אשת יפת תואר. 185.191.178.183 19:07, 12 בפברואר 2018 (IST)

במקור האלוהות הייתה מקומית: לכל סביבה או עם היו אלים ואמונות משל עצמה. לכן גם אחרים שגרים עם בני העם מצטרפים אל בניו ומנהגיו. בהמשך נוצרה מצד אחד תפישה אוניברסלית של האל היהודי, ותפישה מתבדלת של העם היהודי (לדוגמה: איסור חיתון עם בני עמים אחרים). חוקי העבד הכנעני קדמו לכך. Tzafrir - שיחה 13:17, 13 בפברואר 2018 (IST)

האם הפרעה נפשית היא דבר מוחי או ביולוגי?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 277/מצב האם הפרעה נפשית היא דבר מובנה וכרוני או שזה כמו הפרעת אישיות?

יש הפרעות נפשיות אורגניות ויש הפרעות נפשיות שאינן אורגניות. הפרעה אורגנית משמעה הפרעה שמקורה במבנה ביולוגי ידוע (כמו למשל חוסר חלק מסוים במוח או פגם בו, או חוסר או עודף של חומר מסוים בגוף שמשפיע על המצב הנפשי - לדוגמה דופמין), והפרעה שאינה אורגנית משמעה שמקורה לא ידוע כביולוגי. 185.191.178.183 15:19, 12 בפברואר 2018 (IST)

אציין רק שמוח הוא איבר גוף לכל דבר. כל ש"דבר מוחי" פירושו ביולוגי. Corvus‏,(Nevermore)‏ 19:33, 13 בפברואר 2018 (IST)

הפרעת חרדה מוכללת

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 277/מצב האם אפשר לרפא לגמרי הפרעת חרדה מוכללת (anxiety disorder unspecified)?

הדבר תלוי בין השאר עד כמה נבדק המצב לעומק. הפרעות אורגניות - בלוטת התריס ואפילו רשרוש בלב ([1]). בנוסף ישנם עשרות סמים ותרופות, מהם בשימוש נפוץ מאד, שעשויים להיות הגורם.
גם במקרים שלא זוהה גורם אורגני או חיצוני, איזון תרופתי לרוב בר-השגה. אמנם הטיפול הוא סימפטומטי, אך עם תוצאות טובות די הצורך מדובר למעשה על חיים חופשיים מההפרעה. אילן שמעוני - שיחה 23:14, 12 בפברואר 2018 (IST)

הכנרת כמקור מים

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 277/מצב ר' משק המים והשפכים בישראל והכנרת. לפי מקורות מאתר מקורות בערך הראשון, הכנרת מספקת כרבע מהמים במשק הישראלי. הנתונים נכונים לשנת 2012. האם הם עדיין נכונים? Tzafrir - שיחה 16:05, 12 בפברואר 2018 (IST)

המצב השתנה - מאז הוספו מתקני התפלה והם הופעלו השנה בתפוקה מלאה. אחפש מהם המספרים המעודכנים. אילן שמעוני - שיחה 21:57, 12 בפברואר 2018 (IST)

על פי [2] הכינרת השנה ב-2016 סיפקה 2% בלבד מהצריכה הכוללת. אילן שמעוני - שיחה 22:00, 12 בפברואר 2018 (IST)

עדכנתי את הערך בהתאם, והוספתי על בעיית מליחות המים. אילן שמעוני - שיחה 22:31, 12 בפברואר 2018 (IST)

וביקשתי בפורום אי"ל נתונים מעודכנים. הערך משק המים והשפכים בישראל זקוק לעדכון מאסיבי. אילן שמעוני - שיחה 00:20, 13 בפברואר 2018 (IST)

ראיתי הבוקר ידיעה בהארץ (אין לי כרגע קישור) על דו״ח חדש בנושא של משרד איכות הסביבה. Tzafrir - שיחה 11:07, 13 בפברואר 2018 (IST)

האם היו מקרים בהם טייס בחיל האוויר נטש יותר ממטוס אחד?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 277/מצב חזרתי • ∞ • שיחה 19:32, 12 בפברואר 2018 (IST)

היו והיו... רק שלצערי אין לי כרגע מקור, אבל זכור לי סיפור על טייס עם מזל רע שהפך למרכז הנסיון בנטישות בחיל האוויר. ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 20:31, 12 בפברואר 2018 (IST)

מריו שקד Shannen - שיחה 06:07, 13 בפברואר 2018 (IST)

המקרה הראשון היה אזרחי, ולא מוזכרת נטישה; כך גם במקרה השלישי, שבו נהרג – לא מוזכרת נטישה. חזרתי • ∞ • שיחה 06:36, 13 בפברואר 2018 (IST)

חזרתי, שאלת על טייס בחיל אוויר, לא על טיסה בחיל אוויר וכך עניתי. אבל כאן אתה יכול לקרוא על יורם (הבן של בני פלד) שנטש פעמיים. Shannen - שיחה 12:25, 13 בפברואר 2018 (IST)

חזרתי, האם נענתה שאלתך? אילן שמעוני - שיחה 22:19, 17 בפברואר 2018 (IST)

כן, תודה רבה ל־Shannen. חזרתי • ∞ • שיחה 23:36, 17 בפברואר 2018 (IST)

שאלה בתחום הלינוקס: שירות חיצוני לקבל אימייל\מסרון אם אתר מסוים נפל (אינו מחזיר http status code 200 אחרי מעקב הפניות אם ישנן)

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 277/מצב שלום לכם. הקמתי סביבת שרת במכונת VPS שאני שוכר מחברת DigitalOcean. יש עליה כמה אתרים ולעתים אינני מבקר באיזה מהם באופן תמידי ולכן לא יכול לדעת אם חלילה קרה והוא נפל. ברצוני לקבל אימייל \ מסרון אם הוא נפל (על בסיס בדיקת http status code סופי) ואני מחפש איזה שהוא כלי או שירות ייעודי וחיצוני (חינמי) או אפילו איזה טוויק נחמד לכך. אני חושב שליצור ולתחזק קונפיגורציה רלוונטית בשרת ה SMTP הדיפולטיבי (Postfix) ואח"כ לתזמן בדיקת curl -l -L URL כרוונית (דרך crontab נניח) ולאחריה לשלוח אימייל מן השרת עצמו, יהיה טו מאץ' רק עבור מטרה זו, אם ישנם פתרונות קלילים יותר. לכן אני מעוניין בשירות חיצוני כל שהוא שייתן לי את הדיווח הזה. מישהו מכיר דרך לכך? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

יש לא מעט תוכנות שזהו יעודן בחיים. בעבר הרחוק הייתה Big Brother. בהמשך התפרסמה Nagios (וגם צאצאה Icinga. עוד תוכנה בתחום היא Zabbix. יש גם כל מיני שרותים בתחום. ר' גם w:Network monitoring‏. Tzafrir - שיחה 11:11, 13 בפברואר 2018 (IST)

תודה צפריר; אם אני לא טועה העפתי מבט על Nagios ומצאתי אותה על פניו כבדה מדי עבור המטרה הזו, בכך שיש לה עוד המון אפשרויות שאני לא יודע עד כמה אצטרך. אני מחפש משהו מאד מאד ייעודי. יש משהו שאתה ממליץ עליו מתוך אלה? תודה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

התרסקות ה-F16

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 277/מצב כמדמוני בתקרית האחרונה מטוסי חיל האוויר יצאו למשימה בשדה התעופה T-4, אך המטוס התרסק סמוך להרדוף. איך? אזור ההתרסקות נמצא בעומק ישראל. האם טילי הנ"מ נורו למרחק כה גדול? או שהמטוס המשיך לטוס אחרי שהטייסים נטשו? או שהוא גמע מרחקים לאחר שהופצץ באוויר ועד שהתרסק על הקרקע? בר 👻 שיחה 00:57, 13 בפברואר 2018 (IST)

את התקיפה ביצעו שתי רביעיות של מטוסי F-16I סופה שטסו בשמי הגליל, ושיגרו חימוש מדויק למרחק של כ-300 ק"מ.במהלך התקיפה נורו לעבר המטוסים הישראלים למעלה מ-20 טילי נ"מ (בהם טילי S-200, בקוד נאט"ו: SA-5) על ידי צבא סוריה, ואלה גרמו להפעלת אזעקות ברמת הגולן (שרידים של טילי נ"מ אחדים נפלו בשטח ישראל).[14] אחד המטוסים התוקפים נפגע מטיל נ"מ מעל שטח ישראל[15] והתרסק ליד קיבוץ הרדוף.

בר, האם נענתה שאלתך?

הבונד

― הועבר לדף שיחה:הבונד

מי הפראייר שנותן לקאר שולץ עשרות מיליוני שקלים בחודש?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 277/מצב למה שמר שולץ כמנכ"ל טבע ירוויח עשרות מיליוני שקלים בחודש? לא עדיף לחברה שמשלמת לו את הכסף להוציא את זה על דברים אחרים שנוגעים לתפעול\מחקר\הגדלת רווחים? אולי חל כאן הדין של "קח מיליונים ותייצר לנו מיליארדים" אבל גם אז משהו פה קצת מוזר לי בתור לא-מומחה בתחום המכונה "מדעי הכלכלה". תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לפי דה מארקר: „עלות שכרו של קאר שולץ, המנכ"ל החדש של טבע, הגיעה ל–17 מיליון דולר ב–2017. עלות שכרו של שולץ, שנכנס לתפקידו בראשית נובמבר, כוללת שכר של 333 אלף דולר, מענק הוני במניות חסומות של 14 מיליון דולר ומענק הוני באופציות של 2 מיליון דולר״. כלומר: הוא קיבל משהו ששווה המון כסף, אבל עיקרו מניות ואופציות לרכישת מניות. אין לי מושג מהן מניות חסומות, אבל די ברור לי שאם הוא מוכר מניות של טבע בזמן הקרוב, הוא אומר לכל העולם שהוא לא מאמין בחברה שהוא מנהל, ולכן הוא לא יעשה את זה. אז אותם „פראיירים״ נתנו לו סוגי רכוש שיהיו שווים יותר כסף אם חברת טבע תתאושש. Tzafrir - שיחה 13:13, 13 בפברואר 2018 (IST)

מניות חסומות הן מניות שלא ניתן למכור למשך פרק זמן מסוים. פרט לכך הן מניות לכל דבר ומקנות דיבידנדים, רשות להשתתף בהצבעות של בעלי המניות הרגילות וכד'. בברכה, Easy n - שיחה 15:11, 13 בפברואר 2018 (IST)

פעילות מבצעית עם כומתות

שמתי לב לכך שלפעמים יש צילומים של חיילים ישראלים בשטחים כשהם חמושים ועם אפוד, כשעל ראשם יש כומתה במקום קסדה. מה הסיבה לכך? שואל השאלות - שיחה 19:29, 13 בפברואר 2018 (IST)

מדובר על חיילים או שוטרי מג"ב? בר 👻 שיחה 18:36, 16 בפברואר 2018 (IST)

הכומתה היא כמובן לא במקום קסדה אלא במקום כלום. כשצריך קסדה חובשים אותה. אני לא יודע מה פקודות המטכ"ל בנושא, אבל בשמירות בש"ג מקובל היה שצריך לשים כומתה על הראש, ואני יודע שצנחנים שמים את הכומתה כשהם בתעסוקה מבצעית באיו"ש (או לפחות בחברון). וכמובן בטקסים. אפק - שיחה 11:25, 19 בפברואר 2018 (IST)

כתבתי בשאלה את כל הפרטים ששאלתם אותי בחזרה: חיילים, בשטחים. אני מדבר על התמונה הזאת. למה החיילים נמצאים בשטח ללא קסדות? שואל השאלות - שיחה 12:33, 19 בפברואר 2018 (IST)

חידון של"ח

היי לכם... אז אני בחידון של"ח ארצי, ויש שם חידה ממש קשה שאף אחד בסביבתי לא מצליח לפתור. אולי תצליחו אתם...

ויצמן שושבין חשוב לניצחון,
מוקד ההצלחה באור הראשון.
לא יאומן כי נכתב וסופר,
על איזה ספר מדובר.

סרטון מצורף לחידה אופק ~ בואו נדבר ~ טובים השניים מהאחד 20:53, 13 בפברואר 2018 (IST)

כל הרמזים מוליכים למבצע מוקד וספרו של ויצמן "הקרב על השלום". עוזי ו. - שיחה 21:38, 13 בפברואר 2018 (IST)

זה לא זה. יש רמז נוסף, המילה "בירה". אופק ~ בואו נדבר ~ טובים השניים מהאחד 21:44, 13 בפברואר 2018 (IST)

צבע ביצים

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 277/מצב היי הרבה זמן אני עם השאלה הזו מה ההבדל בין ביצים חומות לביצים לבנות שמעתי שאומרים בגלל האוכל שלהם או בגלל צבע הנוצות שלהם או בגלל אם היו עם זכר או לא ועדיין אני מסופק מה הוא ההסבר האמיתי משום שבד"כ לביצים החומות יש הרבה יותר דם מאשר לביצים לבנות א"כ איך צבע הביצה משפיע ג"כ על כמות הדם ? תודה

צבע קליפת הביצה תלוי בזן התרנגולת המטילה. בד"כ תרנגולות עם תנוך אוזן לבן מטילות ביצים לבנות, ואלה עם תנוך אדום מטילות ביצים חומות. אין כול משמעות תזונתית או בריאותית לצבע הקליפה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בחיי, בהתחלה חשבתי שמדובר בהלצה, אבל בבדיקה הסתבר שהאלמוני דייק לגמרי. אילן שמעוני - שיחה 16:51, 15 בפברואר 2018 (IST)

כשהייתי קטן אמרו לי, שזה קשור למידת ההיגינה של התרנגולת .

קוסטנטיפול קונסטנטינופול

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 277/מצב בחיפוש בגוגל עולה שהראשון הוא איזמיר ולכן הוספתי דף הפניה לערך. נראה לי שישנה טעות במקורות ההם, ובעצם זה אותה עיר קונסטנטינופול שהיא קושטא. ?אבי84 - שיחה 23:55, 14 בפברואר 2018 (IST)

לא. קונסנטינופול קיבלה שם חדש, איסטנבול, עם הכיבוש הטורקי. למיטב ידיעתי גם השם קושטא מתייחס לאותה עיר. איזמיר היא עיר אחרת, דרומית יותר והכי חשוב - לא שולטת על מיצר הדרדנלים. אילן שמעוני - שיחה 23:04, 15 בפברואר 2018 (IST)

עכשיו אני רואה שהחמצתי את האיות השונה וסברתי בטעות שמדובר באותו שם. מבדיקה שטחית נראה שצדקת וההפנייה שעשית במקומה. אילן שמעוני - שיחה 23:07, 15 בפברואר 2018 (IST)

תודה, אילןאבי84 - שיחה 10:22, 16 בפברואר 2018 (IST)

קושטא, קונסטנטינופול, ביזנץ ואיסטנבול הם שמות שונים של אותה עיר. קוסטנטיפול נראה כשגיאת כתיב. בברכה. ליש - שיחה 16:59, 16 בפברואר 2018 (IST)

אבי84, ליש צודק. בדיקה בהיסטוריה של איזמיר אמנם מעלה שמות נוספים, אבל אף אחד מהם אינו קוסטנטיפול. אילן שמעוני - שיחה 01:48, 17 בפברואר 2018 (IST)

חיפוש משקה

אני חפש משקה, או נוזל אכיל שצבעו אדום, והוא בעל צפיפות מעט יותר גובהה ממיץ תפוזים. עדיפות לטעם חמוץ מתוק. השאלה יכולה להישמע מוזר, אבל אני מנסה להכין קוקטייל קלאסי טקילה sunrise והגרדנין שהכנתי ממיץ רימונים טבעי+סוכר יצא סמיך מדי ולא מתערבב עם מיץ התפוזים בכלל (יוצא שכבות נפרדות). ערבוב של גרדנין ביתי עם מים יוצר צפיפות נמוכה מדי שמתערבבת כולה עם מיץ התפוזים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST), 15/2/2018

אין מצב ביניים בין המקור שאינו מתערבב למהול שמתערבב לגמרי? כל תוספת מים מביאה לערבוב מוחלט? אני לא מומחה (למעט שאי אז הכנתי גרנדין ביתי) אבל נראה לי מוזר שתוספת קטנה של מים לא תיצור מצב ביניים שהוא מה שאתה מחפש. אילן שמעוני - שיחה 16:49, 15 בפברואר 2018 (IST)

או דובדבנים, או שתפסיק לשים סוכר. • בקרה וייעוץ • שיחה • ל' בשבט ה'תשע"ח • 16:51, 15 בפברואר 2018 (IST)

מה מקור השם של החמציץ הנטוי?

השם העברי חמציץ נטוי והשם המדעי Oxalis pes-caprae. זה ברור מאיפה באו השמות "חמציץ" ו-Oxalis (בשל החומצה האוקסלית שבתוך החמציץ) אך מאין בא שם המין pes-caprae (בלטינית: "רגל עז") ושם המין העברי "נטוי"? ‏MathKnight ✡ (שיחה) 15:43, 15 בפברואר 2018 (IST)

זה נקבע ע"י האקדמיה בשנת 2003. לא מצאתי נימוק לשם. אפשר לפנות אליהם בשאלה. אילן שמעוני - שיחה 16:47, 15 בפברואר 2018 (IST)

השם "חמציץ נטוי" מוכר לי הרבה לפני 2003. חזרתי • ∞ • שיחה 17:54, 15 בפברואר 2018 (IST)

אולי האקדמיה רק אישררה משהו שהיה קיים לפני כן? אינני יודע. אילן שמעוני - שיחה 19:24, 15 בפברואר 2018 (IST)

השם "חמציץ נטוי" הופיע כבר באנציקלופדיית החי והצומח של ארץ ישראל שפורסמה בשנות ה-80 של המאה ה-20. ‏MathKnight ✡ (שיחה) 21:20, 15 בפברואר 2018 (IST)

בנייתה של מכונת זמן למסע בזמן קדימה

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 277/מצב אם על פי תורת היחסות הכללית ניתן לנסוע בזמן קדימה על ידי הימצאות בגוף עם כוח משיכה הדומה לזה של כדור הארץ נניח אך מסתו גדולה משמעותית משל כדור הארץ או לחלופין על ידי תנועה מהירה מספיק במרחב, אז ברצוני לשאול את זה:

האם ניסו לבנות (או שבונים כעת) מעין מתקן עם כבידה עצומה (שניתן לשלוט עליה מבחוץ, בהנחה ושליטה כזו אפשרית) שבן אדם יעמוד עליו, או מתקן אחר שינוע במהירות רבה קדימה ואחורה (ויהיה מוקף חומות חזקות מספיק למנוע מצב שבו הוא מתנתק ממקומו ועף ונתקל במשהו וגורם אסון)? מה האתגרים העיקריים בבניית מבנים אלה?

סליחה אם לא דייקתי במשהו, נא לא לתקוף אותי על כך. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כבידה עצומה מחייבת מסה עצומה. בסדר גודל של שמש וחצי. איך אתה מציע לבנות דבר כזה? אילן שמעוני - שיחה 21:59, 15 בפברואר 2018 (IST)

אני אישית לא. חשבתי שאולי זה אפשרי על ידי טכנולוגיה (סביר תאורטית גרידא) של דחיסות רבה. 176.12.216.83 23:33, 15 בפברואר 2018 (IST)

זה הרחק מעבר ליכולת הטכנולוגית שלנו. תאורטית יכולים להיות חורים שחורים זעירים (וגם הם הרחק מעבר ליכולת הטכנולוגית שלנו) אבל ספגטיפיקציה הופכת אותם למלכודת מוות. על מנת שתוכל להשתמש במאסה גדולה לדילוג קדימה בזמן אתה חייב לדאוג לשני דברים: א. המאסה גדולה דייה על מנת שכוחות הגיאות לא ישסעו לגזרים את האסטרונאוטים והרכב שלהם. ב. לרכב יש די והותר עוצמה לנתק אותם משדה הכבידה. כך שתאורטית - הרעיון שלך נכון. מעשית - לגמרי לא. אילן שמעוני - שיחה 23:45, 15 בפברואר 2018 (IST)

ומה לגבי מתקן שאין לו דחיסות גבוהה כלל, מעין חדר שנע קדימה ואחורה במהירות מטורפת ומוקף חומות חזקות מספיק למנוע אסון במקרה ניתוק? זה נשמע לי כמו משהו הרבה יותר פשוט לבנייה ממתקן כבידה ע"י דחיסות חומר קיצונית? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

גם כאן - אפשרי תאורטית, בלתי אפשרי מעשית: א. צריך שהתנועה תהייה במהירות קרובה למהירות האור. אין לנו שום דרך לעשות משהו שבכלל מתקרב לזה. ב. בתאוצות כאלה אין אף חומר שיעמוד ולא יתפרק. ג. גם אם היה, התאוצה הייתה מועכת לעיסה כל אדם שהיה בפנים.
דרך הרבה יותר פשוטה והרבה יותר קרובה לאפשרויות הטכנולוגיה שלנו, אם כי אנחנו עדיין לא שם, היא להרדים אדם, להביאו למצב היפותרמיה בשליטה (כפי שעושים בכמה ניתוחי לב) וכך להשאיר אותו במין "שנת חורף" בו ההזדקנות שלו מואטת במידה רבה והוא שקוע בשינה. אני מניח שעוד כמה עשרות שנים זה כבר יהיה בגדר האפשרי. אילן שמעוני - שיחה 09:29, 16 בפברואר 2018 (IST)

אילן, לגבי המשפט "גם אם היה, התאוצה הייתה מועכת", מה זאת אומרת? למה כאשר אדם טס במהירות האור בחלל ריק בלי להיתקע בשום עצם (סלע\לוויין) אזי תאורטית לא יקרה לו כלום אבל במתקן כזה בכדור הארץ הוא ימות? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אפשר להגיע למהירות עצומה בקו ישר גם תחת תאוצה מתונה, אבל כשאתה שולח את הכרונונאוט שלך להתרוצץ במהירות קרובה למהירות האור סביב כדור הארץ, הוא יהיה מוכרח לסבול תאוצה מעגלית של מליארד וחצי g. זה לא טוב לחוליות הגב. עוזי ו. - שיחה 14:13, 16 בפברואר 2018 (IST)

למה תאוצה מעגלית כזו סביב כדור הארץ רעה לחוליות הגב? תודה ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

זוכר בילדותך, כשהסתובבת על קרוסלה, חשת כוח שתולש אותך החוצה מהקרוסלה? זו התאוצה המעגלית (ליתר דיוק, כוח התגובה לה). עכשיו חשוב שהקרוסלה הייתה מסתובבת כמה מליארדי סיבובים בשנייה. אילן שמעוני - שיחה 17:33, 16 בפברואר 2018 (IST)

ההערה של עוזי הייתה כמובן הלצה. בתאוצה כזו אתה תמעך לעיסה, גם העצמות יתפוררו לאבק. אילן שמעוני - שיחה 17:38, 16 בפברואר 2018 (IST)

אין כאן קשר הכרחי אליי או אל כל אדם אחר, אבל כשאני מדמיין מצב שבו אדם יושב בתוך מתקן שמסותבב במקומו כאשר האדם מקובע היטב למתקן, אני יכול להבין שהמתקן חייב להיות מקובע היטב היטב לפלנטה שעליה הוא נבנה; יסודות חייבים להיות מספיק עמוקים והוא חייב להחזיק את הגוף המסתובב בלי שהגוף המסתובב יתנתק ממנו ויקרע את יסודותיו; כמובן שצריכה להיות מעורבת כאן בנייה מחומרים עיתדוניים, חזקים הרבה מיהלומים אני מניח, שהקשרים הכימיים שלהם לא יתנתקו מ-2 מיליארד סיבובים לשנייה של הגוף המסתובב, אבל אני עדיין לא מבין למה כשהאדם שנמצא בתוך הגוף המסתובב של המבנה ייפגע בעצמו אם הכל הולך כשורה. אני באמת מפספס את זה ואם יש ערך ספציפי שעליי לקרוא בכדי להבין את זה, אז אשמח לנסות. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אגב, אם אני מבין נכון, מבנה בעל גוף מסתובב עדיף, מבחינה תאורטית, על מבנה בעל גוף הנע קדימה ואחורה, גם כי בשניהם האדם יכול לנוע במרחב את אותה כמות מרחק (נניח, שנת אור אחת) וגם כי אמור להיות כביכול קל ובטיחותי יותר לבנות אותו מאותם חומרים עתידוניים תאורטיים. או שאני טועה והסתובבות בתוך מבנה דמוי קרוסלה אינה תנועה למרחק במרחב, בניגוד לניעה קדיה ולכן פיתרון מעגלי חייב להיות מסלולי ולא קרוסלי (כלומר מסלולי ממקום למקום ולא במקום אחד). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני לא מדבר על המבנה עצמו (אם כי אין שום חומר מוכר שיצליח לעמוד בעומס כזה). אני מדבר על מה שיקרה עם האדם שבתוך המבנה. הוא ימעך כנגד הקיר החיצוני בכוח אדיר, כמו שעל קרוסלה הרגשת כוח שזורק אותך החוצה מהקורסלה. אילן שמעוני - שיחה 21:00, 16 בפברואר 2018 (IST)

אתה מניח שהייתי על קרוסלה בעברי אך לדעתי אין זה נכון; אין כאן קשר ספציפי אליי; אפשר לדבר על כל אדם אחר או על העיקרון בכללותו. לעניין, אם אדם (או כל ישות טבעית מכדור הארץ) יימעך בהיותו בתוך מתקן הנע קדימה או אחורה, או הנע כקרוסלה סופר מהירה, ואם זה גם אמור לקרות בתוך חללית הנעה שנת אור במהירות האור (כך הבנתי) בין באופן ישר לחלוטין ובין במסלול מעגלי, אז בפועל לא ניתן בכלל לטייל בזמן דרך ניעה במהירות מופרזת. לא כך? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בתנועה באותה מהירות בקו ישר אין בכלל תאוצה, מה שאומר שלא יפעל כוח על מי שבפנים. לעומת זאת בתנועה מעגלית כיוון התנועה כל הזמן משתנה, מה שאומר שיש תאוצה ולכן גם מופעל כוח.
באמת שהדבר שיבהיר לך את זה באופן הטוב ביותר הוא פשוט לעלות על קרוסלה ולהסתובב. תשים לב שגם אם הקרוסלה מסתובבת במהירות קבועה עדיין פועל עליך כוח - אתה חייב להחזיק את הידיות בכוח על מנת שלא ליפול, והכוח הזה גדול יותר ככל שמהירות הסיבוב גדולה יותר. ביצוע הניסוי הפשוט והקל הזה יחסוך את כל נסיונות ההבהרה הפיזיקליים פה. אילן שמעוני - שיחה 17:40, 17 בפברואר 2018 (IST)

אלא אם... ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אגב, חזרת כמה פעמים לנקודה זה לאו דווקא אני. זה לגמרי לא משנה. חוקי הפיזיקה פועלים באופן זהה על כל גוף בעל מאסה. אם אתה תמעך שם גם כל אחד אחר ימעך שם. אילן שמעוני - שיחה 17:47, 17 בפברואר 2018 (IST)

חזרתי על כך פעמיים להדגיש שאין טעם לשער על עברי ולהביא אותי כדוגמה. סופית אני מבין מדבריך שלא משנה איך נסתכל על זה, אדם שיהיה בתוך רכב שנע במהירות האור, נניח שנת אור (אם כי אולי המרחק לא באמת משנה) פשוט יימעך ויתפורר למוות בגלל שגופו לא יעמוד בתאוצה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

פתרון לדילוג קדימה בזמן סביר יותר להמצא בעתיד אם יצליחו "להקפיא" את פעילות הגוף והתבלותו ולשמור את האדם בתרדמה לזמן קצוב מספיק ארוך. נראה אתכם מוצאים דרך לנוע חזרה בזמן. שנילי - שיחה 14:09, 17 בפברואר 2018 (IST)

האמת היא שיש כנראה פתרון תאורטי למסע אחורה בזמן, אלא שהוא דורש בניית גליל באורך אינסופי וסיחרור שלו ממש מהר, לא משהו שניתן לביצוע אפילו עם טכנולוגיות של מדע בדיוני. אילן שמעוני - שיחה 21:10, 17 בפברואר 2018 (IST)

אחרי שהובהר מדוע הרעיונות של האלמוני לא ישימים, אפשר להביט על מה כן אפשרי - לא היום, כנראה שגם לא עוד מאה שנה, אבל אפשרי.
דבר אחד שבברור אפשרי הוא טיסה בקו ישר. ככה אין בעייה של תאוצה מעגלית. בנוסף, התאוצה של החללית חייבת להיות מתונה כך שלא תהרוג את הנוסע.
במצב כזה אחרי שהאסטרונאוט המסכן ימדוד תשע שנים של מסע הוא יגיע קרוב מאד למהירות האור. כשיגיע למצב הזה על כל חצי שעה שהוא ימדוד, בכדור הארץ תעבור שנה שלמה. מה יעשה האסטרונאוט בחללית סגורה תשע שנים זו שאלה אחרת. כדאי מאד שיהיו כמה אסטרונאוטים, אחרת הוא ישתגע מבדידות.
במהלך הזמן שהחללי מאיצה עד שתגיעה למצב של חצי שעה זמן חללית = שנה בזמן כדור הארץ, יעברו בכדור הארץ כ-14,000 שנים. לא רע בשביל מסע קדימה בזמן!
אני חושב (לא חישבתי) שאפשר לעשות את המסע הזה במסלול מעגלי שיכלול רק הקפה אחת של המעגל. בלי לבדוק, נראה לי שהתאוצה המעגלית תהיה מספיק קטנה על מנת שלא יהיה נזק לאסטרונאוט. הקוטר של המעגל הזה יהיה עצום - למעלה מ-4,000 שנות אור.
איזה כוח צריך שיהיה למנועי החללית על מנת לאפשר את זה? פה התעצלתי, אבל ברור שמדובר במאות אלפי מגהטון כלומר בכוח גדול פי 100,000 מכל העוצמה של הנשק הגרעיני שיש עכשיו בכדור הארץ.
ועכשיו, אחרי ששעשעתי אותך במספרים המטורפים האלה, בהצלחה עם המסע קדימה בזמן אילן שמעוני - שיחה 08:44, 18 בפברואר 2018 (IST)

אילן, שאלה אחרונה בנושא - במתקן תאורטי העשוי מחומר חזק מספיק תאורטית שנע קדימה ואחורה מליארד פעמים ובתוכו אדם, שם אני מניח שאין תאוצה מעגלית, אז איך נקראת התאוצה שתהרוג אדם שבתוך מתקן כזה? תודה ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תאוצה קווית'. אילן שמעוני - שיחה 13:16, 18 בפברואר 2018 (IST)

מה זה minimum amount due?

