ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון313
דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.
מה היה השווי של הצוללת הישראלית אח"י דקר?
עריכהתודה רבה ―אנונימי לא חתם
מה הם סוגי הבעיות עם תוכנות?
עריכה- אי אפשרות להמשיך עד לתיקון קלט (ככלל יופיע ארור)
- קיפאון (freeze)
- מסך מוות (SOD)
- קריסה (crash)
החסרתי משהו? ―אנונימי לא חתם
- קיפאון ומסך מוות הם סוגים של קריסה. שכחת את הבעיה העיקרית בתוכנה: באג. דוד שי - שיחה 10:01, 31 במרץ 2022 (IDT)
- לא שכחתי באג כי עבורי כל אחד מאלה יכול להיות באג (קלט שגוי אינו בהכרח באג, למשל אם משתמש יוצר סיסמה שלא כוללת מספיק תוים וצריך להוסיף תוים כדי להמשיך). ―אנונימי לא חתם
מסך מוות כקריסה, האמנם? ממסך מוות בדפדפן אפשר לעשות back, לפעמים. ובכן, אולי ברגע שמדובר בתוכנת תווך (כמו דפדפן) המתווכת בין מערכת ההפעלה לאתר אינטרנט, כלל לא נכון לדבר על מסכי מוות. ―אנונימי לא חתם
- מסך מוות זו שגיאה פטאלית ברמת הקרנל שמערכת ההפעלה לא יודעת להתמודד איתה. זכור לי שזה יכול לקרות גם בגלל עומס קיצוני על דרישת המעבד (Utilization), כש task manager מצביע על 100% CPU, למרות שנראה לי שזה רק אמור להאט, כי זה ניהול של תהליכים בסה"כ, לא משהו שמערכת ההפעלה לא מסוגלת להתמודד איתו. בהקשר להבדל - מסך מוות זה סוג של קריסה - רק לא של יישום במערכת ההפעלה, אלא של מערכת ההפעלה עצמה. בסעיף הראשון התכוונת לשגיאת זמן ריצה, כזו שנתפסת ע"י מנגנון כלשהו, נניח exception אם בשפה עילית, או שגיאות של מערכת ההפעלה, נניח אם בתוכנה שנכתבה ב CPP? (¯`gal´¯) - שיחה 17:24, 31 במרץ 2022 (IDT)
- בסעיף הראשון התכוונתי לכל מקרה בו יש קלט שגוי ולכן אי אפשר להמשיך, בין אם יש קריסה ובין אם לא, למשל, אם לקוח מילא טופס יצירת קשר אבל לא מילא שם פרטי ככלל לא תהיה קריסה אבל כן תצוץ הודעה לפיה לא ניתן לשלוח את הטופס בלי שם פרטי. ―אנונימי לא חתם
- זו לא בעיה או תקלה - זה מתוכנן ככה. זה פשוט מונע ממך להתקדם, לא מונע מדברים אחרים לפעול באותו הזמן (בשימוש בתכנות מקבילי). גם לא מדובר בזריקה מכוונת של exception. (¯`gal´¯) - שיחה 19:13, 31 במרץ 2022 (IDT)
- יש שלל בעיות בתוכנה (באגים) שאם לא טופלו כראוי (וכמובן לא נבדקו כמו שצריך) יגרמו לתקלה כמו LOOP שהתוכנה לא מצליחה לצאת ממנו, חלוקה באפס שלא טופלה, נסיון להציב ערך בשדה לא מתאים (למשל טקסט בשדה INTEGER) וכו'. Danny Gershoni - שיחה 15:09, 7 באפריל 2022 (IDT)
- זו לא בעיה או תקלה - זה מתוכנן ככה. זה פשוט מונע ממך להתקדם, לא מונע מדברים אחרים לפעול באותו הזמן (בשימוש בתכנות מקבילי). גם לא מדובר בזריקה מכוונת של exception. (¯`gal´¯) - שיחה 19:13, 31 במרץ 2022 (IDT)
- בסעיף הראשון התכוונתי לכל מקרה בו יש קלט שגוי ולכן אי אפשר להמשיך, בין אם יש קריסה ובין אם לא, למשל, אם לקוח מילא טופס יצירת קשר אבל לא מילא שם פרטי ככלל לא תהיה קריסה אבל כן תצוץ הודעה לפיה לא ניתן לשלוח את הטופס בלי שם פרטי. ―אנונימי לא חתם
תודה. ―אנונימי לא חתם
האם לוחות חשמליים עשויים מרכיבים אנלוגיים?
עריכההאם זו הכללה נכונה ואם כן מדוע? ―אנונימי לא חתם
- ר’ לוח חשמל. אני מתאר לעצמי שמערכת הבקרה של הלוח יכולה להיות דיגיטלית, לפחות בחלקה. כדי שאות דיגיטלי שמטבעו הוא בעוצמה נמוכה יוכל לשלוט על המפסקים ושאר הרכיבים, אני מניח שמשתמשים בממסרים או רכיבים דומים. Tzafrir - שיחה 09:16, 31 במרץ 2022 (IDT)
תודה. ―אנונימי לא חתם
האדם החופר
עריכהמצב טיפול: חדש
א) מדוע ויקטור הוגו כתב כל כך הרבה טקסט ביצירות שאינו מקדם את האלילה? מה הוא ניסה להשיג בזה שהוא עושה סקירה היסטורית של הביוב ודן באקולוגיה של ומיחזור שפכים לצורך חקלאות ב"עלובי החיים"?
ב) האם קיימות גרסאות מקוצרות של ויקטור הוגו בהם יש רק התרחשות ורקע רלוונטי לסיפור (ולא כמות הנוצות שלורד צרפתי ראשי לשאת ודיון במושג fun באצולה האנגלית )? 79.178.69.243 00:09, 31 במרץ 2022 (IDT)
- א) זה כנראה חלק מהסגנון שלו
- ב)אם אני לו טועה, התרגום של עלובי החיים לעברית מקוצר.
- ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין 07:08, 31 במרץ 2022 (IDT)
- הוגו היה צרפתי נלהב, ותיאורים מעין אלו מאפיינים את הכתיבה שלו (ניכר כי זה היה חשוב לו מאוד). החלק הכי "קשוח" לקריאה (לטעמי) הוא קטע בן לא-פחות מ-27 עמודים המתאר את "פריס ממעוף הציפור" באחד הפרקים בהגיבן מנוטרדאם, שלא באמת מקדמים את העלילה. נילס אנדרסן 🦔 שיחה - 💛💙עומדים לצד אוקראינה החופשית 13:12, 31 במרץ 2022 (IDT)
- חייב לציין שהוגו טוב בלהפעיל את רגשות הקורה, אבל ממש ממש גרוע בלדבר לעניין. הוא נראה כסובל מגרפומניה עם עשרות עמודים של מלל לא מעניין שהקשר בינו לבין הסיפור הוא קלוש ביותר. Corvus,(Nevermore) 22:10, 31 במרץ 2022 (IDT)
- הוגו היה צרפתי נלהב, ותיאורים מעין אלו מאפיינים את הכתיבה שלו (ניכר כי זה היה חשוב לו מאוד). החלק הכי "קשוח" לקריאה (לטעמי) הוא קטע בן לא-פחות מ-27 עמודים המתאר את "פריס ממעוף הציפור" באחד הפרקים בהגיבן מנוטרדאם, שלא באמת מקדמים את העלילה. נילס אנדרסן 🦔 שיחה - 💛💙עומדים לצד אוקראינה החופשית 13:12, 31 במרץ 2022 (IDT)
- הגדרה יפה להוגו, במיוחד עקב הדמיון לשם ספרו האדם הצוחק. Yyy774 - שיחה 21:07, 2 באפריל 2022 (IDT)
- אני מוכרחה להצטרף באיחור רב לדיון ולציין, שבקריאה חוזרת של "עלובי החיים", התפעלתי מחדש מסגנונו של הוגו. קראתי אותו לראשונה בילדותי, וחששתי מאכזבה בקריאה חוזרת, אבל לא התאכזבתי. יש תיאורים, בספרים שונים, שאינם מקדמים את העלילה אבל תורמים רבות ליצירת הרקע, האווירה ותחושת הזמן והמקום. ואם הוא מפעיל את רגשות הקורא, הרי שמלאכתו צלחה בידו, אחרת הקורא היה משתעמם ומוותר. דבר אחד ברור - הוגו רחוק מלהיות גרפומן.שלומית קדם - שיחה 19:35, 5 במאי 2022 (IDT)
איך נקרא Arctostaphylos uva-ursi בעברית?
עריכהמצב טיפול: טופל
מחיפוש גוגל אני מבין ש uva-ursi זה מלטינית ופירושו "ענבי דוב" (bear grapes) ואכן כך גם נקרא הצמח בעברית. ―אנונימי לא חתם
- אם זה נכון, האם רצוי לעדכן את הערך על הצמח בויקימינים? Tzafrir - שיחה 09:19, 31 במרץ 2022 (IDT)
תודה. ―אנונימי לא חתם
טיפשות קלינית
עריכהמצב טיפול: חדש
האם המדע מכיר במצב בו אדם בריא נפשית טיפש בצורה כה קיצונית שהוא נזקק לעזרה מקצועית?
אני לא מדבר על תסמונת דאון או פיגור שכלי, אלא על אדם בעל התפתחות תקינה שהגיע לרמת משכל מאוד נמוכה עד לרמת קיצון.
- רמת משכל נמוכה עד לרמת קיצון זה לא מוגדר היטב בשל היות הידע האנושי מגוון (מורכב מתחומים רבים), המונח החד-מילתי "טיפשות" עד יותר לא מוגדר היטב וניתן למגוון פרשנויות, חלקן תלויות סיטואציה ולמיטב ידיעתי אין לו משמעות קלינית.
- כל בני האדם לוקים במידה חלקית בלמידת שפות חדשות אחרי שעברו את גיל 7 בערך ועדיין אין שום היגיון לכנות אדם טיפש בגלל לקות חלקית מבוססת גיל שהוא לא בחר. בסופו של דבר כל אדם יודע מה שהוא יודע, יש פסיכולוגים שיינסו להגדיר זאת דרך מבחנים ואולי יש כאלה שלא (באופן הטרודוקסי). ―אנונימי לא חתם
- "רמת משכל מאד נמוכה עד לרמת קיצון" היא סימן להתפתחות לא תקינה. אתה מתאר מצב של פיגור שכלי (בשמות שונים); אנשים בעלי מנת משכל נמוכה מאד אינם יכולים לתפקד בחברה וזקוקים לעזרה מקצועית. עוזי ו. - שיחה 13:07, 31 במרץ 2022 (IDT)
- הזכיר לי את הכתבה הזו. אגב, מה דעתך על החלטה שכזו? (¯`gal´¯) - שיחה 17:26, 31 במרץ 2022 (IDT)
- לי מזה מזכיר יותר את זה. אדם שמצד אחד יכול לתכנן פשע חמור, ומצד שני לא מסוגל להבין שמיץ לימון לא הופך אותו לשקוף. הייתי אומר שהוא צריך לקבל אחוזי נכות בגין טיפשות. Corvus,(Nevermore) 22:16, 31 במרץ 2022 (IDT)
- אז משם זה התחיל? אין לנו ערך על דיוויד דנינג או על ג'סטין קרוגר (אבל גם הערכים עליהם באנגלית קצרים). Tzafrir - שיחה 09:45, 1 באפריל 2022 (IDT)
- אגב אפקט דאנינג-קרוגר, הכרתי את המושג לפני בתור ציטוט - משהו בסגנון ככל שאתה יודע או מעמיק יותר, ככה אתה מבין כמה אתה לא יודע. דווקא מהדף פה הכרתי את המונח המקצועי ושזה נבחן קלינית. עכשיו ניסיתי למצוא אולי בכל זאת מה מקור הציטוט - ונתקלתי בערך בוויקיציטוט על הפילוסוף היווני סוקרטס. (¯`gal´¯) - שיחה 00:47, 3 באפריל 2022 (IDT)
- אז משם זה התחיל? אין לנו ערך על דיוויד דנינג או על ג'סטין קרוגר (אבל גם הערכים עליהם באנגלית קצרים). Tzafrir - שיחה 09:45, 1 באפריל 2022 (IDT)
- לי מזה מזכיר יותר את זה. אדם שמצד אחד יכול לתכנן פשע חמור, ומצד שני לא מסוגל להבין שמיץ לימון לא הופך אותו לשקוף. הייתי אומר שהוא צריך לקבל אחוזי נכות בגין טיפשות. Corvus,(Nevermore) 22:16, 31 במרץ 2022 (IDT)
- הזכיר לי את הכתבה הזו. אגב, מה דעתך על החלטה שכזו? (¯`gal´¯) - שיחה 17:26, 31 במרץ 2022 (IDT)
פלאפל איקאה
עריכההאם המומחה אכל את מנת הפלאפל של איקאה? האם המומחה יודע מה התיבול בו הם משתמשים? זה פלאפל בטעם ביסלי (ביסלי גריל או ביסלי ברביקיו, אני לא בטוח איזה בדיוק) ועלותו נמוכה מאד כמו 4-5 ש"ח למנה כמדומני כך שלא אמורים להיות בו תבלינים יקרים במיוחד. ―אנונימי לא חתם
- אני לא יודע מה הטעם של הפלאפל של איקאה, אבל ברור לי שהסועד נדרש להרכיב אותו בעצמו, אלא אם הוא מזמין בתשלום נוסף הובלה והרכבה בביתו. דוד שי - שיחה 18:14, 2 באפריל 2022 (IDT)
- אכלתי, הכשרות של גוף כשרות פרטי ולכן כתוב בהשגחת ולא 'כשר'. הטיבול לא ברור לי. העלות 5 שח לפיתה שלימה הכוללת כ-5 כדורים עם סלט כרוב ומעט מאוד סלט ישראלי. בניגוד למה שחושב דוד, מדובר במוצר מדף בו הקונה מקבל מנה מוכנה ללא כל אפשרות לשנות אותה - זו כנראה היעילות התפעולית שמאפשרת את המחיר הנמוך. הוא היה לי אישית די חסר טעם. אפשר להוסיף שם קטשופ משקית וחרדל מבקבוק, באופן תמוה החרדל היה לנו כתוספת מועילה. Yyy774 - שיחה 21:03, 2 באפריל 2022 (IDT)
בדקתי את הנושא, עברתי על רשימת הרכיבים בסניף איקאה ומצאתי ב"רכיבים" "מלח", "תבלינים" (כללי), וכן גם E-500 שזה סודה לשתייה ו-E450 שזה Pyrophosphate, כולל בצל ופטרוזיליה. השילוב של ארבעת הרכיבים האחרונים נותן טעם של ביסלי בצל. יתרה מכך, לקחתי כדור וחתכתי אותו והסתכלתי עם פנס וזיהיתי שהבצל בו טחון דק, כמו החומוס אם לא יותר מהחומוס וזה לדעתי מאפשר טעם חזק של בצל. ―אנונימי לא חתם
אינדוקציה ודדוקציה במתמטיקה
עריכהנניח ונלמד ילדים שתפוח פלוס תפוח פירושו שני תפוחים, הם בטח כבר יבינו שכיסא פלוס כיסא פירושו שני כיסאות או שמקרר פלוס מקרר הם שני מקררים, כלומר יש כאן אינדוקציה מהמקרה עם התפוחים למקרים אחרים.
אותו דבר עם חיסור, הכפלה וחילוק.
ניתן להסיק מכך שהמתמטיקה ביסודה היא תחום אינדוקטיבי. אכן כך? אם לא, מה תהיה דוגמה לדודקציה במתמטיקה אלמנטרית? תודה. ―אנונימי לא חתם
- לא. 'אינדוקציה' ו'אינדוקציה מתמטית' הם דברים שונים. 87.69.242.88 11:27, 1 באפריל 2022 (IDT)
- המתמטיקה ביסודה היא תחום שבו התשובה לשאלות כאלה היא: למה אתה מתכוון ב"תחום אינדוקטיבי"? עוזי ו. - שיחה 12:42, 1 באפריל 2022 (IDT)
- הכללה מהפרט לכלל. ―אנונימי לא חתם
- אפילו בדוגמאות הטריוויאליות שהבאת האינדוקציה נעלמת כשקצת מתקדמים, והיא בוודאי אינה קיימת בדוגמאות יותר מורכבות. חיבור במספרים טבעיים אולי נולד בהכללה מהפרט אל כלל, אבל מה עם חיבור של מספרים שאינם טבעיים? למשל, האם פגשת אותו בטבע? והשורש הריבועי של 2 שהזכרתי כאן, האם נוצר כתוצאה ממדידות רבות או בדרך דדוקטיבית? ומה עם פעולות מורכבות יותר כמו אינטגרל? האם ניוטון, לאחר שנפל תפוח על ראשו, פגש בדרכו אינטגרל, המשיך ללכת ופגש עוד אינטגרל, ולאחר שפגש עשרה אינטגרלים הכליל אותם לרעיון האינטגרל? ומה עם המשפט "במשולש שלושת התיכונים נפגשים בנקודה אחת"? האם היוונים הקדמונים שרטטו תיכונים בעוד ועד משולשים עד שהגיעו למסקנה זו, או שהגיעו אליה בדרך דדוקטיבית? דוד שי - שיחה 18:12, 2 באפריל 2022 (IDT)
- האם ב"קצת מתקדמים" התכוונת למספרים לא טבעיים? ―אנונימי לא חתם
- ב"קצת מתקדמים" התכונתי למתמטיקה שנלמדת לאחר סיום בית הספר היסודי. דוד שי - שיחה 08:32, 6 באפריל 2022 (IDT)
- אני חושב שהמונח "מתמטיקה של בית הספר היסודי" אינו מוגדר היטב ומשתנה קצת לפי זמן ומקום, אולי עדיף פשוט להגיד "מתמטיקה אלמנטרית" או "אריתמטיקה". בכל מקרה, לא בטעות כתבתי בגוף השאלה "ביסודה היא תחום אינדוקטיבי" כי התכוונתי להתמקד רק במתמטיקה האלמנטרית ולא במתמטיקה על-אלמנטרית (אולי עלי להוסיף "אלמנטרית" לכותרת). ―אנונימי לא חתם
- ב"קצת מתקדמים" התכונתי למתמטיקה שנלמדת לאחר סיום בית הספר היסודי. דוד שי - שיחה 08:32, 6 באפריל 2022 (IDT)
- האם ב"קצת מתקדמים" התכוונת למספרים לא טבעיים? ―אנונימי לא חתם
- אפילו בדוגמאות הטריוויאליות שהבאת האינדוקציה נעלמת כשקצת מתקדמים, והיא בוודאי אינה קיימת בדוגמאות יותר מורכבות. חיבור במספרים טבעיים אולי נולד בהכללה מהפרט אל כלל, אבל מה עם חיבור של מספרים שאינם טבעיים? למשל, האם פגשת אותו בטבע? והשורש הריבועי של 2 שהזכרתי כאן, האם נוצר כתוצאה ממדידות רבות או בדרך דדוקטיבית? ומה עם פעולות מורכבות יותר כמו אינטגרל? האם ניוטון, לאחר שנפל תפוח על ראשו, פגש בדרכו אינטגרל, המשיך ללכת ופגש עוד אינטגרל, ולאחר שפגש עשרה אינטגרלים הכליל אותם לרעיון האינטגרל? ומה עם המשפט "במשולש שלושת התיכונים נפגשים בנקודה אחת"? האם היוונים הקדמונים שרטטו תיכונים בעוד ועד משולשים עד שהגיעו למסקנה זו, או שהגיעו אליה בדרך דדוקטיבית? דוד שי - שיחה 18:12, 2 באפריל 2022 (IDT)
- הכללה מהפרט לכלל. ―אנונימי לא חתם
הפריסקופ
עריכהמצב טיפול: חדש
איך הפריסקופ בנוי? הסבר על קרני האור במקרה של פריסקופ הבנוי ממראות והסבר כזה על מקרה שהפריסקופ בנוי ממנסרות? הסבר על קרני האור במנסרה. 2A01:6502:A56:4944:2084:701A:E906:A7CC 14:17, 1 באפריל 2022 (IDT)
תודה מראש2A01:6502:A56:4944:2084:701A:E906:A7CC 14:17, 1 באפריל 2022 (IDT)
--2A01:6502:A56:4944:2084:701A:E906:A7CC 14:17, 1 באפריל 2022 (IDT)
- האם ההסבר בערך פריסקופ אינו מספיק ? Danny Gershoni - שיחה 14:54, 7 באפריל 2022 (IDT)
האם אפשר להפריך את הטענה שהיו חיים במאדים אך הם הושמדו באסון אטומי?
