ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון174

דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
11	12	13	14	15	16	17	18	19	20
21	22	23	24	25	26	27	28	29	30
31	32	33	34	35	36	37	38	39	40
41	42	43	44	45	46	47	48	49	50
51	52	53	54	55	56	57	58	59	60
61	62	63	64	65	66	67	68	69	70
71	72	73	74	75	76	77	78	79	80
81	82	83	84	85	86	87	88	89	90
91	92	93	94	95	96	97	98	99	100
101	102	103	104	105	106	107	108	109	110
111	112	113	114	115	116	117	118	119	120
121	122	123	124	125	126	127	128	129	130
131	132	133	134	135	136	137	138	139	140
141	142	143	144	145	146	147	148	149	150
151	152	153	154	155	156	157	158	159	160
161	162	163	164	165	166	167	168	169	170
171	172	173	174	175	176	177	178	179	180
181	182	183	184	185	186	187	188	189	190
191	192	193	194	195	196	197	198	199	200
201	202	203	204	205	206	207	208	209	210
211	212	213	214	215	216	217	218	219	220
221	222	223	224	225	226	227	228	229	230
231	232	233	234	235	236	237	238	239	240
241	242	243	244	245	246	247	248	249	250
251	252	253	254	255	256	257	258	259	260
261	262	263	264	265	266	267	268	269	270
271	272	273	274	275	276	277	278	279	280
281	282	283	284	285	286	287	288	289	290
291	292	293	294	295	296	297	298	299	300
301	302	303	304	305	306	307	308	309	310
311	312	313	314	315	316	317	318	319	320
321	322	323	324	325	326	327	328	329	330
331	332	333	334	335	336	337	338	339	340
ארכיון מתמטיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פיזיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון ביולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פסיכולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

מלאי עותקי ספרים

מה עושה אדם מעוניין בספר שנגמר מלאי עותקיו והוחלט שלא להדפיסו פעם נוספת? האם יש לאדם כזה דרך להזמין באופן עצמאי עותק חדש? איש השלג - שיחה 19:49, 9 בפברואר 2012 (IST)

אתה לא יכול להשיג, כמובן, עותק חדש של ספר שלא מדפיסים אותו ועותקיו הישנים אזלו מהחנויות. תוכל להשיג,לרוב, עותק של הדפסה ישנה בחנויות שמוכרות ספרים משומשים. יש גם אתרים רבים באינטרנט המוכרים ספרים ישנים ומפרסמים את הקטלוג של הספרים שיש להם ובחלקם אתה יכול לבקש מהם לחפש במיוחד בשבילך עותק של ספר שיצא בעבר. בהצלחה --וידנפלד - שיחה 21:38, 9 בפברואר 2012 (IST)

נסה אצל איתמר לוי. שלומית קדם - שיחה 08:40, 10 בפברואר 2012 (IST)

באתר של הוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר יש אפשרות להזמין הדפסה של ספרים מסוימים שאזלו. הקבועה הקוסמולוגית - שיחה 00:16, 11 בפברואר 2012 (IST)

יד שנייה מסוכניות כגון פרובוק (נסה גם בדיונון). גגל את פרובוק. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מציאת סדרת טלוויזיה מצויירת ישנה

הסדרה הוקרנה כנראה בערוץ 11 או ערוץ הילדים בשנים כמו 1998-1999, היא כנראה נעשתה בשנות ה90 (סביר לי להניח). בסדרה זו היו שני פרוטגוניסטים, לפי מיטב זכרוני, אחד דוב לבן (או משהו בסגנון) והשני, כנראה, יצור הדומה לכלב ים. זו היתה סדרה שהנופים העיקריים בה שלג וקרח, מקדחות נפט, נמלים, שמיים אפורים-כתומים, עולם מכני מאד. הסדרה דובבה לעברית. מישהו זוכר מה השם? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני לא יודע לגבי כלב ים וקידוח נפט, אבל אולי אי הדובים? אריה ה. - שיחה 11:30, 12 בפברואר 2012 (IST)

דומני שזהו (גם) שם ספרו (הוסרט ?) של אליסטייר מק'לין ('Bear Island' שתורגם ל'אי הדובים'). בנצי - שיחה 22:55, 12 בפברואר 2012 (IST)

יחס דסיפרסיה קומפלקסי

מה זה אומר שיחס הנפיצה הוא מספר מרוכב? 109.65.228.65 13:14, 10 בפברואר 2012 (IST)

א. יחס נפיצה מרוכב, בעברית תקינה. ב. עיין ב-en:refractive index#Complex index of refraction and absorption. בנצי - שיחה 14:05, 10 בפברואר 2012 (IST)

שאלה לגבי נקודת פיתול

האם בנקודת פיתול הנגזרת הראשונה בהכרח מתאפסת (נוסף על כך שהנגזרת השנייה משנה סימן)? ושאלה נוספת - האם יש פונקציה שאינה גזירה בנק' כלשהי, ובכל זאת אין לה בה לא "שפיץ" ולא נק' אי רציפות? 94.159.231.239

לא: x=0 הוא נקודת פיתול של $\ f(x)=x+x^{3}$. ראה פונקציה קמורה.

הפונקציה $\ g(x)=x\sin(1/x)$ רציפה ואינה גזירה באפס; "שפיץ" מבטא נגזרת השואפת לאינסוף, וכאן ההתנהגות יותר מסובכת. עוזי ו. - שיחה 15:56, 10 בפברואר 2012 (IST)

כשהוא אומר שפיץ אני חושב שהוא מתכוון לאי-רציפות מסוג קפיצה בנגזרת (כמו בערך מוחלט ב-0) ולא לשיפוע אינסופי (פונקציית השורש ב-0). דניאל • תרמו ערך 17:27, 10 בפברואר 2012 (IST)

אכן, לכך התכוונתי. תודה לכם. 94.159.231.239

אין עם פלסטיני?

לפי מה שכתוב בספר היסטוריה שאני לומדת "ערביי ארץ ישאל התנגדו להקמת בית לאומי יהודי בארץ ישראל מכיוון שהם ראו בארץ ישראל חלק מסוריה הגדולה,כאשר סוריה הייתה נתונה תחת מנדט צרפתי,הערבים החלו לגבש גישה לאומנית כולל והדרישה "פלסטין לפלסטינים" האם המושג "פלסטינים" או "עם פלסטיני" אכן הופיע לראשונה בתקופת המנדט הבריטי? ואל תתחילו לדבר בבקשה על כל מיני מושגים תנכיי"ם שאין להם שום קשר ל"פלסטינים"? תודה.--Haya831 - שיחה 14:56, 10 בפברואר 2012 (IST)

נכון, גם לגבי ההערה האחרונה שלך לגבי תקופות קדומות. עד לתקופת המנדט, לא היתה חלוקה מדינית במרחב המזרח הקרוב, ואין חלוקה מדינית, שאין לה בסיס לאומי, או לאומיות מתהווה. בנצי - שיחה 15:02, 10 בפברואר 2012 (IST)

תודה רבה!--Haya831 - שיחה 15:10, 10 בפברואר 2012 (IST)

סליחה על ההתפרצות. אני מסכים, כמובן, עם בנצי אך הייתי מוסיף שמאותן סיבות קיים גם עם ישראלי. --וידנפלד - שיחה 12:39, 13 בפברואר 2012 (IST)

ממש לא נכון, אלא אם כן, אתה עולה על מכבש ומשטח באמצעותו את הכל: מערבב היסטוריה של תקופות קדומות עם היסטוריה מודרנית, וטועה גם במסגרת ההיסטוריה של המאה ה-20 עצמה. ההיסטוריה הישראלית לא החלה בחלוקה המדינית שאחרי מלחמת העולם ה-1. גם יהודי ממוצא פולני וגם יהודי ממוצא מרוקאי, שניהם אוחזים בתנ"ך. במקרה ? צירוף מקרים ? ההיסטוריה של שניהם אחוזה באותם שורשים שהניבו גם התנ"ך, ועוד כמה יסודות תרבותיים ודתיים, עם רעיונות טובים יותר, או טובים פחות, אבל היסטוריה, תרבות ודת שהתהוו כאן. ואם כבר להשוות, השוואה לאמריקאים, לדוגמא, תהיה מדוייקת יותר: אומה מודרנית זו לא היתה קיימת לפני 1776. עמים מתהווים מתישהו, מכל מיני סיבות, תהליכים ותרחישים. לפלשתינאים זה קורה עכשיו, והם גם מתאמצים לבנות להם מיתוס קדום, עם מרכיבים מלאכותיים רבים. אבל זה לא משנה: תהליך התהוותה של לאומיות איננו תלוי בהכרח בקיומה של היסטוריה קדומה, ובמקרים רבים, הוא תולדה של הסכמים מדיניים. בנצי - שיחה 18:34, 13 בפברואר 2012 (IST)

לא אכנס כאן לוויכוח היכול להמשך על פני דפי ויקיפדיה רבים. אך היות שטענת שאיני מבין בהסטוריה בכל זאת לא אסיים פטור בלא כלום:

• הסטוריה של ישראל המודרנית לא החלה בזמן אברהם אבינו ו"עליתו" ארצה אלא בזמן העליות הראשונות והצהרת בלפור בעקבותיהן. זאת כפי שההסטוריה המודרנית של העם האיטלקי לא החלה בזמן רמולוס והזאבה אלא בזמן יסוד איטליה ב-1871.
• התנ"ך הוא ספר הסטוריה באותה מידה שהאיליאדה והאודיסיאה של הומרוס הן ספרי הסטוריה. הוא, כמובן, נכס תרבותי, ספרותי, תיאולוגי, דתי וכו' אך בוודאי לא נכס הסטורי.
• אינני מעוניין להביע כאן את דעתי על קיום עם המכונה עם יהודי, אך אני מקווה שאם וכאשר תקום סוף-סוף כאן מדינת ישראל העצמאית (מזה אתה מבין שלדעתי, עדיין מדינה כזאת לא קמה) ישכון בה עם ישראלי כפי שבאיטליה מתקיים העם האיטלקי.
• שוב סליחה מהשואלת שהתפרצתי לשאלתה. --וידנפלד - שיחה 23:23, 13 בפברואר 2012 (IST)

"העם יהודי" הוא מיתוס פרוורי שהתגבש במהלך תקופת המשנה והתלמוד, וטופח והושרש בימי הביניים, ככל הנראה. הקשר בין דמותו ההיסטורית של משה, מנהיג עם העבדים המצרי, לבין דמות היהודי האורתודוקסי של ימינו, או בין אורחות חייו של הנביא ירמיהו לבין הלו"ז של הרב אלישיב, פשוט לא קיים. לא רק שליצור דמיון בין התקופות הוא מגוחך, אלא אפילו לראות בדמות האורתודוקסיה היהודית של ימינו גלגול תרבותי כלשהו של התרבות השמית הקדומה הוא דבר נלעג. לקרוא לקהילות התימניות ולבני הפלשמורה, לעם היידיש המזרח-אירופי ולאינטלקטואליה המערב-אירופית, ולציונים הרוסים בוגרי המהפכה, עם אחד, זה מגוחך לפחות כמו לזהות את העם האפגני עם כת האמיש, או לטעון שאמנדה ינסן וסטלאן סקארסגארד הם ההורים של עלמיהו תוודרוס ושאוהאו.

על המיתוס הזה גדלנו. חגגנו כל יום עצמאות לכבוד המדינה שלנו, אותה - כך לפי בן גוריון - האל השמי הקדמון יהוה הבטיח לעם הפרענקים שיצא ממצרים, אה סליחה, לגולה האירופית הדוויה. חדשות מסעירות, רבותיי: לא היה ולא נברא.

קשה לברור רטוריקה מתאימה כדי לשנות חשיבה מיתית, אבל דאחילק, אחים שלי, ישעיהו לא היה אברך, דוד מעודו לא חלם אפילו על שפיר ושיליא ובטח לא הכיר את הלכות נידה. אני משוכנע שיהושע בן נון לא לן בעומקה של הלכה, ועשיו לא שאל את יצחק האם לעשר את המלח. Nachy • שיחה 00:10, 14 בפברואר 2012 (IST)

אכן, ניכר שיש אצלך מטענים רבים כנגד המסורת הדתית וכנגד העמדה המייחסת לתרבות האורתודוקסית בת ימינו מקוריות בת אלפי שנים. יחד עם זאת, אין כל קשר בין זה לבין שאלת הזהות היהודית. גם אין טעם להתווכח על תאריך היווצרותו של ה"עם היהודי" בהקשר זה, בין אם מדובר בתקופת התלמוד או בימי הביניים (מה שנראה בעיני תמוהה לחלוטין, אבל אין כאן מקומו), בין אם מדובר בשלהי תקופת בית ראשון ובין אם מדובר על יציאת מצרים. שמירת דפוסי התנהגות לאורך ההסטוריה אינם מדד לזהות לאומית כלל וכלל. אני די משוכנע שדפוס חייו וסדר יומו של צרפתי ממוצע לפני 300 שנה היה שונה לחלוטין מזה של אזרחי פריז דהיום, ובכל זאת אף אדם שפוי לא יטען שהם אינם שייכים לאותו עם. זה פשוט לא רלוונטי לנושא. משה פרידמן - שיחה 00:39, 14 בפברואר 2012 (IST)

בוודאי שאורחות החיים השתנו, מה בכך? עובדה היא שרצף של דורות, במשך אלפי שנים הגדירו את עצמם כ"בני ישראל", "תושבי מדינת יהודה", "תושבי ממלכת ישראל" (ולעוד מדינות, באותו שטח) ולאחר מכן בפשטות "יהודים". הם (ולא משנה איפה הם בגלובוס), קראו באותה שפה (שעברה שינויים), קראו את אותם ספרים, התפללו את כמעט אותם תפילות, חגגו את אותם חגים, ולא פחות חשוב שמרו על קשר אחד עם השני, בני פולין במאה ה-18, הכירו את השולחן ערוך (שנכתב בוונציה) ואת הרמב"ם (שכתב באפריקה), וכך גם אחיהם בתימן. במקום מושבם הם פיתחו שפות שונות משפת המקום. איך אפשר לטעון שהם לא עם? האם ל"אמיש" ולבני אפגניסטן אותם מיתוסים? אותה ספרות? אותה שפה? בברכה, --איש המרק - שיחה 15:35, 15 בפברואר 2012 (IST)

איש המרק, כמו שתוכל לשים לב בעצמך, המכנים המשותפים שהצלחת למצוא נכונים כולם לאחר תקופת המשנה והתלמוד. במיוחד גירוש ספרד, שהפיץ אתת התרבות היהודית למקומות נוספים ברחבי העולם. לא תוכל למצוא מכנה משותף אמיתי ומשמעותי בין מה שנהוג לכנות העם היהודי של לפני תקופת המשנה לבין האורתודוקסיה היהודית החדשה. Nachy • שיחה 18:47, 15 בפברואר 2012 (IST)

לא ברור איך אתה מסיק את המסקנה הזאת, היה עם בארץ הזאת, העובדות ההיסטוריות מעידות שהוא גורש, ואז חזר, הקים שוב את בית מקדשו, מרד ביוונים, ואז שוב ברומאים, שמר על כתביו הקדומים יותר וטרח לתעד את האירועים השונים בכתובים שנשמרו מאות ואלפי שנים, בשפה שאנו מדברים ומבינים כיום. במהלך הזמן הזה הוא חגג לכל הפחות את יום הכיפורים, את פסח (אז לא אכל חמץ) סוכות (אז בנה סוכות) ושבועות, אולי במתכונת שהתבססה יותר על עלייה לרגל והקרבת קרבנות ופחות על הטכסים המקובלים היום, אבל מה בכך? גם לא ברור איך אתה מחבר שתי תקופות שנמשכו מאות שנים ועוד מוסיף לכך את גירוש ספרד שהתרחש 1000 שנה אחר כך, לכלל תקופה אחת שבה פותח המיתוס לכאורה. מתי, לטענתך, היהודים לא היו עם, ומתי הם כן "הפכו לעם", או מתי הם הפכו מ"עם יהודי א'" ל"עם יהודי ב'" ולמה אין קשר בין שני העמים... אם אפשר ברזולוציה של מאה שנה, ולא 500 שנה, זה יהיה מועיל. בברכה,--איש המרק - שיחה 19:14, 15 בפברואר 2012 (IST)

אני מציע שתקרא שוב את מה שכתבתי אודות גירוש ספרד. ובכל זאת: כמובן לא חיברתי בין האירועים, אלא תיארתי תהליך שהחל בתקופה מסוימת (בגדול סביב תקופת המשנה והתלמוד), וקיבל תנופה חזקה בתקופה מאוחרת יותר (גירוש ספרד).

אני לא מאמין שהעם שחי בארץ כנען לפני 3000 שנה חגג את סוכות ויום הכיפורים; אני גם לא מאמין שהכתבים שמתארים זאת אכן קדומים במידה שמיוחסת להם על ידי העם היהודי.

בין השיטין של הדברים שלך אתה מחביא את הטיעונים הקונטרברסיאליים ביותר. אתה כותב: "העובדות ההיסטוריות מעידות שהוא גורש, ואז חזר, הקים שוב את בית מקדשו..." אתה שוב מניח קיום של עם אחד ומגובש תרבותית ודתית, שהולך, חוזר, נלחם, נרצח וכדו'. הבעיה היא שאין דבר כזה.

קשה להצביע מתי החל להתגבש "עם יהודי", אבל הנקודה שלדעתי ברורה באופן חד משמעי, היא שמה שמוכר כיום כעם היהודי ההיסטורי הוא בליל של עמים, שבטים, תרבויות ומסורות שאינן קשורות זו לזו. רבו מספור המאמרים שמצאו את הדמויות התנ"כיות המוכרות והאהובות שלנו בתרבויות קדומות יותר, ועוד יותר מכך המחקרים שמראים כי פולחנים קדומים מהווים מקור לפולחנים שלנו. Nachy • שיחה 21:28, 15 בפברואר 2012 (IST)

אני לא דתי, ברור שהמסורות שלנו התגבשו בין מסורות שהיו במזרח התיכון, ואיך יתגבשו אחרת? גם חנוכה קיבל אופי מסויים באירופה ובארה"ב בשל הקירבה לגויים. אתה לא מאמין שהכתבים קדומים? אתה לא צריך להאמין, גם מבקרי התנ"ך טוענים שספר דברים (המאוחר מבין ספרי התורה) נכתב במאה ה-5 לפנה"ס, כך שחג סוכות המתואר ב"ויקרא" "במדבר" ו"דברים" (וגם פסח, שבועות ויום הכיפורים) בהכרח היה קיים כבר לפני 2500 שנה. אין צורך גם להאמין שהעם היהודי היה קיים מאז התקופה המתוארת בתורה כ"יציאת מצרים", בא"י הייתה (לפי עדויות ארכיאולוגיות) אומה שכתבה ודיברה בעברית ושמרה על חלק מהחגים והמנהגים המוכרים לנו היום, אומה שידוע לנו שנכבשה והגולתה ע"י הבבלים, ידוע לנו גם שבית המקדש נבנה שוב, איפשהוא בתקופה הפרסית, ולא רק לפי הכתוב בספר עזרא. נכון שהתנ"ך נכתב מתוך אג'נדה מסויימת, אבל התמונה הכוללת שהוא מתאר, נאמר החל מתקופת המלכים היא ככל הנראה נכונה. בברכה, --איש המרק - שיחה 00:32, 16 בפברואר 2012 (IST)

אם הייתם מגדירים היטב מה משמעות הטענה אם X הוא עם או לא עם - שאלה של הגדרה ותו לא - זה היה חוסך הרבה ויכוחים. --אלעזר - שיחה 00:45, 14 בפברואר 2012 (IST)

אלעזר, יש אופן ענייני יחיד להגדיר "עם", כך שנוכל לקבוע כי היהודים האורתודוקסים בימינו הם ההמשך של מה שמכונה העם היהודי הקדמון. אופן זה יגדיר "עם", כישות המורכבת ממי שמחשיב את עצמו כחלק מהעם (הגדרה מעגלית משהו). כלומר, אם אבחר להשתייך לשבט הזולו, איחשב לזולואני, גם אם אני חסיד תולדות אהרון. כך גם יהודי אורתודוקסי בן ימינו יוכל להיחשב המשך של העם היהודי הקדמון, רק כי הוא מחשיב את עצמו ככזה.