בהקשר של בנקים וכרטיס אשראי. מה זה minimum amount due? כבר עשיתי גוגל, אני עדיין לא מבין. 213.55.184.158 21:58, 15 בפברואר 2018 (IST)

תשלום חלקי על מנת להמנע מקנס על איחור בתשלום, בסכום הנמוך ביותר שעדיין ימנע את הקנס. אילן שמעוני - שיחה 22:01, 15 בפברואר 2018 (IST)

יש לי בעיה קשה בהבנת מונחים בתחום הבנקים. מה זה "תשלום חלקי" (מרמוז שיש תשלום שלם)? ולמה לשלם אותו נחשב "להימנע מתשלום קנס"? הרי אני משלם אותו ולכן אפשר פשוט לקרוא לו "קנס"? אז להבנתי minimum amount due זאת איזה מכבסת מילים שהמשמעות שלה זה פשוט "קנס מופחת", שאם לא משלמים אותו אז מקבלים maximum amount due שזה הקנס גבוה יותר? 213.55.184.158 22:52, 15 בפברואר 2018 (IST)

אני חושב שפירוט השלבים עשוי לסייע. במצב אחד, בעל כרטיס האשראי חוטף קנס:

1. בעל כרטיס האשראי צובר חיובים
2. בעל כרטיס האשראי לא מצליח לעמוד בתשלום החוב
3. לאחר פרק זמן כלשהו (מוגדר בחוזה עם חברת האשראי) חברת האשראי קונסת אותו. כלומר הוא יצטרך לשלם גם את החוב וגם את הקנס.

המצב השני:

1. בעל כרטיס האשראי צובר חיובים
2. בעל כרטיס האשראי לא מצליח לעמוד בתשלום החוב
3. על מנת להמנע מקנס, בעל הכרטיס משלם חלק מהחוב שלו.

חברת האשראי מגדירה מהו הסכום שאם ישלם אותו בעל הכרטיס, היא תמנע מלתת לו קנס. כך יוצא שעדיף לבעל הכרטיס לשלם חלק מהחוב שלו, ובכך להמנע מהקנס. כמובן, הוא יצטרך לשלם את יתרת החוב בהמשך - אחרת הריבית המצטברת שוב תעלה את גובה החוב לרמה שבה הוא יחטוף קנס.
אני מקווה שהצלחתי לענות לשאלה. אילן שמעוני - שיחה 23:01, 15 בפברואר 2018 (IST)

פיזיקה אלטרנטיבית

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 277/מצב האם ייתכן שלפני המפץ הגדול היה יקום עם חוקי פיזיקה אחרים?
האם ייתכן שבעתיד היקום יושמד ויווצר יקום חדש עם חוקי פיזיקה חדשים?
האם ייתכן שבימינו יש יקומים מקבילים עם חוקי פיזיקה אחרים?

אני יודע שכל הנושא הזה עדיין בערפל ולמדע אין תשובות חד משמעיות. השאלה היא האם תאורטית קיימות בכלל אפשריות כאלה. האם יש חוקר רציני בעל שם שטוען שזה אפשרי?--141.226.123.234 00:52, 17 בפברואר 2018 (IST)

אתחיל ממה שאני יודע. בנוסף, אני מזמין את משה פרידמן, שמכיר את התחום הרבה יותר ממני.
בשאלה הראשונה יש בעייה. על פי תורת היחסות הכללית קיום הזמן (והמרחב) מותנה בקיום מאסה ואנרגייה. מאחר וכל המאסה והאנרגיה נוצרו במפץ הגדול, אין למעשה לפני המפץ הגדול. המפץ הדגול הוא תחילת הזמן, ואין בכלל זמן לפניו, ואין בכלל דבר כזה לפניו. קשה מאד לדמיין את זה.
השאלה השנייה היא למיטב ידיעתי שאלה פתוחה. המדידות העכשוויות שלנו, בגבול הדיוק שאנו יכולים כרגע להשיג, אומרות שהיקום שטוח, מה שכנראה אומר שהוא יתקים לנצח. אבל דבר ראשון, למדידה שלנו יש גבול דיוק. אם היקום מעוקם ולו במידה הקטנה ביותר לכדור (ארבע ממדי, אבל כדור) אז היקום בסופו של דבר ייתכווץ ויושמד, ואין לנו מושג מה יהיה אחר כך. דבר שני חשוב לזכור, שמדובר בתחום שהידע שלנו בו מוגבל. אנחנו יודעים בודאות שהתורות הפיזיקליות העכשוויות אינן שלמות, כלומר יש חוקי פיזיקה שאיננו מכירים, ששולטים בתחומים שאיננו יכולים למדוד - למשל ליבו של חור שחור. ככל שמתרחקים ממה שאנחנו יכולים למדוד, וכך לבדוק אם התאוריה הפיזיקלית מתאימה לעובדות או שהיא שגויה (או לפחות לא שלמה) מה שאנחנו יכולים לומר פחות ופחות ודאי. אתה שואל על תחום שרחוק מאד ממה שאנחנו יכולים למדוד, כך שאנחנו ממש לא בטוחים אילו חוקים שולטים בו.
התשובה לשאלה השלישית היא פשוטה: אולי . יש תאוריות שעדיין לא נבדקו שאומרות שכן. אבל הן עדיין לא נבדקו - אז בינתיים זה אפשרי אך לא מוכח. על כל פנים זה לא רעיון מגוחך. בהחלט יש חשיבה בתחום.
לסיום התשובה שלי אדגיש שוב: כל שאלה על מה שמתרחש הרחק מהיכולת שלנו לבצע מדידות לוט בערפל. בברכה, אילן שמעוני - שיחה 01:34, 17 בפברואר 2018 (IST)

תודה רבה אילן.--141.226.123.234 11:00, 17 בפברואר 2018 (IST)

השאלה חורגת מתחום המחקר של פיזיקה. למה? כי פיזיקה היא אחרי הכל מדע ניסיוני ותצפיתי. כמו שאילן הסביר, המונח "לפני המפץ" לא מוגדר, מכיוון שאנחנו מתייחסים למפץ הגדול כתחילת כל הקיים. נורא קשה לתפוס את זה בשכל שלנו, מכיוון שהחשיבה של האדם תופסת את המושג "זמן" באופן מאוד מוגבל וצר (ואינווריאנטיות של מהירות האור לדגומה היא הוכחה לכך שהתפיסה הטבעית שלנו היא לא שלמה). כמוכן, גורל היקום היא שאלה מדעית ונחקרת לעמוק. קוסמולוגים בהחלט מחפשים אחר עדויות שיכולות להעיד על אפשרות כזאת או אחרת.

אז למה אני אומר שזה חורג מתחום המחקר של פיזיקה? כי "חוקים אחרים" שהזכרת לא ניתנים לגילוי בשיטות של החוקים שלנו. "חוק טבע" לא ניתן לשבור או להפר. כלומר למעשה זה רק יגיד שחוקי הטבע שאנחנו מכירים הם מקרה פרטי של חוקים יותר מורכבים. לדבר על זה שחוקי הטבע לא מתקיים זה אבסורד מבחינת המדע.

דבר אחרון: עולמות "מקבילים". "מקבילים" פירושו חסרי נקודות חיתוך. אם אין חיתוך, אין אפשרות לדעת עליהם ולכן אין אופציה לחוקר אותם או יותר מכך לדבר על חוקי טבע שלהם.

השאלות שלך הן קצת "איך נראה המקום שאיש לא ראה מעולם" וזה מקום מעולה למדע בדיוני, אבל לא למדע אמתי. Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:21, 17 בפברואר 2018 (IST)

אילן והעורב ענו תשובות יפות ונכונות, הן לגבי מה שאנו יודעים והן לגבי מגבלות מדע הפיזיקה. בכל זאת, כיוון שנקראתי, אוסיף דבר אחד: ישנן סיבות תיאורטיות להניח שקיימים יקומים מקבילים בהם, אמנם, חוקי הפיזיקה לא שונים מבחינה מתמטית, אבל הביטוי שלהם במציאות שונה מאוד ולכן, בפשטות, יש שם חוקי פיזיקה שונים. מעבר לכך, יש הבנה מסויימת איך דבר כזה עשוי לקרות. קיימת מחלוקת בקרב הפיזיקאים האם השאלה הזו נחשבת בכלל לשאלה מדעית, אבל בהחלט מדובר על עמדה שנמצאת במיינסטרים של המדענים העוסקים בקוסמולוגיה ובאנרגיות גבוהות. מדענים ידועים ומובילים (המפורסם שבהם סטיבן הוקניג) מחזיקים בעמדה שיקומים מקבילים שכאלו אכן קיימים. אישית, זה נראה לי קפיצה הרבה מעל לפופיק הנובעת ממניעים פסיכולוגיים, אבל עמדתי האישית לא חשובה. בהקשר זה הויקיפדיה שלנה חסרה את הערך בעיית הכוונון הדק. משה פרידמן - שיחה 05:21, 18 בפברואר 2018 (IST)

תודה לכל העונים. משה אתה יכול לתת דוגמא?--147.234.23.170 21:09, 18 בפברואר 2018 (IST)

דאגלס אדאמס הסביר שזה כבר קרה: וכך אמר:

• “The story so far: In the beginning the Universe was created. This has made a lot of people very angry and been widely regarded as a bad move.”
• “There is a theory which states that if ever anyone discovers exactly what the Universe is for and why it is here, it will instantly disappear and be replaced by something even more bizarre and inexplicable. There is another theory which states that this has already happened.”

דרור - שיחה 21:18, 18 בפברואר 2018 (IST)

לדוגמא, המדענים שסוברים כך טוענים שסביר להניח שקיים עולם בו הכוח החשמלי שונה, ולכן אין בו בכלל כימיה (אין מולקולות, למשל). או עולם שהמרחב שלו הוא דו מימדי במקום תלת מימדי, ועולם אחר שהמרחב שלו עם ארבעה מימדים, שזה דבר שאי אפשר לדמיין בכלל. יש יקום שמתפשט לנצח, ויש יקום שהכבידה בו כל כך חזקה שהוא קורס מהר מאוד לתוך עצמו, ויש יקום שמתפשט כל כך מהר שאין מספיק זמן להיווצרות של כוכבים. אני מקווה שהעקרון מובן מבלי לרדת לפרטים יותר טכנים. משה פרידמן - שיחה 21:28, 18 בפברואר 2018 (IST)

ואתה אומר שאלה תיאוריות שמועלות ע"י מומחים רציניים כמו הוקינג?? לא יאומן. האם יש ראיות שתומכות בתיאוריות האלה??--89.139.101.70 19:32, 21 בפברואר 2018 (IST)

אלה בהחלט תאוריות רציניות. הבעייה היא שכרגע אנחנו לא יכולים לבדוק את נכונותן. אנסה להסביר: יש בעיות פתוחות בפיזיקה, שאחת הבוערות שבהן היא איך לשלב את תורת היחסות הכללית עם מכניקת הקוונטים. כל אחת מהן שולטת ונמצאה כמתארת נאמנה את המציאות בתחומה, אבל כשצריך לשלב בינהן מקבלים סלט גמור. אז יש הרבה עבודה - רצינית לגמרי - לנסות למצוא תורה משולבת. יש כמה הצעות, וחלק מהבולטות שבהן דורשות קיום של יקומים מקבילים (למרות שאין בהן אף רמז כיצד ניתן, אם בכלל, לקבל גישה לאותם עולמות מקבילים). אז כן, זה עניין רציני, ממש לא הבל ורעות רוח ולא מדע בדיוני, אבל לעת עתה -תאורטי לגמרי. ימים יגידו. אילן שמעוני - שיחה 19:48, 21 בפברואר 2018 (IST)

ברצוני להוסיף על דברי אילן, שספציפית לעניין היקומים המרובים אחת המוטיבציות הפיזיקליות המרכזיות היא ההבנה מדוע הקבועים הפיזיקליים הם כמו שהם דווקא. יש שיאמרו שזו שאלה מעבר לתחום המחקר הפיזיקלי, אבל הרבה פיזקאים מוטרדים מהשאלה הזו משתי סיבות עיקריות (א) הקבועים שאנו מודדים לא מתאימים למה שהיינו מצפים על בסיס הנחות מקובלות בתחום ו (ב) הקבועים הללו נראים כאילו מכוונים בדיוק לערכים מאוד ספציפיים (בעיית הכוונון הדק + בעיית ההיררכיה). כמדענים, זה משהו שדורש הסבר או לפחות נסיון להסבר. כשניסו להסביר זאת בעזרת תאורית המיתרים (שזו להבנתי התאוריה אליה כיוון אילן) יצא שהקבועים הללו יכולים להיות "מוגרלים" אקראית מבין מספר עצום של אפשרויות - $10^{500}$. לאחר התבססות תיאוריית האינפלציה הקוסמית עלתה הסברה שאזורים שונים של היקום מתפתחים באופן בלתי תלוי, ובכל אחד מהם הקבועים הנ"ל מקבלים ערכים שונים. מכיוון שהרוב המוחלט של הערכים לא מאפשר חיים תבוניים, החוויה שלנו של קבועים שנראים מכוונים נובעת מכך שיכולנו להתפתח ולשאול את השאלות הללו אך ורק ביקום שהיה "מגריל" את הערכים הספציפיים הללו. כפי שניסח זאת ריצ'רד דוקינס, זה כמו שאדם שניצל מכסא חשמל ישאל איך קרה דבר כל כך לא סביר שהכסא לא פעל כשהוא ישב עליו, והתשובה תהיה שעבור 1000 נידונים אחרים למוות זה לא קרה, אבל הם כבר לא יכלו לשאול את השאלה הזאת... והוספה לפרוטוקול: זה לא רק קבועים פיזיקליים, אלא גם דברים כמו שבירות ספציפיות של סימטריות. משה פרידמן - שיחה 21:00, 21 בפברואר 2018 (IST)

מטורף, בלתי נתפס. תודה רבה לשניכם:)--89.139.101.70 23:49, 21 בפברואר 2018 (IST)

טיציאן, ונוס, כלב וציור

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 277/מצב גילתי טרנד שאני רוצה להבין. שימו לב לתמונות הבאות:

• ונוס מאורבינו
• File:Tizian - Danae receiving the Golden Rain - Prado.jpg
• File:Venus and organist and little dog.jpg
• File:Titian - Venus and Cupid (Galleria degli Uffizi) - WGA22903.jpg

כל הציורים שונים, אבל בכולם מופיעה ונוס בעירום שוכבת במיטה ולצידה כלב. מה קשור כלב? שואל השאלות - שיחה 14:31, 17 בפברואר 2018 (IST)

בויקי האנגלית יש קטגוריה רסמית Dogs in paintings by Titian כך שאתה לא הראשון שגילית את הטרנד. לגבי הסברים ראה כאן למשל. בתכלס זה אופייני לטרנדים שקשה לתת להם הסבר הגיוני מעבר לזה שבני-אדם פשוט אוהבים להיות בטרנד. H. sapiens - שיחה 15:49, 17 בפברואר 2018 (IST)

פאודה: איזו יחידה?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 277/מצב האם תיתכן בישראל יחידה כמו מה שמתואר בסדרה פאודה: יחידה מבצעית שלא כפופה לצה"ל, למשטרה או לשב"כ, אלא ישירות ל"משרד הביטחון"?

דווקא נראה שהיחידה בפאודה (שהיא בדיונית) כפופה לצה"ל (שים לב לקצינים במדים). אבל עקרונית קיימות יחידות הכפופות ישורת למשרד הביטחון. לא יודע אם יש יחידות מבצעיות שכאלה, נראה לי שהרבה יותר הגיוני היה לצרף אותם לשב"כ מאשר לנהל אותם מהמשרד. Corvus‏,(Nevermore)‏ 20:51, 17 בפברואר 2018 (IST)

אני די משוכנע שישנן יחידות מבצעיות הקשורות ישירות למשרד ראש הממשלה. משה פרידמן - שיחה 05:23, 18 בפברואר 2018 (IST)

למה אתה חושב כך?--93.173.168.64 21:42, 20 בפברואר 2018 (IST)

כלב נובח לא נושך

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 277/מצב קורה כל הזמן: אני הולך ברחוב. מולי בא מישהו עם כלב או כלבלב. הוא רץ אלי בנביחות והבעלים שלו מושך אותו ברצועה. אם הוא היה מגיע אלי, הוא היה נושך אותי? ומה עשיתי לו?

אי אפשר לדעת. יש כלבים שנובחים ונושכים, יש שנובחים ולא נושכים, יש שנושכים ולא נובחים. אילן שמעוני - שיחה 19:29, 17 בפברואר 2018 (IST)

רוב הכלבים לא רצים בנביחות לרוב האנשים שהם פוגשים ברחוב (זה יהיה מאוד מעייף). אם זה אכן קורה לך כל הזמן כדאי לך לברר למה אתה חשוד על כלבים. אתה רץ או רוכב על אופניים? אתה גר בסביבה חדשה שבה כולם מכירים את כולם ולך יש עדיין ריח זר? אתה משדר פחד או איבה כאשר כלב בא מולך? אם אלו תמיד אותם שניים שלושה כלבים, ייתכן שכל פגישה כזו מחזקת בעינהם חשבון אישי שהם פתחו נגדך, מסיבות כלביות לחלוטין. במקרה כזה ניתן בדרך כלל ליישר את ההדורים ע"י כיבוד הכלב בממתק כלשהו באישור הבעלים. H. sapiens - שיחה 22:48, 17 בפברואר 2018 (IST)

ממתק עשוי להיות מסוכן לכלב. עדיף לתת חתיכת בשר או נקניק כלשהו. גילגמש • שיחה 06:26, 18 בפברואר 2018 (IST)

מסוכן לכלב עד כמה שידוע לי זה רק שוקולד (שנים לפני שמישהו שמע על כך היה לי כלב מטורף על שוקולד שחי עד גיל כלבי מכובד למדי ומת לבסוף מסיבות ממש אחרות, אבל ברור לי שזה מדגם קטן מדי להסקה סטטיסטית). לצמחונים בינינו אפשר גם חתיכת גבינה צהובה או ביסקוויט של כלבים שיש בחנויות של חיות מחמד. H. sapiens - שיחה 09:45, 18 בפברואר 2018 (IST)

עד כמה שאני מבין שוקולד ממש רעיל להם. אני חושב שגם סוכר לא טוב להם. נראה לי שחסר להם אנזים כלשהו לעיכול שלו או שהוא נמצא בכמות לא מספקת. גילגמש • שיחה 18:50, 18 בפברואר 2018 (IST)

ביטול השלמת מילה אוטומטית בנייד

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 277/מצב איך מבטלים את ההשלמה האוטומית בנייד. יש לי אנדרואיד Nirvadel - שיחה 21:22, 17 בפברואר 2018 (IST)

זה תלוי באיזו אפליקיציית לוח מקשים אתה משתמש. בהנחה שאתה משתמש בGBoard, שהיא כנראה הנפוצה ביותר:

1. Open the Settings menu on your phone or tablet and select Languages & Input.

2. Tap Virtual keyboard under Keyboard and input methods.

3. Select Android Keyboard.

Turn off predictive text

4. Select Text correction.

5. Slide off the toggle next to Next-word suggestions.

אילן שמעוני - שיחה 21:51, 17 בפברואר 2018 (IST)

Nirvadel, האם נענתה שאלתך?

הגדרת הסוג הטקסונומי

כידוע, מין (טקסונומיה) במיון עולם החי וביולוגיה, מוגדר כאוסף כל הפרטים שיכולים להזדווג ביניהם ולהוליד צאצאים פוריים. האם ניתן להגדיר סוג (טקסונומיה) כאוסף כל המינים שיכולים להזדווג ביניהם, אך צאצאיהם לא יהיו בהכרח פוריים? (כגון סוס הבית וחמור הבית). ‏MathKnight ✡ (שיחה) 23:55, 17 בפברואר 2018 (IST)

ניתן להגדיר כל דבר אבל לא מוכר לי שמישהו עשה כך, ובוודאי שזה לא מקובל בטקסונומיה. מעשית קשה (ולפעמים גם לא אתי) לערוך ניסויי הכלאה בכל פעם שרוצים להגדיר מין או סוג, ומידע בספרות לגבי הכלאות נוטה להיות אנקדוטלי וקשה לבדיקה. אגב, מתבקש מאוד לתרגם מאנגלית את הערך המרתק (Hybrid (biology)) שעדיין לא יצא לי. הערך כלאיים עוסק רק בתחום ההלכתי .H. sapiens - שיחה

גשם וטמפרטורה

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 277/מצב התחיל עכשיו לרדת גשם, ואני מוכן להישבע שקר לי יותר מלפני חמש דקות. האם מדובר באפקט פסיכולוגי או שיש גם הסבר מדעי? 85.250.179.27 00:10, 18 בפברואר 2018 (IST)

יתכן שהטמפרטורה פשוט ירדה. גילגמש • שיחה 06:27, 18 בפברואר 2018 (IST)

יהדות איטליה

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 277/מצב בחיים לא פגשתי יהודי איטלקי בארץ. איפה יהודי איטליה? מה עלה על גורלם במהלך מלחמת העולם השניה? 213.55.211.94 18:45, 18 בפברואר 2018 (IST)

זו שאלה שכדאי להפנות לדמוגרף פרופ' סרג'ו דלה-פרגולה. משה פרידמן - שיחה 18:57, 18 בפברואר 2018 (IST)

לפי הערך יהדות איטליה כשני-שלישים מיהודי איטליה ניצלו מהשואה ולאחר קום המדינה בשנת 1948 עלו כ-3,000 יהודים למדינת ישראל. באיטליה היום 21 קהילות המונות 35,000 נפש. יוצאי איטליה בישראל מונים כ-3,000 חברים ואוכלוסייה משוערת של 10,000 נפש. מבקר המדינה - שיחה 19:30, 18 בפברואר 2018 (IST)

יש הרבה קהילות יהודיות שאנחנו קוראים עליהן הרבה בהיסטוריה אבל לא פוגשים כלל בארץ. אני מניח ששתי הגדולות והבולטות שבהן הן צ'כיה וסלוניקי. הראשונה הושמדה כליל בשואה, השנייה הושמדה ברובה המוחלט. ניצולי סלוניקי המעטים יושבו ע"י ממשלת ישראל בחיפה, במטרה לתת להם נוף כמו שהם רגילים ואוהבים.--147.234.23.170 21:14, 18 בפברואר 2018 (IST)

יהדות איטליה בישראל חיה ובועטת, בת זוגי היא ילידת איטליה, סביה והוריה הצליחו להמלט לשוויץ וכך ניצלו. שנילי - שיחה 21:58, 18 בפברואר 2018 (IST)

ואוסיף שיש בפייסבוק שתי קבוצות סגורות Italiani in Israele האחת מונה 7400 חברים והשניה 3100, חלקם כנראה חופפים (מוזר שיכולות להיות בפייסבוק שתי קבוצות באותו שם).שנילי - שיחה 22:09, 18 בפברואר 2018 (IST)

גם בין יהודי צ'כיה (בוהמיה ומורביה) יש אלפי ניצולים (שזה מעט) והם מיוצגים בארץ.Ewan2 - שיחה 04:09, 19 בפברואר 2018 (IST)

יש במחלקה לבר אילן ד"ר לפיזיקה שהגיע ארצה לפני כעשרים שנה (הוא עלה אחרי תיכון ונולד ב-1980). יליד מילאנו, לפי הראיון הזה. Eyalweyalw - שיחה 15:29, 19 בפברואר 2018 (IST)

שם של מכישר אסטרולוגי\אסטרונומי עתיק

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 277/מצב יש לי בראש במעורפל תמונה של מכשיר שמציג בצורה תלת מימדית את גרמי השמיים כפי שהבינו אותם בימי הביניים ואולי אפילו אחורה יותר, לא בטוח האם זה שימש ללימוד כמעין "גלובוס" שמימי או לחישובים, תצפית וכו'. אני מנסה לשחזר איך קוראים לדבר הזה ומה היה תפקידו. מישהו יודע למה אני מתכוון? משה פרידמן - שיחה 18:59, 18 בפברואר 2018 (IST)

ניחוש: סקסטנט? חזרתי • ∞ • שיחה 19:16, 18 בפברואר 2018 (IST)

תודה. התכוונתי למשהו עתיק יותר עם גאומטריה כדורית, אבל גם זה יכול להיות נחמד לצורך התחפושת של הבן שלי... משה פרידמן - שיחה 19:23, 18 בפברואר 2018 (IST)

הספירה הארמילרית? H. sapiens - שיחה 21:50, 18 בפברואר 2018 (IST)

בול! תודה! משה פרידמן - שיחה 22:18, 18 בפברואר 2018 (IST)

האם אפשר לדרוש מפסיכולוג אבחנה מלאה בכתב?

האם הוא חייב לתת אבחנה בכתב או בעל פה כשמבקשים זאת ממנו או שבאפשרותו לסרב?

למיטב ידיעתי אבחנה ניתנת רק על ידי פסיכיאטר, ופסיכולוגים בבתי החולים לנפגעי נפש מחוייבים לספק סיכום שמסייע לפסיכאטר לאבחנה, ועל פי חוק מסמך הסיכום חייב להמסר למטופל אם הוא דורש זאת. אין לי מושג מהי החובה של פסיכולוג פרטי. אילן שמעוני - שיחה 01:27, 19 בפברואר 2018 (IST)

בעל מקצוע בתחום בריאות הנפש עובד עם אבחנות ויכול למסור אותן למטופל. האבחנות יכולות להיות לפי סיווגים שונים, לא תמיד לפי הסיווג המקובל במשרד הבריאות. הפסיכיאטרים מקפידים בדרך כלל להשתמש באבחנות של הפרעות פסיכיאטריות כפי שהן מוגדרות בסיווגים של האיגוד הפסיכיאטרי האמריקאי - DSM, או של ארגון הבריאות העולמי ICD, אך יכולים לפעמים להשתמש גם בסיווגים אחרים, כמו אלה המקובלים באסכולות צרפתיות, גרמניות, רוסיות או בריטיות, למשל. הפסיכולוגים והעובדים הסוציאליים הפסיכיאטריים משתמשים גם הם באבחנות כאלה, אך משתמשים גם באבחנות שימושיות אחרות - כמו של "מצב חיים", "משבר" או אבחנות של תסמונות (חרדה, פוביה, פסיכוזה, נאורוזה , הפרעת אישיות, תגובה נפשית) או תסמינים כשהאבחנה משמשת כלי להתאמת הטיפול המתאים. קיימות אבחנות גם לפי התאוריות הפסיכולוגיות - אבחנות פסיכודימיות, אבחנות לפי תורת הטיפול התנהגותי -קוגניטיבי, לפי תורת הטיפול המשפחתי או זוגי וכו'.פסיכולוגים מבצעים גם מבחנים פסיכודיאגנוסטיים המגיעים גם לאבחנה פסיכולוגית מפורטת, לפי תורת האבחון הפסיכולוגי. אז יכולים לקבל בכתב אבחנה כזאת או אחרת. מטרת האבחנה שנבחרה יכולה להיות טיפולית, מנהלית, משפטית וכו' Ewan2 - שיחה 04:20, 19 בפברואר 2018 (IST)
נ.ב. מתן האבחנה למטופל צריכה להיות מלווה בהסברים מתאימים ולהתחשב במצבו הקליני של המטופל. חשוב למנוע אי הבנות קשות, העלבה של המטופל, שיבוש קשה באמון ובקשר הטיפולי איתוEwan2 - שיחה 04:36, 19 בפברואר 2018 (IST)

מה זה anxiety disorder unspecified?

כשמחפשים בגוגל התוצאה היא הפרעת חרדה מוכללת אבל ממה שהבנתי זה לא בדיוק זה

לא; אומרים לי שהפרעת חרדה מוכללת היא generalized anxiety disorder. עוזי ו. - שיחה 15:20, 19 בפברואר 2018 (IST)

הימור שלי - "הפרעת חרדה לא מסווגת". [3] סעיף 41.9 יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:50, 19 בפברואר 2018 (IST)

איפה אפשר לקבל על זה מידע מפורט?