עריכהנניח ובא אלי איזה ברנש ואומר לי "במאדים היו חיים אך הם הושמדו באסון אטומי שהפך הכל לעפר ואפר", האם אפשר להפריך זאת? ―אנונימי לא חתם
- אסון אטומי אינו הופך דברים לעפר ואפר. הוא משאיר שפע של שרידים רדיואקטיביים. עוזי ו. - שיחה 16:40, 1 באפריל 2022 (IDT)
- בלי קשר ישיר: אם במאדים היו חיים (בהחלט אפשרי), הם ככל הנראה לא הצליחו לשרוד כשהשדה המגנטי שלו דעך והאטמוספרה שלו כמעט נעלמה. Tzafrir - שיחה 18:23, 1 באפריל 2022 (IDT)
- מבחינה לוגית הטענה היא קוניונקציה של שלוש טענות משנה, ולכן אפשר להפריכה ע"י הפרעת אחת מטענות המשנה:
- היו חיים על מאדים (להוכיח שלא היו חיים מעולם)
- הם הושמדו באסון אטומי (להוכיח שלא היה אסון אטומי, או שהיה והוא לא השמיד חיים)
- האסון הפך הכל לעפר ואפר (להוכיח שלא הכל עפר ואפר)
- הפרכת (1) אינה מעשית במסגרת המדע, כי להפריך קיום משמעו להוכיח אי-קיום, ובדרך כלל המדע מניח שיש עוד מה לגלות ואי-ידיעה אינה גוררת אי-קיום. אם כי אם פועלים במסגרת לא מדעית, למשל מקבלים כאקסיומה שכל מה שכתוב בספר כלשהו הוא אמת, ומסתבר שבספר הזה כתוב "אין ומעולם לא היו חיים על מאדים", אז במסגרת כזו זו הפרכה מספקת.
- הפרכת (2) אפשרית לפחות בדרך אחת - אם יימצאו חיים על מאדים. אמנם עד כה לא נמצאו, אבל זו לפחות דרך פוטנציאלית להפרכה "מדעית".
- הפרכת (3) קלה אפילו יותר - אם יימצא על מאדים משהו חוץ מעפר ואפר; ולמיטב ידיעתי כבר הוכח שיש על מאדים גם סלעים, שאינם עפר וגם לא אפר, ולכן אפשר לומר שההפרכה הושלמה - מש"ל. צחקשוח - שיחה 16:51, 2 באפריל 2022 (IDT)
- לגבי סעיף (2) אז ניתן לגלות, בהתאם לזמני מחצית החיים של החומרים הרדיואקטיבים השונים, אם היה אירוע גרעיני ומתי. זמן מחצית החיים של רוב החומרים הרדיואקטיביים הוא כ-4 מליון שנה כלומר כך שאם היה אירוע והוא אירע בעשרות מליוני השנים האחרונות יהיה אפשר לזהות את שרידיו. Danny Gershoni - שיחה 14:52, 7 באפריל 2022 (IDT)
צפצוף באוטו בעת מעבר נתיב (אם לא מאותתים)
עריכהשמתי לב לתופעה מעניינת במכוניות סוזוקי חדשות משנת 2010 נניח:
אם עוברים נתיב בלי לאותת יש צפצוף.
מה זה המערכת הזאת? האם זה רק בסוזוקי? איך אפשר לנטרל אותה?
תודה, טוביק אשרוב.
- אין קשר לסוזוקי. זאת לא "תופעה". זו מערכת בקרת סטייה מנתיב. ממש לא מומלץ לבטל. 87.69.242.88 16:38, 1 באפריל 2022 (IDT)
- אפשר להגדיר זאת כתופעה במכוניות (לאו דווקא סוזוקי), אם רוצים. ―אנונימי לא חתם
- גם את העובדה שגלגלי הרכב מסתובבים בעת הנהיגה אפשר להגדיר כ"תופעה". 87.69.242.88 15:19, 2 באפריל 2022 (IDT)
- אמת. ―אנונימי לא חתם
- גם את העובדה שגלגלי הרכב מסתובבים בעת הנהיגה אפשר להגדיר כ"תופעה". 87.69.242.88 15:19, 2 באפריל 2022 (IDT)
- אפשר להגדיר זאת כתופעה במכוניות (לאו דווקא סוזוקי), אם רוצים. ―אנונימי לא חתם
אני רואה לך בעיניים
עריכהמצב טיפול: חדש
איך קוראים לתמונה בה המצולם "מביט בעיניים" של זה המתבונן בתמונה? Lev First - שיחה 18:32, 1 באפריל 2022 (IDT)
- ע"ע אפקט המונה ליזה. עוזי ו. - שיחה 17:05, 3 באפריל 2022 (IDT)
- בדיוק מה שחיפשתי. אתה האיש. Lev First - שיחה 22:52, 4 באפריל 2022 (IDT)
חוקה
עריכהמצב טיפול: חדש
למה אין חוקה במדינת ישראל?
- כדאי לקרוא את הערכים הרלוונטיים. גילגמש • שיחה 21:27, 1 באפריל 2022 (IDT)
- כיוון ראשוני: החלטת הררי. Tzafrir - שיחה 21:34, 1 באפריל 2022 (IDT)
מכשיר טלפון נייד ללא SMS
עריכהנניח שאדם שאינו חירש רוצה מכשיר טלפון נייד, אבל בלי SMS (כי הוא נמנע כללית מתקשורת כתובה מיידית).
האם יש מכשיר בלי SMS כלל או שאפשר לנטרל בו SMS ואם כן האם בכלל ניתן יהיה להשתמש בו על רשתות סלולר קיימות כמו 3G/4G/5G?
תודה. ―אנונימי לא חתם
- לא ברור לי למה שמישהו ירצה מכשיר כזה, אבל אני מניח שאפשר לדאוג לכך בכל מכשיר מספיק פתוח (לדוגמה: אנדרואיד). בטלפון שלי (PinePhone, טלפון שמריץ לינוקס ועובד לרוב) אני יודע מה צריך לעשות כדי למנוע את שליחה וקבלה של מסרונים. הבעיה היא בדרך כלל לגרום למשהו לעבוד ולא להפך. Tzafrir - שיחה 15:22, 2 באפריל 2022 (IDT)
- סלולרי כשר. 87.69.242.88 15:23, 2 באפריל 2022 (IDT)
- SMS זה סרוויס שמספקת חברת הטלפוניה כך שאני מניח שניתן לבקש מהם לבטל את הסרוויס הזה. Danny Gershoni - שיחה 14:43, 7 באפריל 2022 (IDT)
תרגום לעברית של שמות תקופות מכריעות בהיסטוריית כדור הארץ
עריכהאולי יש תרגום לעברית של שמות כמו "פליוקן", "פלייסטוקן", "מזוזואיקון", חשוב לי לקבל תרגום לא חד-מילתי, לא ממש משנה לי האריכות, העיקר שזה לא יהיה רק מילה אחת אלא תיאור תמציתי של כל תקופה כמו למשל "תקופת עידני הקרח האחרונה" (זה שם שסתם המצאתי הרגע, העיקר להמחיש איזה שיום אני מחפש). ―אנונימי לא חתם
- איך אתה רוצה לתרגם את דבון? העידן שקרוי על שם מחוז בדרום אנגליה? Tzafrir - שיחה 13:40, 3 באפריל 2022 (IDT)
- אין לי דעה בנושא. ―אנונימי לא חתם
מצב טיפול: חדש
היי. תגידו, יש דרך למצוא את ההקלטה של הגרסה הישראלית של שיר החבובות הזה, הפרסומת ל"מנה חמה", או, לפחות, את המילים? תודה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:27, 3 באפריל 2022 (IDT)
- אם לא ביוטיוב, אז אולי אצל תאגיד השידור הישראלי תוכל למצוא (שודר בחינוכית, נכון?). (¯`gal´¯) - שיחה 21:24, 3 באפריל 2022 (IDT)
- השיר הוא לא של החבובות (יש לחבובות גרסת כיסוי שלו) אלא, כפי שכתוב בערך, שיר מתוך סרט אירוטי איטלקי. בכל מקרה, יש את גרסת הדודאים לשיר. בברכה, Easy n - שיחה 22:48, 3 באפריל 2022 (IDT)
- אני יודע על מקור השיר, אבל כולם מכירים אותו בתור שיר של החבובות. ולא אמרתי שזאת הגרסה היחידה, אלא שזאת הגרסה שמעניינת אותי. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 02:42, 4 באפריל 2022 (IDT)
- השיר הוא לא של החבובות (יש לחבובות גרסת כיסוי שלו) אלא, כפי שכתוב בערך, שיר מתוך סרט אירוטי איטלקי. בכל מקרה, יש את גרסת הדודאים לשיר. בברכה, Easy n - שיחה 22:48, 3 באפריל 2022 (IDT)
- @IKhitron:
קדישזון הפקות - אסם מנה חמה - Kadishzon Productions, סרטון בערוץ "Kadishzon Productions", באתר יוטיוב (אורך: 0:33) (להגביר קול עד הסוף). 87.69.242.88 02:10, 4 באפריל 2022 (IDT)
- תודה רבה לך! יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 02:13, 4 באפריל 2022 (IDT)
נימוסי שולחן בצפון אמריקה
עריכהמצב טיפול: חדש
שלום למומחים. אני מנסה להבין את נימוסי השולחן המקובלים בצפון אמריקה. האם קיים מדריך מקיף, עדיף אינטרנטי וחינמי, שתוכלו להמליץ עליו? עד שתמצא התשובה, יש לי שאלה ספציפית - מה עושים עם מפית בד שמקבלים במסעדה? התרשמתי שאני צריך לקפל ולהניח אותה על הברכיים, אבל מה אני אמור לעשות אם התלכלכו לי הפנים? למחות את הפנים ולהחזיר לברכיים? תודה, יודה אווזי - שיחה 19:13, 3 באפריל 2022 (IDT)
- כן, כך חונכתי (יקה דור עשירי). 87.69.242.88 01:46, 4 באפריל 2022 (IDT)
- אינני חנה בבלי, אלא סתם חניך יקה. יש הבדלים בין נימוסי השולחן האמריקאיים לאלו הגרמנים. למשל בגרמניה מנומס להחזיק בסכין ביד ימין וביד שמאל במזלג ולא להחליף ביניהם. כלומר גם אם יש צורך רק במזלג אזי יש להשתמש אך ורק ביד שמאל. גם הסימון עבור "סיימתי לאכול" שונה בגרמניה לעומת ארה"ב. אני חושב שהערך נימוסי שולחן (על אף שאינני מסכים עם כולו) יכול להיות התחלה טובה כולל קישור חיצוני למה ששאלת מלכתחילה. Shannen - שיחה 08:56, 4 באפריל 2022 (IDT)
- כן, לפי המדריך הזה. לא חסר מדריכים ברשת בשפה האנגלית.
התנדבות בישראל
עריכהמצב טיפול: חדש
מהם חמשת האירגונים עם מספר המתנדבים הגדול בישראל? כמה מתנדבים בכל אחד מהם? עמית - שיחה 19:57, 3 באפריל 2022 (IDT)
- לפי אתר גיידסטאר (דו"ח העמותות, מיון לפי טור V):
- ארגון השומר החדש - 57,729
- ויצו- הסתדרות עולמית לנשים ציוניות - 37,503
- עזר מציון - 30,900
- ידידים סיוע בדרכים - 30,248
- תיקתק- עמותה לקידום החינוך בישראל - 30,000
- תודה רבה עמית - שיחה 18:58, 4 באפריל 2022 (IDT)
- הוספתי לערך של השומר החדש Yyy774 - שיחה 21:17, 5 באפריל 2022 (IDT)
גנטיקה
עריכההאם נכון להגיד שלכל תא בגוף האדם יש תא גזע שמתמיין אליו (או, לפחות היה, בתקופה קריטית או בתקופה רגישה בעת הגדילה)?
- כן. מתוך הערך תא גזע: "תאי גזע עובריים הם התאים הראשונים של הבלסטוציסט אשר מהם מתמיינים כל תאי הגוף השונים במהלך ההתפתחות העוברית". (אגב, זו לא שאלה בגנטיקה אלא בהתפתחות עוברית/ התמיינות תאים).
- (אגב 2, מה האלטרנטיבה לתא גזע? הרי כל אדם החל את דרכו כזיגוטה.)
- ועוד תוספת: הפניה לערך שכבת נבט. באדם ידוע מה המקור של כל תא.
- אין פה חתימה אז לא ברור מי השואל ומי העונה. בכל אופן, לכל תא בגוף האדם יש תא מוצא כלשהו. כפי שצוין בצורה נכונה מקורו של כל אדם בזיגוטה (זיווג של תא ביצית ותא זרע). מהתאים האלה מתפתחים תאים נוספים בעלי פוטנטיות (פוטנציאל התמיינות) שונה. ככל שהשלב מתקדם יותר כך פוטנציאל ההתיימנות של התא האמור קטן יותר. שכבת נבט היא שלב ביניים בהתפתחותו של האורגניזם וניתן לעקוב אחרי אבר מסוים בגוף האדם לשכבת נבט מסוימת. גילגמש • שיחה 11:43, 8 באפריל 2022 (IDT)
- ועוד תוספת: הפניה לערך שכבת נבט. באדם ידוע מה המקור של כל תא.
להעיף מדינה מהאו"ם
עריכהמצב טיפול: חדש
האם אפשרי להעיף מדינה כשלהי מהאו"ם במקרה והיא מפרה החלטות של האו"ם? האם היו מקרים בהם מדינות יצאו מהאו"ם?
- זה קצת נוגד את הסיבה לשלמה הארגון הזה קיים. מה ירוויחו אם לא תהיה הידברות בפורום עולמי עם מדינה סוררת? וגם, אם לשפוט לפי כמות ההפרות שייחסו לישראל (מספר שהוא מנופח בהשוואה למדינות שבאמת מפרות זכויות אדם), אז כנראה שלא. (¯`gal´¯) - שיחה 14:31, 5 באפריל 2022 (IDT)
אורניום מועשר
עריכהמצב טיפול: חדש
בעקבות משוב שהגיע - ויקיפדיה:דיווח על טעויות#כור גרעיני, בערך כור גרעיני כתוב: "אורניום 235 נמצא בכמויות מעטות מאוד בטבע אך הוא תוצר של כורים גרעיניים". האם זה נכון, או שההעשרה היא תהליך נפרד מפעולת הכור ונעשית במפעלים אחרים ולאו דווקא בכורים עצמם. La Nave Partirà 06:48, 5 באפריל 2022 (IDT)
- למיטב ידיעתי, אורניום 235 „מיוצר״ בכל מיני טכניקות שמנצלות את משקלו ששונה במקצת מהמשקל של אורניום 238. לעומת זאת, פלוטוניום 239 נוצר בכורים גרעיניים מאורניום. Tzafrir - שיחה 21:05, 5 באפריל 2022 (IDT)
- זה המשוב שהגיע:
- "ההסבר שלכם על כור גרעיני מרשים ומעניין אך חסר בו דבר אחד: אתם מדברים על הנעת תחנות כח באמצעות אנרגיה גרעינית המופקת בכורהוזה ברור ומובן. בנוסף לכך אתם מדברים על שימודש בכור לצורך ייצור פצצה גרעינית וכאן יש שאלות: 1. האם הכור משמש להעשרת אורניום,? 2. האם הכור משמש לייצור פלוטוניום? אודה לכם מאד על תשובתכם המלאה והמפורטת בכבוד רב, יעקב נען"
- אלה שאלות טובות וכדאי להסביר את זה בערך ולתקן אם יש שגיאה, Tzafrir אתה יכול לקחת את זה על עצמך? La Nave Partirà 08:27, 7 באפריל 2022 (IDT)
- כדאי לקרוא את הערך כור תרבית, שעונה על חלק מהשאלות. יתכן שיש מקום לסעיף "כור תרבית" בערך כור גרעיני עם הפניה לערך מורחב.
- יש קישור מ"כור גרעיני" לכור התרבית בסעיף שעוסק בסוגי כורים. קיפודנחש 23:30, 13 באפריל 2022 (IDT)
אוליגרכים ישראלים
עריכהמצב טיפול: חדש
האם אפשר להגיד ש:שרי אריסון, יצחק תשובה, סמי עופר, סטף ורטהיימר ודני עזריאלי הם אוליגרכים? ―אנונימי לא חתם
- אוליגרכיה הוא שלטון של קבוצה קטנה של אנשים. לדוגמה, לאחר התמוטטות ברית המועצות, נוצרה ברוסיה שכבה של מתעשרים חדשים (שהצליחו לקנות בזול את נכסי המדינה המתפוררת). עשירים אלו צברו השפעה רבה וכונו אוליגרכים. הם אמנם הצליחו להבטיח את זכייתו של בוריס ילצין בבחירות. לאחר עלייתו לשלטון, ולדימיר פוטין דאג לנשל אותם מהשפעתם הפוליטית המכרעת.
- בשיא כוחו, נוחי דנקנר התחיל קצת להתקרב למידת ההשפעה הזו. יש כל מיני אנשי עסקים שיכולים לפתוח דלתות ויש להם קו ישיר לפוליטיקאים, אבל יש גבול למידת ההשפעה הישירה שלהם. הם ממש א אוליגרכים. Tzafrir - שיחה 20:59, 5 באפריל 2022 (IDT)
תודה, ―אנונימי לא חתם
- נותק הקשר שלה עם הים התיכון (דרך עמק יזרעאל). מאז מאזן המים בימה תלוי בכמות המים הזורמים אליה מול הכמות שמתאדה. כשהמאזן שלילי הימה מתייבשת. Shayshal2 - שיחה 18:30, 5 באפריל 2022 (IDT)
מצב טיפול: נענה
צפיתי עכשיו בהופעה הזו של אביב גפן בפסטיבל ערד 1994. בסוף, כשאביב גפן שר את עכשיו מעונן מופיעים הקרדיטים על המסך, ובקרדיטים לתאורה מופיע השם בוריס גלפנד. מחיפוש קצר שעשיתי באינטרנט, הגעתי לכך שיש תאורן בשם בוריס גלפנד, אך לא מופיעה תמונה אחת שלו באינטרנט. למרות הסיכוי הקלוש שזה נכון, האם מדובר באותו אדם? מישהו יכול לאמת את זה? ארז האורז • שיחה 21:06, 5 באפריל 2022 (IDT)
- בשנה שלאחר מכן הגיע לדרגת רב־אמן. עלה לישראל ב-1998. —כך כתוב בערך שלו
- ראה בקישור תמונה של התאורן הבכיר בוריס גלפנד. --א 158 - שיחה 15:17, 6 באפריל 2022 (IDT)
- תודה! ארז האורז • שיחה 16:13, 6 באפריל 2022 (IDT)
מי הם הישראלים האנטי ציוניים ביותר הפעילים כיום?
עריכההאם המומחה יסכים למנות עד 5-10 כאלה? תודה, ―אנונימי לא חתם
- אין קשר מובהק בין שמאלנות ובין אנטי ציונות. האנטי ציונים הקיצוניים הזכורים לי היו אותם יהודים חרדים, שנרתמו לתעמולה הפלסטינית/איראנית או כל אויב אחר. בברכה. ליש - שיחה 16:01, 6 באפריל 2022 (IDT)
- מטרת הציונות הייתה הקמת בית לאומי ליהודים, ולפי חזון זה הוקמה מדינת ישראל. מדיניות מפלגות הימין, שמובילה למדינה דו-לאומית, היא סוף דרכו של החזון הציוני. דוד שי - שיחה 23:17, 6 באפריל 2022 (IDT)
- יפה שאתה יודע לנבא לאן מובילה מדיניות מפלגות הימין. מדוייק כמו שאר הנבואות של אנשי השמאל (למשל: ערפאת יטפל בטרור בלי בג"צ ובצלם וכיוצ"ב). לעת עתה, מי שדווקא ניבאו יפה את התוצאות של מדיניות זו או אחרת היו דווקא אנשי ימין. עמית - שיחה 09:55, 14 באפריל 2022 (IDT)
- מטרת הציונות הייתה הקמת בית לאומי ליהודים, ולפי חזון זה הוקמה מדינת ישראל. מדיניות מפלגות הימין, שמובילה למדינה דו-לאומית, היא סוף דרכו של החזון הציוני. דוד שי - שיחה 23:17, 6 באפריל 2022 (IDT)
- אם נניח בצד את אנשי העדה החרדית על גווניה (חסידות סאטמר, נטורי קרתא וכד'), אז מה שאתה מתכוון אליו נקרא פוסט ציונות ולעתים מבלבלים בין האידאולוגיה הזו, שגורסת כי הציונות הגיעה לסוף דרכה, לבין אנטי ציונות ששוללת את הציונות מלכתחילה. חלק די ניכר מפעילי השמאל הרדיקלי בישראל הם פוסט-ציוניים ואני מניח שתוכל לקבל רשימה חלקית שלהם כאן. TheStriker - שיחה 23:34, 6 באפריל 2022 (IDT)
- תודה, משתמש:TheStriker, לזה כיוונתי. ―אנונימי לא חתם
הי דוד שי. אשמח לפירוט לגבי דעתך. למה מדיניות של מדינה דו-לאומית מקושרת לימין? דווקא נשמע יותר רעיון שמתאים לשמאל. האם יש מפלגות ימין שהחזון שלהם כולל מדינה דו-לאומית? 79.178.69.243 10:54, 7 באפריל 2022 (IDT)
- זה לא החזון, אבל זו תהיה התוצאה בפועל של סיפוח שטחים ביו"ש (בהנחה שלא מתכוונים לקיים פה אפרטהייד, ובכל מקרה לאורך זמן זה כנראה לא יחזיק, גם אם לפסלסטינים לא תהיה אזרחות). בכללי, השמאל מתנגד, כי זה יגרור למדינה דו-לאומית, לעומת ניתוק מוחלט מהפלסטינים (וכנראה 2 מדינות, שזה בפני עצמו חשש, בגלל שזה אומר שלמדינה שתהיה, שכיום כבר מנוהלת בידי טרור, תהיה גם גישה לאמצעים שיש למדינה, כמו נמל, שדה תעופה, התחמשות צבאית יותר רצינית). יש מי שתומך במדינה דו-לאומית (או מדינת כלל-אזרחיה) - אני חושב שזה בעיקר במפלגות הערביות. (¯`gal´¯) - שיחה 11:25, 7 באפריל 2022 (IDT)
- מבין המפלגות הערביות: בל"ד תומכת במדינה דו־לאומית כפתרון לסכסוך עם הפלשתינים (או איך שלא תקראו לזה), אבל לא רע"מ, חד"ש, או תע"ל, להבנתי. אם כי לפחות חלקן תומכות במדינה פחות „יהודית״.