כל הגדרה אחרת, תכלול בהכרח כמו גדולה של אנשים אחרים, שקרובים לעם היהודי הקדמון לא פחות מהיהודים האורתודוקסים המודרניים. Nachy • שיחה 01:02, 14 בפברואר 2012 (IST)

לאלעזר: עקרונית אתה צודק. בפועל המושג "עם" הוא מושג קשה להגדרה. מעבר לכך. בדרך כלל הבירור הזה נעשה בהקשר רחב יותר. במקרה זה השאלה שבאמת נשאלת איננה "האם מדובר בעם" אלא "האם מדובר ביישות בעלת משמעות ספציפית לדיון". למשל, בהקשר הפלסטיני פעמים רבות הוויכוח עולה ביחס לזכות של הפלסטינאים להגדרה עצמית בתוך שטחי ארץ ישראל. מי שטוען ש"אין דבר כזה עם פלסטיני", למעשה מתכוון לומר משהו בסגנון של "העם הפלסטיני הינו יישות צעירה, שהומצאה לצרכים פוליטיים ספציפיים, ולכן אינו מקנה לערביי ארץ ישראל זכות לתביעות ריבוניות בארץ ישראל". בדרך כלל המתנגדים לטענה זו אומרים משהו בסגנון של "כרגע העם הפלסטיני מתפקד כקבוצה בעלת זהות משותפות ותפיסת עתיד משותפת, והוא מאגד בתוכו חלק ניכר מאוכלוסיית ארץ ישראל, ועל כן יש לו את הזכות לתביעות ריבוניות בארץ ישראל". ברור לחלוטין שהגדרה טובה יותר של המושג "עם" לא תפתור את הוויכוח הזה. משה פרידמן - שיחה 01:08, 14 בפברואר 2012 (IST)

לא תפתור את הוויכוח הזה, אבל היא תמקד את הדיון ותפחית את ההתפזרות למקומות שלא רלוונטיים כלל לוויכוח. כמעט בכל דיון שנתקלתי בו השתמשו במונח בלי להגדיר אותו, והדיון התגלגל לדו-שיח של חרשים. (כמו הרבה ויכוחי דתיים חילונים, אגב). --אלעזר - שיחה 01:11, 14 בפברואר 2012 (IST)

אתה כנראה צודק. משה פרידמן - שיחה 01:16, 14 בפברואר 2012 (IST)

איך הגענו ל"יחסי דתיים-חילוניים" ול"אורתודוקסים" וכיוב', שלקחו את הנושא המקורי למחוזות לא ממש רלוונטיים ? יצאתי נגד ההתכחשות של וידנפלד להיסטוריה הקדומה של העם היהודי / עברי / ישראלי. לא השלמתי עדיין את התייחסותי לדברים, בשל עיסוקים אחרים. לגופו של עניין, אין בכלל ויכוח היסטורי לגבי מקורותיו הקדומים של העם הזה, ללא קשר ל'מינון' של מיתוסים בתוך השורשים הללו. יצאתי נגד השיטוח של רבדים היסטוריים שלמים, על מורכבותם והתפתחותם. אני מעלה זאת כאן, משום שאני תוהה על איזה ויכוח מדובר ? בנצי - שיחה 11:31, 14 בפברואר 2012 (IST)

בנצי, שים לב: התהייה שלך אודות מהות הוויכוח מתעוררת אחרי שאתה קובע ש"אין בכלל ויכוח היסטורי לגבי מקורותיו הקדומים של העם הזה". אני רק רוצה להוסיף, אם מותר לי, שאני הק' דווקא מתווכח על זה. אתה יכול לטעון שאוסף האירועים ההיסטוריים האלה אכן התרחש - אולי-כן-אולי-לא - אבל אתה טוען יותר מזה: אתה טוען שאוסף האירועים הללו מאפיין עם אחד והוא מהווה רצף היסטורי אחיד. אני לא מסכים. לדעתי מדובר בקיבוץ מאוחר של אירועים היסטוריים וגיבושם לכדי היסטוריה אחידה ורציפה של עם לא קיים. Nachy • שיחה 12:04, 14 בפברואר 2012 (IST)

אני מוכרח להודות שהדברים שלך אינם מובנים לי, ובעיקר, בשל כלליותם המעמעמת. לא אוכל, כרגע, למקד את שאלותיי לגביהם באורח ספציפי, בין ע"מ לחדד את טיעוניי שלי ובין אם לחדד את שלך, שביסוסם חסר כאן. רק אדגיש עתה, למען הסר ספק, שאין כוונתי לומר שאין מקורות הנתונים בויכוח כזה או אחר. אני מדבר על קיומם של מקורות שאין עליהם ויכוח מבחינה מדעית, המצביעים בבירור על קדמוניות. אפשר להתווכח אם יציאת מצרים, לדוגמא, היתה או לא היתה. אי אפשר להתווכח עם הממצא הלשוני (השפה העברית, לדוגמא, והקשר שלה, בעיקר, לאכדית ולאוגריתית, כולל הכתב העברי לדורותיו), או ממצאים תרבותיים ודתיים אחרים, ששורשיהם כנעניים, בין היתר, המעידים על התגבשות זהות ואתיקה (כולל אמונה באל אחד, שהיה חסר תקדים באותן תקופות) שבראו לאום אז. יותר מאוחר, בתהליכים 'אבולוציוניים' קלאסיים, נוצר ריבוד, מאחר והדת והתרבות עברו שינויי מופע מתמידים, גם כפונקציה של המקום והזמן וגם כפונקציה שלפיזור. עם זאת, לאורך מאות רבות של שנים, נשתמרו גרעינים בסיסיים, המהווים מכנה שותף שורשי חזק מאוד, מעבר לשונות ולריבוד עמוק ביותר שהתפתחו, כאמור, המתבטאים בפנוטיפ של אורח החיים, הדתי בעיקר, לפחות עד לתקופת ההשכלה, אבל פחות בגנוטיפ הדתי והזהותי שלו. לאחד, אין שבת בלי גפילטפיש, ולאחר, אין שבת או חג ללא קוסקוס. אבל זהו, כאמור, שינוי 'מורפולוגי' בלבד, שכן, שניהם צמים ומתפללים ביום כיפור, ושניהם עולים לתורה בשבת ושומרים אותה, שניהם כורכים רצועות תפילין על זרועותיהם, ושניהם התפללו לשיבה לציון מאז חורבן הבית. אכן, כל אלה לא נוצקו וקובעו ביום בהיר אחד, אבל קיומם מעיד על מקורות קדומים של עם זה. בנצי - שיחה 18:27, 14 בפברואר 2012 (IST)

בנצי, אני מוכרח לשאול אותך: אתה בכנות חושב שדוד המלך, ללא ספק אחד מאושיות הקונבנציה המכונה "הדת היהודית", הניח תפילין? או האם הוא וידא שבת שבע לא הייתה נידה בעת ששכב עמה? Nachy • שיחה 13:51, 15 בפברואר 2012 (IST)

זה שהדת היהודית השתנתה במידת מה במהלך השנים, לא אומר שהיא הפסיקה להיות יהודית, ושאין קשר בין הדת היהודית של תקופת המקרא לדת היהודית של היום. הרבה מצוות וחוקים מתקופת התנ"ך עדיין קיימים בדת היהודית של ימינו. זה שלדת נוספו מצוות נוספות ושהיא התפתחה במהלך השנים לא מבטל את קיומה ואת קדמוניותה ההיסטורית. זה כמו לטעון שאם צרפת חוקקה חוק חדש (נניח בשנת 2012), אז מדובר במדינה חדשה לגמרי שבינה לבין צרפת של 2011 ומה שקדם לה אין שום קשר.

בנצי, נדמה לי שהגבת אלי אז אני אענה: התייחסתי למיני-ויכוח שהתפתח בין Nachy למשה פרידמן. "יחסי דתיים-חילוניים" הגיע רק כדוגמה לסוג אחר של ויכוחים שבהם מתרחש בלבול דומה לזה שהזכרתי. --אלעזר - שיחה 15:08, 14 בפברואר 2012 (IST)

היבנתי. מקריאת הדברים היה לי תמוה, משום שדיון היסטורי אינו מורכב מרובד דתי בלבד, או שהקיטוב אודותיו מחלק דווקא בין דתיים לחילוניים. בנצי - שיחה 18:27, 14 בפברואר 2012 (IST)

ואגב - בנוגע לויכוח לגבי העם היהודי, קשה שלא להגיב לדברי בנצי פה לפיהם "שניהם צמים ומתפללים ביום כיפור..." וכן הלאה - ניתן היה לומר שהרוסי, הפולני, האיטלקי והברזילאי כולם מאמינים בישו כגואל, נושאים עימם את הצלב וחוגגים את היוולדו ולכן הם בני עם אחד. יוסאריאן • שיחה 14:26, 15 בפברואר 2012 (IST)

העם היהודי הוא מקרה מיוחד בו הלאומיות מבוססת על דת. בעמים אחרים הלאומיות מבוססת על אתניות (כמו גרמניה) או לאומיות פוליטית (כמו ארה"ב).

דווקא העם היהודי, עם כל המורכבות של ההיסטוריה שלו, לא מוצלחת מאוד. הנקודה ביחס לשאלת היותו של העם הפלסטיני "מומצא" היא שהלאומיות היא תופעה חדשה יחסית בהיסטוריה, ילידת המאה ה-19, ולפיכך, במידה רבה, כל העמים המודרניים מומצאים. גם הפולנים, הצרפתים או האיטלקים לא היו עם של ממש עד לפני 200 שנים. אז בשורת הלאומיות הגיעה למזרח התיכון ול(מה שהיום אנו קוראים)עמי ערב באיחור מה, זו לא סיבה לשלול מהם את הזכות להגדרה עצמית. יוסאריאן • שיחה 14:23, 15 בפברואר 2012 (IST)

טעות. עמים היו קיימים גם בעת העתיקה: המצרים הפרעונים (שכיום כמעט לא נשאר מהם כלום... אני מדבר על בני אדם ולא שרידי מבנים), האשורים, הפרסים, הסינים, היפנים ועוד. הטענה נגד העם הפלסטיני היא שהוא הומצא רק כדי לחסל את ישראל, שעד להתבססות התנועה הציונית ערביי ארץ ישראל ראו את עצמם כחלק מהאומה הערבית הגדולה, האימפריה העותומאנית או למצער פשוט חלק מסוריה שלפני החלוקה בהסכמי סייקס-פיקו. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

רוב ה"עמים" שאתה מזכיר כאןו היו ממלכות גדולות, שכללו או עדיין כוללות קבוצות אתניות ולשוניות מגוונות, ולא "עם" יחיד. בעבר היתה נפוצה יותר הפרדה בין ישות מדינית לבין מוצא אתני, וממלכות גדולות כללו בשטחן קבוצות אתניות שונות.

נדמה לי גם שקבוצות אתניות שכאללו נקראות במחקר בן ימינו "עממים". יוסאריאן • שיחה 17:20, 16 בפברואר 2012 (IST)

עורלות כמקור לתאי גזע

שתי שאלות לי לציבור הקדוש:

• האם ניתן להשתמש בעורלה כמקור לתאי גזע לצרכים רפואיים?
• האם מבחינה הלכתית חובה לקבור את עורלת התינוק הנימול בשלמותה, או שמותר לאסוף ממנה תחילה תאי גזע, כפי שנעשה בבנקאות דם טבורי?

בתודה, ליאור ޖޭ • י"ח בשבט ה'תשע"ב • 16:42, 10 בפברואר 2012 (IST)

המומחה לתחום הזה הוא פרופ' אברהם שטיינברג ולכן אולי כדאי לשאול אותו.

ככלל, הבעייתיות ההלכתית בהפקת תאי גזע נובעת מכך שהדבר כרוך בהשמדת הביצית שככל שחולף הזמן היא מתחילה להיחשב כבן-אנוש, ולכן חל איסור להשמיד אותה כתולדה של איסור רציחה. נראה שבעיה זו אינה קיימת באפשרות שאתה מציע.

לגבי הקבורה, בשולחן ערוך (יורה דעה, סימן רס"ה) נפסק שצריך לקבור את העורלה ולכסות אותה בעפר, אבל זה מבוסס על מדרש (פרקי דרבי אליעזר, כ"ט), ולדעתי לא מדובר בחלק מהותי ממצוות המילה, כך שבוודאי אפשר לוותר עליו לצרכים חשובים (אבל אי אפשר לדעת את המשיגעסים של פוסקים). Nachy • שיחה 16:57, 10 בפברואר 2012 (IST)

וגם הרב ד"ר מרדכי הלפרין, מנהל מכון שלזינגר ויועץ משרד הבריאות לענייני אתיקה. בנצי - שיחה 17:49, 10 בפברואר 2012 (IST)

למה שיהיה ניתן להשתמש בתאי העורלה כמקור לתאי גזע יותר מאשר כל רקמת עור אחרת? תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 17:43, 10 בפברואר 2012 (IST)

לא בכדי. ראה דם טבורי. בנצי - שיחה 17:49, 10 בפברואר 2012 (IST)

לא מצאתי שם, תוכל להפנות אותי לפסקה המתאימה? תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 00:15, 11 בפברואר 2012 (IST)

הי, תומר. אין שם יותר מדי, אבל את הכיוון. עיקרו של דבר הוא דם השיליה, אליה מחובר חבל הטבור, יותר מאשר החבל עצמו, אותו שואבים החוצה, דרך חבל הטבור. מדובר בעיקר, בתאי גזע המטופוייטיים, מטבע הדברים, שהרי השיליה היא גם תשתית התפתחותית לעובר, ולא רק תשתית לוגיסטית. ראה בעיקר, שורות 5-7 בערך, וגם en:cord blood#collection. אשמח להמשיך לפי מה שתפיק מכאן. שבת שלום, בנצי - שיחה 04:28, 11 בפברואר 2012 (IST)

ואיך העורלה קשורה לשיליה יותר מכל רקמת עור אחרת? • ♀♂ • קלאו • שיחה • 04:35, 11 בפברואר 2012 (IST)

היא לא. השיליה קשורה לתאי דם, והעורלה, כפי שהתברר, לתאי עור, בשל היותה רקמה עשירה, בין היתר, בגורמי גידול ובפיברובלסטים. ראה גם en:foreskin. בנצי - שיחה 04:51, 11 בפברואר 2012 (IST)

בנצי, אני מפחד שמא אני עושה מעצמי צחוק כאן ובכל זאת לא אתבייש ואמשיך לשאול. להבנתי, העורלה היא פיסת עור בדיוק כמו עפעף העין. מדוע שניתן יהיה לאסוף מהעורלה תאי גזע לאחר הלידה יותר מאשר מעפעף העין. ההיגיון שלי אומר שניתן להשתמש בשתי הרקמות באותה מידה (מידה אפס) אבל אני מניח שלליאור היתה סיבה לשאול את השאלה וגם אתה לא מנסה מטעמים פדגוגיים לגרום לי להגיע לבד לתשובה שאי אפשר. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 19:48, 11 בפברואר 2012 (IST)

לאחר שקראתי את הערת שוליים 77 בערך עורלה באנגלית (קראתי רק את כותרת ההערה ולא את המאמר עצמו) אני מבין שאולי ניתן להשתמש בתאי עורלה כמצע גידול לתאי גזע, עדיין לא מצאתי למה שיהיה אפשר להפיק את תאי הגזע מהעורלה עצמה. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 19:54, 11 בפברואר 2012 (IST)

אני תוהה אם העובדה שמדובר בפעוט בן שמונה ימים בלבד מותירה סיכוי סביר למצוא תאי גזע נאיביים בעורלה (או בכל רקמה אחרת, כדוגמת העפעף), או שדם טבורי הוא מקור בלעדי לתאי גזע ממוינים חלקית. ליאור ޖޭ • י"ט בשבט ה'תשע"ב • 00:45, 12 בפברואר 2012 (IST)

לי אין מושג כמובן. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 21:38, 12 בפברואר 2012 (IST)

אינני בקיאה בנושא עצמו, אבל השאלה למה דווקא עורלה ולא למשל עפעף, נראית לי תמוהה - הרי העורלה נכרתת במילה בכל מקרה, ובין אם יש בה ייחוד כמקור להפקת תאי גזע או לא, הרי עצם היותה זמינה ומנותקת מן התינוק עושה אותה מתאימה לניסויים ולחיפוש אפשרויות מחקר, מה שאין כן לגבי כל רקמה אחרת. גם אם מדובר בדיון אקדמי בלבד, האם יעלה מישהו בדעתו לכרות עפעף של תינוק בן שמונה ימים כדי לקחת ממנו תאי גזע? אני מאד מקווה שלא.שלומית קדם - שיחה 22:47, 12 בפברואר 2012 (IST)

שלומית, שתי תשובות:

1. ברוב העולם רעיון כריתת העורלה הגיוני באותה מידה כמו כריתת העפעף.
2. אם אכן ניתן היה לאסוף תאי גזע מהעורלה או מהעפעף סביר להניח שלא היה צריך להסיר את כל הרקמה בשביל זה. פרט לכך, העפעף היה רק דוגמה, ניתן לקחת ריבוע עור גדול מספיק מהישבן למשל. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 12:18, 13 בפברואר 2012 (IST)

תומר, היות ש-‏30% מהגברים בעולם נימולים, ומילה (ניתוח) היא הליך מקובל ברפואה המערבית, נראה לי שברוב העולם מילה נחשבת הגיונית יותר מכריתת עפעף. החבלן • אשמח לתגובות • מועדון החלל הוויקיפדי ממריא 14:19, 13 בפברואר 2012 (IST)

תסלח לי על שאינני עומד לקרוא את המקור שצירפת, אני מאמין לך שהדברים כתובים בו אך הוא ארוך וזמני קצר. גם לפי הנתון הזה, 70% מאוכלוסיית העולם (שהם רוב ביחס לשאר ה-30%) אינה עוברת מילה. זה גם לא כל-כך משנה לצורך הדיון הנוכחי. אינני מביע דעה לגבי הלגיטימיות של טקס המילה ואני חושב שהטענה הזאת (ברוב העולם רעיון כריתת העורלה הגיוני באותה מידה כמו כריתת העפעף) לא ממש אמור להפריע לאף אחד שמל את ילדיו מתוקף היותם יהודים. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 17:10, 13 בפברואר 2012 (IST)

טעות קטנה בחשבון שנובעת מאי תשומת לב להבדל בין "30% מהזכרים" ל-"30% מאוכלוסיית העולם". קיפודנחש - שיחה 01:30, 14 בפברואר 2012 (IST)

כלכלה התנהגותית

איך מתנהל המחקר בתחום זה? והאם רק אנשי הפקולטות לפסיכולוגיה (כדניאל כהנמן) עוסקים בכך? תודה... 84.228.116.182 22:45, 10 בפברואר 2012 (IST)

מישהו/מישהי? תודה... 84.228.227.204 17:26, 13 בפברואר 2012 (IST)

דן אריאלי הוא לא ממש איש פסיכולוגיה אם זה נחשב. אע"פ שהוא באמת פועל עם כהנמן... אורלילי - שיחה כ' בשבט ה'תשע"ב 18:21, 13 בפברואר 2012 (IST)

טעות. הוא כן. אורלילי - שיחה כ' בשבט ה'תשע"ב 21:29, 13 בפברואר 2012 (IST)

מה קרוי על שם אישה?