מדובר באבחנה בדרך השלילה הנמצאת בסיווגי ההפרעות הפסיכיאטריות-למשל DSM 5 בספר - בדף 233 תחת הקוד 300.00 ובסיווג ICD-10 תחת הקוד F41.9. משמעותה - הפרעה חרדתית הגורמת מספיק מצוקה או פגיעה בתפקוד ושאיננה ממלאת את מלוא הקריטריונים לשאר ההפרעות החרדתיות. כפי שצויין בפרק הקצר עליה ב-DSM-5 הבודק משתמש באבחנה זו כשלא רואה לנכון "לציין את הסיבה שבגללה ההפרעה אינה ממלאת את כל הקריטריונים של הפרעה חרדתית ספציפית או אין לו מספיק מידע כדי לאבחן הפרעה יותר ספציפית (למשל בחדר מיון)". ב-ICD-10(הסיווג והאיבחון הפסיכיאטרי לפי ארגון הבריאות העולמי, בעריכת איגוד הפסיכיאטרים בישראל ומשרד הבריאות, הוצאת דיונון, אוניברסיטת תל אביב 1995) כתוב משפט אחד" הפרעה חרדתית לא מסווגת היא "הפרעה חרדתית שאיננה מסווגת במקום אחר" (בספר הסיווג) Ewan2 - שיחה 02:05, 26 בפברואר 2018 (IST)

תח"צ בתענית אסתר

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 277/מצב התקשיתי למצוא תשובה - האם התחבורה הציבורית תפעל בתענית אסתר? תודה. Eyalweyalw - שיחה 16:32, 19 בפברואר 2018 (IST)

מפאת אירועי יום התלתלים הבינלאומי היא תפעל במתכונת חלקית. • בקרה וייעוץ • שיחה • ד' באדר ה'תשע"ח • 16:34, 19 בפברואר 2018 (IST)

לא תוכל להוסיף איזה חייכן כדי שאני אדע האם תשובתך רצינית? Eyalweyalw - שיחה 21:21, 19 בפברואר 2018 (IST)

כבל usb ארוך שלא מאבד מהמתח/זרם

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 277/מצב איך קוראים לכבל כזה? שלא מאבד מעוצמת הטעינה ככל שהכבל ארוך יותר. תודה ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

USB Repeater Extension Cable, אך גם לו יש מגבלת אורך - כעשרים מטר. אילן שמעוני - שיחה 23:14, 19 בפברואר 2018 (IST)

שבעת החטאים

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 277/מצב שמתי לב ששבעת החטאים בנצרות הם למעשה רשימה של תכונות אנושיות בסיסיות שיש בכל אדם בריא. משהו שמבדיל את האדם ממכונה.

איך זה שהנצרות הגדירה משהו שטבעי שקיים בכל אחד בתור חטאים חמורים ביותר? האם מי שהגדיר באמת היה א-מיני, בדיאטה קבועה, חסר כל אמביציות, רגוע כמו עץ, חורץ תמיד, נדיב ואף פעם לא פותח עיניים על אחרים? הרי לא קיים אדם כזה במציאות. זה תיאור של רובוט. 213.55.184.220 00:49, 20 בפברואר 2018 (IST)

אני לא יודע לגבי הנוצרים, אבל בעיני זה רעיון די טוב לקיים אג'נדה שתמתן תכונות אופי נפוצות בעלות תוצאות שליליות בולטות. ממילא, לא משנה כמה נקדם את האג'נדה הזו, היא לא תהפוך לכולם להיות כאלה, אבל התקדמות בכיוון הזה בדרך כלל תועיל. אילן שמעוני - שיחה 01:22, 20 בפברואר 2018 (IST)

כמובן שהחטאים שאליהם מתכוונים בזה הם כשזה באופן הקיצוני בלתי מרוסן ובלתי נשלט (כשהעונש על כך הוא מוות). על פחות מכך, החטא יורד בדרגתו, אך נשאר מהחמורים. גם שפיכות דמים היא מהחמורות ביהדות, וביוש אדם היא בכלל זה. ברור שהיא לא שווה לשפיכות דמים ממש. על הצבת מוגבלויותיו של האדם, הנצרות במקורה (ובזו הקתולית הדבר מובע יותר) אכן רואה באדם כמועד לחטא מאז החטא הקדמון ושמדור לדור נכנס לתוך סחרחרה המדרדרת כלפי מטה, ורק עם התגלותו של ישו בחזון האפוקליפטי יתוקנו הדברים. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ 02:05, 20 בפברואר 2018 (IST)

אמנם הנצרות התרחקה מהיהדות ת"ק פרסה, אך הרעיון של התגברות היצר זה דווקא רעיון שבהחלט לקוח מהיהדות. לפי היהדות אנחנו לא נבראנו מושלמים, והמשימה שלנו בעולם היא לשאוף לשלמות ע"י קיום המצוות, מתוך ידיעה שלעולם לא נגיע אליה.--89.139.101.70 19:37, 21 בפברואר 2018 (IST)

מחפש תמונה

אנא ראו שאלתי ב שיחה:האינתיפאדה הראשונה#מחפש תמונה. תודה רבה רמי (Aizenr) - שיחה 04:15, 20 בפברואר 2018 (IST)

תואר אבירות ליהודים

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 277/מצב יש לי שאלה: תאורטית, היה ניתן לאדם יהודי להשיג תואר אבירות באירופה של ימי הביניים (המוקדמים והמאוחרים)? והאם יש עדויות שדבר כזה קרה (חוץ משמואל הנגיד, למרות שטכנית הוא לא היה אביר)? אני יודע שטקס הכתרה מסורתית דורש מאדם לשהות בכנסייה למשך ערב שלם (אם אני זוכר נכון), להתפלל, לרחוץ עצמו ולהיטהר נפשית. ואז מגיע המעמד הקלאסי עם הנחתת החרב על שתי הכתפיים של האביר החדש וקריאת שמו על ידי הלורד\מלך\גראנד-מאסטר.. ידוע לי גם על גרסה הרבה יותר מקוצרת שנעשתה בשדה הקרב (אם הלורד היה מאוד פצוע והעדיף לעשות את הטקס לפני שימות) שבו הלורד\גראנד-מאסטר\מלך אמר נאום קצר והסביר לנושא הכלים על חובותיו כאביר, ואז עשה את כל הקטע עם הנחתת החרב. הטקס המקוצר לא כלל תפילה\שהות בכנסיה אז תאורטית יהודי היה יכול לעבור אותו ללא עברה על חוקי הדת. זה אפשרי (תאורטית. אני בספק רב שדבר כזה קרה במציאות) שאדם יהודי (בין אם הוא הסתיר את היהדות שלו או שידוע שהוא יהודי) היה נושא כלים או קיבל תואר אבירות? ואם לא, האם אדם יהודי אי פעם קיבל תואר אצולה במדינות אירופה (לא משנה באיזו שנה).

תודה מראש

--Sargon the true king - שיחה 19:06, 20 בפברואר 2018 (IST)

רשימת אצילים ומכובדים יהודים בריטים. שנילי - שיחה 20:48, 20 בפברואר 2018 (IST)

לא חושב שיש שם מישהו מימי הביניים. באופן כללי בבריטניה זה מאד לא סביר מפני שלאורך רוב ימי הביניים המאוחרים נאסר על יהודים לחיות בה. אילן שמעוני - שיחה 23:21, 20 בפברואר 2018 (IST)

מסכים אלא שהשואל ציין במשפטו האחרון בסוגריים:“לא משנה באיזו שנה”. ואגב, יש גם קטגוריה:אצולה יהודית. שנילי - שיחה 23:28, 20 בפברואר 2018 (IST)

ניחוש: זהו מבט די רומנטי על המילה אביר ונראה לי שהשאלה מבלבלת בינו לבין תואר אצולה (שבמקורו המשמעות שלו הייתה של שליט מקומי בהיררכיה הפיאודלית). Tzafrir - שיחה 08:00, 21 בפברואר 2018 (IST)

אני מעריך שחיפושים בגרמנית, בצרפתית, באיטלקית ובספרדית יהיו פוריים יותר מאשר באנגלית. לא שמעתי על אביר יהודי בימי הביניים וללא ספק זו הייתה תופעה נדירה מאוד, אך במשך מאות שנים על פני כל אירופה סביר שהיו גם כמה כאלו. אתן דוגמה מתחום מחקר היסטורי שאני מכיר קצת יותר - אמנויות לחימה אירופיות היסטוריות (HEMA). לפי אתר http://wiktenauer.com/ שהוא אתר וויקי על HEMA, לפחות שניים מתוך 17 אמני לחימה ידועים שהשתייכו לאגודת לישטנאוור בגרמניה היו יהודים לפי שמותיהם: Ott Jud ו- Jud Lew. הייתי מציע להריץ חיפוש על שמות אבירים בשפות שונות ולא אתפלא אם גם שם ניתן למצוא כאלו שנקראים "היהודי". ברוב המקרים אני מנחש שלא יהיה הרבה מידע נוסף על השם עצמו. H. sapiens - שיחה 08:58, 22 בפברואר 2018 (IST)

יש להבדיל בין לוחם עוטה שריון ונלחם כחייל כבד (פרש כבד או רגלי כבד) לאביר. אמנם, בחיי היום יום יקראו לשניהם אביר, אך יש הבדל ביניהם. שפות אירופאיות נוהגות להבדיל בין knight - אביר ל man at arms. אמנם שניהם עשויים להשתמש באותו ציוד לחימה, אך רק אחד מהם הוא "אביר". אביר הוא תואר אצולה בימי הביניים ולכן רק מעטים קיבלו אותו. חשוב לעמוד גם על ההבדל בין האזורים השונים. יתכן שבאזור מסוים לא יהיה הבדל כזה - נדרש מחקר מעמיק על כל ההיסטוריה הצבאית של ימי הביניים באירופה. כעת לשאלה עצמה - אני מסכים עם H.sapiens - יתכן שהיו כמה אבירים יהודים אבל מדובר במיעוט זניח. יתכן גם שמדובר ביהודים מומרים והכינוי דבק בהם לאחר המרת הדת וכו'. גילגמש • שיחה 16:27, 23 בפברואר 2018 (IST)

לאפה מלבנית

ישנם מספר מאכלים שעשויים מעיגול בצק מטוגן או אפוי שלאחר מכן מקופל כדי למלאו עם תוכן. לדוגמה: לאפה וטורטייה. שני המאכלים שציינתי הם עגולים ולכן אין ניצול טוב של הבצק לצורך עטיפת התוכן. אני מניח שהסיבה לכך היא שנוח היה ליצור עיגול באמצעים פשוטים. אבל לא ברור לי מה מסובך ביצירת מלבן מבצק בעזרת תבנית פשוטה. מה הסיבה לכך שהמאכלים הללו עגולים (למעט „סיבות היסטוריות״, אבל אוכל רחוב אינו מסורתי במיוחד ועובר לא מעט שינויים בהתאם לצורך)?

דייקת - סיבות היסטוריות. יש דברים שבהם היה עדכון - רוב ככרות הלחם בימינו אינם עגולים כמו פעם, תודה לאל. זה פשוט עניין של מסורת ושמרנות. זו שאלה פתוחה כיצד הקהל יגיב לאותו יזם שיתחיל לנהוג בהגיון ולשנות את הצורה המסורתית. אולי תלך על זה? אילן שמעוני - שיחה 20:26, 21 בפברואר 2018 (IST)

הגעה מנתב"ג לחיפה

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 277/מצב שלום וברכה.

הבנתי שיש איזושהי בעיה להגיע ברכבת מנתב"ג לתל אביב כי קו הרכבת נסגר.

מה החלופות האפשריות להגיע אם כך? 213.55.184.220 15:28, 21 בפברואר 2018 (IST)

יש מוניות שירות לחיפה 24 שעות, 7 ימים בשבוע, במחיר של 77 ש"ח לקרית הממשלה או 119 ש"ח עד הבית. אפשרות נוספת, רכבת ישראל מפעילה שאטל חינם לנתניה ומשם יש רכבות לחיפה (ישירות בלילה, עם החלפה בבנימינה ביום). לחלופין, בשעות היום יש רכבות לתחנת הרכבת תל אביב – סבידור מרכז ומשם יש אוטובוסים לחיפה. עוד אפשרות בשעות היום זה קו 5 של אגד לצומת אלעל ומשם קו 947 של אגד לחיפה (ארוך ולא מומלץ). בברכה, Easy n - שיחה 16:54, 21 בפברואר 2018 (IST)

מונית זה אופציה יקרה מאוד (פי 2 מרכבת. נוח פי 2 פחות). לגבי שאטל: איפה מוצאים אותו? חיפשתי מלא ולא ברור מאיפה הוא יוצא, מתי וכדומה. ואם הבנתי נכון אין רכבת בין נתב"ג לסבידור מרכז. סגרו את הקו (ולכן השאלה). אני מדבר על שעות היום בלבד. 130.60.94.208 18:36, 21 בפברואר 2018 (IST)

סידור מילים במילון/אנציקלופדיה

שלום, כאשר יש למילה מסוימת אותה צורת כתיב אך היא מקבלת משמעות שונה בגלל הניקוד, מהם כללי הקדימות בהופעה במילון/אנציקלופדיה (בהנחה ויש כאלה כללים)?

אם אין, המשמעות היא שהמילה book תבוא לפני count בערך ספר במילון א', אך ייתכן ובמילון ב' הסדר יהיה הפוך?

זכור לי מילדותי שבמילון פירושים שונים יופיעו לפי תדירות השימוש; אך לפי הדוגמה שנתתי, לא נראה לי שניתן להכריע מי מהם תדירה יותר (ויש משמעויות נוספות לספר, שגם הם תדירות...).

אז איך זה עובד? תודה.

בסקירה שטחית העליתי שאין גישה אחידה. במילון אוקספורד הפירושים מסודרים לפי כרנולוגיה - הפירושים העתיקים יותר מופיעים ראשונים. במילון מרים-וובסטר הסידור הוא לפי שכיחות הפירוש. אני מניח שאת אלו שלא ניתן לפסוק לגביהם פשוט מסדרים אקראית. אילן שמעוני - שיחה 07:52, 22 בפברואר 2018 (IST)

כלכלה מחוץ לשני הגושים

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 277/מצב הקפיטליזם והסוציאליזם הם המצאות של 500 השנים האחרונות לכל היותר. באיזו שיטה כלכלית התנהל העולם לפני כן?
מהי השיטה הכלכלית בעולם השלישי (במובן המקורי של "העולם השלישי")?
מה הייתה השיטה הכלכלית באירופה הנוצרית? בגרמניה הנאצית? בעולם המוסלמי?--109.186.166.224 23:26, 22 בפברואר 2018 (IST)

פיאודליזם.

כאשר התמנה היטלר לקנצלר הייתה גרמניה בעיצומו של משבר כלכלי. שישה מיליון מובטלים ציפו לפתרון מצוקותיהם ואכן, ההתאוששות הכלכלית הייתה מהירה. המשטר הנאצי יזם פעולות בתחום הכלכלי. הממשלה הפעילה לחצים על מפעלים כדי שיקלטו פועלים, יזמה עבודות ציבוריות כדוגמת סלילת כבישים ובניית מבנים וכן אסרה לקיים שביתות ופירקה את האיגודים המקצועיים. הממשלה החלה גם לנקוט מדיניות חימוש שתרמה לקליטת פועלים רבים בתעשיות הביטחוניות. פעולות אלה סייעו לחיסול האבטלה במהלך שנת 1935.

בעולם המוסלמי לא היה ניתן לצבור קרקעות והן חולקו-החכרו על ידי השליט למקורבים ועל מנת לבסס תומכים פוליטיים, עם מות החוכר שבה הנחלה לשליט. 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 15:35, 23 בפברואר 2018 (IST)

בדרך היה המרקנטליזם. אילן שמעוני - שיחה 16:27, 23 בפברואר 2018 (IST)

אעשה סדר. ראשית, פאודליזם אינו שיטה כלכלית, אלא שיטת שלטון, אם כי חלק ניכר מהכלכלה - למשל נושא האחוזות - אכן נגזר ממנה. בכל מקרה לא ניתן לקרוא לה מדיניות כלכלית - אין היא אומרת דבר וחצי דבר על למי זכות להנפיק כסף, מי (אם בכלל) מפקח על שערי הרבית, האם יש מכסים ומה גובהם וכך הלאה. לעומת זאת היא כן מתארת את הררכיית השלטון - מה שאינו חלק ממדיניות כלכלית.
למיטב ידיעתי אין שם יחיד למדיניות כלכלית לפני הולדת המרקנטיליזם, אם כי למרקנטיליזם מוקדם יש שם פרטי- בוליוניזם.
לשאלתך, גרמניה הנאצית הייתה סוציאליסטית.
לאורך תקופה לא מבוטלת הייתה בעולם המוסלמי מדיניות חופשית למדי, אך ללא בסיס אידאולוגי או תאורטי דוגמת הקפיטליזם.
כמובן שהייתה מדיניות מטבע, בכל מסגרות השלטון הקדומות. מדיניות המטבע של האימפריה הרומית, שיצרה אינפלציה משמעותית, הייתה ככל הנראה בין הסיבות לנפילתה. תהליך דומה ארע ביפן הפאודלית תחת שושלת טוקוגאווה, ותרם הרבה לסיום שלטונה.
במקומות רבים לאורך ההיסטוריה היו תקופות של פלוטוקרטיה - שלטון בעלי ההון - אבל מונח זה רחב הרבה יותר משיטה כלכלית. בברכה, אילן שמעוני - שיחה 00:12, 24 בפברואר 2018 (IST)

בכל זאת גרמניה הנאצית שמרה על כללים של כלכלת שוק שהתבססה על רכוש פרטי. ההתערבות הממשלתית הייתה גדולה, אבל עדיין הייתה כלכלת שוק קפיטליסטית. כפי שנאמר לפעמים בצחוק, היא הייתה "סוציאליסטית" או "קומוניסטית" רק ספיציפית כלפי היהודים - כי הלאימה את רכושם ובסופו של דבר גם את גופם.Ewan2 - שיחה 00:32, 24 בפברואר 2018 (IST)

למעט ספרטה, אני לא חושב שהיה סוציאליזם טהור (או קפיטליזם טהור) באיזשהי מסגרת שלטון בעולם. רכוש פרטי היה תמיד במידה זו או אחרת, והתערבות שלטונית תמיד הייתה במידה זו או אחרת. אפילו בונצואלה של מדורו יש רכוש פרטי, ואין ספק שהיא דוגמה ומופת לסוציאליזם ויתרונותיו.
בגרמניה הנאצית ההתערבות השלטונית הייתה רבה מאד. תעשיות שלמות נבנו על ידי הממשל, ואוכלוסיות שלמות הועסקו בתחום זה או אחר בפקודת הממשל. אני בספק שעם כל זה ניתן לכנותה לא-סוציאליסטית. אילן שמעוני - שיחה 00:41, 24 בפברואר 2018 (IST)

{אחרי תהתנגשות עריכה)

בכל זאת גרמניה הנאצית שמרה על כללים של כלכלת שוק שהתבססה על רכוש פרטי. ההתערבות הממשלתית הייתה גדולה, אבל עדיין הייתה כלכלת שוק קפיטליסטית. כפי שנאמר לפעמים בצחוק, היא הייתה "סוציאליסטית" או "קומוניסטית" רק ספיציפית כלפי היהודים - כי הלאימה את רכושם ובסופו של דבר גם את גופם.Ewan2 - שיחה 00:32, 24 בפברואר 2018 (IST)

ככל שידוע לי בעולם לרוב רובן של המדינות יש כלכלת שוק בדרגאות שונות, מעט מאוד מדינות נשארו ללא כלכלת שוק קפיטליסטית. קוריאה הצפונית היא המובהקת שביניהן שנשארה עם כלכלה קומוניסטית טהורה. סין עברה לכלכלת שוק תחת שלטון אוטוריטרי ריכוזי מאוד. אינני יודע בדיוק לגבי קובה או וייטנאם ולאוס, ארצות שיש בהן עדיין שלטון ריכוזי מאוד קומוניסטי שעשו שינויים לכיוון הקפיטליזם ברוח הזמנים אחרי נפילת המחנה הקומוניסטי.מצבי ביניים יש אולי במידה מסוימת בכמה מדינות של ברית המועצות לשעבר באסיה המרכזית, בבלארוס ובקווקז. ונצואלה היא ככל הנראה במצב עדין עם כלכלת שוק במשבר ומבוקרת מאוד על ידי השלטון. אייני מומחה בכלכלה, ולכן רק הזכרתי כמה דוגמאות מתוך ידיעה כללית. Ewan2 - שיחה 00:46, 24 בפברואר 2018 (IST) Ewan2 - שיחה 00:46, 24 בפברואר 2018 (IST) רכוש פרטי - הכוונה בעיקר לעסקים פרטיים. בארצות הקומוניסטית הולאומו כל אמצעי הייצור, ברובן לא היו עסקים פרטיים. הכלכלה לא הייתה כלכלת שוק אלא מתוכננת על ידי המפלגה לפי תוכניות חומש וכו' בהתאפ לאידיאולוגיה הקומוניסטית.Ewan2 - שיחה 00:48, 24 בפברואר 2018 (IST) אם לגרמניה הנאצית הייתה כלכלה כזאת היו בורחים לה כל אנשי העסקים, קרופ, תיסן והאחרים. אנשי העסקים שגשגו תחת השלטון הנאצי. הכלכלה הייתה קפיטליסטית.Ewan2 - שיחה 00:50, 24 בפברואר 2018 (IST)

א. פיאודליזם:

שיטת ארגון --כלכלית--, חברתית, מדינית וצבאית, המתבססת על קשרים אישיים. המלך מקצה אדמה לשימוש הכפופים לו ישירות (אצילים), המקצים חלקים לשימוש לנמוכים מהם בדרג החברתי וכן הלאה. כל זה יוצר היררכית מעמדות : מלך—אציל—ואסל—אריס(עובד אדמה). התמורה לשימוש: מס שמעביר כל אחד מן הכפופים לגורם שמעליו. הבעיה: מחסור בממון בידי השכבה הגבוהה גורם להשתתת מיסוי על הנמוכה ממנה וכן הלאה.

יחסים אלה בין האדון לואסל הוסכמו על ידי חוזה וטקס הנקרא הומגיום (=שבועת הנאמנות היוצרת (1) חוזה אישי בין בעל הזכות לשימוש בקניין (פיאודל) לבין האדם הכפוף לו (ואסאל Vassal), וכן (2) חובה הדדית להגנה ולעצה). 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 12:15, 24 בפברואר 2018 (IST)

האם אני יכול להחליף סניף דואר?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 277/מצב אני לא רוצה שום סניף דואר ולא רוצה ללכת לסניף הדואר שקשור לכתובת הנוכחית שלי. אני רוצה להיות בסניף דואר מרכזי כל שהוא באחת מן הערים הגדולות בארץ. האם אני יכול לקבוע איזה שהוא סניף דואר כסניף אליו אקבל מכתבים או חבילות שלא ניתן להכניס בכלל בתיבת מכתבים (ושגם לא הגיעו עם שליח עד הבית)? תודה !!! ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בקלות, אבל זה עולה כמאתיים שקל לשנה: שכור תיבת דואר בסניף המרכזי ותן כתובת זו ככתובת למשלוח דואר. אילן שמעוני - שיחה 22:42, 23 בפברואר 2018 (IST)

שלום ותודה משתמש:אילן שמעוני. אני חושב שלא הבנתי אותך ב-100%. אתה טוען שלהחליף כתובת מגורים רשמית במשרד הפנים (מה שטומן בחובו החלפת סניף דואר ממילא) יחסוך את ה-200 ש"ח בשנה להחלפת סניף מבלי להחליף כתובת רשמית? תודה ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא, מה שאני מציע הוא עניין אחר לגמרי. במשרדי הממשלה ולמעשה בכל מקום אחר שנתקלתי בו אפשר להגדיר כתובת למשלוח דואר, שלא חייבת להיות זהה לכתובת מגורים. בשיטה שאני מציע תוכל לשנות את הכתובת למשלוח דואר, כך שהדואר יתקבל בסניף המרכזי, בלי לשנות את כתובת המגורים.
הרעיון פשוט: הולכים לסניף המרכזי ושוכרים בו תיבת דואר. העלות היא כ-200 שקלים לשנה. עכשיו משנים את הכתובת למשלוח דואר בכל המקומות הרלבנטיים, כך שהדואר ישלח לתיבת הדואר. בצורה זו תקבל את כל הדואר בסניף המרכזי, כמו שרצית. אילן שמעוני - שיחה 09:57, 26 בפברואר 2018 (IST)

משתמש:אילן שמעוני, אני הייתי בטוח שמה שנקרא "תא דואר" תקף רק לחבילות קטנות שנכנסות לתיבה, אבל אני מבין מדבריך שאני אוכל לקבל חבילות גדולות גם כן, באותו הסניף עם הכתובת למשלוח דואר והתא דואר שאינו משויך לכתובת מגורים נוכחית, אם אכן אקח שירות כזה בעלות של 200 ש"ח לשנה (נכון לזמן בו ראית שזה 200 ש"ח לשנה). תודה לך על המידע והעזרה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בשמחה אילן שמעוני - שיחה 23:18, 26 בפברואר 2018 (IST)

מה המקור של המילה "פסחא" (הנוצרית), כלומר מה משמעותה?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 277/מצב מה המקור של המילה "פסחא" (החג הנוצרי) ומה משמעותה? ניסיתי לבדוק בערך הרלבנטי אבל יש שם פרטים לא ברורים. כתוב שם שזה השם הארמי של פסח, ומכיון שהנוצרים הראשונים היו ארמים אז משם נפוץ השם. אבל לא ברור לי מה הקשר בין זה לבין חג הפסח היהודי? זה נחגג בעיתוי אחר ומסיבות אחרות (צליבתו של ישו) ואין לה קשר לפסיחה של הקב"ה במצרים. לא כך? (בשפות אחרות "פסחא" נקרא "אסתר") 185.191.178.183 01:29, 24 בפברואר 2018 (IST)

אכן השם פסחא היא גרסה ארמית של פסח, ובשפות רבות, בעיקר יוונית ושפות רומאניות, שם החג של הנוצרים הוא ממקור זה ודומה או זהה לזה של היהודים:Pascha, בלטינית ויוונית, Pascua באיטלקית, Paque (בדרך כלל - פסח) או Paques (בדרך כלל - פסחא) בצרפתית, Paște או Paști ברומנית וכו'. בשפות אחרות, סלאביות או גרמאניות, השמות שונים. החג חל באביב בערך באותה תקופה עם חג הפסח והוא שינה את משמעותו בהתאם לאירועים העומדים במרכזו אצל הנוצרים - תחייתו של ישו. הכנסייה הנוצרית האורתוודקסית דרשה שהחג לא יחול באותו זמן עם חג הפסח של היהודים. בעוד שאצל הקתולים לפעמים החג יכול לחול באותו זמן. הפסחא עצמו אצל הנוצרים אינו נחגג למשך שבוע כמו אצל היהודים אולם לפניו יש צומות ואירועים חגיגיים נוספים לזכר תלאותיות של ישו, מותו על הצלב וקבורתו Ewan2 - שיחה 03:25, 24 בפברואר 2018 (IST)

אוסיף רק לגבי הקשר בין פסחא לפסח שאמנם הסיבות אחרות אך יש קשר בזמנים. הברית החדשה מציינת שצליבתו של ישו נעשתה בפסח (יש לזה כמובן גם משמעות דתית - ישו הוא הקורבן המועלה כדי להוציא את הראויים להצלה מידי השטן, כמו קורבן הפסח המקורי ששימש להוצאת בני ישראל ממצרים). הסעודה האחרונה, יכול שהייתה הסדר. באשר לשפות שבהן זה נקרא "איסטר" או צורות דומות, אלה שפות גרמאניות, שכפי שמוסבר בערך כנראה לקחו את שמו הישן של החודש שבו הוא חל. אמיר מלכי-אור - שיחה 09:37, 24 בפברואר 2018 (IST)

ומה מקור המילה "איסטר", אם כבר? Corvus‏,(Nevermore)‏ 10:51, 24 בפברואר 2018 (IST)

mittelhochdeutsch ōsteren, althochdeutsch ; --vielleicht--- nach einer indogermanischen Frühlingsgöttin (zu althochdeutsch ōstar = östlich; im Osten, d. h. in der Richtung der aufgehenden Sonne, des [Morgen]lichts) אולי על שם אלה אינדו-גרמנית. 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 12:07, 24 בפברואר 2018 (IST)

יום הפסחא עצמו חוגג את תחייתו של ישו שלושה ימים אחרי יום צליבתו. ולכן הוא יום שמחה למאמיניו. קודמים לו ימים חשובים אחרים המוקדשים לפסיון ולצליבה.Ewan2 - שיחה 12:17, 24 בפברואר 2018 (IST)

מדוע פסח נחוג במשך שבעה שמונה ימים?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 277/מצב מדוע פסח נחוג במשך שבעה / שמונה ימים, האם ידועה לכך סיבה מהתנ"ך או התלמוד? מבחינתי אני תוהה ואומר אם חג אמור להיות במשך שבעה ימים מכיון שזה מספר טיפולוגי, הרי שגם חגים אחרים (ראש השנה, כיפור, שבועות) אמורים להיות כך. 185.191.178.183 05:29, 24 בפברואר 2018 (IST)

בתורה יש פירוט של החגים- מתי, כמה זמן, איך ולמה לחגוג כל חג. אגב, חצי מהחגים שהיהודים חוגגים בימינו הם המצאות מאוחרות שאין להן זכר בתורה. אבל ספציפית פסח הוא חג מהתורה, וכתוב במפורש לחגוג אותו במשך 7 ימים. אגב, שמו המקורי הוא לא "פסח" אלא "חג המצות". פסח היה השם של הקורבן שהוקרב בחג המצות.--109.186.166.224 10:09, 24 בפברואר 2018 (IST)

בתורה, מלבד שבת ומלבד ראש חודש (שאין בו איסור מלאכה), יש שבעה חגים (כמה טיפולוגי...): פסח, שביעי של פסח, שבועות, ראש השנה, יום הכיפורים, סוכות ושמיני עצרת. מתוכם נאמר בחג הפסח "שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ" וכן בחג הסוכות "וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַ-ה' שִׁבְעַת יָמִים בַּשָּׁנָה". על שאר החגים לא נאמר שהם שבעה ימים, גם לא על אלו שהם "המצאות" (או ליתר דיוק תקנות חז"ל או מנהגי קהילות). לעניין ימי הקרבת קרבנות החג של עולי הרגל, נאמר בחז"ל כי אף חג השבועות הוא שבעה ימים. יצוין כי שביעי של פסח הוא חלק משבעת ימי הפסח, ושמיני עצרת, למרות שיש לו איזה המשך לחג הסוכות, יש מספר מאפיינים המבדילים אותו מימי חג הסוכות. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ 20:51, 24 בפברואר 2018 (IST)

נצל"ש: אליעד, אתה יכול, בבקשה, לצטט פסוקים מתורה (בלבד), הקובעים את חגי השביעי של פסח ושמיני עצרת? כי זה לא מסתדר לי עם מה שראיתי היום באיזה ערך, ממנו נובע כי בתורה פסח וסוכות הם חגים של יום אחד. תודה, יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:21, 24 בפברואר 2018 (IST)

מתוך הערכים:

• פסח ושביעי של פסח:
  • שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ אַךְ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאֹר מִבָּתֵּיכֶם כִּי כָּל אֹכֵל חָמֵץ וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִיִּשְׂרָאֵל מִיּוֹם הָרִאשֹׁן עַד יוֹם הַשְּׁבִעִי. וּבַיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלָאכָה לֹא יֵעָשֶׂה בָהֶם אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכָל נֶפֶשׁ הוּא לְבַדּוֹ יֵעָשֶׂה לָכֶם. ( ספר שמות, פרק י"ב, פסוק ט"ו)
  • וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה חַג הַמַּצּוֹת לַה' שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ... בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ. (ספר ויקרא פרק כ"ג, פסוקים ו'-ח')
• סוכות ושמיני עצרת: וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי (ט"ו בתשרי) מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ, וְחַגֹּתֶם חַג לַה' שִבְעַת יָמִים" (פסוק יב.).

בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי (כ"ב בתשרי) עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ. וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה' פַּר אֶחָד, אַיִל אֶחָד, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה, תְּמִימִם. מִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם, לַפָּר לָאַיִל וְלַכְּבָשִׂים בְּמִסְפָּרָם - כַּמִּשְׁפָּט. וּשְׂעִיר חַטָּאת אֶחָד, מִלְּבַד עֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתָהּ וְנִסְכָּהּ. (פס' לה-לח).

פסח וסוכות הם יום אחד לעניין איסור מלאכה (יום טוב), אולם הם שבעה ימים לעניין המאפיין הייחודי להם: אכילת מצה בפסח, וישיבה בסוכה עם נטילת לולב בחג סוכות. הדברים עולים מתוך מספר מקראות, ובפרט כפי המסורת החז"לית. לגבי שאר המסורות, לא הקפתי את הנושא, אך נראה שגם הם נוהגים באופן דומה (בערך על סוכות ראיתי כי השומרונים עושים סוכות שבעה ימים). קובץ על יד ♦ שיחה ♦ 21:39, 24 בפברואר 2018 (IST)

תודה. שמת את אותו הטקסט פעמיים. אכן לא כתוב שום דבר בתורה עצמה על לחגוג שבעה או שמונה ימים, אלע רק על לחגוג ביום הראשון וגם ביום השביעי או השמיני. אז הכל מסתדר. אפשר להסיק כי אין חול המועד, ואלו ימי עבודה לכל דבר, אם רוצים. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:47, 24 בפברואר 2018 (IST)

טקסט פעמיים - היה טעות בהעתקה. תיקנתי עוד בטרם הגבת. שים לב לפסוקים: חַג הַסֻּכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים לַה, תָּחֹגּוּ אֶת חַג ה' שִׁבְעַת יָמִים... וְחַגֹּתֶם חַג לַה' שִבְעַת יָמִים ווּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה חָג שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת יֵאָכֵל. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ 22:03, 24 בפברואר 2018 (IST)

כן, אחרי שתיקנת את הטעות, אני אכן רואה חגיגה ארוכה לשבועות. עדיין לא רואה פסח, שם שבעה ימים תאכלו, לא תחגגו. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 23:54, 24 בפברואר 2018 (IST)

מזמין את בעלי הידע ביהדות לעזור. אילן שמעוני - שיחה 09:57, 26 בפברואר 2018 (IST)

יין נתזים

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 277/מצב במילון היין המעודכן של האקדמיה לעברית מ 2012 http://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/millon2012.pdf לא מופיע כלל המונח "יין נתזים" רק "יין מבעבע" (שהוא המונח העברי עבור Charmat , sparkling wine)

במילון מ 2009 http://www.news1.co.il/uploadFiles/641765773296357.pdf מופיע המונח "ייו נתזים" עבור méthode Charmat

מה המינוח (והשם הנכון) הנכון לערך יין נתזים ? (בקישורים החיצוניים מופיע קישור (ארכיון) למילון משנת 2009 אבגמד - שיחה 18:31, 24 בפברואר 2018 (IST)

כנראה ששניהם נכונים לעת עתה. אולי "מבעבע" יותר רשמי מטעם האקדמיה. מילון ספיר תומך בשניהם. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ 23:07, 24 בפברואר 2018 (IST)

טלית שחורה

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 277/מצב אבא שלי מספר שסבא שלו היה בעל לטלית שחורה. טליות שאני רואה בארץ הם לבנות כולן.

אני אציין את המקום והזמן: ברית המועצות בסוף שנות ה-40, תחילת שנות ה-50. סבא של אבי היה איש זקן באותה התקופה ולכן נולד ברוסיה הצארית.

מה פשר הצבע השחור? האם זה מנהג אבלות? האם זה צבע גלותי? אשמח מאוד להסבר. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בתקופה אודותיה נסובה השאלה (לא מדובר על רוסיה הצארית אלא על רוסיה הסובייטית או ברית המועצות) היה אכן מקובל ברוב התפוצות להשתמש בטלית לבנה ולא שחורה. אולי בשל רדיפת הדת על ידי השלטונות וקיום החיים היהודיים במחתרת נהג סבו של אביך ללבוש טלית שחורה; זו פחות בלטה. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ 23:43, 24 בפברואר 2018 (IST)

נכון, בתקופה זו הדת (היהודית בין היתר) היתה במגמת רדיפה ואבא שלי מספר שסבו היה נפגש עם אנשים בדירות הפרטיות לצורך תפילות (בתי כנסת נסגרו). אבא שלי זוכר שהוא הלך עם תיק שבו הוא החזיק קבוע את התפילין והטלית השחורה. וזה מה שקצת מוזר לי. כי לא ידוע לי על מנהג של טלית שחורה באירופה.

אז הנה, ההסבר עשוי להניח את הדעת. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ 00:30, 25 בפברואר 2018 (IST)

מסתבר שהיה לך סבא תימני. עוזי ו. - שיחה 10:37, 25 בפברואר 2018 (IST)

סבא-רבא. ולא, הוא היה אשכנזי 100%. ככה שתימן לא קשור. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא הייתי קובע בפסקנות שאין זה קשור, משום שאין זה סביר שמנהג דומה התפתח בשני מקומות המרוחקים זה מזה ללא קשר ביניהם. מאוד יתכן שהיו משפחות שהתגלגלו מתימן לאירופה (דרך עירק או דרך ארץ-ישראל), ומשם לערבות רוסיה, בדיוק כמו כאלה שהתגלגלו לצפון אפריקה. כך שאשכנזי (או כל בן עדה אחרת) בהווה אינו מעיד על עברו. בנצי - שיחה 00:21, 4 במרץ 2018 (IST)

למה בקבוקי בירה חייבים בפיקדון של 1.20 שקל?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 277/מצב כידוע, חלק מבקבוקי הבירה של חברות שונות חייבים בפיקדון של 1.20 שקל. בנוסף, שמתי לב שכשמחזירים בקבוקי בירה כאלה לסופרים הם ממיינים אותם בנפרד בתוך ארגזים מתאימים של היינקן, קרלסברג, נשר וכו'. למה הפיקדון יותר גבוה רק על בקבוקים אלו? תודה. 31.154.81.25 02:09, 25 בפברואר 2018 (IST)

בקבוקי בירה עוברים למילוי חוזר (אחרי ניקוי כמובן). בקבוקים אחרים נשלחים למחזור. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אז ניקוי ומילוי חוזר עולים הרבה יותר ממחזור? אילן שמעוני - שיחה 19:01, 28 בפברואר 2018 (IST)

זה לא עניין של מחיר התהליך. ככל שהפיקדון גבוה יותר ככה יש יותר סיכוי שתחזיר את הבקבוק (למרות שאחוזי ההחזרה בישראל גבוהים מאוד), כלומר שכנראה יש יותר דרישה לבקבוקים למילוי חוזר, אם זה אכן נכון. אז האם הבקבוקים האלו עוברים דרך תאגיד המיחזור או מוחזרים ישר ליצרניות הבירה? 31.154.81.5 23:14, 28 בפברואר 2018 (IST)

אני מנחש שהבקבוקים הריקים (שכבר ממויינים, כפי שציינת) נאספים לאותן משאיות שמביאות את הבקבוקים המלאים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אבל מדוע יש יותר אינטרס למחזר בקבוקי בירה מאשר בקבוקים אחרים? האם מפני שמדובר בזכוכית דווקא? אילן שמעוני - שיחה 18:56, 4 במרץ 2018 (IST)

להבנתי זה מכיוון שזה הבקבוקים בעלי הפונטציאל הגבוה ביותר לניפוץ. • בקרה וייעוץ • שיחה • י"ח באדר ה'תשע"ח • 18:58, 4 במרץ 2018 (IST)

סדרת בימ"ש בעברית

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 277/מצב האם היתה סדרת ריאליטי בית משפט (בסגנון "השופטת ג'ודי) ישראלית ? אם יש למישהו קישור או מידע נוסף אשמח. ‏«kotz» «שיחה» 15:53, 26 בפברואר 2018 (IST)

היה משהו דומה, אבל לא זהה, בערוץ הראשון, שודר בימי ראשון אחרי מבט, לא זוכר את הפרטים, עונה אחת או שתיים. בלי קשר, גם בערוץ הראשון, הייתה תוכנית בסגנון אחר, עם מני פאר, שרצה הרבה יותר זמן. אני עדיין זוכר את המשפט של "סירבתי לנסוע באמבולנס, כי הנהג היה נכה", ואת המשפט "דרישה ממנקים של בסיס בקו"ם להיות יוצאי צבא". יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:58, 26 בפברואר 2018 (IST)

כן, מרגול שופטת. ‏MathKnight-at-TAU ✡ (שיחה) 16:50, 27 בפברואר 2018 (IST)

אוי ואבוי! אבל מרגול שופטת לא מתיימרת להיות סדרת בית משפט. עוד פרטים על האמבולנס? מי היה השופט? ‏«kotz» «שיחה» 21:47, 27 בפברואר 2018 (IST)

אמרתי, זה היה סגנון אחר. בסדרה השנייה שסיפרתי, בניגוד לראשונה, לא היה שופט כבן אדם. לאחר הצגת התיק בידי שני הצדדים, נערכה הצבעה טלפונית בין הצופים. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 00:42, 28 בפברואר 2018 (IST)

זכור לי השם תביעות קטנות שמציג הליכים בבית משפט לתביעות קטנות, ומשום מה זכור לי דווקא דניאל פאר, אין לי מושג למה. Tzafrir - שיחה 22:18, 27 בפברואר 2018 (IST)

הייתה תכנית בשם זה. השופט (לפחות בחלק מהתכנית) היה השופט בדימוס עמיקם פיאליקוב. אמיר מלכי-אור - שיחה 12:59, 4 במרץ 2018 (IST)

ובכן יש גם מקור: [4]. חן חן אמיר מלכי-אור. מעניין אותי נורא לראות רטע מהתוכנית. טלוויזיה של פעם... ‏«kotz» «שיחה» 20:11, 4 במרץ 2018 (IST)

רבי עקיבא ורבי מאיר מקורם ברומאים שהתגיירו - בקשת מקור

קראתי באתר ישיבה "אנשים דגולים וחכמים יהודים גדולים יצאו מרומאים שהתגיירו - רבי עקיבא, רבי מאיר, אונקלוס, עקילס ואחרים.". השאלה שלי נוגעת לרבי עקיבא ורבי מאיר בלבד, היכן המקור לכך שהיו רומאים שהתגיירו? 37.73.184.116 21:09, 26 בפברואר 2018 (IST)

רבי מאיר בגיטין נו א: שדר עלוייהו לנירון קיסר... ערק ואזל ואיגייר ונפק מיניה ר"מ.

רבי עקיבא בהקדמת הרמב"ם למשנה תורה: ורבי עקיבא בן יוסף... ויוסף אביו גר צדק היה. מבקר המדינה - שיחה 21:39, 26 בפברואר 2018 (IST)

כלומר זה לא באופן ישיר שרבי עקיבא ורבי מאיר התגיירו בעצמם, אלא אבותיהם. ואם נאמר שאמותיהם היו יהודיות אז זה ממש לא משנה מה היו אבותיהם, בשונה מאונקלוס ועקילס שכפי הנראה היו לא יהודים בין מצד האב ובין מצד האם. 82.102.24.28 02:18, 27 בפברואר 2018 (IST)

משנה. גם ממבט הלכתי צר, לא תמיד נהג הקריטריון של מוצא האם. באיזשהו שלב התבצע מעבר מקביעה לפי האב לקביעה לפי האם. אינני זוכר בדיוק מתי. בנצי - שיחה 15:37, 2 במרץ 2018 (IST)

איך לשלוח מייל להרבה אנשים?

קיבלתי רשימת תפוצה שמאורגנת בצורה כזאת:

Israela Name ( israela@gmail.il ) ; Manuele Names ( manuele.names@gamil.com ) ; Michael Namer ( mail3@mail.com ) ;

(כל השמות והמיילים ששמתי פה בדויים)

בעיה היא שאני לא מבין איך לשלוח לכולם מייל. הרשימה ארוכה מדי בשביל שאני אעבור על כולה ואוצי מתוך המחרוזת רק את המיילים עצמם. להעתיק את כולה לשורת הכתובת מין הסתם נחל כישלון (השמות והסוגריים מפריעים). אז מה השיטה שהייתם ממליצים? לכתוב תכונה שיודעת לחלץ מתוך כל המחרוזת את רשימת המיילים? שואל השאלות - שיחה 16:46, 27 בפברואר 2018 (IST)

ללחוץ על reply all, ואז לתקן ידנית את הנושא ולמחוק ידנית את ציטוט המכתב הקודם. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:48, 27 בפברואר 2018 (IST)

זה לא פועל ככה. ב-reply all יש לי רק את הכתובת של מי ששלח לי את הרשימה. שואל השאלות - שיחה 17:29, 27 בפברואר 2018 (IST)

אז איפה קיבלת את הכתובות? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:39, 27 בפברואר 2018 (IST)

במייל. שאלתי איך אני שולח הודעה לכולם וקיבלתי מייל שבו יש רשימה המאורגנת כמו שציינתי: שם, מייל בסוגריים ואז נקודה פסיק. כנראה שצריך לכתוב איזה סקריפט שיודע לחלץ מתוך המחרוזת את רשימת המיילים. שואל השאלות - שיחה 17:46, 27 בפברואר 2018 (IST)

כמה מיילים שם? אם לפחות חמישים, אפשר להתחיל לשחק עם csv, אחרת זה לא שווה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:51, 27 בפברואר 2018 (IST)

בקיצור, סקריפט. שואל השאלות - שיחה 19:12, 27 בפברואר 2018 (IST)

בגמייל אתה פשוט מעתיק את הרשימה ושולח. Shannen - שיחה 12:46, 28 בפברואר 2018 (IST)

חוות חקלאיות (אינדור) בסביבת דימונה ובאר שבע

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 277/מצב האם יש חוות חקלאיות תעשייתיות לצמחים כל שהם (אינדור\indoor) מסביב לדימונה או באר שבע? תודה (אינדור זה כולל גם חממות וביוריאקטורים). תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני מכיר את חוות קורנמל, ויש עוד אחת ששכחתי את שמה. יתכן שיש עוד. אילן שמעוני - שיחה 18:56, 28 בפברואר 2018 (IST)

יש לפחות עוד שתיים. הייתי באזור בשבוע שעבר, בחזרה מאילת. בנצי - שיחה 19:16, 28 בפברואר 2018 (IST)

משהו עם גפן/כרם/יין... אילן שמעוני - שיחה 20:34, 28 בפברואר 2018 (IST)

תסכימו בבקשה לתת עוד פרטים, איפה ראיתם כל אחת מהחוות הללו? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

יש שם עוד שתי חוות: חוות נאות וחוות מתנת מדבר. הנה קישור למפת גוגל. אילן שמעוני - שיחה 06:56, 1 במרץ 2018 (IST)

'לקונה' ב'וורד'

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 277/מצב על המחשב שלי מותקן 'וורד' 2016. משום מה, אינני מוצא בה את כלי equation editor 3.0, האמור להופיע תחת תפיריט 'הוספה'>>'אובייקט', ולא ברור לי למה. אשמח לדעת יותר על 'לקונה' תמוהה זאת - האם תקלה, או כוונת מכוון ? אמנם, יש כלי נפרד בתפריט זה הקרוי 'משוואה', אבל הוא שונה. שונות זו יוצרת בעיית תאימות עם טקסטים שנערכו עם הכלי הנ"ל, ואולי אני טועה. בנצי - שיחה 18:12, 28 בפברואר 2018 (IST)

הוא הורד באחד העדכונים (לפני כחודש ומשהו) בגלל בעית אבטחה.

אפשר להשתמש בתוסף חינמי של MathType (מורידים גרסת ניסוי ל 30 יום, ואחרי זה אפשר או לרכוש אותה, או להשאר עם הגרסה החינמית). eman • שיחה • ♥ 18:15, 28 בפברואר 2018 (IST)

תודה על התשובה. דווקא כלי זה, עם חשיבותו הגדולה לטקסטים מדעיים, מכל עשרות הכלים האחרים, דווקא הוא בעייתי מבחינת אבטחה ? מה הסיבה לכך ? איך גילית עובדה זו ? אני מניח שנתקלת בזה בעצמך, אולי.

האם כלי ה'משוואה' שכן נמצא תחת 'הוספה', 'מדבר' עם ה'equation editor' הנזכר ? בנצי - שיחה 19:11, 28 בפברואר 2018 (IST)

בנצי - לא. אם אתה רוצה לערוך דברים שכתבת עם equation editor חייבים להוריד את התוכנה הזו. זה מה שעשיתי. יש בזה גם כמה תוספות לעומת ה equation editor המקורי, אבל זה קצת פחות נוח לשימוש. eman • שיחה • ♥ 22:05, 2 במרץ 2018 (IST)

מאוד מתחשב מצידם להכריח אותנו להשתמש בשני כלים במקביל, מבלי שהכלי החדש יוכל להמשיך את קודמו. מורידים גירסת ניסוי, ואחרי 30 יום אפשר להחליט להמשיך להשתמש בה, מבלי שיפוג תוקפה ? (מי א"כ, יבחר לשלם ? מה מחירה ?). שוב תודה. שבת שלום, בנצי - שיחה 23:14, 2 במרץ 2018 (IST)

אחרי שלושים יום היא הופכת אוטומטית לגירסה חינמית, האמת שלא הבחנתי בהבדל בין הגרסאות, אז בשביל לעבוד כמו עם ה equation editor הישן, אתה לא תצטרך לשלם. eman • שיחה • ♥ 01:25, 3 במרץ 2018 (IST)

עצה שלי, תעבור ללטך - זה בחינם, וזה מאוד נוח לעבודה עם משוואות. זה אולי קצת קשה בהתחלה, כי זו שפת סימון ולא WYSIWYG כמו "וורד", אבל אחרי שמתרגלים זה מאוד נוח ומהיר לעבוד, וגם לא סובל מהשגעונות של "וורד". אם בכל זאת אתה רוצה להישאר עם וורד אז: מ"אופיס 2010" יש ב"וורד" עורך משוואות בסיסי, שמבין חלק מהתחביר של לטך (אך לא את כולו), אם אתה צריך רק מעט משוואות ולא מסובכות, הוא יספיק לך. האפשרות הנוחה יותר היא להוריד MathType. הגרסה האחרונה מאפשרת הן עריכה גרפית נוחה והן הקלדת קוד לטך, וגם שילוב ביניהן. אחרי 30 יום הרבה יכולות מתקדמות מושבתות ואתה נשאר עם גרסת Lite חינמית, שעדיין מאפשרת עריכה של משוואות לא כל כך מסובכות ונוח לעבוד איתה. אפשר גם לרכוש את התוכנה, לאקדמאים היא עולה פחות מ-100$. ‏MathKnight ✡ (שיחה) 20:18, 4 במרץ 2018 (IST)

למה רוב החוות החלקאיות בדרום הן לאורך כביש הערבה ולא ברצועת אופקים - באר שבע - דימונה - ערד - מצפה רמון?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 277/מצב מה הסיבות שהביאו לכך? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לפחות חלק מהסיבה היא עידוד התיישבות לאורך הגבול על קרקעות שאין מחלוקת על בעלותן. אילן שמעוני - שיחה 18:56, 28 בפברואר 2018 (IST)

תסלח לי בבקשה שלא הבנתי את הכוונה ב"אין מחלוקת על בעלותן" באמת לא הבנתי למה אתה בדיוק מתכוון. בברכה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אנא אל תשכחני משתמש:אילן שמעוני ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

על חלק מאדמות הנגב יש מחלוקת בין שבטים בדואים לבין מדינת ישראל. אינני מצוי בפרטים. אילן שמעוני - שיחה 06:51, 1 במרץ 2018 (IST)

תודה רבה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מחקר על תקפותן של תפילות

ציטוט מהבלוג של הרב משה רט: ”"במאמר "רפואה ותפילות מרחוק", שפורסם בכתב העת "הרפואה – עיתון ההסתדרות הרפואית בישראל" (כרך 141 חוברת ו', יוני 2002, עמ' 527-529) אספו פרופ' יהודה שיינפלד ועמיתיו נתונים על ניסויים שבדקו את השפעת תפילה על החלמת חולים. מתברר שמתוך שבעה ניסויים כאלה, ארבעת הניסויים שנעשו בצורה קפדנית תוך שימוש בסמיות כפולה מצאו שיש הבדל משמעותי לטובת החולים שהתפללו עבורם. שלושת הניסויים שלא מצאו הבדל כזה לא נערכו בסמיות כפולה, ושניים מתוכם נערכו על מספר קטן מאד יחסית של חולים (45 ו-90 חולים בניסויים שנכשלו, לעומת 393, 990, 219 ו-3393 בניסויים שהצליחו), ולכן אין להם משמעות רבה. נראה בבירור שמניסויים אלה לפחות עולה המסקנה שתפילות אכן עשויות להועיל לרפואת החולים. למרבה המבוכה, כותבי המאמר מסרבים לקבל מסקנה זו, ובמקום זאת מעלים אפשרות שמא ניסוי כפול סמיות אינו הדרך הטובה ביותר לחקור נושא זה... אם המדע מראה שתפילות מועילות, כנראה צריך להחליף את המדע!"”
האם יש למישהו גישה למאמר המדובר? אילן שמעוני - שיחה 18:51, 28 בפברואר 2018 (IST)

יש לי גישה לרוב כתבי עת המדעיים, אבל לבושתי (לא בציניות, ברצינות) אני לא יודע לחפש כתבי עת בעברית. אני אנסה, אבל אם יש לך DOI זה יקל עלי. משה פרידמן - שיחה 19:30, 28 בפברואר 2018 (IST)

אילן שמעוני, יש לי גישה למאמר, אבל לא ברור לי איך אתה מצפה שאשלח לך, כשלא הפעלת את האפשרות לשלוח/לקבל דוא"ל דרך ויקי. אני מציע שתפעיל את האפשרות ותשלח לי מייל, ואני אשלח לך בחזרה מייל עם הקובץ. ראובן מ. - שיחה 20:07, 28 בפברואר 2018 (IST)

המאמר בידי! משה פרידמן - שיחה 20:13, 28 בפברואר 2018 (IST)

אבל אני הייתי ראשון! סתם, לך על זה. גם ככה לי אין מושג איך לשלוח לאילן, כרגע. ראובן מ. - שיחה 20:14, 28 בפברואר 2018 (IST)

זו לא חכמה! אתה לא היית צריך להעביר את המאמר את כל הדרך מישראל לארה"ב. אחרי שקראתי, אני לא בטוח שכדאי לשלוח. חבל על זמנו היקר של אילן. וגם לי אין מושג איך להעביר אותו. רוצה תקציר? משה פרידמן - שיחה 20:22, 28 בפברואר 2018 (IST)

פתחתי תיבה זמנית, xuwogemiכרוכיתduck2.club. אשמח לקבל את המאמר, ותודה רבה! אילן שמעוני - שיחה 20:23, 28 בפברואר 2018 (IST)

נשלח. משה פרידמן - שיחה 20:44, 28 בפברואר 2018 (IST)

תודה רבה!, משה! אילן שמעוני - שיחה 20:57, 28 בפברואר 2018 (IST)

הממממ, לפחות בתיאור המאמר הזה, משה רט דייק. אני מתחיל לחפש מישהו שיתפלל עבורי. אילן שמעוני - שיחה 21:41, 28 בפברואר 2018 (IST)

האם החולים שמצב השתפר היו דתיים או אתאיסטים או שהדבר לא נבדק? גילגמש • שיחה 21:54, 28 בפברואר 2018 (IST)

לא נבדק. כמו כן המדגם קטן בכל המחקרים (מאות בודדות לכל היותר). אבל מה אכפת לי? אם לא יועיל לא יזיק. אני אמנם מאמין מסוג מסויים, אבל תפילות נראות לי מופרכות לגמרי, לך תדע אילן שמעוני - שיחה 22:08, 28 בפברואר 2018 (IST)

אם החולים היו דתיים, אפשר היה להסביר את השיפור באפקט הפלצבו. גילגמש • שיחה 22:10, 28 בפברואר 2018 (IST)

מהדיון במאמר נראה שהדבר לא נבדק. יחד עם זאת, מדובר בסמיות כפולה, כלומר, החולים לא יודעים האם הם בקבוצת הביקורת או שמתפללים עליהם. בחלקם החולים בכלל לא יודעים שמתבצעת עבורם תפילה.

בעבודה של Harris וחב' החולים לא ידעו על קיום התפילות, בעוד שבעבודתם של Byrd וחב' החולים והצוות הרפואי ידעו על כך במהלך העבודה, למרות שהם לא ידעו מי החולה שיועל לו 'טיפול בתפילות'.

משה פרידמן - שיחה 22:13, 28 בפברואר 2018 (IST)

ר' w:Studies on intercessory prayer. נראה שבאופן כללי התוצאה היא שאם המטופל לא מודע לתפילה, אין לה השפעה עליו. Tzafrir - שיחה 23:48, 28 בפברואר 2018 (IST)

שימוש חופשי באיורים, תמונות וכיו"ב, מויקיפדיה

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 277/מצב האם שימוש כזה מותר לצורך מאמר או חיבור המתפרסמים בכ"ע מדעיים, או אף בספר ? איפה אפשר לקרוא על כך בצורה מפורטת יותר ? תודה, בנצי - שיחה 19:20, 28 בפברואר 2018 (IST)

מותר, בטח וחצי. יש לציין "מקור: ויקיפדיה". אילן שמעוני - שיחה 20:24, 28 בפברואר 2018 (IST)

אני חושב שזה תלוי ברישיון של כל תמונה בנפרד. יש תמונות שמוצגות כאן ברשיון של "שימוש הוגן" אני לא יודע מה תוקפו של דבר כזה אם משתמשים מחוץ לוויקיפדיה. גילגמש • שיחה 20:52, 28 בפברואר 2018 (IST)

ר' ויקיפדיה:זכויות יוצרים#שימוש חיצוני. באופן כללי אם התמונה מאוחסנת בקומונז, הרישיון שלה חופשי (או שהיא אפילו ללא מגבלות זכויות יוצרים). Tzafrir - שיחה 23:50, 28 בפברואר 2018 (IST)

מה אורך מיל רומי?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 277/מצב בערכים שונים בויקיפדיה מצוינים אורכים שונים ב-מיל_(יחידת_מידה) כ-1,479 מטר ב-הדרכים_ברומא_העתיקה#אבן_מיל כ-1500 מטר וב-אבן_מיל כ-1,472 מטר האם בכלל אפשר לדייק ברמת המטר? אבגמד - שיחה 19:49, 28 בפברואר 2018 (IST)

האם זה לא מפני שהגדרת המיל הרומי אינה ניתנת להגדרה מדוייקת? אני זוכר משהו על השוואת המרחק בין אבני דרך ומציאת מרחקים שונים, אבל לא בטוח. אילן שמעוני - שיחה 20:26, 28 בפברואר 2018 (IST)

שני ציטוטים מויקינגליש:

The ancient Romans, marching their armies through uncharted territory, would often push a carved stick in the ground after each 1,000 paces. Well-fed and harshly driven Roman legionaries in good weather thus created longer miles.