- מבין אנשי הימין: יש נסיונות שונים לרבע את המעגל: איך לספח את השטח בלי לספח את האנשים. לפני כמה שנים קרוליין גליק סקרה בכתבה את הרעיונות שמוצעים על ידי אנשי ימין שונים. אבל התאוריות הללו עמדו במבחן: כאשר עלתה ההצעה (לא ברור אם הייתה רצינית) לספח את בקעת הירדן בתמורה לוויתור על שטחים שונים לפלסטינים, ההצעה הוכשלה גם מימין על ידי המתנחלים שהבהירו שהם לא מוכנים לוותר על חלקים מהגדה. לכן לא נראה לי שהם היו מוכנים להסכים, לדוגמה, לתוכנית שהעלה בנט בזמנו (כשהוא עוד היה ימני כשר) שעיקרה היה סיפוח אזור C. Tzafrir - שיחה 15:10, 7 באפריל 2022 (IDT)
- "בהנחה שלא מתכוונים לקיים פה אפרטהייד"? מה פירוש "לא מתכוונים"? לתומי חשבתי שכבר אין עוררין על העובדה שבמדינת ישראל יש אפרטהייד ברור. מישהו חושב אחרת?
- חזון הימין הוא אפרטהייד לנצח (וכשנמצאים בקרב אנ"ש, אולי מעיזים גם להזכיר טרנספר), אנשי השמאל החולמים עדיין נאחזים בפטה מורגנה של "שתי מדינות", ואנשי השמאל הראליים מדברים על "מדינת כל אזרחיה", והם שראויים לתואר "פוסט ציונים".
- הביטוי "אנטי ציונים" בכותרת השאלה בעייתי, וכדאי לא להשתמש בו עבור מי שלא הכריז על עצמו "אנטי ציוני", כמו שלא נכון לקרוא לכל מי שאינו דתי "אנטי דתי". קיפודנחש 23:22, 13 באפריל 2022 (IDT)
- קיפוד, למה אתה חושב ששתי מדינות לשני עמים זה לא ריאלי? לדעתי משתי האפשרויות זאת האפשרות הריאלית יותר, והיא קיימת במציאות רק צריכה קצת שיפוץ. La Nave Partirà 06:46, 14 באפריל 2022 (IDT)
- כדי להאמין שרעיון שתי מדינות לשני עמים (או ליתר דיוק: חצי מדינה לעם היהודי, מדינה וחצי לפלשתינאי) הוא ריאלי צריף לשפץ את המציאות, לא את הרעיון. עמית - שיחה 09:57, 14 באפריל 2022 (IDT)
- קיפוד, למה אתה חושב ששתי מדינות לשני עמים זה לא ריאלי? לדעתי משתי האפשרויות זאת האפשרות הריאלית יותר, והיא קיימת במציאות רק צריכה קצת שיפוץ. La Nave Partirà 06:46, 14 באפריל 2022 (IDT)
ציר כדור הארץ
עריכההבנתי שציר הסיבוב של כדור הארץ נטוי מעט.
אם הוא לא היה נטוי, האם כדור הארץ כולו היה טרופי מבחינת מזג אוויר? תודה ―אנונימי לא חתם
- ויקיפדיה:הכה_את_המומחה#הטיית_ציר_הסיבוב_של_כדור_הארץ. 87.69.242.88 00:40, 7 באפריל 2022 (IDT)
- אין שם תשובה לשאלה הזאת. ―אנונימי לא חתם
- אם ציר כדור הארץ לא היה נטוי, האזורים היותר רחוקים מקו המשווה היו מקבלים באופן קבוע פחות חום מהשמש, ולכן היו יותר קרים, ולא טרופיים. נטיית ציר כדה"א יוצרת את עונות השנה, אבל לא משנה באופן בסיסי את אזורי האקלים - אזורים חמים נשארים חמים יחסית ואזורים קרים נשארים קרים יחסית. יואלפ - שיחה 07:45, 7 באפריל 2022 (IDT)
- כמו שנכתב, לא היו לנו עונות שנה והיה גדל פער הטמפרטורות בין קו המשווה לקטבים. הגורם השני מאוד משמעותי מכיוון שהיה נגרם צמצום האזורים בהם ניתן היה לגדל תוצרת חקלאית מה שאומר רעב ביותר אזורים. Danny Gershoni - שיחה 15:20, 7 באפריל 2022 (IDT)
- אם ציר כדור הארץ לא היה נטוי, האזורים היותר רחוקים מקו המשווה היו מקבלים באופן קבוע פחות חום מהשמש, ולכן היו יותר קרים, ולא טרופיים. נטיית ציר כדה"א יוצרת את עונות השנה, אבל לא משנה באופן בסיסי את אזורי האקלים - אזורים חמים נשארים חמים יחסית ואזורים קרים נשארים קרים יחסית. יואלפ - שיחה 07:45, 7 באפריל 2022 (IDT)
- אין שם תשובה לשאלה הזאת. ―אנונימי לא חתם
אם לתמצת: הקטבים היו קרים יותר כי פחות שמש הייתה מגיעה אליהם ובשטח שבין קור שני הקטבים היה מזג אוויר טרופי בעיקרו. ―אנונימי לא חתם
- לא מדוייק. בין קו המשווה הלוהט לבין הקטבים הקפואים עדיין תהיה כל קשת מזגי האוויר כמו היום. כמו שציינתי הבעייה תהייה בקו המשווה ובקטבים. Danny Gershoni - שיחה 19:31, 9 באפריל 2022 (IDT)
- שלום משתמש:Danny Gershoni, אז האם לפי דעתך נכון להגיד שבמצב כזה (היעדר נטייה) אזורים שתחת קו המשווה יהיו מדבריים ולא טרופיים? ―אנונימי לא חתם
אם נניח פלנטה בה מישור הסיבוב סביב השמש זהה למישור הסיבוב סביב עצמו (כלומר תתמיין דיסק ש"חותך את כדור הארץ" בקו השווה) אז תהיה סימטריה בין חצי כדור הדרומי לבין הצפוני. כהה שהתרחקות של 100 ק"מ צפונה מקו המשווה תהיה זהה מבחינת אקלים להתרחקות של 100 ק"מ דרומה. אם גם האקסצנטריות של מסלול הסיבוב תהיה אפסית, אז לא תהיה משמעות לחילופי עונות בכלל, כי כל יום זהה לקודמו בכל הקשור לחשיפה לקרינת השמש. Corvus,(Nevermore) 11:37, 10 באפריל 2022 (IDT)
- לפי מה שאני מבין, דינמיקת אקלים כן תאפשר "עונתיות" דינאמית למשל בגלל כמות המים בפלנטה, כמות העלווה הירוקה בפלנטה, פיזור העלווה הירוקה ברחבי הפלנטה, מהירות הסיבוב של הפלנטה, מבנה הקרקע וכדומה ולגבי "אקסצנטריות אפסית בפלנטה", מצטער, זה לא ברור לי, אפשר הסבר לציבור כללי?. ―אנונימי לא חתם
- נתחיל מהקל: לגבי אקסצנטריות. פלנטה מקיפה את הכוכב שלה לא במעגל אלא באליפסה. אקסצנטריות גדולה אומר שהאליפסה מאוד אורכה וזה אומר שיש הבדלים משמעותיים בין תקופה בה הפלנטה רחוקה מהכוכב לבין תקופה בה היא קרובה. זה יוצר עונות שונה (יש את זה בפלוטו. זה מנגנון שונה מזה שיש לנו פה בכדור הארץ). אקסצנטריות נמוכה אומר שהאליפסה קרובה מאוד למעגל ולכן המרחק בין הפלנטה לבין הכוכב כמעט שלא משתנה. אקסצנטריות אפסית זה אומר שמסלול הפלנטה הוא מעגל מושלם.
- לגבי חילוף עונות במקרה שאין לך נטיית ציר: אם כל נקודה על פני הפלנטה מקבלת את אותה כמות קרינת שמש בכל יום, אז יהיו לך רק חילופי יום ולילה בלי שום מחזוריות אחרת. אין סיבה פיזיקלית הגיונית שהפלנטה לא תגיע למצב יציב תוך זמן קצר יחסית. והיציבות תהיה בעלת תנודתיות דינמיקת של יממה אחת, כי זה המחזור הטבעי היחיד שיש במערכת. Corvus,(Nevermore) 13:46, 10 באפריל 2022 (IDT)
- אז אם אני מבין נכון, אם אין אקסצנטריות (מסלול סביב כוכב הוא מעגל מושלם) אין עונות בגלל זה ואם גם אין נטיית ציר אין עונות גם בגלל זה כך שאין עונות כלל ויש אקלים יציב (לאו דווקא טרופי) שנובע מקרבה לכוכב, ממהירות סיבוב פלנטה מכמות המים ומעלווה. לא ? ―אנונימי לא חתם
- סיפור האקלים הגלובלי מסובך יותר. יש עוד שלל פרמטרים כמו הרכבי כימי של האטמוספרה והקרקע, שדה מגנטי, פעילות געשית וקיום חיים (כדור הארץ הוא הפלנטה היחידה שיש בה חיים כידוע נכון לאפריל 2022). אבל אם השאלה היא לגבי מחזוריות של חילופי עונות: בהיעדר אקסצנטריות ונטיית ציר סיבוב לא יהיו עונות שנה. אבל זה לא אומר שכל הפלנטה תהיה עם אקלים זהה. האיזורים בקו המשווה יקבלו יותר קרינה מאזורי הקטבים. בקטבים עדיין יהיה ממש קר באופן קבוע, אבל לא יהיו תופעות כמו לילות לבנים ליל קוטב. Corvus,(Nevermore) 14:59, 10 באפריל 2022 (IDT)
- אז אם אני מבין נכון, אם אין אקסצנטריות (מסלול סביב כוכב הוא מעגל מושלם) אין עונות בגלל זה ואם גם אין נטיית ציר אין עונות גם בגלל זה כך שאין עונות כלל ויש אקלים יציב (לאו דווקא טרופי) שנובע מקרבה לכוכב, ממהירות סיבוב פלנטה מכמות המים ומעלווה. לא ? ―אנונימי לא חתם
- לפי מה שאני מבין, דינמיקת אקלים כן תאפשר "עונתיות" דינאמית למשל בגלל כמות המים בפלנטה, כמות העלווה הירוקה בפלנטה, פיזור העלווה הירוקה ברחבי הפלנטה, מהירות הסיבוב של הפלנטה, מבנה הקרקע וכדומה ולגבי "אקסצנטריות אפסית בפלנטה", מצטער, זה לא ברור לי, אפשר הסבר לציבור כללי?. ―אנונימי לא חתם
האם רוב התביעות במאות אלפי שקלים נגמרות בדחייה?
עריכהמדי פעם קוראים בעיתון על איזה אחד שנפל בבניין ציבורי שלא היה בו מעקה ראוי או על איזו אחת שנפלה במקום העבודה, בלי בהכרח להפוך לנכה, תבעו במאות אלפי שקלים וזכו.
האם רוב (שווה ל או גדול מ-51%) מתביעות אלה נגמרות בזכייה או בדחייה? תודה ―אנונימי לא חתם
- אין לי נתונים, אבל במקרים רבים (ואולי אף ברוב המקרים? אין לי מושג) תביעות מסתיימות בפשרה. ואז האם הפשרה הזו הייתה נצחון של צד אחד? של השני? Tzafrir - שיחה 15:00, 7 באפריל 2022 (IDT)
האם ים המלח הוא סוג של "גרנד קניון"?
עריכהאשמח לקרוא ערך שיסביר על ים המלח כמקום הנמוך בעולם לעומת הגרנד קניון ואיך יודעים איזה מקום נמוך יותר וביחס למה. ―אנונימי לא חתם
- פני ים המלח נמצאים בערך 400 מטרים מתחת לגובה פני הים: הוא נמוך בהרבה מהים התיכון או מים סוף. לעומתו הגרנד קניון הוא קניון שנחתר על ידי נהר הקולורדו שנשפך גם הוא לים: לאוקיאנוס השקט. הוא יורד עוד גובה של מאות מטרים מהגרנד קניון עד לשפך ולכן הגרנד קניון נמצא מעל לשבע מאות מטרים מעל לפני הים.
- אפשר לחשוב על הגדרות אחרות למקום הנמוך ביותר בעולם. לדוגמה, תהום מריאנה, אם לא מתחשבים בכיסוי המים. כמוכן יכול להיות שהתשובה תהיה שונה את מסתכלים על המרחק ממרכז כדור הארץ. Tzafrir - שיחה 14:58, 7 באפריל 2022 (IDT)
- ים המלח בפרט ובקעת הירדן בכלל הם חלק מהשבר הסורי אפריקאי כלומר נוצרו מתנועה של שכבות כדור הארץ שיצרו את הבקע. לעומת זאת לפי הערכת המומחים הגרנד קניון נוצר מהתחפרות של נהר ולא מתזוזה של כדור הארץ. בסופו של דבר התוצאה דומה אבל הגורם כנראה שונה. Danny Gershoni - שיחה 15:17, 7 באפריל 2022 (IDT)
- התוצאה בכלל לא זהה. בקניון הגדול יש חשיפה של שבבות קרקע כתוצאה מהתחתרות בקרקע חולית עשויה מאבן חול. ןביום המלח מדובר על ים רגיל שכתוצאה מהחום באזור הוא הולך ומתאדה ולכן מתגלים גרגירי מלח. 79.178.212.15 12:49, 8 באפריל 2022 (IDT)
- ממש לא נכון. ראה ערך מצוק ההעתקים. קל לראות בירידה מירושלים או ערד את השכבות הגאלוגיות שנחשפו במהלך יצירת השבר הסורי אפריקאי. לכן גם בבקעת הירדן וגם בקניון הגדול ניתן לראות את הריבוד הגאולוגי שנחשף מאירועים שונים. Danny Gershoni - שיחה 19:26, 9 באפריל 2022 (IDT)
- התוצאה בכלל לא זהה. בקניון הגדול יש חשיפה של שבבות קרקע כתוצאה מהתחתרות בקרקע חולית עשויה מאבן חול. ןביום המלח מדובר על ים רגיל שכתוצאה מהחום באזור הוא הולך ומתאדה ולכן מתגלים גרגירי מלח. 79.178.212.15 12:49, 8 באפריל 2022 (IDT)
- ים המלח בפרט ובקעת הירדן בכלל הם חלק מהשבר הסורי אפריקאי כלומר נוצרו מתנועה של שכבות כדור הארץ שיצרו את הבקע. לעומת זאת לפי הערכת המומחים הגרנד קניון נוצר מהתחפרות של נהר ולא מתזוזה של כדור הארץ. בסופו של דבר התוצאה דומה אבל הגורם כנראה שונה. Danny Gershoni - שיחה 15:17, 7 באפריל 2022 (IDT)
אז בעצם ים המלח הוא העמק היבשתי הכי עמוק מתחת לפני הים והגרנד קניון הוא העמק היבשתי הכי עמוק מעל פני הים, לא? ―אנונימי לא חתם
- המדידה המקובלת היא ביחס לפני הים; לפי זה, קרקעית גרנד קניון נמצאת בגובה שווה להר ציון. ניתן גם למדוד עומק של מקום ביחס לסביבותיו, כך שקרקעית גרנד קניון עמוקה כ-1300 מטרים לעומת קירותיו, זאת לעומת ים המלח שעמוק כ-450 מטרים לעומת מצדה או כ-250 מטרים לעומת הר סדום. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 10:27, יום שישי בשבת, ז' בניסן ה'תשפ"ב (IDT).
- האם זה סותר את מה שכתבתי בפסקה הקודמת? ―אנונימי לא חתם
- אמרת "אז בעצם ים המלח הוא העמק היבשתי הכי עמוק מתחת לפני הים והגרנד קניון הוא העמק היבשתי הכי עמוק מעל פני הים". זה נשמע גיבוב מילים חסר משמעות.
- השאלה היא איך מודדים או איך מגדירים "עומק", וכשמשתמשים בהגדרות שונות, מקבלים תוצאות שונות, ומקומות שונים יוצאים "הכי עמוקים".
- אפשר להגדיר כל מיני דברים בכל מיני צורות: למשל, ניתן להגדיר את גבהו של הר "מעל פני הים", ואפשר להסתכל על המרחק של פסגת ההר ממרכז כדור הארץ. ההגדרות אינן חופפות, משום ש"פני הים" מתארים צורה גאומטרית שאינה כדור מדויק (ראה גאואיד). בשיטה הראשונה האוורסט הוא ההר הגבוה ביותר בכדור הארץ, ובשיטה השנייה דווקא הר צ'ימבורסו זוכה באליפות.
- אז אם חשקה נפשך להגדיר "עומק" לפי נקודה כלשהי בסביבה (זו הדרך המקובלת למדוד עומקם של בור, באר, מכרה ומערה), יש מקומות הרבה יותר "עמוקים" מים המלח. כשמגדירים עומק לפי גובה פני הים, כפי שעושים רבים, אז ים המלח זוכה באליפות (אל תצפה ממנו לעלות על דוכן המנצחים - אם יעשה כך, יגבה במידה שאולי תעניק את האליפות למקום אחר). קיפודנחש 23:19, 11 באפריל 2022 (IDT)
- מצטער, לא הצלחתי להבין למה לפי דעתך זה "נשמע כמו גיבוב מילים חסר משמעות"... אם עוסקים במה שנמצא על הקרקע הרגילה (קרי לא בקרקעית האוקיינוס) ונקודת הייחוס היא גובה פני הים (נעזוב רגע את מרחק ממרכז כדור הארץ), למה לא תסכים שמעל פני הים שהגרנד קניון הוא המקום הכי נמוך ומתחת לפני הים המלח הוא המקום הכי נמוך? ―אנונימי לא חתם
- האם זה סותר את מה שכתבתי בפסקה הקודמת? ―אנונימי לא חתם
רחל אטיאס
עריכהמצב טיפול: נענה
רחל אטיאס לא קבלה אף ערך בויקיפדיה. זמרת, שחקנית מדהימה. לא מצאתי מתי היא נפטרה.
- 25 בנובמבר 2004 (בגיל 70). 87.69.242.88 12:50, 8 באפריל 2022 (IDT)
- במילים אחרות: יש ערך, והוא מופיע בויקיפדיה כבר 17 שנה. --א 158 - שיחה 13:12, 8 באפריל 2022 (IDT)
- יש ערך רחל אטאס, אבל השאלה הייתה על רחל אטיאס - ערך כזה אין.
