ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 251

דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
11	12	13	14	15	16	17	18	19	20
21	22	23	24	25	26	27	28	29	30
31	32	33	34	35	36	37	38	39	40
41	42	43	44	45	46	47	48	49	50
51	52	53	54	55	56	57	58	59	60
61	62	63	64	65	66	67	68	69	70
71	72	73	74	75	76	77	78	79	80
81	82	83	84	85	86	87	88	89	90
91	92	93	94	95	96	97	98	99	100
101	102	103	104	105	106	107	108	109	110
111	112	113	114	115	116	117	118	119	120
121	122	123	124	125	126	127	128	129	130
131	132	133	134	135	136	137	138	139	140
141	142	143	144	145	146	147	148	149	150
151	152	153	154	155	156	157	158	159	160
161	162	163	164	165	166	167	168	169	170
171	172	173	174	175	176	177	178	179	180
181	182	183	184	185	186	187	188	189	190
191	192	193	194	195	196	197	198	199	200
201	202	203	204	205	206	207	208	209	210
211	212	213	214	215	216	217	218	219	220
221	222	223	224	225	226	227	228	229	230
231	232	233	234	235	236	237	238	239	240
241	242	243	244	245	246	247	248	249	250
251	252	253	254	255	256	257	258	259	260
261	262	263	264	265	266	267	268	269	270
271	272	273	274	275	276	277	278	279	280
281	282	283	284	285	286	287	288	289	290
291	292	293	294	295	296	297	298	299	300
301	302	303	304	305	306	307	308	309	310
311	312	313	314	315	316	317	318	319	320
321	322	323	324	325	326	327	328	329	330
331	332	333	334	335	336	337	338	339	340
ארכיון מתמטיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פיזיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון ביולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פסיכולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

מכוח איזה חוק קיבלו יהודים אזרחות ישראלית לפני חקיקת חוק השבות?

חוק השבות נחקק ב-1950, והעליה החופשית לארץ התאפשרה מקום המדינה. האם העולים החדשים קיבלו אזרחות רק לאחר חקיקתו, או שקיבלו אזרחות בדרך אחרת? בנוסף: לפי מה נקבע אילו מתושבי הארץ בקום המדינה, בטרם נקבעו גבולותיה, יקבלו אזרחות?

בברכה, אלמוני

על מנת לקבוע אילו אנשים זכאים לאזרחות מכוח סעיף זה, ערכה המדינה בשנת 1949 מרשם אוכלוסין. - מהוויקי.

גגל- פקודת מרשם התושבים מס' 50 לשנת תש"ט 1949 -וראה בתוצאות את אתר הכנסת. Nachum - שיחה 10:04, 25 באוגוסט 2015 (IDT)

באותו הקשר, לסוגיית ה"הסתננות" לעם היהודי. מישהו שאל אותי פעם, האם בתקופה שאחרי השואה, גם אנשים שלא היו יהודים היו יכולים להצטרף ולהגיע לישראל כפליטים יהודים (חילונים), גם אם לא היו יהודים ע"פ ההלכה. השבתי לו שלאורך כל ההיסטוריה הצטרפו וגם עזבו. רבים. הדרכים להצטרף על ידי נישואין ועל ידי המרת דת (גיור) ידועות ומוּכָּרות. מן הסתם, לצורך נישואין על פי ההלכה, נדרשו שני עדים שיאשרו את יהדות המבקש/ת, וכן נדרשת הוכחה על יהדות. לגבי הסוגיה - האם היו הסתננויות כאלה לעם היהודי - אז (א) - להגיע לפלשתינה א"י אחרי מלחמת העולם השניה, ולהגיע למדינת ישראל של שנות החמישים לא הייתה מציאה גדולה, למי שלא היה יהודי. ו-(ב) מי מי שכל כך רוצה להשתייך לעם היהודי - - מצא את הדרכים לעשות זאת, לאורך כל ההיסטוריה. ההנחה היא שלא הייתה הסתננות המונית, והבודדים המועטים, אם היו, כבר נטמעו ביננו מזמן. דני. Danny-w • שיחה 13:55, 25 באוגוסט 2015 (IDT)

למה כל כך הרבה פליטים מעוניינים להגיע דווקא לברלין?

למה אין נהירה כמו זו ששומעים עליה בחדשות לפריז, סרייבו, מוסקבה, לונדון, ציריך, רומא, וערים אחרות באירופה?... בתודה, ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 09:42, 25 באוגוסט 2015 (IDT)

האם אתה מתכוון לפליטים מארצות האסלאם? כי אם כן, אז אתה טועה. הפליטים הנ"ל מציפים את טורקיה ויוון, ואומרים שכנראה גם איטליה עומדת לחטוף בקרוב.--79.181.183.195 13:29, 25 באוגוסט 2015 (IDT)

בגלל יוקר המחייה. גם הרבה ישראלים צעירים (ולא צעירים) עוברים לברלין מאותה סיבה. ברוב הערים האחרות שציינת יוקר המחייה גבוה יותר. יש גם סיבות נוספות (למשל, יש בברלין יותר חיי לילה ומופעי תרבות מאשר בסרייבו, למי שהדברים האלה חשובים לו) אבל יוקר המחייה הוא הסיבה העיקרית. -- ‏גבי‏ • שיח 13:56, 25 באוגוסט 2015 (IDT)

לי אישית חשובים מאד "חיי לילה" במיוחד מהסוגים שאני מעדיף, שברלין היא מרכזם התרבותי. אבל אתה לא באמת מצפה ממני לחשוב שפליטים יגיעו לשם בהומניהם באופן עיקרי בגלל חיי לילה, לצד יוקר המחייה (אני מניח שלא התכוונת שלחיי הלילה יש תפקיד מרכזי לגבי הפליטים). ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 15:39, 25 באוגוסט 2015 (IDT)

כמובן, גם השירותים הסוציאליים המפותחים של גרמניה משחקים תפקיד לא קטן. בברכה. ליש - שיחה 08:36, 28 באוגוסט 2015 (IDT)

אנטומיה של חתולים

מה ההסבר לתופעה הזאת? : https://www.facebook.com/welcometomansion/videos/457459857769232/

האם עובר שם איזה עצב מרכזי שלחץ עליו משתק את כל הגוף? ואם כן, האם זה לא מסוכן/כואב?--79.181.183.195 13:43, 25 באוגוסט 2015 (IDT)

אני לא יודע מה התשובה האנטומית, אבל - אמא חתולה מרימה את גוריה ושולטת בהם על ידי נשיכה ותפיסה בדיוק שם. כך שהנקודה הספציפית ידועה כנראה גם לחתולים עצמם. דני. Danny-w • שיחה 14:01, 25 באוגוסט 2015 (IDT)

זה לא כואב. חתולים מספיק נבונים לברוח ממישהו שמכאיב להם. הרמתי מספר חתולים בצורה כזאת, אף אחד מהם לא נראה כסובל או בורח ממני לאחר שעזבתי אותו. Corvus-TAU - שיחה 14:12, 25 באוגוסט 2015 (IDT)

ובטח תשמחו לראות את הסרטון הזה. Corvus-TAU - שיחה 12:31, 27 באוגוסט 2015 (IDT)

שמחתי. תודה! בברכה. ליש - שיחה 08:34, 28 באוגוסט 2015 (IDT)

רומנטיזציה של עבריינות

למה בסרטים הופכים רוצחים שכירים, שודדי בנקים ועבריינים אלימים אחרים לסוג של אייקון תרבותי, סוג של גיבורים רומנטיים שעושים תרגיל עוקץ מדהים וזוכים במיליון בסוף הסרט? או הופכים לסוג של "לוחמי אור" שהורגים עבריינים אחרים וכולי.

אני מניח שזה נעשה מרצון של לכבוש את תודעת הצופים "כל פעם" מחדש, עם נקודות מעניינות ולא שגרתיות לגבי אותה הדמות (השונה\מפתיע כובש תודעה בנקל בדרך כלל, כידוע)... אפשר לתת גם הסבר פסיכואנליטי עמוק יותר ולהסביר שזה ביטוי של הרוע האנושי - מי שעושה את הסרט הוא אדם רע עם רוע מדוכא (החברה לא נותנת לו להוציא אותו החוצה) ודרך הסרט הוא מבטא את הרוע הזה --- סברה כזו שימושית מאד כאשר מנסים לנתח את מניעיהם של מפיקי ובמאי סרטי סנאף (ה-עאלק סרטי אימה הידועים לשמצה בשל האלימות הגראפית והפסיכופתולוגית הרבה בהם); במקרים של סרטים עם פושע גאון ששודד יהלומים ממאגר מבוצר ואז גם מדליק איזו מאהבת ועושה איתה משחק מקדים ההסבר השני אולי יהיה קצת קיצוני עבור אנשים מסוימים אבל בכל מקרה לי נדמה לי שיש כאן כמה סיבות תמיד, ואלה 2 אפשריות. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 20:59, 26 באוגוסט 2015 (IDT)

הרשו לי להוסיף סיבה שלישית: כי זה מוכר כרטיסים. אחרת היו מפסיקים עם זה מזמן. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:01, 26 באוגוסט 2015 (IDT)

וזה מוכר כרטיסים כי אנשים אוהבים את זה. השאלה היא למה אני נהנה לצפות בסרט שבו שודד-גאון מצליח לרמות את המערכת ולגנוב מבנק כסף, בזמן שאני כאדם נורמטיבי דווקא מפקיד את הכסף בבנק ומצפה ממנו לשמור לי על הכסף. אני ממש אהבתי את לאון, אבל אם יהרגו אדם לידי אני כנראה אהיה בהלם למשך כמה חודשים לפחות. Corvus,(שיחה) 23:31, 26 באוגוסט 2015 (IDT)

הרבה יותר מכמה חודשים . אני מנחש שרובנו חשים מדוכאים על ידי "המערכת", ואנו שמחים כשמישהו (דמיוני) מצליח לדפוק אותה. אני זוכר את מחיאות הכפיים באוטובוס כשברדיו הודיעו על שוד נוסף של האופנובנק. אנשים שנאו (ובצדק) את מערכת הבנקאות הדורסנית והכוחנית, ושמחו שמישהו משפיל אותה. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 09:25, 27 באוגוסט 2015 (IDT)

הדבר הזה אינו חדש. מדובר בתופעה תרבותית שיש לה שורשים עמוקים. אני לא יודע באיזו תקופה נוצרה הדמות של הפושע הנערץ, אך יש מופעים לדבר כזה כבר במאה ה-19. יתכן שגם מוקדם יותר, אני לא מכיר את הספרות של התקופות המוקדמות יותר. גילגמש • שיחה 20:13, 28 באוגוסט 2015 (IDT)

לדוגמה: רובין הוד. ר' הסקירה ההיסטורית בערך. Tzafrir - שיחה 21:55, 30 באוגוסט 2015 (IDT)

סופר קופיקס

שלום, איפה אפשר למצוא סופר קופיקס קרוב? אני נמצא ברמת אביב. 132.66.137.207 13:37, 26 באוגוסט 2015 (IDT)

אפשר לבדוק באתר של סופר קופיקס (קופיקס). Tzafrir - שיחה 19:49, 26 באוגוסט 2015 (IDT)

בעיה בWIFI טבלט venue 8 pro Dell מערכת הפעלה חלונות 8

שלום, היום נתקלתי לראשונה בבעיה עם הWIFI בטבלט - פשוט אי אפשר להתחבר. חיפשתי באינטרנט מענה לבעיה ומצאתי התייחסות אליה. מה שאומרים שצריך לעשות uninstall לשני עדכונים ( KB2887595 , KB2903939 ) . העניין הוא שהעדכונים הללו לא מופיעים אצלי. אולי מישהו מכיר עוד פתרון אפשרי לבעיה הזו?

תודה רבה!

למה גברים נמשכים לנשים גבריות?

ישנם אלמנטים "גבריים" שמושכים נשים: אישה עם נשק, אישה במדי צבא. אישה שמשחקת במחשב וכדו'. כל אחד מהדברים הוא רק "נחשב" לגברי, אבל בכל זאת מושך כשהוא באישה. למה? 109.65.199.194 23:25, 27 באוגוסט 2015 (IDT)

קודם כל, זה תלוי מאוד בגבר. אני מכיר הרבה גברים שעבורם אישה שמשחקת במחשב עלולה להיות דווקא turn off רציני. באופן כללי נראה לי שהסטריאוטיפ של "אישה חזקה" מושך הרבה גברים (לעיתים אולי גם מהכיוון הBDSMי.) וגם הקונספט של אישה שדומה להם באופייה. הרבה אנשים נמשכים לאנשים שדומים להם. לסיום- גם המדיה לוקחת חלק פעיל בעיצוב אידאל הסקסיות, ואין ספק שסרטים כמו סרטי לארה קרופט וכד' עזרו במיצוב הסטיריאוטיפ. בלנק - שיחה 00:06, 28 באוגוסט 2015 (IDT)

אנחנו לא.--79.180.211.88 14:38, 28 באוגוסט 2015 (IDT)

חוק הטבע הוא שגברים נמשכים לנשים נשיות ונשים נמשכות לגברים גבריים. כמובן, כמו בכל כלל, גם כאן יש יוצא מן הכלל.--79.180.211.88 14:39, 28 באוגוסט 2015 (IDT)

אנחנו כן. אופנה גברית עברה כמעט כולה לאופנה נשית. נעלי ספורט, מגפים, מכנסים, חולצת T: כל זה אביזרים גבריים במקור, שנשים משתמשות בהם ביום-יום. וברור בחורה שמשחקת במחשב זה זה מושך! ככה ש"חוק טבע" לא ממש חוק, אלא המלצה חמה. לגבי מדיה: אמזונה, ולקיריה, בתולת מגן. אישה לוחמת היא סקסית כבר אלפי שנים. Corvus,(שיחה) 18:58, 28 באוגוסט 2015 (IDT)

משיכה ואופנה תלויות בתרבות ובתקופה. בעבר, אכן הנשים בעלות ההתנהגות הנשים היו הפופולאריות ביותר, אך מזה כ-100 שנים ואפילו יותר יש תנועה בכיוון ההפוך. גילגמש • שיחה 20:10, 28 באוגוסט 2015 (IDT)

דמויות כמו אתנה ונמסיס לא היו נדירות גם בתוקפות עתיקות. ככה שדוגמיות עם רוס"ר ביד זה לא המצאה כל כך מודרנית. Corvus,(שיחה) 20:40, 28 באוגוסט 2015 (IDT)

זה היה נדיר מאוד. לא די בכך שיש אלה חמושה בכלי נשק. צריך שיהיה לזה ביטוי מעשי בשטח. דווקא באתונה, שאתנה הייתה האלה הפטרונית שלה, מעמד הנשים היה דומה למעמד הנשים בסעודיה ובספרטה לעומת זאת מעמדן היה גבוה בהרבה. בכל אופן, כמו שאמרתי, כל תקופה וכל אזור והאופנה המקובלת בו. גילגמש • שיחה 21:06, 28 באוגוסט 2015 (IDT)

כי גברים נמשכים לנשים. נקודה. ‏ MathKnight ✡ (שיחה) 21:52, 1 בספטמבר 2015 (IDT)

שאלה פשוטה: באיזה עשור נמצאת שנת 2000?

לפי הערך, שנת 2000 ”היא השנה ה-100 במאה ה-20”. כלומר היא נמצאת בסוף של המאה ה-20, ומן הסתם בעשור האחרון של מאה זו. אבל הערך שנות ה-90 של המאה ה-20 אומר כי הם ”היו העשור העשירי והאחרון של המאה ה-20” וכי הם ”החלו ב-1 בינואר 1990 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1999”. הייתכן ששנת 2000 נותרה בודדה וגלמודה ללא עשור? או שמא היא שייכת לעשור הראשון של המאה ה-21 כפי שמרמז ערך זה, אם כי הערך המאה ה-21 חולק עליו וטוען כי המאה החלה רק בשנת 2001? דולב • שיחה 13:24, 28 באוגוסט 2015 (IDT)

יש הבדל טרמינולוגי בין "המאה ה-n" לבין "שנות ה-xx". הביטוי הראשון סופר את השנים החל מהראשונה, שהיא "השנה הראשונה לספירה" (ולא שנת האפס). לכן העשור הראשון למאה הראשונה כלל את השנים 1-10, והעשור התשיעי כלל את השנים 81-90, בעוד ש"שנות ה-80" של המאה הראשונה הן השנים שמתחילות ב-8, כלומר 80-89.

לכן שנות ה-90 של המאה ה-20 הן "העשור העשירי והאחרון של המאה ה-20" רק באופן חלקי: שנות ה-90 הן השנים 1990-1999, בעוד שהעשור האחרון של המאה כלל את השנים 1991-2000.

שנת 2000 היא בסוף המאה ה-20, ולכן בסוף העשור העשירי שלה, אבל היא אינה שייכת לשנות ה-90. עוזי ו. - שיחה 13:52, 28 באוגוסט 2015 (IDT)

אם אני מבין אותך נכון, לפי דבריך, שנת 2000 שייכת גם למאה ה-20 וגם לעשור הראשון של המאה ה-21, למרות שאין כל חפיפה בין תקופות אלה. השאלה היא האם ניתן לשייך את השנה לשתי קטגוריות אלה למרות הסתירה ביניהן, ומבלי לבלבל את הקורא יותר מדי. דולב • שיחה 14:13, 28 באוגוסט 2015 (IDT)

לא; המאה ה-20 כוללת את השנים 1901-2000, והמאה ה-21 את השנים 2001-2100; העשור הראשון של המאה ה-21 הוא השנים 2001-2010; "שנות ה-00" של המאה ה-21 הן השנים 2000-2009 (שאחת מהן בכלל לא שייכת למאה ה-21). המונחים "העשור ה-" ו"שנות ה-" אינם חופפים. עוזי ו. - שיחה 14:43, 28 באוגוסט 2015 (IDT)

אם המונחים "העשור ה-" ו"שנות ה-" אינם חופפים, אז צריך לארגן מחדש את מערך הקטגוריות שלנו, כי כרגע, יש לנו קטגוריות "העשור ה-" עבור שני העשורים הראשונים בכל מאה, וקטגוריות "שנות ה-" עבור שאר העשורים במאה. בנוסף לא הבנתי, האם יהיה זה שגוי לשייך את שנת 2000 גם למאה ה-20 וגם לעשור הראשון של המאה ה-21? דולב • שיחה 15:09, 28 באוגוסט 2015 (IDT)

שנת 1920 חותמת את העשור השני ומתחילה את שנות ה-20 של המאה. היא שייכת גם לכאן וגם לכאן. בעוד ששנת 2000 שייכת לעשור האחרון של המאה ה-20, אבל לא לשנות ה-90 שלו. כלומר, החלוקה של המאה לשני "העשור ה-" ועוד שמונה "שנות ה-", שבכל אחד מהם עשר שנים, מכסה פעמיים את השנה 1920, ומפספסת את השנה האחרונה של המאה, שנת 2000.