מאוחר יותר נעשה נסיון לסטנדרטיזציה, אבל גם הוא היה רק בערך:

Agrippa's Imperial Roman mile was empirically estimated to have been about 1,481 metres

בברכה, אילן שמעוני - שיחה 20:30, 28 בפברואר 2018 (IST)

הדפסת עברית ב-C#

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 277/מצב היי. יש דרך לגרום לתוכנית ב-C# להדפיס על הקונסול cmd בחלונות מחרוזת בעברית כראוי, ולא גיבוב שטויות, כשהקידוד הוא UTF-8? תודה, יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:14, 1 במרץ 2018 (IST)

1. יש שני עניינים; אחד מהם זה באיזה קידוד C# מייצר טקסט (או אולי באיזה קידוד C# קורא את קבצי המקור); והשני איך הקונסול מציג.
2. כדי להכריח את C# להשתמש בקידוד מסויים, מוסיפים לקומפילר CSC את הדגל למשל ‎/codepage:1255
3. כדי להכריח את הCONSOLE להציג בקידוד מסויים, מריצים את הפקודה למשל chcp 1255 דהיינו CHange Code Page
   codepage 1255 זה ה-ENCODING הפופלארי ביותר לעברית; אתה יכול לנסות את codepage 65001 שהוא הוא UTF-8; או את 862 שזה עברית של פעם.
4. יתכן שצריך ללמד את הCOMMAND PROMPT להציג אותיות עבריות. ר' כאן [5]

‏«kotz» «שיחה» 23:15, 2 במרץ 2018 (IST)

תודה, קוץ, על התשובה המפורטת. אני אנסה את זה בשבוע הבא. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 00:24, 3 במרץ 2018 (IST)

Friends don't help friends use 8 bit encoding.‎

נא לא לנסות להשתמש בקידוד 862 (עברית במקומות 128 והלאה) או 1255 (עברית במקומות 224 והלאה) כשיש אפשרות להשתמש ביוניקוד. יש מספיק תווים שלא מיוצגים בקידודים הללו. זה ממש מוזר לפגוש בימים אלה תוכנה שלא עובדת עם יוניקוד כברירת מחדל. Tzafrir - שיחה 22:24, 3 במרץ 2018 (IST)

ובכן, kotz, ניסיתי את זה על בוט העריכות הריקות שהכנת בשבילי. הקידוד בהחלט השתנה, אבל זה עדיין לא קריא. תודה, יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 13:29, 15 במרץ 2018 (IST)

כל מה שאני יכול להגיד זה שאצלי יש עברית ב COMMAND PROMPT. מסתבר שאני ב CODEPAGE 437. מעניין מה יש לצפריר להגיד על זה. אגב יש אפשרות נוספת להשתמש ב WINDOWS POWERSHELL ISE - שאפילו תומך בRTL ‏«kotz» «שיחה» 21:00, 15 במרץ 2018 (IST)

האם היו השפעות יהודיות על היווצרות הסופיות האסלאמית?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 277/מצב האם היו השפעות יהודיות על היווצרות הסופיות האסלאמית? אני לחלוטין לא מדובר על השפעות אסלאמיות על היהדות (והיו מעט כאלה, ראו למשל חסידי מצרים), אלא על השפעות יהודיות על היווצרות הסופיות האסלאמית בלבד. האם יש אסלאמולוגים שטוענים שהיו כאלה? תודה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מתייג את הויקיפדים הרשומים כבעלי הידע באסלאםקובץ על יד, סיון_ל, מלא כל הארץ כבודי, Tshuva, Yoelpiccolo31, amikamraz, Eldad, בן עדריאל, oz1988, ויקי4800, Ommnia, מגבל ‏ ולכל מקרה גם את הרשומים כבעלי הידע בהיסטוריהדבירותם, אמרי אביטן, קובץ על יד, האלקושי, בראנד, Funcs, H. sapiens, אריה ענבר, על הטוב, Kippi70, איש שלום, Jakednb, Shaun The Sheep, Ewan2, david7031, HaShumai, דזרט, מי-נהר, Polskivinnik, ‏biegel, ‏Alon112, ‏יודוקוליס, צורייה בן הראש, מגבל, NilsHolgersson2, Eldad, HanochP, MoranM נרשמתי כמה פעמים!!, פעמי-עליון ‏, פיינרמן, Shimon Tregubov ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שורות לא ידועות של פניה ברגשטיין

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 277/מצב להלן שורות שכתבה משוררת זו, שורות נוגעות. שורות חזקות. כפי שרק משוררים גדולים יודעים ליצור. מצאתין על מצבה סמוך למעגל התנועה המרכזי בלב פרדס-חנה. אשמח מאוד לדעת על רקען ועל זמנן מכל מי שיודע ומתמצא בתחום השירה הישראלית בכלל, ובמשוררת זו בפרט. ואולי, מישהו יודע על חוקר, ובאיזו אוניברסיטה עסקו או עוסקים במחקר אודותיה ואודות שירתה. אגב, כבר פניתי למוקי צור הנחשב לחוקר זמנה, כולל שירתה. לזה יש עבורי חשיבות אישית, ולא רק אקדמית-תרבותית.

"את האור הבודד שנצנץ ודעך ואבד במחשך, הלב לא ישכח. ולקול שקרא וחדל ונדם, אאזין עד עולם".

שבת שלום, בנצי - שיחה 15:47, 2 במרץ 2018 (IST)

סיכות צבאיות על מדי משטרה

אלשיך. אילוסטרציה

שמתי לב לכך שקציני משטרה שמים סיכות זהות לאלו של חיילי צה"ל. ואני מניח שאלו סיכות שהם קיבלו במהלך שירותם הצבאי. איך זה? מדוע סיכות צבאיות הם תקינות על לבוש משטרתי? מדובר בארגון שנחשב ל"אזרחי" מבחינת הצבא. Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:51, 2 במרץ 2018 (IST)

המשטרה אינה מערכת אזרחית, ועל תפקידיה נמנים פונקציות צבאיות למחצה, ובין היתר, משמר-הגבול הוא חלק ממנה, שרבים ממגוייסיו באים משורות המלש"בים. אכן, ועפ"י חוק, סמלי הצבא ואותותיו תקפים גם במשטרה. גם בדרגות זה כך - קצין המשתחרר מהשירות הצבאי בדרגת רס"ן למשל, ומבקש להצטרף לשורות המשטרה, יקבל דרגת רפ"ק, ותפקיד בהתאם. בנצי - שיחה 18:39, 2 במרץ 2018 (IST)

תודה למתקן. הקדמתני. בנצי - שיחה 18:42, 2 במרץ 2018 (IST)

הדבר מעניין, שכן מדובר במערכות שונות ועקרונית קצין בצבא אינו סמכות אזרחית וקצין משטרה אינו סכמות "בכירה" בסיטואציה אליה מפקד סג"מ.

האם גם השב"ס יאשר לסוהר לענוד כנפ"ץ ואות שירות מבצעי מתפקידם בצה"ל?

האם קיימות פקודות שאומרות איזו סיכה כן תקפה ואיזו לא? האם סיכות של חיל הלוגיסטיקה והחימוש תקינות על מדי משטרה? Corvus‏,(Nevermore)‏

לא כל סמל תקף, להיפך. ראה עמ' 10 במסמך זה. אילן שמעוני - שיחה 19:45, 2 במרץ 2018 (IST)

מעניין שאות השירות המבצעי לא נמצא ברשימה, אך נראה בבירור על מדיו של אלשיך. Corvus‏,(Nevermore)‏ 20:10, 2 במרץ 2018 (IST)

או שיש דרג ויש זרג, או שיש משהו חוץ מהמסמך שמצאתי. אילן שמעוני - שיחה 23:49, 2 במרץ 2018 (IST)

טעות שלי, אותה השירות המבצעי מופיע בנפרד בתחתית עמ' 6 של אותו מסמך. מותר לענוד. אילן שמעוני - שיחה 03:35, 3 במרץ 2018 (IST)

יש לציין גם שמישנפגע בריאותית בשרות במשטרה הוא נכה של משרד הבטחון.Ewan2 - שיחה 21:21, 2 במרץ 2018 (IST)

איך מגדירים או קובעים כאן

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 277/מצב צבע של טקסט ? תודה, בנצי - שיחה 19:55, 2 במרץ 2018 (IST)

דרך נפוצה לכך היא משלב של קוד HTML-CSS. למשל:

טקסט

ראה קוד מקור ויקיפדי של השאלה. שנה את red לכל צבע שתרצה. ייתכן ותעדיף לערוך אחרי שלחצת CTLR+Shift להחלפת כיוון הכתיבה תוך כדי שאתה עורך כך.

כל טוב. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ישנם שני דפי עזרה שאני מכיר לנושא: עזרה:צבעים ו ויקיפדיה:ערכת צבעים. אגב, שאלות על שימוש בויקידפיה מקומן בויקיפדיה:דלפק ייעוץ. בברכה, אילן שמעוני - שיחה 23:54, 2 במרץ 2018 (IST)

למה נאסרה תפילה בהשתחווייה בכלל זרמי היהדות האורתודוקסית?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 277/מצב אני יודע שבימי קדם היו מתפללים בהשתחווייה גמורה כמו הקראים אבל מתישהו כלל האורתודוקסים התחילו להימנע מכך. מדוע? 79.178.117.194

גם המוסלמים נוהגים כך, ואני מעריך שהם אמצו זאת מהיהדות. ואולי יש קשר, כלומר, כדי להתרחק מהנוהג המוסלמי. בנצי - שיחה 23:06, 2 במרץ 2018 (IST)

אולי גם כדי להתרחק מהמנהג הנוצרי (שם בדרך כלל משתחווים ומתפללים בפני איקונין וסמלים קדושים).Ewan2 - שיחה 00:15, 3 במרץ 2018 (IST)

רגע, אנחנו טועים. באחת מתפילות יום הכיפורים, דומני במוסף, יש כריעה מלאה. לכן נהוג להביא מגבת או שטיחון קטן לצורך כך. הזיקה לתפילה זו דווקא, מלמדת על קשר לעבודת יום הכיפורים בבית המקדש, שכן היא מהווה מעין שיחזור של עבודה זו. לכן, יתכן, שהנוהג פסק בדר"כ לאחר חורבן הבית השני, ונותרה רק מזכרת מתבקשת בתפילה זו. קשר הגיוני, אבל טעון אישוש.

אגב, אם כבר מדברים, ראוי לתת את הדעת לעובדה שמוחמד קבע 5 תפילות דווקא, ולא 3, בהשראת 5 התפילות של היהודים ביום הכיפורים. עוד זיקה מעניינת. בנצי - שיחה 00:27, 3 במרץ 2018 (IST)

התפילה אמנם מוזכרת בקוראן אך לא כמצוות יסוד (כמו יתר המצוות). עם זאת, המצווה נחשבת לעליונה במעלה וכמצווה יסודית אשר על כל מוסלמי וכל מתאסלם לקבל על עצמו. מהויקי.

תפילה בהשתחוויה לא נאסרה ביהדות האורתודוקסית, אם ברצון אדם להתפלל בהשתחוויה יכול ובלבד שיהיה דבר חוצץ בינו ובין הרצפה (זולת בהר הבית). ראה משנה תורה לרמב"ם, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים, פרק ו', הלכה ז'. וכאן. התפילות הרגילות נעשות בעמידה (כעומד לפני המלך). ולכן אין להשתטח בהם. ככל הידוע לי צורת ההשתחוויה של המוסלמים שונה מצורת ההשתחוויה היהודית בימי קדם, היהודים היו משתטחים לגמרי על הרפה בפישוט ידים ורגלים, הנוהג המוסלמי מקורו (על פי הרמבם בתשובה) מסוכ עבודה זרה שעבודתה היתה בכך שמפנים לה את האחוריים (כדוגמת בעל פעור). בברכה אבי84 - שיחה 22:28, 3 במרץ 2018 (IST) אבי84 - שיחה 22:28, 3 במרץ 2018 (IST)

אמליץ על חיבורו של רבי אברהם בן הרמב"ם "המספיק לעובדי השם" - כרך ב', חלק ב', מתוך כתב יד, על ידי נסים דנה, תל אביב תשמ"ט, בו הוא מציג בחיוב את ההשתחוויה בעת התפילה. הדברים מופיעים בפרק כ"ה תחת הכותרת "ואמא אלסגוד" ("ואשר לסגוד=השתחוויה) ומתפרסים על פני למעלה מ-60 עמודים (מעמוד 120 ואילך). מדבריו נראה כי בימיו התופעה לא הייתה קיימת, ועוד טוען הוא בדבריו שם כי בזמן חז"ל עדיין היה קיים נוהג זה. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ 02:39, 11 במרץ 2018 (IST)

איך מוצאים מספר TIN?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 277/מצב קיבלתי מכתב מהבנק שדורש לקבל מספר TIN (שזה Tax identification number) ממדינה שהיא Tax Residence שלי. אני מניח שהכוונה לישראל. אבל לא ברור לי איפה המספר הזה נמצא ומי אחראי על הנפקתו. 213.55.176.224 21:54, 2 במרץ 2018 (IST)

אני לא מומחה (לא מבין בזה כלום) אבל עשיתי גוגל. לפי זה [6] ה-TIN שלך הוא מספר ת"ז. ‏«kotz» «שיחה» 23:18, 2 במרץ 2018 (IST)

האם יש מקור לכך שהקיפוי אינו בריא או מכיל חלבונים לא בריאים?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 277/מצב הרבה אנשים נוהגים לקפות תבשילים. השאלה שלי האם יש בקיפוי משהו לא בריא כמו למשל חלבונים שמערכת העיכול לא אוהבת? מצאתי טענה כזאת כאן. האם יש לכך איזה ביסוס או מקור קצת יותר רציני? 82.102.24.28 02:12, 3 במרץ 2018 (IST)

אמא שלי לימדה אותי לא לקפות מרק ירקות, כי הרבה מהטעם הולך. מרק עוף לעומת זאת, אם רוצים שיהיה צלול, יש לקפות. ישנן טענות בדבר סילוק שומנים מחומצנים בקיפוי, אך אינני יודע כמה הן מבוססות. נראה לי שיותר משזה עניין של בריאות זה עניין של טעם, מראה והמון מסורת. אילן שמעוני - שיחה 03:25, 3 במרץ 2018 (IST)

אין לזה היבט רפואי-בריאותי. נהוג לעשות את זה כדי לקבל מוצר צלול. אני לא חושב בדבר כזה טעם שהולך לאיבוד היות שזה נעשה על ידי כל שף שראיתי. גילגמש • שיחה 07:24, 3 במרץ 2018 (IST)

לפחות לגבי מרק הירקות-בחמאה יש בהחלט הבדל בטעם. מן הסתם הוא נגרם מכך שחלק מחומרי הטעם מסיסים בשומן ולא במים, והקיפוי מסלק חלק גדול משומן החמאה. אילן שמעוני - שיחה 13:25, 3 במרץ 2018 (IST)

שבירה

מה זה לקפות מרק? הבהרה תעזור לי להבין את השאלה ואת התשובה שניתנה. תודה ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לגרוף בכף את השכבה שצפה למעלה בזמן הבישול, או את השכבה השומנית שצפה למעלה אחרי קירור במקרר. אילן שמעוני - שיחה 05:02, 3 במרץ 2018 (IST)

הערה לשונית

אחרי בירור עם האקדמיה ללשון עברית, מתברר שמדובר קודם כל בכיפוי (כ' ופ' דגושות), מלשון 'כיפה' (ושורש כפ"ף), ולא קיפוי. הפועל בא מכיפה, משום שמדובר בהסרת מעין שכבה עליונה של תבשיל או מרק. חשבתי שמקור הפועל הוא כף דווקא, אבל, כאמור, לא כך. בנצי - שיחה 18:45, 4 במרץ 2018 (IST)

שלוש המילים הללו מקורן בשורש כפ"ף. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בנצי, האם תוכל להפנות לתשובת האקדמיה? היא תמוהה בעיני, שכן השורש קפ"י מופיע בהקשר זה כבר במשנה ("המקפה לתבשיל" מעשרות ד', א'). גם במילון כלכלת הבית של האקדמיה מתשל"ח מופיעים "מקפה" "קפה" ו"קפי". נדמה לי שהייתה כאן אי הבנה בשלב כלשהו. אמיר מלכי-אור - שיחה 11:19, 28 במרץ 2018 (IDT)

הציטוט שלך מעניין וחשוב. אוכל לעשות שני דברים: א. לחזור למשיב ולבקש את התייחסותו הלשונית למובאה שאתה מעלה, ולעדכן בהמשך. ב. מאחר והתכתובת איתו היתה בדוא"ל פרטי, אצטט כאן, יותר מאוחר, את תשובתו במלואה. בנצי - שיחה 20:26, 28 במרץ 2018 (IDT)

צפיפות שונה למים ולקרח באותה טמפרטורה - כיצד?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 277/מצב מנסה להבין את האנומליה של המים דרך קריאה בערך הרלבנטי, ושם נכתב כך: "צפיפות קרח ב-0° - 0.917 גרם לסמ"ק. צפיפות מים ב-0° - 0.998 גרם לסמ"ק.". כלומר למים ולקרח ישנה צפיפות שונה באותה טמפרטורה. אני מתקשה להבין את הנושא כי השאלה הראשונה שעולה לי היא איך זה יכול להיות שהמים מים והקרח קרח באותה טמפרטורה?! לפי הבנתי המים אמורים להיות קרח או לחלופין הקרח אמור להיות מים. משהו כאן לא ברור לי ממש. אשמח להסבר, תודה 93.126.116.89 07:15, 3 במרץ 2018 (IST)

נוזל ומוצק הם שני מצבי צבירה נפוצים עבור תרכובות. עבור תרכובת $H_{2}O$ קוראים למציבים האלא "מים" ו"קרח" (עד כאן אני מניח שהכל יודע לך). בדרך כלל המעבר בין מצבי צבירה נעשה בעזרת שינוי הטמפרטורה. קיימת טמפרטורת מעבר שבו שני מצבי צבירה יכולים להתקיים בו זמנית: זוהי טמפרטורת המעבר בין המצבים. במילים אחרות, אם תשים את הכלי שלך בטמפרטורה קבועה של 0 מעלות חלק מהמים יהיה נוזליים וחלק מוצקים. האנומליה (שהיא דבר מפתיע) היא שהמוצק יצוף על ני הנוזל (במרבית התרכובות האחרות הוא ישקע). Corvus‏,(Nevermore)‏ 13:25, 3 במרץ 2018 (IST)

ההבדל הבסיסי בין מים לקרח הוא קיום גבישי קרח - שהם מבנים סדורים (בצורת משושה) המוחזקים בקשרי מימן. מבנה כזה תופס נפח גדול יותר מאשר מולקולות מים שאינן נעולות בו, ולכן קרח הוא קרח ומים הם מים - גם אם מדובר באותה טמפרטורה.
באור לכך שמצא חן בעיני הוא יצירת "גבישי" לגו. נניח שיש לנו הרבה קוביות לגו בגודל 4x1. ללא חיבור בינהן הן תתפוסנה פחות מקום מאשר אם נבנה מכולן ריבועים שבכל אחד מהם 4 קוביות.
להרבה חומרים יש תחומי טמפרטורה ולחץ בו כמה מצבי צבירה (ואפילו כל השלושה) יכולים להיות קיימים במקביל, וזה אינו מיוחד למים. אילן שמעוני - שיחה 13:30, 3 במרץ 2018 (IST)

קרא (והבט בסרטונים): קירור-על ‏«kotz» «שיחה» 15:34, 3 במרץ 2018 (IST)

ב 0 מעלות קיים שיווי משקל דינמי בין המים לקרח.--יהודה • שיחה • י"ח באדר ה'תשע"ח • 10:01, 5 במרץ 2018 (IST)

הדף מפנה לשיווי משקל כימי לא מצאתי דף מתאים כאן.העיקרון הוא שֶמַים הופכים לקרח גם בטמפרטורה גבוהה מ-0 מעלות וכן קרח הופך למים בטמפרטורה נמוכה מ-0 מעלות. אבל מהירות ההפיכה ממים לקרח גדולה מתחת לנקודת הקיפאון וכן להיפך קרח הופך למים במהירות גדולה יותר מעל לנקודת הקיפאון. ב-0 מעלות המהירות משתווה ולכן כמות המיים והקרח נשמרת. אגב אם טמפרטורת הסביבה שונה מ-0 מעלות ההיתוך או הקיפאון משנים את טמפרטורת המים ל-0 מעלות--יהודה • שיחה • י"ח באדר ה'תשע"ח • 10:01, 5 במרץ 2018 (IST)

מגזין

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 277/מצב למה אותה מילה משמשת לתיאור חנות וגם לתיאור ג'ורנל? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

וגם במספר שפות:מחסן ומחסנית. כולם מאותו מקור אטימולוגי המילה "מחסן" כמדומני מפרסית. המחסן, החנות וכתב העת מחזיקים דברים בתוכם. שנילי - שיחה 14:39, 3 במרץ 2018 (IST)

המקור הוא ערבי והפרסית והטורקית שאלו את המלים ממנו .קיים בערבית הפועל יח'זן - ח'זן - לצבור, לאחסן, - ומילה ל"ארון" - ח'זאנה. בשפה הרומנית, למשל, דרך הטורקית , נכנסו המלים magazie (מחסן) ו hazna = אוצר, וגם במשמעות מצבור זבל. המילה "מגזין" magazin מהמילה הערבית מאותו שורש "מח'זן" (מחסן, אסם) עברה דרך האיטלקית magazzino לצרפתית magasin ומשם לשפות רבות - במובנים של "חנות" ושל "כתב עת" Ewan2 - שיחה 02:13, 5 במרץ 2018 (IST)

(יש אף תאוריה לפיה המילה "חזן" - "שליח ציבור" במקורה הייתה קשורה לשורש שמי זה. (ראו בספרו של אברהם שטאל - מילון דביר דו-לשוני אטימולוגי לערבית מדוברת ולעברית).Ewan2 - שיחה 02:22, 5 במרץ 2018 (IST)

לאיזה חוק פיזיקלי (אם בכלל) קשורה העובדה שהשכבה העליונה של המים קופאים?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 277/מצב תמיד שמתי לב שהשכבה העליונה של המים קופאים לפני שאר השכבות. האם ההבחנה שלי נכונה ומוכרת? אם אכן ההבחנה שלי נכונה, חשבתי על כיוון קשרי ואן דר ולס, אכן או שזה קשור למשהו אחר? 82.102.24.28 21:17, 3 במרץ 2018 (IST)

בוודאי מוכרת לך התופעה של הצטברות קרח על דפנות תא הקירור במקרר ולא על רצפת התא. הקרח (קפיאת אדי מים) מצטבר במקום הקר ביותר - מים בטבע בדרך כלל חשופים לקור הבא מהאוויר, לכן קופאים בחלקם העליון תחילה. אם תזרים קור בתחתית המים, הם יקפאו תחילה למטה. בברכה. ליש - שיחה 21:26, 3 במרץ 2018 (IST)

לא זו הסיבה.

קודם כל, מצבי הצבירה של מים נשלטים ע"י קשרי המימן בין מולקולות המים. בשל המבנה המרחבי המיוחד של מים קפואים הנקבע ע"י מבנה מולקולת המים וקשרים אלה, מים מתפשטים תוך כדי ירידת הטמפ' שלהם מ-4⁰ צלזיוס ל-0⁰ צלזיוס, אז הם קופאים. משמעות תופעה זו היא שמים בתחום טמפ' זה הינם צפופים פחות ופחות, ומאחר ולפי חוק ארכימדס נוזל צפוף שוקע בקרב נוזל צפוף פחות, המים שהטמפ' שלהם מעל 4⁰ צלזיוס שוקעים. כך נוצר מבנה השכבות עליו אתה שואל. אגב, תוכל לקרוא על כך גם באנומליה של המים. שבוע טוב, בנצי - שיחה 21:40, 3 במרץ 2018 (IST)

קודם כל "ליש" צודק בזה שפשוט השכבה הזו היא זו שבאה במגע עם האוויר שנמצא בטמפרטורה נמוכה מטמפרטורת הקפאון, ולכן שם מתחילה הקפיאה.

מה שכן, צודק גם בנצי לגיב האנומליה של המים. בכלל שהקרח (ואפילו המים בטמפרטורה שקרובה לקפיאה) יותר קלים מהמיים היותר חמים, השכבה הזו צפה ולא שוקעת.

כמו כן, בכלל זה, אם המגע עם הגוף הקר יותר היה מלמטה, האפקט היה שונה, כי המים הקרים והקרח היו מתחלים לצוף, והיתה נוצרת תנועה במים שמפזרת את הקור יותר טוב מאשר אם הקפיאה מתחילה מלמעלה. eman • שיחה • ♥ 22:23, 3 במרץ 2018 (IST)

זיהוי עץ

שלום, העץ שבתמונה צולם ברחוב שנקר בהרצליה פיתוח. אשמח לדעת באיזה עץ מדובר. תודה, רועי מוזס ריבלין - שיחה 22:01, 3 במרץ 2018 (IST)

עץ לזיהוי בהרצליה פיתוח

תפסת אותו שלכתי, מה שמקשה את הזיהוי. לפחות רעיון מעשי: פנה למח' הגננות, או בדומה לזה, בעיריית הרצליה. הם אמורים לדעת מה יש להם. ספר לנו. מסוקרנים. בנצי - שיחה 22:07, 3 במרץ 2018 (IST)

רועי מוזס ריבלין, אני כמעט בטוח שזה ברכיכיטון. מינים רבים של ברכיכיטון מתאפיינים במראה של גזע "עמוד" נטול ענפים לארכו פרט ל"ראש" פרוע למעלה. כמו כן חלק מהזנים שלכתיים, ואחרון חביב - ברכיכיטון הוא עץ נוי נפוץ מאד, מפני שקל מאד לטפל בו והפריחה שלו נאה. אילן שמעוני - שיחה 22:19, 5 במרץ 2018 (IST)

הינה תמונה של העצים כשהם צעירים בינתיים לא הצלחתי לחשוב איזה סוג, אולי זה יצליח לעזור: [7] רועי מוזס ריבלין - שיחה 20:41, 6 במרץ 2018 (IST)

לא ברכיכיטון. אין לי שמץ. אילן שמעוני - שיחה 21:37, 6 במרץ 2018 (IST)

ברור שלא, אם כי העץ שלך פשוט מרהיב. בכל מקרה, רעיון מצויין לסוכות. בנצי - שיחה 00:35, 12 במרץ 2018 (IST)

תחפושות יהודיות בפורים במאה ה־19

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 277/מצב אילון גלעד כותב בהארץ על מקור המנהג להתחפש בפורים. לדעתו המנהג נפוץ בקהילות יהודיות רק החל מתחילת המאה העשרים (ליתר דיוק: נשפים בווינה החל משנת 1900 ומשם המנהג נפוץ מהר לכל רחבי העולם). הוא מראה שבשנים הראשונות הייתה ביקורת רבה על המנהג. יש לא מעט דיווחים על מנהגי היהודים בקהילות שונות במאה ה־19. האם אז כבר היה מנהג להתחפש בפורים? הייתה מסיבה שחלק חשוב בה היו התחפושות (של כולם)? Tzafrir - שיחה 22:47, 3 במרץ 2018 (IST)

?אבי84 - שיחה 22:56, 3 במרץ 2018 (IST)

לא מדוייק. מנהג התחפושות הוא מנהג שנולד בקהילות אירופה. קהילות יהודיות רבות, למשל בתוניסיה, שמעו עליו רק יותר מאוחר, בארץ. ובכלל, כשמדברים על מנהגים, ביחוד מאוחרים, צריך לקחת בחשבון את מנגנון התפוצה ותהליכי אימוץ בהתאם למקום ולזמן, והאקסטרפולציה מפולין או מגרמניה, לדוגמה, למרוקו או לתימן, או להיפך, אינו טריויאלי. בנצי - שיחה 23:10, 3 במרץ 2018 (IST)

האם בעדות המזרח לא היו מתחפשים? אילן שמעוני - שיחה 08:47, 4 במרץ 2018 (IST)

נכון, אם כי הידיעה האישית הישירה שלי מבוססת על קהילת ג'רבה וסביבותיה (דרום-תוניסיה, וגם מערב לוב). לא אתפלא אם בערי צפון תוניסיה, או לפחות בבירה תוניס, חדר המנהג עקב השפעה של יהודים מצרפת. שווה גם לבדוק או לברר קהילות 'מרוחקות' דומות: צפון-אפריקה בכלל, איראן ועיראק, תימן. אתה יודע מה, מאחר והנושא עלה, זהו בעצם נושא מחקר מעניין. אשתדל לבדוק את העניין לכשאתפנה, ואעדכן (לפחות בערך העוסק בתחפושות פורים). בנצי - שיחה 12:46, 4 במרץ 2018 (IST)

בשבוע שלאחר מכן חזר בו גלעד מטענתו והביא מקורות שונים למנהגי התחפשות בפורים במאה ה־19 ולפניה. מבחינתי הנושא סגור. Tzafrir - שיחה 13:05, 11 במרץ 2018 (IST)

האם חיו בעבר ענקים?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 277/מצב האם הסרטון הזה אמיתי או פייק ניוז? אם זה אמיתי, איך זה מסתדר עם הידע הקיים על התפתחות האדם?
https://www.youtube.com/watch?v=Gj5vXUa9wfg
--93.173.92.47 23:40, 3 במרץ 2018 (IST)

כן, בתנאים המתאימים. מוכרת גם התופעה ההפוכה, המכונה גמדות איים, וגם היא אופיינית לכמה בעלי-חיים, בהם האדם. שתי התופעות נובעות מתהליך אבולוציוני של התאמה לסביבה חסרת טורפים (לדוגמה) או שאינה יכולה לשאת יצורים גדולים, בהתאמה. שלדים של אדם גמדי מסוג זה התגלו באחד האיים באינדונזיה. שרידים של פיל גמדי, כדוגמה נוספת, התגלו באחד האיים בים התיכון. בנצי - שיחה 00:10, 4 במרץ 2018 (IST)