- לא שמעתי עליה עד היום, אך אם אכן מדובר בזמרת ושחקנית מדהימה שלא מצאת מתי נפטרה, אפשר ורצוי לכתוב. קיפודנחש 23:05, 11 באפריל 2022 (IDT)
- במילים אחרות: יש ערך, והוא מופיע בויקיפדיה כבר 17 שנה. --א 158 - שיחה 13:12, 8 באפריל 2022 (IDT)
רעידת אדמה
עריכההאם נכון להכליל שככל שיש פחות קומות בבניין כך בהכרח יהיה פחות נזק מרעידות אדמה? תודה, ―אנונימי לא חתם
- ברור. בבניין עם 50 קומות יהיה נזק לעד 50 קומות. לבניין עם קומה אחת – לא יותר מקומה אחת תינזק. 87.69.242.88 00:12, 9 באפריל 2022 (IDT)
- מה לגבי רעידות אדמה קלות, האין המשקל הרב של בניין גובה מאד, במקרים נדירים לפחות, יפחית נזק ליסודות?... ―אנונימי לא חתם
פנסיה צבאית בישראל
עריכהמשתמש:דוד שי כתב בדיון לעיל:
את הפנסיה לעובדי המדינה שבוטחו בפנסיה תקציבית (ובכלל זה עובדי בתי החולים הממשלתיים שפרשו לגמלאות) משלמת מינהלת הגמלאות, שהיא יחידה של משרד האוצר
האם "עובדי המדינה" פה כולל גם חיילים בסדיר או בקבע ואזרח עובד צה"ל? למשל, האם "בתי החולים הממשלתיים" פה כולל גם בתי חולים צבאים? תודה. ―אנונימי לא חתם
- זה כולל את כל החיילים שבוטחו בפנסיה תקציבית. מי שמשרת בבתי חולים צבאיים הם חיילים ולכן, אם הם מבוטחים בפנסיה תקציבית זה חל עליהם. חשוב לזכור שחיילים שהתגייסו, או נכנסו להסכם עם הצבא (שזה כולל שוחרים למיניהם) אחרי שנת 2005 לא מבוטחים בפנסיה תקציבית, אלא מפרישים להם במשכורת לקופת פנסיה צוברת כמו לכל שכיר אחר במשק. זאת אומרת שאין דבר כזה פנסיה צבאית למי שהתגייס אחרי 2005. בברכה, Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 18:45, 9 באפריל 2022 (IDT).
- שלום, תודה לך, אני לא בטוח שהצלחתי להבינך.
- האם אתה טוען שזכאי פנסיה שהותחלה העסקתו במוסד צה"לי (כחייל או כאזרח עובד צה"ל) לפני שנת 2005 מקבל פנסיה מצה"ל ושזכאי פנסיה שהותחלה העסקתו במוסד צה"לי בשנת 2005 או לאחריה (כחייל או כאזרח עובד צה"ל) מקבל פנסיה ממינהלת הגמלאות של משרד האוצר? ―אנונימי לא חתם
- הפנסיה התקציבית מתקבלת ממשרד הבטחון לא מצה"ל, למיטב זכרוני. הפנסיה הצוברת היא כמו כל פנסיה אחרת במשק והמבוטח מקבל אותה מהקרן שמנוהלת על ידי חברה או אם העובד רוצה, קרן ברירת מחדל, אבל הוא לא מקבל כסף מהמדינה. לגבי אזרחים עובדי צה"ל, אני חייב להגיד שאני לא מכיר את הפרטים של הפנסיה שלהם. Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 22:27, 9 באפריל 2022 (IDT)
- תודה, אני עדיין עם מידע חסר (לא באשמתך כמובן חלילה).
- לפי דף "פנסיה" באתר ארגון עובדי צה"ל:
- ”כאזרח עובד צה"ל הינך זכאי להסדר מיטיב בביטוח פנסיוני אשר תנאיו נקבעו בהסכם קיבוצי מיוחד - בין מערכת הביטחון (משרד הביטחון צה"ל) והארגון הארצי לעובדי צה"ל (חלק מההסתדרות הכללית של העובדים בארץ-ישראל) ולתנאי הצטרפות מוטבים וייחודים להסדרים פנסיונים אשר יקנו לך חיסכון גבוה יותר בעתיד.”
- אני חושב שצריך לכתוב את הערך פנסיה ציבורית בישראל בו יוסבר מה כל אחד מאלה מקבל:
- עובד מוסד מדיני שלא במערכת הביטחון
- חייל בקבע לפני שנת 2005
- חייל בקבע משנת 2005 או לאחריה
- אזרח עובד צה"ל
- בתודה, ―אנונימי לא חתם
- תודה, אני עדיין עם מידע חסר (לא באשמתך כמובן חלילה).
- הפנסיה התקציבית מתקבלת ממשרד הבטחון לא מצה"ל, למיטב זכרוני. הפנסיה הצוברת היא כמו כל פנסיה אחרת במשק והמבוטח מקבל אותה מהקרן שמנוהלת על ידי חברה או אם העובד רוצה, קרן ברירת מחדל, אבל הוא לא מקבל כסף מהמדינה. לגבי אזרחים עובדי צה"ל, אני חייב להגיד שאני לא מכיר את הפרטים של הפנסיה שלהם. Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 22:27, 9 באפריל 2022 (IDT)
- שלום, תודה לך, אני לא בטוח שהצלחתי להבינך.
בכל מקרה, משתמש:Lirdon, אם אני מבין נכון בישראל ישנם רק שני גופי-על שמשלמים פנסיות ציבוריות בישראל, משרד הביטחון (דרך ספק שירות) ומינהלת הגמלאות של משרד האוצר (ישירות, ללא ספק שירות). זה נכון? תודה, ―אנונימי לא חתם
- אין זה נכון. ישנם עשרות גופים וחברות שמשלמות מתקציבם פנסיה תקציבית. למשל חח"י. Shannen - שיחה 20:13, 12 באפריל 2022 (IDT)
- הבנתי, אם כך אז לרופאים שעבדו מספיק זמן בבתי חולים ציבוריים משלמת פנסיה מינהלת הגמלאות של משרד האוצר ולרופאים שעבדו מספיק זמן במערכת הביטחון משלם פנסיה משרד הביטחון דרך גוף שלישי. אני מניח שאין מניעה לכפל פנסיות. ―אנונימי לא חתם
- יש מניעה לכפל פנסיות מהמדינה, ראה סעיף 32 לחוק שירות המדינה (גימלאות) [נוסח משולב], תש"ל-1970. דוד שי - שיחה 16:26, 14 באפריל 2022 (IDT)
- הבנתי, אם כך אז לרופאים שעבדו מספיק זמן בבתי חולים ציבוריים משלמת פנסיה מינהלת הגמלאות של משרד האוצר ולרופאים שעבדו מספיק זמן במערכת הביטחון משלם פנסיה משרד הביטחון דרך גוף שלישי. אני מניח שאין מניעה לכפל פנסיות. ―אנונימי לא חתם
האם כמות העצמות ביונקים זהה?
עריכהמצב טיפול: חדש
אני מסתכל על החתול שלי. כל השלד שלו נראה שונה משלי. אבל רק בצורה של העצמות ולא בתפקידם המהותי. יש לו גולגולת דומה, גפיים דומים, הצלעות ו... זנב. אז חשבתי: אולי אם לא מחשיבים את הזנב, כל העצמות ביונקים הם אותו דבר בשינוי צורה? כלומר אם נתונים שם לכל עצם שיש לאדם, אז אפשר למצוא עצם מקבילה בכל יונק בכדור הארץ? 79.178.69.243 13:36, 10 באפריל 2022 (IDT)
- זה לא תלוי ביכולת התנועה ובגמישות שזה מאפשר? אז יותר הגיוני שלחתול יהיו יותר עצמות מלאדם. לא יודע להגיד אם זה המצב בפועל. (¯`gal´¯) - שיחה 15:09, 10 באפריל 2022 (IDT)
- ראו הומולוגיה (ביולוגיה). עוזי ו. - שיחה 16:54, 10 באפריל 2022 (IDT)
- אכן, העצמות ביונקים הומולוגיות, ולכן מספר העצמות ברובם דומה מאוד, פרט למספר חוליות הזנב. מספר חוליות המותן, החזה והצוואר זהה בכל היונקים, למשל 7 חוליות בצוואר הג'ירף ובצוואר הלוויתן. הבדלים שבכל זאת נפוצים הם בעצמות האצבעות, כאשר יונקים רבים נוטים לנוון חלק מאצבעותיהם. אצל החתוליים התנוונה הבוהן ברגל האחורית, ולכן מספר העצמות שלהם שם קצת קטן משלנו. ייתכן שיש הבדלים זעירים נוספים שפרחו מזכרוני. H. sapiens - שיחה 20:15, 10 באפריל 2022 (IDT)
- כמובן: עצם הפין שישנה בחתוליים והתנוונה אצלנו. H. sapiens - שיחה 20:25, 10 באפריל 2022 (IDT)
- אכן, העצמות ביונקים הומולוגיות, ולכן מספר העצמות ברובם דומה מאוד, פרט למספר חוליות הזנב. מספר חוליות המותן, החזה והצוואר זהה בכל היונקים, למשל 7 חוליות בצוואר הג'ירף ובצוואר הלוויתן. הבדלים שבכל זאת נפוצים הם בעצמות האצבעות, כאשר יונקים רבים נוטים לנוון חלק מאצבעותיהם. אצל החתוליים התנוונה הבוהן ברגל האחורית, ולכן מספר העצמות שלהם שם קצת קטן משלנו. ייתכן שיש הבדלים זעירים נוספים שפרחו מזכרוני. H. sapiens - שיחה 20:15, 10 באפריל 2022 (IDT)
מי הם אנשי הנחש?
עריכהמצב טיפול: חדש
נתקלתי בערך בוויקיפדיה באנגלית על כת נוצרית קדומה בשם Naassenes, ששמם נגזר (כנראה) מהמילה "נחש".
האם יש ספרים בעברית בהם מוזכרת כת זו? ואם כן, איך קראו להם בתרגום העברי?
תודה, -- גבי (שיחה | תרומות) 19:51, 10 באפריל 2022 (IDT)
- נאסינים או נסאינים. לא מופיעים הרבה בספרות. לעתים מזוהים גם עם ה"אופיטים", גם הם "אנשי הנחש". סיון ל - שיחה 11:40, 12 באפריל 2022 (IDT)
- תודה על ההסבר. אני קורא עכשיו גם על האופיטים, מאד מעניין. -- גבי (שיחה | תרומות) 17:18, 12 באפריל 2022 (IDT)
מה הם ההבדלים העיקריים אם ישנם, בין זרם הפרושים ליהדות האורתודוקסית?
עריכהמבחינה דתית כוללת, מה אולי עושים או לא עושים יהודים אורתודוקסים שלא עשו או כן עשו הפרושים, תודה. ―אנונימי לא חתם
- לפרושים היה בית מקדש, תכלת וסנהדרין, כך שהם קידשו את החודש על פי הראיה; לעומת זאת, יהודים אורתודוקסים כותבים את תורה שבעל פה על גבי ספרים, מה שהפרושים ראו כאסור, וכן נוהגים מנהגים שונים שהביאו בין היתר להתפצלותם לעדות. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 21:35, יום שני בשבת, י' בניסן ה'תשפ"ב (IDT).
- האם הדעה המקובלת היא שהסנהדרין בעת קיום בית המקדש השני היו פרושים, צדוקים, או גם וגם לסירוגן? ―אנונימי לא חתם
- גם וגם לסירוגין. בהמשך לתשובת הדג - לפרושים היו הלכות טומאה וטהרה שרובן לא נוהגות היום בהיעדר בית מקדש, ובאופן כללי ההלכה התפתחה מאוד והמציאות השתנתה מאוד מאז כך שסביר להניח שחלק גדול מן ההתנהלות ההלכתית הייתה שונה (ואין בכך בעיה עקרונית על פי מקורות היהדות, אגב. ראה למשל המדרש על ר' עקיבא ומשה בגמרא במנחות כט:). וירמיזיליו"ש - שיחה 10:06, 12 באפריל 2022 (IDT)
- שינוי של המסורות ההלכתיות מנוגד להשקפה האורתודוקסית, ובכלל להגיד ש"באופן כללי ההלכה התפתחה" וש"סביר להניח" שההתנהלות ההלכתית הייתה שונה זה ניסוח מעורפל ללא כיסוי; מה שכן, אופן פסיקת ההלכה כנראה כן שונה בין החכמים הפרושים שפסקו הלכות על פי מסורות שבעל־פה ובהחלטת הסנהדרין שבכוחם היה לתקן תקנות, לבין הרבנים האורתודוקסים שפוסקים לאחר עיון בספרים ובכפוף למנהגים השונים... בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 18:00, יום שלישי בשבת, י"א בניסן ה'תשפ"ב (IDT).
- ולכן יש קבוצה שלמה של אורתודוכסים שמתלבשת לפי מסורת אבות (כלומר: כמו אירופאים במאה ה־19). Tzafrir - שיחה 21:50, 12 באפריל 2022 (IDT)
- גם להגיד ש"שינוי של המסורות ההלכתיות מנוגד להשקפה האורתודוקסית" זו טענה ללא כיסוי, שגם לא סותרת את מה שכתבתי, וגם לומר שאופן פסיקת ההלכה "כנראה" היה שונה זה ניסוח מעורפל ללא כיסוי, לשיטתך. ייתכן שהמסורות ההלכתיות לא משתנות, אבל הפסיקה יכולה גם יכולה. ראשוני אשכנז לא החמירו לאסור דם טוהר למרות שהרמ"א פוסק להחמיר. הרא"ש כותב להניח תפילין בחול המועד ובכל זאת השו"ע כותב שעל פי הזוהר אין להניח וכך נוהגים היום גם אשכנזים. ספרי ההלכה של הראשונים מצומצמים בהרבה מהמשנה ברורה. לטעון שפסיקת ההלכה עצמה (ולא רק אופן הפסיקה) לא השתנתה כפי שנראה שאתה מנסה לטעון זה לחטוא למקורות. וירמיזיליו"ש - שיחה 09:22, 13 באפריל 2022 (IDT)
- אתה עצמך, אגב, הבאת דוגמא נפלאה להתפתחות ההלכה. כיצד ייתכן שהפרושים לא כתבו תורה שבעל-פה והיהודים האורתודוקסים כן אם ההתנהלות ההלכתית לא השתנתה מאז ימי משה רבינו? וירמיזיליו"ש - שיחה 13:19, 13 באפריל 2022 (IDT)
- שינוי של המסורות ההלכתיות מנוגד להשקפה האורתודוקסית, ובכלל להגיד ש"באופן כללי ההלכה התפתחה" וש"סביר להניח" שההתנהלות ההלכתית הייתה שונה זה ניסוח מעורפל ללא כיסוי; מה שכן, אופן פסיקת ההלכה כנראה כן שונה בין החכמים הפרושים שפסקו הלכות על פי מסורות שבעל־פה ובהחלטת הסנהדרין שבכוחם היה לתקן תקנות, לבין הרבנים האורתודוקסים שפוסקים לאחר עיון בספרים ובכפוף למנהגים השונים... בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 18:00, יום שלישי בשבת, י"א בניסן ה'תשפ"ב (IDT).
- גם וגם לסירוגין. בהמשך לתשובת הדג - לפרושים היו הלכות טומאה וטהרה שרובן לא נוהגות היום בהיעדר בית מקדש, ובאופן כללי ההלכה התפתחה מאוד והמציאות השתנתה מאוד מאז כך שסביר להניח שחלק גדול מן ההתנהלות ההלכתית הייתה שונה (ואין בכך בעיה עקרונית על פי מקורות היהדות, אגב. ראה למשל המדרש על ר' עקיבא ומשה בגמרא במנחות כט:). וירמיזיליו"ש - שיחה 10:06, 12 באפריל 2022 (IDT)
- האם הדעה המקובלת היא שהסנהדרין בעת קיום בית המקדש השני היו פרושים, צדוקים, או גם וגם לסירוגן? ―אנונימי לא חתם
מנסור עבאס
עריכהלאיזה זרם אסלאמי שייך מנסור עבאס?
אם אין תשובה ברורה, לאיזה זרם השתייך השייח' אצלו למד עבדאללה נימר דרוויש? תודה, ―אנונימי לא חתם
- אנשי התנועה האסלאמית בישראל (בה חבר עבאס) הם סונים המשתייכים לאסכולה החנפית. ספציפית ניתן לומר על ה"פלג הדרומי" שייסד דרוויש שהוא "וסט", משום שהוא מתון יחסית.
- למעשה, כמעט כל המוסלמים בארץ ישראל הם סונים-חנפים. אני יכול לחשוב רק על שלוש דוגמאות של קהילות מוסלמיות לא-סוניות בארץ: האחמדים (משכונת כבאביר בחיפה), העלווים (כפר ע'ג'ר שברמת הגולן), והשיעים (ישנה קהילה בכפר דבורייה); אני בספק אם כולם גם יחד מונים ולו אחוז אחד מהמוסלמים בארץ. ּ - שיחה 00:18, 2 במאי 2022 (IDT)
מס יבוא אישי
עריכהמצב טיפול: חדש
הזמנתי מחו"ל משלוח מאתר קניות מסוים, ושילמתי מס יבוא אישי. החבילה הגיעה פגומה, ומשכך החזרתי אותה. שאלתי היא, האם יש מקום לפנות אל רשות המיסים בבקשה להחזר מס. תודה לעונים. נספח אקטיבי - שיחה 22:56, 11 באפריל 2022 (IDT)
- פנה לרשות המיסים (בקישור כאן) ובקש החזר של מס היבוא. יתכן שתידרש להוכיח שהחזרת את החבילה. בהצלחה. דני Danny-w - שיחה 14:31, 13 באפריל 2022 (IDT)
- תודה רבה! נספח אקטיבי - שיחה 15:03, 13 באפריל 2022 (IDT)
- פנה לרשות המיסים (בקישור כאן) ובקש החזר של מס היבוא. יתכן שתידרש להוכיח שהחזרת את החבילה. בהצלחה. דני Danny-w - שיחה 14:31, 13 באפריל 2022 (IDT)
הנהלת חשבונות
עריכההאם ספר חשבונות "חד-צידי" הוא בהכרח בבסיס מזומן?
תודה, ―אנונימי לא חתם
אולגה מלכת קייב
עריכהמצב טיפול: חדש
עד כמה מדויקים ומוכחים הסיפורים על מעשי הטבח המטורפים שבוצעו בהוראתה של אולגה מלכת קייב? האם יש הוכחות לכך שהיא באמת עשתה את כל הפשעים שמיוחסים לה, או שיותר סביר שמדובר באגדה אורבנית שנופחה מדור לדור?--2A00:A040:196:303F:ECEA:784E:AA72:850B 00:09, 12 באפריל 2022 (IDT)
האם יש הצדקה לגודל תחנת הכוח חדרה?
עריכהאני ממש לא מבין בנושא אבל תמיד המבנה הזה הרגיש לי קצת גדול יתר על המידה, במיוחד הארובות שלא ברור לי למה הן כה גבוהות.
האם בשנת 2022 יש הצדקה למתחם וארובות כה גדולים לצורך הפקת חשמל? אין לי כוונה להיות חוצפן, רק להבין. תודה. ―אנונימי לא חתם
- ארובות יכולות לשמש לצורך קירור האוויר הנפלט ו/או סינונו. מעבר לכך: עדיף לפלוט את האוויר המזוהם של התחנה בגובה כדי שלא יעוף ישירות על התושבים. Tzafrir - שיחה 21:43, 12 באפריל 2022 (IDT)
- תחנות הכוח המסורתיות בנויות על תהליך של שריפת פחמימנים (מזוט, פחם, גז) >>> חימום מים והפיכתם לקיטור >>> הפעלת טורבינות בעזרת הקיטור >>> ייצור חשמל בגנרטור שמחובר לטורבינות. מכיוון שהחום של שריפת הפחמימנים עולה למעלה אז כל מערכות ייצור הקיטור מחום השריפה בנויות לגובה ולכן המבנים של התחנה כל כך גדולים. לגבי הארובות אז הגובה שלהן קשור לתקני פליטת מזהמים שמכתיבים שחרור תוצרי השריפה (אחרי סינון) בגובה כזה שייסחפו מערבה או יתפזרו באטמוספרה באופן שיצמצם פגיעה בבריאות תושבים בסביבה. Danny Gershoni - שיחה 13:19, 13 באפריל 2022 (IDT)
למה מטבעות לא מדיניים הם דווקא דיגיטליים?
עריכהאנשים יכלו לייצר מכונה שמייצרת מטבעות לא וירטואליים עם חתימות נדירות פעם ב בלי להיכנס לתחום הדיגיטלי אז למה דווקא עשו זאת דיגיטלי? משיקול חוקי? תודה. ―אנונימי לא חתם
- הכוונה למטבע מבוזר? עניין של אמון, לתת לאלגוריתם לייצר את האמון - למנוע ריכוז ע"י יישות מרכזית שמנהלת ומנפיקה כסף, וכי זה נועד מראש לסחר מקוון ואנונימי. (¯`gal´¯) - שיחה 12:06, 12 באפריל 2022 (IDT)
- המונח "מטבע מבוזר" הוא מונח שאני נמנע להשתמש בו כי אני מתרשם שהוא לא מוגדר היטב ושהמינוח שהצגתי גם אם קצת יותר ארוך הוא יותר מדויק.