זה יהיה שגוי לשייך את שנת 2000 לעשור הראשון של המאה ה-21, משום שהיא לא שייכת למאה הזו. עוזי ו. - שיחה 16:19, 28 באוגוסט 2015 (IDT)

אני מסכים עם מה שעוזי כתב, וגם אם האבחנה שלך שיש לנו בעייה בקטיגוריות. צריך להחליט אם להיות צודק (עוזי) או להיות חכם (המצב הלא עיקבי הנוכחי); וזו כבר שאלה נפרדת. אני כבר מציין שהאפשרות השנייה עדיפה, וכדאי "לזרום" עם מה שכבר מקובל. אולי ניתן להוסיף הערת הבהרה לטובת המדקדקים, וכך נכסת"ח את עצמנו. גרי רשף - שיחה 16:54, 28 באוגוסט 2015 (IDT)

המצב הנוכחי, לפי הערכים, בתרשים "גרפי":

...	1990	1991	1992	1993	1994	1995	1996	1997	1998	1999	2000	2001	2002	2003	2004	2005	2006	2007	2008	2009	...
המאה ה-20												המאה ה-21
	שנות ה-90 של המאה ה-20										העשור הראשון של המאה ה-21

זה נראה מגוחך שהעשור הראשון של המאה ה-21 מתחיל שנה לפני שמתחילה המאה ה-21, וזה גורם לבעיה שאי אפשר לקטלג את שנת 2000 (ואת כל הערכים הקשורים בה) בקטגוריה:העשור הראשון של המאה ה-21, משום שהיא בכלל שייכת למאה ה-20. חייבים לטפל בזה. פתרונות? דולב • שיחה 20:41, 28 באוגוסט 2015 (IDT)

אפשר להחליף את "העשור הראשון" ו"העשור השני" ב"שנות האפסיים" (הצעות טובות יותר תתקבלנה בברכה) ו"שנות העשרה", בהתאמה. עוזי ו. - שיחה 21:52, 29 באוגוסט 2015 (IDT)

אבל גם אם נחליף את "העשור הראשון של המאה ה-21" ב"שנות האפסיים של המאה ה-21", הוא עדיין יתחיל משנת 2000, בעוד המאה ה-21 מ-2001. צריך איכשהו לדחוף את השנה הזו לעשור האחרון של המאה ה-20, והרי לא יעלה על הדעת לשייך אותה לשנות ה-90.
מה דעתכם על קטגוריות "העשור הראשון", "העשור השני", "העשור השלישי"... "העשור העשירי", כאשר הקטגוריות יתאימו בצורה מלאה למאה שלהן? כלומר:

...	1991	1992	1993	1994	1995	1996	1997	1998	1999	2000	2001	2002	2003	2004	2005	2006	2007	2008	2009	2010	...
המאה ה-20											המאה ה-21
	העשור העשירי של המאה ה-20										העשור הראשון של המאה ה-21

ובא לציון גואל. דולב • שיחה 22:28, 29 באוגוסט 2015 (IDT)

זה פתרון פשוט ומדויק, אבל הוא מתרחק מהטרמינולוגיה המקובלת (שמעדיפה את "שנות התשעים" על "העשור העשירי"). נראה לי שאין ברירה. עוזי ו. - שיחה 23:27, 29 באוגוסט 2015 (IDT)

תודה, פתחתי דיון במזנון על רה־ארגון של קטגוריות עשור. דולב • שיחה 20:26, 30 באוגוסט 2015 (IDT)

מכה כואבת למומחה בנושא בוטניקה

האם המומחה יודע איך נקרא הצמח הזה בעברית? Vachellia rigidula, commonly known as Blackbrush Acacia or Chaparro Prieto, and also known as Acacia rigidula

בתודה, ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 19:24, 28 באוגוסט 2015 (IDT)

אולי משתמש:Gidip ידע את התשובה. גילגמש • שיחה 20:08, 28 באוגוסט 2015 (IDT)

סביר להניח שלא קיים שם עברי נכון להיום. Gidip - שיחה 12:49, 29 באוגוסט 2015 (IDT)

משתמש:Gidip, איך אפשר להציע שם? מי מציע שמות ואיפה הם נרשמים באופן רשמי? בן. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 14:18, 29 באוגוסט 2015 (IDT)

יש ועדה שמורכבת מאנשי בוטניקה ואנשי האקדמיה ללשון. את יכולה לנסות לפנות לאקדמיה ללשון. Gidip - שיחה 16:10, 9 בספטמבר 2015 (IDT)

קצת היסטוריה מלכותית

מספרים לי שבשנת 1634 מלך פוספוליטה ולדיסלב הרביעי ואזה‎ התאהב ברועת ברווזים והם מעולם לא נפרדו, למרות שרשמית הוא אולץ ע"י הפרלמנט להנשא לבת מלך כי לא יאה לו פשוטת העם. במאה ה-19 כתב על כך המשורר הצרפתי ברנז'ה שירה. רציתי לקרוא את הטקסט, אבל לא הצלחתי לאתר שום עקבות של המשורר הזה בגוגל. סביר שלא כתבתי את שמו נכון. מישהו יכול לעזור? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 23:07, 28 באוגוסט 2015 (IDT)

מלך פוספוליטה? מלך פולין-ליטא? (אחת הממלכות היחידות באותה תקופה שבה המלך היה מוגבל על ידי פרלמנט: הסיים). ולאדיסלאב הרביעי לבית ואזה. לפי הערך האנגלי הוא נישא פעמיים. בשני המקרים נראה שהוא יזם את הקשר (למטרות פוליטיות). הוא לא היה ביחסים טובים במיוחד עם הסיים והצליח לכפות עליו את הנישואים הללו. Tzafrir - שיחה 01:10, 29 באוגוסט 2015 (IDT)

אף אחד לא ענה. האם ברנז'ה הוא w:Pierre-Jean de Béranger? הוא היחידי שנראה דומה מתוך w:Category:19th-century French poets‏. Tzafrir - שיחה 17:47, 29 באוגוסט 2015 (IDT)

תודה, Tzafrir. בעניין שתי נשותיו - אני מעביר את הסיפור כמו ששמעתי אותו. בעניין המשורר - סביר שזה היא, אבל לא מצאתי שום אזכור בגוגל על הרשר ביניהם, לצערי הרב. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:25, 30 באוגוסט 2015 (IDT)

זה השער ליהוה צדיקים יבואו בו

השאלה הקודמת על אביו של יאן קאזימיר הזכירה לי שאלה לא פתורה שבה נתקלתי לא מזמן. ביקרתי בטירת הידלברג ונתקלתי בה, בתוך קיר שמפאר מה שנראה כמו שליטי עבר, גם הפסוק שבכותרת בעברית ובהמשך נוסחו הלטיני. כל הכתובות שם נכתבו ב"כתב רומאי": אותיות גדולות בלבד, האות U נכתבת כ־V. הקיר מנציח חמישה שליטים קלוויניסטים של נסיכות הפלטיאנט (זה השם הנכון?). כל הטקסטים שם הם בלטינית. ככה כתבו הקלוויניסטים? הקתולים ששלטו שם לאחר מכן השאירו את הכתובות? הכתובת ועוד כתובת מאותו מקום. Tzafrir - שיחה 02:47, 29 באוגוסט 2015 (IDT)

During the Late Middle Ages, two forms of 'v' developed, which were both used for its ancestor /u/ and modern /v/. The pointed form 'v' was written at the beginning of a word, while a rounded form 'u' was used in the middle or end, regardless of sound. So whereas 'valour' and 'excuse' appeared as in modern printing, 'have' and 'upon' were printed as 'haue' and 'vpon'. The first distinction between the letters 'u' and 'v' is recorded in a Gothic script from 1386, where 'v' preceded 'u'. By the mid-16th century, the 'v' form was used to represent the consonant and 'u' the vowel sound, giving us the modern letter 'u'. Capital 'U' was not accepted as a distinct letter until many years later.--מהוויקי. Nachum - שיחה 15:32, 29 באוגוסט 2015 (IDT)

ביקרתי גם במנזר שעל ההר ממול. יש שם, בין השאר, מצבה על קברו של מישהו שנפטר במאה ה־11. הכתב על המצבה הוא כתב באותיות לטיניות מודרניות. לצערי אין לי תמונה של המצבה, אך לא זכור לי שאין שם u (אך הכתובת הייתה קצרה, ולכן אין לי מושג). כמוכן לפי הערך אלפבית לטיני, השינויים הללו הם מתחילת ימי הביניים (בניגוד למה שכתוב בערך האנגלי. לא בדקתי את המקורות לערכים הללו). Tzafrir - שיחה 17:02, 29 באוגוסט 2015 (IDT)

בתי אחווה בקולג'ים

בסרטים על קולג'ים אמריקאים מוצגים בתי אחווה או אחוות שהשמות שלהם הם בדרך כלל צירופים של אותיות יווניות ועיקר פעילותם היא ארגון מסיבות, השתכרות, ביצוע תעלולים ומתיחות וטקסי קבלה מוזרים. האם הם באמת קיימים או שזו קלישאה של הסרטים? ואם בתי האחווה קיימים באמת, מה המהות ומה התפקיד שלהם? ‏ MathKnight ✡ (שיחה) 15:52, 29 באוגוסט 2015 (IDT)

מצאתי את הערך אחווה (אקדמיה). ‏ MathKnight ✡ (שיחה) 15:57, 29 באוגוסט 2015 (IDT)

אמנם כל אוניברסיטה שונה מרעותה, וברוב האוניברסיטאות זה כנראה פחות מוקצן ממה שרואים בסרטים. אבל משיחה שקיימתי בעבר עם חבר שלמד בארה"ב, בתי האחווה אכן קיימים, וטקסי קבלה קטנים אכן קיימים, וגם יריבויות קטנות בין האגודות (הבתים).

ההתחברות לבתי האחווה אינה חובה כמובן. בית האחווה הוא סוג של אגודת סטודנטים מקומית, אבל "עם מורשת". ובנוסף גם החברוּת והעזרה ההדדית. הסטודנט יכול לבחור לא להשתייך אליהם. (אמנם אז יהיו לו פחות חיי חברה ופחות הטבות של אגודת הסטודנטים). בברכה, דני. Danny-w • שיחה 18:54, 29 באוגוסט 2015 (IDT)

תודה. ‏ MathKnight ✡ (שיחה) 19:03, 29 באוגוסט 2015 (IDT)

קצת תוספות- 1.לא רק שהסטודנט לא חייב להיות חלק מהאחווה- האחווה לא חייבת לקבל אותו, והרבה אנשים אינם מצליחים להתקבל לאחוות. (אפרופו טקסי קבלה מוזרים) 2.לאחר סיום הקולג' האחוות מהוות גם רשת פרוטקציות שמסדרת לאנשים קבלה לעבודה. 3.המרכז הבינתחומי הרצליה מנסה כבר שנים למתג את עצמו כמקבילה הישראלית ל"אוניברסיטאות העילית" בארצות הברית. אולי כדי להצדיק את המחיר האסטרונומי של הלימודים שם. במסגרת ניסיון המיתוג הוקמה גם האחווה הישראלית הראשונה. שימו לב- שלוש אותיות יווניות בלנק - שיחה 23:44, 29 באוגוסט 2015 (IDT)

לא מדובר בתופעה שמוגבלת לארה"ב. באוניברסיטה שלי בבלגיה נהוגות האחוות האלו, ובתחילת כל שנת לימודים אפשר לראות טקסי זובור בדרגות חומרה משתנות שעוברים הסטודנטים הטריים. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 16:21, 30 באוגוסט 2015 (IDT)

בית החולים הדסה

מה הקטע של בית החולים הדסה (פירושונים)? יש איזה אופנה לקרוא לבית חולים בשם "הדסה" כמו שקוראים לחתולה "מיצי"? אני מניח שזה על שם איגרון נשים ציוני "הדסה", אבל לא בטוח. Corvus,(שיחה) 15:55, 29 באוגוסט 2015 (IDT)

מהאתר שלהם: "בתי החולים של הדסה בירושלים, בעין כרם ובהר הצופים, הינם ספינת הדגל של ארגון נשים ציוניות הדסה באמריקה שהוא ארגון הנשים הגדול ביותר והארגון הציוני הגדול ותר בצפון אמריקה.". חזרתי • ∞ • שיחה 16:37, 29 באוגוסט 2015 (IDT)

לפני ששואלים כאן, אפשר לנסות לקרוא בערכים. לדוגמה: מרכז רפואי הדסה: ”המרכזים הרפואיים הוקמו ומהווים את פועלם המרכזי של ארגון הדסה, הסתדרות הנשים הציוניות באמריקה מיסודה של הנרייטה סאלד”. ―Tzafrir (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מה ההבדל בין 'רכבת קלה' ו'חשמלית'?

מה ההבדל בין 'רכבת קלה' ו'חשמלית'?

בישראל הרכבות הקלות הן חשמליות. המונח "רכבת קלה" בא להבדיל מהרכבת הכבדה הכלל ארצית שמונעת בידי קטרי דיזל גדולים וחזקים. ‏ MathKnight ✡ (שיחה) 19:02, 29 באוגוסט 2015 (IDT)

נשיות גברית במטאל

יש אלמנט מעניין נורא במטאל, שאני מתקשה להבין: למרות "גבריות" מוחצנת, ישנה נשיות שגברים מפגינים. דוגמה אחת מאוד מובהקת זה קיס ששמו איפור עם אודם שנחשב לנשי, לבוש צמוד ועקבים. מין סוג של אנדרוגינוס או טרנססקסואליות מופגנת. סולן להקת Oomph! שם מסקרה בעניים. אקסיל רוז (Axl Rose) בצעירותו הופיע על חצאית. ושלא נדבר על אופנת שיער אורך- דבר שנחשב לנשי. הזמר Till Lindemann בהופעות רבות מתאפר בצורה מאוד נשית. כל אלבומי manowar נראים כמו ג'ורנל לקהילה הגאה.

מישהי מבין מה ההסבר לתופעה? למה אמני מטאל גברים נוטים כל כך לנשיות? 132.66.137.207 14:10, 30 באוגוסט 2015 (IDT)

הסצנה הכי פעילה הייתה המועדונים לאורך שדרת סנסט בהוליווד, בלוס אנג'לס, קליפורניה. המועדונים הללו נמנעו מהבאת להקות פאנק רוק מתוך חשש לאלימות, מה שיצר קרקע נוחה לפריחת הגלאם מטאל. כך בערך גלאם מטאל. כנראה היה צורך להכריז על אי-אלימות. Nachum - שיחה 13:27, 31 באוגוסט 2015 (IDT)

ספרים בעברית וספרדית

שלום,

אני מחפש מקום ממנו אפשר לקנות ספרים בספרדית ועברית (עמוד בספרדית מול עמוד בעברית) כדי לשפר את הספרדית שלי. מישהו מכיר ספרים כאלה? תודה, 212.179.21.194 14:33, 30 באוגוסט 2015 (IDT)

לא בדיוק מה שחיפשת, אבל מה לגבי ויקיפדיה הספרדית מול ויקיפדיה העברית? Tzafrir - שיחה 16:06, 30 באוגוסט 2015 (IDT)

לא בטוח שזה יעזור מכיוון שלעיתים כתוב מידע קצת אחר בוויקיפדיות השונות בשל הרחבות אחרות בכל שפה

אבל השאלה היא הפוכה: האם יש מספיק ערכים שתוכנם די דומה בעברית ובספרדית? (שלא לדבר על כך שבלחיצת כפתור אפשר להפוך את כל הממשק מעברית לספרדית, או להיפך). Tzafrir - שיחה 21:48, 30 באוגוסט 2015 (IDT)

אם העניין הוא שאקבל רשימה של קטגוריות בעברית ואחזיר רשימה למי מהערכים בהן יש ולמי אין מקביל בספרדי (או בהיפוך השפות), יש על מה לדבר. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:51, 30 באוגוסט 2015 (IDT)

זה לא מה שאני מחפש, כיוון שאני רוצה לקרוא אותו טקסט ממש, בעברית ובספרדית, שורה מול שורה. כמו זה, אבל בעברית במקום באנגלית. 94.159.152.108 06:55, 31 באוגוסט 2015 (IDT)

מצאתי את זה לא יודע אם זה עדיין רלבנטי, אני מציע שתפנה בבקשה אליו. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 10:46, 31 באוגוסט 2015 (IDT)

אם יש ויקיטקסט בעברית ובספרדית ערכים על אותו דבר (מחוברים בוויקינתונים), ניתן להציג אותם מילה מול מילה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 14:48, 31 באוגוסט 2015 (IDT)

אתה רוצה בהכרח ספר עם עמוד לצד עמוד? כי אתה יכול פשוט לבחור ספר קריאה (או עיון) כלשהו שתורגם לשפות רבות, לדוגמא סדרת ספרי הארי פוטר, ולערוך השוואה בין ספרים. ‏ברוך [ShoobyD] • שיחה – 18:04, 31 באוגוסט 2015 (IDT)

אמנם השפה מעט ארכאית, אך מקובל מאוד להדפיס ספרי קודש (תנ"כים, סידורים, ברכונים וכדומה) כאשר עמוד אחד בעברית וממולו בשפה זרה. ראיתי כאלה באנגלית וברוסית, ולכן נראה לי שיהיה גם בספרדית. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

זה מזכיר לי את האגדה לפיה הנציב העליון התפעל באזני מקורביו לאחר פגישה עם הרב קוק, "האיש הזה דיבר אלי כאחד הנביאים". התברר שהרב למד את האנגלית שלו לבדו, מתנ"ך מתורגם. ביקורת - שיחה 08:02, 1 בספטמבר 2015 (IDT)

בשנת ה'תרע"ו (1916) הציעה לרב קוק קהילת מחזיקי הדת שבלונדון להיות רבה, והוא ניאות בתנאי שיחזור ליפו בהזדמנות הראשונה שיוכל. בהיותו בלונדון הקים מספר ישיבות. השפיע על הממשלה הבריטית שלא תסגיר לרוסיה יהודים רוסיים שהיגרו ממנה.[דרושה הבהרה][דרוש מקור] ניהל מאבק עם אנגלים בני דת משה, שטענו כנגד התנועה הציונית, וניסו להשפיע על הממשל הבריטי להימנע מהצהרת בלפור. בעקבות גילוי דעת של הרב קוק בבתי הכנסת, נשלחו תזכירים רבים לחוגי השלטון מהקהילות היהודיות, שבהם הודגש כי דת ישראל קשורה בלאומיות הישראלית ובארץ ישראל. גילוי דעת זה חזק את עמדתם של מצדדי פרסום ההצהרה. בשעת הוויכוחים על ההצהרה בפרלמנט הבריטי, העלו אחדים מהצירים את הסתייגות היהודים המתבוללים, שטענו שההצהרה מנוגדת לרוח הדת היהודית. בתשובה לכך קם הציר קיילי וענה: "על מי יש לנו לסמוך בנוגע לצד הדתי, על הלורד מונטגיו שאוכל איתנו חזיר, או על הרב של "מחזיקי הדת" הרב קוק?!".‏ בשנת 1918 הוזמן הרב קוק על ידי הרב ד"ר דב (ברנרד) רבל (רעוועל) לבקר בארצות הברית. זו הייתה הצעה נדיבה מטעמו של הרב רעוועל וגיסיו, האחים טרוויס, לממש את חזונו של הרב קוק ולממן את ההקמה של הישיבה המרכזית העולמית בירושלים.

מרכז כאב

קיימת מחלה מולדת בה בן אדם לא מרגיש שום כאב, כי מרכז הכאב שלו לא תקין. זאת בעיה רצינית שמנסים להתמודד איתה כי העניין מאוד מסוכן - אפשר להתיישב על הכיריים ולא להרגיש. אבל האם קיימת אפשרות לעשות ניתוח כירורגי (כנראה, נוירוכירורגי) לבן אדם שמשתק את מרכז הכאב, כדי לגרום לו לא להרגיש יותר כאב, מבחירתו? נכתב בעקבות הכתבה על חיילת שידה התנפחה בשבעה ימים האחרון. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:21, 30 באוגוסט 2015 (IDT)

כתבה עיתונאית לפני כמה שנים על מרפאןת כאב נכתב שבחלק מהמקרים מנתקים סיבי עצב ספציפיים, וזה עוזר אבל לא תמיד. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר}

עד כה נתגלו מספר מכניזמים הקשורים לתחושת כאב, אשר חומרים ממחלקות כימיות שונות מתווכים אותם; NSaids, Cannabinoids, Opioids, Dypirone, Epinephrine ואני מניח שיש עוד כמה שלא ציינתי ושיתגלו עוד בעתיד. יש אנשים שאחד או יותר מהמכניזמים לא מתפקדים אצלם כהלכה, אני מניח בעיקר מסיבות גנטיות; בכל מקרה, אזור החישה העיקרית הוא הקורטקס הסנסורי, ואם הוא נפגע החישה בכללותה נפגעת; אני לא יודע אם יש בו אזור ספציפי המעבד תחושת כאב. למיטב ידיעתי חומרים מרדימים הם אופיאטים או חומרים הדומים לאופיאטים, אבל אולי אני טועה. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 23:31, 30 באוגוסט 2015 (IDT)

תודה לשניכם, אבל זה לא מה שחיפשתי. מדובר בכאבי פנטום, אז כל פעולה מקומית תתקל בהעדר מקום. הכוונה היא למוח בלבד. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 14:47, 31 באוגוסט 2015 (IDT)

בדרך כלל, כל או רוב התהליכיות שמשפיעה על החלק המודע של הנפש בהקשר החישתי (טסיטאלי) תעבור עיבוד בקורטקס הסנסורי - אז במקרה של פנטום, האזורים שהיו מנותבים לאותו איבר ממשיכים להתקיים, ומסיבות שבמידה אסטרונומית אינן מובנות כעת, מדי פעם מתעוררת בהם פעילות אלקטרו-כימית שמעוררת תחושה נפשית; יש הרבה גורמים שיכולים לתווך פעילות בהן, גנטיים ושאינם. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 16:29, 31 באוגוסט 2015 (IDT)

האם יש דבר כזה פנילקטונוריה "חלקית" או "קלה"?