רפרפתי בסרטון ולמיטב זכרוני לפחות חלק מהממצאים שהוצגו בו נחשדו כזיוף אבל עם זאת, אין שום מניעה טוטאלית שהתקיימו בעבר בני אדם ענקים (2 וחצי מטר גובה בממוצע בקבוצה) ויש שטוענים שמגליתים מסוימים (מבני אבן ענקיים כמו סטונהנג' או underwater causeway megalith מסוימים) מעידים שאולי אכן כך היה. אז לגבי בני אדם למיטב ידיעתי אין לכך תמך טוב נכון להיום, אבל לגבי בעלי חיים בכללי יש לכך תמך משמעותי וממצאים ישירים כמו שהובא לעיל בהקשר ענקיות איים. ראה גם בגוגל תמונות Giant Ammonite. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הרוצה לשקר ירחיק עדותו. שים לב שהמקרה היחיד שיש לו ראיות מן המאה הזו מתאר שלד של אדם גבוה הנמצא בטווח הנורמלי (קצת מעל 2 מטר). כל שאר המעשיות מיוחסות לאמצע עד סוף המאה ה-19, כשנוכלים הסתובבו ברחבי ארצות הברית וגבו מן הפתאים מן העיירות הקטנות דמי צפיה בפלאים שונים ומשונים. בנצי, צפית בסרטון? ראית שמופיעים בו שלדי אדם באורך עשרה מטרים ויותר (לרבות אחד שמתוארך ליורה, לא פחות)? להד"ם. עוזי ו. - שיחה 02:13, 4 במרץ 2018 (IST)

איפה העדויות? איפה השלדים? שלד בודד אינו אומר דבר. מחלות שונות גורמות לצמיחת ענקים פה ושם, כמו אנדרה הענק. אם היה ממש שבט של ענקים, היינו מוצאים עדויות לקיומו, ולא רק בפולקלור. לסיכום, כמו עוזי - לא היו דברים מעולם. אילן שמעוני - שיחה 08:51, 4 במרץ 2018 (IST)

עוזי ואילן, על מה אתם מדברים ? לא היה בדבריי שמץ מהסוג המזוייף, וכאלה כמובן ישנם, כפי שאת מעלים. אני מדבר על תופעות מתועדות מדעית, המבוססות על תהליכים אבולוציוניים, דוגמת גמדות איים וענקיות איים (אליו הפניתי קודם בצורה מוסתרת). הראיתם את הערכים הללו ? לא נראה לי שאתם מתכחשים לממצאים אלה, דוגמת ממותה גמדית בכרתים, וגילויים דומים שהזכרתי. לא ברורה לי הביקורת שלכם, אם היתה, מבחינת תוקפם של הראיות אותן ציינתי. בנצי - שיחה 12:37, 4 במרץ 2018 (IST)

התופעות אליהן הפנית כמובן קיימות אבל לא רלונטיות לשאלה. לא מוכר לי מקרה של ענקיות איים ביונקים גדולים (כמו האדם). זה מתועד לגבי מכרסמים, עופות וכדומה. Reuveny - שיחה 12:46, 4 במרץ 2018 (IST)

לא היבנתי מהתייחסותך למה לא רלוונטיות. משתמע מדבריך שיש יצורים ה'מוגנים' מתהליכים אבולוציוניים. אם דבריך נכונים, עדיין אין בהם כדי לשלול את הרלוונטיות של התשובה והדוגמאות שלי, ויש בהם, אולי, כדי להצביע על מנגנונים או אילוצים נוספים שנגדו מגמת גידול, אבל לשם כך יש להביא ראיות מדעיות בפני עצמן. אין די בהפרדה פנוטיפית הצהרתית. בנצי - שיחה 12:52, 4 במרץ 2018 (IST)

השואל שאל "האם הסרטון הזה אמיתי". השבת לו - "כן". בוודאי שלא. כל הסיפורים המופיעים בסרטון הם זיופים שאין להם קשר למציאות. עוזי ו. - שיחה 15:45, 4 במרץ 2018 (IST)

לא טענתי שתופעות הענקות והגמדות אינן קיימות. כן טענתי שהן לא מתבטאות בבני אדם, או מתבטאות מעט מאד. ידוע שתרבויות המצוייות במחסור תזונתי נוטות למידה מסויימת של גמדות. לעומת זאת אין שום עדויות לקיומם של ענקים למעט יוצאי דופן פתולוגיים ובודדים. המנגנונים שציינת, בנצי, קיימים ופועלים, אך תחולתם אינה נפרשת על כל עולם החי, והמנגנונים שמביאים לענקיות פשוט לא הופעלו על בני אדם, אחרת היו לכך עדויות רבות בשלדים. הדבר הקרוב לכך ביותר הוא האדם הנאנדרתלי, שאכן היה "ענק" מול ההומו סאפיינס ויתכן שהוא המקור לפולקלור הענקים, אך האדם הנאנדרתלי אינו הומו סאפיינס. אילן שמעוני - שיחה 14:32, 4 במרץ 2018 (IST)

לא הייתי קורא לניאנדרטלים "ענקים". אכן היו להם עצמות עבות יותר מאשר לבני-אדם מודרניים, אבל מצד שני הגובה הממוצע שלהם היה נמוך קצת משל אירופים בני-זמנם או בני-זמננו. בני האדם הקדומים הכי קרובים לתואר "ענק" היו כנראה מן המין הומו היידלברגנסיס וגם אצלם הגובה הממוצע של גברים היה בסביבות 180 ס"מ בסך הכל. לפחות מאז שנות ה-30 יש אגדות אורבניות לגבי מאובנים בג'אווה שנקראו "מגאנתרופוס" ("אדם ענק"), ככל הנראה בעקבות שחזורים מוטעים של מאובני הומו ארקטוס. H. sapiens - שיחה 15:41, 4 במרץ 2018 (IST)

ייתכן גם ששיניים מאובנות של גיגנטופיתקוס תרמו לאגדות האורבניות, אחד מחשובי החוקרים של ארקטוס בשנות הארבעים, הפלאואנתרופולוג הגרמני-יהודי פרנץ ויידנרייך, אכן העלה תאוריה שהשיניים האלו השתייכו לבני-אדם ענקיים, אך כיום ברור שהן השתייכו לקוף-אדם ענק. H. sapiens - שיחה 15:47, 4 במרץ 2018 (IST)

תודה רבה לכל העונים. איך ולמה יצרו את הזיופים האלה? האם אלה שלדים מפלסטיק?--93.173.92.47 19:17, 4 במרץ 2018 (IST)

לא טרחתי לראות את כל הסרטון, אבל גוגל מהיר מגלה שלפחות חלק מהתמונות הן פוטושופ אמנותי שמאוחר יותר עשו בו שימוש בתרמית אינטרנט. ראה כתבה באתר נשיונל ג'אוג'רפיק. אנשים שמפיצים תאוריות קשר כאלו (רבים מהם מתוך אמונה תמימה בנכונותן) הם בדרך כלל בריאתנים, בעיקר אוונגליסטים בחגורת התנ"ך בארצות הברית, אשר תומכים באמת מילולית של פשט המקרא, במקרה זה סיפור הנפילים. H. sapiens - שיחה 20:22, 4 במרץ 2018 (IST)

פלסטיק, חימר, פוטושופ - יש אפשרויות רבות. לגבי שאלת המניע, זה עניין מורכב מאד. קיימות המון דוגמאות לזיופים מסוג זה - זיוף שמטרתו להוכיח כביכול משהו שמחוץ לגדר הטבע והידיעה. בחלק מהמקרים הסיבה היא פשוט רווח כספי - אריך "פון" דניקן עשה הון של עשרות מליוני דולרים מהזיופים והשקרים שלו, וכך גם צ'ארלס ברליץ. מקרים נוספים נועדו ככל הנראה להביך מדענים ספציפיים - זו אולי הסיבה לזיוף האדם מפילטדאון. אבל המניעים של החקלאים שזייפו מעגלי חיטה ושל מזייפי תצלומי העב"מים אינם ברורים. אפשר שזה פשוט טרולינג - ההנאה מיצירת מהומה וההנאה לעבוד על אנשים בעיניים. אני לא מכיר מחקר מסודר על זה, אבל אחפש. אילן שמעוני - שיחה 20:24, 4 במרץ 2018 (IST)

האם יש פיזיקאים הדוגלים בקיומם של יקומים מקבילים ללא נקודת חיתוך עם יקומנו?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 277/מצב אני מניח שהתשובה תהיה "לא", כי לפי השיטה המדעית המקובלת "מה שאינו נמצא במרחב אינו ניתן למדידה וקיומו אינו ניתן להפרכה ולכן גם אם הוא קיים ומשפיע אין יכולת למדודו באופן מדעי ולכן גם לא לעסוק בו כל עיסוק באופן מדעי", אבל אני תוהה אם יש קבוצת פיזיקאים שדווקא כן טוענים שלפחות ייתכנו עולמות כאלה מבלי להתייחס אליהם כמטאפיזיים\רוחניים ואף מנסים לתת הסבר פיזיקלי-תאורטי לאיך הם יוכלו להתקיים. שוב, אני מניח שהתשובה תהיה "לא" אבל אולי הבלתי סביר יקרה ואני ואולי גם כמה אחרים כאן נופתע. תודה ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

היה על כך דיון לא מזמן. התשובה היא כן: תאוריות עכשויות רבות ונחשבות מחייבות קיום של יקומים מקבילים ללא נקודות השקה. לעת עתה תאוריות אלו אינן ניתנות לבחינה אמפירית, אבל זה יגיע בעתיד. אילן שמעוני - שיחה 14:34, 4 במרץ 2018 (IST)

אפשר קישור לדיון הנ"ל?, תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

חיפשתי ולא מצאתי אותו. 'צטער. אילן שמעוני - שיחה 18:47, 4 במרץ 2018 (IST)

https://he.wiki.x.io/wiki/ויקיפדיה:הכה_את_המומחה#פיזיקה_אלטרנטיבית --93.173.92.47 21:51, 4 במרץ 2018 (IST)

אם לא ניתן לבדוק את הטענות האלה בעזרת ניסוי אמפירי, מן הראוי לקרוא להן לכל היותר היפותזה ולא תאוריה. גילגמש • שיחה 15:44, 4 במרץ 2018 (IST)

כן ולא. התאוריות ששמעתי עליהן (תורות המיתרים השונות) לא נוצרו על בסיס רצון להוכיח קיום אפשרי של יקומים מקבילים, אלא מתוך רצון לאחד את תורת היחסות הכללית עם מכניקת הקוונטים. נושא היקומים המקבילים הוא רק תוצאת לוואי של התאוריות האלו ולא המטרה שלהן. אתה צודק שגם אם תורות אלו תבוססנה בעתיד (מה שככל הנראה יקרה, שכן עוד סדר גודל אחד או שניים של אנרגיה במאיצי חלקיקים ויהיה ניתן להעמיד אותן לבחינה) עדיין נושא היקומים המקבילים לא יהיה ניתן לבחינה, לפחות לא בשום דרך שניתן לחשוב עליה כרגע. זו שאלה טובה מה דינה של תוצאת לוואי של תאוריה שלא ניתן לבדוק אותה. אבל אני רוצה להזכיר - נושא צורת היקום ונושא החורים השחורים היו תוצאות לוואי של יחסות כללית, ומתי שהעלו את הרעיון להם לא ניתן היה לבחון אותם והיו רבים שטענו (כמוך, גילגמש) שמדובר בעניין היפותטי לגמרי. Never say never. אילן שמעוני - שיחה 18:37, 4 במרץ 2018 (IST)

אני לא טוען דבר. אני רק משתמש במונח הנכון. תאוריה היא תורה סדורה ובדוקה. לא טענה שטרם נבדקה. אחרי שהטענה תבדק ותצבור תמיכה קריטית ניתן יהיה לקרוא לזה "תאוריה". גילגמש • שיחה 18:40, 4 במרץ 2018 (IST)

"מעניין במיוחד האופן שבו גלילאו מתמרן בין שיקול הגיוני, תאוריה וניסוי. היכולת לברור מתוך הנתונים המעורפלים את האינפורמציה הנכונה היא אומנותו של הפיזיקאי הגדול. האם יש מרשם על פיו ניתן לפעול כדי לעשות את המאלכה? כנראה שאין. לו היה בידינו מרשם כזה – היינו כולנו גלילאו". מהאתר של מכון וויצמן. 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 13:30, 5 במרץ 2018 (IST)

האם ניתן לתבוע מוהל על ברית מילה?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 277/מצב אם מישהו היה לא הביא את הסכמתו לביצוע חיתוך ערלה, האם הוא יכול לתבוע את האיש שחתך לו? אם לא, איזה חוק מונע תביעה? הלא זו הטלת מום ופגיעה גופנית בחסר ישע?

אני מבקש לשמור רק על עיניות הדיון: אני לא רוצה להיכנס לאספקטים דתיים ומוסריים. רק האספקט החוקי של הפעולה.

השאלה שלך לא ברורה. אתה שואל מה קורה עם בוצע ניתוח בלי הסכמת אחד ההורים? גילגמש • שיחה 18:31, 4 במרץ 2018 (IST)

עם הסכמת הורים. האם מוהל צריך לקבל אישור כזה? האם קבלת אישור מעבירה את האחריות להורים (מבחינה משפטית, לא אישית)?

ההורים הם האפוטרופוסים והם מחליטים דברים כאלה. אם הם מאשרים את ביצוע הניתוח אז אין על מה לתבוע. גילגמש • שיחה 18:37, 4 במרץ 2018 (IST)

מדוע? למה לאפוטרופוס יש סמכות מלאה לביצוע חיתוך איברים? אני מנסה להבין את הסוגיה המשפטית. ברגע שלפלוני יש אפוטרופוס, אז האפוטרופוס מוסמך להסמיך כל אדם שהוא לבצע כל דבר שהוא באותו הפלוני? אין הגבלות (אני מאמין שיש והוא לא יכול לדוגמה לשלם לרוצח שכיר. סליחה על הדוגמה הקיצונית). השאלה היא לכן: איך זה שהיותו אפוטרופוס נותן לו הגנה משפטית ובאילו מקרים (כלומר מה הם גבולות הסמכות שלו). והאם גם לאדם שהאפוטרופוס בחר זוכה להגנה דומה?

נניח שהתינוק היה נולד עם מום שהיה מצריך ניתוח הכולל חיתוך איבר או חלק ממנו. הרי אי-אפשר לצפות מתינוק שיבין את ההשלכות של העניין ולתת אישור רפואי בכתב להליך, נכון? אז מי כן יכול לאשר: האפוטרופוס, אדם בגיר בעל שיקול דעת שבתוך הנחת ברירת מחדל רוצה את טובתו של מי שבאחריותו. במקרה זה, ברוב המקרים ההורים רוצים בטובת תינוקם שזה עתה נולד. ‏MathKnight ✡ (שיחה) 20:24, 4 במרץ 2018 (IST)

אני מבין את ההיגיון מאחורי הטענה. השאלה היא מה מקור הסמכות ומה ההגבלות שלה (אם ההורים יגידו שהם מעוניים לחתוך לילד את הרגל, הרופא המנתח נושא אחריות פלילית או לא?) . ומה (באופו משפטי) הופך ביצוע פעולה שעקרונית לא חוקית עבור באדם בוגר בלא הסכמתו לכן חוקית עבור אדם שאינו בגיר.

זה בדיוק הרעיון של אפוטרופוס: אדם שרשאי "להחליט" על החוסה שלו החלטות, כשהנימוק תמיד צריך להיות טובת החוסה. סוגיית המילה היא די בעייתית אבל אני מאמינה שהיא מוגדרת בחוק (או שלא). בהערת אגב, יהיה קצת קשה לסנגר על מילת בנים בלי להצדיק מילת בנות. אבל זה כבר סטיה מהדיון. • צִבְיָה • שיחה • י"ח באדר ה'תשע"ח 00:14, 5 במרץ 2018 (IST)

אינני רואה מה הקושי בהצדקת מילת בנים ובאותה נשימה לשלול מילת בנות. לעורלת הגבר אין שום תפקיד מועיל. אילן שמעוני - שיחה 00:23, 5 במרץ 2018 (IST)

צביה, התגובה שלך מעידה על בורות מוחלטת בכל הקשור להתעללות המזוויעה שעוברות ילדות קטנות במזרח אפריקה, שאין שום קשר ושום דמיון בינה לבין ברית מילה.--93.173.92.47 09:51, 5 במרץ 2018 (IST)

זה שיש משהו נורא יותר לא מצדיק את קיומו של משהו נורא פחות. ההצדקה, איך שאני רואה אותה, למול את התינוק היא שזוהי אמונתם של הורי התינוק, ומשכך זה לגיטימי בדיוק כמו לשלוח אותו לבית ספר בלי לימודי ליבה ולחבל בעתידו המקצועי הפטונציאלי, משום שהם מאמינים שיש לו ייעוד אחר. אותו נימוק בדיוק יש למילת נשים, אבל זה נחשב "ברברי ואכזרי" כי האלוהים שלהם לא באמת קיים (ואני לא מתייחסת להשלכות החברתיות שיש מן הסתם לנערה שלא עברה מילה בחברה מסורתית). העובדה ש"מחליקים" את מילת בנים היא משום שיחסית מדובר בפגם מינורי עם כאב לא מאד משמעותי. אבל זה לא הופך את זה לפחות התעללות בתינוק חסר ישע בגלל אמונת הוריו, שהיא ההצדקה היחידה למעשה כזה. • צִבְיָה • שיחה • כ"ב באדר ה'תשע"ח 14:00, 9 במרץ 2018 (IST)

אמת. ואפשר להוסיף לרשימה הורים שמונעים מילדים חינוך תורני, ובכך שוללים מהם את העולם הבא. והורים שמונעים מילדיהם חינוך בודהיסטי, ובכך מונעים מילדים (דרוש מאמין בודהה להשלמת הפרטים), והורים שמאכילים את ילדיהם בשר, והורים שלא מאכילים את ילדיהם בשר, והורים שמונעים מהילדים תרבות כללית, והורים שחושפים את ילדיהם לתרבות המערבית הקלוקלת, והורים שמחנכים את הילדים בחינוך שמרני וקשוח ובכך פוגעים בחוסנם הנפשי, והורים שמחנכים את הילדים בחינוך ליברלי, ומגדלים אותם להיות מפונקים חסרי עמוד שדרה. ואם את מתעקשת על נזקים גופניים בלבד (שזו בעיני שטחיות), אני מזכיר את אותן האמהות שבמקום להניק את הילד עד גיל שנה מעדיפות לפגוע בבריאותו הגופני כדי לממש את השאיפות הקרייריסטיות האגואיסטיות שלהן. (אני מקווה שמובן מאיליו שאין בדברי משום בקורת על האמהות, אלא על הפילוסופיה). משה פרידמן - שיחה 15:08, 9 במרץ 2018 (IST)

צריך מוסר מעוות במיוחד בשביל לומר שההבדל בין ברית מילה לבין ההתעללות בילדות באפריקה מסתכם בזה ש"האלוהים שלהם לא באמת קיים". כמה אטומה לסבל אפשר להיות?? איכס--46.116.101.152 23:03, 9 במרץ 2018 (IST)

זו לא סיבה. יש לבנים עוד אברים "לא מועילים" כמו למשל הפטמה.ההבדל הוא שהעורלה מבחינה אנטומית קלה יחסית לחיתוך. תפקידים יכול להיות שיש - כאזורים ארוגניים למשל. יש עוד החלטות של ההורים שבהם התינוק לא יכול לתת את הדעה - למשל אם ייניקו אותו או לא, באיזה גיל יגמלו אותו מהנקה, איזה מזון ייתנו לו - צמחוני או בשרי, איזה שם ייתנו לו אחרי הלידה, איך ילבשו אותו,, אילו שפות ילמדו אותו, באיזה מינון ינשקו אותו יחבקו וילטפו אותו, וכו' אמנם אלו לא ניתוחים בבשר החי Ewan2 - שיחה 00:51, 5 במרץ 2018 (IST)

נקודה נכונה מאוד. והדברים שמנית, גם אם קשה לכמת, הרבה יותר משמעותיים להתפתחות תקינה ובריאה של הילד. משה פרידמן - שיחה 01:03, 5 במרץ 2018 (IST)

תגובה מדויקת ביותר, איוואן.--93.173.92.47 09:52, 5 במרץ 2018 (IST)

בתרבויות רבות מאד נהוג לנקוט ב"עיצוב גוף" על מנת לסמל ולסמן שייכות לקבוצה אתנוגרפית, ואני חושב שברית מילה אינה שונה בעניין הזה. אז השבט ההוא עושה קעקוע, השבט הזה עושה תספורת, השבט הלזה עונד נזם, ואנחנו עושים מילה. זה נטול חשיבות, ואני חושד שההתנגדות פשוט נובעת מכך שזה צו שמקורו דתי. לו זה היה מזיק, זה היה סיפור אחר. אבל זה לא. זה סימן של השבט שלנו, וזהו. אילן שמעוני - שיחה 00:06, 6 במרץ 2018 (IST)

אני חושב שאתם חורגים מהשאלה. אני אנסה לנסח אותה שוב. התינוק בבירור אינו מסוגל להביא את הסכמתו לביצוע פעולות רפואיות או טקסים דתיים בלתי הפיכים. ולכן יש לו הורים שמחליטים עליו. עכשיו, האם להורה יש סמכות להחליט כל דבר שהוא חפץ לגבי הילד שלו כי הוא "שלו"? האם אדם זר לחלוטין שמקבל את הסכמת ההורים לביצוע חיתוך איברים בתינוק אכן מוגן על ידי החוק מתביעה? הטיעון "אבל הם הרשו לי" לא היה תקף אילו הפעולה היתה חיתוך פטמה. או שאולי כן? השאלה שלי היא איפה עובר הגבול והאם הוא מוגדר, או שאולי הוא נתון לשיקול דעתו של המבצע?

האם להורה יש סמכות להחליט כל דבר שהוא חפץ לגבי הילד שלו כי הוא "שלו"? ברור שלא. הוא לא יכול בדרך חוקית לחתוך לו אצבע בריאה.

האם אדם זר לחלוטין שמקבל את הסכמת ההורים לביצוע חיתוך איברים בתינוק אכן מוגן על ידי החוק מתביעה? ברור שלא. הוא לא יכול בדרך חוקית לחתוך לו אצבע בריאה.

הגבול הפלילי מוגדר על פי בית המשפט. 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 13:21, 5 במרץ 2018 (IST)

אפוטרופוס ממונה חייב לשים לנגד עיניו את "טובתו של האדם, רצונו ושמירת כבודו". אפוטרופוס טבעי, כלומר הורה, מונחה על ידי אותם שיקולים, אם כי מתחם שיקול הדעת שלו רחב יותר. עוזי ו. - שיחה 13:23, 5 במרץ 2018 (IST)

האם כל סוגי הסוכרים בעולם עשויים משלושה סוגי יסודות בלבד?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 277/מצב האם כל סוגי הסוכרים בעולם עשויים משלושה סוגי יסודות בלבד? (CHO), אם כן האם כל סוגי הסוכרים מסתכמים לנוסחה הבאה C_nH_2nO_n או שיש סוכרים בעלי יסודות נוספים? קראתי את המאמר כאן בויקיפדיה ולא הבחנתי בתשובה לשאלה.93.126.116.89 23:02, 4 במרץ 2018 (IST)

אני חושב שכן, כל סוכר מורכב מהיסודות האלה, אבל הנוסחה לאו דווקא מדויקת בכל המקרים. גילגמש • שיחה 00:18, 5 במרץ 2018 (IST)

נראה לי שהנוסחה מדוייקת, אבל יש תנאים נוספים כדי להיחשב סוכר.--יהודה • שיחה • י"ח באדר ה'תשע"ח • 15:35, 5 במרץ 2018 (IST)

יש כל מיני תנאים שעל פי הם נקבע סיווג החומר. בערך האנגלי המקביל יש ציון של כמה מקרים יוצאי דופן לנוסחה זו. גילגמש • שיחה 15:37, 5 במרץ 2018 (IST)

יש גם כאן את הערך חד סוכר. למעשה כל יוצאי הדופן לפי איך שהבנתי הם צירופים שונים של חד סוכרים.--יהודה • שיחה • י"ח באדר ה'תשע"ח • 16:06, 5 במרץ 2018 (IST)

בהקשר הזה אפשר גם להזכיר שהסוכרים הם חלק מקבוצה גדולה יותר של מולקולות ששמן (בעברית: פחמימות, וגם בשפות אחרות) נובע מהנוסחה הכללית C_mH_2nO_n‏. Tzafrir - שיחה 21:07, 5 במרץ 2018 (IST)

פתחתי כמה ספרים בכימיה אורגנית ובביוכימיה. אין הסכמה לגבי ההגדרה של סוכר (sugar), בחלק מהמקרים מגדירים כפחמימות פשוטות אכילות, ובחלק ההגדרה זהה ל"סכרידים לא פולימריים". בכל אופן ההגדרות מנוסחות כך שתכלנה את הסוכרוז, שהוא דו-סכריד שלא מציית לנוסחה. במקרים רבים גם דאוקסיריבוז מכונה סוכר, וגם הוא לא מציית לנוסחה על אף שהוא חד-סכריד. אם נתרחב לפחמימות, הן מוגדרות ברוב הספרים כקטונים או אלדהידים עם שלד polyhydroxylated, כלומר עם קבוצות הידרוקסיל על פחמני השלד. במקרים של חד-סכרידים ללא קבוצות פונקציונאליות נוספות עם הידרוקסיל על כל אחד מהפחמנים, הנוסחה נובעת מהגדרה זו. עם זאת, ישנן פחמימות עם יסודות נוספים כגון אמינו-סכרידים שמכילים גם חנקן. ישנן דוגמאות רבות בהן אין הלימה לנוסחה בגלל שינויים אחרים, כמו אוליגומריזציה (סוכרוז וכדומה) או גזירה כימית (דאוקסיגנציה של ריבוז לדאוקסיריבוז למשל). לסיכום, אף אחד מהתנאים שבשאלה איננו תנאי הכרחי להגדרת סוכר או פחמימה. ‏gal m‏ 11:38, 8 במרץ 2018 (IST)

לא מבין בזה כלום, אבל לפי הערך שיקשרת הסוכרוז אכן מציית לנוסחה שרשם צפריר. ושאלה לצפריר: האם המילים "סוכרים" ו"פחמימות" אינן מילים נרדפות? אם אכן אינן נרדפות, יש לשנות את הערך פחמימה. משה פרידמן - שיחה 01:10, 9 במרץ 2018 (IST)

היה לנו דיון על כך בדף שיחת הערך פחמימה. עד כמה שאני מבין אלה מילים נרדפות. גילגמש • שיחה 22:10, 9 במרץ 2018 (IST)

תואם את הנוסחה של צפריר, לא את הנוסחה של האלמוני. לגבי הנרדפות של המושגים- אין על כך הסכמה בספרות, כאמור פתחתי מספר טקסטבוקס ובכל אחד יש התפתלות טרמינולוגית שונה, ניכר שאלו מושגים שהתפתחו חלקית מחוץ להגדרות החד-חד-ערכיות של הכימיה ומנסים להתאימם לקבוצה מוגדרת היטב של מבנים, ללא הצלחה מלאה. ולכן, יש המגדירים סוכרים בהגדרה "תזונתית" ופחמימות בהגדרה "כימית". חשוב לציין שהמונח "סוכר" מוזכר בחוקים של מדינות שונות, ולכן יש לו גם הגדרה חוקית, שעשויה שלא להתאים לאף אחת מההגדרות לעיל ואף להשתנות ממדינה למדינה. ‏gal m‏ 08:14, 11 במרץ 2018 (IST)

ארינמלים

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 277/מצב הזחלים שטורפים נמלים, לא הצלחתי למצוא מידע עליהם. כמה זמן הם יכולים לחיות בלי מזון? באיזו שיטה הם הורגים את הנמלה? ראיתי מלכודות שלהם לאו דוקא במקום שמצויים הרבה נמלים. גם איך הם מצליחים להתחמק מבני אדם שמחליקים את הגומה שלהם ולא יכולים לראות אותם?--יהודה • שיחה • י"ח באדר ה'תשע"ח • 15:44, 5 במרץ 2018 (IST)

the larvae therefore have low metabolic rates and can survive for long periods without food. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תודה. עדיין יש שתי שאלות שלא נענו.--יהודה • שיחה • י"ח באדר ה'תשע"ח • 19:03, 5 במרץ 2018 (IST)

מתוך הערך ארינמליים: " זחלים הנושאים זוג לסתות משוננות שבעזרתן הם צדים נמלים וחרקים קטנים אחרים."
לגבי "איך הם מצליחים להתחמק מבני אדם שמחליקים את הגומה שלהם ולא יכולים לראות אותם?" אני מניח שהתשובה היא "הם לא מצליחים". כמו נמלים ומרבי רגליים וחיפושיות שבעלי חיים גדולים דורכים עליהם, הם מצטרפים לסטטיסטיקה של בישי המזל. אילן שמעוני - שיחה 01:53, 6 במרץ 2018 (IST)

אילן שמעוני תודה. אני לא חושב שהם לא מצליחים. באותו מקום שהיתה גומה שלו שהוחלקה (ואני אפילו ניסיתי לחפור ולחפש אותו) יש אחר כך גומה חדשה. לא נראה שזה של זחל אחר.--יהודה • שיחה • י"ט באדר ה'תשע"ח • 10:50, 6 במרץ 2018 (IST)

רק ראיתי כעת בתמונה בערך שנראית לי בהגדלה וזה קצת עוזר להבין.--יהודה • שיחה • י"ט באדר ה'תשע"ח • 11:07, 6 במרץ 2018 (IST)

מחקר אישי

זחל ארינמל

תמונה של הזחל שצילמתי על ידי קטילה בK 300

ניסיתי לעקוב אחרי זחלים חיים, כשניסיתי להוציא חול מהגומה שלו לא הצלחתי לראותו. גירדתי את קירות הגומה עם מפתח ואז ראיתי פעמים רבות את הזחל קופץ החוצה. לא ראיתי רגליים. לא הצלחתי להבין באיזו שיטה הוא נע. מה שכן, הגוף שלו עמיד בפני לחצים של דריכת רגל אנושית. נראה שהוא הורג את הנמלה על ידי לחיצתה על החול ואחר כך בולע אותה. (אולי בולע אותה חייה).--יהודה • שיחה • כ"ז באדר ה'תשע"ח • 10:47, 14 במרץ 2018 (IST)

בעלי הידע בבעלי חייםיונה בנדלאק, Santacruz13, Aziz Subach,מנחם.אל, PurpleBuffalo‏, Tshuva, נחש קטן, יאיר דב, Gidip, פעיל למען זכויות אדם, אליגטור, Squaredevil, MathKnight‏, פרצטמול, assafn, דוב, מר בונד 007 ?--יהודה • שיחה • כ"ז באדר ה'תשע"ח • 10:49, 14 במרץ 2018 (IST)

קופסה אטומה שמאפשרת לעבד עם הידיים מה שיש בה בלי לאבד את האטימות

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 277/מצב ראיתי בסרט משימה בלתי אפשרית אם אני לא טועה שיש מעין אקווריום, שבאחת הדפנות שלו יש מעין כפפות גומי שאפשר חהכניס את היד ולהתעסק עם מה שבאקווריום. איך קוראים לזה?