חוץ ממשפט נתר והיחידה קירי, איזה גודל, חוק או משפט קרוי על שם אישה? 109.65.228.65 23:36, 10 בפברואר 2012 (IST)

אפקט סטרייסנד ושפת התכנות עדה. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 00:13, 11 בפברואר 2012 (IST)

יש ראשוני ז'רמן ומשפט ז'רמן. יש עוד משפטים ובעיות על שם נתר. דניאל • תרמו ערך 10:42, 11 בפברואר 2012 (IST)

אחד המושגים החשובים ביותר באלגברה מודרנית הוא חוג נתרי. לירן (שיחה,תרומות) 10:45, 11 בפברואר 2012 (IST)

לא לשכוח את מייטנריום, ע"ש הפיזיקאית ליזה מייטנר. ואם כבר, ראוי להזכיר את ההפלייה שאתה נהוגה במחצית הראשונה של המאה הקודמת, כלפי מדעניות נשים (דוגמא נוספת היא מארי קירי שהוזכרה קודם), ובפרט, כשהן יהודיות (ראה רוזלינד פרנקלין וגילוי מבנה הדנ"א, גילוי אליו הגיעו ג'יימס ווטסון ופרנסיס קריק במידה רבה בזכותה, כשהיא אף הקדימה אותם). דוגמא נוספת לכך היא אפקט אוז'ה, אותו גילתה מייטנר במקביל לפייר אוז'ה. בנצי - שיחה 19:17, 12 בפברואר 2012 (IST)

ואי אפשר בלי דמויות מיתולוגיות, כמו:

• ונוס.
• קרס, הקרוי ע"ש קרס.
• טרה (ארץ בלטינית).
• טתיס ע"ש טתיס (מיתולוגיה).
• הגלקסיה השכנה, היא אנדרומדה, וגם אנדרומדה, ומי שלא משוכנע בנשיותה של הדמות הזו, מוזמן להיווכח בכך בציורו הנפלא של גוסטב דורה באנדרומדה, שהתעלה אף על רמברנדט ביצירה זו.
• ו'אין ספק' שהאמנים מהדמות הקודמת קיבלו את השראתם מהמוזות.
• הרשימה עוד ארוכה, לפחות אסטרונומית, במובן המקורי של המילה. מסתבר שהדרת נשים היא תופעה זרה, לפחות במובנים מסויימים, בתרבויות מסויימות, בעת ההיא. בנצי - שיחה 21:45, 12 בפברואר 2012 (IST)

שלוש נשים (ממשיות) נוספות:

• מוד מנטן - שותפה לניסוח המשוואות הביוכיומיות הקרויות משוואות מיכאליס-מנטן.
• סנדרה מוּר פאבֶּר - שותפה לגילוי הקשר האמפירי באסטרונומיה, הקרוי קשר פאבר-ג'קסון .
• ליזה רנדאל - שותפה לפיתוח המודל הקוסמולוגי הקרוי מודל רנדאל-סנדרום . בנצי - שיחה 22:02, 14 בפברואר 2012 (IST)

סליחה על הבורות

נניח ויש דבר כלשהוא שרוחבו 1000 סנטימטר מרובע, למה ניתן להשוות את גודלו (אשמח לדוגמאות)... תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני מניח שהתכוונת ששטחו 1000 סנטימטר מרובע (סמ"ר). אם מדובר על ריבוע צלעו יהיה שורש של 1000 שזה בערך 31.6 ס"מ. כלומר גודל מרצפת 30X30 (לא הקטנות שהן 20X20). שנילי - שיחה 08:56, 11 בפברואר 2012 (IST)

קונפליקט צבאי בין טורקיה ליוון בשנות ה-30

האם היה קונפליקט צבאי כלשהו (מלחמה, מבצע צבאי וכו') בין טורקיה ליוון בשנות ה-30? איש השלג - שיחה 09:49, 11 בפברואר 2012 (IST)

היה, בין 1919 לבין 1922. ראה en:History of Greece#Modern Greek state. בנצי - שיחה 17:22, 12 בפברואר 2012 (IST)

מדוע אמאזון הפסיקה זמנית את המכירות שלה לישראל לפני...

זה היה בערך בשנת 2002 או 2003. אמאזון זמנית הפסיקו למכור לישראל וזה התפרסם בכותרות די מרעישות בידיעות אחרונות. מדוע זה קרה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני זקוק לרעיונות מכם\ן

לפניי קטע מתוך דוקומנט המתאר חוזה משפטי בין יהודי ללא יהודי במצרים תחת שלטון האימפריה הביזאנטית. האם תוכלו לומר לי מה אתם מבינים מהקטע?

Greetings. I, the aforementioned Peieus, with Petros as my surety, acknowledge by this my written engagement that I have received in full payment from you the complete and proper price of one hundred and twenty one and a half small jars of fine and acceptable new wine, with five Jewish sextarii to each small jar, total 221½ small 5 sext. Jars

תודה לכל המגיבים. 84.110.173.128 13:16, 11 בפברואר 2012 (IST)

זה נראה כמו קבלה שאדם בשם פיוס מאשר למישהו שקיבל כמות מסוימת של יין. sextarii זו מידת נפח רומית של כחצי ליטר [1]. שנילי - שיחה 13:52, 11 בפברואר 2012 (IST)

גבול אינוסופי בנקודה

האם אני יכול לשנות את ההגדרה המקורית ל:

הפונקציה $\,f$ שואפת לאינסוף בנקודה $\ x_{0}$ אם לכל $\ \delta >0$ קיים $\ T>0$ מתאים כך שלכל -$\ 0<|x-x_{0}|<\delta$ מתקיים $\ f(x)>T$.

(ההבדל מהמקור הוא ששם רשום "לכל T קיים דלתה"). אם אסור, למה? 79.176.193.214 16:47, 11 בפברואר 2012 (IST)

הפונקציה הקבועה $f(x)=2$ מקיימת את התנאי שלך בכל נקודה - ניקח $T=1$, וברור שהיא לא שואפת לאינסוף. מה שאתה הגדרת יותר קרוב לחסימות מלרע (אבל לא אותו דבר) --77.127.61.143 17:00, 11 בפברואר 2012 (IST)

אתה מדבר על אסימפטוטה אופקית, ונדמה לי שהשואל התכוון לאסימפטוטה אנכית.

לעצם השאלה: אם אתה משליך מדלתא ל-T, כלומר - אתה בוחר דלתא ומתאים לו T, אז צריך לכתוב את החלק השני של ההגדרה הפוך: לכל $\ T$ קיים $\ \delta >0$ שמכילה את כל ערכי הפונקציה.

נדמה לי שהגדרה כזאת שקולה להגדרה המקורית, כי מהקביעה שלכל T קיים דלתא, עולה מידית שלכל דלתא קיים T.‏ Nachy • שיחה 18:22, 11 בפברואר 2012 (IST)

חידוד קל: מההגדרה שלך עולה כי לכל דלתא קיים T. מזה עולה שניתן ליצור התאמה חד חד ערכית מקבוצת ה-Tים לקבוצת הדלתות. כאשר יש התאמה כזאת, ניתן להסיק שקיימת התאמה - גם אם לא חד חד ערכית - מקבוצת ה-Tים לקבוצת הדלתות, ולכן אם פונקציה מקיימת את ההגדרה שלך היא גם מקיימת את ההגדרה המקובלת. (שים לב שההגדרה המקובלת לא דורשת דלתא שונה לכל T).‏ Nachy • שיחה 18:34, 11 בפברואר 2012 (IST)

האנונימי הראשון שהגיב כמובן צודק. מההגדרה של השואל עולה שכל פונקציה חסומה בסביבה (שזה כולל את כל הפונקציות הרציפות) שואפת לאינסוף בכל נקודה. נחי, אתה טועה בהנחה "מהקביעה שלכל T קיים דלתא, עולה מידית שלכל דלתא קיים T". לכל אדם יש מספר ת.ז, אבל לא לכל מספר יש אדם שזה הת.ז שלו. דניאל • תרמו ערך 19:29, 11 בפברואר 2012 (IST)

אוי נכון. כתבתי לגמרי שטויות. כמובן שצריך דלתא לכל T. תודה. Nachy • שיחה 19:36, 11 בפברואר 2012 (IST)

כנראה שלא הבנת את המשמעות של ההגדרה ורק שיננת אותה בצורה פורמלית וטכנית. מה הפירוש שלפונקציה "יש גבול אינסופי" בנקודה? המשמעות היא שככל שתתקרב לנקודה, תקבל ערכים יותר גבוהים של הפונקציה. או בניסוח יותר מדויק: לפונקציה יש גבול אינסופי בנקודה אומר שהיא לא חסומה באף סביבה הכוללת את הנקודה (או ליתר דיוק סביבה מנוקבת סביב הנקודה). מה זאת אומרת לא חסומה? תן לי מספר גדול מאוד, למשל T, אם תתקרב מספיק אל הנקודה (עד כדי מרחק דלתא, $0<|x-x_{0}|<\delta$) כל ערכי הפונקציה יהיו גדולים יותר מ-T. לכל T גדול כרצוננו שנבחר קיים דלתא קטן מספיק שהדרישה תענה. כלומר: $\lim _{x\to x_{0}}f(x)=\infty$ אם $\forall T>0:\exists \delta >0:0<|x-x_{0}|<\delta \Rightarrow f(x)>T$. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 19:51, 11 בפברואר 2012 (IST)

הבנתי את זה, פשוט לא הבנתי מספיק טוב את השאלה והתשובה של שני האנונימיים שמעליי. תודה בכל מקרה.

ואם כבר, שאלה: הרי לא משנה לצורך ההגדרה כמה נצטרך לדרוש מדלתא להיות קטנה, ולכן לכל T שנקבל, מותר לנו להתאים לו דלתא שתהיה ממש קטנטנה.

מה יקרה אם נמצא יחס התאמה כזה בין דלתא ל-T, שיבטיח לנו דלתא שקטנה עד כדי אינסוף שעצמתו גבוהה מעצמת האינסוף אליו שואפת הפונקציה? כלומר: הפונקציה שואפת לאינסוף בעל עצמה מסוימת, אבל היחס שמצאנו בין דלתא לבין T, דורש מדלתא להיות קטנה מ-T בעצמה גדולה מעצמת האינסוף אליו שואפת הפונקציה.

אתן דוגמה קצת אמורפית: נניח שהפונקציה בנויה מקטעים אנכיים ישרים בעל אורך אינסופי בעל עצמה $\!\,\aleph _{0}$, ואחרי כל קטע כזה היא מתקרבת יותר אל $\ x_{0}$ בקפיצה אינסופית בעלת עצמה $\!\,\aleph$. האם גם אז אפשר לקבוע שהפונקציה שואפת לאינסוף? זו דוגמה ששלפתי מהמותן ואני מומחה קטן מאוד לאינפי, אבל אני מקווה שהסברתי את השאלה טוב. Nachy • שיחה 20:20, 11 בפברואר 2012 (IST)

אתה מערבב שני דברים שונים. פונקציה ממשית $f:\mathbb {R} \to \mathbb {R}$ בה עוסק הדיון הנוכחי לא מקבלת עוצמות בתור ערכים. למעשה, היא אפילו לא מקבלת את "$\infty$" כערך, אלא רק "שואפת אליו", או ליתר דיוק: איננה חסומה אלא גדלה ללא הגבלה. קח לדוגמה את הפונקציה $f(x)=1/x^{2}$. באופן אינטואיטיבי פונקציה זו מקבלת את הערך "אינסוף" בנקודה x=0, אך מבחינה ריגורוזית הפונקציה לא מוגדרת בנקודה זו. מה שכן, היא איננה חסומה באף סביבה מנוקבת של x=0 ולכן מקבלת שם ערכים גדולים כרצוננו. אם זכרוני איננו מטעה אותי, בקורסי יסוד בחשבון אינפיניטסימלי גבול ששווה אינסוף לא באמת נחשב כגבול, ופונקציה ששואפת לאינסוף בנקודה כלשהי פשוט איננה מתכנסת ולכן מבחינה פורמלית לא קיים לה גבול בנקודה (למשל: כדי שסכום של גבולות יהיה מוגדר היטב). בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 20:29, 11 בפברואר 2012 (IST)

ברור שהיא לא מקבלת עצמות כערכים, וברור שאין X שיניב ערך אינסופי, אלא רק "שאיפה" לאינסוף לפי ההגדרה. אני מתכוון שההתקרבות שלה אל $\ x_{0}$ קופצת בעצמה קטנה יותר מהקפיצות של דלתא. אני למעשה שואל על "הערכים הגדולים כרצוננו": אנחנו יכולים להגדיל את ערכי הפונקציה כרצוננו, כלומר עד אינסוף, ובכך לקרב את הפונקציה אל $\ x_{0}$ כמה שרוצים, אבל נניח שקצב ההתקרבות שלה הוא אינסוף מעצמה קטנה (הטבעיים), בעוד הסביבה הנדרשת כדי לתחום את ערכי הפונקציה צריכה לקטון באינסוף בעל עצמת גדולה (הרצף; העצמות הספציפיות הללו הן רק לצורך הדוגמה).

אם כך, לכאורה, נכון שאפשר להגדיל את הפונקציה כמה שרוצים ולקרב אותה אל $\ x_{0}$, אבל קצב ההתקרבות שלה אל $\ x_{0}$ קטן מהקצב שבו קטנה הדלתא, ולכן הדלתא כל הזמן "בורחת" לערכי הפונקציה. Nachy • שיחה 20:45, 11 בפברואר 2012 (IST)

עוצמה (מתמטיקה) מודדת כמה איברים יש בקבוצה - לא אורך (בשביל זה יש מידת לבג) ולא קצב. היא לא מודדת אורך וגדלים של קפיצות. בישר הממשי $|[0,1]|=|\mathbb {R} |=|(-\infty ,+\infty )|=\aleph$ כך שהעוצמה לא מבחינה בין קטע סופי (חסום) לבין קטע אינסופי (לא חסום). כמו כן, כאשר עוסקים בגבולות ממשיים כל הגדלים הם סופים, גדולים או קטנים כרצוננו, אך סופיים. כמו כן, הקצב בו דלתא קטן לעומת הקצב בו T גדל לא משנה. זה יכול להיות הכי איטי או מהיר שבעולם, כל עוד הפונקציה לא חסומה ולכל T גדול כרצוננו קיים דלתא קטן מספיק, הפונקציה "שואפת לאינסוף" בנקודה. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 20:55, 11 בפברואר 2012 (IST)

מיחזור טישיו

תהיתי איך אפשר לשמור על עולם ירוק יותר. האם עדיף לשים את הטישיו לפח (שאז הוא עובר אח"כ שריפה וכו) או שעדיף להשים את הטישיו באסלה (שאז הוא נשטף לביוב) מה עדיף מבחינת הירוקים?
נ.ב. כמובן שהכי טוב לשים במיכלים המיועדים לכך, אך השאלה מה הבחירה הטובה המשנית. בתודה אוגוסטה - בא נדבר על זה 09:58, 15 ביולי 2011 (IST). 21:59, 11 בפברואר 2012 (IST)

שאלתך נידונה בכובד ראש כאן. תמציתה: נייר טואלט נועד להישטף באסלה. טישיו קצת פחות. א גוטע וואך. TZivyA • אהמ? • 22:04, 11 בפברואר 2012 (IST)

תודה. אז עדיף באסלה !!! אוגוסטה - בא נדבר על זה 09:58, 15 ביולי 2011 (IST). 22:09, 11 בפברואר 2012 (IST)

בנושא קצת דומה שתמיד הטריד אותי: אם נשארה לי פיסה קטנה של סבון, ואזרוק אותה לכיור - האם תרמתי בכך את תרומתי הקטנה לניקיון הביבים (קצת שומנים יפורקו מהדפנות) או שזיהמתי בדטרגנטים את מערכת המים? ‏Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 15:31, 12 בפברואר 2012 (IST)

סילוגיזם קטגורי

"פרופוזיציה ס' (O)" היא שלילית פרטיקולרית: חלק מהסוסים אינם (נ') לבנים (פ')"
"בפרופוזיציה ס', רק תנאי הנשוא מופץ. לדוגמה, אם נאמר "חלק מהסוסים אינם לבנים", נוכל בהחלט לומר כי חלק מסוסי הפוני אינם לבנים. כלומר, תכונת אי הלבנות מופצת לחלק מסוים מהסוסים. לעומת זאת, לא נוכל לומר על בסיס הדברים הללו כי חלק מאלו שאינם לבנים הם סוסי פוני. כלומר, תכונת הפוניות אינה מופצת לחלק מהלא לבנים." - מתוך הערך סילוגיזם קטגורי. כמו שנכתב גם בדף השיחה, ע"פ תורת הקבוצות המסקנה לא מחייבת. אך אולי אני מפספס משהו. מישהו יכול להסביר? איש השלג - שיחה 09:29, 12 בפברואר 2012 (IST)

ההסבר פשוט מאד: מה שכתוב בערך אינו נכון. אין לי מספיק ידע כדי לתקן, אבל בהחלט יש לי מספיק ידע לומר שהמשפט שציטטת מהערך הוא הבל. מהפרופוזיציות ש"חלק מהסוסים הם פוני" ו"חלק מהסוסים אינם לבנים" לא ניתן בשום אופן להסיק שיש סוסי פוני שאינם לבנים. אחרי קריאה חלקית הנחתי תבנית שכתוב. הערך במצב לא טוב. קיפודנחש - שיחה 01:02, 14 בפברואר 2012 (IST)

פונקציה מונטינית מקוטעת

האם תיתכן פונקציה מונוטונית לא קבועה שיש לה מספר אינסופי של נקודת אי רציפות? האם כל פונקציה מונוטונית רציפה למקוטעין? 79.176.193.214 10:47, 12 בפברואר 2012 (IST)

כן, בהחלט. למשל, הפונקציה $[x]\cdot x$ תהיה כזאת עבור x>0. מה שנכון לגביה הוא שקבוצת נקודות אי הרציפות שלה היא בת מניה. 84.109.228.92 10:50, 12 בפברואר 2012 (IST)

ראה פונקציה מונוטונית#מונוטוניות ורציפות. דניאל • תרמו ערך 11:00, 12 בפברואר 2012 (IST)

האם תיתכן פונקציה מונוטונית שלא רציפה באף נקודה? כלומר סוג של "דיריכלה עולה"? 79.179.228.82 11:20, 12 בפברואר 2012 (IST)

לא. כפי שכתוב בפונקציה מונוטונית#מונוטוניות ורציפות: "קבוצות נקודות אי-הרציפות היא בת מנייה". דניאל • תרמו ערך 12:37, 12 בפברואר 2012 (IST)

זונות עברו התעללות מינית בילדות

― הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון פסיכולוגיה/5

סדיסטיקה - מתאם

אני מנסה לפתור שאלה כלשהי שעוסקת בנתוני משכורת של עובדים. נתון שמקדם המתאם של פרסון בין ההכנסה בש"ח לבין הוותק של העובדים בשנים הוא 0.18. בהמשך אני אמורה לחשב את מקדם המתאם בין ההכנסה שלו לוותק שלו בחודשים וכל מיני כשנוסף נתון שהבוס מפטר את עובדיו לאחר 10 שנים מתחילת עבודתו. בהנחה שיש לי נתונים קודמים כמו ממוצע ושונות, איך בדיוק עושים את זה? זה הנושא האחרון בחומר שמוחי לא עיכל עד כה. תודה לעונים. TZivyA • אהמ? • 12:31, 12 בפברואר 2012 (IST)

תשובה אמורפית (לשאלה אמורפית): יש כמה נוסחאות שקושרות בין מקדם המתאם לבין מדדי פיזור אחרים. אחת לדוגמה שנראית לי רלוונטית למה שאת מתארת, היא זו שקובעת כי מקדם המתאם הוא השונות המשותפת של שני המשתנים חלקי מכפלת סטיות התקן שלהם. את סטיות התקן יש לך, כי יש לך את השונויות, ואם כך הנעלם היחיד הוא השונות המשותפת. סך הכול נדמה לי שזה משחקים בנוסחאות. אשלח לך במייל דף נוסחאות טוב, ותראי איך אפשר לשחק עם הנתונים. Nachy • שיחה 13:28, 12 בפברואר 2012 (IST)

מתוך מה שכתבת על השאלה, נראה שאין שום אפשרות לחשב את מקדם המתאם החדש. עוזי ו. - שיחה 14:01, 12 בפברואר 2012 (IST)

הי, זה לא אמורפי בכלל. נתונה טבלת שכיחויות. בסעיפים הראשונים מצאתי את הממוצע, שונות וכו'. הסעיף האחרון הוא כדלהלן: נבדק מקדם המתאם של פירסון בין ההכנסה בש"ח של פועלי המפעל והוותק שלהם בעבודה בשנים ונמצא כי הוא 0.18. כמו כן, בעל המפעל מפטר כל פועל לאחר עשר שנים. לפי זה צריכים לחשב את מקדם המתאם בין הכנסת הפועל לותק שלו בעבודה בחודשים, ומקדם המתאם בין הכנסת הפועל למשך הזמן שנותר עד לפיטוריו. TZivyA • אהמ? • 15:01, 12 בפברואר 2012 (IST)

אם הסדר שבו הדברים כתובים מכוון (קודם מחשבים את מקדם המתאם, ואז משנים את הנתונים בכך שמוחקים מהם את העובדים הוותיקים), אז אין שום אפשרות לענות על השאלה. אם מההקשר את מבינה שמקדם המתאם הוא 0.18 בסיטואציה החדשה (לאחר גזירת הפיטורין), תוכלי למצוא את התשובות בקלות אם תתני לכל משתנה שם מתאים ותזהי את הקשרים ביניהם. עוזי ו. - שיחה 18:11, 12 בפברואר 2012 (IST)

מטאפיזיקה ומיסטי'

מהי תופעת ה-Electronic voice phenomena??? והאם אפשרי לחקור תופעה זו בכלים פשוטים???

http://www.scientificexploration.org/journal/jse_15_3_baruss.pdf המקור כאן מסביר שאין בסיס מדעי לתופעה. Nachum - שיחה

איך מוכיחים

איך מוכיחים שטור ליבניץ מתכנס? 79.179.228.82 16:30, 12 בפברואר 2012 (IST)

ראה טור (מתמטיקה)#מניפולציות אנליטיות ומבחני התכנסות לטורים. הוכחה לטור לייבניץ כללי ולא רק לטור לייבניץ $\sum _{k=0}^{\infty }(-1)^{k}{\frac {1}{k}}$ אפשר למצוא בכל ספר חדו"א 2 סטנדרטי. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 16:36, 12 בפברואר 2012 (IST)

הוכחה מילולית למשפט בחדו"א

אני רוצה לבדוק אם ההוכחה שלי למשפט היא נכונה. המשפט "אם $\lim _{n\to \infty }a_{2n}=\lim _{n\to \infty }a_{2n+1}=L<\infty$ אז $\lim _{n\to \infty }a_{n}$".