האם יש? מהם המאפיינים? ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 22:45, 30 באוגוסט 2015 (IDT)

לפי הערך פנילקטונוריה, אין. זו מחלה קשה, שבלי זיהוי וטיפול מן הגיל הרך מאד תביא לפיגור, ליקויים שונים ואף מוות.שלומית קדם - שיחה 16:35, 1 בספטמבר 2015 (IDT)

במהלך חיפוש המידע שלי על משפחת הפרעות ה-PKU התברר לי שדווקא יש כמה סוגים; גם ענה לי על כך ד"ר וידנפלד וגם הבנתי שיש תופעה הנקראת Mild PKU ומתאפיינת בעיקר בסימפטומים נוירולוגיים, פסיכיאטריים, ודרמיים. אם איננה מטופלת. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 19:54, 1 בספטמבר 2015 (IDT)

קקי מחייך

אתם מכירים את המם, דמות, סמיילי או מה שזה לא יהיה של צואה חומה עם חיוך רחב? מאיפה זה בא? Corvus-TAU - שיחה 11:12, 31 באוגוסט 2015 (IDT)

קוראים לזה emoji, ובבקשה בלנק - שיחה 14:08, 31 באוגוסט 2015 (IDT)

mr hancky מסאות'פארק.A_Holy_Bartender - שיחה 14:53, 24 בספטמבר 2015 (IDT)

אלקטרוניקה יישומית למתחילים

שלום,

יש לי ידע בסיסי מאוד בחשמל ואלקטרוניקה (קורס מבוא באונ') ואני מעוניין להתנסות קצת באלקטרוניקה "יישומית", דבר שמעולם לא עשיתי, מלבד כמה ניסויי מעבדה פשוטים באונ' (ילדות עשוקה...). כיוון שמעולם לא התעסקתי עם זה הכוונה היא להתחיל מהדברים הפשוטים ביותר (מעגל עם סוללה ונורה) ולהמשיך, אם אצליח, לפרויקטים יותר מורכבים. האם מישהו מכיר ערכות טובות לקנייה (בארץ או בחו"ל) שמתאימות גם למתחילים ומגיעות עם הסברים ברורים, ו\או מדריכים מומלצים באינטרנט? תודה, 212.179.21.194 09:30, 1 בספטמבר 2015 (IDT)

אין קורס מעשי \ לימודי תעודה בהנדסאות אלקטרוניקה? תבדוק באחת המכללות, אולי זו נקודת התחלה נחמדה (לא עוסק אז לא יודע מעבר)... ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 17:14, 1 בספטמבר 2015 (IDT)

ארדואינו [1] ‏«kotz» «שיחה» 20:02, 1 בספטמבר 2015 (IDT)

מצטרף להמלצה, אבל זה יותר לכיוון של אלקטרוניקה ספרתית. Tzafrir - שיחה 07:12, 2 בספטמבר 2015 (IDT)

טרינקען אַ ביסעלע װײַן

מישהו מכיר את השיר והתירגום שלו? מה זה ביסעלע ?

"א-ביסעלע" = מעט/קצת. מקבילה ל- "a bit" באנגלית. Liad Malone - שיחה 12:53, 1 בספטמבר 2015 (IDT)

[2]

טרינקען א ביסעלע וויין = לשתות קצת יין. מקוה לטוב • שיחה • י"ז באלול ה'תשע"ה • 13:14, 1 בספטמבר 2015 (IDT)

זה הטקסט יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:18, 1 בספטמבר 2015 (IDT)

עם כל הכבוד לGevolt, הטקטס המקורי הוא כאן. הגרסה שלהם היא רק הוסיפה "עם ישראל בריא" (או מה שזה אומר "עם ישׂראל געזונט זאָל זײַן") במקום ברכות לחתן וכלה. Corvus-TAU - שיחה 16:28, 1 בספטמבר 2015 (IDT)

מלחמת העריכות בשירה היידית. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:31, 1 בספטמבר 2015 (IDT)

קל לראות שהגרסה של פון חנה בת דוד היא הגרסה היציבה והגרסה של Gevolt יכולה אפילו להתפרש כהשחתה על ידי הקהילה. Corvus,(שיחה) 18:04, 1 בספטמבר 2015 (IDT)

עיקרון הפלטייה

מושג שמופיע בסוף הערך המהרה, מחיפוש בגוגל מצאתי שיש "אפקט הפלטייה", אבל לא ברור לי שאכן יש משהו כזה ולא שסתם מדובר באיזו לוחית קירור. מי יודע מה זה והאם זה משתלב היטב במשפט האחרון של הערך המהרה? ביקורת - שיחה 13:55, 1 בספטמבר 2015 (IDT)

הסעיף הזה עוזר? _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 14:41, 1 בספטמבר 2015 (IDT)

קצירמרתי והכחלתי _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 15:09, 1 בספטמבר 2015 (IDT)

אילן שמעוני, תודה! קישרתי לערכים בוויקיפדיות מקבילות. ביקורת - שיחה 18:49, 1 בספטמבר 2015 (IDT)

_{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 20:13, 1 בספטמבר 2015 (IDT)

האם וירד אל הוא יהודי?

האם וירד אל ינקוביק הוא יהודי או ממוצא יהודי? ‏ MathKnight ✡ (שיחה) 21:34, 1 בספטמבר 2015 (IDT)

כתוב שאבא סרבי ואמא חצי איטלקית חצי בריטית. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:45, 1 בספטמבר 2015 (IDT)

כמה מרוויח רופא כללי\פנימי\משפחה על ביקור 1 ברבעון אחד?

כמה הוא מרוויח בערך על כל ביקור מבלי לכלול בכך מע"מ או חלק יחסי של דמי תיווך פציינטים לקופה? בתודה, ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 02:07, 2 בספטמבר 2015 (IDT)

אף רופא לא משלם דמי תיווך לקופה (למעשה תקנון האתיקה של הרופאים אוסר על רופא לקבל עמלה על הפניה לרופא אחר). יש רופאים "של" הקופה, שמקבלים משכורת קבועה. יש רופאים בהסדר עם הקופה, שמקבלים תשלום מוסכם מהקופה בגין כל מטופל שפגשו ברבעון. ויש רופאים פרטיים, שמקבלים את התשלום מן המטופל עצמו (שיכול לפעמים לקבל החזר מן הקופה). עוזי ו. - שיחה 12:15, 2 בספטמבר 2015 (IDT)

עוזי, מהו פחות או יותר הסכום פר ביקור ברבעון שמרוויח רופא כללי\פנימי\משפחה העובד עם הקופה בהסדר? בתודה. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 17:22, 2 בספטמבר 2015 (IDT)

אין לי מושג. זה תלוי מן הסתם בתחום ההתמחות, במיקום, בוותק והמוניטין. עוזי ו. - שיחה 20:52, 2 בספטמבר 2015 (IDT)

מי זאת הילדה הבלונדינית שהרביצה לחייל?

כל הרשת רועשת וגועשת סביב הסרטון שבו נראית ילדה בלונדינית מרביצה לחייל. מה הסיפור שלה? היא פלסטינית או מתנדבת מאירופה?--79.176.50.90 16:03, 2 בספטמבר 2015 (IDT)

אחותו הגדולה של הילד עם הגבס על היד • איקס איקס - שיחה 16:06, 2 בספטמבר 2015 (IDT)

הפלסטינים הם בחלקם הגדול בני ישראל טהורים, צאצאים של בני הארץ שניצרו ואיסלמו אותם בחלוף השנים והתמורות שידעה הארץ; כמו כן גם הייתה אינטראקציה מינית בין אבותיהם לבין הצלבנים האירופאים - מכאן יצאה אוכלוסיה שהיא באופן פיקנטי מגוונת גנטית. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 16:30, 2 בספטמבר 2015 (IDT)

לאינראקציה מינית בין האבות לבין צלבנים אין השפעה גנטית. לעומת זאת ליחסי גומלין בין אמהותיהם לבין צלבנים (וגם יניצ'רים סלביים וחיילים בריטיים) יש השפעות. • איקס איקס - שיחה 16:33, 2 בספטמבר 2015 (IDT)

כמובן שלזה התכוונתי. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 17:19, 2 בספטמבר 2015 (IDT)

הילדה מוכרת היטב לצה"ל, שמה וועד תמימי והיא פרובוקטורית עם ניסיון רב של התגרות בחיילים מול מצלמות (בטח ראיתם אותה קודם מרימה אגרוף על חייל וצועקת באנגלית שכל הצלמים יבינו). היא אפילו נפגשה עם ארדואן וזכתה לראיון. באופן כללי זו משפחה מפורסמת. Corvus-TAU - שיחה 13:25, 6 בספטמבר 2015 (IDT)

את אותה הילדה אפשר לראות כאן רעולת פנים, עם תמונות של מחבלים, כאן עם זר פרחים ותנועת V, ‏ כאן יש סרט יפה בו 50 צלמים מצלמים איך 3 ילדים והיא צועקים על 8 חיילים. כאן היא בוכה ליד אימה הפצועה וליד אחריה ההרוג. מסתבר שזו שחקנית פאליווד מפורסמת. Corvus-TAU - שיחה 18:47, 6 בספטמבר 2015 (IDT)

לימודים אקדמאים לקראת הוראת מתמטיקה ולשון

שלום! סיימתי שירות צבאי, וכעת אני מתכנן את העתיד המקצועי שלי. עוד מימי התיכון אהבתי מאוד את מקצועות המתמטיקה והעברית וסיימתי אותם בהצטיינות. הגעתי למסקנה כי ברצוני להיות מורה בתיכון למתמטיקה ועברית, אני רואה בכך גם נושא אהוב וגם שליחות.

שאלתי: מצד שאיפותי, מה ההבדל בין לימודי תואר ראשון (ושני?) במתמטיקה ובעברית באוניברסיטה, יחד עם תעודת הוראה, לבין לימודי הוראת מתמטיקה ולשון במכללה כלשהי. ברור לי שבאפשרות הראשונה הלימודים ברמה הרבה הרבה יותר גבוהה ומקיפים ומעמיקים הרבה יותר. אני שואל ספציפית על מי שרוצה להיות מורה, מה עליו ללמוד, וכן האם יש פער בשכר בין שתי האופציות. כמו כן, ללומדים מתמטיקה באונ', כיצד רוכשים תעודת הוראה? זה בתוך השנים של לימודי התואר?

1. כפי שכתבת, יש הבדל מהותי בין לימודי תואר מקצועי עם תעודת הוראה לבין לימודי הוראת המקצוע; אלו שני מסלולים מקצועיים שונים. בראשון תלמד את המקצוע (מתמטיקה, לשון) ברמה אקדמית של תואר ראשון, ללא הכשרה פדגוגית מיוחדת, ובשני תפגוש גרסה חיוורת של המקצוע עם הכשרה פדגוגית.

2. משרד החינוך אינו יכול להרשות לעצמו בררנות יתרה, והוא יאפשר לך ללמד בבית ספר יסודי (ואולי גם בחטיבת הביניים) עם תעודת הוראה גם אם למדת תואר ראשון במתמטיקה, וגם אם למדת תואר במכללה בהוראת המתמטיקה. עם זאת, רשיון להכנה לבגרות דורש תואר במקצוע עצמו (ולא רק בהוראת ה-), אם כי יתכן שבשל המחסור במורים הדרישה הזו אינה נאכפת בצורה מלאה.

3. המשרד עצמו מכיר בפער בין שני המסלולים. בעתיד הקרוב אמורות להפתח תוכניות לימוד אקדמיות במתמטיקה, עבור מורים למתמטיקה שהתואר שלהם הוא בהוראת מתמטיקה (ולא במתמטיקה עצמה), על-מנת להסמיך אותם להכין לבגרות.

4. תעודת הוראה היא מסגרת לימודים נוספת, שאיננה חלק מהלימודים לתואר.

5. במחלקה שלי יש מסלול לתואר ראשון במתמטיקה להוראה, הנלמד במקביל לתעודת הוראה. תוכל ללמוד למשל לתואר ראשון במסלול כזה ולתואר משני במחלקה ללשון עברית. אם תכתוב לי באימייל, אוכל לארגן פגישת יעוץ. עוזי ו. - שיחה 22:20, 2 בספטמבר 2015 (IDT)

תודה על התשובה. בנוגע להערתך האחרונה, מה פירוש 'מסלול בתואר ראשון במתמטיקה להוראה'? הכוונה בתואר בהוראת מתמטיקה או במקצוע המתמטיקה? האם בתואר הוראת מת' דרושה גם כן תעודת הוראה בנוסף לתואר?

מדובר בתואר במתמטיקה, המיועד למורים-לעתיד. הוא כולל קורסי מתמטיקה הנלמדים גם במסלולים אחרים, וכמה קורסים יעודיים. כדי להתקבל למסלול צריך להיות רשום במקביל ללימודי תעודת הוראה. עוזי ו. - שיחה 14:13, 3 בספטמבר 2015 (IDT)

מה מונע הוספת חוקים שרירותיים באישון לילה?

בעקבות הכותרת הזאת, האם זה לא בעייתי שקבוצה קטנה של אנשים יכולה להכניס שינויים בחוק, בלי ששאר הכנסת תיהיה מודעת לשינויים הללו? מה מונע מח"כים בודדים להכניס כך סעיפים שרירותיים לתוך החוק?--85.65.26.40 10:21, 4 בספטמבר 2015 (IDT)

לפי מה שקראתי, השינוי שהציע ישראל אייכלר התקבל כהסתייגות בקריאה שניה לאחר שנדחה בוועדה. למרות זאת הצעת החוק התקבלה בתמיכת (45) חברי הקואליציה ומול התנגדות של 18 חברי אופוזיציה בלבד. צריך לשאול את מי שהצביעו ואת מי שלא טרחו להצביע. Tzafrir - שיחה 14:24, 4 בספטמבר 2015 (IDT)

אין דבר כזה שהכנסת לא מודעת. יש מספר קריאות, דיונים בוועדות, סדר יום וכו'. גילגמש • שיחה 11:59, 5 בספטמבר 2015 (IDT)

ובכל זאת, כאן מוצגת הצבעה בעייתית, שהוכנס בה סעיף בקריאה שנייה, כלומר ללא דיון ממשי בו. צריך לשאול בעיקר את מי שהצביעו בעד - כל אחד מהם אחראי אישית לתוצאה. דוד שי - שיחה 17:36, 5 בספטמבר 2015 (IDT)

מתוך הערך: ”לפי תקנון הכנסת, אם התקבלה הסתייגות, יוחזר הדיון לוועדה, והדיון במליאה יימשך רק בשבוע שלאחר מכן, אלא אם כן ביקש יושב ראש הוועדה או נציג הממשלה לקיים את הקריאה השלישית מיד. בפועל, המצב הפוך - ברירת המחדל היא שהקריאה השלישית מתקיימת מיד לאחר הקריאה השנייה, גם אם התקבלה הסתייגות, אלא אם כן ביקש יושב ראש הוועדה להמשיך את הדיון רק בשבוע שלאחר מכן.” Tzafrir - שיחה 08:43, 6 בספטמבר 2015 (IDT)

כמויות ניקוטין שונות

כמה ניקוטין אדם מקבל מעישון של 5 סיגריות וכמה הוא מקבל מלעיסת מסטיק בודד של ניקוטין? בערך? בתודה, ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 19:59, 4 בספטמבר 2015 (IDT)

http://www.zap.co.il/models.aspx?sog=b-smoke

https://www.e-cigarette-forum.com/forum/threads/tar-and-nicotine-content-of-every-cigarette-by-brand-and-variety.498320/

Marlboro on the other hand, has lesser nicotine content at 0.8 mg. כמובן יש חשיבות לצורת העישון. Nachum - שיחה 11:51, 5 בספטמבר 2015 (IDT)

גלוטונבולן

היש מי שיכלול להפריך/לאשר את הערך? לא מצאתי על זה כלום. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 18:57, 5 בספטמבר 2015 (IDT)

מחיקה מהירה: לא ידוע לי שאדם חייב גלוטן. הגלוטן הוא חלבון שבעיכול הופך לחומצות אמינו. Tzafrir - שיחה 19:39, 5 בספטמבר 2015 (IDT)

תודה _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 20:04, 5 בספטמבר 2015 (IDT)

משבר הפליטים באירופה

מה גרם לכמות הפליטים באירופה לגדול כ"כ דווקא בשבועות האחרונים? תודה, 94.159.152.108 20:06, 5 בספטמבר 2015 (IDT)

הכמות גדלה במיוחד בשבועות האחרונים? Tzafrir - שיחה 22:42, 5 בספטמבר 2015 (IDT)

לפי העיתונות, כן. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 23:43, 5 בספטמבר 2015 (IDT)

יש כבר זמן רב הצפה של פליטים שמגיעים דרך הים לאיטליה. מהמעט שאני מבין, החלו פעולות יותר נחושות נגד המבריחים בנתיב הזה (לדוגמה: לפני שנה, לאחר טביעת אוניית פליטים מצרית, קראתי כתבה שבה הזכירו שלפיה נתיב הברחה פופולרי היה ממצריים ישירות דרך הים לאיטליה, ונראה שזה היה הנתיב המועדף על סורים. לא מזמן דווח על סורי שהיה במצריים אבל כדי להגיע לאירופה היה חייב לעבור דרך טורקיה). הנתיב החלופי הוא מטורקיה דרך מדינות הבלקן. חסרונו הוא שגם לאחר תשלום למבריח (מטורקיה ליוון או בולגריה). לכאורה מגיעים כאן למדינה (יוון) החברה באמנת שנגן ולכן אפשר לעבור משם לשאר חלקי אירופה. בפועל אין תנועה חופשית מייוון (לפחות לא למי שמסוגל לשלם על כרטיס) ובוודאי שלא לכמויות הגדולות של מהגרים. מעבר לכך, לפי חוקי האיחוד האירופי, בקשת המקלט של פליט נידונה בארץ שבה הוא נרשם לראשונה (זה מופיע אצלנו באיזשהו ערך?) ולכן פליטים משתדלים לא להירשם במדינות כגון יוון והונגריה שלא נוטות לקלוט פליטים. Tzafrir - שיחה 08:41, 6 בספטמבר 2015 (IDT)

(אתם חושבים שהתשובה שלי נכונה? כתבתי אותה כאן כדי שיתקנו אותי) Tzafrir - שיחה 10:55, 7 בספטמבר 2015 (IDT)

ממה שהבנתי, זרם הפליטים והמהגרים הלא חוקיים בנתיב המזרחי התעצם מאות מונים בשבועות האחרונים. הם הצטברו לפני כן בטורקייחה, זלגו ליוון, ועכשיו נוהרים מעבר לגבול פנימה לאירופה. יתכן שהזרם לאיטליה וספרד נותר כשהיה. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 12:37, 7 בספטמבר 2015 (IDT)

יכול להיות שעל עניין הפליטים השפיעה גם המלחמה שהחדשה בין הכורדים לטורקים בשבועות האחרונים, טורקיה החלה להפציץ כפרים כורדים בעיראק, וייכול להיות שמחנות פליטים בטורקיה, שמאכלסים הרבה מאוד כורדים, הפכו למקום פחות בטוח. בברכה, --איש המרק - שיחה 11:30, 8 בספטמבר 2015 (IDT)

Like
_{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 13:00, 8 בספטמבר 2015 (IDT)

הערה: כצפוי, נכתב כבר הערך European migrant crisis - ברוב השפות האירופאיות... :-). בברכה, דני. Danny-w • שיחה 12:34, 8 בספטמבר 2015 (IDT)

תשובה להערה הערך האנגלי אינו ראוי לתרגום. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 13:02, 8 בספטמבר 2015 (IDT)

מדד השפעה על הכבד

האם ישנו מדד כלשהו המצביע על מידת השפעתם (אינטראקציה\פגיעה\מאמץ לפירוק) של חומרים על הכבד? אני מחפש דרך להשוות בין השפעתם של חומרים שונים על הכבד לפי כמויות נצרכות, כמו אלכוהול ותרופות שונות. בתודה מראש, avivdb1 - שיחה 20:22, 6 בספטמבר 2015 (IDT)

הנה הדבר הכי קרוב לזה שמצאתי - לחלק מחומרים נתון מהו המינון המסוכן. אני לא בטוח בקשר למהימנות של חלק מהסעיפים.
_{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 12:59, 8 בספטמבר 2015 (IDT)

אני לא חושב שזה מדד טוב. המינון המסוכן עלול להיות קשור לנושא אחר מאשר הפגיעה בכבד. הרעלת אלכוהול, למשל, כמעט אינה קשורה לכבד למיטב הבנתי. ואני בטוח לחלוטין שהדבר נכון לגבי מנת יתר של הירואין, למשל. בלנק - שיחה 16:19, 9 בספטמבר 2015 (IDT)

נעמי שמר - אילו פרסים קיבלה?

נתנו לי עבודת בית, להכין ת"ז לנעמי שמר, ולא מצאתי פרסים שהחא קיבלה ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

קראת את הערך נעמי שמר? ניסית לחפש בו "פרס"? Tzafrir - שיחה 19:24, 7 בספטמבר 2015 (IDT)

לאלמוני - גש/י לערך נעמי שמר, וכשהמסך פתוח בו, לחצי/לחץ על המקש F3. תיפתח לשונית חיפוש, כתבי בה את המילה פרס. בהצלחה. Danny-w • שיחה 15:24, 25 בספטמבר 2015 (IDT)

האם כל המסתננים מאפריקה הם גברים?