- כמו שאתה יודע גם אלגוריתם לא וירטואלי יכול לייצר מוצר אמין
- סחר בכסף מזומן גם יכול להיות אנונימי, למשל, אם אדם משלם בשטרות והערת אגב, פעיל התוכנה החופשית ריצ'רד סטולמן הנחשב לקיצוני מאד בנושא תוכנה חופשית מטיף לתומכיו לא לצאת מהבית בלי מספיק שטרות לקנות מה שהם צריכים, זאת למרות שהוא מודע היטב לכל נושא המטבעות הלא מדיניים הדיגיטליים.
- אני חושב שמניעת ריכוזיות היא טיעון טוב והיא הולכת ביחד עם טיעון "ייעוד לסחר מקוון"
- ―אנונימי לא חתם
- דווקא ההקבלה של ביטקוין ודומיו היא למזומן, אם כי במבט ראשון הוא דומה לחשבון בנק או אשראי, באופן ההעברה ובכך שיש מזהה לארנק (גם השימוש במינוח "ארנק" כנראה מבטא זאת). ההעברה היא בלתי הפיכה, ולא ניתן להוציא יותר ממה שיש לך. די דומה למזומן. (¯`gal´¯) - שיחה 18:07, 12 באפריל 2022 (IDT)
- המונח „מטבע מבוזר״ מועיל לדיון כי יש מטבעות „וירטואליים״ או „קריפטוגרפיים״ שאינם מבוזרים. אפשר ליצור פרוטוקול מסחר, כלומר אמצעי תשלום, אך להגדיר שכל יחידה בו תהיה בהכרח שווה לדולר (או למטבע קיים אחר) אבל אז הבנק המרכזי ששולט על ערך המטבע שולט בפועל גם על המטבע הזה והוא לא באמת מבוזר. „קריפטוגרפי״ הוא תואר חסר משמעות מכיוון שכמעט כל מה שכרוך במחשוב באינטרנט (לדוגמה: כתיבת התגובה שלי) כולל שימוש בקריפטוגרפיה.
- אבל ההגדרה שלך לא הייתה טובה גם מכיוון שהיא התעלמה ממטבעות מקומיים. גם הם יכולים לא להיות צמודים למטבעות מדיניים ולא להיות מבוזרים. Tzafrir - שיחה 21:38, 12 באפריל 2022 (IDT)
- המונח "מטבע מבוזר" הוא מונח שאני נמנע להשתמש בו כי אני מתרשם שהוא לא מוגדר היטב ושהמינוח שהצגתי גם אם קצת יותר ארוך הוא יותר מדויק.
- יש כל מיני מטבעות מקומיים. יכול להיות שחלקם מתבסס על „בנק מרכזי״, כלומר מוסד שקובע בפועל את ערך המטבע, חלקם צמוד בערכו למטבע אחר, וחלקם אולי מתבסס על „שיטת סמוך״ מכיוון שהאנשים נמצאים קרובים יחסית. בערכים האנגליים על המטבעות הנ״ל שאינם צמודים למטבעות ממוסדים לא ראיתי הסבר איך הם מונפקים. Tzafrir - שיחה 14:36, 12 באפריל 2022 (IDT)
- איך מיוצרות יחידות של מטבעות וירטואליים? זה האלגוריתם יוצר עם בלוקים, ומחלק לכורים. אני חושב שיש ערך על mining בהקשר של מטבעות וירטואליים בוויקיפדיה האנגלית, ואם לא אז בוויקי של ביטקוין. (¯`gal´¯) - שיחה 18:09, 12 באפריל 2022 (IDT)
- לפחות חלק מהמטבעות המקומיים הם פשוט תלושים מתוחכמים. בלי צורך בקריפטוגרפיה. כשנמצאים במקום אחד וכולם מכירים את כולם, אפשר לעשות קיצורי דרך מועילים. Tzafrir - שיחה 21:40, 12 באפריל 2022 (IDT)
- מה הכוונה ב"מטבע מקומי"? למשהו בסגנון Auroracoin, מטבעות כמו USD Coin, או משהו אחר? או בכלל לא מדובר במטבעות מבוזרים או וירטואליים? (¯`gal´¯) - שיחה 21:59, 12 באפריל 2022 (IDT)
- התכוונתי למטבע מקומי, כמו שקישרתי קצת למעלה. הם יכולים להשתמש במגוון טכנולוגיות. ר’ הערך האנגלי שמפרט סוגים שונים שלהם. Tzafrir - שיחה 08:02, 13 באפריל 2022 (IDT)
- מה הכוונה ב"מטבע מקומי"? למשהו בסגנון Auroracoin, מטבעות כמו USD Coin, או משהו אחר? או בכלל לא מדובר במטבעות מבוזרים או וירטואליים? (¯`gal´¯) - שיחה 21:59, 12 באפריל 2022 (IDT)
- לפחות חלק מהמטבעות המקומיים הם פשוט תלושים מתוחכמים. בלי צורך בקריפטוגרפיה. כשנמצאים במקום אחד וכולם מכירים את כולם, אפשר לעשות קיצורי דרך מועילים. Tzafrir - שיחה 21:40, 12 באפריל 2022 (IDT)
- איך מיוצרות יחידות של מטבעות וירטואליים? זה האלגוריתם יוצר עם בלוקים, ומחלק לכורים. אני חושב שיש ערך על mining בהקשר של מטבעות וירטואליים בוויקיפדיה האנגלית, ואם לא אז בוויקי של ביטקוין. (¯`gal´¯) - שיחה 18:09, 12 באפריל 2022 (IDT)
מבזק מהבוקר באתר מאקו
עריכה21:57 ,13,04,22
— שיא הוצאות חדש של הציבור הישראלי: בחודש מרץ נרשמו הוצאות בכרטיסי אשראי של יותר מ-37.28 מיליארד שקלים
לאור העלייה ביוקר המחיה בישראל עם מחירי דיור, מזון, קוסמטיקה, בילויים ודלק שרק עולים, איך ניתן להסביר זאת?
אני אסביר זאת כנטו ירידה בשיעור העסקאות במזומן או כנטו עלייה בגידול האוכלוסיה ―אנונימי לא חתם
- זה לא צריך שום הסבר: יוקר המחיה עולה פירושו שההוצאה הממוצעת עולה, פירושו שמכפלת ההוצאה הממוצעת באוכלוסיה עולה, גם אם האוכלוסיה סטטית, בוודאי אם היא גדלה. עמית - שיחה 11:43, 14 באפריל 2022 (IDT)
- לא הבנתי למה התכוונת בגם אם האוכלוסיה סטטית. ―אנונימי לא חתם
- כלומר, אם לא היה שום גידול באוכלוסיה, אך יוקר המחייה עדיין עולה, זה לבד כבר מסביר את הגידול בהוצאות, שכן סך ההוצאות הן מכפלת יוקר המחיה בכמות האוכלוסייה. מספיק שרק אחד הגורמים יגדל והשני ישאר ללא שינוי כדי שהמכפלה תגדל, קל וחומר אם שני המספרים גדלים. עמית - שיחה 16:04, 14 באפריל 2022 (IDT)
- ניתן להוסיף להסבר את הגברת השימוש בכרטיסי אשראי, למשל כחלק מהעמקת השימוש ב-bit להעברת כספים והגידול בקניות המקוונות. דוד שי - שיחה 16:21, 14 באפריל 2022 (IDT)
- כלומר, אם לא היה שום גידול באוכלוסיה, אך יוקר המחייה עדיין עולה, זה לבד כבר מסביר את הגידול בהוצאות, שכן סך ההוצאות הן מכפלת יוקר המחיה בכמות האוכלוסייה. מספיק שרק אחד הגורמים יגדל והשני ישאר ללא שינוי כדי שהמכפלה תגדל, קל וחומר אם שני המספרים גדלים. עמית - שיחה 16:04, 14 באפריל 2022 (IDT)
- לא הבנתי למה התכוונת בגם אם האוכלוסיה סטטית. ―אנונימי לא חתם
החלפת שנאי
עריכהמצב טיפול: חדש
יש לי מכשיר שכתוב אליו 5V, והמטען/שנאי שלו נשבר.
מצד שני, מצאתי שנאי שכתוב אליו 7.5V.
החיבור נראה זהה ונכנס בקלות. האם זה יכול לעבוד? 79.178.69.243 10:59, 13 באפריל 2022 (IDT)
- יכול או לא יכול. לי זה זה שרף את הרדיו הדיגיטלי. אל תנסה אם המכשיר יקר 2A02:3038:401:85E5:249D:C7CB:35D3:59FE 11:51, 13 באפריל 2022 (IDT)
- באופן כללי, אם המתח (V, ביחידות וולט)שונה, אל תשתמש בספק. עם הזרם (A, ביחידות אמפר) אפשר לעתים להתפשר יותר: הוא צריך להיות מספיק גדול. אבל זרם שונה נראה שונה לרכיבים אלקטרוניים. Tzafrir - שיחה 13:01, 13 באפריל 2022 (IDT)
- תקנה שנאי מתכוונן עם ראשים להחלפה, כמו זה (הוסף H בתחילת הכתובת):
- ttps://he.aliexpress.com/item/32879256268.html
- (ולבחור תקע EU]. 87.69.242.88 15:32, 13 באפריל 2022 (IDT)
בגרות בכנסת
עריכהמצב טיפול: חדש
כמה אחוז מחברי הכנסת השלימו בגרות מלאה?
חמץ
עריכההאם הקראים מגדירים חמץ אחרת מהרבניים?
הרי לפי הסיפור המקראי זהו בצק שהחמיץ ומוצריו ותו לא. ―אנונימי לא חתם
- זה אכן כך. מה שהחמיץ ותו לא. נספח אקטיבי - שיחה 09:47, 28 באפריל 2022 (IDT)
ספר המסכם את כל הספרים החיצוניים
עריכהאני מחפש ספר מודפס בעברית או באנגלית, שעושה סיכום קצר ולעניין או נותן תמצית מידע (רצוי אבל כמובן לא חובה, ברמת הדף הבודד) על כל אחד מן הספרים החיצוניים, ללא יוצא מן הכלל. יש דבר כזה? תודה. ―אנונימי לא חתם
מבקש לסייע לי דרך תיוג חשבון ויקיפדים הבקיאים בספרות המחקר בנושא. ―אנונימי לא חתם
- בעלי הידע בתנ"ך עמית - שיחה 13:29, 15 באפריל 2022 (IDT)
- הבעיה היא קודם כל שאין הגדרה אחידה חמושג ספרים חיצוניים. Biegel - שיחה 13:44, 15 באפריל 2022 (IDT)
- למיטב ידיעתי אין קודקס מוסכם ואחיד לספרים החיצוניים, כך שאינני יודע אם קיים ספר המסכם את כולם "ללא יוצא מן הכלל". אני, בכל אופן, לא מכיר אחד כזה.
- פרופ' כנה ורמן עסקה רבות בספרים החיצוניים, וכתבה מספר ספרים בנושא, אבל למיטב ידיעתי, אף אחד מהם לא עונה להגדרה שלך.
- אני מניח שבאנציקלופדיות כאלו ואחרות נכתבו סיכומים מהסוג שאתה מבקש, אבל אינני מכיר אותם די הצורך. אינני מכיר ספציפית אנציקלופדיה העוסקת במובהק בספרים החיצונים. בברכה, Nahum - שיחה 13:47, 15 באפריל 2022 (IDT)
- אם ערך של מי הספרים החיצוניים לא מספק ,אור תמציתי כזה, זו אולי בעיה שדורשת תיקון. מה חסר? Tzafrir - שיחה 10:18, 16 באפריל 2022 (IDT)
- עדיין לא ממש עברתי על הערכים אז אין לי דעה בנושא אבל עקרונית אני מחפש ספר מודפס בנושא. ―אנונימי לא חתם
- לא הייתי בונה על זה. כמעט כל הערכים אצלנו בתחום המקרא ובתחומים קרובים הם מתחת לכל ביקורת; זאת "בעיה שדורשת תיקון" מאז יולי 2003. ראובן מ. - שיחה 13:43, 16 באפריל 2022 (IDT)
- תלוי לאיזו רמה מכוונים; אוריאל אופק הוציא סדרה "התנ"ך שלי בתמונות", המיועדת לילדים, שבו לפחות 8 כרכים מוקדשים לספרים החיצוניים. י"ל ברוך הוציא את "דברי כתובים אחרונים",(הספר "דברי כתובים אחרונים", באתר "סימניה") שמכיל את רוב הספרים החיצוניים הקלאסיים (לפני המהפכה של אברהם כהנא), עם ניקוד ביאור וציורים. הספר נועד לתלמידי תיכון ומעלה, והחומר עבר עיבוד, עריכה, ובמקומות מסוימים תימצות או ציטוט חלקי. מתעניינים מתקדמים ימצאו חומר רלוונטי רב באנציקלופדיה העברית ובאנציקלופדיה מקראית. אפשר לחזור אליי למידע נוסף בעניין. בהצלחה, ומעדים לשמחה, שילוני - שיחה 00:27, 18 באפריל 2022 (IDT)
- אם ערך של מי הספרים החיצוניים לא מספק ,אור תמציתי כזה, זו אולי בעיה שדורשת תיקון. מה חסר? Tzafrir - שיחה 10:18, 16 באפריל 2022 (IDT)
- לא קראתי אותו, אבל מרפרוף מהיר יתכן שספרו של אברהם כהנא יענה על ציפיותיך (הוא נמצא בויקיטקסט). מוכני - שיחה 00:34, 18 באפריל 2022 (IDT)
- הי, איזה ספר שלו ספציפית? תודה ―אנונימי לא חתם
טקסונומיה
עריכהמצב טיפול: חדש
מי קובע את השם המדעי של טקסון מסוים? מי קובע מהו ה-valid name ומהו השם הנרדף? יש אתר רשמי לכך שכל השמות המדעיים מפרטים בו? Yishaybg - שיחה 11:40, 15 באפריל 2022 (IDT)
- אולי משתמש:יערוניק ידע גילגמש • שיחה 22:27, 16 באפריל 2022 (IDT)
- אני מכירה את המאגר הזה של ה-NIH. ככל הידוע לי זה האתר הרשמי עם השמות המדעיים, הנרדפים והפופולריים. לגבי קביעת השמות, ראה כאן.
- מי שקובע את השם הוא מתאר הטקסון והוא נקבע במאמר הראשון בו הוא פורסם. חוקר אחר יכול לערער על הקביעה ולטעון שמדובר במין שכבר תואר בעבר ולכן להגדיר אותו כשם נרדף. אין אתר רשמי לכל השמות המדעיים מכיוון שאין אמת מדעית מוחלטת אבל כן יש קונצנזוס בין חוקרים ולפי זה מפרסמים קטלוגים. יתכנו למשל מקרים בהם באירופה לא יכירו בשם נרדף שמקובל על חוקרים אמריקאים עד שיופיעו עבודות נוספות בתחום שיאשרו או יפריכו את הטענות שלהם. בנוסף כל קבוצה מנוהלת על ידי ארגון אחר. למשל הגוף שמנהל טקסונים בזאולוגיה הוא ICZN והוא אחראי לקבוע חוקיות של שמות מבחינה מנהלית. במידה וחוקר חושב שלפי החוקים בקיים צריך לשנות שם הוא יכול להגיש שאילה לאותו הארגון. Assafn • שיחה 16:07, 25 באפריל 2022 (IDT)
מטבעות
עריכהמצב טיפול: חדש
אני לא מוצאת מה זה מטבעות שהן אמצעי תשלום ולא רק בישראל
- תנסי מטבע. חג שמח. עמית - שיחה 12:31, 15 באפריל 2022 (IDT)
למה בני אדם בעולם המערבי אומרים זה לזה את זמן היום?
עריכהפעם היה נפוץ להגיד "בוקר טוב", "צהריים טובים" ו"ערב טוב", היום רבים מקצרים זאת רק ל"בוקר", "צהריים" (נדיר), או "ערב".
אני אישית לא מוצא היגיון בלהגיד לאדם אחר את זמן היום אבל אולי המומחה מוצא? אשמח להסבר.
אגב, לפי מה שידוע לי במקומות בעולם מחוץ למערב זה לא נהוג ואם זה נהוג זה בהשפעה מערבית מסרטים וכו' אבל אולי אני טועה. ―אנונימי לא חתם
- מאותה סיבה שדוברי עברית מקצרים את הברכה „שלום עליך״ ל„שלום״. די נוח לקצר. Tzafrir - שיחה 10:17, 16 באפריל 2022 (IDT)
- כן אבל שלום כמו שאמרת זה ברכה, מה בדיוק ברכה בלהגיד את זמן היום נטו (בלי טוב)? ―אנונימי לא חתם
- ומה ההגיון בלקשר את הברכה לזמן ביום? או בכלל הרפטטיביות האוטומטית של הברכות הללו? מוסכמה חברתית, כנראה, כלומר אין הגיון, זה פשוט השתרש מאיזו סיבה שטמועה לפני הרבה זמן, כשהייתה אולי סיבה מאחורי זה. (¯`gal´¯) - שיחה 21:18, 16 באפריל 2022 (IDT)
- סוג של קיצור, כפי שנאמר קודם לכן, וגם - אולי העובדה שלא מוסיפים "טוב", "טובים" וכו' אלא רק אומרים את הזמן ביום הופכת את זה פתוח לפרשנות חופשית. קרי, אני אומר לך "בוקר", אתה תשלים איך שבא לך (אם בא לך). אלדד • שיחה 21:42, 16 באפריל 2022 (IDT)
- עבורי אישית זה הופך את זה לעוד יותר לא ברור... ―אנונימי לא חתם
- "בוקר" זה גרסה מנוכרת ומזלזלת של "בוקר טוב". הסאבטקסט זה "אני שם עליך ז**, ולא בכבוד שלי לאחל לך בוקר טוב, אבל המוסכמה מחייבת אותי לומר משהו כשאני נכנס לחדר, אז אסתפק בלומר פשוט 'בוקר'. חס וחלילה לא להישמע לבבי מדי"--2A00:A040:196:303F:711E:D5B4:F279:821B 15:16, 18 באפריל 2022 (IDT)
- "בוקר" היא לא גרסה מנוכרת ומזלזלת של "בוקר טוב" אלא גירסה קצרה יותר, והסאבטקסט שלה זה ברכה פחות רשמית.
- "בוקר" זה גרסה מנוכרת ומזלזלת של "בוקר טוב". הסאבטקסט זה "אני שם עליך ז**, ולא בכבוד שלי לאחל לך בוקר טוב, אבל המוסכמה מחייבת אותי לומר משהו כשאני נכנס לחדר, אז אסתפק בלומר פשוט 'בוקר'. חס וחלילה לא להישמע לבבי מדי"--2A00:A040:196:303F:711E:D5B4:F279:821B 15:16, 18 באפריל 2022 (IDT)
- עבורי אישית זה הופך את זה לעוד יותר לא ברור... ―אנונימי לא חתם
- סוג של קיצור, כפי שנאמר קודם לכן, וגם - אולי העובדה שלא מוסיפים "טוב", "טובים" וכו' אלא רק אומרים את הזמן ביום הופכת את זה פתוח לפרשנות חופשית. קרי, אני אומר לך "בוקר", אתה תשלים איך שבא לך (אם בא לך). אלדד • שיחה 21:42, 16 באפריל 2022 (IDT)
- ומה ההגיון בלקשר את הברכה לזמן ביום? או בכלל הרפטטיביות האוטומטית של הברכות הללו? מוסכמה חברתית, כנראה, כלומר אין הגיון, זה פשוט השתרש מאיזו סיבה שטמועה לפני הרבה זמן, כשהייתה אולי סיבה מאחורי זה. (¯`gal´¯) - שיחה 21:18, 16 באפריל 2022 (IDT)
- כן אבל שלום כמו שאמרת זה ברכה, מה בדיוק ברכה בלהגיד את זמן היום נטו (בלי טוב)? ―אנונימי לא חתם
האם נרגילה היא סוג של באנג?
עריכהשניהם עם מים ועם חומר במקום מסוים מאד... ―אנונימי לא חתם
איך אומרים accounting בעברית?
עריכהמצב טיפול: חדש
Accountant בעברית הוא רואה חשבון. אני מבקש לדעת איך אומרים בעברית accounting. ראיית חשבון? חשבונאות? הנהלת חשבונות? כמו כן, מה ההבדל בין שלושת המושגים הנל בעברית? תודה, יודה אווזי - שיחה 21:38, 16 באפריל 2022 (IDT)
- אני עם אותה בעיה כבר שנים, יש חוסר אחידות מטורף במינוח (הן לגבי העוסקים והן לגבי העיסוקים עצמם).
- מה שעובד לי הכי טוב זה זה:
- Auditor - רואה חשבון
- Tax consultant - יועץ מס
- Bookkeeper - מנהל חשבונות
- Accountant - חשבונאי
- Auditor - רואה חשבון
- בברכה, ―אנונימי לא חתם
מטבע מבוזר וקפיטליזם
עריכהאם אני לא טועה, מצד אחד היצע וביקוש זו שיטת תמחור הנחשבת ל"טבעית" ולפי קומיניסטים ואחרים ל"קפיטליסטית" ומצד שני ערכו של מטבע מבוזר נקבע בדיוק כך (לפי היצע וביקוש במסגרת קהילת המטבע).