הוכחה שלי היא לא "קלסית" אלא במילים ואני רוצה לבדוק אם זה נחשב:

לכל אפסילון קיים N1 כך שאם $n>N1$ אז כל האיברים במקומות הזוגיים נמצאים בסביבת אפסילון של L. ולאותו האפסילון קיים גם N2 כך שלכל $n>N2$ מתקיים שכל האיברים במקומות האי-זוגיים נמצאים בסביבת אפסילון של L. ומכאן שלכל אפיסלון עבור $n>max(N2,N1)$ כל איברי סדרה נמצאים בסביבת אפסילון של L. ולכן היא מתכנסת לL.

האם הייתם מקבלים הוכחה שרשומה בדיוק כך במבחן? 79.179.228.82 16:44, 12 בפברואר 2012 (IST)

אין שום בעיה בהוכחה מילולית, אבל במה שכתבת יש כמה אי-דיוקים. בטענה "אם $n>N1$ אז כל האיברים במקומות הזוגיים נמצאים בסביבת אפסילון של L" אתה בוודאי לא מתכוון לכל האיברים במקומות הזוגיים; ובטענה "עבור $n>max(N2,N1)$ כל איברי סדרה נמצאים בסביבת אפסילון של L" אינך מתכוון לכל איברי הסדרה. גם סדר הכמתים אינו מוצלח: במקום לנמק "לכל אפסילון" ואז להסיק ש"לכל אפסילון", עדיף להתחיל ב"יהי אפסילון" ואז לנמק ומיד להסיק מה שדרוש. עוזי ו. - שיחה 17:00, 12 בפברואר 2012 (IST)

לא מכיר את המונח "כמתים". למה אתה אומר "אם $n>N1$ אז כל האיברים במקומות הזוגיים נמצאים בסביבת אפסילון של L" זה לא מדויק? איפה חוסר הדיוק(כשאמרתי גדול מN1 זה כבר "החל ממקום מסוים")? גם בטענה הבאה שסימנת התכוונתי בדיוק לזה- שכל איבר הסדרה במקומות $n>max(N2,N1)$ נמצאים בסביבת L. למה זה לא מתאים? ולגבי זה שאני משתמש פעמים באותו האפסילון- זה כל הרעיון, לא? אם לכל אפיסלון קיימת סביבת אפסילון של L שבה מצאים כל האיברים הזוגיים וגם כל האיברים האי-זוגיים אז כל איברים הסדרה נמצאים בסביבת אפסילון של L. אני רוצה להבין מה עשיתי לא נכון. 79.179.228.82 17:23, 12 בפברואר 2012 (IST)

כמתים.

האברים במקומות הזוגיים נמצאים שם בלי קשר לערך של n (או m, או $\ \theta _{0}''$). אתה בוודאי *מתכוון* לאברים במקומות הזוגיים מן המקום ה-2n והלאה, אבל לא אומר את זה. הבעיה אינה בזה שאתה משתמש פעמיים באותו אפסילון, אלא בזה שהמסקנה אינה צמודה לנימוק (ולכן דורשת הוכחה נפרדת). אתה אומר $\ \forall \epsilon \phi (\epsilon )\implies \forall \epsilon \psi (\epsilon )$ במקום $\ \forall \epsilon (\phi (\epsilon )\implies \psi (\epsilon ))$. עוזי ו. - שיחה 18:07, 12 בפברואר 2012 (IST)

לא הבנתי בכלל את שורה האחרונה שרשמת. אבל בכל זאת- איך מנסחים את ההוכחה שלי כך שהיא תהיה תקינה? 79.179.228.82 20:45, 12 בפברואר 2012 (IST)

הרי לך גרסה מתוקנת:

• יהי אפסילון גדול מאפס. לפי ההנחה, קיימים N1 כך שלכל $n>N1$ האיבר במקום ה-2n נמצא בסביבת אפסילון של L, ו-N2 כך שלכל $n>N2$ האיבר במקום ה-2n+1 נמצא בסביבת אפסילון של L. מכאן שכל איבר מן המקום ה-$2\max(N2,N1)+2$ ואילך נמצא בסביבת אפסילון של L. לפי ההגדרה, הסדרה מתכנסת ל-L. עוזי ו. - שיחה 20:57, 12 בפברואר 2012 (IST)

תודה רבה! ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

= המצלמה נופלת מהמסך

יש לי מסך מחשב דק מאד, יש לי מצלמה קטנה וחביבה (Logitec C310) לצערי, או שהיא יושבת מכופף (כלפי השולחן), או שהיא פשוט נופלת מהמסך. לא קיבלתי איתה (בעבר) שום תפסן או משהו בסגנון, יש לכם רעיונות? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

דבק דו צדדי... בברכה, --איש המרק - שיחה 10:15, 13 בפברואר 2012 (IST)

להוסיף קפיץ רחב או אגודת דפים ברווח המיותר מאחורי המסך. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

למה לסובב את הסוללות עוזר כשהשלט רחוק לא עובד

תמיד כשמרגישים שהשלט הרחוק "מת" והסוללות גמורות פותחים את מכסה בית הסוללות ומסובבים אותן סביב עצמן (בלי לנתק אותן מהמקום שלהן) וזה בד"כ עוזר. למה? רעות.

כי נקודות המגע של הסוללות מתחמצנות מעט עם הזמן. חימצון זה גורם להפרעה במעבר הזרם כאשר הסוללות חלשות (כמעט ריקות). סיבוב הסוללות מגרד את המגעים, מוריד את שכבת החימצון ואז הסוללה פועלת שוב לזמן קצר, את שתגמר סופית. --וידנפלד - שיחה 21:14, 13 בפברואר 2012 (IST)

א. שכבת התחמוצת הזו מהווה חומר בידוד, ואכן, היא מהווה התנגדות למעבר הזרם החשמלי בכל מקרה, אם כי הבעיה נעשית משמעותית כאשר המתח שהסוללה החשמלית מפיקה נעשה נמוך. ב. הסוללה לא נגמרת לגמרי, משום שהיא 'נגמרת' כאשר ערך המתח שהיא מפיקה מגיע למתח ההפעלה המינימלי של השלט. בנצי - שיחה 23:19, 13 בפברואר 2012 (IST)

האם מצביע לייזר הוא באמת לייזר?

האם אותם המצביעים שעולים בסביבות 10 שקלים (לא יודע במדויק) שמשמשים לשעשוע ולעזרה במצגות בהרצאה- האם הם באמת נחשבים ללייזר? או שזו סתם נורה מונוכרומטית קוהרנטית(?) שמקרינה לאורך קו ישר( זה מספיק בשביל להתאים להגדרה של לייזר?)? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כן. ישנן היום טכנולוגיות ייצור זולות. בנצי - שיחה 13:46, 13 בפברואר 2012 (IST)

יש דרך אחרת ליצור אור נראה, מקביל וקוהרנטי? --אלעזר - שיחה 01:17, 14 בפברואר 2012 (IST)

לא. לא מוכרת לי מערכת טבעית המפיקה גלים אלקטרומגנטיים עם תכונות כאלה. בנצי - שיחה 18:31, 14 בפברואר 2012 (IST)

מחפש הפרחה שתי טענות בסדרות

1) אם הסדרה $a_{n}$ שואפת לאפס, אז גם $a_{n}^{2}$ שואפת לאפס

2) אם טור על $a_{n}$ מתכנס, אז גם טור על $a_{n}^{3}$ מתכנס. 79.182.221.190 13:00, 13 בפברואר 2012 (IST)

אתה מחפש הפרכה ולא הפרחה. לא תמצא כאלו, מכיוון ששתי הטענות נכונות (מבחן ההשוואה). דניאל • תרמו ערך 13:02, 13 בפברואר 2012 (IST)

שים לב! אף אחד לא דיבר על חיובי. אני לא יכול לעשות מבחן השוואה כל כך בקלות. אתה אומר שאפשר לעשות $0<a_{n}^{2}<a_{n}\rightarrow 0$. אבל למה שא"ש האמצעי יהיה נכון(דוגמה נגדית $0.01\nless -0.1$)? וכנ"ל לגבי הטענה השנייה, בשביל מבחן ההשוואה אני צריך להוכיח $a_{n}^{3}\leq a_{n}$ שזה לא טריוואלי.

לטענה אם טור על $a_{n}$ מתכנס, אז גם טור על $a_{n}^{2}$ מתכנס יש הפרכה. הטור $\sum {\frac {(-1)^{n}}{\sqrt {n}}}$ . שזה מוכיח שמבחן ההשוואה לא מתאים במקרים כאלה(כי ההנחות אל מתקיימות). 79.183.214.89 14:52, 13 בפברואר 2012 (IST)

1. סדרה הולכת לאפס אם ורק אם הערך המוחלט שלה הולך לאפס. 2. חזקה שלישית שומרת על סימן. אמנם השימוש במבחן ההשוואה לא טריוויאלי, אבל בהחלט אפשרי פה. דניאל • תרמו ערך 15:23, 13 בפברואר 2012 (IST)

הצחתי להוכיח את הטענה הראשונה. אבל הטענה השנייה כמעט בטוח לא נכונה. אין סיבה שהטענה הנ"ל תהיה נכונה: "לכל סדרה השואפת לאפס מתקיים $a_{n}^{3}\leq a_{n}$ החל ממקום מסוים". דוגמה נגדית: $a_{n}={\frac {(-1)^{n}}{\sqrt[{3}]{n}}}$. ככה שהוכחה באמצעות מבחן ההשוואה לא עובדת. תרגיל מאתגר. 79.177.224.201 16:59, 13 בפברואר 2012 (IST)

כשאני אומר "תשתמש במבחן ההשוואה" אני לא מתכוון בהכרח אחד לאחד לנוסח שלו שנמצא אצלך בארסנל המשפטים. וריאציה קטנה על מבחן ההשוואה שאתה מציין תוכיח את הטענה. דניאל • תרמו ערך 17:04, 13 בפברואר 2012 (IST)

נאמר לנו שאת הטענה הזאת ניתן להפריך, אז זה יהיה מאוד מפתיע אם מישהו יוכיח. אבל מצד שני "נאמר לנו" חסר משקל מבחינה מתמטית. איזה ווריאציה של מבחן השוואה אתה מכיר, שאני לא? לשים ערך מוחלט? ואז אני אוכיח ש"אם הטור $|a_{n}|$ מתכנס (לא נתון. דוגמה קאלסית זה "מתכנס על תנאי"), אז גם $|a_{n}^{3}|$". לא מה שאני מחפש. איזה עוד השוואות? לעשות אחד חלקי הביטוי גם לא עוזר (עוד הפעם לייבניץ דוגמה נגדית). 79.177.224.201 17:22, 13 בפברואר 2012 (IST)

מכיוון שהטור המקורי מתכנס האיבר הכללי שלו שואף לאפס וממילא קטן בערכו המוחלט מ-1 ממקום מסויים ואילך ואידך זיל גמור. עוזי ו. - שיחה 01:13, 14 בפברואר 2012 (IST)

ואז אני אוכיח רק את הטענה "אם אם טור על $a_{n}$ מתכנס בהחלט, אז גם טור על $a_{n}^{3}$ מתכנס". זה לא מה שאני מחפש להוכיח. אני יודע שהשאלה נראית תמימה במבט ראשון( כל אחד קופץ להגיד שזה נכון באופן מיידי), אבל (לדברי המצרה של הקורס) היא שגויה ולכן הגיוני שכל הוכחה תניח הנחות שלא היו נתונות( כמו חיוביות, התכנסות בהחלט או דברים דומים). 109.65.221.86 11:16, 14 בפברואר 2012 (IST)

צודק. סמן $\ x_{n}=(n^{4}-n^{2})^{-1/3}$, וקח את הטור שאבריו הם $\ \dots ,nx_{n},-x_{n},-x_{n},\dots ,-x_{n},\dots$, כך שאחרי כל הופעה של $\ nx_{n}$ יש n פעמים $\ -x_{n}$. הטור עצמו מתכנס לאפס, אבל טור החזקות השלישיות לא מתכנס. עוזי ו. - שיחה 12:01, 14 בפברואר 2012 (IST)

מערכת אורתונורמלית במרחב מכפלה פנימית

מה זה אומר "מערכת אורתונורמלית במרחב מכפלה פנימית"? מה זה מערכת אורתונורמלית אני יודע- קבוצה של וקטורים מנורמלים וניצבים זה לזה. מה זה מרחב מכפלה פנימית אני גם יודע. אבל מה זה "מערכת במרחב", זה לא ברור

לא כל כך ברורה לי השאלה. אתה יודע מה זה "בית" ואתה יודע מה זה "יישוב", אבל אתה לא יודע מה זה "בית ביישוב"? דניאל • תרמו ערך 14:48, 13 בפברואר 2012 (IST)

לא ברור לי איך מערכת יכולה להיות בתוך מרחב. מה זה אומר? "בית בישוב" אומר שהמיקום הגאומטרי של "בית" נמצא בשטח שקוראים לו "ישוב". 79.177.224.201 14:56, 13 בפברואר 2012 (IST)

מרחב מכפלה פנימית הוא [מבנה הכולל] קבוצה של וקטורים. מערכת אורתונורמלית היא תת קבוצה של מרחב מכפלה פנימית (לפי הגדרתה!). ברור שהיא בתוך המרחב. דניאל • תרמו ערך 15:19, 13 בפברואר 2012 (IST)

סדרות

אם נתון שהגבול באינסוף של An/Bn הוא C, האם ניתן "להכפיל" ב-Bn" גם את C וגם בתוך הגבול ולהגיד שעבור n גדול מספיק, An הולך ומתקרב ל-C*Bn? תודה 94.159.231.239

לא. דוגמה נגדית: $a_{n}=n+1$, $b_{n}=n$. דניאל • תרמו ערך 15:50, 13 בפברואר 2012 (IST)

אני לא מבין למה זו דוגמה נגדית. הגבול של 1+n/n הוא 1, ואם נכפיל ב-n נקבל קירוב טוב ל-n+1: עבור n מספיק גדול n+1 שווה בערך ל-n (הטעות היחסית שואפת לאפס כאשר n שואף לאינסוף). 94.159.231.239

מה זאת אומרת "הטעות שואפת לאפס"? אם אתה בוחר להגדיר את הטעות לפי היחס בין הסדרות, אז זו טאוטולוגיה. ברור שאם היחס בין הסדרות הוא C אז "הטעות היחסית" (המוגדרת לפי יחס הסדרות בעצמה) כשאתה מכפיל ב-C היא 1. יותר סביר למדוד התקרבות לפי $a_{n}-b_{n}$. דניאל • תרמו ערך 15:59, 13 בפברואר 2012 (IST)

הכוונה שעבור n גדול, הפער בין An ל-Bn הולך וקטן ביחס לערכו של Bn. שאלתי בגלל דרך להגיע לגרסה חלקית של נוסחת סטרלינג, עבור n!. תהי An=n!/n^n. הגבול של השורש ה-n של An שווה לגבול של An+1/An. גבול זה יוצא 1/e. השאלה האם כעת ניתן לכפול ב-n את שני הצדדים ולהעלות בחזקת n, ואז לקבל את הקירוב n!=(n/e)^n. הבעיה שבניגוד למצופה ככל ש-n גדל הטעות היחסית רק גדלה. 94.159.231.239

אירואסיה

מדינת אזרבייג'אן אינה נמצאת באסיה כמו שכתוב אלה נמצאת באירופה! אני מבקש לתקן (זו לא שאלה) זו הערה על תוכן שגוי! http://he.wiki.x.io/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Europe_political_map.png זה מוכיח שהיא נמצא בטריטוריה של אירופה ולא אסיה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא בדיוק, היא מדינת ביניים, כמו מדינות נוספות במצב זה. ראה אירופה. בנצי - שיחה 18:50, 13 בפברואר 2012 (IST)

הגבול המדויק בין אסיה לאירופה אינו קיים. יש מדינות שהן ספק פה וספק שם. 94.159.188.232 22:46, 15 בפברואר 2012 (IST)

לכך התכוונתי כשאמרתי "מדינת ביניים". בנצי - שיחה 11:45, 16 בפברואר 2012 (IST)

טור מקלורן

נגיד וידוע טור מקלורן של e^x. ממה נובע שניתן לקבל גם את טור מקלורן של e בחזקת x^2, ע"י הצבת x^2 במקום x בטור מקלורן של e^x? הרי טור מקלורן כולל חישוב נגזרות, והנגזרות בשני המקרים שונות. 94.159.231.239

בשתי הדרכים (הצבת $x=t^{2}$ בטור מקלורן של $e^{x}$, וחישוב טור מקלורן עבור $e^{t^{2}}$) מקבלים טור מקלורן זהה. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 21:54, 13 בפברואר 2012 (IST)

אני יודע, אבל אני מנסה להבין את ההגיון מאחורי זה. 94.159.231.239

אם הבנתי נכון את שאלתך, אולי התשובה היא כזאת. נניח שאתה רואה זהות כלשהי $f(x)=g(x)$. כמעט בלי להבין מה משמעות הזהות, אתה יכול להחליף $x\to t^{2}$ (רק צריך להבין את הזהות מספיק כדי לראות את תחום ההגדרה). כאן במקרה הזהות היא מסוג f(x) שווה לטור כלשהו. בלי להבין כלום, מבצעים את ההחלפה. דא עקא, כשמסתכלים לראות מה קבלנו מצד ימין, קבלנו טור שמתאים לטור מקלורן. זה שזה קרה ב"פוקס", בלי להבין מה הזהות אומרת, זה לא משנה - זה עדיין נכון. זה שזה חייב להיות מה שהיה מתקבל אם היינו מפתחים את הטור ישירות על t^2 עם הנגזרות והכל - כפי שכתב בהמשך משתמש:דניאל ב. נובע מיחידות טור מקלורן, ומהעובדה המפעימה שאין סתירות במתמטיקה.

אולי הנקודה האחרונה היא מה שמפתיע אותך - למה זה חייב לצאת אותו הדבר בשתי דרכים שונות. מה לעשות, כך דרכה של המתמטיקה.