אם כן, אז על איזו סכנה דמוגראפית מדברים? מדובר בסה"כ בכמה רבבות אנשים שתוך דור ייטמעו בחברה הישראלית, אם רק ייתנו להם. האם אני טועה?--79.176.50.90 19:59, 9 בספטמבר 2015 (IDT)

יש גם מסתננות ויש גם משפחות עם ילדים. בברכה. ליש - שיחה 20:37, 9 בספטמבר 2015 (IDT)

מלבד זה מדובר בלא-יהודים ולכן הם בהכרח לא ייטמעו באוכלוסיה הישראלית היהודית. בברכה מלא כל הארץ כבודי • שיחה • כ"ו באלול ה'תשע"ה • 21:07, 9 בספטמבר 2015 (IDT)

האוכלוסיה הישראלית אינה כולה יהודית. מעל לרבע ממנה אינו יהודי. Tzafrir - שיחה 08:35, 10 בספטמבר 2015 (IDT)

אדרבה. בסופו של דבר, אם רוב מוחלט של המסתננים הם גברים, ואף אחת לא תתחתן איתם - לא יהודיות ולא ערביות - תוך 50 שנה מהיום הקהילה שלהם פשוט תיעלם. מה הבעיה פשוט לתת אזרחות לכמה רבבות האלה שכבר נכנסו, ושיחיו את שארית החיים שלהם בארץ כמו אזרחים נורמליים עם בית ועבודה, עד שימותו מזקנה וייעלמו מחיינו? השאלה החשובה כמובן היא עד כמה משמעותי אחוז הנשים והילדים שהגיע יחד איתם.--79.176.50.90 10:33, 10 בספטמבר 2015 (IDT)

ראשית, כידוע אין צורך בנישואין, כדי להביא ילדים לעולם ועכשיו ניגש לנושאים הרציניים יותר.

גברים רבים ללא נשים הם מתכון בטוח לריבוי מעשי אונס.

המסתננים כפו את עצמם על מדינת ישראל - אם מדינת ישראל הייתה מחליטה לתת מקלט בארץ לכמות מסוימת של פליטים, היא הייתה זכאית לבחור אותם לפי צרכיה, העדפת בעלי מקצוע ובעלי השכלה, העדפת אנשים בריאים וצעירים, העדפת חסרי עבר פלילי. הם גזלו זאת ממדינת ישראל וכפו עליה מסתננים זקנים וחולים, חסרי השכלה לחלוטין וגם בעלי עבר פלילי.

מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי וכל תוספת אוכלוסייה לא יהודית מחלישה את הרוב היהודי ומחזקת את השואפים להפיכת למדינת כל אזרחיה, כלומר מדינת הגירה רגילה, שבמהלך הזמן תאבד כל זיקה לעם היהודי.

בברכה. ליש - שיחה 16:28, 11 בספטמבר 2015 (IDT)

נזכרתי בהגירת היהודים לעולם החדש, לארצות הברית. יהודים רבים יצאו ממזרח אירופה בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 לכיוון ארץ זבת חלב ודבש, אך הדרך הייתה ארוכה, קשה ויקרה, לכן אספו את אמצעיהם ושילחו את הגבר החזק, שיגיע לשם, יעבוד ויצבור את הכסף הדרוש להבאת יתר המשפחה. גברים רבים עשו כך, היו גם כאלה שבהגיעם לארץ המובטחת שכחו את נשותיהם וילדיהם, שנמקו בעוני עמוק ומצאו להם אישה חדשה. אני מניח שגם המסתננים ינהגו כך, מרביתם, לאחר קבלת אזרחות, יצברו כסף כדי להביא אליהם את משפחתם, כתיירים עם כרטיס לכיוון אחד. אלה שישכחו ממשפחותיהם תמיד יוכלו למצוא לעצמם אישה חדשה בין השוהות הלא חוקיות שהגיעו עם אשרת תייר ונשארו. בברכה. ליש - שיחה 20:25, 11 בספטמבר 2015 (IDT)

כתבת כלבוטק על השתנה בחומוס?

אם אני לא טועה בשנות ה-70 רפי גינת הוציא כתבה על מסעדה שבה עובדים הטילו שתן (ואולי גם זרע), לתוך גיגיות חומוס? או משהו כזה? אשמח אם אפשר קישור לתחקיר. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 00:22, 10 בספטמבר 2015 (IDT)

http://www.youtube.com/watch?v=p0Det0oN8w0

זה לא זה. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 10:01, 10 בספטמבר 2015 (IDT)

באותו נושא: [3], [4], [5]. חזרתי • ∞ • שיחה 22:51, 10 בספטמבר 2015 (IDT)

תודה על צירוף הכתבות אך לא מובאות בהן מקורות לגבי אותה תכנית שכביכול הוציא רפי גינת. אם תוכל להשיג לי את התכנית המקורית או לפחות את התאריך שלה אני אודה לך מאד. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 23:25, 10 בספטמבר 2015 (IDT)

כיווניות של גדילי דנ"א

הועבר להכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 12:01, 10 בספטמבר 2015 (IDT)

האם קפה וקקאו זה ניצול?

האם לאכול שוקולד ולשתות קפה זה ניצול של עבודות פרך של אנשים במדינות עולם שלישי? הם עובדים יותר מ12 שעות ביום שתעשיה של קפה וקקאו ומקבלים על זה פחות מדולר אחד לשעה. האם זה מוסרי להשתמש בתוצרת הזאת? 132.66.137.207 15:20, 10 בספטמבר 2015 (IDT)

ניתן למצוא קפה וקקאו fairtrade, שנעשו (יחסית) ללא ניצול. ראה כאן למשל. אחרי זה, כדאי לשים לב גם לסוכר, לאורז, לכותנה שבבגדים שלנו, לבגדים עצמם, לזהב, ליהלומים, לנפט, לסמארטפונים, לתה, לדברים שעשויים מעץ, ואני בטוח שלעוד מיליארד דברים שלא חשבתי עליהם. כל התעשייות שציינתי כרוכות במידה מסויימת ובמקומות מסויימים בניצול ועבודת פרך של עובדים. וזה עוד לפני שנגעתי בנושא של זכויות בעלי חיים בתעשיית הבשר, החלב, החשמל-מבוסס פחם וכו'. בקיצור- מי שרוצה לצרוך אך ורק מאכלים שבייצורם אף אחד לא נפגע או נוצל צריך לעבוד מאוד קשה. מה אפשר לעשות? להשתדל לקנות רק תוצרת הארץ, להשתדל לצרוך מעט, ולהתפלל שאלוהים יסלח לנו בלנק - שיחה 15:36, 10 בספטמבר 2015 (IDT)

זה שמשהו מיוצר בארץ, לא אומר שהוא לא מבוסס על רכיבים שמיוצרים בחו"ל. Tzafrir - שיחה 15:49, 10 בספטמבר 2015 (IDT)

נקודה קטנה: כמה הם יכולים לקנות בדולר הבודד הזה? לדוגמה: מהו שכר המינימום באותה ארץ? או איזשהו קנה מידה אחר ליוקר המחיה שם? להשוואה, שכר המינימום בארץ נמוך מזה של ארצות הברית אפילו לאחר ההעלאה האחרונה. אבל זה נראה סביר, בגלל שיותר יקר בארצות הברית. Tzafrir - שיחה 15:49, 10 בספטמבר 2015 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: זאת שאלה שקשה מאוד לענות עליה במסגרת "הכה את המומחה" של ויקיפדיה. מומחים שונים יענו תשובות שונות. נתחיל בכך שאין לך או לנו ודאות של מאה אחוז כאן. והרי אפילו במקרים של אכילת בשר, בהם יש מאה אחוז של נטילת חייו של יצור חי, אין הסכמה בציבור (וגם לא בין עורכי ויקיפדיה) לגבי השאלה אם לאכול בשר או לא. (הדיונים על בשר וצמחונות / טבעונות נמצאים בדפי השיחה הרלוונטיים, וכמובן בפייסבוק. עיין שם).
במקרה שעליו שאלת, שאינו דומה למקרה של אכילת הבשר, כאן אינך יודע בוודאות מי קצר את פולי הקקאו שבשוקולד שלך, קלה אותם ועיבדם. כך שאני אישית לא יכול להמליץ על "חרם" כזה. מצד שני, הטענות על ניצול ילדים בתעשיית הקקאו נשמעות [6], [7], ויש מקום להזכירן בערך קקאו בפיסקה יחודית. מי שיסייע בכתיבת הפיסקה - יתרום בכך לנושא לא פחות, ואולי אף יותר, מאשר אי אכילת קוביית השוקולד. בברכה, דני. Danny-w • שיחה 15:47, 10 בספטמבר 2015 (IDT)

צריך להרבות בשתיית קקאו, כדי לספק פרנסה לעובדים המסכנים בארצות המצוקה, שאם לא יוכלו להשתכר דולר ליום בקטיפת פולים יאלצו אולי להשתכר שמונים סנט לעבודה של 14 שעות ביום במכרות הפחם. עוזי ו. - שיחה 15:57, 10 בספטמבר 2015 (IDT)

שאלה לא פשוטה מהו ניצול. האם לפתוח מפעל בו פועלים יסחבו דברים כבדים ויקבלו על זה שכר מינימום זה ניצול? האם לאכול במסעדה שבה עובדים מקבלים שכר מינימום זה ניצול? האם לא לשלם טיפ זה ניצול? טענה מעניינת שעל עוזי שאנו מספקים מקומות עבודה וגורמים לעליה ברמת החיים. אבל עם באמת יש עניין של עבדות כמו שטוען הקישור של Danny-w אז זה די מבטל את ההטענה בדבר רמת החיים. Corvus-TAU - שיחה 16:32, 10 בספטמבר 2015 (IDT)

כפי שעוזי ו. רמז בתשובתו, יש לחשוב על הסיבה שהם משתכרים כך. הסיבה שעובדים בעולם השלישי מרוויחים משכורת נמוכה בתעשיית הקקאו או בסדנאות יזע היא שיותר מדי אנשים עוסקים בייצור קקאו. והם עוסקים בייצור קקאו ולא בדברים אחרים בגלל מחסור בהון אנושי על צורותיו השונות ובתנאים שמאפשרים צמיחה כלכלית, וחרם על שתיית קקאו לא ישנה זאת. ישנם, כמובן, יוצאי דופן, ויש מקום ללחץ על חברות מערביות לספק תנאים הוגנים יותר, אבל ככלל - סדנאות היזע של חברות מערביות במדינות עולם שלישי, עד כמה שהתנאים בהם גרועים - והם גרועים מאוד בקנה מידה מערבי, הם מקומות עבודה מבוקשים ע"י המקומיים, שעובדים שם ברצונם החופשי, ונוהרים מרצונם החופשי מהכפרים לשכונות העוני בערים, בגלל שהם יודעים שההזדמנויות המוצעות להם שם טובות מבמקומות אחרים. מומלץ לקרוא את הפרק בנושא בספר כלכלה עירומה. 109.160.242.107 18:27, 10 בספטמבר 2015 (IDT)

מעלי יש תשובות טובות. אני רק רוצה להסב את תשומת ליבם של המתדיינים שלתוך שאלת הניצול השתחלה הנחה לגבי שכר מינימום. אלה נושאים לא קשורים. אדם יכול לעבוד בעבודה נצלנית ולהרוויח יותר משכר המינימום, ואני יכול לחשוב על מקרים שבהם אדם ישתכר פחות משכר המינימום אך לא ינוצל. ככלל, תשלום שכר מינימום הוא עניין חוקי, וניצול עובדים (בין אם בעולם הראשון, השני או השלישי) הוא עניין מוסרי. חשוב לא לערבב בין "חוקי" ל"מוסרי". תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 19:37, 10 בספטמבר 2015 (IDT)

השתמשתי בשכר המינימום כדרך פשוטה (וכמובן שפשטנית) להשוות את יוקר המחיה בארצות שונות. אני גם לא טוען שצריך להתייחס לשכר המינימום כשכר מקסימום. Tzafrir - שיחה 21:02, 10 בספטמבר 2015 (IDT)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└ אני מבקש להתייחס לשימוש הלא בררני במילה "ניצול". כל מעביד מנצל את עובדיו ואת המכונות שלו. כל עובד מנצל את מקום עבודתו להשגת שכר, תנאים סוציאליים, ביטחון תעסוקתי וכדומה. כולם מנצלים את כולם ואין בכך שום פגם מוסרי. יש גם "ניצול לא הוגן" ואני מניח שלכך התכוון פותח הדיון. כדי לקבוע מהו ניצול לא הוגן צריכים לבדוק מה הם הכללים/נוהגים המקובלים באותו תחום, באותה תקופה ובאותו אזור - לבקש תנאי תעסוקה מערביים בארצות כמו בנגלה דש זו איוולת. בברכה. ליש - שיחה 09:06, 11 בספטמבר 2015 (IDT)

אריה, המילה "ניצול" עברה שינוי משמעות מתישהו בין הדור שלך לדור שלי. סבא שלי היה משתמש בה כמוך, כמילה נרדפת למילה "שימוש" (usage). אני לא מכיר אף אחד בן גילי שמשתמש בה בצורה כזו. משתמשים בה רק במובן של "ניצול לא-הוגן" (exploit). תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 19:26, 11 בספטמבר 2015 (IDT)

בהנחה שאתה מדייק, האם צריך להשלים עם מחיקת הגוונים בשפה, עם דלדולה, לעבור לשימוש ב"תביא" במקום "תן" וכדומה או לנסות להחיות את השימוש המרובד, להעשיר את השפה ולאפשר צורות ביטוי המאפשרות לנו הבעה טובה יותר? אני בוחר בחלופה השנייה. בברכה. ליש - שיחה 20:16, 11 בספטמבר 2015 (IDT)

לא "צריך" לעשות שום דבר, מאז שחנה בבלי מתה, כל אחד עושה מה שהוא רוצה. אני גם חושב שהדוגמה הנוכחית היא לא דוגמה טובה לטענה שלך. אם כבר אז להיפך, מדובר בשתי מילים שכל אחת מהן עברה התמחות. שימוש משמשת לשימוש, ואת ניצול מנצלים כדי לתאר ניצול. דווקא האופן שבו מבוגרים משתמשים במילה ניצול כדי לתאר שימוש הוא ניצול לרעה של המילה. לנימה הכללית יותר אשיב שאני לא חושב שהשפה מתדלדלת. מילים ישנות שאין בהן צורך נעלמות, ומילים חדשות נוצרות כדי לענות על צרכים. כל דור חושב שהשפה של הדור שאחריו דלה. זה כמו עם מוסיקה, בכל נקודת זמן, המוסיקה של היום פחות טובה מהמוסיקה של העבר. וכמו תמיד, XKCD כבר חשבו על זה קודם. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 21:03, 11 בספטמבר 2015 (IDT)

כמו כן, עמוס עוז הוא בערך בן גילך, נכון? אפילו לו הרצון של בגין שמישהו יזיין את ממשלת בן-גוריון נראה מוזר. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 21:05, 11 בספטמבר 2015 (IDT)

מה!?! חנה בבלי מתה!?! למה לא סיפרו לי... האמת, אני לא בן גילה ואפילו לא בן גילו של עמוס עוז, אני בחור צעיר... את עמוס עוז פגשתי לראשונה לפני יותר מארבעים שנה, כשהייתי סמל צעיר במחלק רכוש של משטרת ירושלים ובאתי לבקר בביתו של פרופסור קלוזנר, שהתלונן על פריצה - עמוס עוז היה שם והתרשמתי מהמשלב הלשוני של שני האישים. לעצם העניין, אני מסכים איתך שהשפה לא מתדלדלת, אך יש מגמות של התדלדלות באוצר המילים של קבוצות אוכלוסייה מסוימות. בברכה. ליש - שיחה 21:58, 11 בספטמבר 2015 (IDT)

אם כך, נסיים בפראפרזה על דבריו של קלונזר: "ובסוף אריה אמר לי: מיסטר אשור, אתה צדקת" תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 00:12, 12 בספטמבר 2015 (IDT)

לשואל המקורי שלום,

רק עכשיו קראתי את שאלתך וראיתי את התשובות. חסר בהן מידע חשוב: תעשיות הקקאו והקפה באפריקה מנצלת אלפי ילדים לעבודה בתנאי עבדות. התופעה נפוצה בעיקר בחוף השנהב, שמספקת 43% מהקקאו העולמי, ובארצות השכנות לה, שביחד מספקות 75% מתצרוכת הקקאו בעולם. התעשייה הבינלאומית עושה שימוש במוצרי קקאו וקפה, ואינה תורמת כספים או מסייעת בדבר להפסקה או צימצום של תופעת עבדות הילדים באפריקה. מהסיבה הזו אני אישית נמנע עד כמה שאפשר מקקאו ומקפה, וקונה מדי פעם רק שוקולד מריר שמיוצר באקוודור, שם התופעה לא קיימת (יש שוקולד כזה של "עלית"). מידע נוסף תוכל לקרוא במאמרים הבאים:

• מערכת וואלה! NEWS‏, עבדי השוקולד, באתר וואלה, 12 באפריל 2001
• סודארסאן ראגאוואן, סומאנה צ'טרג'י, San Jose Mercury News, הפולים המובחרים של חוף השנהב, באתר הארץ, 24 בספטמבר 2001

בברכה, -- ‏גבי‏ • שיח 18:15, 17 בספטמבר 2015 (IDT)

קול השלום

מי היה הקריין שהקריא את הסיסמה של התחנה: "Peace is the word, and the voice of peace is the station. twenty four hours a day "? תודה...

לדעתי זה היה אייבי נתן עצמו, אבל אין לי אסמכתא. דוד שי - שיחה 15:34, 15 בספטמבר 2015 (IDT)

זה קולו של אייבי, גם לי אין הוכחה. שנילי - שיחה 11:53, 17 בספטמבר 2015 (IDT)

שאלה תאולוגית-ספורטיבית (מכה כואבת למומחה)

הגדירו את אלוהים כ-כל יכול ושאלו "האם אלוהים יכול לברוא אבן שהוא לא יכול להרים?", ענו "כן, הוא יכול לצמצם כוחו ולברוא כזאת אבן". עד כאן הכל טוב ויפה, אבל שאלו גם "האם אלוהים יכול ליצור משולש עגול כל עוד לא צמצם את כוחו?". האם מישהו כבר הגיב על השאלה הזאת באופן שמניח את רוב הדעות?

‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 08:49, 11 בספטמבר 2015 (IDT)

במונח "משולש עגול" יש סתירה פנימית. זה כמו שתבקש בחנות רהיטים "כיסא עץ עשוי פח", או תשאל את הגששים אם יש להם "נייר נטול נייר". חזרתי • ∞ • שיחה 10:54, 11 בספטמבר 2015 (IDT)

סתירה פנימית או לא סתירה פנימית - מדובר על כל יכול. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 11:07, 11 בספטמבר 2015 (IDT)

בדיוק זה הרעיון. "האם מישהו שהוא כל יכול מסוגל ליצור דבר שסותר את עצמו?". אני חושב שזה פרדוקס בלתי פתיר - בעולם שבו קיים אלוהים (קרי כוח כל יכול) לא יכול להתקיים משולש עגול. בעולם שבו יכול להתקיים משולש עגול, לא יכול להתקיים אלוהים. ולא יתכן עולם בו שני הדברים קיימים בו זמנית. Corvus,(שיחה) 11:04, 11 בספטמבר 2015 (IDT)

האם לדעתכם אפשר לפתור את הבעיה בלהגיד "אלוהים יכול ליצור כל מה שהוא רוצה וזה חסר כל קשר אליך בני אדם מגדירים זאת" ? ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 11:10, 11 בספטמבר 2015 (IDT)

(אני לא מאמין באלוהים) אם תגדיר מה זה משולש עגול (או מה זה קיפוד-נחש (-:), אלוהים יותר מישמח לייצר לך דבר כזה. אתה מבקש ממנו לייצר משהו שאתה לא יודע איך הוא נראה (מכל הזוויות). כשתקבל מאלוהים את המשולש העגול שלך או את גוש הברזל העשוי מנחושת – איך תדע שהמוצר מתאים לאפיון? חזרתי • ∞ • שיחה 11:13, 11 בספטמבר 2015 (IDT)

ואולי בעצם כל המשולשים עגולים, כל הנחשים קיפודים וכל הברזל עשוי נחושת. איך תוכל לדעת שזה לא נכון? ואם אתה לא יכול לומר שזה לא נכון אז בעצם אלוהים יכול ליצור כאלו דברים. בברכה מלא כל הארץ כבודי • שיחה • כ"ז באלול ה'תשע"ה • 11:21, 11 בספטמבר 2015 (IDT)

זאת לא שאלה של אמונה באלוהים, זאת שאלה בלוגיקה. טיעון נחמד שמשהו לא מוגדר ולכן לא יכול להיות קיים. אבל המונח "מוגדר" הוא פרי האדם. חורים שחורים היו קיימים ביקום הרבה לפני שאדם הגדיר אותם. אבל בדוגמה שלנו יש סתירה ממש - עיגול ומשולש לא יכולים להתקיים בו זמנית באותה הצורה (ואם כבר, האם צורות גאומטריות קיימות במציאות?). לגבי "אלוהים יכול ליצור כל מה שהוא רוצה", המילה "רוצה" מאוד בעייתית כי אתה יכול לרצות רק משהו שחסר לך ואם אתה יכול הכל, אין דבר החסר לך ולכן בעולם שתיארנו (אלוהים הוא ישות שקיימת ויכולה הכל) לאלוהים אין רצון. Corvus,(שיחה) 11:29, 11 בספטמבר 2015 (IDT)

גם אני יכול ליצור כאלו דברים, ואני לא אלוהים. אני יכול לייצר כל דבר שתבקש שאתה לא יודע איך הוא נראה ואין לך יכולת להחליט האם מה שיצרתי הוא זה מה שבקשת. חזרתי • ∞ • שיחה 11:34, 11 בספטמבר 2015 (IDT)

עיגול משולש זה אותו דבר כמו אמירה ש1+1=3, שניהם מוטעים אבל זה רק בגלל הגדרות אנושיות ולכן שתי ההנחות האלו הן בלתי אפשריות להפרכה. בברכה מלא כל הארץ כבודי • שיחה • כ"ז באלול ה'תשע"ה • 11:45, 11 בספטמבר 2015 (IDT)

נגיד שאלוהים כן יכול ליצור ריבוע משולש מברזל העשוי מנחושת; איך תדע שהוא יכול? תבקש משלוח בדואר שמיים-ארץ? ואיך תדע שהוא יצר את אותו ריבוע-משולש-מברזל-העשוי-מנחושת ולא אני? חזרתי • ∞ • שיחה 11:59, 11 בספטמבר 2015 (IDT)

אני לא מבין את הנקודה שלך. למה היכולת שלי לזהות אובייקטים כ"משולש" ו"עיגול" רלוונטית לנושא של קיום עיגול משולש? אז אולי הוא קיים, אבל אני לא יודע לזהות אותו. סו? Corvus,(שיחה) 15:41, 11 בספטמבר 2015 (IDT)

אם נענה על כל השאלות הנ"ל "כן, הוא יכול" בלי הוכחה שהוא יכול, אז מה? כמאמר שהביא עוזי למטה: כן הוא יכול לברוא כזו אבן, והוא יכול להרים אותה כרצונו או לא "להצליח" להרים אותה כרצונו. אולי הוא "עובד" עליך והוא כן יכול? איך תדע? הוא בו זמנית יכול להרימה ויכול להיכשל בהרמתה. הסתירה היא במערכת המושגים שבה אתה משתמש, ולא כישוריו של אלוהים הכול יכול (תזכורת: איני מאמין בקיומו). חזרתי • ∞ • שיחה 18:42, 11 בספטמבר 2015 (IDT)

ראה כאן התייחסות של פרופ' שלום רוזנברג. עוזי ו. - שיחה 11:54, 11 בספטמבר 2015 (IDT)

מאמר מצויין! _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 16:34, 11 בספטמבר 2015 (IDT)

קצת לוגיקה בגרוש: בלוגיקה אתה יכול לקבל כל מסקנה אם ההנחות שעליהן הסתמכת כוללות סתירה (ערך חסר). ואכן, כידוע, מושג האלוהות מוגדר בצורה כל כך עמומה שהוא אפילו לא שגוי - תאולוגים פיתחו שכבות הגנה של עמימות כדי לפשר בין כל ההנחות הסותרות שבכתבי הקודש (ובהמשך: של התגליות המדעיות) ולכן אין שום משמעות לטיפול במושג האלוהות בכלים לוגיים. לרמב"ם, לדוגמה לא היה שום דבר חיובי לתרום לנושא. רק מחשבות שליליות :-)‏. Tzafrir - שיחה 13:56, 12 בספטמבר 2015 (IDT)

אני חושב שלא הבנתי את הנקודה של פרופ' רוזנברג

מה הוא בעצם מנסה לטעון?, האם הוא נוקט את גישת ה"כן הוא יכול כי הוא כל יכול וזהו"? (אני בספק, אבל ככה הבנתי מהמשפט על אילוצי חוק הסתירה). בתודה, ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 09:15, 13 בספטמבר 2015 (IDT)

איך שאני מבין: אם יש סתירה בשאלה – מה תלין על סתירה בתשובה? חזרתי • ∞ • שיחה 09:38, 13 בספטמבר 2015 (IDT)

אני לא יודע למה זה אמור להיות רלוונטי - אם הוא כל יכול אז איפה הסתירה? אני בספק שהמונח "סתירה" תקף כאשר מדברים על "כל יכול". ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 10:14, 13 בספטמבר 2015 (IDT)

הסתירה היא במונחים שאנו משתמשים בהם. עזוב את אלוהים לרגע. האם יש ברזל מעץ? האם יש עיגול עם 4 זוויות? האם יש משולש נטול זוויות עם 34 וחצי צלעות וחמישה חוצי זווית שונים (שאינם מתלכדים) לכל זווית? האם מלבן יכול להיות בו זמנית גם משולש וגם עיגול? אז אם יש דברים כאלה במערכת המושגים שלך – אזי אלוהים יכול לעשותם. ואז – הוא יכול לברוא אבן שהוא יכול להרימה וגם לא יכול להרימה. חזרתי • ∞ • שיחה 11:05, 13 בספטמבר 2015 (IDT)

את מהותו של האובייקט האלמנטארי אני לא מכיר, אני כן יודע שהצורה "מלבן" היא פרשנות; אולי מישהו אחר יפרש מלבן כמשולש? מבחינה אפיסטמית, אינני יודע אם זה ייתכן (מהידע הצנוע שלי בנוירופסיכולוגיה ופילוסופיה של הנפש אני מניח שזה אפשרי). האם לדעתך זו דוגמה למצב בו אלוהים יוצר מלבן שהוא גם משולש? ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 11:28, 13 בספטמבר 2015 (IDT)

עץ וברזל הם מונחים שמוגדרים בצורה די טובה ולא נראה לי שזה אפשרי שעץ יהיה מברזל. אבל קיומו של עץ מברזל לא סותר בצורה מהותית איזשהו חוק טבע בסיסי. לעומת זאת, [תחת ההנחות של הנדסת המישור] מלבן לא יכול להיות משולש ולא יכול להיות עיגול. המונחים הללו מוגדרים בצורה מדויקת. מלבן הוא מצולע בעל ארבע צלעות ולמשולש יש שלוש צלעות, עיגול (או ליתר דיוק: מעגל) אינו מצולע. ואת מה שכתבתי כאן בנפנופי ידיים אפשר לכתוב בצורה מסודרת ומדויקת: המתמטיקאים השקיעו הרבה עבודה כדי להגיע להגדרות המדויקות הללו. לכן כדי להתחמק מבעיית הפרשנות צריך לנסח מחדש את המשפט: "האם אלוהים יכול ליצור מלבן שהוא משולש וגם מעגל (כאשר הצורות הללו מוגדרות לפי ההגדרות המקובלות בהנדסת המישור)" (או כל הגדרת מתמטית חלופית מדויקת וסבירה). שאלה נוספת שעולה היא האם אלוהים יכול ליצור כלברקוגרמבפאטש? או שאולי צריך ראשית כל להגדיר את המושג לפני ששואלים את השאלה. Tzafrir - שיחה 00:13, 14 בספטמבר 2015 (IDT)

אם אני מבין נכון, הטענה היא שהלוגיקה האנושית מוגבלת, ובין השאר אינה יכולה ליישב סתירה, גם אם הסתירה נוצרה בדרך לוגית. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 11:37, 13 בספטמבר 2015 (IDT)

יכול להיות שאתה מתבלבל בין הלוגיקה האנושית לשפה האנושית. התייחסתי למעלה למקרה שבו המושג מוגדר בצורה טובה. אבל מה קורה אם הוא לא מוגדר טוב? לדוגמה: אם משתמשים רק במספרים טבעיים (לדוגמה: סופרים עם מטבעות) אין תשובה לשאלה "כמה צריך להוסיף ל־4 כדי לקבל 2" אבל אם נרשה לעצמנו להשתמש בכלל המספרים השלמים, יש תשובה לשאלה. באותה מידה, אפשר להגדיר מחדש את המושגים "משולש", מרובע" ו"מעגל" כך שיהיה עצם יחיד שייצג את כולם. ובאותה מידה אני יכול ליצור דף הפניה מהערך כלברקוגרמבפאטש לערך ראש סיכה. לכן כל עוד לא קבענו את ההגדרות, אין כאן מגבלה של הלוגיקה. מעבר לכך, גם סתירה היא כלי חשוב, כמו שציינתי כבר למעלה לגבי מה שאי אפשר אפילו לסתור אותו. Tzafrir - שיחה 12:12, 15 בספטמבר 2015 (IDT)

זכויות יוצרים על תמונות

האם אני יכול להשתמש בתמונה שהועלתה לויקיפדיה באנגלית? אם כן איך? Ofekbs - שיחה 15:29, 11 בספטמבר 2015 (IDT)

אם התמונה מוגנת בזכויות יוצרים, אז אסור. שים לב שחלק גדול מאוד מהתמונות בויקי האנגלית הן למעשה נמצאות בויקישיתוף (מיזם של תמונות חופשיות שכל הויקיפדיות יכולות להשתמש בהם). לגבי איך עושים: פשוט תכותב את שם הקובץ כפי שהוא מופיע בויקי אנגלית לתבנית מסוג [[קובץ:File|ממוזער]]‏ Corvus,(שיחה) 15:38, 11 בספטמבר 2015 (IDT)

ליתר דיוק: גם אם התמונה מוגנת בזכויות יוצרים, אך היא זמינה ברישיון חופשי (כמו רוב התוכן של וויקיפדיה). כלומר - היא לא שם לשימוש הוגן בלבד. בפרט, כל מה שנמצא בוויקישיתוף הוא ברשות הכלל (ללא זכויות יוצרים) או עם רישיונות חופשיים. כמוכן, עדיף לשאול שאלות כאלו בדלפק הייעוץ. Tzafrir - שיחה 16:07, 11 בספטמבר 2015 (IDT)

מבחינה בריאותית, האם דבש עדיף מסוכר? ואם כן מדוע?

37.73.214.166 23:57, 11 בספטמבר 2015 (IDT)

דבר??? סוכר עדיף בהרבה. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 00:09, 12 בספטמבר 2015 (IDT)

אני מנחש ומתקן ל"דבש". חזרתי • ∞ • שיחה 01:20, 12 בספטמבר 2015 (IDT)

אכן לכך התכוונתי, ערכתי. תומר מדוע סוכר עדיף בהרבה ולאיזה צבע של סוכר אתה מתכוון? 37.73.214.166 01:45, 12 בספטמבר 2015 (IDT)

אנשים מייחסים לדבש סגולות שונות. לא ידוע לי הבסיס להן. מעבר לכך, לטעמי צריך לשאוף לכך שכמות הסוכרים (דבש, סוכר לבן, סוכר חום, וכדומה) שצורכים תהיה קטנה יחסית. הערך דבש#השימושים בדבש מפרט תכונות שונות, אולם לא ברור הבסיס להם. כדי שזה יהיה ברור, אנסה להשוות את הדבש ל"דבש מלאכותי" - תמיסת סוכר עם מעט חומרים מסמיכים.

• תכונות אנטי בקטריאליות - חסר מקור.
• אנטיספטי - מחטא - גם דבש וגם דבש מלאכותי יחטא בשל ספיחת המים. אבל ר' בהמשך.
• שימור - כנ"ל (השוו לריבה).
• טיפול בסוכרת - אזכור מפוקפק של מחקר בודד ללא מקור (הוספתי דרישה למקור).
• תכשירים קוסמטיים - משתמשים בהם ברכיבים שונים ללא קשר לתועלת רק כי זה נשמע טוב.
• חומר סיכה והברקה - גם דבש מלאכותי יעבוד.

חיפשתי קצת מידע על חומרים אנטי בקטריאליים. נראה שיש בזה משהו. אולם מדובר כאן על יכולת חיטוי חוץ גופית, שכן נראה שהחומרים הללו מתפרקים במערכת העיכול (ר' לדוגמה כאן). במאמר בוויקי האנגלית יש סקירה של תכונות רפואיות שונות של הדבש לפי תוצאות מחקרים מסודרים (בפרט דבש לא הוכח כיעיל לטיפול בכיב קיבה). Tzafrir - שיחה 11:17, 12 בספטמבר 2015 (IDT)

בכל מקרה, עם כל הכבוד לחומרים האנטי בקטריאליים, השאלה העיקרית שצריך לשאול כשמשווים בין דבש לסוכר היא איך משיגים מקסימום מתיקות במינימום סוכרים. כמות "מקבילה" של דבש מכילה יותר סוכרים מהכמות ה"מקבילה" של סוכר, אז החומרים האנטי בקטריאליים נראים לי משניים. 15:30, 12 בספטמבר 2015 (IDT)

המתיקות היא תכונה של הסוכר. מהבחינה זו אין הבדל משמעותי בין דבש לסוכר, ותזדקק לכמויות דומה כדי לקבל את אותה כמות המתקה. אני לא מכיר מדידות של "כמות טעם" ביחס לכמות קלוריות (שניהם גדלים שאפשר למדוד). Tzafrir - שיחה 21:18, 12 בספטמבר 2015 (IDT)

מה הקשר בין המילה סודה לבין מי סודה שמוכרים בחנויות?

ה"סודה" (soda water) הנמכרת בחנויות מכילה CO2 בלבד, ואינה מכילה באמת אבקת סודה, ואם כן היא לא סודה. מהיכן הגיע הקישור בין סודה לבין גזוז הפד"ח שנקרא "מי סודה"? תקנו אותי אם אני טועה במשהו 37.73.214.166 00:00, 12 בספטמבר 2015 (IDT)

בדיוק כמו הקשר בין "סודה" (השם הגנרי למשקה מים המכיל פד"ח) ל-"סודיום" (השם הלועזי לסודה לשתייה). ‏Hyuna‏ • שיחה • חציל-צילון • 00:04, 12 בספטמבר 2015 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: ראה כאן. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 00:07, 12 בספטמבר 2015 (IDT)

Hyuna לא ירדתי לסוף דעתך. תומר הדף שאליו קישרת בויקימילון אינו זמין כרגע מסיבות שאינן ידועות לי. 37.73.214.166 01:48, 12 בספטמבר 2015 (IDT)

אני לא בטוח שהפרטים שם לגמרי נכונים. לכן הנה תשובה מלאה. "סודה" היא במקור שם לחומרים הקשורים לנתרן. לא זכור לי כרגע, אבל נדמה לי שבמקור זה היה שמה של מה שנקרא היום סודה קאוסטית (נתרן הידרוקסידי). חומר זה הוא בסיס חזק. אם הוא פוגש מולקולת פחמן דו-חמצני מהאוויר, הוא מתרכב איתה ויוצר את המלח סודיום ביקרבונט, המוכר יותר בשמו סודה לשתיה. אבל מה מקור השם? ומה הקשר למי סודה? מי סודה הם בעצם מים מוגזים: שבהם מומס פחמן דו־חמצני. הם צריכים להשמר בלחץ, אחרת הפחמן הדו־חמצני ("הגזים") ישתחרר לאוויר. בסוף המאה ה־18 גילה ג'וזף פריסטלי שאפשר להמיס פחמן דו־חמצני במים ולקבל את מה שאנחנו קוראים לו היום סודה. הוא השתמש במקור בפחמן דו־חמצני שנוצר מתסיסת שמרים בבירה. בהמשך תעשיין שווייצרי בשם שוופ החליט לנסות ליצור מים מוגזים בתהליך יותר יעיל. בסופו של דבר הוא השתמש בסודיום ביקרבונט (כמקור לפחמן בדו־חמצני) ובחומצה טרטרית (כדי לשחרר אותו). החברה שהוא הקים קרויה על שמו (שוופס) ועדיין קיימת. לפי וויקי האנגלית (שמסתמכת על מאמר שכתוב באותיות קטנות מדי ולכן לא הצלחתי לקרוא אותו) השם "soda water" הומצא דווקא על ידי אחד ממתחריו של שוופ. ר' גם כאן.

כיום יש לנו דרכים יותר יעילות (שכלל לא משתמשות בסודה לשתיה) לייצור מים מוגזים. אבל נשארנו עם השם. באנגלית קוראים לחומר "baking soda", כלומר "סודה לאפיה", ואכן הצירוף של סודה לשתיה וחומצה טרטרית משמש עדיין באפיה כמקור לפחמן דו חמצני (להתפחת עוגות וכדומה). השם בעברית נוצר, מן הסתם, לכל המוקדם במאה ה־19, ואז היה כבר שימוש בתהליך ליצירת משקה. Tzafrir - שיחה 01:54, 12 בספטמבר 2015 (IDT)

צפריר תודה. אם נסכם את דבריך בשני משפטים קצרים: אין קשר ממשי בין סודה לבין מים שמומסים בהם פד"ח. הקשר הינו היסטורי בלבד, ושייך במקורו לאופן ייצור מים אלה באמצעות סודה בעבר. מסכים איתי? 37.73.214.166 02:11, 12 בספטמבר 2015 (IDT)

כן, ומכל שאר הדברים שקוראים להם סודה, הקשר ההיסטורי הזה עובר דרך סודה לשתייה. Tzafrir - שיחה 02:47, 12 בספטמבר 2015 (IDT)

מצוין. תודה. 37.73.215.51 12:16, 12 בספטמבר 2015 (IDT)

הערת ה-10 סנט שלי: בביקוריי בארצות הברית לא הבנתי בהתחלה איך שואלים אותי (באנגלית כמובן) אם אני רוצה "מים או סודה", כשהאופציות להגשה היו בכלל קוקה-קולה, ספרייט, ועוד כמה משקאות מוגזים מקומיים, ומים; אבל סודה (=מים מוגזים) בכלל לא הייתה על השולחן. בפעם השלישית כבר הבנתי... שבאנגלית אמריקאית, קוראים בשם "סודה" לכל משקה מוגז. כלומר קוקה-קולה היא (סוג של) סודה. דני. Danny-w • שיחה 16:12, 13 בספטמבר 2015 (IDT)

זיהוי שנה של תוכנית ראליטי

מישהו מזהה מאיזה שנה ההקלטה הזאת? ושאלת אתגר- האם מישהו יודע מה עלה על גורלה של מורן בתוכנית (אני לא מבין את הרעיון שלה). האם היא התקדמה לאיפשהו שם? Corvus,(שיחה) 12:55, 12 בספטמבר 2015 (IDT)

[8] ‏ ―Nachum (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תודה על הקישור שהוא בכלל לא קשור (האם קראת את השאלה?). הייתי בא, בעיה שזה ממש צמוד להופעה אחרת שאני מתכוון לבוא והצוואר שלי לא יעמוד בשתי הופעות עם הפרש כה קצר. וכבר מצאתי את השם שלה ברשימה של The Voice ישראל ככה שתשובה נמצאה. Corvus,(שיחה) 14:44, 12 בספטמבר 2015 (IDT)

שאלה ביוונית

מה מינוטאורוס ומזה קנטאור מבחינת הרכב מילה (אני מדגיש כי יש פה עונים שמעדיפים לא לענות על השאלה אלא סתם לתת קישור). בשתי המילים יש את השורש "טאו". לדעתי פירוש המילה הוא "שור" ואז לא ברור מה זה עושה במילה קנטאור? 79.177.23.9 09:50, 13 בספטמבר 2015 (IDT)

מינוטאורוס זה "השור של מינוס", על שם מינוס, מלך כרתים, שלו נולד המינוטאור. קנטאור זה ככל הנראה על שם שבט פראי של רוכבי סוסים. ראה כאן. בלנק - שיחה 10:38, 13 בספטמבר 2015 (IDT)

שור ביוונית הוא "טאורוס" ולא "טאו" (קשור למילה השמית? אין לי מושג). פירוש השם מינוטאורוס (כמו שאפשר לראות בערך) הוא השור של מינוס. הקנטאור הוא דווקא חצי אדם וחצי סוס ולכן לא ברור לי איך שמו יכול להיות קשור לשם "שור". אבל, ...