―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תא כפפות - לא זה של האוטו. משה פרידמן - שיחה 23:46, 5 במרץ 2018 (IST)

אני מכיר את זה בתור "תיבת כפפות". אילן שמעוני - שיחה 22:22, 11 במרץ 2018 (IST)

איך קוראים באנגלית למפסק החשמלי הבא?

מפסק שפועל (סוגר מעגל חשמלי) בזמן שניתן לקבוע מראש, לזמן מסויים שניתן לקבוע מראש/מתי יפסיק לפעול.

―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

Electrical timer

Outlet timer

‏«kotz» «שיחה» 23:24, 6 במרץ 2018 (IST)

מסך מחשב קופץ

מסך המחשב שלי קופץ למטה ולמעלה בלי הבחנה. מה אפשר לעשות? Nirvadel - שיחה 09:40, 7 במרץ 2018 (IST)

ברגים? עוזי ו. - שיחה 13:40, 9 במרץ 2018 (IST)

חיבור של זרם הריאליזם (מדע המדינה)

מה נחשב על ידי רבים כחיבור יסודי ומקיף על תורת ה"ריאליזם (מדע המדינה)? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

חפש Morgenthau, Niebuhr, Herz, E.H. Carr שנילי - שיחה 08:08, 8 במרץ 2018 (IST)

פוליטיקה בין האומות : המאבק לשלטון ולשלום / האנס י. מורגנתאו ; תרגם והקדים מבוא: יוסף נדבה שנילי - שיחה 08:10, 8 במרץ 2018 (IST)

תכנית בנקאית ליהודים חרדים, יהודים קראים ומוסלמים

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 277/מצב אילו חשבונות בנק ניתן לפתוח כיום בישראל שהם ללא ריבית (תכנית המבוססת על עמלות בלבד ללא אפשרות להיכנס למינוס וללא כל שירות הכולל ריבית) שיתאימו ליהודים חרדים, יהודים קראים, מוסלמים ואחרים? למיטב ידיעתי רק בנק הדואר מציע תכנית כזו אבל אולי אני טועה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מה מיוחד בחרדים, קראים ומוסלמים?--46.116.101.152 22:03, 9 במרץ 2018 (IST)

אלה שלושה ציבורים הנמנעים ככלל מללוות ולהלוות בריבית (לגבי הקראים אני לא בטוח ב-100% אם הם לא המציאו דוקטרינה של היתר עסקה אבל לא ידוע לי על כזו). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שאלה לגבי אור בשבת

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 277/מצב האם כל מנורה שמייצרת אור כוללת אש (להט)? אם אני לא טועה גחליליות מייצרות אש בלי אש\להט (אחרת הגחלילית הייתה מתה) אבל אני באמת לא מבין בזה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא. נורות LED ונורות פלורסנטיות לא כוללות אש בהגדרתה ההלכתית, ולכן מעמדן ההלכתי שונה. משה פרידמן - שיחה 16:54, 9 במרץ 2018 (IST)

שלום לך משה. אתה מסכים לפרט עוד? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

https://www.machonso.org/hamaayan/?gilayon=21&id=837

בקצרה, ה"אש" שאסורה על פי ההלכה היא אש במובנה הרגיל, וגם חימום של מתכת לטמפרטורה גבוהה עד למצב בו היא מאירה (ליבון). נורת להט וכן נורת הלוגן, למשל, פועלות באופן זה: הם מחממות חוט מתכתי לטמפרטורה של אלפי מעלות עד שהוא מתחיל להאיר, ולכן הדלקתן בשבת נחשבת הלכתית להבערת אש. מאידך, נורה פלורסנטית או נורת LED פועלות באופן שונה שאיננו כולל חימום משמעותי, ולכן הדלקתן בשבת איננה נחשבת להבערת אש. יחד עם זאת, לדעת כל הפוסקים אסור בשבת להדליק גם נורות אלו, אבל מסיבות אחרות. לדעת חלק חשוב של הפוסקים הסיבה לאסור נורות אלו איננה מהתורה אלא מדברי חכמים, ולכן ניתן להקל בכך במצבים מסויימים, כגון עבור משימות בטחון או בריאות שאינן פיקוח נפש ממש. יש להדגיש שאינני פוסק הלכה ודף זה איננו מקור שניתן לסמוך עליו לצורך פסיקת הלכה. משה פרידמן - שיחה 04:17, 11 במרץ 2018 (IST)

משה, זה "פועלות באופן שונה שאיננו כולל חימום משמעותי" או "פועלות באופן שונה שאיננו כולל חימום כלל"? למיטב ידיעתי גם אלו מתחממות. אם הן מתחממות האין זה בגלל בעירה בקנה מידה קטן? תודה ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

נורת לד אינה מתחממת. מה שמתחמם, במידה שלא קרובה בכלל לטמפרוטת הצתה, הוא מעגל ויסות הזרם שנמצא בבסיס הנורה, והוא אינו מתחמם בגלל בעירה, אלא מפני שיש לו התנגדות חשמלית. על כל פנים ההתחממות הזו מוגבלת מאד, אש לא תצא מזה וגם לא ליבון (אלא אם הנורה מקולקלת, אבל את זה אפשר לומר על כל מכשיר בעצם, כולל פלטת שבת) אילן שמעוני - שיחה 07:12, 11 במרץ 2018 (IST)

למיטב ידיעתי, גם בנורה פלורוסנטית ישנו חלק שמתלהט בתחילה. ולכן יש לדון גם נורה פלורוסנטית כאיסור הדלקת אש.(כך ראיתי בעבר בספר הליכות שלמה לרב שלמה זלמן אויערבאך).

הדלקת נורת לד איננה תחת הקטגוריה של איסור מבעיר, אולם לדעת החזון איש, ורבים נוספים כל הפעלת מכשיר חשמלי בשבת הוא כרוך באיסור בונה, על פי השקפתם של פוסקים אלו עצם הפעלת מכשיר נחשב כבנין (מכיון שלא היה ראוי לשימוש ללא הפעלתו). אכן יש חולקים על שיטה זו, ביניהם הרב עובדיה יוסף וסוברים שמכשיר חשמלי שאין בו גורם התלהטות אינו אסור מן התורה, אולם איסור מדרבנן ישנו, ההבדלים בין השיטות מוצאים ביטוי במקומות שאיסור דרבנן הותר, לדוגמה הדלקת אור לד/מאוורר/מזגן על ידי אמירה לנוכרי, או במקרים של רפואה בשבת#חולי שאין בו סכנת חיים, או בפסיק רישא ועוד. בברכה אבי84 - שיחה 10:15, 11 במרץ 2018 (IST)

נמסר לי שפסיקתו של הרבי מלובביץ' בסוגייה דומה היא שמציאת פטנטים שתאפשר קיום חולין בשבת פסולה מעיקרה בשל קדושת השבת. לא בדקתי מה המקור. אילן שמעוני - שיחה 22:21, 11 במרץ 2018 (IST)

בהלכות שבת, השאלה מה מותר ומה אסור הנפרדת מהשאלה מה נחשב ל"אש". משה פרידמן - שיחה 15:46, 12 במרץ 2018 (IST)

מסכים עם משתמש:משה פרידמן. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אילן, יתכן וגם דעתו של הרבי מילובביץ' כך, אולם דעה זו רווחת בקרב רוב הפוסקים, תחת הכותרת "זילותא דשבת" או "אוושא מילתא", כלומר עשיית מעשים אף המותרים בשבת, שעל ידי כך יפגע הצביון המסורתי של השבת אסור, דוגמה לכך אפשר למצוא בפסיקה רכיבה על אופניים בשבת, או מפעלים אוטומטיים שעובדים ללא מגע יד בשבת, שמיעת רדיו בשבת או צפייה בטלויזיה(במקרה שהמקלט הודלק מערב שבת) במקרים אחרים היו מחלוקות סביב שימוש "קלנועית" הפועל על ידי מפסק גרמא (בהמצאת מכון צומת), נסיעה ברכבת אוטומטית, דיון נוסף הוא הפעלת מכונת כביסה מערב שבת שממשיכה לפעול בשבת. מקור ההלכה של אוושא מילתא הלקוח מהלכות חול המועד, להלכות שבת על ידי בעלי התוספות ומובא בפסקי הרמ"א על שולחן ערוך, אורח חיים, סימן רנ"ב, סעיף ה'. בברכהאבי84 - שיחה 13:52, 19 במרץ 2018 (IST)

שאלות מתבקשות בעקבות פאודה

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 277/מצב נראה שבשביל להיות מסתערב צריך לעמוד בהמון דרישות נדירות ביותר, שהשילוב ביניהן עוד יותר נדיר: שליטה בערבית-פלסטינית על בוריה כולל מבטא מושלם ושליטה בסלנג, בקיאות מושלמת בחיי היומיום של הפלסטינים בכלל ושל המחבלים בפרט, יכולת משחק, קור רוח, עמידה בלחץ נפשי קיצוני, כושר אירובי ברמה גבוהה, כוח, זריזות, שליטה בקרב מגע, שליטה בנשק... ואחרי כל זה הבן אדם עוד צריך גם לרצות להיות מסתערב, כי אם יש לו את כל הנתונים הדרושים אבל הוא לא רוצה לעשות זאת, אין מה לעשות איתו...
עד כאן ההקדמה... ועכשיו השאלות עצמן: מה הסיכוי למצוא מספיק אנשים שעומדים בכ"כ הרבה דרישות וגם רוצים לעשות את התפקיד? למה המדינה לא מכשירה מראש נערים בשביל המשימה הזאת? מילא את החלק הקרבי של העבודה אפשר ללמוד תוך מספר חודשים במסגרת ההכשרה הצבאית, אבל איך אפשר ללמוד שפה תוך פרק זמן קצר שכזה? למה המדינה לא עושה את המינימום של ללמד ערבית? הרי 99% מבוגרי תיכון בישראל לא מדברים מלה בערבית, כך שמלכתחילה המאגר שממנו המדינה יכולה לבחור מועמדים ראויים הוא מצומצם ביותר. מה ההיגיון בחוסר היעילות הזה? איך בכל זאת זה עובד? יכול להיות שהמציאות פשוט הרבה פחות דרמטית מאשר בסדרה, ולכן הכישורים של המסתערבים לא באמת צריכים להיות כ"כ גבוהים?
ועוד שאלה: האם ישראל שולחת מסתערבים גם למדינות ערב? האם יש "מתטרקים" ו"מתפרסים" שעושים עבודות ריגול בטורקיה ובאיראן?--46.116.101.152 22:02, 9 במרץ 2018 (IST)

ההכשרה של יחידות המסתערבים של צה"ל (יחידת דובדבן) ומג"ב (ימ"ס) נחשבת להכשרה ארוכה ומפרכת, שמעבר לחישול הפיזי, בניית הכושר ולימוד מקצועות הלחימה, הקליעה והשימוש בנשק - כוללת גם אולפן ערבית בו הלוחמים לומדים באופן אינטנסיבי את השפה הערבית המדוברת ואת התרבות הערבית. יחידות המסתערבים נחשבות ליחידות מיוחדות יוקרתיות מאוד ולכן לא חסרים מלש"בים שרוצים להתנדב אליהן. ‏MathKnight ✡ (שיחה) 23:39, 9 במרץ 2018 (IST)

גיבורי על שמתוארים בסרט הם די בדיוניים. במציאות רוב משימות המסתערבים הם משימות לוחמה ושיטור אלים (סגנון להתנפל על מפרי סדר -מאחורה, לדחוף אותם לרכב ולסגת במהירות). למרות שבכל זאת יש את זה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 01:40, 10 במרץ 2018 (IST)

בכל זאת: האם יתכן שהמבטא כל כך מושלם עד שפלסטיני מלידה לא יוכל להבחין בהבדל? קחו אמריקאי שלמד 20 שנה עברית על בוריה ואפילו חי בארץ - הוא לא יצליח לחמוק מאוזן ישראלית מיומנת. Gil mo - שיחה 23:31, 11 במרץ 2018 (IST)

ולכן במשימות שבהן הם צריכים לדבר (ראה קישור ששמתי) הם מתחזים לתקשורת זרה. יש הרבה מאוד דיאלקטים של ערבית, ככה שאפשר להתחזות לדובר ערבי מחו"ל. Corvus‏,(Nevermore)‏ 00:41, 12 במרץ 2018 (IST)

כלומר, בפאודה הסיטואציה בדיונית לגמרי? מסתערב שיוצר קשר רומנטי לכאורה ונטמע כתושב לכל דבר? Gil mo - שיחה 07:23, 12 במרץ 2018 (IST)

נו באמת. בשביל להתחזות לעיתונאי אין צורך להסתערב. מספיק לדבר אנגלית.--46.116.101.152 11:15, 12 במרץ 2018 (IST)

נראה לי ברור שמשימות שבהם יש שיח מלא ומורכב הם בגדר בדיון. ויחסים רומנטיים בין מסתערב לבין אישה פלסטינית במהלך מבצע זה לא יותר מפנטזיה פרועה.

ולגבי המשימה האמתית שהגיעה לתקשורת: כנראה שיותר קל להיכנס לשטחי אוניברסיטת ביר זית כשיודעים לדבר ערבית מאשר אנגלית. Corvus‏,(Nevermore)‏ 13:24, 12 במרץ 2018 (IST)

בלדה

מי היו הגיבורים של הבלדות הסקוטיות? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ראה כאן וכאן, ועיין בערך של כל בלדה לפרטים. התחושה שלי היא שהגיבורים ברובם אנונימים, לחלקם אין שם (The Lady, The Elfin Knight, The Bonnie Lass) ולחלקם יש שם גנרי (Janet, Willie) או שם שמשתנה מגרסה לגרסה לטובת המשקל והחריזה (Tam Lin). אבל לגבי כמה מהם יש השערות (מבוססות יותר או פחות) לגבי אישים מן ההיסטוריה שהבלדה מספרת עליהם (Thomas the Rhymer, Edom o Gordon, Willie o Winsbury, The Dowie Dens o Yarrow). האפשרות האחרונה נפוצה בעיקר בבלדות היותר מאוחרות שחוברו ע"י משוררים כמו וולטר סקוט כחלק מן התחייה התרבותית והרומנטית של הסקוטים. H. sapiens - שיחה 18:42, 11 במרץ 2018 (IST)

די

איך אומרים נכון "די גדול" עם פתח/קמץ או עם צרה/סגול?

המילה היא "דַּי", אך בסמיכות: "דֵי" (ראה גם ספר ויקרא, פרק כ"ה, פסוק כ"ח). משכך, "די גדול" - עם ציר"ה. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ 02:44, 11 במרץ 2018 (IST)

שתי שאלות לא קשורות

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 277/מצב א. למי פונים לתיקון שגיאות המופיעות בקטיגוריות שונות בעמוד הראשי, כמו 'תמונת היום' ? אני מניח שלא ניתן לערוך ולתקן בקטיגוריות אלו בשל היותן 'מוגנות'.

ב. משום מה, אינני מצליח עתה לאפס סיסמת כניסה לאתר 'פיזיקספורומז'. לאחר הצלחה ראשונית, נשלח אלי קישור לחידוש סיסמה, אבל הכניסה באמצעותה לא צלחה. ניחא. הבעיה היא שכל הניסיונות הנוספים מאז, לא הניבו שום שליחת הודעת חידוש בדומה לפעם הראשונה, וכבר כמה ימים אני בחוץ בשל כך. גם פניות לפי 'צור קשר' באתרם לא זכו למענה עד כה. מה יכולה להיות הבעיה ? בנצי - שיחה 16:51, 11 במרץ 2018 (IST)

א. ראה קישורים בצד שמאל. חזרתי • ∞ • שיחה 20:42, 11 במרץ 2018 (IST)

כוונתך ל-'עריכה-תבנית-שיחה', אני מניח. לדעתי יש גם אפשרות לפנות ל'מפעילים' מסוג מסוים, ישירות. בנצי - שיחה 20:57, 11 במרץ 2018 (IST)

למה לפנות למפעילים? תקן מה שאתה רוצה. חזרתי • ∞ • שיחה 21:00, 11 במרץ 2018 (IST)

אז לא היבנתי אותך. שאלתי כי בחלון העריכה מופיעה אזהרה על 'דף מוגן', ולא ניתן לשנותו אלא ע"י מי שהורשה לכך וכו'. לכן דיברתי על פניה. בנצי - שיחה 21:12, 11 במרץ 2018 (IST)

ההגנה היא ברמת בדוקי עריכות. לא צריכה להיות לך בעיה לערוך. אמיר מלכי-אור - שיחה 21:19, 11 במרץ 2018 (IST)

מש"ל (מה שרציתי לכתוב). חזרתי • ∞ • שיחה 21:21, 11 במרץ 2018 (IST)

העמוד עצמו מוגן. אולם עיקר התוכן שבו מגיע מתבניות שמוגנות, כאמור, ברמה של בדוקי עריכות בלבד. אין טעם לערוך את העמוד ישירות. מה רצית לתקן? באופן כללי המקום לשאלות מהסוג הזה הוא ויקיפדיה:דלפק יעוץ. Tzafrir - שיחה 23:37, 11 במרץ 2018 (IST)

תודה על ההבהרה. לא רציתי לשאול אלא לתקן מונח שגוי. יעוץ, כשמו, מיועד להתייעצות. אחרת, מה מקומו של שיקול הדעת והמקצועיות שלי ככותב ? בנצי - שיחה 00:30, 12 במרץ 2018 (IST)

לגבי השאלה השנייה, ערכתי כרגע ניסוי והוא עבד ללא בעייה. עצתי לך היא לנסות להשתמש בדפדפן (פיירפוקס במקום כרום, או ההיפך) אחר ללחיצה על לינק איפוס הסיסמה, מאחר והבעייה היא משהו בצד שלך. אילן שמעוני - שיחה 21:29, 11 במרץ 2018 (IST)

אני מכיר את הגישה, אבל לא נקטתי בה כי 'פעם כן ופעם לא' ? (הכוונה היא עבד בעבר כמה פעמים, ועכשיו לא). בנצי - שיחה 00:30, 12 במרץ 2018 (IST)

שאלה על רכישת מוצר חשמל מארצות הברית

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 277/מצב שלום למומחים. כבר תקופה שאני מסתפר לבד עם מכונות תספורת (clipper) נטענות. מצאתי מכונה אמריקנית באמזון עם מסרק של 25 מילימטר שזה נפלא עבורי (יש גם סט מסרקים של 50 מילימטר שניתן לקנות בנפרד). השאלה שלי היא כזו; התקן של המכונה הוא אמריקני (120V), אבל אני יודע שבישראל צריך תקן אירופי (220V), וסליחה אם אני טועה פה במשהו. השאלה שלי היא כזו, אם אני אחבר את המטען של המכונה הזו לחשמל, האם היא אמורה לעבוד? תוכלו לראות בדף באמזון שאליו קישרתי את הנתונים החשמליים שלה. תודה רבה למי שיעזור לי בתשובה דידקטית. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לצערי, התשובה שלילית. לא ניתן להשתמש במכונה זו בישראל. משה פרידמן - שיחה 18:30, 11 במרץ 2018 (IST)

הצלת אותי מלשלם סתם. מישהו אחר עם תשתית חשמל מתאימה יוכל להנות מהמכונה בזכותך. תודה. מזל שיש ספק של מכונות אלה בתקן האירופי שלהן --- חברת EUM הישראלית היושבת בתל אביב ברחוב תל גיבורים 5. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ממבט מהיר בדף לא מצאתי מפרט טכני. כמעט כל המכשירים החשמליים שבהם נתקלתי יודעים לעבוד הו עם התקנים האירופיים (סביבות 220V) והן עם האמריקאי (סביבות 110V) (אבל זה תמיד מצויין במפורש במפרט). מייצרים מכשירים סבירים שעובדים רק עם התקן האמריקאי? Tzafrir - שיחה 18:51, 11 במרץ 2018 (IST)

מצויין שם בפירוש שהמכשיר לא מתאים לשימוש מחוץ לצפון אמריקה. משה פרידמן - שיחה 19:42, 11 במרץ 2018 (IST)

רגע, אולי זה רק כסת"ח משפטי? אני באמת לא יודע ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תיאורטית, יכול להיות. אבל אין דרך לדעת עד שמנסים. מעבר מרשת אמריקאית לישראלית עשוי לגרור שריפה (פיזית!) של המכשיר. ישנם מכשירים רבים המיוצרים בארה"ב ומצויין עליהם שהם מתאימים לרשת של 220 וולט, ואני מניח שאם כתוב שזה לא מתאים זה אכן לא מתאים. משה פרידמן - שיחה 21:29, 11 במרץ 2018 (IST)

דבר ראשון, חובה לצפות. דבר שני, יש ממירי מתח למטרה זו. אילן שמעוני - שיחה 21:39, 11 במרץ 2018 (IST)

יש מכשירים שמגיעים עם שנאי שעליו כתוב 100-230 וולט, למשל מכונת הגילוח הנטענת שיש לי של פיליפס. כך גם מטען נייד לסמסוג גלקסי: 100-240V, ו-50-60 הרץ. חזרתי • ∞ • שיחה 21:53, 11 במרץ 2018 (IST)

בעליאקספרס (שלא ניתן לכלול אליו קישורים, יען כי הוא מסומן במסנן הספאם המבריק שלנו) ממיר כזה + מתאם תקע עולה כחמישה דולרים. אילן שמעוני - שיחה 22:14, 11 במרץ 2018 (IST)

אילן, אתה מסכים לקשר אותי למוצר הזה ב Aliexpress? תודה בכל מקרה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

זו בעייה. מסנן הספאם של ויקיפדיה לא מרשה קישורים לעליאקספרס. אנסה לראות אם אני יכול לעשות משהו דרך short URL. אילן שמעוני - שיחה 08:24, 12 במרץ 2018 (IST)

נסה את [goo.gl/KzfFjy] מתאם תקע + [goo.gl/A6MDW6] ממיר מתח. אילן שמעוני - שיחה 08:27, 12 במרץ 2018 (IST)

מגדר עורכי ויקיפדיה

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 277/מצב האם נכון שמרביתם המכריעה של עורכי ויקיפדיה הם גברים? ואם כן מדוע הדבר? Gil mo - שיחה 23:27, 11 במרץ 2018 (IST)

יש מגוון רחב של סיבות שהביאו לכך. יש ערך בנושא הפער המגדרי בוויקיפדיה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מעניין מאוד. השכלתי. משה פרידמן - שיחה 15:43, 12 במרץ 2018 (IST)

למה המודעות בלוחות דרושים כמעט תמיד מאד עמומות \ מיסתוריות

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 277/מצב מדוע בלוחות דרושים (למשל בתחום הפיתוח Web או סוגים של System administration) כתוב רק "לחברה גדולה באזור המרכז דרוש עובד במשרת XYZ עם ניסיון ב XYZ בשכר גבוהה ותנאים טובים"? כלומר, למה לא מפרטים בפרסום את שם החברה, עד כמה היא גדולה, את השכר הבסיסי ואת "התנאים הטובים"? לא תסכימו שזה בד"כ מזלזל באינטליגנציה של המועמד הפוטנציאלי והשאלה באמת לא נשאלת כדי להתריס את אף אחד אלא לקבל דעה רצינית מה בעצם ה"חוקיות" מאחורי כל זה. תודה רבה למשיבימות. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

חוקי,כל עוד הפרסום אינו כולל פניה מפלה. פרטי החברה מוסתרים לעיתים כי חיפוש בעלי תפקיד מסוים יכול לספק מידע מסחרי על החברה, חברה קטנה תעדיף אולי שלא לציין זאת כדי למשוך מעומדים.שכר ותנאים מקובל שידונו עם המועמד, לפעמים רק לאחר סינון ראשוני ולפעמים רק אחרי ההחלטה על הגיוס מציגים למועמד הצעת עבודה מפורטת (נקטתי לשון זכר אבל כמובן זה נכון גם בלשון נקבה). שנילי - שיחה 19:46, 12 במרץ 2018 (IST)

בנוסף, במקרים רבים המודעה מפורסמת ע"י חברת גיוס. במקרה זה, הם לא מעוניינים שתפנה לחברה המגייסת בעצמך, אלא רק דרכם (כדי שיקבלו עמלה על ההפנייה). Dovno - שיחה 09:22, 13 במרץ 2018 (IST)

חמינדוס

מה גורם לביצים בבישול ארוך להפוך לחומות? בעקבות ויכוח ערכתי מבחן אמפירי - בישלתי ביצים במים ומלח בלבד, ואחרי 6 שעות ניכר בהן שהפכו לחומות (גם מבפנים). מה הסיבה? אילן שמעוני - שיחה 20:58, 12 במרץ 2018 (IST)

גיגלתי קצת באנגלית, ואנשים מפנים לתגובת מייאר.

תודה, זה מפתיע אותי שתכולת הסוכר הנמוכה של חלבון הביצה (0.7%) מספיקה לשינוי הצבע. אילן שמעוני - שיחה 09:23, 13 במרץ 2018 (IST)

גורלו של מוריץ שארף ?

מוריץ שארף תתכן גם צורת כתיב מוריס שרף או עירוב של שניהם . היה ילד יהודי בהונגריה שהוסת להיות עד כנגד משפחתו ב עלילת טיסאסלר. הערך בויקפדיה חותם בכך שלימים חזר ליהדות התחרט על מעשיו היגר להולנד ואף פירסם זכרונות . הואיל והוא יליד שנות השבעים של המאה ה19 היה עדיין יכול להיות בחיים בתקופת השואה . מאוד מעניין מה גורלו . ואיך נקרא הספר שכתב . נמיוט - שיחה 21:50, 12 במרץ 2018 (IST)

לפי מה שכתוב באינטרנט, הוא מת באמסטרדם ב-1929. ראה כאן, ובתקציר באנגלית בעמוד הזה, שפ תמצא גם מידע על הספר. בכלל, כדאי לחפש לפי האיות הלועזי: Móric Scharf.