מקווה שהתשובה קשורה למה ששאלת. Atavory - שיחה 09:42, 14 בפברואר 2012 (IST)

קל לראות שאחרי ההצבה הזו אתה מקבל טור מקלורן כלשהו. בגלל יחידות טור מקלורן של פונקציה, הכרח שזה טור מקלורן של $e^{t^{2}}$. דניאל • תרמו ערך 09:55, 14 בפברואר 2012 (IST)

ואיך שאומרים בממפי"ס 1: תגזור עד שתשתכנע. חשב את 4 הנגזרות הראשונות של $e^{t^{2}}$ ב-$t=0$ ותוכל לראות שמקבלים את ההתחלה של טור מקלורן של $e^{x}$ בו הצבנו $x=t^{2}$. זו לא הוכחה, אבל זה עוזר לתת אינטואיציה. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 11:35, 14 בפברואר 2012 (IST)

תודה על התשובות. 94.159.231.239

להלן תרגיל שנתתי לסטודנטים שלי בקורס אינפי 1 בסמסטר האחרון: תהי f פונקציה שגזירה אינסוף פעמים. הוכיחו כי לכל $x_{0},y_{0}\in \mathbb {R}$ כך ש $x_{0}\neq 0$, קיימת פונקציה g שגזירה אינסוף פעמים כך שטור טיילור של g ב0 שווה לטור טיילור של f ב0 וכך ש $g(x_{0})=y_{0}$. ולכן, אני חושב שהנימוק לעיל של "יחידות טור מקלורן הוא ממש לא הסיבה שהשיטה הזאת עובדת. השיטה הזאת תעבוד הרי גם אם תחליפו את $e^{x}$ בפונקציה שאינה אנליטית... לירן (שיחה,תרומות) 13:41, 15 בפברואר 2012 (IST)

משפט דיריכלה (Dirichlet conditions)

מה זה אומר:

${\frac {1}{2}}(f(x+)+f(x-))=f(x)$

מה זה הX+ ומה זה X-? 79.177.224.201 22:35, 13 בפברואר 2012 (IST)

זה עשוי להיות הסימון לגבול החד-צדדי $\ f(x+)=\lim _{t\rightarrow x^{+}}f(t)$. עוזי ו. - שיחה 01:16, 14 בפברואר 2012 (IST)

אשליה אופטית? תעתוע ראיה?

מזה כמה שנים אני נתקל בתופעה מוזרה אך עם זאת מעניינת. כשהסביבה חשוכה (בית, שמיים ליליים) אני רואה נקודת אור, לרוב בצבע סגול-כחול נעה לכל מיני כיוונים באוויר. בעבר קראתי שזו אשליה אופטית. מישהו יכול לאמת את זה? איש השלג - שיחה 22:51, 13 בפברואר 2012 (IST)

מצאתי. זה קרה לעוד מישהו? איש השלג - שיחה 23:12, 13 בפברואר 2012 (IST)

מעניין. איך הגעת לשם ? זה בדיוק מה שאתה מספר. בנצי - שיחה 23:49, 13 בפברואר 2012 (IST)

לערך? חיפוש קצר בגוגל עם הביטוי "a moving light in the dark illusion" הבאתי אותי אל מבוקשי. יחי הטכנולוגיה! איש השלג - שיחה 11:31, 14 בפברואר 2012 (IST)

אלא פשוט נימי הדם שבעין. אתה יכול לראות אותם... 89.138.218.116 14:31, 15 בפברואר 2012 (IST)

שחרור מחשב נעול - ווינדוס XP

ע"י לחיצה על F10 בפתיחה, כנראה בלשונית security, שמתי סיסמה על המחשב ואני מעוניין לבטלה. איני מבין במחשבים.

כשאני לוחץ עכשיו על F10 ועובר ללשונית הנ"ל, כתוב לי user access level view only.

אני לא מצליח להוציא את הסיסמה (היא ידועה לי).

מה שקורה בstartup: המחשב מבקש סיסמה 3 פעמים. אם ניתנה, מתחיל\ אחרת חייבים ריסטארט.

לעזרתכם אודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אם הבנתי נכון את שאלתך, עליך לפעול באופן הבא: start ← ‏control panel ← user accounts‏ ← יש לבחור את החשבון הרלוונטי ← remove my password ואז להקליד את הסיסמא (אם כי, האפשרות הכי טובה היא לעבור ללינוקס). בהצלחה. קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 09:27, 14 בפברואר 2012 (IST)

אם אני מבין נכון זאת סיסמת ביוס, זה לא קשור למערכת ההפעלה. בברכה, --איש המרק - שיחה 11:41, 14 בפברואר 2012 (IST)

האם הגדרת סיסמת סופרוייזר ? 109.64.24.206 12:53, 14 בפברואר 2012 (IST).

אולי, איני יודע. כנראה שאיש המרק צודק - איך להסירה?

לחץ שוב על F10 כאשר המחשב בשלבי איתחול ראשוניים ונסה לשנות את המצב. אם זה לא עוזר, נתק את המחשב מהחשמל ומהבטרייה (בלפטופ) ובדוק אם אתה יכול להוציא בעדינות את בטריית הביוס (דומה לבטרייה של שעון) ולהחזירה שוב למקום. בשביל זה צריך לפרק את המחשב. במחשב שולחני, זה די פשוט ובמחשב מנייד, לפעמים זה פשוט ולפעמים לא. בהצלחה. 94.159.188.232 22:40, 15 בפברואר 2012 (IST)

למה קירוב זוויות קטנות נכשל?

דוגמה:

$\lim _{x\to \infty }(cos(1/x)+sin(1/x^{2}))^{x^{2}}=\lim _{t\to 0}(cos{\sqrt {t}}+sint)^{1/t}\approx \lim _{t\to 0}(1+t)^{1/t}=e$

וזאת טעות. מה עשיתי לא נכון? האיברים שהזנחתי הם מסדרי גודל קטנים ביחס לt. איפה הטעות? 79.177.198.252 11:09, 14 בפברואר 2012 (IST)

$\ 1-\cos({\sqrt {t}})$ אינו מסדר גודל קטן ביחס ל-t. עוזי ו. - שיחה 11:42, 14 בפברואר 2012 (IST)

בפיזיקה עושים את זה חופשי- קוסינוס X שווה בערך1 בסיסית אפס, אז למה קוסינוס של שורש T לא שווה אחד? מה זה $\ 1-\cos({\sqrt {t}})$ שרשמת? זה לא פיתוח טיילור שאני מכיר. 109.65.213.246 11:49, 14 בפברואר 2012 (IST)

האיברים הראשונים בטור טיילור של קוסינוס הם $\cos \theta \approx 1-\theta ^{2}/2+\theta ^{4}/4!$ ולכן $\cos {\sqrt {t}}\approx 1-t/2+t^{2}/4!$. ניתן לראות שיש לך איבר מסדר t בפיתוח, ולכן אי אפשר לזרוק אותו לעומת שאר האיברים שבתוך הסוגריים. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 12:10, 14 בפברואר 2012 (IST)

יש לכם כללים מתי מותר בחישוב גבולות להשתמש בקירוב ז. קטנות ומתי אסור? פה הייתי בטוח שיצאתי גאון ופתרתי תרגיל קשה בלי להזיע. אבל פתרתי אותו לא נכון, אז זה לא שווה כלום. אז בכלליות- מתי מותר ומתי אסור? 109.65.204.224 13:08, 14 בפברואר 2012 (IST)

בעולם של הפיזיקאים מותר לעשות הכל כי לרוב זה יעבוד והכל יהיה טוב ויפה. בעולם של המתמטיקאים, אין ברירה אלא ממש להבין איך קירוב זוויות קטנות עובד. דניאל • תרמו ערך 13:11, 14 בפברואר 2012 (IST)

כאשר אתה מפתח גודל כלשהו בטור טיילור, לצורך קירובים בדרך כלל לוקחים קירוב מסדר ראשון וזורקים איברים מסדר ריבועי. אבל, צריך לשים לב, כאשר מקרבים מספר גדלים, יש לבחון את היחסים ביניהם, ואיזה סדר של קירוב לוקחים מכל איבר. אם באיבר השני (בדוגמה שלנו, הסינוס) הקירוב הוא לאיבר מסדר ראשון, אסור לזרוק את האיבר מסדר ראשון באיבר הראשון (בדוגמה שלנו, הקוסינוס). כלומר: צריך לקרב את כל הגדלים בביטוי עד שיגיעו לאותו סדר (או חזקה) של קירוב, ואי-אפשר לזרוק סדרים מכל איבר לחוד (למשל: את זה לקרב עד סדר ראשון ואת השני עד סדר אפס). בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 13:28, 14 בפברואר 2012 (IST)

בלי לקרב הבעיות הפיזיקליות קשות מדי. אבל בלי להעריך את גודל השגיאה שבקירוב, זה לא מדע אלא אירידיולוגיה. עוזי ו. - שיחה 13:48, 14 בפברואר 2012 (IST)

א. אין בזה כלל קבוע, מאחר והקירוב שנלקח תלוי בדרגת הדיוק המבוקשת או השגיאה המותרת, וזו איננה נקבעת שרירותית, ולפיזיקאים "לא מותר לעשות הכל", ואינם עושים מה שבא להם. גבולות הקירוב נקבעים עפ"י אמות המידה של המערכת הנדונה וה'צרכים' שלה, בין אם מדובר במודל תיאורטי, או במערכת טכנולוגית. דוגמא לכך הוא זוג משקפיים, למשל, שעקרון הפעולה שלהם מבוסס על נוסחת גאוס , שהיא נוסחה מקורבת, המבוססת בעצמה על קירוב זוויות קטנות. בכדי לדבר על עולם של פיזיקאים צריך לדעת יותר על טיבה של חשיבה פיזיקלית. חשיבה זו דומה, במובנים רבים, לחשיבה מתימטית תיאורטית (דוגמת ניוטון בבואו לפתח את החשבון הדיפרנציאלי והאינטגרלי, או, ליתר דיוק, מה שהניע אותו להגות זאת ), אבל, גם שונה ממנה במובנים אחרים.

הביטוי "בעולם של המתמטיקאים, אין ברירה אלא ממש להבין איך קירוב זוויות קטנות עובד" שייך יותר לפיזיקאים מאשר למתימטיקאים. קירוב הוא קירוב הוא קירוב. בנצי - שיחה 21:08, 19 בפברואר 2012 (IST)

ויסוצקי

מדוע ולמה בלוגו של חברת 'ויסוצקי' מופיעה ספינה שעל מפרשיה כתובה המלה "Buko"?

מה משמעותה של Buko הזו, ואיך היא קשורה ל'ויסוצקי'?

תודה רבה. אביתר ג' • שיחה • תרומות • כ"א בשבט ה'תשע"ב • 13:51, 14 בפברואר 2012 (IST).

אגב, ניסיתי לגגל, וזה כל מה שקיבלתי.

פירושו "ושות'" כולמר שם החברה המקורי ברוסיה היה "ויסוצקי ושותפיו" שנילי - שיחה 19:52, 14 בפברואר 2012 (IST)

תודה. מהיכן הידע? אתה יודע רוסית או שמצאת היכנשהו? בדקתי קצת וראיתי שלפי המילון הזה, ושות' זה И КОМПАНИЯ. כדי לעמת את הדברים לקחתי את המלה הזו לגוגל טרנסלייט, וקיבלתי בתור אחת מאפשרויות התרגום "ושות'". אז ה-КО מתאים, אבל מה עם ה-Bu? אביתר ג' • שיחה • תרומות • כ"ב בשבט ה'תשע"ב • 22:28, 14 בפברואר 2012 (IST).

אביתר שלום, אם יותר לי להתערב, ВиКо הוא קיצור של Высоцкий и Ко, אכן, ויסוצקי ושות' (В עבור "ויסוצקי", и או u עבור "אִי" = וְ). ליל מנוחה, Tomn - שיחה 23:53, 14 בפברואר 2012 (IST)

אני שמח שנמצאו סימוכין לדברי ששמעתי אותם אישית מבעלי החברה. שנילי - שיחה 00:00, 15 בפברואר 2012 (IST)

תודה רבה לכולכם. שנילי, לא פקפקתי בדברים, רק רציתי לדעת מקור. Tomn, תודה ומרסי Buko. שתו הרבה תה, זה טוב להצטננות. אביתר ג' • שיחה • תרומות • כ"ג בשבט ה'תשע"ב • 01:40, 16 בפברואר 2012 (IST).

למה כלבה מקבלת וחתולה לא?

למה לכלבה יש וסת ולחתולה לא? מה ההבדל? 109.65.204.224 18:26, 14 בפברואר 2012 (IST)

כוונתך לדימום בזמן הווסת, ולא לוסת עצמה. לכל היונקים יש ווסת. לגבי הדימום לא רק אצל החתולה אין. מרבית היונקים אינם מדממים בזמן הוסת. בני אדם וכלבים הם שתי דוגמאות ליוצאי דופן. האתר הזה טוען שזה בגלל שהרקמה נספגת בגוף אצל רוב החיות. בלנק - שיחה 21:19, 14 בפברואר 2012 (IST)

סליחה שאני מתערב, אבל זה חדש לי... לכלבה נוזל דם מהוגינה כמו לבנות? (הכוונה בצורה שמלכלכת וניכרת בחוץ) 109.253.14.254 10:04, 15 בפברואר 2012 (IST)

מה עם נקבת הקוף? האם בקטע הזה הם התקדמו עוד יותר מבני האדם, למאמיני האבוליישן. טיפוסי - שו"ת 10:37, 15 בפברואר 2012 (IST)

אבולוציה איננה אמונה. אם יש מוטציות, הרי שבהכרח יש אבולוציה. בנצי - שיחה 11:49, 15 בפברואר 2012 (IST)

אין ויכוח על מה שרואים בטבע הנהדר המורכב והמתוחכם, דבר יום ביומו, האמונה מתייחסת לתיאורייה המתיימרת להסביר מה נוצר ממה, איך מתי ולמה, לה מאמינים רבים בעולם, מחד, ושוללים רבים בעולם מאידך. טיפוסי - שו"ת 12:11, 15 בפברואר 2012 (IST)

טיפוסי, אין קשר בין התפתחות אבולוציונית ל"התקדמות", בשום מובן מקובל של המילה, למעט אולי "מידת המורכבות המקסימלית אליה ניתן להגיע", הגדרה שאומרת פחות ממה שנראה שהיא אומרת (התפתחות אבולוציונית בהחלט יכולה להגיע דרך יצורים מורכבים יותר אל יצורים מורכבים פחות, אם כי אני לא מכיר דוגמאות לכך). --אלעזר - שיחה 13:06, 15 בפברואר 2012 (IST)

אז זה בעצם מה שאני טוען בכלל, שהקוף הוא צאצא של האדם, על פי מדרשי חז"ל בעקבות דור הפלגה. טיפוסי - שו"ת 13:43, 15 בפברואר 2012 (IST)

ההנחה שקוף מפותח פחות מהאדם היא שגויה מיסודה. היא מניחה: א) שיש חיה בשם "קוף" ב) שהאדם לא "קוף" ג) שיש סולם התפתחות אובייקטיבי שיכול להגיד שחמור פחות מפותח מאריה או בזבוב יותר מפותח מעובש. ד) שהאדם עומד בראש סולם התפתחות. 109.65.225.175 14:18, 15 בפברואר 2012 (IST)

אבל ההיגד הנכון לשיטתך הוא א)אין חיה בשם "קוף". ב) האדם הוא קוף. ג) אין סולם התפתחות אובייקטיבי לבחינת רמת התפתחותם של בעלי חיים. ד) אין לאדם יתרונות המציבות אותו מעל שאר כל בעלי החיים. יום טוב. טיפוסי - שו"ת 14:29, 15 בפברואר 2012 (IST)

כל ההיגדים שרשמת נכונים ומוכרים. א) "קופים" היא קבוצה גדולה מאוד של בעלי חיים, הכוללים זנים רבים ושונים ב) אין שום סיבה לקבוע ששימפנזה, בבון ומנדריל הם כן קופים ואדם לא ג) אין שום דרך אובייקטיבית לקבוע "רמת התפתחות". אפשר אולי לקבוע רמת מסובכות. ד) לאדם יש יתרונות רבים על פני זנים רבים. ולעובש יש יתרונות רבים על פני זנים רבים. ולשפעת יש יתרונות רבים על פני זנים רבים. באותה מידה אפשר להציב כל מין כ"מין השולט". אתה רואה את אדם כעליון מסיבה שאתה אדם ורואה באדם את שיא הבריאה. רק אל תשכח שתבונה היא לא מדד אובייקטיבי. אולי יכולות רבייה מהירות הסתגלות מיידית לאנטיביוטיקה הן עדיפות? 109.65.225.175 14:52, 15 בפברואר 2012 (IST)

כאילו, אתה באמת חושב שאין שום סיבה לקבוע ששימפנזה בבון ומנדריל הם כן קופים ואדם לא? כלומר, אני לא מצפה שתטען כך בהחלטיות, אבל להגיד שאין שום סיבה לקבוע זאת? משה פרידמן - שיחה 04:46, 16 בפברואר 2012 (IST)

לאלעזר, בוודאי שיש בין התפתחות אבולוציונית להתקדמות, במובן הכי פשוט ומקובל של המילה. אני מבין מהיכן הטענה שלך נובעת, אבל צריך להיזהר מלאמץ באופן גורף את השפה המדעית, שבאה להתמודד עם שאלות מסוג מסוים. בהסתכלות פשוטה, האבולוציה הפכה יצורים חד תאיים למערכת המדהימה של עולם החי אותו אנו רואים. האם לא ניתן לקרוא לזה התקדמות? תשאל כל אדם סביר, האם דולפין הוא יצור מתקדם יותר מאצה, הוא יתן לך תשובה ברורה. משה פרידמן - שיחה 05:09, 16 בפברואר 2012 (IST)

האדם הפשוט יכול לחשוב שהדינוזאורים היו מתקדמים יותר מלטאות, אבל הלטאות של ימינו הן מאוחרות לדינוזאורים מבחינה אבולוציונית. מה שחשוב לי להצביע עליו זה שכל שיפוט מוסרי שאנשים גוזרים מהאבולוציה עשוי להיות נכון או לא נכון, או ראוי או לא ראוי, אבל בוודאי אין לו שום קשר לתחום המדעי שנקרא אבולוציה, או למדע בכלל. --אלעזר - שיחה 23:03, 16 בפברואר 2012 (IST)

כמובן ששיפוט מוסרי ומדע הם שטחים זרים לחלוטין. ודווקא משום כך אני טוען שצריך להיזהר מלאמץ באופן גורף את השפה המדעית. שהכלי לא יהפוך לאדון. משה פרידמן - שיחה 23:51, 16 בפברואר 2012 (IST)

לשאלה המקורית, על פי הערך הלוונטי בויקי האנגלית, Menstruation (mammal), זה מתרחש אצל חלק מהקופים ואצל חלקם לא. ערך אחר עוסק בתופעה אצל חיות אחרות Estrous cycle, וטוען שאצל כלבים לפעמים יש הפרשה דמית, ואצל חתולים אין, אין הסבר מדוע זה כך. בברכה, --82.80.111.149 17:34, 15 בפברואר 2012 (IST)

חתונת היהלום

האם מישהוא מכיר ציור בשם חתונת היהלום, מי צייר היכן נמצא הציור היום? --94.188.146.118 19:48, 14 בפברואר 2012 (IST).

שטח פנים בריאות

פעם שמעתי בבית הספר שנאדיות הריאה יכולות לכסות חדר שלם בגלל שטח הפנים, אבל אף פעם לא הבנתי איך. הרי שטח הפנים של ריאה הוא לכאורה בקושי חצי מטר ולכל היותר מטר. דבר שני, הסבירו לנו אז שיש תועלת בכך שהריאה בנויה בצורה של נאדיות ולא בצורה חלולה, את זה אף פעם לא הבנתי; הרי אם ניקח (למשל) צנצנת ריקה ונמלא אותה אויר, כמות האויר שתהיה בתוכה- גדולה מכמות האויר שתהיה בצנצנת שיהיו בתוכה מבנים בעלי דפנות ('נאדיות') 109.253.14.254 10:21, 15 בפברואר 2012 (IST)

שטח הפנים הפעיל, כלומר, השטח הבא במגע עם האויר הננשם. אם תסכם את שטחי הפנים של כל הנאדיות, תקבל שטח פנים גדול לאין שיעור משטח מעטפת הריאה. נסה לחשוב על רדיאטור, בבית, במחשב או במכונית. שטח הפנים שלו, בשל היותו בנוי יחידות ('צלעות'), גדול בהרבה משטח המעטפת שלו. באופן כזה, הנשימה יעילה יותר: בכל מחזור נשימה מפעפעת אל מחזור הדם כמות חמצן גדולה בהרבה בהשוואה ל'ריאה חלולה'. בנצי - שיחה 11:56, 15 בפברואר 2012 (IST)

אפשר לחשוב גם על כדור מלא ושלם, לעומת כדור מלא שנקדח בו חור גלילי מצד אחד לצד שני (והוצא החומר שהיה שם). ברור ששטח הפנים של הכדור שקדחו בו גדול יותר, כי הוא כולל את שטח הפנים של הכדור המקורי, פחות שטח הבסיסים של הגליל משני הצדדים, ועוד כל שטח הפנים הפנימי של הגליל - שגדול בהרבה משטח הבסיסים. 94.159.231.239

תודה רבה רבה בנצי ההסבר שלך סידר לי את הנושא. תודה גם למגיב השני. 109.253.44.182 13:22, 15 בפברואר 2012 (IST)

למי הזכות הקדימה שיש תמרורי עצור לשתי המכוניות

במצב שמתואר בתמונה פה, יש גם למכונית A וגם למכונית B תמרור עצור.