לפי הערך האנגלי עליהם, ההשערה המקובלת ביותר על מקור האגדות על הקנטאורים במפגש של היוונים הקדמונים עם שבטים רוכבי סוסים (שהפכו יותר מאוחר ליווניים). בראש דף הפירושונים האנגלי יש קישור לערך בוויקימילון האנגלי ולפיו המילה נגזרת ביוונית דווקא ממילה שקשורה לשור והתייחסה לאותם שבטים פראיים (שלהם היו סוסים). כלומר, יכול להיות שכשהיוונים כשהיוונית נתקלו לראשונה בסוסים, הם התייחסו אליהם כשוורים. או שהשם נוצר בדרך אחרת. לא בדקתי מעבר למה שכתוב בערכים ואשמח לקבל הסבר מעמיק יותר.

כמוכן חשוב להזכיר שבעוד שהפירוש המודרני של המילה שור הוא פר מסורס, היא יכולה להתייחס לכל פר. Tzafrir - שיחה 10:54, 13 בספטמבר 2015 (IDT)

מעניין! גם האצטקים, כשהיגיעו הקונקיסטדורס רכובים על סוסים, חשבו שמדובר על מפלצת אחת, אדם-חיה. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 12:59, 15 בספטמבר 2015 (IDT)

האם מין אורלי מבטל בתולין?

האם קיום מין אורלי על ידי אישה מסיים את הבתולים שלה? 109.67.136.210 11:33, 13 בספטמבר 2015 (IDT)

ראה שורה שנייה בפסקה השלישית בערך "מין אוראלי":

"יש שאינם רואים מין אוראלי כמעשה השקול למין וגינלי או למין אנאלי. מין אוראלי אינו כרוך כאיבוד הבתולים במשמעות הפיזיולוגית של מושג זה, אך יש הרואים גם בו כקיום יחסי מין. סוגיה זו זכתה לפרסום נרחב בפרשת מוניקה לווינסקי. בחוק העונשין הישראלי, מין אוראלי ומין אנאלי קרויים "מעשה סדום" (להבדיל ממין וגינלי, הקרוי "בעילה")".

חזרתי • ∞ • שיחה 11:40, 13 בספטמבר 2015 (IDT)

מעבר לחוק הישראלי ההזוי בנושא, ומעבר לעניין האנטומי של קרום הבתולין, זה מאד מאד פילוסופי; יש המדברים על בתולין אוראלי ובתולין אנאלי שהם נפרדים מהבתולין הוגינאלי ויש הרואים זאת כאיבוד הבתולין ויש שלא. זה מקרה קלאסי של "איש הישיר בעיניו יעשה", אני מניח. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 15:29, 13 בספטמבר 2015 (IDT)

למה החוק הזוי? מין אוראלי ומין אנאלי הם מעשה לא חוקי רק אם המעשה נעשה בצורה אסורה. סעיף 347 ג. לחוק העונשין, התשל"ז-1977 רק מגדיר מהו המושג המשפטי "מעשה סדום"; ראה ביחד את סעיפים 345–347 הקובעים מתי מעשה סדום (כלשון החוק) מהווה עבירה פלילית. חזרתי • ∞ • שיחה 18:53, 13 בספטמבר 2015 (IDT)

התכוונתי שמבחינתי אפשר להגיד את זה גם על מין וגינאלי אם נעשה לא בהסכמה, כמובן לצד המילה אונס. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 04:27, 14 בספטמבר 2015 (IDT)

צריכת הבשר בישראל לאורך שנים

האם יש נתונים לגבי כמות (בטונות או בכמות בעלי חיים) הבשר המיוצרת או נצרכת במדינת ישראל לאורך השנים האחרונות (נניח משנת 2000 או אולי קצת מאוחר יותר). בבקשה, אם אתם עונים עם קישור אז תבדקו שיש אתה מידע הרלוונטי לשאלה בקישור. 79.182.129.233 14:30, 13 בספטמבר 2015 (IDT)

נראה לי שיש בזה[9] מה שאתה מחפש. בברכה מלא כל הארץ כבודי • שיחה • כ"ט באלול ה'תשע"ה • 14:53, 13 בספטמבר 2015 (IDT)

מזה

מזה מצה אבל לא מצה של פסח

אולי מצע? Corvus,(שיחה) 18:37, 13 בספטמבר 2015 (IDT)

לא ניקדת ולא כתבת באיזה תחום. אז:

1. מסעדה בחיפה
2. ריב, קטטה
3. שתה את כל הנוזלים מדבר מסוים
4. בהשאלה: ניסה את הכול, השתמש בכל האפשרויות, ניצל משהו עד תום
5. הפיק חומר מתוך תערובת חמרים בשיטת המִצוּי

חזרתי • ∞ • שיחה 18:41, 13 בספטמבר 2015 (IDT)

מאפה מצה לא חייב להיאכל בפסח. לפי ההגדרה ההלכתית כל מאפה שלא "החמיץ" (תפח) הוא מצה ולכן בהגדה נאמר "בכל הלילות אנו אוכלים חמץ ומצה, הלילה הזה כולו מצה". בימינו מקובל לקרוא רק לקרקרים מצות או מציות, כאשר הקרקרים שמשמשים למאכל בפסח הם מסוג מסוים. אותו סוג נמכר כל ימות השנה בגלל השפעותיו על פעילות המעיים (קיימות מצות כמו של פסח שאינן כשרות לפסח). ‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 20:09, 13 בספטמבר 2015 (IDT)

האם מיכאל קלצ'ניקוב (זה שהמציא את רובע הסער) - ממוצא יהודי?

37.73.249.38 00:09, 14 בספטמבר 2015 (IDT)

לא. מיכאיל קלשניקוב היה רוסי ולא מצאתי רמז למוצא יהודי. ‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 00:12, 14 בספטמבר 2015 (IDT)

אולי הטעות נובעת מהשימוש בשם עברי "מיכאל", אבל כאן כדאי להזכיר ששם זה מופיע בשפות רבות באיות מעט שונה: מיכאיל אצל רוסים, מייקל אצל דוברי האנגלית, מישל אצל דוברי הצרפתית וכך הלאה. עמים אירופאים רבים אימצו שמות עבריים (תוך שינוי הגייה מקומי) בגלל האמונה הנוצרית - הרי יסודה ביהדות וכך עברו שמות עבריים רבים לאירופה. גילגמש • שיחה 10:10, 15 בספטמבר 2015 (IDT)

אציין בנוסף שעולים מברה"מ עם השמות כמו "דניאיל" ו"מיכאיל" (הגיה מקובלת בשפות סלביות) נרשמים ב"דניאל" ו"מיכאל" בארץ, אלא אם כן מבקשים במיוחד לשמור על תעתיק מקורי. Corvus,(שיחה) 13:08, 15 בספטמבר 2015 (IDT)

90-60-90

קראתי את הערך יחס מותניים-ירכיים. אני שואל: מי ומתי המציא/גילה את היחס 90-60-90 שמקובל היום כמודל היופי (שתי שאלות עם תשובה אחת אני מניח)? 79.182.129.233 21:07, 14 בספטמבר 2015 (IDT)

http://www.studymode.com/essays/90-60-90-Where-Do-These-Measurements-Come-1249380.html

פסטיבל אייקון

חישפתי גם בערך וגם באתר עצמו ולא כתוב, כמה עולה כניסה לזה? מישהו פה היה בזה פעם ורוצה לספר? 79.182.129.233 11:45, 15 בספטמבר 2015 (IDT)

הידע שלהלן הוא בן עשר: הכניסה לפסטיבל היא בחינם, התשלום הוא על הארועים, אבל באמת שאין לי מושג מהו התעריף היום הנה מחירון. טיפ: חברות זולה למדי באחד מהאירגונים המארגנים מביאה הנחה משמעותית, שמאד משתלמת אם רוצים להכנס לארועים רבים. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 12:53, 15 בספטמבר 2015 (IDT)

כאשר מוחקים מידע מהמחשב, לאן הוא הולך מבחינה חשמלית?

שואל בתקווה לקבל תשובה ראשונית ופשטנית במילים פשוטות כמה שיותר, תוך שימוש מינימאלי במונחיים טכניים מתחום הפיזיקה\חשמל. לאן הולך המידע, שמעתי פעם ש"איש לא באמת יודע" ואין לי מושג אם זה היה מדויק מבחינה פיזיקאלית. תודה. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 15:14, 15 בספטמבר 2015 (IDT)

הוא נשאר באותו מקום ללא שינוי. ובמערכת ההפעלה המקום מסומן כריק. בפעמים הבאות שתשמר משהו חדש, זה ייכתב מעל. לכן כל כך קל לשחזר אותו. אם אתה באמת רוצה להעלים אותו, יש מספיק תוכניות שיודעות לרשום משהו אחר במקום. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:26, 15 בספטמבר 2015 (IDT)

התשובה שמעלי מתייחסת בעיקרון לקובץ במחשב. דמה את זה לספריה: יש לספרנית קטלוג (מנייר), והשורה שמציינת את מיקומו של הספר "המחשב החושב" במדף מס' 2 – נמחקה (כי נגיד הספר לא רלוונטי). לפי הקטלוג - הספר לא קיים במדף מס' 2, למרות שפיזית הוא שם. אחרי שבוע מגיע שליח עם ספר חדש "הרופא המרפא". הספרנית (=מערכת ההפעלה של המחשב) אומרת לו שישים אותו במדף מס' 2, במקום "המחשב החושב". השליח דוחף את הספר "המחשב החושב" פנימה, ובחזית מציב את הספר "הרופא המרפא". הוא חוזר לספרנית ואומר לה שהמשימה הושלמה. היא רושמת בקטלוג שהספר "הרופא המרפא" נמצא במדף 2. לפי הקטלוג תמצא רק את הספר החדש. אחרי חודש היא מזמינה חברת ניקיון מומחית (מה שיגאל כתב "תוכניות שיודעות לרשום משהו אחר במקום") ומשמידה את כל הספרים שנדחפו פנימה, וגם את שאר הספרים שמחוקים בקטלוג אך עדיין לא פינו את מקומם (עוד לא "דחפו אותם פנימה"). מקווה שהתיאור הציורי ברור יותר. ספציפית לגבי המידע במחשב, המידע המחוק נשאר בצורה שקשה (תלוי למי) לפענחו. כאמור לעיל, יש תוכנות שיודעות לכתוב עשרות פעמים (או כמה שתגדיר) אפס ואחד על אותו מקום כתוב באמצעי האכסון, כך שמעשית השחזור יהיה בלתי אפשרי. חזרתי • ∞ • שיחה 15:51, 15 בספטמבר 2015 (IDT)

לא תמיד רוצים למחוק: איבוד אינפורמציה שקול להגדלת האנטרופיה, שיחמם את המחשב שלא לצורך. ראה חישוב מהופך . עוזי ו. - שיחה 19:51, 15 בספטמבר 2015 (IDT)

וכמו שאמר ג'פרי אולמן לפני כמה חודשים בהרצאה בה נוכחתי - בעידן שלנו יש מספיק מקום לכולם ואין כל צורך למחוק שום דבר חוץ ממכתבים של הילארי קלינטון יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:58, 15 בספטמבר 2015 (IDT)

ברמת הסיבית (יחידת הבסיס של הזיכרון) כל סיבית מכילה אפס או אחד, בהתאם למצב מגנטי של תא מסוים של חומר פרומגנטי בדיסק קשיח. כאשר ראש הכתיבה משנה את המצב המגנטי של אותו תא, משתנה תוכן הסיבית. כפי שהובהר לעיל מחיקת קובץ אינה גורמת באופן מיידי לשינוי תאי הזיכרון בהם היה שמור, ולמעשה המידע נמחק לחלוטין מהזיכרון רק כאשר "נכתב" תוכן אחר לתאים, בין אם זה מידע חדש או סתם מידע שרירותי שתוכנית ייעודית כותבת כדי שלא יהיה זכר למידע הקודם. ‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 01:52, 17 בספטמבר 2015 (IDT)

איך אני מגן על דף המשתמש שלי?

איך אני מגן על דף המשתמש שלי? לא מסבירים במדריכים.. Yamtzuk - שיחה 15:59, 15 בספטמבר 2015 (IDT)

מה זה "מגן"? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:02, 15 בספטמבר 2015 (IDT)

להגן מפני מה? לא ראיתי שמישהו חיבל לך בדף אי פעם. חזרתי • ∞ • שיחה 16:03, 15 בספטמבר 2015 (IDT)

אני רוצה לדעת לידע כללי Yamtzuk - שיחה 16:12, 15 בספטמבר 2015 (IDT)

לידע כללי - הדפים בוויקיפדיה אינם מוגנים. צריכה להיות סיבה מיוחדת להגביל את אפשרות העריכה בדף כלשהו. אם תהיה סיבה כזאת (למשל השחתה) אפשר לבקש את הגנת הדף בדף בקשות ממפעילים. גילגמש • שיחה 16:14, 15 בספטמבר 2015 (IDT)

ההגנה הפשוטה והמיידית ביותר היא בסקירה יום-יומית של רשימת המעקב שלך. אם מישהו נכנס לדף המשתמש שלך ושינה בו משהו והשינוי איננו לטעמך, אתה יכול מיד לשחזר למצב הקודם. כעיקרון, דף המשתמש של ויקיפד שייך רק לו והוא לבדו אמור לערוך בו. רק אם מדובר בהשחתה ברורה וחוזרת על עצמה, אפשר לבקש הגנה.שלומית קדם - שיחה 00:52, 26 בספטמבר 2015 (IDT)

למישהו יש את הספר "האסלאם הוא בשורתנו והג'האד דרכנו"

של אפרים ברק? כי אני צריך את התוכן עניינים. בברכה מלא כל הארץ כבודי • שיחה • ג' בתשרי ה'תשע"ו • 13:59, 16 בספטמבר 2015 (IDT)

נזירים בודהיסטים ישראלים

מי זה פניננדו בהיקהו? מה היה שמו הקודם? מי זה עופר עדי? מי זה איתמר בשן? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ניחוש פרוע: אלו נזירים בודהיסטים ישראלים? Corvus,(שיחה) 19:30, 16 בספטמבר 2015 (IDT)

קורווס, אתה יכול להיות היורש של אורי גלר. על איתמר בשן אפשר לקרוא פה, על עופר עדי פה. פניננדו בהיקהו מופיע בגוגל בכל מיני מקומות, אבל אני לא יודע מה שמו הקודם. בלנק - שיחה 21:51, 16 בספטמבר 2015 (IDT)

מה זה החלק האפור של הדג

בהרבה מהדגים יש שכבה דקיקה בגוון אפור בין בשר הדג לבין העור, האם יש לה מעלות או חסרונות בריאותיות, ולשם מה היא נועדה?

What is that gray stuff on my salmon? ‏‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 02:31, 17 בספטמבר 2015 (IDT)

כלומר: שומן שנמצא ברקמת שומן. Tzafrir - שיחה 08:28, 17 בספטמבר 2015 (IDT)

לפי הטבעונות, למה אנשים התחילו לאכול חיות?

הטבעונות טוענת שהמזון הטבעי לאדם זה צמחים בלבד וזה שאנחנו אוכלים גופות של חיות זה הרגל תרבותי. נשאלת השאלה למה אנשים קדמונים בכלל התחילו לאכול פגרים מעובדים באש במקום תזונה צמחית טבעית להם ואז התחילו גידול של חיות לצורך שחיטה? 109.67.111.148 23:27, 16 בספטמבר 2015 (IDT)

כי הייתה אז תרבות?

בעיני זה כשל לוגי של פנייה אל הטבע. אגב, בערך הזה מופיעה אכילת בשר כדוגמה לדבר טבעי. כנראה יש הגדרות שונות ל"טבעי". האם זה משביע ועונה על צורך פסיכולוגי (רעב) וצורך ביולוגי (אבות מזון)? כן. האם מערכת העיכול האנושית מותאמת באופן אופטימלי לזה, כחיות טורפות? לא, אין לנו ניבים וכדו'. ‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 23:51, 16 בספטמבר 2015 (IDT)

להפך, מבחינה ביולוגית האדם הוא אומניבור (אוכל כל). מערכת העיכול שלנו יודעת לטפל לא רק בבשר מבושל אלא גם בבשר נא. לפי הערך שיניים לאדם יש חותכות, טוחנות וגם ניבים. ‏ MathKnight ✡ (שיחה) 00:01, 17 בספטמבר 2015 (IDT)

צודק. מזון מן החי הוא חלק מהתזונה של האדם גם בלי ההרגל התרבותי. אם כי ביחס לטורפים אנחנו די מנוונים ביכולות הטרף שלנו והניבים שלנו ממש קטנים.‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 01:15, 17 בספטמבר 2015 (IDT)

אז איך התרבות הזאת התחילה? חזרנו לאותה השאלה.

כמו שהרבה התנהגויות תרבותיות או טבעיות התחילו - ניסוי וטעייה. Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 01:15, 17 בספטמבר 2015 (IDT)

למאמינים - אלוהים הרשה לאדם את כל חיית הארץ לאכלה (בראשית) וללא מאמינים - אם בבון אוכל חיות כשזה בא לו בטוב (והוא אוכל) למה שהאדם לא?--יעלי 1 - שיחה 00:15, 17 בספטמבר 2015 (IDT)

למיטב זכרוני האדם הסתגל לאכילת בשר צלוי לאחר גילוי האש – ניביו של הומו הביליס היו גדולים יותר ואפשרו אכילת בשר נא. זה נכון? מעבר לכך, צריך לזכור שכמעט כל הפירות והירקות שאנו מכירים היום לא היו קיימים בצורתם הנוכחית לפני תחילת העידן החקלאי (וכמובן שלא כולם מודעים לכך. ולפעמים יש לזה תוצאות מבדרות). Tzafrir - שיחה 00:32, 17 בספטמבר 2015 (IDT)

אני לא חושב שזאת טענה טבעונית נפוצה. אני מניח שרובם מסכימים שבני אדם יכולים לאכול בשר ויש להם את הכלים המתאימים לכך. אני חושב שעיקר הטענה שלהם היא שכיום אין חובה לעשות זאת, בניגוד לעבר, כשמקורות המזון היו מצומצמים. גילגמש • שיחה 03:13, 17 בספטמבר 2015 (IDT)

אחד הטיעונים הטבעוניים הנפוצים הוא שבשר מזיק לבריאות. אבל עלתה פה נקודה מעניינת. מה קדם למה- אכילת בשר אפוי או אנושות? Corvus,(שיחה) 11:16, 17 בספטמבר 2015 (IDT)

למה שלטבעונות תהיה דעה בנושא? אפשר לחשוב שסוציולוגיה אבולוציונית היא ענף של הטבעונות. עוזי ו. - שיחה 11:37, 17 בספטמבר 2015 (IDT)

האמת, מאמרים טבעוניים כמו זה מתיימרים לקובע שאדם הוא לא רק שלא טורף, אלא אפילו לא אוכל כל. ככה שטבעונות טוענת לידע באבולוציה שאין אפילו למדע. בהחלט מצופה מ"טבעונות מדעית" להביע דעה על נושא קצת מביך שאנשים התחילו לאכול מזון "לא טבעי" למרות התפוצה הרחבה ונגישות למזון "טבעי" מגוון. כך שהשאלה לגיטימית. Corvus,(שיחה) 12:16, 17 בספטמבר 2015 (IDT)

עם כל הכבוד, המאמרים האלה אינם סתם "טבעונות מדעית". יש כל מיני חוקרים שטוענים שהאדם הקדמון לא אכל או כמעט לא אכל בשר, ויש חוקרים אחרים שטוענים שהוא כן אכל. מטבע הדברים הטבעונים מציגים את המחקרים האלה, ואוכלי הבשר את אלה. בזה מסתכם העניין. בלנק - שיחה 13:57, 17 בספטמבר 2015 (IDT)

יש מחקרים נכונים ויש מחקרים שגויים. המטרה במדע ובמחקר היא להגיע לאמת ולא להציג כל נראטיב אפשרי ברוח הפוסטמודרניזם. לגבי השאלה הנידונה כאן: יש ראיות ברורות לכך שהאדם הקדמון אכל בשר והיה ציד קטלני ויעיל שהכחיד מינים רבים עקב ציד (מסתבר שחנית יותר יעילה מטפרים חדים). ‏MathKnight-at-TAU ✡ שיחה 17:51, 17 בספטמבר 2015 (IDT)

אכן, עם הגירת האדם מאפריקה הגרה עמו הכחדה המונית של בעלי חיים נוחים למאכל. גם עדויות של שאריות DNA בצואה הן חד משמעיות. לא ידוע לי על אף מחקר רציני שתומך בהשערה שהאדם הקדמון היה צמחוני. גם שימפנזים וגורילות, אגב, צדות ואוכלות בשר.