האם מטבע מבוזר הוא בהכרח קונספט קפיטליסטי \ שוק חופשי? ―אנונימי לא חתם
- האידאולוגיה שעמדה מאחורי הצגת ביטקוין, המטבע המבוזר הראשון, הייתה אנארכו–קפיטליסטית. כמובן שנכנס כסף לתמונה ונכנסו מגוון שיקולים. בפרט היכולת להנפיק מטבע וליצור כסף יש מאין קסמה ללא מעט אנשים ממגוון אידאולוגיות שחיפשו דרכי מימון. היכולת הזו לברוא ערך יש מאין דווקא סותרת את האידאולוגיה המקורית. Tzafrir - שיחה 23:09, 16 באפריל 2022 (IDT)
- לייצר ערך או כסף יש מאין קיים גם בהנפקה של חברה בבורסה, לא? דווקא לאחרונה בחברות ההיטק נראה שיש ניפוח של הערך, לעומת השווי האמיתי ("בועה"). דווקא יצא לי לשמוע ממישהו על הרעיון של אנרכוקפיטליזם, וזה די נשמע כמו ביטקוין (ואז גם נאמר לי שזה באמת מבטא את הרעיון הזה). רק שבשאר הדברים כנראה יש יותר חורים בתיאוריה הזו, כשרוצים להביאה למימוש מעשי. (¯`gal´¯) - שיחה 01:44, 17 באפריל 2022 (IDT)
- כן, אבל בהנפקה בבורסה יש המון בקרה (רגולציה) שנועדה לנסות להבטיח שיש כאן משהו רציני. בעולם המטבעות, אין שום בקרה. ואמנם זה גם היה כר פורה להונאות ואפילו סתם אשליות (הונאות קולקטיביות). מה שהייתה הבורסה פעם, לפני שהכניסו בה בקרה.
- אמזון, טסלה ואפל אולי נמכרות בשווי מנופח, אבל לציבור המשקיעים יש לפחות את מלוא הכלים לדעת מה אמור להיות שוויין: הן נדרשות לחשוף לציבור המשקיעים (כלומר: לכל דצריך) את כל המידע שיכול להשפיע על שוויין העתידי וידוע להנהלתן. זה בכלל לא המצב בחזון האנרכו קפיטליסטי: מי צריך את המנגנון המסורבל של הבורסה עם הדיווחים והבירוקרטיה? השוק יסתדר לבד. Tzafrir - שיחה 11:49, 17 באפריל 2022 (IDT)
- לייצר ערך או כסף יש מאין קיים גם בהנפקה של חברה בבורסה, לא? דווקא לאחרונה בחברות ההיטק נראה שיש ניפוח של הערך, לעומת השווי האמיתי ("בועה"). דווקא יצא לי לשמוע ממישהו על הרעיון של אנרכוקפיטליזם, וזה די נשמע כמו ביטקוין (ואז גם נאמר לי שזה באמת מבטא את הרעיון הזה). רק שבשאר הדברים כנראה יש יותר חורים בתיאוריה הזו, כשרוצים להביאה למימוש מעשי. (¯`gal´¯) - שיחה 01:44, 17 באפריל 2022 (IDT)
"לשון החוק" ו"רוח החוק" ביהדות
עריכהמצב טיפול: חדש
שמתי לב שיהדות מקובל להתייחס להלכה כמין "תרגיל" משפטי, שבו מפרשים את לשון החוק באופן מאוד נוקשה, ואז מחפשים דרכים עקיפות ומקוריות איך לא לקיים את המצוות בפועל, מבלי להפר באופן ישיר את האיסורים. לדוגמה: לחפש פטנטים איך לא להדליק את החשמל בשבת, אבל מצד שני להשתמש בחשמל הזה באופן חופשי.
עוד דוגמה בולטת של שימוש ב"לשון החוק", בלי להתייחס ל"רוח החוק" היא כל הנושא של פסח המודרני: פיצות, חטיפים, עוגות בית, קרואסונים, בורקסים, ואפילו עוגות שמרים ומה לא: כל החמץ שבעולם בשילוב של כמה טריקים מתחכמים בהנדסת מזון - כולם מקבלים חותמת של "כשר לפסח" - כל זה כמעט מבלי לפגוע במרקם, טעם ומראה. כלומר "לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה". למצוא איזה מִשְׁעוֹל משפטי בין חוקי ההלכה ודרכו לבטל למעשה את האיסור.
האם קיימת התייחסות שלילית כלשהי לשיטות הללו של "כביש עוקף הלכה" או שזה דבר שמקובל ביהדות? (אני יודע שקיימת גם תופעה הפוכה בה מצוות קטנות יחסית מקבלות פרשנות רחבה מאוד. לא נכנס לזה בשאלה פה). 147.161.9.28 13:48, 17 באפריל 2022 (IDT)
- אני מניח בתשובתי שאתה שואל האם יש התייחסות שלילית לתופעה מצד אנשי ההלכה, ולא האם יש ביקורת חיצונית על כך מצד גוף כלשהו בעולם (כזו יש ללא ספק בשפע).
- המושג "הערמה" הוא אכן מושג קיים בחשיבה ההלכתית, ובאופן טבעי בהקשרים שונים ישנו דיון האם ההערמה היא לגיטימית ובאלו תנאים. נדמה לי שהסיטואציה הטבעית ביותר שבה הערמה תהיה לגיטימית היא עקיפה של חוק פורמלי על מנת לממש את מטרת החוק. לדוגמה: מצוות שמיטת חובות בסוף השנה השביעית נועדה לסייע לנזקקים השוקעים בחובות, ואילו תקנת הפרוזבול מייצרת דרך קלה למלווה לבטח את החוב, מפני שבלעדיה הנזקקים לא יוכלו לקבל הלוואות שהם זקוקים להן.
- יחד עם זאת, בשאלתך אתה מניח הנחות מסויימות שאינן ברורות לי. למשל אתה מניח שבמקור ישנו איסור להשתמש באנרגיה חשמלית, איסור שבדרך כלשהי נעקף. למעשה כמובן שאנרגיה חשמלית לא נזכרת במקורות הקדומים ושורשי האיסור מורכבים יותר. מכל מקום האיסור באמת נעוץ בפעולה האקטיבית ולא בצריכת החשמל.
- בדומה לכך, המושג "חמץ" קשור ישירות לתהליך ההחמצה של מיני דגן (חיטה, שעורה ודומיהן). אם ניתן לייצר פיצה או לחמניה מקמח תפוחי אדמה או ממצה שנטחנה לאחר האפיה ("קמח מצה") - קשה לראות מה תהיה הבעייתיות בכך.
- HumansCanWinElves - שיחה 15:46, 17 באפריל 2022 (IDT)
- אותו "קמח מצא" הוא הדוגמה המושלמת למה שאני מדבר עליו. ביצוע טכני של מצווה "כלשון החוק", תוך כדי ריקון שלה מהמשמעות שלשמה היא נועדה ("רוח החוק"). הרי ברור שאכולים מצה ללא חמץ לזכר יציאת מצריים, "כִּי גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ". כלומר מהות ומשמעות המצווה היא לדמות לבני ישראל שיצאו בחיפזון ממצריים ויכלו להכין לחם תופח.
- לחפש פטנט איך בכל זאת לאכול לחם מבלי לעבור על האיסור זאת אותה ההתחכמות שהזכרתי: קיום טכני של מצוות, תוך כדי ריקון מתוכן של המשמעות שלהם. אותה הפיצה מקמח מצות היא ההפיך המחולט מכוונת החג. הרי המסורת של חג הפסח היא לאכול מצה דקה ויבשה בשביל לזכור את יציאת מצריים. מהות החג היא לא היעדר תגובה כימית של תסיסה. אותה התגובה הכימית שצריכה להיות דווקא בין שמרים לבין קמח חיטה (ולא רלוונטית לקמח תירס ותפוח אדמה) - זה פרט טכני. ברגע שמעלים דווקא את הכימיה להיות מהות המצווה, אז מפספסים לחלוטין את המשמעות של החג. על זה בדיוק אני שואל: האם יש ביהדות איזשהו זרם או/ו רעיון מוסרי שרואה ניסיון לחפש "חורים" טכניים בהלכה רעיון שלילי. 147.161.9.28 17:07, 17 באפריל 2022 (IDT)
- ודאי שיש. ע"ע נבל ברשות התורה. Yishaybg - שיחה 23:47, 17 באפריל 2022 (IDT)
- אני מסכים עם העיקרון שאתה מציג, שחיפוש חורים פורמליים שהפוכים למטרה של המצוה זהו דבר שלילי. לכך באמת מתייחס המושג "נבל ברשות התורה" שהזכיר המגיב מעליי (ואני לא זכרתי אותו בתגובתי הראשונה). אני לא מסכים איתך שהפרקטיקה המקובלת היא עקיפת המצווה באמצעות פורמליסטיקה. כאשר פורמליסטיקה מסויימת היא מנוגדת לערך שבבסיס המצווה, זו אכן תהיה טענה טובה נגד שימוש בה. כאשר פטרמליסטיקה מסויימת מוצגת כלגיטימית או חיובית, זה מפני שלדעת המצדיקים היא תואמת לערכים ולא מנוגדת להם - וכמובן שלעיתים יהיה דיון בדיוק על נקודה זו.
- כאלגוריה, חשוב על החוק שמגביל את מהירות הנסיעה בכביש. יבוא אדם ויטען "הערך שבבסיס החוק הוא שייקח הרבה זמן להגיע ליעד, לכן שימוש בWAZE כדי למצוא את הדרך המהירה ביותר תוך הקפדה על המהירות המותרת היא פורמליסטיקה פסולה". הטענה הייתה נכונה לגמרי אם באמת זה היה הערך בבסיס החוק, אך היא שגויה מפני שהערך בבסיס החוק של הגבלת המהירות הוא שמהירות גבוהה מסוכנת.
- HumansCanWinElves - שיחה 15:16, 18 באפריל 2022 (IDT)
- מבחינתי דווקא הפורמליסטיקה שולטת על פני הכוונה. שתי דוגמאות:
- הבעיה היא שלדת ממוסדת יש בעיה עם הסתמכות גדולה מדי על פירוש עצמאי של הכוונות. כבר לפני יותר מאלף שנים הייתה מחלוקת בין הרבנים לקראים על פירוש הדת. עוד לפני כן, לפני שהתגבשה ההלכה שמוכרת לנו, היו בעם היהודי מספר פלגי הלכה (לדוגמה: לפרושים ולצדוקים היו לוחות שנה שונים במקצת. כל אחד מהם הסתמך על פירוש הגיוני של התורה. מחלוקת על לוח שנה היא מחלוקת רצינית מכיוון שהיא על ליבת המחזור הפולחני). ויש עוד דוגמאות גם מעמים אחרים.
- Tzafrir - שיחה 15:31, 18 באפריל 2022 (IDT)
- לי אישית יש תחושה ביהדות יש שני "וקטורים" הפועלים זה נגד זה. האחד מקצין, מחמיר ומוסיף איסורים חדשים לפי רוח התקופה, והשני מחפש דרכים איך להקל מבלי לדורך על מוקשים ישנים וחדשים. ככה יוצא שמצד אחד אורז לבן הפך לאסור בפסח בחלק מהקהילות, ומצד שני לחמניות ופיתות כשל"פ זה בשגרה היום. Corvus,(Nevermore) 16:50, 18 באפריל 2022 (IDT)
- כפי שהעירו לפני, השואל השתמש בדוגמאות שגויות. דוגמאות נכונות הן: היתר מכירה, מכירת חמץ, היתר עסקה. ויש אכן הרבה מתנגדים לכל אחד מההיתרים הללו (בפרט השניים הראשונים). הערך שאמור לכסות את הנושא הוא הערמה. שמש מרפא - שיחה 21:00, 18 באפריל 2022 (IDT)
- לי אישית יש תחושה ביהדות יש שני "וקטורים" הפועלים זה נגד זה. האחד מקצין, מחמיר ומוסיף איסורים חדשים לפי רוח התקופה, והשני מחפש דרכים איך להקל מבלי לדורך על מוקשים ישנים וחדשים. ככה יוצא שמצד אחד אורז לבן הפך לאסור בפסח בחלק מהקהילות, ומצד שני לחמניות ופיתות כשל"פ זה בשגרה היום. Corvus,(Nevermore) 16:50, 18 באפריל 2022 (IDT)
- ודאי שיש. ע"ע נבל ברשות התורה. Yishaybg - שיחה 23:47, 17 באפריל 2022 (IDT)
אש בלי עשן
עריכהמצב טיפול: חדש
איך ייתכן שלא יוצא עשן מהאש בכיריים?--2A00:A040:196:303F:FDB3:3FD8:FFD6:1DEE 16:13, 17 באפריל 2022 (IDT)
- עשן הוא תוצאה של בערה לא שלמה. בגז בישול אין כמעט זיהומים והכיריים יוצרות תנאים לבעירה טובה: כל הגז נשרף. Tzafrir - שיחה 08:17, 18 באפריל 2022 (IDT)
- בדיוק מה שצפריר אמר. אוסיף שעשן לרוב זה קולואיד המורכב מתרכובות פחמן שפזורות בתוך אדי מים. דלקים גזיים יעלים מבחינה זו שיש להם אחוז מאוד קטן של פיח, דבר חשוב ביותר במטבח מודרני שלא מצויד בארובה שמסלקת פחמן חד חמצני החוצה. Corvus,(Nevermore) 13:36, 19 באפריל 2022 (IDT)
עלות חימום ליטר מים על כיריים
עריכהמצב טיפול: נענה
מה עולה יותר לצרכן קצה: כיריים עם גז או חשמל? נניח לצורך החישוב עלות של חימום ליטר אחד של מים. Corvus,(Nevermore) 12:30, 18 באפריל 2022 (IDT)
- החזרת אותי לימי הטכניון. אז ככה:
- לחמם ליטר מים מ 0 מעלות ל-100 מעלות נדרשות 100 קילוקלורית (1 קלוריה נדרשת לחמם 1 גרם מים ב 1 מעלה).
- חישוב עלות שימוש בגז: ערך קלורי של גז בישול בסביבות 25,000 קילוקלוריות למ"ק. כלומר צריך לשרוף 0.004 מ"ק גז כדי לקבל 100 קילוקלוריות. לפי חשבון הגז שלי מחיר מ"ק 2,400 אגורות אז 2,400 כפול 0.004 = 9.6 אגורות להרתחת ליטר מים.
- חישוב עלות שימוש בחשמל: המרת 100 קילוקלוריות לקווט"ש נותנת 0.12 קווט"ש. מחיר 1 קווט"ש הוא 43 אגורות. כלומר עלות הרתחת ליטר מים בחשמל תהייה 5.2 אגורות.
- מסקנה: שימוש בחשמל יותר חסכוני.
- הסתייגויות: החישוב מניח נצילות שווה אבל אני חושב שבחימום בגז יותר חום בורח הצידה לכן הנצילות של גז נמוכה יותר מה שמגדיל את הפער.
- Danny Gershoni - שיחה 14:09, 19 באפריל 2022 (IDT)
- עוד הסתייגות. קלוריה אחת נדרשת כדי לחמם גרם מים במעלה אחת, רק כשהמים הם בטמפרטורה של 14.5 מעלות צלזיוס ובלחץ של אטמוספרה. בלחץ אחר, נדרשת אנרגיה שונה במעט, וכמובן, ככל שהמים מתחממים הטמפרטורה שלהם משתנה, וממילא האנרגיה לשם חימומם משתנה גם היא: קטנה ככל שמתקרבים לטמפרטורה השוררת בחדר, וגדלה ככל שמתרחקים ממנה. אמנם אלו הפרשים זניחים, ואמנם עדיין תהיה עדיפות לחשמל על פני גז, ואף על פי כן, ראוי להעיר על דיוק החישוב. אביתר ג' • שיחה • 14:48, 25 באפריל 2022 (IDT)
- חישוב יפה. תודה Corvus,(Nevermore) 14:57, 19 באפריל 2022 (IDT)
למה יש נוהג להפריד את הספרים החיצוניים מספרי הנצרות הקדומה?
עריכהספרי הנצרות הקדומה: בערך 50 כתבי הבשורה (בערך 46 אופקריפיות + ארבע קאנוניות), ספר מעשי השליחים, אגרות פאולוס וכו' הם בערך 70 ספרים שכתבו עברים\יהודים בזמן די סמוך לספרים החיצוניים. גם הגינזא רבה של המנדעים הכתובה בארמית כמו-תלמודית היא אולי ספר חיצוני, אז למה אלה לא נחשבים חלק מן הספרים החיצוניים?
האם הסיבה היא קהילה? האם הסיבה היא זמן כתיבה? תודה. ―אנונימי לא חתם
מחשבות
עריכהמצב טיפול: חדש
בשירו של אביתר בנאי, "מחשבות", מתוך אלבומו שיר טיול, מופיע השורה "אני אוהב את המספר שש". בתקופה של האלבום הזה החל בנאי את תהליך החזרה בתשובה. האם יש קשר בין המשפט לתקופה של האלבום? האם המספר שש הוא בעל סמנטיקה כלשהי ביהדות שקשורה לשיר? ארז האורז • שיחה 20:08, 18 באפריל 2022 (IDT)
- כנראה שאני טועה, אבל תמיד פירשתי את השורה הזו כסוג של ביקורת עצמית: למרות האהבה שלי למשפחתי (משפחת בנאי), הייתי רוצה להצליח ולעשות מיליונים. ליאור पॣ • י"ח בניסן ה'תשפ"ב • 20:40, 18 באפריל 2022 (IDT)
- כלומר, שש ספרות? ארז האורז • שיחה 14:03, 19 באפריל 2022 (IDT)
- זו הקונוטציה שעלתה לי, בפרט כשאביתר מציין כי "עשו את זה לפני, יש תחרות בבית". אבל אשמח מאד לשמוע פרשנות חלופית. ליאור पॣ • כ"ד בניסן ה'תשפ"ב • 21:40, 24 באפריל 2022 (IDT)
- 6 הוא המספר המושלם הקטן ביותר. כשהמשורר אומר "אני אוהב את המספר שש" כוונתו שהוא חותר לשלמות, אבל בקטן. דוד שי - שיחה 10:38, 28 באפריל 2022 (IDT)
- זו הקונוטציה שעלתה לי, בפרט כשאביתר מציין כי "עשו את זה לפני, יש תחרות בבית". אבל אשמח מאד לשמוע פרשנות חלופית. ליאור पॣ • כ"ד בניסן ה'תשפ"ב • 21:40, 24 באפריל 2022 (IDT)
- כלומר, שש ספרות? ארז האורז • שיחה 14:03, 19 באפריל 2022 (IDT)
פלאפון
עריכהמצב טיפול: חדש
שלום, אשמח להמלצה על פלאפון מקשים עם ווצאפ בלי אינטרנט. תודה! מושך בשבט - שיחה 21:45, 18 באפריל 2022 (IDT)
- WhatsApp לא יכול לעבוד ללא אינטרנט. לא ידועה לי דרך ליצור קשר אליו בדרכים אחרות. לעומת זאת, שמעתי על דרך ליצור קשר עם משתמשי XMPP דרך מסרונים. לדוגמה: [1]. לא בדקתי שזה עובד. Tzafrir - שיחה 23:50, 18 באפריל 2022 (IDT)
- אני מעריך שהוא התכוון לפלאפון בלי דפדפן. מוכני - שיחה 11:34, 19 באפריל 2022 (IDT)
- שיואמי? המאו"ר - שיחה 15:32, 20 באפריל 2022 (IDT)
- אני מעריך שהוא התכוון לפלאפון בלי דפדפן. מוכני - שיחה 11:34, 19 באפריל 2022 (IDT)
האם Pyrophosphate הוא משפר אפייה או מחזק טעם ב"מסווה" של משפר אפייה?
עריכהתודה. ―אנונימי לא חתם
פשאקרב חולרה
עריכהמצב טיפול: חדש
בעברית, לקרוא למישהו "אידיוט" נחשב פחות חמור וחריף מאשר לקרוא לו "בן ז***". אני תוהה עד כמה כמה חריפה נחשבת הקללה פשאקרב חולרה בפולנית?
שאלה נוספת: נאמר לי שבעברית "פשאקרב" זה דם של כלב וחולרה היא מחלת הכולרה. האם זהו תרגום מדויק? ומה הקשר בין שני הדברים? תודה רבה, יודה אווזי - שיחה 08:02, 19 באפריל 2022 (IDT)
האם רופא שמקבל פנסיה ממשרד הביטחון זכאי לקבל פנסיה ממוסד פרטי?
עריכהרופא עבד בצה"ל מטעם משרד הביטחון 6 שנים ומקבל פנסיה (קטנה אמנם) ממשרד הביטחון.