צריך גם לקחת בחשבון לאיזה כיוון פונה כל רכב.

כל רכב יכול לפנות ימינה, שמאלה (מנקודת יחסו) או להמשיך ישר. אז יש שישה מצבים אפשרים:

אך לפי מה שרשום כאן : "אם פונים שמאלה יש לתת זכות קדימה לרכב במצד ימין וממול."

זה משאיר רק את המצב ששני הרכבים רוצים לפנות לשמאלה שלהם, בתיאוריה שתיהם תקועים כי הם צריכם לתת לרכב שמולם זכות קדימה.

ממש חמורו של בורידן מוטורי... יש משהו בחוק בנוגע למצב כזה?

תודה 84.94.120.42 13:27, 15 בפברואר 2012 (IST)

כל אחד מהנהגים מטיל מטבע, ונכנס לצומת אם יצא "עץ". עוזי ו. - שיחה 14:17, 15 בפברואר 2012 (IST)

בשביל זה יש איתות. אריה ה. - שיחה 14:22, 15 בפברואר 2012 (IST)

אם שניהם רוצים לפנות שמאלה, בעקרון אפשר לעשות את זה בו זמנית, ואין קונפליקט. הרי ככה זה ברמזורים לפעמים. eman • שיחה • ♥ 14:38, 15 בפברואר 2012 (IST)

אין קונפליקט, אבל הנהגים יודעים שאין קונפליקט רק אם לפחות אחד מהצדדים מאותת. ואז נשאלת השאלה העקרונית, האם מותר שלא לתת זכות קדימה על בסיס איתות (ברור שכולנו עושים את זה, השאלה מה אומר החוק). בברכה, --איש המרק - שיחה 17:10, 15 בפברואר 2012 (IST)

החוק קורא להפעלת שיקול דעת. "כל עובר דרך חייב להתנהג בזהירות" וגם "אין פניה אלא בבטחה". מותר וחובה לבחור בהתנהגות בצומת עם שילוט בעייתי או ללא שילוט בדרך שלא תסכן את יתר האנשים באותה דרך ואת הנהג. יוסי מחשבון אחר - שיחה 18:24, 15 בפברואר 2012 (IST)

אני לא הייתי מסתמך על אתר הטוען "מותר לסטות 10 קמ"ש מהמהירות המותרת". הזוי. חזרתי • ∞ • שיחה 21:56, 15 בפברואר 2012 (IST)

הלכתם לכיוון הלא נכון עם הפרשנות. אין שום קונפליקט, אם שני הנהגים פונים כל אחד לשמאל שלו, לכן גם אין צורך במתן זכות קדימה. קונפליקט יווצר רק כשאחד הנהגים נוסע ישר והאחר פונה שמאלה ובמצב כזה לנוסע ישר יש זכות קדימה. וזהו. בברכה. ליש - שיחה 00:53, 16 בפברואר 2012 (IST)

במקרה שתואר באמת אין בעיה. אבל מה קורה בצומת x לא מרומזר, שמגיעים אליה בבת אחת ארבעה נהגים, מצפון, מדרום, ממזרח וממערב, וכולם רוצים להמשיך לנסוע ישר? הנהג מהצפון צריך לתת זכות קדימה לנהג מהמערב (=הרכב שבא מימינו), הנהג מהמערב צריך לתת זכו"ק (ולא סחוג) לנהג מהדרום, הנהג מהדרום צריך לתת זכו"ק לנהג מהמזרח, הנהג מהמזרח צריך לתת זכו"ק לנהג מהצפון, וחוזר חלילה. מי בסופו של דבר ייכנס לצומת אם כולם שומרי חוק? אביתר ג' • שיחה • תרומות • כ"ג בשבט ה'תשע"ב • 01:50, 16 בפברואר 2012 (IST).

יש לכך שתי תשובות, האחת תשובה חוקית והשנייה תשובה מעשית. מבחינת החוק יש זכות קדימה למי שנכנס ראשון לצומת ולא מתייחסים לאפשרות התאורטית שכולם יגיעו בו זמנית, תמיד יהיה אחד ראשון. מעשית הדרך הנכונה לנהוג היא להמתין לכך שאחד הנהגים יסמן לאחר/ים שהוא מוותר לו וכך יפתר הסבך. אם אף אחד לא מוותר, מצדי שימשיכו לחכות בצומת עד בוא המשיח. בברכה. ליש - שיחה 06:46, 16 בפברואר 2012 (IST)

נגזרת לא אינטגרבילית?

האם יתכן מצב שנגזרת של פונקציה תהיה לא אינטגרבילית רימן בקטע סגור?

קיבלנו שאלה למבוגרים בלבד: $f(x)={\begin{cases}x^{3/2}\sin({\frac {\pi }{2x}})&x>0\\0&x=0\end{cases}}$

ושואלים האם $f'$ אינטגרבילית בקטע $[0,1]$. פונקציית הנגזרת מתפרעת ליד האפס. והיא אפס ממש באפס. היתכן שפונקציית הנגזרת לא אינטגרבילית רימן? 79.179.225.227 15:51, 15 בפברואר 2012 (IST)

שים לב שהנגזרת לא חסומה בקטע, ולכן בפרט היא אינה אינטגרבילית שם. לירן (שיחה,תרומות) 15:54, 15 בפברואר 2012 (IST)

אני שמח לגלות את אמריקה במבחן. אין משפט שאומר "הנגזרת אינטגרבילית" נכון? חשבתי כל המבחן "איך זה יתכן?"( בסוף רשמתי בדיוק את מה שאתה אומר- לא חסום ולכן לא אינטגרבילי). אבל נעזוב חוויות אישיות- זה ממש סותר את האינטואיציה. אינטגרל הוא "אופרטור הפוך" לגזירה. איך יתכן לגזור משהו ושהוא לא יהיה ניתן ל"שיחזור" על ידי אינטגרציה? 79.179.225.227 16:04, 15 בפברואר 2012 (IST)

ראה המשפט היסודי של החשבון הדיפרנציאלי והאינטגרלי שם דורשים ש-g תהיה אינטגרבילית על מנת שהמשפט יתקיים (משתמשים בחסימות של g כדי להוכיח ש-$G(x)=\int _{a}^{x}g(t)dt$ רציפה). אינטגרל מחליק פונקציות אך נגזרת עושה בדיוק להיפך.

תהיה, נניח שמחשבים את האינטגרל באמצעות סכומי רימן, יהי h מספר קטן כרצוננו, נבנה חלוקת קטע באה: $0=x_{0}<h<x_{1}<...<x_{n}1$, המחובר הראשון בסכום יהיה $|\cos(\pi /2x)x^{-1/2}|\cdot \Delta x\leq h^{-1/2}\cdot h=h^{1/2}$ וכאשר משאיפים את h לאפס האיבר הזה מתבטל. אפשר לומר שהנגזרת אמנם לא חסומה אך לא מתבדרת מספיק חזק, ולכן הפונקציה אינטגרבילית רימן במובן המוכלל (אינטגרל לא-אמיתי). תוספת: יתכן שזה לא נכון כי $x^{-1/2}$ מונוטונית יורדת ולכן $\sup\{x^{-1/2}|0\leq x\leq h\}\not {\leq }h^{-1/2}$.

יש לי שאלה שקשורה , איך זה קשור לעובדה שפונקציה יכולה לקבל כמה נתונים ולתת תוצאה אחת , ואיך זה קשור להופכי ? ,בכבוד מים נושפים

משפטי הוכחה בגאומטריה

1.אם אני מוכיחה שבמרובע אלכסון אחד חוצה זווית אחת זה מספיק בשביל להוכיח שזה מעויין? 2.האם נכון "מעויין בו יש זווית אחת ישרה הוא ריבוע? תודה--79.176.34.4 19:48, 15 בפברואר 2012 (IST)

1. לא - מרובע שבו אלכסון אחד חוצה זווית אחת אינו חייב להיות אפילו דלתון.

2. כן: הזוויות הנגדיות במעוין שוות. עוזי ו. - שיחה 23:02, 15 בפברואר 2012 (IST)

מנכ"ל משרד ראש הממשלה

אשמח לקבל רשימה של מנכ"לי ראש הממשלה לאורך השנים, עם תקופת כהונתם. בפרט בשנים 48-51, 73-77. כמו כן הברה לסתירות בערכים מרדכי גזית, שמחה דיניץ, יעקב הרצוג, בהם רשום ששירתו כמנכ"לי המשרד אך השנים חופפות ביניהם. תודה ‏Tomtom‏ ‏ • שיחה 20:37, 15 בפברואר 2012 (IST)

אנגלית בהודו

היי. יצא לי לראות כמה סרטונים ב YOUTUBE של הודים שמדברים אנגלית ולא הודית (או הינדי...). יש חלוקה גיאוגרפית לדוברי השפות או שזה מעמד? איזה הודים דוברים אנגלית ואיזה הודים דוברים הינדי? תודה מראש84.108.37.50 21:00, 15 בפברואר 2012 (IST)

לא כל ההודים מדברים הינדית. ע"ע שפות רשמיות בהודו. יוסי • שיחה 21:05, 15 בפברואר 2012 (IST)

בהודו דוברים הרבה שפות שונות. אנגלית היא השפה המשותפת, והיא מדוברת ע"י השכבה היותר משכילה, חלק גדול מהתושבים בערים הגדולות, עובדי הממשלה הפדרלית (למשל עובדי הרכבת) ועוד. מנסיוני הלא גדול - חוץ מהכפריים בכפרים הקטנים והפחות מתוירים, כמעט כולם מדברים אנגלית, לפחות ברמה בסיסית.יואלפ - שיחה 08:42, 16 בפברואר 2012 (IST)

תודה128.139.251.57 14:09, 16 בפברואר 2012 (IST)

מינוי חלקי

מהו המינוי החלקי שבו מחזיק פרופסור אריאל רובינשטיין, לפי הערך אודותיו? תודה... 84.229.155.236 21:29, 15 בפברואר 2012 (IST)

זריעת עננים

האם זורעים כיום בארץ עננים? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אתה לא זה ששאל פעם אם לג'ורג' וושינגטון יש חיבור USB? נו, טוב - שיחה 21:47, 15 בפברואר 2012 (IST)

לא. זו שאלה רצינית. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

נדמה לי שכן. 94.159.188.232 22:32, 15 בפברואר 2012 (IST)

צריך לשאול את מפעילי התנורים. חזרתי • ∞ • שיחה 23:18, 15 בפברואר 2012 (IST)

מהערך זריעת עננים זה נראה שכן, אבל לא בטוח שהוא מעודכן. בן ג. (שיחה) • תרומת כוח-חישוב • 00:02, 16 בפברואר 2012 (IST)

ראה בערך ניסויי ישראל שם כתוב שבצפון הארץ ישנה זריעה מבצעית, ושכיום עדיין מתקיים "ניסוי ישראל- 4. נ"מ • שיחה • כ"ג בשבט ה'תשע"ב • 01:10, 16 בפברואר 2012 (IST)

זריעת עננים זה נושא שבמחקר עדיין, סיכויים רבים שאין היא משפיעה מאומה על כמות הגשמים, יש לנושא יחצנים טובים, ומי מאתנו ראה לאחרונה מטוס חג בינות העננים ומפזר יודיד, וגורם לרעמים. חורף גשום. טיפוסי - שו"ת 10:03, 16 בפברואר 2012 (IST)

משוואת גלים(מתמטיקה-פיזיקה)

אני רוצה להבין מה המשמעות הפיזיקלית של מה שאני עושה.

נתון לי מיתר החוזק בשני קצותיו. כלומר: ${\begin{cases}u_{tt}-c^{2}u_{xx}=0\\u(0,t)=u(L,t)=0\end{cases}}$

אני מניח הפרדת משתנים, כלומר $u(x,t)=X(x)T(t)$, מציב, מעביר אגפים ומסמן: ${\frac {X''}{X}}={\frac {T''}{C^{2}T}}=\lambda$. מכאן אני רושם את הבעיה כבעיית תורת שטורם-ליוביל: ${\begin{cases}X''+\lambda X=0\\X(0)=X(L)=0\end{cases}}$

פותר את המד"ר, מציב תנאי התחלה ומקבל סדרת ע"ע $\lambda _{n}=({\frac {\pi }{L}}n)^{2}$ ומהם סדרת פונקציות עצמיות $X_{n}=\sin({\frac {\pi }{L}}nx)$.

ופה אני כבר לא מבין מה המשמעות של מה שמצאתי. מה זה אותם ערכים עצמיים והפונקציות העצמיות ששטרום ליוביל נתנו לי? עם הפונקציה T אנו עושה דבר דומה כשאני משתמש באותם ע"ע שכבר מצאי ואז מכפיל בין סדרות, סכום על n ומקבל טור: $u(x,t)=\sum _{n=1}^{\infty }(a_{n}\cos {\frac {n\pi C}{L}}t+b_{n}\sin {\frac {n\pi C}{L}}t)\sin({\frac {\pi }{L}}nx)$

ואני שואל- מה למעשה שעשיתי פה? מה המשמעות של מה שקיבלתי? 79.179.223.145 23:08, 15 בפברואר 2012 (IST)

אני מבין שאתה שואל לגבי המשמעות הפיסיקלית, לא המתמטית. ברובד הראשון, המשמעות היא שקיבלת פתרון מפורש לבעיה. זה אולי נראה לך פתרון חסר ערך, משום שהוא מכיל אינסוף איברים ואפס הבנה, אבל בפועל, בדרך כלל, מספיק לחשב, בעזרת מחשב, מספר איברים קטן על מנת להבין מה הצורה הפיסיקלית של הפתרון, ואיך הוא משתנה בזמן. מעבר לכך, כאשר אתה מוסיף על תנאי השפה גם תנאי התחלה, כלומר, איך נראתה המערכת בזמן נתון, הרי שאתה קובע פתרון שאיננו מכיל את כל האיברים, ובמקרים ספציפיים עשוי להכיל איבר בודד אחד. למשל, אם תפרוט על המיתר באופן שבזמן 0 הוא יראה בדיוק כמו אחת הפונקציות העצמיות הללו (למשל, בדיוק באמצע), הרי שהפתרון שלך ישאר אותה פונקציית סינוס בתדירות הספציפית שהתחלת בה. מתוך הדוגמא הזו אתה יכול כבר להרגיש, שעומדת מאחורי הפתרון הזה הבנה עמוקה. בעצם, אם בזמן נתון המיתר מתנודד לפי אוסף מסויים של פונקציות מהטור שרשמת, במשך הזמן רק אותן הפונקציות "שורדות". כלומר, למיתר יש אוסף של "פונקציות עצמיות" שלכל אחת מתאימה תדירות ספציפית. אם אתה מנדנד אותו באחת מהפונקציות העצמיות הללו, הוא ימשיך להתנדנד באותה התדירות. אם תנדנד אותו בצורה אחרת, ניתן יהיה למצוא צירוף ספציפי (סופי או אינסופי) של פונקציות עצמיות כאלו שמתארות את צורת המיתר בהמשך. לכן ניתן יהיה לומר שהמיתר מתנדנד במספר תדרים המתאימים לפונקציות העצמיות שמתארות אותו. למשל, כשאתה מעביר מידע בתדר מסויים (נניח, כשאתה מדבר) ויש בגל גם הפרעות בכל התדרים (ומתי אין?), מי שמקבל את המסר (נניח, האוזן של חברך) ייטיב להבין אותו אם הוא יודע לחלץ את התדרים הרלוונטים מתוך הגל המבולבל אותו קיבל. ההבנה הזו היא בסיס לחלקים נרחבים של הפיסיקה וההנדסה, ואתה תזדקק לה רבות בהמשך הדרך. משה פרידמן - שיחה 04:33, 16 בפברואר 2012 (IST)

מעניין מאוד מה שאתה אומר. האם בזה שעשיתי הפרדת משתנים הנחתי שהגל עומד? האם אותם פונקציות עצמיות הן צורות פיזיקליות של הגל? כלומר אם לקחתי את המיתר והנתתי לו צורה התחלתית מוזרה- האם היא תהיה איזשהו צירוף של איברי הטור? מדבריך אני יכול להבין שיש אינוסף תדירויות עצמיות לגל במיתר. כידוע לי יש סט בדיד של תדירויות בכל מערכת אוסצילטורית. איפה אני רואה אותם בצורת הפתרון שמצאתי? 79.179.223.145 10:26, 16 בפברואר 2012 (IST)

לא, ההנחה שהגל עומד היתה בתנאי השפה: $u(0,t)=u(L,t)=0$. eman • שיחה • ♥ 13:59, 16 בפברואר 2012 (IST)

ואני צריך לתקן את עצמי קצת. יש פה שני תנאי שפה (אחד ב x=0 והשני ב x=L). מספיק רק אחד מהם (לא חשוב איזה) בשביל שזה יהיה גל עומד. אבל אז כל אורכי הגל היו אפשריים. התנאי השני, הוא זה ש"מסנן" רק חלק מאורכי הגל (אלה שנכנסים בדיוק ב 2L). eman • שיחה • ♥ 16:53, 16 בפברואר 2012 (IST)

ראה את הערכים אופני תנודה וגל עומד שדנים בפירוט במשוואות כמו שתיארת ובמשמעות הפיזיקלית שלהן. שם תראה שאפשר להציג כל גל עומד כסופרפוזיציה של גלים נעים, ולהפך: כל גל נע אפשר להציג כסופרפוזיציה של גלים עומדים. זה הכל שאלה כיצד אתה מתייחס לפיתרון שקיבלת, שנקבע על ידי תנאי ההתחלה: אם תנאי ההתחלה הוא גל עומד, אז יותר נוח להציג את הפתרון הכללי כגל עומד, אך אם תנאי ההתחלה הוא אוסף של גלים עומדים ולא אופן תנודה בודד, יתכן שיהיה יותר נוח לתאר את המערכת כגלים המתקדמים ומוחזרים מקצותיה. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 14:21, 16 בפברואר 2012 (IST)

גל נע כסופר-פוזיציה של גלים עומדים?! eman • שיחה • ♥ 15:07, 16 בפברואר 2012 (IST)

מדובר בסופו של דבר בטרנספורמציה לינארית הפיכה בין שתי ההצגות, באמצעות סופרפוזיציה של גלים עומדים אפשר לתאר גל שנע הלוך וחזור במיתר. ראה למשל כאן, ע"מ 17 ובטח יש עוד מידע בגוגל. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 15:49, 16 בפברואר 2012 (IST)

אז מישהו כתב איזה משפט בלי לחשוב עליו עד הסוף. בגל נע, בכל נקודה הגל צריך לקבל ערכים בכל הטווח בין מינוס האמפליטודה לאמפליטודה. אבל בגל עומד יש צמתים בהן בכל זמן ערך הגל הוא אפס. ותנאי השפה מחייבים שלפחות בנקודה אחת (ובמקרה ששאלו אותנו פה בשת נקודות) לכל הגלים האפשריים תהיה צומת. לכן לעולם לא תוכל לבנות מהם גל נע. eman • שיחה • ♥ 16:05, 16 בפברואר 2012 (IST)

אבל בכל גל עומד, או הרמוניה, נקודות הצומת (ואני לא מדבר על נקודות השפה שקבועות כאפס) מופיעות בנקודות שונות במיתר כך שחיבור גלים עומדים יכול ליצור גל ללא נקודות צומת. למשל: $\sin(kx)\cos(\omega t)-\sin(\omega t)\cos(kx)=\sin(kx-\omega t)$ שזה גל נע. כמובן שצריך לאלץ על הגל הזה את תנאי השפה והעובדה שהוא נע בתווך סופי, אבל באופן עקרוני: הטרנספורמציות הלינאריות בין גלים עומדים לגלים נעים הן הפיכות. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 16:20, 16 בפברואר 2012 (IST)

אני רואה שכאשר כופים תנאי שפה (נק' קבועות בקצוות) פיתרון הקוסינוס לא יכול להתקיים, אבל כן אפשר להציג את הגל העומד כסופרפוזיציה של גל וגל חוזר, והסיבה שחייבים גל חוזר היא תנאי השפה, ובאופן דומה סופרפוזיציה של גלים עומדים יצור אוסף של גלים נעים - פוגעים וחוזרים. אך ללא הגבלת תנאי השפה, אפשר להציג כל גל נע כסופרפוזיציה של גלים עומדים. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 16:25, 16 בפברואר 2012 (IST)

כתבתי לפני התנגשות עריכה:

מה שעשית פה הוא נכון מתמטי, אלב חסר כל משמעות פיזיקלית. חיברת פה בעצם גלים עומדים משתי מערכות שונות שהצמתים שלהן נמצאים במקומות אחרים. הצד הימני של החבל או שהוא מוחזק בנקודה אחת, או שהוא מוחזק בנקודה אחרת. הוא לא יכול להיות סופר פוזיציה של שני חבלים שמוחזקים בנקודות שונות. eman • שיחה • ♥ 16:31, 16 בפברואר 2012 (IST)

ביקור אצל זונה ובעיית הנידה

יש מקרים שבהם הותר (ביהדות) לגבר ללכת לזונה. זה לא מומלץ, זה מגונה, וכו' וכו', אבל בכ"ז השאלה נדונה ונראה שיש מקרים שזה עובר איכשהו. והשאלה היא - מה עם שאלת הנידה? מילא שהתירו לגבר לבקר אצלה, הרי ברור שהיא נידה. האם יש התייחסות לזה? 173.180.223.27 08:33, 16 בפברואר 2012 (IST)

אין מקרים ביהדות שהותר לגבר ללכת לזונה! לרמב"ם ועוד פוסקים זנות אסורה מהתורה (מצד "לא תהיה קדשה בבנות ישראל" ומצד חובה לקיים יחסי אישות בקידושין) ולחלק הפוסקים מדרבנן, זה לא רק "לא מומלץ ומגונה" זה איסור של ממש. לגבי הנידה בזמננו וודאי שכל זונה היא נידה, בזמן חז"ל אני מתאר לעצמי שגם זונות היו שומרות על הלכות נדה, זה היה ממש טאבו בזמנם. אתה יכול לראות מקומות (אתיופיה לדוגמה) שגם כיום ללא ההקשר הדתי לנשים נדות יש בית מיוחד, כלים מיוחדים ובגדים מיוחדים, וודאי שהן לא מקיימות יחסי אישות. החבלן • אשמח לתגובות • מועדון החלל הוויקיפדי ממריא 08:47, 16 בפברואר 2012 (IST)

א. מה עם ההנחייה ש"ילבש שחורים, וילך לעיר אחרת", במקרה של "יצרו גובר עליו" ?