לצמחונות יש בסיס מוסרי מוצק למדי, והערבוב של מדע רע בעניין ממש מיותר _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 22:42, 17 בספטמבר 2015 (IDT)

אני מסכים איתכם שאין טעם להכניס את המדע לדיון המוסרי. לכאן או לכאן לא נראה לי שזה משנה באופן יוצא דופן מה האדם הקדמון אכל. אבל יש הרבה מחקרים רציניים שטוענים שהוא אכל בעיקר צמחים. ראו למשל כאן, כאן, וכאן. (הכל באנגלית) בלנק - שיחה 22:56, 17 בספטמבר 2015 (IDT)

אילן, מה שאתה כותב מצטייר לי כדמגוגי (אולי מבלי כוונה מצידך שזה יצטייר כדמגוגי): תגדיר "בשר" בהקשר זה, ורצוי שגם תציין מה השכיחות שהן צדות את אותו בשר; זה רק מוסיף על דברי בלנק לעיל. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 23:02, 17 בספטמבר 2015 (IDT)

כאמור, האדם הוא אומניבור, אוכל כל. אוכל גם צמחים וגם בעלי חיים. בלנק מביא מחקרים שלפיהם האדם הקדמון אכל גם צמחים וגם בעלי חיים. בכל מקרה, האנושות קדמה לבשר אפוי (או ליתר דיוק: צלוי) מכיוון שהאנושות קדמה להמצאת האש. הומו הביליס שייך למין הומו. אבל זה לא אומר שלא אכלו אז בשר (אם כי יש גם חוקרים שטוענים שאותו אדם קדמון לא צד אלא אכל נבלות). Tzafrir - שיחה 23:14, 17 בספטמבר 2015 (IDT)

צפריר, שלושת המאמרים שהבאתי טוענים במפורש, מילה במילה\ שהתזונה של האדם הייתה בעיקרה צמחונית. בלנק - שיחה 23:32, 17 בספטמבר 2015 (IDT)

"בעיקרה צמחונית" != צמחונות! צמחונות היא דרך חיים שפוסלת כל אכילת בעלי חיים. לכן המחקרים הללו אינם רלבנטיים לה. גלי ההכחדות, אגב, מעידים עד כמה בשר היה נחשק לשארינו שמכבר הימים.

לגבי השאלה כמה שימפנזות וגורילות אוכלות ואיך הן אוכלות: שימפנזות צדות, למשל קופים קטנים, ומתייחסות לבשר כאל מזון נחשק מאד, כולל מריבות על טרף. יש תיעודים שזיעזעו אותי למדי. גורילות צדות טרמיטים, ויש עדויות DNA על אכילת בשר אנטילופות וקופים. ההערכות (על סמך ניתוחי צואה) הן שבין שלושה לששה אחוזים מתזונת הגורילות הן בשר. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 11:31, 18 בספטמבר 2015 (IDT)

אחרי קריאת דבריהם של אילן וצפריר אני חש צורך להדגיש --- אוכל כל אין פירושו "צריך לאכול צמחים ובע"ח", אלא הפירוש האמיתי של המונח הוא "יכול לאכול כל שיחפוץ כל עוד הוא מכניס לגופו את כל הנוטריאנטים הראויים וללא רעלים". ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 07:32, 18 בספטמבר 2015 (IDT)

מוסיף כתגובה לפסקת הביניים שכתב אילן: אילן, אין לערבב גורילות עם קופים קטנים; לאוכלוסיות קופים שונות תזונה שונה מאד - לערבב בינהם, כמו גם להכניס כל זוחל או בע"ח קרוב להגדרה "בשר" זה לא מדויק ולא מקובל; להגדרה בשר יש משמעויות שונות מאד ברוב המקרים - ובשביל לא להמשיך את הסלט הזה עוד לחינם, תודה שציינת: את האחוזים הנמוכים מאד שלדעתי רק מחזקים את מה שציין בלנק. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 12:40, 18 בספטמבר 2015 (IDT)

סלט עוף?

לא ערבבתי כלום, הערבוב כולו אצל בלנק ואצלך. צמחונות מוסרית נמנעת מצריכת בעלי חיים כמזון, נקודה. אין הבדל אם גורילות (לנוחותך התעלמת מהשמפנזות, והוספת על דעת עצמך קופים קטנים שלתזונה שלהם לא התייחסתי בכלל) צורכות אחוז אחד או עשר, אם מדובר בתולעים או בלווייתנים - אדם צמחוני לא אוכל תולעים, גורילה צמחונית לא אוכלת טרמיטים.

הערבוב המכוון שלכם, הנימוקים המופרכים והכנסת המלים לפי רק מחזקים את התחושה שמתוך איזושהי אידאולוגיה לא ברורה אתם מוצאים לנכון לעוות עובדות ולערבב טרמינולוגיות וסמנטיקה. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 13:07, 18 בספטמבר 2015 (IDT)

ואני כאמור התרשמתי שהוא דווקא אצלך, וביחס לתגובתך אמליץ לכל מי שקרא פסקה זו או קודמתה לעבור על השיח ביננו מחדש. כל מה שכתבת מעבר לכך זה בדיוק מה שאני חושב לגביך, באמת. הנסיון להכתיר את אותן פרקטיקות לא מאד נפוצות כ"אכילת בשר" מבלי לסייג את האמרה הזאת כמו שאני משוכנע שראוי, וכפי שפירטתי למעלה, מוזר בעיני. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 13:30, 18 בספטמבר 2015 (IDT)

תודה על התשובות הענייניות לטיעונים ציניות _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 15:07, 18 בספטמבר 2015 (IDT)

תודה על התשובות הענייניות לטיעונים. ציניות. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 19:43, 18 בספטמבר 2015 (IDT)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

בן נתן/בן יהודית, ראיתי במו עיני צילומי שימפנזים, שתפסו גור שימפנזה משבט/משפחה אחרת, קרעו אותו לגזרים וזללו אותו בתשוקה רבה - זו לא צמחונות ואם הבשר לא מזדמן להם לעתים קרובות, זה לא אומר שהם צמחוניים. אפילו פרות נהנות מחרקים המזדמנים לתוך מזונן ואוכלות אותם ברצון רב - בעלי חיים צמחוניים הם צמחוניים מתוך אילוץ או שאין להם פיזיולוגיה מתאימה לאכילת בשר או שאין להם יכולת להשיג בשר. בני אדם, כמו יתר הקופים הגדולים, מסוגלים לאכול בשר ועושים זאת ברצון רב. הצמחונות והטבעונות הן תורות שיצרה התרבות האנושית ואין להם תפוצה מחוצה לה. הבוחרים בדרכים אלה עושים זאת בדרך כלל מסיבות מוסריות או בריאותיות. בברכה. ליש - שיחה 15:35, 18 בספטמבר 2015 (IDT)

ליש, צטט בבקשה איפה אמרתי שזה לא קרה במציאות? ומה התפוצה של תופעה כזו? והאם היא קורת בכל הקופים? ומהן סיבותיה המדויקות? ואיפה אמרתי בכלל ש"קופים הם צמחוניים" או ש"האדם הוא הרביבור\צמחוני"?... דיברתי בסה"כ על העובדה שתזונתם היא בעיקר, או לפחות במידה רבה - צמחית... אפילו לא הכחשתי את הממצאים לגבי אכילת טרמיטים וכו'; ובאמת, ובלי קמצוץ דל ביותר של סרקזם - אין טעם להגיד לי מדוע אנשים בוחרים בצמחונות\טבעונות, אני 4 שנים צמחוני (שנתיים מהסוג המכונה "טבעוני") וכתבתי את רובו הגדול של הערך טבעונות שאתה אגב מוזמן בחום רב לקרוא אם טרם יצא לך, וגם מוזמן לתת לי פידבק עליו בדף שיחתי או לכתוב משוב בדף השיחה של הערך. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 19:48, 18 בספטמבר 2015 (IDT)

אבל קופים אוכלים בשר נא. אנשים לא יכולים לאכול בשר נא מסיבות פיזיולוגיות. 109.66.165.7

זה שגוי. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 16:24, 18 בספטמבר 2015 (IDT)

ראו נא: בשר נא. בברכה. ליש - שיחה 17:29, 18 בספטמבר 2015 (IDT)

אילן, על פי המחקרים שהבאתי, התזונה של האדם הקדמון קרובה הרבה יותר לתזונה של טבעונים מאשר לתזונה של אוכל הבשר הממוצע. ובוודאי-קרובה הרבה יותר לזו של חיה צמחונית מאשר לזו של חיה טורפת. האם זה נכון? תלוי את מי שואלים. . . האם זה משנה משהו למישהו? גם תלוי את מי שואלים. (ולדעתי לא) בברכת שבת שלום, בלנק - שיחה 17:20, 18 בספטמבר 2015 (IDT)

הטענה הראשונה נכונה כנראה, אבל השניה לדעתי שגויה - השמטת מהרשימה את האומניבורים, בין "צמחונים" ל"טורפים". בני אדם הם אומניבורים. האם אתה חולק על הגדרה זו? _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 18:25, 18 בספטמבר 2015 (IDT)

אני לא חולק, אבל יש אומניבורים ויש אומניבורים. השועל הוא אומניבור מסוג אחד, שאוכל בעיקר בעלי חיים, והתרנגולת אומניבור מסוג אחר, שאוכל בעיקר צמחים. למי האדם יותר דומה? שוב- תלוי את מי שואלים. בלנק - שיחה 19:24, 18 בספטמבר 2015 (IDT)

אז בעצם אין מחלוקת. אנשים הם אומניבורים שאוכלים מעט בשר או בכלל לא אם אין ידם משגת או מסיבות מוסר, ואומניבורים שאוכלים הרבה בשר אם ידם משגת ואינם מגבילים עצמם מוסרית. מן הסתם זה המצב מאז ומעולם. במאמר מוסגר, אציין שלטעמי יש סיבות מצויינות לצמחונות מבחינת מוסר. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 10:08, 20 בספטמבר 2015 (IDT)

ועל זה אנשים רבים, כולל המחקרים שקישרתי אליהם, יחלקו. יש שיטענו שהסיבה שאדם אוכל בעיקר בשר כיום היא סיבה תרבותית, ולא סתם "כי ידו משגת". להפך- יש שיטענו שהמעבר לאכילת בשר נוצר עקב חוסר במזון צמחי מזין. בלנק - שיחה 20:19, 20 בספטמבר 2015 (IDT)

ההנחה שבשאלה שגויה

זה לא ש"הטבעונות סבורה שרק טבעונות טבעית", אלא שיש אסכולה נרחבת, ולדעתי, בתור מה שמכונה "טבעוני", די פתטית, לפיה זה ככה. אבל יש גם אסכולה אחרת (או יותר נכון אסכולות אחרות), שלא סבורות כך; גם לאכול בע"ח מציד או דיג מדי פעם (לא על בסיס יומי!!!) זה טבעי, אז מה?, אבל אני אישית שואף להימנע מכך מקסימאלית וכל צמחוני-קפדן\צמחוני פרו-אורגני\טבעוני\וואטאבר שואף להימנע מכך מקסימאלית. למה?, בגלל אמונתנו שכל עוד הרג החיות לא נעשה למטרת השרדות ישירה (שעת הדחק), יש לו יותר נזק מתועלת, בעיקר על החברה, ובעיקר לטווח הארוך; זה מקדם אלימות, ואנו שואפים לחברה שמחה כמה שיותר ונטולה אלימות כמה שרק אפשר, והכמה דקות של תענוג האלה שכל אחד מוותר עליהם מקדמים את זה, בפרט ברמה הכללית - שנאמר, כל אחד הוא אור קטן, וכולנו יחד מאור גדול! (ויש עוד סיבות)... אגב, כתבתי על הטעות הזו בפרק ההגדרות, בערך טבעונות; האם קראת את הפרק הזה?, אם כן קראת ובכל זאת שאלת את השאלה, אולי זה לא היה מספיק ברור מהפרק?, אשמח לעבוד יחד כדי לשנות את הכתוב במידה ואכן זה לא מספיק ברור משם לדעתך. זו נקודה חשובה. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 04:51, 17 בספטמבר 2015 (IDT)

מספר שאלות לגבי ערבים בפלסטין ורכושם בישראל

אני מבקש בלי דעות פוליטיות, אלא רק עובדות מוצקות (כי זה דיון שיכול להיגרר רע). שאלות:

1) האם משפחות ערביות שברחו מקרבות במלחמת העצמאות נחשבים לפליטים מבחינת החוק הבינלאומי?

2) האם ערבים שברחו מחיפה נחשבים לפליטים?

3) היתה תקופה ממושכת במהלכה ערבים מ"השטחים" יכלו להגיע חופשי יחסית לשטחי ישראל. האם במהלך אותה התקופה היתה אפשרית הגירה או חזרה של משפחות ערביות שבזמנם ברחו למחנות "פליטים"? אם כן, מדוע לא חזרו ודרשו את רכושם? אם לא, מדוע?

4)האם נכון לעכשיו "פלסטינאי" יכול להגיש תביעה לבית משפט בישראל בשביל לקבל את הדירה שמשפחתו נטשה בשטחי ישראל? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ראשית כל, לפני מלחמת העצמאות, השטח היה במנדט מטעם חבר הלאומים לבריטניה ונקרא Palestine. תושבי השטח (גם היהודים) נקראו פלסטינים. בהמשך הפך השם למציין רק את תושביו (או תושביו לשעבר) הלא יהודיים (או הערבים) של אותו השטח (וכן צאצאיהם).

מעבר לכך, סוכנות נציבות האו"ם לפליטים נוסדה בשנת 1951 ובמקביל נוסדה סוכנות נפרדת בשם אונר"א שמטפלת רק בפליטים הפלסטינים. לסוכנות זו יש הגדרה שונה למעמד הפליט (בפרט, "פליט פלסטיני" לפי אונר"א הוא מעמד שיכול לעבור בירושה, ואילו פליט לפי הגדרת נציבות האו"ם לפליטים אינו מעמד שעובר בירושה. וכעת לשאלותיך:

1. מי מאותם פליטים שלא יושבו בארץ במקומות אחרים, נחשבים פליטים (בטיפול אונר"א). כך גם צאצאיהם.

2. לא זכור לי האם היו ערבים שברחו מחיפה לכל מיני כפרים בסביבתה ובהמשך נשארו בארץ. מי שברח מחיפה ללבנון, נחשב פליט (ושוב, בטיפול אונר"א).

3. אני לא יודע על איזו תקופה מדובר.

4. לתבוע תמיד אפשר. לא ידוע לי על תביעה כזו שהצליחה. ר' גם חוק נכסי נפקדים והמעמד (הלא רשמי) והדי אבסורדי של נפקדים נוכחים.

Tzafrir - שיחה 17:46, 17 בספטמבר 2015 (IDT)

התשובה של צפריר די טובה, וכדאי לקרוא על חוק נכסי נפקדים, גם באתרים מחוץ לוויקיפדיה. לגבי שאלה 3, משפחות שברחו או גורשו לא הורשו לחזור לישראל באופן רשמי, ובוודאי שלא יכלו לתבוע את רכושם בחזרה, בגלל חוק נכסי נפקדים. גם כשהיה מעבר חופשי יחסית, הם לא יכלו לרכוש נדל"ן, כי רכישה כזו דורשת רישום בטאבו, דבר שלא התאפשר לפלסטינים. הייתה הגירה לתוך ישראל אבל בקנה מידה מצומצם, בעיקר כאשר בני זוג נישאו, ואחר מבני הזוג היה מהשטחים והשני מישראל - אז הם עברו לגור בגבולות ישראל, ובן הזוג הפלסטיני קיבל אזרחות ישראלית. גם אופציה זו נחסמה בשנת 2006 כאשר הוכנס תיקון לחוק האזרחות האוסר על איחוד משפחות (לפירוט לחץ כאן). -- ‏גבי‏ • שיח 18:34, 17 בספטמבר 2015 (IDT)

קיפוד מחמד

האם אפשרי (וחוקי) לגדל קיפוד כחיית מחמד? 79.177.132.238 17:42, 17 בספטמבר 2015 (IDT)

כתוב בערך קיפוד מצוי: הקיפוד המצוי הוא חיה מוגנת במדינת ישראל ואין לגדלו כחיית מחמד. במדינות אחרות זה אפשרי לגדל קיפוד כחיית מחמד, אבל נדרשים הרבה אמצעי זהירות וסבלנות. בדף הבא (באנגלית) יש מידע רב על גידול קיפודים כחיית מחמד: http://hedgehogheadquarters.com/secure/aspets.htm -- ‏גבי‏ • שיח 18:38, 17 בספטמבר 2015 (IDT)

אבל קיפוד מבויית (Domesticated hedgehog) הוא לא חייה מוגנת! נראה לי אותו דווקא מותר לגדל בבית. Corvus,(שיחה) 18:47, 17 בספטמבר 2015 (IDT)

מתייג את קיפודנחש. חזרתי • ∞ • שיחה 00:13, 18 בספטמבר 2015 (IDT)

עיר המסכות

האם ונציה נקראת גם בעולם האמיתי עיר המסכות או האם זו תוספת של מרי הופמן בספר סטרוגנזה? בברכה מלא כל הארץ כבודי • שיחה • ה' בתשרי ה'תשע"ו • 14:29, 18 בספטמבר 2015 (IDT)

שלום, לפי הערך של ונציה בויקי האנגלית : Venice has been known as the "La Dominante", "Serenissima", "Queen of the Adriatic", "City of Water", "City of Masks", "City of Bridges", "The Floating City", and "City of Canals ,

בנוסף, ראה כאן על הסטוריית המסכות בונציה" וגם כאן. נראה לי שהכינוי הוא כינוי אמיתי. בברכה אמא של גולן - שיחה 15:13, 18 בספטמבר 2015 (IDT)

תודה. ידעתי שהשם לא מומצא לגמרי והוא קשור (גם) לקרנבל המסכות של ונציה, לעומת זאת בלצה של סטרוגנזה נקראת כך בשל החיוב המוטל על כל הבנות לחבוש מסכות, דבר שאני מתקשה להאמין שקיים במציאות, לכן לא הייתי בטוח אם היא מכונה עיר המסכות. ולמען האמת שכחתי לבדוק בויקי האנגלית דבר שהיה אורך פחות זמן מאשר להקליד את השאלה. בברכה מלא כל הארץ כבודי • שיחה • ה' בתשרי ה'תשע"ו • 15:22, 18 בספטמבר 2015 (IDT)

אייקון ספרייה בחלונות

בחלונות 7 יש תכונה נחמדה כאשר מנהלים ספרייה או תיקייה של תמונות לבחור תמונה ממוזערת שתייצג את התיקייה, במקום הקלסר הצהוב הרגיל. איך חלונות שומר את התמונה וההעדפה הנ"ל? האם תכונה זו נשמרת כאשר מעתיקים את הספרייה למקום אחר? ואיך אפשר לגבות את התמונה שנבחרה לספרייה (לא את התמונה עצמה אלא את הקובץ או המאפיין שאומר לחלונות להציג את התמונה הממוזערת כאייקון התיקייה)? ‏ MathKnight ✡ (שיחה) 16:00, 18 בספטמבר 2015 (IDT)

אני מניח שאתה מתכוון לתמונה מייצגת שכביכול מוצגת בתוך אייקון הקלסר הצהוב, ולא לאייקון חדש לחלוטין.
אם כך, אז ישנן שתי דרכים שבהן הדבר יכול להיעשות: הדרך הקלה והפשוטה היא פשוט הצבת תמונה עם השם folder בתוך התיקייה; מערכת ההפעלה תזהה אוטומטית את התמונה בתור "תמונה מייצגת". אפשר כמובן להפוך את הקובץ לנסתר אם לא רוצים לראותו בתוך התיקייה.
האפשרות האחרת מתרחשת כאשר מגדירים זאת באופן מובנה דרך המאפיינים של התיקייה (בטאב הקאסטומיזציה); מה שפעולה זו עושה היא יצירת קובץ הגדרות נסתר בתוך התיקייה בשם desktop.ini, שמכיל פרמטרים שונים לאפיון התיקייה (אייקון, סוג קבצים וכד׳), אחד הפרמטרים הוא Logo, ומכיל נתיב לתמונה המייצגת הרצויה.
באפשרות הראשונה – העברת התיקייה לא תשנה את המראה שלה; באפשרות השנייה – אם תעביר את התמונה למחשב אחר, התמונה לא תוצג, אלא אם היא נמצאת בתיקייה עצמה והנתיב אליה יחסי, או שקיים במחשב עותק של התמונה באותו נתיב; למעשה מספיק להזיז את קובץ תמונת המקור כדי שהיא לא תוצג, גם ללא הזזת התיקייה עצמה. זה יכול לקחת קצת זמן עד שהמערכת תעדכן את תצוגת התיקייה, בדר״כ לאחר שינוי אחר כלשהו בהגדרות התיקייה או לאחר אתחול המערכת.
דרך אגב, פרמטר מעניין נוסף בקובץ desktop.ini הוא האפשרות להוסיף "אִינְפֿוֹטִיפּ" (infotip) לתיקייה – כלומר טקסט שיופיע כאשר משהים את העכבר על האייקון שלה; בעבר אף הייתה האפשרות להגדיר תמונת רקע לתיקייה – כלומר תמונה שתופיע על רקע הקבצים (במקום הרקע הלבן הרגיל), אך ב־7 ביטלו זאת, ודרושה תוכנת צד־שלישי לשם כך. ‏ברוך [ShoobyD] • שיחה – 03:15, 19 בספטמבר 2015 (IDT)

זה עובד, תודה רבה! ‏ MathKnight ✡ (שיחה) 17:45, 19 בספטמבר 2015 (IDT)

בשמחה. ‏ברוך [ShoobyD] • שיחה – 06:04, 20 בספטמבר 2015 (IDT)

האם אדם מסוגל לחיות ללא בשר וללא תוספות מזון?