לאחר סיום עבודתו בצה"ל התחיל הרופא לעבוד במרפאה פרטית ועבד בה נניח 15 שנה, האם במצב כזה יהיה לו כפל פנסיות? ―אנונימי לא חתם
- ראשית. ככל הנראה אחרי שש שנות שירות הוא לא יהיה זכאי לפנסיה. במצב הרגיל, חיילים זכאים לפנסיה רק לאחר 10 שנות שירות. שנית, איזו פנסיה הרופא מקבל ממשרד הביטחון, ולמה הוא מקבל פנסיה מהמרפאה הפרטית? בהנחה שהכוונה היא שהוא בוטח בפנסיה תקציבית בתקופת שירותו ועתה הגיע לגיל פרישה ומקבל פנסיה מקרן הפנסיה שבה בוטח, הרי אין שום מניעה שהוא יקבל פנסיה משני מקורות, כל אחד בגין עבודה במקום אחר בזמן אחר. הגבלה כזאת קיימת לגבי מקרה שבו אדם יכול לקבל פנסיה גם מהמדינה וגם ממקור נוסף לגבי אותו מקום עבודה באותו זמן, ואז עליו לבחור איזו אפשרות הוא מעדיף. אמיר מלכי-אור - שיחה 12:30, 19 באפריל 2022 (IDT)
- אוקיי אז אם הבנתי אותך נכון, אם אותו אדם קיבל פנסיה מהמדינה (משרד הביטחון) ויש לו אפשרות לפנסיה גם ממקור פרטי, הוא יצטרך להחליט איזו מהן הוא מממש, לא? ―אנונימי לא חתם
- כן, אבל רק אם הפנסיה היא בגין אותה עבודה. יש מקרים שבהם אדם יכול לקבל לבקש שתקופת עבודה שלא אמורה להיות מחושבת כחלק משירות הקבע, תחושב כחלק מהשירות לצורך הפניסיה התקציבית. אם הוא בוחר לעשות את זה, ובזמן עבודתו שם היה מבוטח בפנסיה צוברת, הוא יצטרך לוותר על קבלת הפנסיה מקרן הפנסיה. במקרה שתיארת בשאלתך הראשונה, כשמדובר בתקופות עבודה שונות, הוא יקבל פנסיה מכל אחת מהן בנפרד. אמיר מלכי-אור - שיחה 18:52, 19 באפריל 2022 (IDT)
- אין התנגשות בין פנסיה תקציבית ופנסיה ממקור פרטי כך שניתן לקבל את שתיהן במקביל. הבעיה קיימת כשאדם פרש מצה"ל עם פנסיה תקציבית וחזר לעבוד בשירות המדינה ואז יש מגבלות. Danny Gershoni - שיחה 18:56, 19 באפריל 2022 (IDT)
- כן, אבל רק אם הפנסיה היא בגין אותה עבודה. יש מקרים שבהם אדם יכול לקבל לבקש שתקופת עבודה שלא אמורה להיות מחושבת כחלק משירות הקבע, תחושב כחלק מהשירות לצורך הפניסיה התקציבית. אם הוא בוחר לעשות את זה, ובזמן עבודתו שם היה מבוטח בפנסיה צוברת, הוא יצטרך לוותר על קבלת הפנסיה מקרן הפנסיה. במקרה שתיארת בשאלתך הראשונה, כשמדובר בתקופות עבודה שונות, הוא יקבל פנסיה מכל אחת מהן בנפרד. אמיר מלכי-אור - שיחה 18:52, 19 באפריל 2022 (IDT)
- אוקיי אז אם הבנתי אותך נכון, אם אותו אדם קיבל פנסיה מהמדינה (משרד הביטחון) ויש לו אפשרות לפנסיה גם ממקור פרטי, הוא יצטרך להחליט איזו מהן הוא מממש, לא? ―אנונימי לא חתם
האם נתח ניכר מהגירושים היום הם בגלל רצון להפלה מצד אישה?
עריכהתודה, 176.12.232.91
טיסה לחו"ל בימנו
עריכהמצב טיפול: חדש
נניח מישהו צריך לטוס מישראל לשווייץ כיום. מה הוא חייב לעשות (חוץ מלקנות כרטיס טיסה)? אני מתכוון מבחינת בדיקות קורונה וכד'. 79.178.69.243 20:26, 19 באפריל 2022 (IDT)
- את הנחיות משרד הבריאות ניתן לקרוא כאן. בגדול, כל עוד אינך חולה\חייב בבידוד, לא צריך לעשות שום דבר מיוחד מבחינת ישראל. אבל ייתכן שמדינת היעד דורשת דברים נוספים, וזה תלוי מדינת יעד. צריך לבדוק כל מדינה באופן ספציפי.
צנזורה בספרי סי.אס לואיס
עריכהמצב טיפול: חדש
בשעתו, כשכתבתי את הערך אודות הספר "בן חור", התחוור לי שהמסרים הנוצריים שבו צונזרו כשתורגם לעברית. אני תוהה, האם צנזורה דומה הייתה מנת חלקה של "נרניה" בישראל? AddMore-III - שיחה 00:18, 20 באפריל 2022 (IDT)
- אין לי מושג אך את הספר בן חור יש להכניס לקטגוריה:ספרים שצונזרו. המאו"ר - שיחה 15:34, 20 באפריל 2022 (IDT)
- אף אחד לא ענה אז אענה לפי מיטב זכרוני, נראה לי שהמסרים הנוצריים שם הם מספיק אלגוריים כדי שילדים יהודים רכים שלא מכירים את התרבות הנוצרית לא יזהו אותם. Tzafrir - שיחה 09:31, 21 באפריל 2022 (IDT)
חלונות 11 מול 10 לגיימינג
עריכהמצב טיפול: חדש
האם קיים הבדל מהותי בין חלונות 10 לבין 11 בהקשר של ניצול חומרה לטובת גיימינג?
הבנתי שב-11 קיים שדרוג של חישוב מקבילי כלשהו, וניצול של GPU יעיל יותר או משהו?
אשמח להסברים ברמה של מישהו שיודע מה ההבדל בן קאש לבין RAM, אבל לא אלקטורנאי. 147.161.9.28 12:05, 20 באפריל 2022 (IDT)
- יש לך את המקור ממנו קראת את זה? אולי זה יעזור להבין במה מדובר. כי יכול להיות שמערכת ההפעלה לא מנהלת טוב את התהליכים, וניהול הזיכרון ונצול המעבד, ובכך מכבידה (זה מה שקרה בוויסטה). ממה שידוע לי, לא ממש ערכו שינויים בקרנל בין גרסה 10 ל-11. לגבי מה זה cache, זה זיכרון שצמוד למעבד, והוא מאוד מהיר - זה משמש כדי להביא מראש מידע, כדי לחסוך את צוואר הבקבוק הזה, הזמן שלוקח להביא מידע מזיכרון פחות מהיר, כמו ה RAM. (¯`gal´¯) - שיחה 16:43, 20 באפריל 2022 (IDT)
- RAM: זיכרון גישה אקראית. קאש: זיכרון מטמון. זהו מושג כללי של זיכרון מהיר יחסית ששומר תוצאות של גישות להתקן איטי יותר או של חישובים בהנחה שיש סיכוי לא רע שהן יידרשו שוב. בהקשר של המעבד: יש כמה רמות של זכרון מטמון (בגדלים ומהירויות שונות) בינו לבין הזיכרון הראשי של המערכת מכיוון שגישה לזיכרון אורכת מספר גדול של מחזורי שעון של המעבד. Tzafrir - שיחה 18:08, 20 באפריל 2022 (IDT)
העברת תיקיות בין חשבונות Google Drive
עריכהמצב טיפול: חדש
יש ברשותי חשבון גוגל ארגוני, שיש לי בו קבצים. אני מעוניין להעביר אותן לחשבון האישי שלי. איך ניתן לעשות זאת? ניסיתי להעביר את התיקייה אל החשבון - כרגע היא נמצאת בו, אך גיליתי שלמעשה ה owner שלו עדיין הוא החשבון הארגוני ומסתבר שאי אפשר להעביר בעלות בין חשבונות. מה ייקרה אם החשבון יימחק? אי ניתן לגבות? בעיה שיש ב Google Drive, זה שלא ניתן לבצע Make a Copy על תיקיות, רק על קבצים בודדים. (¯`gal´¯) - שיחה 18:37, 20 באפריל 2022 (IDT)
- אגב, כן עשיתי שימוש ב Google Takeout, אבל הוא יכול רק לייצר לי עותק עטוף ב ZIP, וגם לא יודע אם עבור קבצים של גוגל (מסמכים, גליונות אלקטרוניים, מצגות), האם נשמר גם היסטוריית העריכה והערות. (¯`gal´¯) - שיחה 23:22, 20 באפריל 2022 (IDT)
בלותות' ללא דונגל
עריכהיש לי לפטופ שנוצר בשנת 2017.
אם אני רוצה לחבר אליו מקלדת או עכבר אלחוטיים (Bluetooth) אני צריך להכניס שני "דונגלים", אחד למקלדת ואחד לעכבר (עריכה מאוחרת: או אחד לשניהם).
לעומת זאת, אם אני מחבר אליו אוזניות בלותות' אז משום מה אני לא צריך דונגל כזה.
שאלה מספר 1) למה לאוזניות אני לא צריך דונגל כזה?
שאלה מספר 2) האם בלפטופים חדשים (דגמי 2022 ואילך) עדיין יש צורך בדונגלים כאלה או שמא הם התייתרו כבר לגמרי?
שאלה מספר 3) ניקח לדוגמה את עמוד "עכברים" באתר Ivory מחשבים.
אין להם אופציה "ללא דונגל" אז איך אוכל לדעת ביעילות מה בלי דונגל? ―אנונימי לא חתם
תודה, ―אנונימי לא חתם
- (בקריאה ראשונה כבר חשבתי שהשאלה מתייחסת לדזונגל). מבחינת המחשב, העכבר והמקלדת שלך הם עכבר ומקלדת בחיבור USB. כלומר: המחשב לא צריך לדעת לעבוד עם בלוטות’ כדי להשתמש בהם. מכיוון שכל מערכת מחשב סבירה בימינו יודעת להזהות בקלות ולהשתמש בעכבר ומקלדת שמחוברות דרך USB, השימוש בהם יותר נוח. אין סיכוי שתהיה לך בעיה להשתמש בהם בזמן התקנת מערכת חדשה או בכל מקרה דומה.
- במקרה של אוזניות הצורך לא קיים. כמוכן נראה לי שגם הסרבול הנוסף של מתאם ה־USB בדרך מפריע בצורה משמעותית במקרה הזה. זה אומר, כמובן, שהן לא תעבודנה אם אין למחשב מתאם בלותות’ משל עצמו. Tzafrir - שיחה 09:28, 21 באפריל 2022 (IDT)
- שלום, אני מצטער אבל לא בטוח שהבנתי, למה באוזניות אין את הצורך בדונגל, כי הן לא מצריכות חיבור "USB"? אוקיי, אם כך אז אחפש מקלדת ועכבר שאינן מצריכות חיבור USB גם כן (אבל כן מצריכות חיבור בלותות').
- עוד דבר, האם אתה טוען שכיום בשנת 2022 כן יש דגמים חדשים שהדונגל USB כבר מוטבע בהם ולא לא צריך דונגל חיצוני? ―אנונימי לא חתם
- לא כל המחשבים (הנייחים והניידים) מיוצרים עם יכולת לשדר בלוטות'. כאשר מחברים דונגל למקלדת+עכבר (דונגל אחד לשניהם זה די סטנדרטי), המחשב מתקשר איתם דרך וויפי (ולא דרך בלוטות') באמצעות הדונגל שחיברת (ולכן המינוח של הטבעת USB היא שגויה). תשובה לרוב השאלות ששאלת ניתן למצוא כאן. בלינק שהבאת מאייבורי, יש בצד ימין מסנן שנקרא "אלחוטי BT - בלוטוס", המסנן לעכברים שאינם תלויי דונגל ומתבססים על בלוטות'.
- אני מניח שתסכים ש
אלחוטי BT - בלוטוסזה לא מינוח טוב כי לא ברור מזה שהכוונה היא ללא דונגל. תודה על הקישור. ―אנונימי לא חתם
- אני מניח שתסכים ש
- לא כל המחשבים (הנייחים והניידים) מיוצרים עם יכולת לשדר בלוטות'. כאשר מחברים דונגל למקלדת+עכבר (דונגל אחד לשניהם זה די סטנדרטי), המחשב מתקשר איתם דרך וויפי (ולא דרך בלוטות') באמצעות הדונגל שחיברת (ולכן המינוח של הטבעת USB היא שגויה). תשובה לרוב השאלות ששאלת ניתן למצוא כאן. בלינק שהבאת מאייבורי, יש בצד ימין מסנן שנקרא "אלחוטי BT - בלוטוס", המסנן לעכברים שאינם תלויי דונגל ומתבססים על בלוטות'.
- שלום, אני מצטער אבל לא בטוח שהבנתי, למה באוזניות אין את הצורך בדונגל, כי הן לא מצריכות חיבור "USB"? אוקיי, אם כך אז אחפש מקלדת ועכבר שאינן מצריכות חיבור USB גם כן (אבל כן מצריכות חיבור בלותות').
- יש כאן דקות טכנולוגית: עכברים/מקלדות שמתוארים כ"אלחוטי" סתם בלי ציון המילה Bluetooth אינם עכברי Bluetooth. התקנים אלה פועלים בטכנולוגיה קניינית שאינה Bluetooth. לדוגמה ראו en:Logitech Unifying receiver. התקנים כאלה צריכים דונגל (מתואם אליהם) בשביל לחבר אותם למחשב, ואז הם מזוהים במחשב כהתקני USB, בעוד שהתקני Bluetooth לא צריכים דונגל כזה ומזוהים במחשב כהתקני Bluetooth. התקני Bluetooth צריכים "דונגל" של Bluetooth רק אם למחשב אין תמיכה ב-Bluetooth - אבל לכל הלפטופים המודרניים יש, ולפעמים גם למחשבים שולחניים.
- יש התקנים שתומכים בשתי השיטות וניתן לבחור באיזה מהם להשתמש. בהשוואה להתקני דונגל, שימוש ב-Bluetooth מאפשר יותר חיבורים ואולי אבטחה יותר גבוהה, בתמורה לצריכת סוללה ושיהוי (lag) גבוהים במקצת, ואולי גם מחיר יקר יותר. צחקשוח - שיחה 13:20, 21 באפריל 2022 (IDT)
ניסיון לסיכום הדיון
עריכהמי שרוצה מקלדת ועכבר בלותות' ללא דונגל בדור של היום (נניח, עד 2030, לך תדע מה יהיה אז) שיקנה מקלדת ועכבר בלותות' שאינם עם חיבור USB ו\או Wireless, כלומר שהם, אלא רק עם בלותות
אם המחשב תומך בכך, בכללי זה יעבוד בלי שום בעיה. ―אנונימי לא חתם
הסכם ממון
עריכהלא מצאתי בערך הסכם ממון פרק ביקורת או פרק התנגדויות או פרק חלופות.
למיטב ידיעתי יש פרטנרים הנעלבים מהסכם כזה גם אם רכושם עולה על של המעוניין בו.
ייתכן שיש גם התנגדויות דתיות לכך בטיעון לעיסוק יתר בחומר או עירוב פסול בין אהבה לחומריות.
ידוע לי שכן יש חלופות להסכם ממון כמו כאשר בית נרשם על שם הורה/הורים עם הערת אזהרה לטובת הצאצא שמתחתן כך שאם יש ריב בין בני הזוג הבית נשאר על שם ההורה/הורים אבל עם הערת אזהרה לטובת הצאצא.
מה הם החלופות? תודה ―אנונימי לא חתם
- החלופה היא כתובה. כתובה היא מסמך משפטי שהוא חלק מתנאי העסקה המשפטית שנקראת נישואים, שבה משפחת הכלה מוסרת אותה לבעלות הבעל אם הוא מתחייב לקיים תנאים שונים ויש הסכמה גם על מחויבותו אליה אם הוא מגרש אותה. בארץ נישואים בין יהודים הם לפי דיני היהדות. הדרך להימנע מהסתמכות על דיני היהדות לחלוקת הרכוש במקרה של גירושים היא הסכם מפורש אחר בין הצדדים: הסכם ממון. Tzafrir - שיחה 09:20, 21 באפריל 2022 (IDT)
- "התנגדויות דתיות לכך בטיעון לעיסוק יתר בחומר או עירוב פסול בין אהבה לחומריות"??? איפה ראית תפיסות דתיות שקושרות בין נישואין לאהבה? נישואין הם מוסד עתיק מראשית ימי הציוויליזציה שמטרתו אחת: הסדרת רכוש. אלה שתלו את הסיפור באהבה דפקו את כל העסק, מכיוון שהשתמשו בכלי שנועד לדבר אחד לדבר אחר לגמרי. החלופה בשביל זוגיות שמבוססת על אהבה היא כל דבר שאינו נישואין. אוהבים? זוג. נגמרה האהבה? יאללה ביי. עמית - שיחה 09:39, 21 באפריל 2022 (IDT)
- אני מסכים שלפחות במקור (בעולם העתיק), חתונה היא אמצעי לחלוקת רכוש ובדרך כלל גם הבאת ילדים, ללא קשר הכרחי לאהבה.
- לא מופיע בנפשי טקסט ספציפי מדת כל שהיא אבל אני יודע שבפועל, כיום, כלל החתונות מוצגות לפני, במהלך ואחרי האירוע כמבוססות אהבה בדרך כלל.
- אני בטוח שנסכים שכיום כשזוגות רבים מתחתנים מרצונם החד משמעי, כן יש אהבה.
- גם, כמו שאתה יודע, יש זוגות שנשארים יחד גם בלי אהבה, בשביל גידול ילדים ואף זוגות בהם האהבה מתפתחת מחדש כאשר מגשרים על פערים כך שלפי הבנתי זה לא "יאללה ביי" כמו שהצגת. ―אנונימי לא חתם
- אבל הסכם ממון זה משהו שעושים להסדרת רכוש, כשהנישואים נכשלים בהסדרה זו. שאלת על חלופות, אבל חלופות לאיזה צורך? הנישואין עצמם, במובנם המקורי, היו הסדר ממון לכל דבר ועניין. צריך להחליט: או כסף, או אהבה. כן יש מקרים שזה עובד ביחד, אבל נתוני הגירושים מצביעים על כך שבמקרים רבים (אם לא ברוב המקרים) זה לא. אני לא חושב שמישהו עשה מחקר לגבי נישואים ששרדו, כמה מהם בוססו על אהבה וכמה על כלכלה, אבל תחושת הבטן שלי שמחקר כזה יגלה שבנישואין ששרדו האהבה, אם בכלל, התפתחה בשלבים מאוחרים יותר. תחושת האחריות של בני הזוג הייתה הבסיס הראשוני. עמית - שיחה 12:04, 21 באפריל 2022 (IDT)
- חלופות לצורך מניעת קונפליקט שבו אחד הצדדים באמת נעלב (או לפחות טוען בלהט ובהמשכיות שהוא באמת נעלב) מכך שלכאורה לא סומכים עליו שינסה לגנוב רכוש.
- אני חושב שאנשים בוחרים בין אהבה+רכוש, לבין אהבה נטו (וסביר להניח שרכוש יושג בהמשך), לבין רכוש נטו ועם זאת אני לא נאיבי ויודע שגם חוקי מדינה הם דבר שצריך לקחת בחשבון ואין לי ספק שהייתי עושה הסכם ממון או חלופה סבירה כל שהיא לאחר ייעוץ עם עורך דין מומחה בדיני משפחה במדינה בה האזרח לא מוגן חוקית מעושק חתונה מזויפת. ―אנונימי לא חתם
- חלופות לצורך מניעת קונפליקט שבו אחד הצדדים באמת נעלב (או לפחות טוען בלהט ובהמשכיות שהוא באמת נעלב) מכך שלכאורה לא סומכים עליו שינסה לגנוב רכוש.
- אבל הסכם ממון זה משהו שעושים להסדרת רכוש, כשהנישואים נכשלים בהסדרה זו. שאלת על חלופות, אבל חלופות לאיזה צורך? הנישואין עצמם, במובנם המקורי, היו הסדר ממון לכל דבר ועניין. צריך להחליט: או כסף, או אהבה. כן יש מקרים שזה עובד ביחד, אבל נתוני הגירושים מצביעים על כך שבמקרים רבים (אם לא ברוב המקרים) זה לא. אני לא חושב שמישהו עשה מחקר לגבי נישואים ששרדו, כמה מהם בוססו על אהבה וכמה על כלכלה, אבל תחושת הבטן שלי שמחקר כזה יגלה שבנישואין ששרדו האהבה, אם בכלל, התפתחה בשלבים מאוחרים יותר. תחושת האחריות של בני הזוג הייתה הבסיס הראשוני. עמית - שיחה 12:04, 21 באפריל 2022 (IDT)
- אני מסכים שלפחות במקור (בעולם העתיק), חתונה היא אמצעי לחלוקת רכוש ובדרך כלל גם הבאת ילדים, ללא קשר הכרחי לאהבה.