ב. לפי דבריך, מאין קיבל, או לקח, יהודה היתר בנוגע לתמר, כלתו, לפני שידע שזו היא ? וכן, דוד המלך והתמרון המסובך שלו בנוגע לבת שבע ? בנצי - שיחה 14:19, 16 בפברואר 2012 (IST)

א' איננו היתר, אלא הנחיה מסוג "אם אתה עושה עבירה, עדיף שלא תזוהה", אני מניח שהמטרה היא להפחית חילול השם. --אלעזר - שיחה 14:26, 16 בפברואר 2012 (IST)

אני יודע שאין זה היתר. זה יותר בתחום האפור של היתר, על רקע המתח הבלתי ניתן ליישוב, בין היצר המיני לבין נורמות אתיות-דתיות אידיליות. אתה לא מוצא הנחיות כאלה עבור מי שנורא 'בא לו' סטייק לבן, או שהוא 'חייב' משחק דרבי בשבת בבוקר, בעיר אחרת. זה מעיד על סוג של פשרה, או יותר נכון, השלמה. בנצי - שיחה 14:40, 16 בפברואר 2012 (IST)

זו הסיבה שהלבוש המסורתי של החרדים הוא שחור? 109.65.216.233 17:22, 16 בפברואר 2012 (IST)

בחייך: זהו לבוש מיובא ממזרח-אירופה, והוא מודרני יחסית. בנצי - שיחה 18:08, 16 בפברואר 2012 (IST)

בנצי, מחילה, אבל אתה ממש טועה. יש מספר גישות בראשונים לגבי הגמרא הזו.
1. מדובר על מעשי היתר כמו אכילה וסביאה.
2. מדובר על מי שבמעמדו זהו חילול שמים במעשים שהוא עושה, אבל אין בהם עבירה עצמית.
3. הכוונה היא שעל ידי כך לבו ישבר ולא יעבור את העבירה (מתאים גם לגמרא של מי שיצאה מתחת ידו טריפה...)
4. הכוונה היא כפשוטה אבל גמרא זו לא נפסקה להלכה כיוון שהכל בידי שמים חוץ מיראת שמים.
5. הגמרא כפשוטה, עדיף שאם הוא חוטא שלפחות לא יחלל שם שמים.
אף אחת מהגישות האלו לא מדברת דווקא על זנות. לשיטות שאפשר לפרש את המאמר על זנות אפשר לפרש גם על חזיר. ואגב, סתם זנות בגמרא מדובר על אשת איש ולא על פנויה.
לגבי יהודה- זה היה לפני מתן תורה (עיין רמב"ם תחילת אישות). לגבי דוד- וודאי שגם אחרי כל הפלפולים זה היה איסור, כל הפלפולים נועדו לנקות את דוד מאיסור אשת איש. אם זה לא היה איסור הוא לא היה חוטף על כך. החבלן • אשמח לתגובות • מועדון החלל הוויקיפדי ממריא 02:13, 17 בפברואר 2012 (IST)

נוסחת נסיגה

קראתי את הפסקה על פיתרון נוסחת הנסיגה באמצעות משוואה אופיינית, והשיטה מזכירה מאוד את השיטה לפיתרון משוואות דיפרנציאליות מהסוג y'' - ay' - by=0. האם יש קשר? אם כן, אולי כדאי להזכיר זאת בערך. 94.159.231.239

יש קשר הדוק בין השניים, וגם בינהם לבין המשוואה הדיפרנציאלית החלקית שמוזכרת שני סעיפים מעלינו. בכל המקרים פתרון המשוואה הוא צירוף לינארי של וקטורים עצמיים של אופרטור מתאים: הזזה, גזירה או גזירה חלקית. עוזי ו. - שיחה 12:18, 16 בפברואר 2012 (IST)

פרגית?

הפרגית שמוכרים בסופר זה כרעיים ללא העצמות או שיש משהו נוסף שמייחד את החלק הזה? יש אומרים שמדובר בתרנגולת צעירה... האם זה נכון? תודה128.139.251.57 14:13, 16 בפברואר 2012 (IST)

המשמעות המקורית הנכונה של פרגית היא אכן תרנגולת צעירה. אבל, כמו הרבה שיבושים המופיעים חדשות לבקרים, כתוצאה מחוסר הבחנה בין עברית צחה לבין עברית צחיחה, מתכוונים אכן להגדרה שציינת, ביחוד במחלקות בשר ובשווארמיות. בנצי - שיחה 14:30, 16 בפברואר 2012 (IST)

שתי שאלות

1. עיינתי בערך דגלי אסיה ושמתי לב שישנם 4 צבעים עיקריים שחוזרים על עצמם ברוב דגלי מדינות המזרח התיכון-אדום,שחור,ירוק ולבן,מה הסיבה לכך?
2.בקטגוריה:יהדות התפוצות הערך יהדות ירדן לא מופיע אפילו באדום,האם הייתה אי פעם קהילה יהודית בירדן?--Haya831 - שיחה 15:32, 16 בפברואר 2012 (IST)

הסיבה לשאלה הראשונה שלך נעוצה בדגל המרד הערבי, מימי מלחמת העולם הראשונה. eman • שיחה • ♥ 16:07, 16 בפברואר 2012 (IST)

2. אין לי ידיעות על מדינת ירדן המודרנית אבל לפי המסורת היהודית, שניים וחצי השבטים התנחלו בעבר הירדן. גם לדוגמה ממלכת החשמונאים השתרעה מעבר לירדן. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

1. שים לב שזה מאפיין מדינות מוסלמיות, שרבים מהן שוכנות באזור שציינת. הירוק למשל, מקורו באיסלם.

2. ממלכת ירדן היא ישות מדינית מודרנית. התיישבות ישראלית ויהודית היו שם בכל התקופות למעשה, בעיקר, בתקופות היוונית והרומית, ועד לתקופה הביזנטית. מערכת יחסים קרובה היתה בתקופות שונות, לטוב ולרע, עם העמונים, המואבים, האֶדוֹמִים (ראה הורדוס, מצד אביו) ותושבי גלעד. באזורים מסוימים, אף בצפיפות. המחסום היחידי היה נהר הירדן, שהיה אז רק נהר, ולא גבול. אכן, ראוי שיהיה ערך כזה, בדומה ליהדות סוריה וליהדות לבנון, בהיות שתיהן ישויות מדיניות של העת החדשה. בנצי - שיחה 16:58, 16 בפברואר 2012 (IST)

ממלכת ירדן היא מדינה שהומצאה במאה העשרים בידי שליטים קולונייאליסטים. באופן מעשי, אין דבר כזה "יהדות ירדן", "מסורת ירדנית" וכיוצא בזה. 94.159.219.154 19:00, 16 בפברואר 2012 (IST)

אתה חוזר על עובדות שכבר נאמרו קודם, מתייחס רק לסמנטיקה ומתעלם מהבעיה שבלב העניין: היישוב היהודי שחי בעבר הירדן. מוטב שתנסה להציע משהו מתקבל יותר על הדעת, המתייחס ליישוב היהודי בתקופות שציינתי, ובהמשך לשאלתו הממשית של השואל. אני חוזר: המסגרת המדינית הנוכחית אינה חשובה לעצם העניין, חשוב חבל הארץ מבחינה גיאוגרפית והיישוב היהודי שהתקיים בו בעבר. בנצי - שיחה 19:25, 16 בפברואר 2012 (IST)

אלגברה-חדוא

משפט טיילור אומר שאני יכול לפתח כל פונקציה גזירה אינסוף פעמים לטור חזקות. ידוע לי שמרחב פולינומים הוא מרחב ווקטורי. כלומר האם אני יוכל להגיד "כל פונקציה גזירה אינסוף פעמים נפרשת על ידי איברי הבסיס". כשבסיס הוא $1,x,x^{2},x^{3}...$? ומזה נובע כל פונקציה גזירה היא ווקטור.

אם כך, אני יכול להגדיר גם פעולות לינאריות על כל פונקציה? כלומר להגדיר מכפלה פנימית ולהגיד ששתי פונקציות אורתוגונליות זו לזו? מה המשמעות של זה( אם קיים)? מה זה אומר פונקציות ניצבות או מקבילות? 109.64.213.227 17:39, 16 בפברואר 2012 (IST)

יש לך פה שתי טעויות עקרוניות. ראשית - אתה אמנם יכול לייחס לכל פונקציה גזירה אינסוף פעמים טור חזקות, אבל שתי פונקציות שונות יכולות לתת לך את אותו הטור. הטור לא חייב להתכנס לפונקציה. זה כן יקרה אם הפונקציה היא פונקציה אנליטית. שנית, גם אם נצטמצם למרחב הפונקציות האנליטיות, שים לב ש $1,x,x^{2},x^{3}...$ אינו בסיס למרחב הזה. זאת משום שקבוצה פורשת היא קבוצה שכל איבר במרחב הוא צירוף לינארי סופי של איברים מהקבוצה, מה שבוודאי לא מתקיים במקרה הזה. למעשה, $1,x,x^{2},x^{3}...$ פורש בדיוק את מרחב הפולינומים. אך לא כל פונקציה אנליטית היא פולינום. לירן (שיחה,תרומות) 18:12, 16 בפברואר 2012 (IST)

אבל כן מקובל להכליל את המושג של בסיס למערכת שלמה (למשל מערכת אורתונורמלית שלמה) שבה קבוצה $\{e_{1},...,e_{n},...\}$ ב-V היא מערכת שלמה אם $\mathrm {span} \{e_{1},...,e_{n},...\}$ צפופה ב-V. כלומר, כל איבר ב-V אפשר להציג כצירוף לינארי אינסופי (טור אינסופי) מהצורה $\sum _{n=1}^{\infty }a_{n}e_{n}$. קבוצת המונומים $\{x^{n}\}_{n=0}^{\infty }$ הוא מערכת שלמה במרחב הפונקציות האנליטיות. עוד הערה: בהרבה מקרים גם מרחבי פונקציות הם מרחבים לינאריים (בדרך כלל לא נוצרים סופית) עם הפעולה הלינארית $\ h(x)=(\alpha f+\beta g)(x)=\alpha f(x)+\beta g(x)$ כאשר אלפא ובטא הם סקלרים מהשדה הרלוונטי. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 18:27, 16 בפברואר 2012 (IST)

חוק הזנות החדש

אני מנסה להבין את הרעיון המשפטי מאחורי הצעת החוק שרוצה להפליל לקוחות של מין בתשלום. אם אישה מוכרת את עצמה בצומת ומישהו מוכן לקבל את שירותיה הוא העבריין והיא הקורבן? אבל היא זו שיזמה את המעשה, ואם מגדירים תשלום על יחסים כעברה, אז היא לא רק שותפה לפשע אלא היוזמת של הפשע. כלומר ברגע שתוגש תלונה על לקוח אז אמורה להיות מוגשת גם תלונה על הזונה עצמה, כי היא גרמה לבן אדם לצבע עברה. או יותר מזה, אזרח שומר חוק שמקבל הצעה מגונה של לשלם על יחסים חייב להגיש תלונה על המציעה? כלומר הוא הקורבן והיא העבריינית?

איך הדבר מתנהל במדינות בהן באמת עבר חוק כזה? זה לא יוצר מלא פרדוקסים כמו שתיארתי?

המחוקק בישראל אינו מוגבל בחוקה ואינו צריך לדאוג לזה שחוקיו יהיו בעלי היגיון משותף. לכן מדובר בשאלה פסיכולוגית או בשאלת יחסי ציבור ולא בשאלה משפטית94.159.219.154 18:46, 16 בפברואר 2012 (IST)

כיצד דואגים שיהיה מספיק כח אדם שימלא את כל המשרות בשוק?

כיצד יש תמיד מנהדסים בכל התחומים, אינסטלטורים וכו'? אני מתכוון, לא תמיד הרצונות של הפרט עולים בקנה מידה אחד עם מה שהשוק צריך. מה יקרה אם ההשכלה תתקדם כל כך עד שיום אחד אף אחד לא ירצה להיות אינסטלטור? מה יקרה אם יום אחד רוב האנשים יחליטו שהם רוצים ללמוד תואר בתחום ההייטק וכיתות ההנדסה ישארו ריקים? איש השלג - שיחה 19:47, 16 בפברואר 2012 (IST)

התשובה היא פשוטה מאוד, ישלמו יותר עבור אותן משרות שיש בהן מחסור ולאחר תקופת הסתגלות קצרה אנשים יבחרו לעבוד במקצועות אלו למרות שאין בהן יוקרה. אותו דבר נכון לגבי אחיות. כיום יש מחסור כי שכרן נקבע על ידי המדינה. אבל בעוד כמה שנים, אם המחסור יביא לשבר מוחלט בתחום, המדינה תעלה את המשכורת של האחיות (לאחר שהיא תנסה קודם להכניס חיילות בגיוס חובה לבתי החולים במקום אחיות). במדינות בהן שוק העבודה הוא חופשי, הדברים הולכים בצורה הרבה יותר חלקה ומחסורים חריפים כמעט ואינם קיימים. לעומת זאת, בארצות בהן הממשלה מתכננת את שוק העבודה, כמו שוק הרופאים בישראל, תמיד יש או מחסור או עודף גדול. עדירל - שיחה 20:51, 16 בפברואר 2012 (IST)

לא דואגים לזה. לפעמים זה קורה לבד ולפעמים זה פשוט לא קורה. בנגב, למשל, יש מחסור אדיר במרפאים בעיסוק ואף אחד לא דואג לזה. לעומת זאת, כשחסרים פועלים פשוטים לעבודות גופניות, מייבאים אותם מתיילנד. לגבי הדוגמה שלך, אז אולי, יום אחד, גם האינסטלטורים יהיו תיילנדים. בברכה. 94.159.222.102 13:10, 17 בפברואר 2012 (IST)

האם ניתן להמשיך פונקציה שמוגדרת על הטבעיים לפונקציה שלמה?

האם כל פונקציה $f:\mathbb {N} \rightarrow \mathbb {C}$ ניתן להרחיב לפונקציה שלמה (במובן המרוכב)?
(האהא, כפל משמעויות...) --77.127.69.227 20:49, 16 בפברואר 2012 (IST)

אינטואיטיבית, נראה לי שכן. הטבעיים היא לא קבוצה צפופה במישור המרוכב ולכן יש לך מספיק חופש כדי להרחיב את f כרצונך, ולדאוג שתהיה שלמה. זאת כמובן בתנאי שהפונקציה מוגדרת כמו שצריך על הטבעיים (למשל: אין בה נקודות סינגולריות בטבעיים). בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 21:09, 16 בפברואר 2012 (IST)

נשקייה

איך מבטעים נכון את המילה "נשקייה"? כלומר מה הניקוד הנכון? 79.177.207.147 22:15, 16 בפברואר 2012 (IST)

כמו מטריה. --אלעזר - שיחה 22:47, 16 בפברואר 2012 (IST)

דגל לאוטו

כזה של יום העצמאות. מי המציא? 173.180.223.27 09:34, 17 בפברואר 2012 (IST)

איך מדביקים

1. באיזה חומר/ים ניתן להדביק חרסים בצורה נקיה ויציבה לאורך זמן (רַפָּאוּת ) ?

2. מאובן שנשבר (רכשתי כזה בחו"ל, ואיכשהו, למרות שהיה מרופד במגבת בתיק). אני מזכיר: יש סוגים שונים של מאובנים. בנצי - שיחה 13:00, 17 בפברואר 2012 (IST)

לגבי החרסים - בהנחה שב"לאורך הזמן" אתה מתכוון ללא יותר מכמה עשרות שנים, דבק פלסטי רגיל זה יותר ממספיק. דניאל צבי • שיחה 13:57, כ"ד בשבט ה'תשע"ב (17.02.12)

טורי פונקציות,

עקרונית השאלה באה מטורי פורייה, אבל כל הדרכים כשרות (הסתייגות- דרכים שסטודנט לא מתמטיקאי שנה ב' יכול להבין).