מקורות שחשבון הלוח העברי הוא מהבבלים

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 277/מצב בערך הלוח העברי כתוב הערה 32 מובא "יסודי העיבור מאמר ג' פרק מ"ו, חשבון תקופות ומולדות עמוד 16" כמקור לדעה שחשבון המולד הגיע מהכשדים או מהיפרכוס שידעו זאת קודם. לא מצאתי את הספרים הללו, מחיפוש גוגל הגעתי למאמר של אבגדור אמיתי בשם באהלי שם האם הכוונה לזה? לא מצאתי שם מקורות נוספים. מי הרבנים והחוקרים?--יהודה • שיחה • כ"ה באדר ה'תשע"ח • 22:19, 12 במרץ 2018 (IST)

בעלי הידע בספרנותIjon, Ldorfman, YoavR, Haimlevy, DGtal, biegel, ‏, האם זה התחום? או בעלי הידע בתולדות עם ישראלאמרי אביטן, שילוני, Neriah, תלם, פיטר פן, david7031, צור החלמיש, יאיר דב, מי-נהר, בן עדריאל, אבי84, איש גלילי, biegel, יודוקוליס, Adieu, קובץ על יד, Itay tayri, מודה במקצת, HaShumai, צורייה בן הראש, אייל, גופיקו, יצחק צבי, Aviadhr, איש הישראלי, נתן טוביאס, Shimon Tregubov, NilsHolgersson2, אבירם (פרופ' אלי צור).--יהודה • שיחה • כ"ז באדר ה'תשע"ח • 10:56, 14 במרץ 2018 (IST)

זה דווקא פרט די ידוע. אני מניח שאפשר לאתר את המידע בספר רלוונטי. גילגמש • שיחה 13:23, 14 במרץ 2018 (IST)

המקורות נמצאים במאמר זה עוד לא עברתי על הכל ייתכן שיש לעדכן את הערך על פי זה--יהודה • שיחה • כ"ז באדר ה'תשע"ח • 13:54, 14 במרץ 2018 (IST)

למעשה לא נראה לי שבאמת מוכח שחז"ל לקחו מהבבלים רק שלא חייבים קבלה וייתכן שהגיעו לזה בדרך טבעית. כתבתי על זה גם שם--יהודה • שיחה • כ"ז באדר ה'תשע"ח • 13:54, 14 במרץ 2018 (IST)

מעניין אותי, ברמה האישית, איך אתה חושב שהם יכלו להגיע לידע הזה "בדרך טבעית"? כדי לאסוף את הידע הדרוש עבור בניית לוח יש צורך בתצפיות שיטתיות לאורך שנים ארוכות מאוד. אתה חושב שחכמי ישראל עסקו באופן שיטתי בתצפיות אסטרונומיות? משה פרידמן - שיחה 14:09, 14 במרץ 2018 (IST)

אם מספיקות 350 שנה למה לא ייתכן שהיו לפחות חלק שעסקו בזה? מה עם בני יששכר?--יהודה • שיחה • כ"ז באדר ה'תשע"ח • 15:34, 14 במרץ 2018 (IST)

בהחלט ייתכן. שאלתי, מסקרנות, איך אתה מדמיין את זה. הרי מדובר על פרוייקט לא פשוט, הדורש תצפיות מדוייקות ביותר, תיעוד והמשכיות לאורך מאות שנים. בני יששכר, למיטב הבנתי, לא היו בסביבה בתקופה שבה עברו להשתמש בלוח, ובתקופתם הסתמכו על הראיה ועל בי"ד. אבל הכי חשוב: לשם מה זה נחוץ? למה לבזבז מאות שנים כדי לאסוף מידע שאחרים כבר אספו וניתן להשתמש בו. נראה לי סתם ביטול תורה. משה פרידמן - שיחה 19:57, 14 במרץ 2018 (IST)

יתר על כן, העובדה ששמות החודשים השתנו בגלות בבל מעידה על אימוץ הלוח הבבלי. אילן שמעוני - שיחה 22:39, 14 במרץ 2018 (IST)

נראה לי חשוב להרחיב מעט להבהרת הדברים ולוחות הזמנים בדיון. עד לאמצע המאה הרביעית לא היה לוח שנה עברי. אמנם, היה צורך בחשבון כדי לזהות עדים טועים או שקרנים, אבל הלוח נקבע אד-הוק כדי לתמרן בין האילוצים ההלכתיים והטבעיים הקשורים בו. כמו כן לא הייתה כל חשיבות לדיוק בחשבון המולד אפילו לצורך הפורמלי של אימות העדויות, וטעות של כמה שעות בחודש אחד (!) הייתה בהחלט נסבלת מבחינה הלכתית. שמות החודשים אכן אומצו מהבבלים, (השיטה העברית המקורית התבססה על מספרים לחודשים, וכך מופיע באופן קבוע בתנ"ך מלבד חריגים בודדים), אבל זה מאורע שקדום מאות רבות של שנים לקביעת הלוח העברי. בתקופת בית שני השתמשו בשמות הבבלים לחודשים ללא לוח כלל. הלל השני תיקן לוח שנה במאה הרביעית, באופן שיתמרן בין כל האילוצים הרבים ללא צורך בשיקול דעת לתקופה ארוכה. בשביל זה צריך מתמטיקה וידע אסטרונומי מדוייק, והדיוק הדרוש יורד בסדרי גודל רבים. בשלב זה של ההיסטוריה גם הבבלים וגם היוונים החזיקו בכל הידע הדרוש לצורך תיקון הלוח. לכן, מחד, אני לא חושב שהשימוש בשמות בבליים לחודשים מהווה ראיה כלשהי לידע המתמטי והאסטרונומי עליו התבסס הלוח העברי. מאידך, אני לא רואה סיבה "דתית" או לאומית להניח שהידע הוא עברי מקורי ומבוסס על חשבונות של בני יששכר, שמקומם לא נודע יותר מאלף שנה לפני זמן תיקון הלוח. אבל מה שחשוב מבחינתי נמצא במקום אחר לגמרי, וקצת הצטערתי שיהודה התעלם מהשאלה שלי. אם אכן בני יששכר, או אחרים מבני ישראל, עסקו באסטרונומיה שיטתית לאורך מאות שנים כדי לבנות בסיס ידע מדעי ללא כל צורך הלכתי, ולא זו בלבד, אלא שהחזיקו רשומות והעבירו ידע מקצועי במסורת, מה שמצריך משאבים ותכנון, כנראה שנביאי ישראל וחכמיו לא ראו בעיסוק מדעי טהור דבר פסול, אלא להיפך. מי יודע, אולי אוניברסיטת אריאל איננה המוסד האקדמי הראשון בשומרון, ובעבר התקיימה שם פקולטה לאסטרונומיה בנשיאות אלישע הנביא? ועל כך אומרים בש"ס: צריך להחזיר עטרה ליושנה! משה פרידמן - שיחה 18:36, 15 במרץ 2018 (IST)

מדובר בספר "יסודי העבור" של חיים זליג סלונימסקי, כפי הנראה המהדורה השלישית משנת תרמ"ט (1888). צריך להשלים פרטים ביבליוגרפיים בהערת השוליים. ראובן מ. - שיחה 16:35, 14 במרץ 2018 (IST)

אין מקורות שחשבון הלוח העברי מהבבלים אלא יש כאלו שמנסים להסביר את המקורות לכך כתיאוריה משלהם לאור העובדה שיש חומר מתועד על ידע בנושא בקרב הללו. וכשם שלא ניתן לטעון שהניקוד או הטעמים התחילו ביום בו נמצא לראשונה עדות לכך בכתב יד כך בענין זה. עדויות מה היה אינן עדויות לגבי מה לא היה קודם. מי-נהר - שיחה 16:07, 14 במרץ 2018 (IST)

תראו שם, שם ושם...--יהודה • שיחה • כ"ז באדר ה'תשע"ח • 16:56, 14 במרץ 2018 (IST)

מאיפה מגיע הכסף של ביטקוין?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 277/מצב מישהו רכש ביטקוין ב10000 דולרים. לאחר יום הוא מכר אותו 10500 דולרים. מאיפה הגיעו ה-500? כסף שצמח מעצמו? 213.55.211.32 00:28, 13 במרץ 2018 (IST)

אמרת בעצמך שיום למחרת הוא מכר ב500 יותר, אז הכסף בא מאותו אחד שקנה ב-500 שקל יותר. ✭ עט הזמיר ✭ - שיחה 00:42, 13 במרץ 2018 (IST)

וזה כמובן לא שונה מכל מסחר אחר. מישהו יכול לקנות היום מנייה של חברה (למשל גוגל) ב-1000 דולר (נניח), ולמכור אותה למחרת ב-1005 דולר. כל מה שזה אומר שיום אחד היה מישהו שהסכים למכור ב-1000 ויום אח"כ היה מישהו שהסכים לקנות ב-1005. Dovno - שיחה 00:55, 13 במרץ 2018 (IST)

זו לא השאלה הנכונה. בשעה שמחיר הביטקוין עלה ב-5% (מ-10000 ל-10500), שווי השוק שלו עלה ב-5%: כל מי שמחזיק בסחורה הזו התעשר ב-5%. ביחד, אלו יכולים להיות עשרות מליוני דולרים, והשאלה הנכונה צריכה להיות -- מאיפה הגיעו אלה? כסף שצמח מעצמו? התשובה הפשוטה היא שהכסף הזה בכלל לא הגיע, משום שעד שהרווחים ימומשו לשווי אין משמעות. התשובה היותר מסובכת היא שהרווחים אכן שם (אפשר להשתמש בהם כבטחונות, גם אם הסתברותיים, להלוואות במטבע אמיתי), והם הגיעו מהפחתה יחסית של שווי כל הסחורות האחרות בעולם. אלו אינם רווחים, אלא חלוקה מחדש של הבעלות על רכוש. עוזי ו. - שיחה 03:04, 13 במרץ 2018 (IST)

בנייה מאסיבית במצפה רמון - פיתרון זמני לבעיית מחירי הדיור?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 277/מצב האם הפיכת האזור של מצפה רמון למטרופולין על ידי בנייה מאסיבית של רבבות יחידות דיור, דומה למיזם תושכא המצרי, היא פיתרון זמני לפחות לבעיית הדיור בישראל? אני באמת לא מכיר שטח שיתאים יותר לכך במדינה. אשמח לדעתכם. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

במה כל האנשים האלה יעבדו, ימכרו זה לזה ביטקוין? עוזי ו. - שיחה 09:32, 13 במרץ 2018 (IST)

"אמרו לו: אין הקומץ משביע את הארי, ואין הבור מתמלא מחוליתו. אמר להם: לכו ופשטו ידיכם בגדוד" (ברכות ג ב) - לא סתם בנו את בה"ד 1 בסביבה. ‏DGtal‏ - שיחה 09:42, 13 במרץ 2018 (IST)

בישראל, למרות השמועה, לא חסרים (בינתיים) שטחים לבנייה. בברכה, --איש המרק - שיחה 11:55, 13 במרץ 2018 (IST)

פונטים ותוכנה חופשית

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 277/מצב שלום לכם ! איך אוכל לדעת אילו פונטים זמינים בשלושת המשפחות הגדולות של מערכות ההפעלה במחשבים (Windows, Linux, Mac)? המטרה בכך היא ליצור מסמכים עם פונטים שקיימים בכל מערכות ההפעלה הללו, כדי להבטיח שהמסמך ייראה כמה שיותר זהה בכל מערכות ההפעלה בהן יריצו אותו. תודה רבה ! ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

יש עשרות אלפים. חפש בגוגל "true type font" free
אילן שמעוני - שיחה 11:37, 14 במרץ 2018 (IST)

נראה לי שלא הבנת אותי (בלי טיפת סרקזם). אני לא מדבר על משהו שקוראים אחרים יצטרכו להוריד אלא על משהו שכבר זמין במערכת ההפעלה שלהם. למיטב ידיעתי עם מערכות ההפעלה משלושת המשפחות הגדולות מגיעים לכל היותר 400-500 פונטים בערך בכל אחת, ואולי פחות מ-1% זמינים בכולן. אני צריך משהו שזמין בכולן, ככלל. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הבנתי עכשיו. באנגלית/עברית/לא משנה? אילן שמעוני - שיחה 13:44, 14 במרץ 2018 (IST)

לי באופן אישי יש צורך בפונט כזה באנגלית. אתה מכיר כזה? משתמש:אילן שמעוני? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מצטער לאכזב, אבל כנראה שאין פונט כזה. הכי קרוב זה arial, שככל הנראה קיימת גם בחלונות וגם ב OS X, אבל לא מגיע כברירת מחדל עם לינוקס (לפחות לא אובונטו). אילן שמעוני - שיחה 22:36, 14 במרץ 2018 (IST)

חיפוש בגוגל של common font for all operating systems העלה את האתר הזה. לא עדכני, אבל לא נראה לי שזה משנה.

ריח של זיקנה

לרבים מהקשישים יש ריח די מסוים הנודף מגופם. האם קיים מידע מוצק על ריח זה, מהו, מה סיבת היווצרותו ואיך מתפטרים ממנו?--31.168.27.33 11:52, 14 במרץ 2018 (IST)

Reported personal observations indicate that human body odors change throughout the life cycle. It is commonly said that old-age individuals have a characteristic body odor, the so-called ---“nursing home smell”--- or “old people smell,” an observation that seems to be culture-independent. In humans, dermal body odors originate from a complex interaction between skin gland (eccrine, sebaceous, apocrine) secretions and bacterial activity [27], and skin gland composition and secretion change in an age-dependent manner throughout development. The sebaceous gland is found over much of the skin’s surface and secretes a complex mixture of lipids (sebum) and fatty acids [28], both important precursors to human dermal body odor [29]. In contrast to the eccrine gland (the so-called ‘sweat gland’), the sebaceous gland is less active in young age, reaches peak activity in adulthood, and sharply returns to low activity in the mid-to-late portion of the seventh decade of life [30]. The apocrine glands demonstrate a similar, age-dependent functionality [28]. As a direct reflection of the sebaceous gland’s activity, the skin’s fatty acid composition and variation demonstrate a large degree of similarity between young and very old individuals [31].

To date, two chemically-related compounds have been confirmed to vary with age in humans: nonenal [32] and nonanal [33]. Both compounds increase with age, particularly older individuals, who exhibit a sharp increase in concentration. Thus, taken together, the age-dependent glandular changes and resulting secretory changes, as well as changes in individual chemical components of the dermal body odor mixture, suggest that the needed chemical precursors for behavioral discrimination between age groups based on body odors exists in humans.

https://en.wiki.x.io/wiki/Old_person_smell

התמחויות בפיזיקה

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 277/מצב האם יש גוף הנחשב על פי רוב כרשמי שמגדיר תתי תחומים שונים של פיזיקה כמו ש(אם אינני טועה), ארגון הבריאות העולמי מגדיר תתי תחומים שונים של רפואה ותחומים קרובים? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כן - PACS. עוזי ו. - שיחה 18:34, 14 במרץ 2018 (IST)

אשם בלי להיות ברכב

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 277/מצב באינטרנט כותבים על מקרה שהרשיעו אדם בתאנת "פגע וברח", אף שלכל הדעות לא היה ברכב. אני מניח שהכוונה לבעל הרכב. ראיתי היכנשהוא את ההתייחסות ל"פרשת צמח 2011". בית המשפט העליון אף אישרר את ההרשעה. הייתי שמח ללמוד יותר פרטים על פרשה זו, ואף לקרוא את פסק הדין אם אפשר. ‏«kotz» «שיחה» 21:12, 14 במרץ 2018 (IST)

דוד שי? ‏«kotz» «שיחה» 23:03, 14 במרץ 2018 (IST)

חיפוש שערכתי לא העלה דבר, אבל כדאי לפנות למי שמבין יותר בנושא של תאונות דרכים. דוד שי - שיחה 06:09, 15 במרץ 2018 (IST)

נסה כאן. חזרתי • ∞ • שיחה 06:25, 15 במרץ 2018 (IST)

תודה למנסים. אני מניח שמדובר בתרמית מסוג כלשהוא. ‏«kotz» «שיחה» 07:30, 15 במרץ 2018 (IST)

אם הרכב זוהה מבצע עבירה, ההנחה הבסיסית היא שבעל הרכב נהג בו, אלא אם יפנה אצבע אל האדם האחר שנהג בו או יוכיח שהוגשה תלונה על גניבת הרכב, לפני שבוצעה העבירה. אם לא יעשה זאת, יורשע, גם אם אשתו וחברו הטוב יעידו שהיה איתם במקום אחר. הפרקטיקה הזאת נועדה לסגור את הפרצה של אותם נהגים הבורחים ממקום העבירה וטוענים שלא היו ברכב בעת ביצוע העבירה. בברכה. ליש - שיחה 09:09, 16 במרץ 2018 (IST)

סעיף 27ב לפקודת התעבורה: "נעשתה עבירת תעבורה ברכב, רואים את בעל הרכב כאילו הוא נהג ברכב אותה שעה או כאילו העמידו או החנה אותו במקום שהעמדתו או חנייתו אסורה על פי חיקוק, לפי הענין, זולת אם הוכיח מי נהג ברכב, העמידו או החנהו כאמור או אם הוכיח למי מסר את החזקה ברכב (להלן – המחזיק), או הוכח שהרכב נלקח ממנו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו.". דוד שי - שיחה 10:16, 16 במרץ 2018 (IST)

דוד שי, זאת אומרת שאני יכול להיות מורשע על רצח באילת ופגע וברח במטולה שנתבצעו באותו הזמן? • בקרה וייעוץ • שיחה • כ"ט באדר ה'תשע"ח • 10:19, 16 במרץ 2018 (IST)

כנראה, עד כמה שאני מבין את לשון החוק ואת הסברו של ליש, אבל כדאי למצוא פסק דין שמציג דוגמה לכך, כי ייתכנו שיקולים משפטיים נוספים שנסתרים מעיני מחמת חוסר בקיאותי בנושא. דוד שי - שיחה 10:53, 16 במרץ 2018 (IST)

איזה חוסר מינרלי ו/או ויטמיני גורם לתיאבון מוגבר?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 277/מצב תודה

תיאבון או אכילה מוגברת המכונה גם פוליפגיה יכולה להיגרם מתת סוכר בדם, יתר סוכר בדם וגם מחרדה, דיכאון ושאר גורמים. באופן עקיף מחסור בויטמין B יכול לגרום לדיכאון ובכך להוביל לאכילה מוגברת. בברכה בילי - שיחה 06:50, 15 במרץ 2018 (IST)

תודה משתמשת:בילי. יש ויטמין B ספציפי בהקשר הזה? תודה ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ויטמין B12 הוא הקלאסי שמובא בהקשר זה, אבל חוסרים בכל קבוצת ויטמין בי לרבות חומצה פולית נקשרים עם דיכאון. בברכה בילי - שיחה 19:53, 15 במרץ 2018 (IST)

תודה משתמשת:בילי ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מישהו כאן שם ראוטר אינטרנט על סאב-וופר?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 277/מצב טכנאי תשתית אינטרנט אמר לי שצריך להזיז ראוטר תקשורת-אינטרנט לפחות חצי מטר הצידה מכל סאב-וופר\רמקול בגלל המגנט של הרמקול. הבנתי ממנו שזה עלול לגרום להפרעה בתקשורת ושאפקט דומה משמש להטעות טילים המכוונים לפגוע במטוסים (או משהו בסגנון זה), הוא ניסה לתת לי עוד כמה מילים על כך אבל לא הבנתי את ההסבר. מהכרותי עימו הוא כנראה מיהר ולא יכל להרחיב ולתת הסבר בסיסי יותר. מישהו רוצה להסביר למה הוא התכוון? תודה רבה רבה !!! 109.65.104.9 10:14, 15 במרץ 2018 (IST)

אני חושב שהוא התכוון לשדה המגנטי המשתנה של סליל הסאב-וופר - מגנט קבוע אינו מייצר זרם חשמלי בלי שמוליך ינוע ביחס אליו. אצלי הראוטר יושב על הסאב-וופר, אבל אולי זה תלוי בסוג של הסאב-וופר. אילן שמעוני - שיחה 12:44, 15 במרץ 2018 (IST)

אני לא בטוח שהבנתי. אילן ומשתמשים נוספים מוזמנים לפרט עוד. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

איך אומרים "קסנו-" באנגלית?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 277/מצב המילה "קסנופוביה" יש לבטא באנלגית בתור "זינופובי" או "קסינופובי"? Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:38, 15 במרץ 2018 (IST)

זֶנו. Mr. W ~‏ T ~ בית המשפטים העליון 14:44, 15 במרץ 2018 (IST)

שאלה במדעי המחשב --- ההגדרה לשפת תכנות

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 277/מצב בעבר שמעתי מישהו מגדיר שפת תכנות כ"שפה שיש בה משתנים". אחר הגדיר שפת תכנות כ"שפה עם בקרת זרימה". כולם הגדירו את שפת CSS כשפת עיצוב שאיננה שפת תכנות, אבל גם ב CSS יש משתנים (פיצ'ר משנת 2016) וגם בקרת זרימה יש בה (התניות כמו media screen and (min-width:n) או media screen and (max-width:n). שמעתי אפילו טענה אבסורדית אחרת ש"אין בה לוגיקה" אבל כמובן שיש בה - עצם היותך מעביר ארגיומנטים כמו ב CSS filter או נותן ערכים מספריים מעיד על לוגיקה מסוימת. אם כך, מה עדיין מונע משפת CSS להיחשב ל"שפת תכנות" מבחינת הגדרה ברת הוכחה בתחום מדעי המחשב? אני מאמין שיש הוכחה כזו, אני רק לא יודע מהי. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

המבחן המקובל הוא שקילות למכונת טיורינג: כל שפות התכנות ה"אמיתיות" שקולות זו לזו בכוח הביטוי שלהן, ובכולן ניתן לסמלץ מכונת טיורינג (זה ביטוי לתזת צ'רץ'-טיורינג). עצם העובדה שב-CSS יש לוגיקה לא אומרת שהיא בהכרח שקולה למכונת טיורינג ושווה בכח הביטוי לכל שפת תכנות מקובלת אחרת - יש מודלים חישוביים חלשים יותר כמו אוטומט מחסנית או אוטומט סופי דטרמיניסטי. ספציפית שפת CSS ביחד עם HTML הן במקרה מספיק חזקות והוכחו כ-Turing complete (מקור) כך שבאופן עקרוני עבור כל תוכנת C שהיא, ניתן לבנות תוכנית ב-HTML ו-CSS שמבצעת אותו חישוב בדיוק (בדרך מאוד לא יעילה ולא נוחה, כי HTML ו-CSS לא תוכננו כשפות תכנות), ובמובן הזה ביחד הן שפת תכנות בעלת אותו כוח בדיוק כמו כל שפת תכנות אחרת. בפועל, לא מתייחסים לשפות כאלה כשפות תכנות כי הן לא משמשות בד"כ לפתירת בעיות באמצעות פרוצדרות המבצעות חישובים מוגדרים, אלא יותר משמשות לעיצוב וסידור של נתונים בדף אינטרנט. 2.53.172.200 17:21, 16 במרץ 2018 (IST)

אחלה תשובה, תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא כל מה שכתוב באינטרנט נכון. ההדגמה שם מראה איך לבנות צעד אחד בחישוב אוטומט 110 (שהוא אוטומט ששקול למכונת טיורינג). אבל נדרש קלט מהמשתמש כדי לעבור לצעד הבא. לכן HTML+CSS3+משתמש או HTML+CSS3+Javascript (ללולאה פשוטה שלה הרצה חוזרת) שקולים למכונת טיורינג. אבל לא השניים הללו לבדם. זה לא סתם הבדל טכני: היכולת להריץ לולאת חישוב (ויותר מכך: חישוב רקורסיבי) הוא חלק חשוב ממה שהופך שפה לשקולה למכונת טיורינג. Tzafrir - שיחה 11:51, 17 במרץ 2018 (IST)

וודאי שלא כל מה שכתוב באינטרנט נכון. מדגיש שאף אחד לא טען אחרת. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תודה על התיקון (כותב התשובה המקורי). 2.53.46.202 22:54, 17 במרץ 2018 (IST)

אתה מוזמן להירשם, וכך תהיה פטור מההערה "כותב התשובה המקורי". דוד שי - שיחה 23:08, 17 במרץ 2018 (IST)

מה זה רחוב הולנדי?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 277/מצב קראתי באחד הערכים בויקיפדיה (הר שלום) על "רחוב הולנדי", לחצתי על הקישור וזה הוביל אותי לדף "רחוב" ששם לא מוסבר כלום על רחוב הולנדי. 82.102.24.28 07:28, 16 במרץ 2018 (IST)

אם אינני טועה מדובר ברחוב המרוצף באבנים משתלבות. אילן שמעוני - שיחה 08:45, 16 במרץ 2018 (IST)

https://www.saf.co.il/noa/lxc_1075

זה מוסבר בערך רחוב. ועכשיו עדכנתי. רחוב הולנדי הוא "רחוב משולב" שמותר גם לנסוע בו ברכב (אבל לאט) וגם להולכי רגל ואף ילדים משחקים. [8] בדר"כ אכן נהוג לרצף באבנים משתלבות ("אקרשטיין"), זה מאוד נח לתחזוקה. ‏«kotz» «שיחה» 19:37, 16 במרץ 2018 (IST)

ריקונקיסטה - האם הממלכות הנוצריות מצפון נתמכו על ידי הצרפתים?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 277/מצב האם הממלכות הנוצריות הקטנות באזורים הצפוניים-הרריים של חצי האי האיברי אשר יצאו לכבוש את חצי האי מידי המוסלמים נתמכו כלכלית ומשאבית על ידי הצרפתים (הפרנקים)? בפרט האם הצרפתים סיפקו להם שריון וכלי מלחמה? תודה ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תחת שלטונו של אלפונסו, התקרבה ממלכת לאון לשאר הממלכות האירופיות ובמיוחד לממלכת צרפת. אלפונסו השיא את בתו אוראקה לרמון מבורגונדיה, ואת בתו תרזה לאנרי מלורן. בוועידת בורגוס בשנת 1080 הוחלף הפולחן המסורתי המוסערבי, בפולחן הרומי-קתולי. אלפונסו לחם במוסלמים, ובשנת 1085 כבש את העיר טולדו. לאחר מכן המשיך אלפונסו דרומה, וכבש את מרבית ספרד...

Technological changes

This style of warfare remained dominant in the Iberian Peninsula until the late 11th century, when lance tactics entered from ---France--, although the traditional horse javelin-shot techniques continued to be used. In the 12th and 13th centuries, soldiers typically carried a sword, a lance, a javelin, and either bow and arrows or crossbow and darts/bolts. Armor consisted of a coat of mail over a quilted jacket, extending at least to the knees, a helmet or iron cap, and bracers protecting the arms and thighs, either metal or leather. מהויקיות. 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 13:03, 16 במרץ 2018 (IST)

נ.ב.כמובן -זו לא צריך במקרה זה היגוי אנגלי, ולכן צריכים להגיד "רקונקיסטה".Ewan2 - שיחה 17:33, 17 במרץ 2018 (IST)

מחפש שם של רהיט (באנגלית)

אני מחפש רהיט הולם לאירגון בר בייתי. מה שיש לי זה מספר בקבוקים, כמה כוסות ושייקרים. נכון לעכשיו הכל פזור ברחבי הבית. אני לא הכי בטוח איזה רהיט הולם לטיפול בבעיה (מימדדיו אמורים להיות כמטר וחצי לגובה וכמטר לרוחב לטעמי. חשבתי שמה שהולם את העניין הוא "מזנון", כלור sideboard. אבל החיפוש של sideboard מציג רהיט שונה: זה נראה כמו ארון ארוך ונמוך. מין מדף עם מיגירות. לא מה שאני מחפש.

אשמח לעזרה: אני מחפש מה הרהיט המתאים למשימה ומה שמו באנגלית. שואל השאלות - שיחה 19:11, 16 במרץ 2018 (IST)

אם הבנתי נכון, נסה לחפש משהו כמו Bar shelves או Stemware racks. / פיגפיגון 20:42, 16 במרץ 2018 (IST)

האם העבריים מדימונה (או הכושים העבריים) עלו לארץ במרמה?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 277/מצב קבוצת העבריים מדימונה שלפי המאמר כאן הם למעשה סוג של נוצרים המאמינים בברית החדשה (וטוענים שהישראלים החיים כאן אינם הצאצאים של בני ישראל האמיתיים, אלא הם הצאצאים של בני ישראל המקוריים) חיים בארץ מזה כמה עשרות שנים אאל"ט, השאלה שלי איך הם הצליחו ליצור קהילה בארץ? האם הם קיבלו אישור שהייה ראשוני או אזרחות על סמך התיאוריה שלהם? במה הם שונים מכתות שונות דומות הטוענים לעבריותם? 82.102.24.28 06:18, 17 במרץ 2018 (IST)

קרא: העבריים מדימונה ‏«kotz» «שיחה» 09:11, 17 במרץ 2018 (IST)

[9]

25 באוקטובר 1971. 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 11:52, 17 במרץ 2018 (IST)

כיכר מאורך וצר

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 277/מצב בערכים רחוב וכיכר עירונית כתוב: במקור משמעות המילה כיכר ורחוב היו הפוכות: כיכר = מקום מאורך וצר; רחוב = מקום רחב.

כיכר אינה במקור מקום עגול (כשמה)? Tzafrir - שיחה 11:55, 17 במרץ 2018 (IST)

ראה כאן. אולי לא תשובה ישירה – אבל מעניין. חזרתי • ∞ • שיחה 12:09, 17 במרץ 2018 (IST)

wiktionary

From the root ר־ח־ב‎ (r-ħ-b) which bears the meaning "wide, spacious". A Biblical word that has been borrowed into Modern Hebrew with semantic shift - while in the Bible it means an open square within the city, in Modern Hebrew it denotes "street", based on interpretations that are reflected also in King James Version (KJV) (but not in the recent The New International Version (NIV.

בימי נחמיה הגיא המרכזי לא היה חלק מהעיר, לכן זה לא הפירוש הכי טבעי. Tzafrir - שיחה 15:17, 17 במרץ 2018 (IST)

חוגר, קצין, נגד: עברית

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 277/מצב מה מקור כל אחת מהמילים ולמה קבוע דווקא אותם?

חוגר זה אחד ששם חגורה? קצין מה ה"קיצון"? ומה זה "נגד"? ההיגיון לא ברור.

ר’ מילים בסולם הדרגות מאתר האקדמיה ללשון העברית. ותודה לאלמוני: 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB‏.

באופן כללי הדרגות בצה"ל מקבילות לדרגות בצבאות אחרים. חוגר הוא מי שלובש את המקבילה העתיקה לחגור: חגורה שעליה חרב. ר' גם אל יתהלל חוגר כמפתח. באופן כללי קצין וכן שמות דרגות הקצונה: סגן סרן ואלוף, הם שמות תנכיים של תוארי הנהגה. נגד הוא עיוות של נגיד כדי שיתאים למשקל בעלי מקצוע. בניגוד למה שכתוב שם, זכור לי ממקומות שונים שקראתי שעל שמות הדרגות הוחלט די מהר: צה״ל הוקם ב־26 במאי, כלומר: 11 ימים לאחר קום המדינה. נדמה לי שכבר אז (או אולי קצת יותר מאוחר. אולי רק בזמן ההפוגה הראשונה?) הוכרזו הדרגות ואנשי הצבא חויבו לשאת דרגות. עד אז לא השתמשו במיליציות הקיימות בדרגות אלא בשמות תפקידים: מפקד כיתה, מפקד מחלקה, מפקד פלוגה ועוד, והמעבר היה קשה לרבים מהחיילים והמפקדים. Tzafrir - שיחה 15:42, 17 במרץ 2018 (IST)

תיקון: אין לנו ערך על חגור (לבוש). חגור הוא סתם מקום הישוב המוביל בארץ ברמטכלים לנפש (מבין סך כל בני המקום). Tzafrir - שיחה 08:41, 19 במרץ 2018 (IST)

הירוגליף

מה ההבדל בין כתב של היום וכתב של פעם?

בבקשה להבהיר את השאלה: מהו כתב של פעם? איפה? מתי? האם השאלה היא על ההבדל בין כתב אלפביתי להירוגליפים? Tzafrir - שיחה 15:49, 17 במרץ 2018 (IST)