האם זה אפשרי באופן טבעי לחיות ללא שום מזון מן החי, כלומר צמחים בלבד ולא לצרוך שום תוספות מזון חיצוניים כמו כדורי אומגה 3, B12, ברזל וכדו'? כמובן שיש אנשים שחיים ככה. אבל הם מקפידים מאוד מאוד על התזונה שלהם וזה לא מצב טבעי. אני שואל האם אדם יכול ל"אכול חופשי" בלי לספור חומרים וקלוריות, וגם ללא תוספי תזונה מצמחים בלבד במשך תקופה מאוד ממשוכת (שנים) מבלי שבריאותו תפגע. בבקשה, לי תשובות מוסריות אלא רק מדע.

השאלה לא ברורה. לפי השאלה יש מי שמצליח להתקיים בצורה כזו, ולו בעזרת הקפדה ("מוגזמת") על התזונה. מכאן שזה אפשרי. Tzafrir - שיחה 18:44, 18 בספטמבר 2015 (IDT)

אין שום אפשרות להתקיים במשך שנים רבות ללא מזון מן החי וללא תוספות כלשהן. כן ניתן לעשות את זה לפרק זמן קצר יותר - שנה או שנתיים (בזכות מאגרים שקיימים בגוף). גילגמש • שיחה 18:46, 18 בספטמבר 2015 (IDT)

אני חולק על גילגמש, דבריו הם בגדר תיאוריה שקשה לאמוד - לפני תהליך ההרס האקולוגי שהתחיל במידה רבה עם המהפכה התעשייתית (ושהולך להיות די קשה לשחזר), ויטמין B12 (שהוא הבעיה העיקרית) לכאורה היה נפוץ הרבה יותר בשורשיהם של מזונות צמחים נמוכים רבים ובשדות רבים מאד מתוך כלל השדות בפלנטה; סברה מקובלת על ידי מדענים וחוקרים מתחומים שונים היא שהשילוב של הרס המוני של סביבות טבעיות בהן צמחו צמחים כאלה, יחד עם חלקאות תעשייתית המשתמשת בקוטלי-חיידקים (מחוץ לצמח או בתוכו ע"י הנדסה גנטית) ואף בחומרים שאולי פועלים ככאלה מבלי לדעת שהם פועלים ככאלה, יחד עם העובדה מאז שרוב החיות שניצודו למאכל (או כיום נשחטות) עברו מה שמכונה "ביות" וכבר אינן נמצאות בשדות אלה (ובכך אוכלוסיות החיידקים שניזונו מצואתן\גופותיהן וכו' גם כן נפגעו), הביא לכך שכיום, באופן כללי, רק אדם שיחיה בטבע "כאדם קדמון" וילקט צמחים נמוכים ושורשים מאובקים וכו' יוכל לקבל B12 מהצומח (אשר כנרמז נוצר על ידי אותם חיידקים ומאוחסן בחלקים הנמוכים של הצמחים). אבל היום זה כמובן לא קורה; והפרות והחזירים וכו' שנמצאים במשקים מתועשים ובקושי אוכלים עשב וצמחייה נמוכה מגוונת, מאיפה הם מקבלים B12?, בשטחי גידול רבים נותנים לפרות תוספי B12, נחלת הכלל היא לתתו כתוסף מוכן (ולעתים אף כ-קובלט שחיידקים במעי של חיות מסוימות ממירים לויטמין שלם), והיציאה מן הכלל הוא לתתו בזריקות, ויש חברות המוכרות כמויות עתק של תוספי B12 וקובלט לתעשיית המזון מן החי. מה שעושים טבעונים הוא לקבל את הויטמין בצורה ישירה מתוסף, בלי לחכות לקבלו מפרות. בקיצור - הנושא במחלוקת, ואין באמת תשובה חד משמעית שכן מחיית בני אדם בסביבה כמו זו שאני מדבר עליה לא נחקרה מעולם בצורה ישירה ואפשר להסיק עליה מסקנות סותרות, ככה שהשאלה הכללית "האם זה אפשרי" היא לדעתי שאלה שבתכלס אין עליה מענה ואני אישית נוטה לחשוב שזה אפשרי עם הרבה מאד קפדנות והיום במצב של היום זה כמעט בלתי אפשרי כי זה לא פרקטי בעליל בעולם המערבי (אף תל אביבי לא באמת יכול ללקט צמחים נמוכים ושורשים אורגניים מאדמה טהורה ועשירה וכו' ובספק אם יש לו מקומות שבהם הליקוט ישתלם. עם ברזל אין בעיה משמעותית (מלבד בעיות ספיגה שמקורן גנטי\אפי-גנטי) שכן ישנם מקורות צמחיים עשירים מאד בברזל כמו קינואה אדומה\משמש מיובש\עדשים כתומות ואדומות\קייל\תרד, ועוד. אומגה-3 הוא נושא סבוך עתיר מחקרים סותרים ועל הבטחת Intake לאומגה-3 ניתן לקרוא באריכות בפרק המוקדש לכך בערך טבעונות. ככה שהתשובה הסופית והכללית לשאלתך היא; זה מאד תלוי וצריך לבדוק את המקרה לגופו. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 19:21, 18 בספטמבר 2015 (IDT)

התייחסתי למצב הנוכחי. אין לי מושג מה היה לפני 200 שנים. אני משער שהתאוריות על כך שהחקלאות המודרנית הרסה את הטבע שגויות, אם כי אני לא מומחה בתחום זה. גילגמש • שיחה 19:28, 18 בספטמבר 2015 (IDT)

התשובה שלך מערבבת כאן נושאים לא קשורים:

• חקלאות תעשייתית לא משתמשת בקוטלי חידקים (להבדיל מקוטלי חרקים, לפי הצורך).
• הנדסה גנטית היא בשימוש נרחב רק ב־20 שנים האחרונות ויש אזורים נרחבים בעולם שבהם היא אינה בשימוש. בוודאי שרוב הזמן מאז תחילת המהפכה התעשייתית היא לא הייתה בשימוש.

• מעבר לכך שאין שוני מהותי בין הנדסה גנטית לשיטות טיפוח אחרות.

• ביות הוא תהליך שהחל הרבה לפני המהפכה התעשייתית. אולי אתה מתכוון למהפכה החקלאית? אבל כמעט כל הגידולים שאנחנו מכירים לא היו קיימים לפני תחילת המהפכה החקלאית.
• אין B12 בשורשים. גם לא בשורשים של צמחי פרא ביער האמזונס או כל מיני מקומות דומים.
• אין אפשרות לקיים אוכלוסיה גדולה (מסדר הגודל שיש בעולמנו) ללא החקלאות התעשייתית.

Tzafrir - שיחה 20:38, 18 בספטמבר 2015 (IDT)

מבחינתי המשפט הראשון שלך רטורי נטו, אני לא מערבב מאום אלא נותן תמונת מצב כללית\כוללנית, והנה מדוע: 1. קרא פה (למשל) על שימוש בקוטלי חיידקים בחקלאות צמחים (אני לא יודע עד כמה זה נרחב וציינתי את זה רק כגורם אפשרי אחד!, וכמו כן, ציינתי על ההימור הטמון בריסוסים כימיים כנוזק או לא נוזק באוכלוסיות חיידקים בסביבה ממילא\כטוויסט אקולוגי). 2. ציינתי ה"ג כגורם תורם, לא בלבדי ולא אוניברסלי. 3. אני מרשה לעצמי להטיל ספק באמרה זו - כל מקרה לגופו. 4. לא, אני מתכוון למהפכה התעשייתית, שגם אותה ציינתי כגורם תורם ובשום אופן לא התכוונתי לטעון ש"ביות" התחיל אחריה וצר לי שהבנת כך. 5. אתה טועה, יש ספרות מחקרית (מעטה מאד אמנם כי הנושא עצמו בקושי נחקר) לפיה הוא אכן נמצא בשורשי צמחים \ אצות. ראה פרק העוסק ב-B12 בערך טבעונות, אני עצמי ליקטתי ספרות כזו בזמנו לערך ויש עוד דברים שלא שמתי שם, אני מניח. 6. מקובל עליי. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 23:42, 18 בספטמבר 2015 (IDT)

אתה ממשיך להדגים עד כמה אתה מערבב בין נושאים שונים.

1. מצאת איזשהו שימוש נדיר בקוטלי חיידקים (שרוססו על העלים, ולא על השורשים). ומכאן אתה מסיק שכל התעשייה משתמשת בקוטלי חיידקים.

2. כמובן שהנדסה גנטית "תורמת". אין לך מושג איך. זה בכלל לא מסתדר מבחינת התאריכים. אבל זה נשמע מפחיד, אז למה לא להוסיף. אולי גם אחותך תורמת לזה (מה, אין לך אחות? שאלה טובה).

3. אם יש B12 בשורשי צמחים של יער האמזונס, איפה המחקרים שיראו את זה? אם בשיטות חקלאיות מסורתיות כמו שנהוגות עדיין ב(הכנס שם מקום מתאים) יש B12 בצמחים, איפה הנתונים שמראים את זה?

4. גורם אחד שעליו קראתי במקור בודד ולא אמין ואין לי מושג עד כמה הוא נכון: ויטמין B12 נוצר גם במעי הגס של האדם, אך לא נספג משם ומופרש בצואה. באשר הרגלי ההגיינה שלנו היו גרועים יותר, הצלחנו לספוג חזרה חלק מהויטמין הזה (שלנו או של שכנינו).

Tzafrir - שיחה 23:38, 20 בספטמבר 2015 (IDT)

אתה ממשיך להדגים כמה אתה מערבב בין נושאים שונים, בתיבול של תוקפנות מיותרת ומוזרה: 1+2. מעבר לזה שנחשפה בורותך לגבי עצם השימוש הזה ועצם קיומו של B12 בשורשים (לפי אותו מחקר שהזכרתי), בוא ננתח את זה יחד שנייה - שדה שלם רוסס בקוטלי חיידקים או בכל חומר אחר הפועל כמותם, וזה כלל גם לפחות את רוב העלים הנמוכים של הצמח - בא גשם והוריד את קוטלי החיידקים לקרקע; עכשיו באו גשמים נוספים והחדירו את החומר שהתפזר עוד אל תוך הקרקע --- לאן מתפזר חלק מהחומר?... כל החישובים הקטנים האלה ואחרים ניתנים לבניית סברה שניתן לאמוד למשל על ידי מחקי אורך על שינוי אוכלוסיית החיידקים פר מטר רבוע (נניח) של שטח אדמה. גם אם תניח שאני טועה ואין לזה השפעה משמעותית על שכבת האדמה הרלוונטית או על הריזוספירה של הצמחים, זה עדיין חלק מהסברה הנפוצה, להרחיב קצת על כך שלא כולם מזלזלים ברעיון הזה כמוך קרא פרק 2.ב של המאמר הבא המדבר גם על קוטלי חיידקים שהם תוצר של הנדסה גנטית, מעבר לריסוסים (וזה יסביר לך למה איחדתי את 1 עם 2) ואם יש לך גישה למאמר שהם מציינים שם מה טוב (לי אין ממחשבי האישי). כמובן שגם ה"אין לך מושג איך" הזה שכתבת לגבי הנדסה גנטית הוא אבסורדי מבחינה אפיסטמולוגית לפחות, ואכן יש לי אחות ואני לא מבין מה היא קשורה לדיון הזה. 3. מה שכתבת מזכיר לי את אותו דתי אנטי-מדעי שטוען ש"אין מאובנים לחוליות חסרות ואין טעם לחפשם כי ממילא לא ימצאו"; אני לא יודע אם חוקרים מסוימים חקרו את יערות האמזונס בהקשר הזה - אני לא יודע איזה אינטרס יש לחוקרים ברזילאים למשל, לעשות את זה, בטח לא במדינה שבה אוכלים כל כך הרבה חלקי גופות של חיות שתוספו בויטמין B12 תעשייתי בעודן בחייהן או לכמה חוקרים מערביים יהיה את העניין והמשאבים הכלכליים ואחרים לבצע שם מחקר אורך כזה, אז אני לא מבין מה אתה טוען פה בדיוק. 4. אוקיי ו... למה לא לקחת שפריץ מתחת ללשון אחת לכמ מדי פעם אם יש נטייה לחסר באוכלוסייה הכללית? ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 15:09, 21 בספטמבר 2015 (IDT)

שבירה

אילו חומרים חיוניים אי אפשר לקבל מתזונה צמחית בלבד?למה החומרים החיוניים מיוצרים לא בגוף האדם, כמו שהם מיוצרים בגוף בקר שאותו אוכלים בשביל לקבל חומרים אלו?

עד כמה שידוע לי, אין תחליף צמחי אמין לB12. יתר החומרים אפשר להשיג בדרך זו או אחרת, אם כי גם עם חומצות שומן אומגה 3 יש בעיה מסוימת. הסיבה לכך שגוף האדם לא מייצר לעצמו את כל החומרים שהוא זקוק להם היא העדר אנזימים שאחראים על הסינתזה (יצירה) של החומרים האלה. זה לא רק B12, זה גם בערך מחצית מחומצות האמינו (אם כי אותן כן ניתן לקבל מתזונה טבעונית) גילגמש • שיחה 19:20, 18 בספטמבר 2015 (IDT)

איך זה לעז יש את האנזימים ולי לא? הרי אני אומניבור. האם לאמניבורים כמו דוב, עורב (עורב אמתי כאילו...) וקיפוד יש את אותה הבעיה? Corvus,(שיחה)

אני לא יודע, צריך לבדוק אצל וטרינרים. גילגמש • שיחה 23:58, 18 בספטמבר 2015 (IDT)

כי היצורים החיים שונים זה מזה. לשבלולי יבשה יש את האנזים צלולאז שמאפשר לו לפרק תאית, לרוב שאר בעלי החיים אין את האנזים הזה. פרות ודומיהן יכולים להתקיים מאכילת עשב רק בזכות אוכלוסיית מיקרואורגניזמים שנמצאים במערכת העיכול שלהן ומפרקים את המזון הצמחי שנכנס פנימי. האדם לא יכול להתקיים על עשב וחציר לבדם, וגם לא נראה לי רק על פירות. ‏ MathKnight ✡ (שיחה) 00:04, 19 בספטמבר 2015 (IDT)

עד עכשיו אני לא מבין. ה-B-12, נמצא או מיוצר בגוף הפרה או שגם היא מקבלת אותו כתוסף תזונה עם המזון המיוחד שנותנים לה ברפת? הרי פרה ברפת לא ניזונה רק על עשב, אלא על תערובת של כמה דברים ובהם גם תירס וסויה. האם הם מגודלים בסביבה לא סטרילית שבה המזון מקבל את הויטמין מאותו חידק המצוי באדמה? רק בבקשה תשובה מתוך ידיעה מבוססת ולא השערה. Liad Malone - שיחה 03:44, 19 בספטמבר 2015 (IDT)

אולי משתמש:מינוזיג ידע. גילגמש • שיחה 06:17, 19 בספטמבר 2015 (IDT)

לפחות פרות מחזיקות אוכלוסיית חיידקים יצרני B12 בקיבות שלהן באותה הזדמנות שחיידקים אחרים מפרקים שם תאית. Tzafrir - שיחה 08:04, 19 בספטמבר 2015 (IDT)

Liad Malone - פרות מעלות גירה, ויש להן מערכת של 4 קיבות. בקיבה הראשונה (rumen) יש חיידקים שמייצרים B12 בכמויות שמספיקות להן מבחינה תזונתית. דרושה כמות קטנה למדי בכל יום. פרות מרעה מקבלות B12 מהאדמה, בעיקר משאריות צואה. לפרות שאינן רועות מקובל לתת מזון תעשייתי שכולל תוסף תזונה B12, בגלל שהוא לא קיים במקורות הצמחיים של מזון לבעלי חיים. לפעמים מזון לפרות כולל אבקת עוף ואבקת עצמות בקר, וגם אלה מכילים כמויות קטנות של B12. לבני האדם מערכת עיכול שונה, כמובן. בברכה, -- ‏גבי‏ • שיח 09:26, 19 בספטמבר 2015 (IDT)

לשאלה המקורית: אילו חומרים חיוניים אי אפשר לקבל מתזונה צמחית בלבד? התשובה היא רק B-12, ויטמין שלא קיים במזון מן הצומח, ואפשר לצרוך אותו כתוסף תזונה. בתזונה צמחית יש חומרים חיוניים אחרים שנמצאים בה, אבל בכמות קטנה, וטבעונים צריכים להקפיד לצרוך סוגי מזון שמכילים את אבות המזון הללו. החומרים הם: סידן, אבץ ואומגה 3. שאר אבות המזון נמצאים בשפע בתזונה צמחית. אדם שבוחר בתזונה ללא בעלי חיים אבל מקפיד לצרוך מזון שכולל סידן, אבץ ואומגה 3 יחיה חיים ארוכים מבלי שבריאותו תפגע. -- ‏גבי‏ • שיח 09:34, 19 בספטמבר 2015 (IDT)

ברשותכם אציין דבר שלא נאמר פה, ובזמנו הקפדתי להכניס למאמרים הרלבנטיים. חומצות אמינו חיוניות אינן מסונתזות בגוף האדם והוא חייב לצרוך אותן ממזונו. זה אפשרי גם בתזונה צמחונית, אבל הן נמצאות רק במזונות מסויימים וחייבים להקפיד על צריכה סדירה של מזונות אלו. גמר חתימה טובה! _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 10:15, 20 בספטמבר 2015 (IDT)

לדאבוני זיהיתי דרמטיות במשפט המודגש שלך "רק במזונות מסוימים" (!); למה לא לפרט על המגוון העצום של שילובי תזונה שכולל אותם? (זה הרי לא טבעי לאכול רק מקבוצת מזון אחת או מאכל אחד), הייתי שמח מאד אם היית מפרט בכמה מילים על שילובים כמו קטניות-דגנים, קטניות ואגוזים\זרעים, כל מוצרי סויה, קינואה כשלעצמה, אצות מסוימות שלמיטב ידיעתי כוללת חלבון מלא או כמעט מלא (שבכל מקרה ישולב עם מזונות שונים), ועוד מקורות שרק תורמים; מתוך כל השילובים האלה אפשר להוליד אלפי מנות ואלפי מאכלים; כל מסעדה עממית מגישה שילובים כאלה מכל טוב; כל אדם שמנגב חומוס עם פיתה (אפילו מקמח לבן) ואוכל עם זה איזה 2 סלטים קיבל חלבון מלא, למשל. כל אדם שיושב לנשנש מעט אדממה או אורז עם עדשים קיבל חלבון מלא. כל אדם שאוכל שעועית ברוטב עם פתיתים קיבל כמות יפה של חלבון מלא. ואסיים במעט ביקורתיות מויקי האנגלית. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 10:50, 20 בספטמבר 2015 (IDT)

ספרים באנגלית

האם נכון הרושם שלי שספרי עיון (non-fiction) באנגלית לעיתים קרובות נחותים מבחינת איכות הנייר, הפונט, הכריכה, איכות התמונות וכו' מספרי עיון שיוצאים בעברית בישראל (או מתורגמים לעברית)? אם כן, מה הסיבה לכך? 109.160.236.195 20:47, 19 בספטמבר 2015 (IDT)

יותר קוראים > יותר חיסכון במשאבים כימיים > פחות חיי מדף > יותר קונים, בפרט כשיש יותר אנשים. (הנחה ראשונית וסופר כללית). ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 21:56, 19 בספטמבר 2015 (IDT)

מחפש תמונה של יהודי אומר וידוי

מישהו יכול בבקשה לעזור לחפש תמונה בשימוש חופשי של יהודי מכה על לבו בעת אמירת וידוי, ללא הגבלות של זכויות יוצרים. בברכה מלא כל הארץ כבודי • שיחה • ז' בתשרי ה'תשע"ו • 21:32, 19 בספטמבר 2015 (IDT)