נתון $\sum _{n=1}^{\infty }c_{n}\sin(n\pi x)=1$. איך מוצאים את $c_{n}$? זו סדרת מספרים (לא פונקציות). 79.182.200.242 14:07, 17 בפברואר 2012 (IST)

אני מניח שהפונקציה מוגדרת בקטע [0,2] ולא $[-1,1]$ כי סינוס היא פונקציה אי-זוגית ו-1 (פונקציה קבועה) היא זוגית. את התשובה ניתן למצוא בערך טור פורייה. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 15:26, 17 בפברואר 2012 (IST)

כנראה שיש לך טעות בטור, צריך להיות $c_{0}+\sum _{n=1}^{\infty }c_{n}\sin(n\pi x)=1$ (כלומר: הטור מתחיל מ-n=0 והאיבר הראשון בטור יהיה פשוט $c_{0}$ ולא $c_{0}\sin(0\cdot \pi x)$), אחרת אין פיתרון לשאלה (אפשר אמנם לחשב את ה-$c_{n}$-ים לפי נוסחת פורייה, אבל כאשר מציבים אותם בחזרה בטור לא מקבלים שוויון). שים לב שטור פורייה הכללי כולל מקדם קבוע ובאופן כללי גם קוסינוסים. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 16:07, 17 בפברואר 2012 (IST)

מקור השאלה הוא כאן, שאלה 4 עמוד 9 בסוף. כמו שמתי לב אין שום בעיה לסתירות של ממש בשאלה( בנקודה 0,0 בשאלה הנ"ל יוצא 1=0), אז אני לא סומך על שיקולים של זוגי או אי-זוגי בטורי פורייה. הם הצליחו למצוא את הפתרון של זה באמצעות נוסחה ואני רוצה להבין מה זה הנוסחה הזאת (למה לא משתמשים ב"רגילה" אלא מחלקים באינטגרל על סינוס בריבוע)? 79.182.200.242 16:31, 17 בפברואר 2012 (IST)

בשאלה המקורית שכתבת כאן, לא הגדרת באיזה קטע הטור מוגדר. הם המשיכו את הפונקציה 1 המשכה אי-זוגית (1 עבור x חיובי ו-1- עבור x שלילי), אני לא רואה לכך הצדקה פיזיקלית למעט הרצון שיהיה פיתרון כטור סינוסים. בפיתרון רשום, וקל לשים לב, שיש סתירה בין תנאי ההתחלה לתנאי השפה, ולכן הפיתוח לטור לא משיג את השוויון הדרוש. מאחר שהם המשיכו את הפונקציה הקבועה 1 המשכה אי-זוגית, הטור מתכנס לממוצע הפונקציה משתי קצוות אי-הרציפות: ${\overline {f}}=(1/2)\left(f(0+)+f(0-)\right)=(1/2)(1+(-1))=0$ שזו תכונה ידועה של טורי פורייה. הנוסחה הכללית לחישוב המקדמים כתובה בערך טור פורייה. המכנה בביטוי שלהם $\int _{0}^{1}\sin ^{2}(n\pi x)dx$ הוא גורם נרמול, שנובע מהגדרות ומוסכמות מסוימות: נהוגות מספר מוסכמות לגורמי הנרמול של טור פורייה (הוספת גורם נרמול באינטגרל או הוספת גורם נרמול לפונקציות העצמיות). בכל מקרה, לא משנה מה המוסכמות, אחרי שתציב את הכל תקבל את אותו טור. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 16:53, 17 בפברואר 2012 (IST)

זה לא פיזיקה אלא מתמטיקה, ככה שאין פה טעם לחפש הגיון. מצד שני במתמטיקה הייתי מצפה שהשאלות יהיו בלי סתירות פנימיות. כי אחרת אני פשוט יכול להגיד "אין אף פונקציה שעבורה 1=0 ולכן אין פיתרון לשאלה". אחת יש דברים "נכונים במובן המוכלל". מוזר הקורס הזה. אבל נחזור לעניין. הדבר הכי קרוב לנוסחה שהם כתבו זה:

$a_{n}={\frac {1}{\pi }}\int _{-\pi }^{\pi }f(x)\cos(nx)\,dx$

$b_{n}={\frac {1}{\pi }}\int _{-\pi }^{\pi }f(x)\sin(nx)\,dx$

האם לזה אתה מתכוון? איך עושים לזה "הכללה" לטור מ-0 עד 1? למה פאי נעלם מהנוסחה? ואיפה אותו "גורם נירמול" אמור להופיע? 79.182.200.242 17:25, 17 בפברואר 2012 (IST)

כן, אך יש גם את הפסקה הזו עם נוסחה לקטע כללי. הנוסחה מופיעה בצורת טור אקספוננטים, אך אפשר לעבור ממנה לצורת טור סינוסים וקוסינוסים בקלות רבה (אם לא תצליח לשחזר את הנוסחאות, אז אני אעשה זאת. ואם תצליח - אנא הוסף אותן לערך). בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 17:35, 17 בפברואר 2012 (IST)

זו זהות אויילר, לא? לא יודע איפה נעלם הi המדומה. 79.182.200.242 17:52, 17 בפברואר 2012 (IST)

אכן כן, נוסחת אוילר $e^{i\theta }=\cos \theta +i\sin \theta$, ובנוסחאות שם יש i באקספוננט, פשוט הפונט שם קצת קטן. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 17:54, 17 בפברואר 2012 (IST)

שבירה

מה הרעיון של "חוסר תאימות" בין תנאי התחלה לשפה? זו הרי פשוט טעות בשאלה. למה בכלל ליחס חשיבות מיוחדת לשאלה שבה יש סתירה פנימית? פתרון לבעיה כזאת הוא לגשת למי שכתב אותה ולהגיד "יש לך טעות". מה הרעיון לכתוב עם שגיאות? 79.182.216.110 12:09, 19 בפברואר 2012 (IST)

מה הגובה של פסגת זאב?

תודה--Haya831 - שיחה 16:24, 17 בפברואר 2012 (IST)

אא"ט, 758 מ', לפי מפה שבאתר זה. נמצא שם גן ארכיאולוגי. שבת שלום, בנצי - שיחה 20:50, 17 בפברואר 2012 (IST)

צבעים

1.לא ברור לי, כשמערבבים צבעי גועש, למה שיווצר צבע חדש אחר ולא רק כתמים קטנים של הצבעים המקוריים? מה קורה שם ו/או בעין?

2. כשמערבבים שני אורות צבעוניים ונוצר צבע שלישי לא יסודי, למה שזה יקרה? יש התאבכות של גלים שיוצרים גל שלישי בצבע אחר? ואז זה בעייתי כי לא רואים קצוות של התאבכות אלא רק צבע אחר. תודה ושב"ש! ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

קודם כל, גואש, ולא גועש (מקור המילה הוא בצרפתית, ואין מקבילה ל'ע' בשפה זו. ראה גם ו-(צר')).

1. גודלם של חלקיקי הצבע הינו מתחת לסף ההפרדה של העין, ואחרי ערבוב יסודי של צבעים, הצבע המתקבל הוא די אחיד מבחינת כושר ההפרדה של העין.

2. כדי לקבל תבנית התאבכות, על מקורות האור למלא מס' תנאים: א. הם חייבים להיות קוהרנטיים, וב. הם צריכים להיות בעלי אותו אורך-גל. תנאים אלה לא מתקיימים במקורות שאתה מתאר, וגם לא ניתן להביא לתיאום מופעים ביניהם, בשל התדירות הגבוהה האופיינית לתחום הנראה, ובשל ההבדל באורכי-הגל - צבע הוא התפיסה המתקבלת במוח כתוצאה מעירור תאי הרשתית ע"י אורך-גל נתון. שבת שלום וחורפית, בנצי - שיחה 20:13, 17 בפברואר 2012 (IST)

שלום, לא הבנתי עדיין, אוקיי כושר ההפרדה לא מספיק, אבל למה שאני אראה מזה צבע אחר לגמרי?! בואי נגיד לוקחים לבן ושחור, אחרי ערבוב יש חלקיקים של עשירית המילימטר (או אלפית, לא משנה) בצורה כזו כמו של לוח שחמט, שחור, לבן, שחור, לבן, למה מזה אני מקבל חוויה של אפור?! או סגול מכחול ואדום?! ואם אני אביט עם מיקרוסקופ אופטי מאוד מאוד חזק, אני אראה את הצבעים המקוריים?

לגבי אפור, בגלל שאני לא רואה בכלל שיש אותו בספקטרום האלוקטרומגנטי, אז הוא מיוצר כל כולו במוח מפרובוקציה של שני צבעים אחרים (שחור ולבן) כן? [לעומת סגול שכן קיים כאורך גל משלו שמפעיל את העין והמוח].

לגבי אור, אוקיי אין התאבכות, לא הסברת מה כן יש לא אמרת?? אני רוצה להבין, מקרינים אדום וכחול על משטח לבן, למה יוצא משניהם סגול? הרי מדובר באורך גל שונים, מה שהעין צריכה לקלוט זה ערבוביה של....כחול ואדום! ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אתחיל מהסוף, ברשותך. אבל קודם שתי הערות: 1. נא חתום בסוף שאלתך / הערתך, כך שאתה מזוהה כשואל. 2. הערות / תשובות המשך, רושמים עם הזחה מתאימה, כפי שתוכל לראות גם כאן וגם לעיל, אחרי תיקון שלי.

א. מה שיש דומה מאוד לסיפור של הצבעים. כאשר אורכי-גל שונים פוגעים בנקודה נתונה, הם מוחזרים לכיוונים שונים (תלוי במשטח המחזיר), כולל אל העין, וממנה, אל התאים קולטי-האור שברשתית. כאשר קולטני-האור שבתא זה מקבלים שני אורכי-גל שונים, התא מעבד את האות / גירוי המורכב המגיע אליו, ויוצר אות המייצג סוג של 'ממוצע משוקלל' של גלים אלה. אות זה מועבר הלאה, דרך שכבות תאים נוספות ברשתית, בהם הוא עובר עיבוד נוסף, עד למרכזי הראיה המתאים/מים במוח. שם, מתקבלת תפיסת צבע מורכבת, המבוססת על האות המרוכב שהגיע. המוח לא יכול לדעת שמדובר בכמה גלים, שכן הוא מקבל אות המייצג 'ממוצע משוקלל'. כדי לתפוס, במוח, שני צבעים שונים המוחזרים מעצם כלשהו, או ממקורות אור שונים, אורכי-הגל המתאימים צריכים להגיע לתאים שונים. במילים אחרות, גודלם של תאים אלה, והצפיפות שלהם, קובע את כושר ההפרדה של בעל-החיים.

ב. שחור ולבן אינם צבעים מבחינה פיזיקלית. לבן הוא תוצאה תפיסתית של אורכי-הגל בתחום הנראה (ראה תופעת הקשת, שם הלבן המגיע מהשמש מתפרק למרכיביו דרך רסיסי המים שבאויר), המגיעים, יחד, אל התאים ברשתית. שחור הוא העדר אור, בין אם מדובר בגוף, או חלק ממנו, שאינו מקרין, או בגוף, או חלק ממנו, שאיננו מחזיר. ושוב, גם כאן, האפור היא תחושה המתקבלת במרכז הראיה, כתוצאה משקלול של אותות 'משוקללים' המייצגים אזורים לבנים ושחורים שגודלם מתחת לסף ההפרדה.

ג. כך גם לגבי הסגול. עכשיו, אתה גם מבין למה התחלתי להשיב לך מהסוף - שם הבסיס.

ד. אכן, מיקרוסקופ אופטי משפר את המצב, מאחר והוא 'מגדיל', זוויתית , את האלמנטים הצבעוניים המחזירים. עם זאת, צריך לזכור שגם למיקרוסקופ יש סף הפרדה משלו. אני מקווה שהדברים ברורים יותר עתה, לפחות מבחינה מושגית. להבנה יסודית יותר, הנך נדרש, כמובן, לעיין בערכי הרשתית והתאים שצויינו קודם. באיחולי סקרנות ברוכה, בנצי - שיחה 14:54, 18 בפברואר 2012 (IST)

אהלן בנץ! תודה רבה - זו אחת העזרות הטובות שקיבלתי. בקשר לשחור ולבן ידעתי שהם לא "צבעים", אבל בצבעי גואש זה לא משנה, לוקחים את שניהם ועושים אפור. מני!

אני שמח. ומאחר ואתה כרוך אחרי תחושת הצבע של צבעי גואש וכיוב', מומלץ עתה לעיין בצבעים חיבוריים וב-, וגם בצבעים חיסוריים , שנעדר, עדיין, ערך עברי. בנצי - שיחה 22:32, 18 בפברואר 2012 (IST)

הצעה לניסוי מעניין (בשביל השואל): תיכנס לתכנת paint או אחת מאלה, תפעיל את "זכוכית המגדלת" עד למקסימום, ותצייר המון נקודות לסירוגין בצבעים צהוב וכחול (כמו לוח שח-מט). אחרי זה תעשה "zoom out" ותראה משטח בצבע ירוק. בלנק - שיחה 23:58, 18 בפברואר 2012 (IST)

אכן, הדגמה מעניינת. היא מדגימה גם את האפקט המתקבל באמצעות מיקרוסקופ אופטי (zoom in). יפה. בנצי - שיחה 11:46, 19 בפברואר 2012 (IST)

אהלן, ניסיתי בצייר לא ככ הלך, אולי היה שם ירוק קצת אבל זה יותר נראה לי כמו אפור שכזה. אבל זה בטח גם תלוי במסך וכו'. צריך עוד לחשוב ולעבד את כל המידע החדש הזה. תודה לשניכם! מני

עדכון: כן הולך לי!! מגניב!! מני

מה שלא הבנתי זה איך זה שממוצע משוקלל של אדום וכחול נותן סגול? באיזה אופן זה ממוצע? הרי מבחינה ספקטרלית, וודאי שאין פה ממוצע. יוסאריאן • שיחה 15:49, 20 בפברואר 2012 (IST)

אני משער שהממוצע הזה הוא תפסתי/הכרתי. שהמוח עושה משהו לא ברור שנותן צבע חדש ולא ממוצע במובנים האלה. מני

ושוב פעם שאלה פסיכומטרית שעוסקת בלוגיקה

שוב פעם אני נתקל בשאלה שאיני מצליח להבין את כל חלקיה ומכיוון שלא הצליחו להבין אותי באף פורום אני פונה אל חובבי הלוגיקה פה שכבר עזרו לי בעבר.
"אלון ויואב הם שני שותפים, המתגוררים לבדם בדירה במרכז תל אביב, אלון משקר תמיד, ויואב דובר אמת תמיד.

ידוע, כי שניהם נשאלו שאלה זהה ושניהם ענו "לא". מה היא השאלה?

1.האם שניכם דוברי אמת?
2.האם שניכם משקרים?
3.האם שותפך לדירה דובר אמת?
4.האם שותפך לדירה משקר?"

לגבי אפשרות 2 רשום בספר שדובר האמת יגיד "לא" ודובר השקר יגיד "כן". אבל שקרן לא יכול להעיד על עצמו בתור שקרן כי אז הוא פוסל את עדותו ובכך הנטיה שלו היא כבר לא דיבור שקר ולא דיבור אמת.
איך זה אפשרי?
לגבי אפשרות 3 ברור ששניהם יגידו לא ואני בטוח שהיא התשובה הנכונה אך ברצוני להבין איך לנתח את אפשרות 2. איש השלג - שיחה 10:31, 18 בפברואר 2012 (IST)

מה זאת אומרת "פוסל את עדותו"? אם הוא אומר ששניהם משקרים, אז הוא אומר את האמת על כך שהוא שקרן אבל בסופו של דבר משקר - כי השני לא שקרן.

עבור שניהם נקודת ההסתכלות זהה כשהם באים לענות על שאלה 2 (לעומת שאלות 3 ו-4), כלומר לשניהם משמעות המילה "שניכם" זהה, ולכן אוטומטית מכיוון שאחד משקר ואחד דובר אמת, הם יאמרו תשובות הפוכות ולא ייתכן שיענו שניהם "לא". כנ"ל לגבי 1, לכן אפשרויות 1 ו-2 נפסלות מיד. תומר - שיחה 11:16, 18 בפברואר 2012 (IST)

אהלן, דעתי היא שהתשובה הנכונה היא כמו שאמרת [3] ולגבי 2 אני חושב שצריך להתייחס למשפט לא כפיצול אלא כבלוק אחד. כשישאלו את דובר האמת האם שניהם [יחד] שקרנים, הוא ישיב לא, כי הוא, לא שקרן, ולכן זה לא נכון ששניהם שקרנים. הוא יכול לומר יש שקרנים, אבל לא שנינו. כשישאלו את השקרן אז השקרן יודע ששניהם לא שקרנים אלא רק הוא ולכן הוא יאמר -כן! השקר שלו יהיה *ששניהם* שקרנים. ואי אפשר להסתכל רק עליו שהוא אומר על עצמו שהוא שקרן, אלא על הזוג. וגם לא על זה שהוא משקר על חברו. אבל שאם תשובה 3 לא הייתה נראת ככ נכונה הייתי יכול לענות על זה. אבל אחי תחזור אלינו עם תשובה מוסמכת שנלמד כולנו מה היא הנכונה. שב"ש!

ורק הבהרה לגבי 1, שואלים את דובר אמת, האם כולכם דוברי אמת הוא עונה "מממ...אני צריך לומר את האמת...לא, יש שקרנים בנינו". כששואלים את השקרן, כולכם דוברי אמת? הוא חושב ועונה "כמובן שכן!" כי זה שקר, למרות שהוא אומר על דובר אמת (השותף שלו לדירה) שהוא דובר אמת. כלומר יש שלוחה/אפקט נוסף לשקר שלו שכולל משהו אמיתי בפנים שמשתמע. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

יש כמה הנחות סמויות מקובלות לשאלות על דוברי אמת ושקרנים: (1) התשובה היא תמיד כן/לא; (2) השקרן מבצע אותו עיבוד מידע כמו דובר האמת, אלא שהוא הופך את התשובה ברגע האחרון. כשהשקרן עונה "כן" לשאלה "האם שניכם משקרים", הוא עושה כדין משום שהתשובה הנכונה היא "לא"; לזה שהוא כביכול "מחזק את ההסתברות" לכך שהוא אכן משקר אין שום חשיבות. עוזי ו. - שיחה 21:14, 18 בפברואר 2012 (IST)

כל מה שנאמר לך בשאלה הוא שהשקרן תמיד משקר. הוא לא תחבולן שרוצה שיאמינו לו, הוא פשוט מכונה שמתארת מצב שקרי בכל מצב. 173.180.223.27 23:44, 18 בפברואר 2012 (IST)

צליל הרמוני

מה הכוונה כשאומרים "צליל הרמוני"? מבחינה פיזיקלית. 79.182.200.242 11:28, 18 בפברואר 2012 (IST)

ראה הרמוניה וצליל עילי. הבסיס הפיזיקלי הוא יחסים מתמטיים שגילה פיתגורס ובסיסם הפיזיקלי הוא המושג גל עומד. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 12:33, 18 בפברואר 2012 (IST)

אתה יכול להסביר טיפה יותר? אני מבין קצת בפיזיקה ולא מבין כמעט כלום במוזיקה. ניקח דוגמה פשוטה גל מיתרים בכלי כמו גיטרה. בכל פריטה שהיא אני אקבל גלים עומדים במיתר (הוא אחוז בשני קצותיו). ברוב המקרים יהיה גל עמוד "יחיד" (מוד ראשון, כלומר נקודות צומת הם הקצוות בלבד). אם קצת מאמץ אולי אפשר לקבל מוד שני (נקודת צומת נוספת במרכז). לזה מתכוונים כשאומרים "צליל עלי" (לפחות ככה אני מפרש את התמונה בצד ששמאל וזה מסתדר לי עם יחס התדירויות שכתוב). לא ברור לי כל המינוח של המוזיקלי בערך הרמוניה. כל מה שהבנתי שהרמוניה זה כנראה סופרפוזיציה של כמה גלים? על איזה יחסים דיברת? 79.182.200.242 13:32, 18 בפברואר 2012 (IST)

גם לי אין הכשרה במוזיקה, ולכן אינני מבין את נושא האוקטבות, הקווינטות וכו' שמופיעים בערך צליל עילי. מה שאני כן יודע הוא שפיתגורס גילה שצלילים שהיחס בין התדירויות שלהם (הוא ביטא את זה במונחים אחרים, המשפיעים על התדירויות) הוא יחס בין שלמים (כלומר, מספר רציונלי כמו 1/2, 2/3, 3/4 וכו') יוצר צלילים ערבים לאוזן. כל צליל עילי הוא בעצם אופן תנודה של הכלי, למשל במקרה של מיתרי כינור וגיטרה. הפריטה על המיתר מרעידה אותו תוך החזקת נקודה מסוימת קבועה ובכך מעוררת צלילים עיליים שונים. חוות דעת של מוזיקאי שמבין יותר בנושאי כלי נגינה והרמוניות יכולה להרחיב את ההסבר שנתתי בנושא. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 15:05, 18 בפברואר 2012 (IST)

ראה גם פיתגורס#המספר והמוזיקה. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 15:07, 18 בפברואר 2012 (IST)

איזה שירות מילואים עושים כתבי "במחנה"?

מעוניין לדעת. תודה וברכה. 109.160.150.19 12:12, 18 בפברואר 2012 (IST)

מה מטרת השאלה ? לבדוק כמה זמן פנוי יש כדי להקים מפלגה חדשה ? בנצי - שיחה 16:11, 18 בפברואר 2012 (IST)

אני שאלתי קודם 109.160.150.19 17:26, 18 בפברואר 2012 (IST)

אנליזה סטטיסטית

לא אחת שמעתי שמחקרים שונים (גם כאלה שנעשו ע"י מדענים מן המניין בעלי שם עולמי בתחומם), כללו פאשלות במה שקשור לחישוב סטטיסטי של נתונים. מה קורה פה? איזה בעיות יכולות להיווצר בחישוב סטטיסטי, האם זה קשור לפעולות מתמטיות ספציפיות ואיזה הן אלו? אודה למומחה שיתמצת קצת מידע בנושא. תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הסתברות פואסונית

למה הסתברות פואסונית היא הסתברות מעריכית??? 89.138.218.116 15:24, 18 בפברואר 2012 (IST)

ראה התפלגות פואסון. הזמן בין האירועים מתפלג מעריכית, אבל מס' האירועים ליחידת זמן, בנקודות זמן שונות, מתפלג פואסונית. בנצי - שיחה 16:08, 18 בפברואר 2012 (IST)