האם חרדים עושים הסכמי ממון?
עריכהבויקי האנגלית יש על זה ערך נרחב יותר (כולל משפט על ההתנגדות של הרב משה שטרנבוך). מהמעט הידוע לי, בישראל אצל החרדים זה מאוד לא מקובל, אך בחו"ל זה מעט יותר מקובל. (בערך הנ"ל אפשר לראות לדוגמה שהסתדרות הרבנים דאמריקה, מאז 2006 אוסרת על רבנים לחתן ללא הסכם כזה. אבל יש לזכור שבחו"ל הכלים שיש לרבנים לכפות גט על סרבן מינימליים יחסית למה שהרבנות בישראל יכולה לעשות).
מעוניין לאתר כתבה על נער צעיר שגנב והרג אשה בישראל לפני מספר שנים
עריכהמצב טיפול: חדש
עד כמה שזכרוני אינו מטעה אותי, לפני כמה שנים טובות (10-20 שנה?) התפרסמה ידיעה בעיתונות ובתקשורת ובה סיפור מזעזע על נער ממש צעיר שפרץ לדירת אשה כדי לגנוב, וכשהיא תפסה אותו הוא הרג אותה. אם אני לא טועה זה היה באיזור השרון (רמת השרון? הוד השרון? הרצליה? מושב באיזור?), היכן אפשר למצוא את פרטי המקרה, העיר והשנה שבה זה אירע? אולי יש מאמר בויקיפדיה שסוקר את המקרה? --ThePupil - שיחה 10:20, 21 באפריל 2022 (IDT)
- אולי התכוונת לרצח עו"ד ענת פלינר ברמת השרון ? Danny Gershoni - שיחה 11:29, 21 באפריל 2022 (IDT)
- כן, זה זה. זכרתי שהוא היה קטן, אבל חשבתי שהוא היה אפילו יותר קטן אז. תודה. ThePupil - שיחה 17:15, 23 באפריל 2022 (IDT)
קראתי את הערך ולא ברור לי ממנו מה ההבדל העיקרי בין אוקראינית לרוסית.
כתוב בערך שאוקראינית מכילה מילים מפולנית ומטורקית אבל לא ידוע לי אם זה עיקר ההבדל. ―אנונימי לא חתם
- זה קצת כמו לשאול מה ההבדל בין איטלקית לספרדית: שפות שונות מאותה משפחה. Corvus,(Nevermore) 12:14, 21 באפריל 2022 (IDT)
- אוקי אבל בכל זאת יש הבדלים מהותיים (שאני לא מכיר), איטלקית היא קצת כמו שירה (טונאליות?) אבל ספרדית לא. ―אנונימי לא חתם
- קודם כל, איטלקית היא לא שפה טונאלית. שנית, יש הבדלים בין רוסית לאוקראינית מבחינת העיצורים שבשימוש וכל מיני דברים כאלה. אבל הדבר הכי חשוב כאן הוא שאוצר המילים שונה, ומדובר בשתי שפות שונות ולא בניבים של אותה השפה. זה כמו שקצת קשה להסביר למה כל זוג שפות שונות הן שפות שונות - הן פשוט לא אותה שפה. 💛🤍שוקו מוקה💜🖤 • שיחה • הצטרפו למיזם משחקי הוידאו! • 14:12, 21 באפריל 2022 (IDT)
- בול. היסטורית יצאה תחושה שגויה כאילו שאוקראינית היא "תת-שפה", מכיוון שהשפה הרוסית היתה השולטת בברית המועצות (ולכן באוקראינה) ודחקה זמנית את השפה האוקראינית לשול. ואפשר לראות זאת בעצם השאלה כאן: כאילו שמצפים למצוא רשימה של "שינויים דיאלקטיים של השפה הרוסית" שתהפוך אותה לאוקראינית. במציאות אלו שתי שפות יחסית קרובות מבחינת אוצר מילים, מבחינה דקדוקית ומבחינת הגייה. לרשימה שלהם אפשר גם להוסיף את השפות הרוסינית והבלרוסית. כל אחת מהן היא שפה "בריאה ושלמה" משל עצמה שחולקת דמיון עם שפות שכנות. Corvus,(Nevermore) 16:43, 21 באפריל 2022 (IDT)
- אוקראינית היא שפה שונה. לאוקראינית יש אוצר מילים שחלקו דומה לרוסית וחלקו שונה לחלוטין. המבנה הדקדוקי שונה, כך גם הסיומות ועוד. קח שתי דוגמאות יומיומיות: 'תודה' ברוסית, ספסיבה (спасибо), ובאוקראינית, דיַאקויו (дякую). 'בבקשה' ברוסית, פז'אולסטה (пожалуйста), ובאוקראינית בוד- לסקה (будь ласка). 'הוא' ברוסית זה On ובאוקראינית זה Vin. יש אין ספור דוגמאות לשוני. ThePupil - שיחה 17:23, 23 באפריל 2022 (IDT)
- כמו שנאמר מעלי, מדובר בשתי שפות שונות. (נכון, מאותה משפחה, אבל שונות). Danny-w - שיחה 09:34, 12 במאי 2022 (IDT)
- אוקראינית היא שפה שונה. לאוקראינית יש אוצר מילים שחלקו דומה לרוסית וחלקו שונה לחלוטין. המבנה הדקדוקי שונה, כך גם הסיומות ועוד. קח שתי דוגמאות יומיומיות: 'תודה' ברוסית, ספסיבה (спасибо), ובאוקראינית, דיַאקויו (дякую). 'בבקשה' ברוסית, פז'אולסטה (пожалуйста), ובאוקראינית בוד- לסקה (будь ласка). 'הוא' ברוסית זה On ובאוקראינית זה Vin. יש אין ספור דוגמאות לשוני. ThePupil - שיחה 17:23, 23 באפריל 2022 (IDT)
- בול. היסטורית יצאה תחושה שגויה כאילו שאוקראינית היא "תת-שפה", מכיוון שהשפה הרוסית היתה השולטת בברית המועצות (ולכן באוקראינה) ודחקה זמנית את השפה האוקראינית לשול. ואפשר לראות זאת בעצם השאלה כאן: כאילו שמצפים למצוא רשימה של "שינויים דיאלקטיים של השפה הרוסית" שתהפוך אותה לאוקראינית. במציאות אלו שתי שפות יחסית קרובות מבחינת אוצר מילים, מבחינה דקדוקית ומבחינת הגייה. לרשימה שלהם אפשר גם להוסיף את השפות הרוסינית והבלרוסית. כל אחת מהן היא שפה "בריאה ושלמה" משל עצמה שחולקת דמיון עם שפות שכנות. Corvus,(Nevermore) 16:43, 21 באפריל 2022 (IDT)
- קודם כל, איטלקית היא לא שפה טונאלית. שנית, יש הבדלים בין רוסית לאוקראינית מבחינת העיצורים שבשימוש וכל מיני דברים כאלה. אבל הדבר הכי חשוב כאן הוא שאוצר המילים שונה, ומדובר בשתי שפות שונות ולא בניבים של אותה השפה. זה כמו שקצת קשה להסביר למה כל זוג שפות שונות הן שפות שונות - הן פשוט לא אותה שפה. 💛🤍שוקו מוקה💜🖤 • שיחה • הצטרפו למיזם משחקי הוידאו! • 14:12, 21 באפריל 2022 (IDT)
- אוקי אבל בכל זאת יש הבדלים מהותיים (שאני לא מכיר), איטלקית היא קצת כמו שירה (טונאליות?) אבל ספרדית לא. ―אנונימי לא חתם
אוכל מודרני
עריכהמצב טיפול: חדש
האם קיים מבט אובייקטיבי לטענות המודרניות על כך שכמעט כל האוכל המסורתי הוא מזיק לטווח הקצר, ומסרטן לטווח הארוך?
דוגמאות:
1) קמח לבן היה רכיב בסיסי ביותר באוכל במשך כמה אלפי השנים האחרונות. חיטה היא אחד מהדגנים החשובים ביותר במטבח האירופאי, הים תיכוני והאסיאתי. כיום אפשר למצוא עשרות כתבות במדורי בריאות שטעונות שקמח ומוצריו מזיקים לבריאות. הלחם מכיל גלוטן, שמואשם רבות בבעיות במערכת כלי הדם, העור והעיכול. מרחיקי לכת אף טוענים שקמח מודרני הוא רעיל ( מקור: כאן).
2) חלב ומוצריו. במשך אלפי שנים חלב נחשב למזון מזין, עשיר בחלבון, ויטמינים ומינרלים. חלב הוא הרכיב המרכזי בגבינות, יוגורטים ומה לא. נצרך בכל התרבויות של אירופה וצפון אפריקה. מוצר בסיסי במטבח ים תיכוני. היום חלב מתואר כגורם לאלרגיה, בריחת סידן, סרטן, סוכרת ומה עוד.
3) כולסטרול. בשר אדום, ביצה, גבינות קשות ואפילו דגים מואשמים לעתים קרובות בכך שהם מלאים בכולסטרול, דבר שמזיק לבריאות. היסטורית מזונות אלו נצרכים על ידי האדם מאז שחר ההיסטוריה. במיוחד הדגש הוא על ביצים שיותר ויותר כתבות תוקפות כמזון מזיק במאה ה-21.
4) פירות. זה נשמע מוזר, אבל פה ניתן לגלות שמסתבר שליצ'י, ענבים, מנגו, תפוזים וליים לא מומלצים לצריכה. כלומר מזון שמרבית האנשים יראו או טוב לבריאות מתגלה כמזיק לעור, שיניים, גורם לאלרגיה והשמנה.
אז אחרי החפירה:
האם קיים מחקר רציני, אובייקטיבי ומקיף הבודק את ההשפעות של מזון "רגיל" על הבריאות? ברור שלאכול כל יום קילו פסטה קרבונרה בתוספת קרקרים וגלידה זה לא בדיוק תורם לבריאות. אבל זה כבר להיכנס לקיצון. אני מדבר על צרכן מזון רגיל, שמעדיף לאוכל אוכל מגוון, המכיל לחם, ביצים, גבינות, חלב, פירות וירקות.79.178.69.243 12:12, 21 באפריל 2022 (IDT)
- הדוגמאות שהבאת שגויות בפרמטרים רבים (למשל קמח לבן הוא מוצר תעשייתי, הקמח שהיה רכיב בסיסי זה קמח מלא, ממש לא אותו דבר). קיימים מחקרים רבים לגבי ההשפעה של מזונות על הבריאות, על פי רוב התוצאות שלהם משקפות את דעת הגוף שמימן אותם. ומה שהכי חשוב, מה הייתה תוחלת החיים במהלך רוב ההיסטוריה האנושית? עד כאן מזון בריא. עמית - שיחה 12:28, 21 באפריל 2022 (IDT)
- אני חושב שהתרחקנו מאוד ממה ואיך אכלו אבותינו:
- לגבי חיטה אז כמו שנרשם הפרדת הקליפות הטובות ויצור קמח לבן זה משהו חדש יחסית. לפני זה אכלו לחם מלא ממספר מקורות (חיטה, שעורה, שיפון וכו').
- לגבי חלב אז רוב הצריכה בעבר הייתה לא של חלב נוזלי אלא של מוצרי חלב שעברו תהליכי התססה טבעיים ובריאים. חלק גדול מארצות הים התיכון השתמשו בחלב כבשים ועיזים שנחשב יותר קל לעיכול ופחות מזיק. בנוסף בעבר כל הבקר והמקנה רעו בטבע ללא תוספי מזון והורמונים.
- לגבי חלבון מן החי אז יש לזכור שכיום מאביסים את הפרות והתרנגולות בתוספי מזון והורמונים בעוד שפעם החיות גדלו על מרעה טבעי. לגבי הדגים אז בעבר דגו בים או בנהרות ולא בבריכות דגים צפופות ומזוהמות (דגים בתנועה בטבע מגדלים שרירים ובבריכות הם מגדלים שומן). בעבר רוב האנשים לא יכלו להרשות לעצמם בשר כל יום ולכן אכלו פעם בשבוע ובצמצום. סטייק של 400 גרם שאנשים אוכלים כיום הספיק פעם למשפחה שלמה.
- תחום הפירות מוביל בהנדסה גנטית שהעלתה את % הסוכר בפירות בצורה משמעותית לעומת העבר ולכן יש לצרוך אותם פחות. אני לא מכיר הסתייגות מפירות ספציפים.
- Danny Gershoni - שיחה 13:48, 21 באפריל 2022 (IDT)
- כמעט כל הפירות והירקות שאנו אוכלים לא היו קיימים בטבע. הם תוצאה של טיפוח. מקביליהם הטבעיים פחות בריאים (יותר רעילים ופחות מזינים). היום לאנשים יש מספיק מזון (ואף יותר מכך) וכן מזון מגוון. בעבר לאנשים היה מעט מזון ומזון דל ולא מגוון.
- זנים חדשים של פירות לא טופחו עם הנדסה גנטית אלא בשיטות טיפוח רגילות, בדרך כלל. הטענה שאני שומע היא דווקא הפוכה: פירות גדולים ועסיסיים למראה שאין להם את הטעם המתוק שהיה לפירות שאכלנו כשהיינו ילדים.
- אז באופן כללי: כן, צריכה של כמויות מתונות של אוכל מגוון היא המומלצת. אין באופן כללי מזון שהוא רעל. יש מיני מזונות שלא בריא לאכול מהם יותר מדי. Tzafrir - שיחה 14:04, 21 באפריל 2022 (IDT)
- אני חושב שהתרחקנו מאוד ממה ואיך אכלו אבותינו:
- לשאלה הפשוטה: ”האם קיים מחקר רציני, אובייקטיבי ומקיף הבודק את ההשפעות של מזון "רגיל" על הבריאות?” התשובה הפשוטה: לא, והתשובה המסובכת: אולי לפריטי מזון ספציפיים, לאנשים ספציפיים, ולהיבטי בריאות ספציפיים, וכנראה שהם טובעים בים של מחקרים אחרים עם תוצאות סותרות, כך שקשה למצוא אותם.
- קשה מאוד לבצע מחקר בתחום התזונה בסטנדרטים סטטיסטיים שהציבור מצפה אליהם ממחקרים רפואיים (קבוצת ביקורת נבחרת אקראית, סמיות כפולה וכו') כי לך תמצא קבוצה גדולה של אנשים שמוכנים לאכול בדיוק מה שאמורים להם במשך זמן רב מספיק כדי לבדוק את ההשפעה, ותנטרל את כל ההבדלים הבריאותיים הרבים הקיימים בין אנשים שונים.
- גם המחקרים המעטים שקיימים למרות בעיות אלה אינם מתפרסמים בעיתונות פופולרית ובבלוגים, אלא בכתבי עת רפואיים, ורוב האנשים אינם חשופים אליהם ולא היו מבינים מה כתוב בהם לו קראו אותם, ולכן הם ניזונים משמועות. שמועות כל אחד יכול להפיץ וזו דרך טובה לגרום לאנשים להוציא כסף על דברים שאנשים אחרים רוצים למכור. כתוצאה מכך נפוצות מדי פעם תיאוריות שמאשימות תזונה כזו או אחרת בכל מה שמישהו רואה כ"רע". תחזיות על מה יגרום לנו למות או לחיות הן מצרך מבוקש ביותר (מאז ימי אבותינו), בלי קשר למידת התאמתן למציאות.
- לרשימת ארבע הדוגמאות שהבאת קודם - אפשר להפריך כל אחת מהטענות, וגם אם תביא טענה נכונה על הבדל בין תזונה כזו או אחרת, אפשר לשאול "אז מה". בטענה שאבותינו היו יותר בריאים מאיתנו יש להטיל ספק בריא.
- לסיכום: לא כל מה שכתוב בעיתון, בספר, בבלוג או בוויקיפדיה הוא בהכרח נכון (חוץ ממה שאני כתבתי כמובן
). צחקשוח - שיחה 15:01, 21 באפריל 2022 (IDT)
התשובות שניתנו פה שגויות. ככלל, קשה למצוא קשר בין סרטן לבין מזון מסוים אם כי נמצא קשר עקיף בין צריכת בשר אולטרה מעובד לסרטן. זה לא מזון מסורתי ואין אפשרות להכין מוצרים אלה בדרך מסורתית. נדרשת לכך תעשייה. באשר לנזק אפשרי - ברפואה לא מקובל לייחס תכונות שליליות למזון מסוים. חשוב לזכור שכל מוצר יכול לגרום להרעלה, גם אם מדובר במאכל או במשקה פשוט. למשל מים - המים יכולים להרוג את מי ששותה אותם אם ישתה כמות גדולה מאוד בזמן קצר מאוד. יש אפילו ערך על הרעלת מים. לכן, חשוב להקפיד על ההמלצות התזונתיות שמפרסם משרד הבריאות ובמקרה הצורך להגיע לתזונאית כדי להתאים תפריט אישי שמתאים לאדם זה או אחר. גילגמש • שיחה 19:05, 28 באפריל 2022 (IDT)
למה מים בבאנג ונרגילה נהיים צהובים?
עריכהואגב באיזה משניהם הם נהיים צהובים יותר במהירות? תודה ―אנונימי לא חתם
בדת העברית וכן ביהדות שיצאה ממנה ידוע לי שיש דינים מפורטים לגבי נישואים; כתובה, גירוש עם יבום וחליצה ועוד דינים כמו למי אסור להינשא וכו'.
האם כתובה זו משהו שהמציאו העברים או שמא היה דבר כזה גם בדתות קדומות יותר כמו בדת המצרית, הבבלית ועוד? ―אנונימי לא חתם
- לא ברור למה כוונתך ב"דת עברית", אבל כיוון שהכתובה המוכרת לנו מכילה תוכן בארמית, אין סיבה להניח שהכתובה הומצאה על ידי דוברי עברית. ראה גם כתובה ממרשה והרחבה על מרשה בבלוג של אלי אשד. ה"כתובה" שנמצאה במרשה היא בארמית והשמות בה הם אדומיים (אזור מרשה היה מיושב ע"י אדומים). ע"פ אלי אשד (ואולי זה מאחד מהמקורות למאמרו), הרעיון של כתובה הגיע לאדום וליהודה בהשפעה מצרית. צחקשוח - שיחה 16:27, 22 באפריל 2022 (IDT)
זכויות יוצרים על מילים עממיות.
עריכהמצב טיפול: חדש
האם ישנן זכויות יוצרים על מילים של שיר עממי, דוגמת זה? פרצטמול • שיחה • 18:34, 22 באפריל 2022 (IDT)
- לא ובכללי גם לא הייתי רוצה לחיות בעולם שבו אפילו על מילים יש "זכויות יוצרים" (בלי שום כוונה להעליבך וכהערת אגב שמצאתי כחשובה מאד). אמנם, ייתכן ששופט בבית משפט יפסוק על פי דעתו האישית ש-X המציא את המילה ומגיעה לו הטבה בגלל זה אבל חוץ מזה לא שום דבר שהוא באמת אובייקטיבי. ―אנונימי לא חתם
- זכויות יוצרים נוצרו במקור להגנה על יצירות. באופן כללי „עממי״ משמעותו לרוב „מקור לא ידוע״ (שלא לדבר על מקרים שבהם מדובר על „ידוע, אבל אנחנו לא רוצים לשלם תמלוגים״). הנה דוגמה ל„לחן עממי״ (מהבלוג עונג שבת). Tzafrir - שיחה 21:59, 22 באפריל 2022 (IDT)
- שיר עממי יכול להיות גם בן מאות שנים ולפעמים שם המחבר אובד עם הזמן. בחלק גדול מהמדינות אחרי תקופה כזו, מקובל שאין זכויות יוצרים, בדרך כלל כי יוצאים מנקודת הנחה שהמחבר וצאצאיו הרוויחו דיו בתקופה הזו (למשל 70 שנה). לפעמים יש מצב בו לא נרשם שם המחבר כדי להימנע מתמלוגים ("עממי יווני") ולפעמים בדיוק הפוך, כשמתגלה שם המחבר אחרי שנים רבות. אני חושב שהמינימום ההכרחי הוא קרדיט על היצירה, גם אם מדובר ביונתן הקטן. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 22:47, 23 באפריל 2022 (IDT)
- זכויות יוצרים נוצרו במקור להגנה על יצירות. באופן כללי „עממי״ משמעותו לרוב „מקור לא ידוע״ (שלא לדבר על מקרים שבהם מדובר על „ידוע, אבל אנחנו לא רוצים לשלם תמלוגים״). הנה דוגמה ל„לחן עממי״ (מהבלוג עונג שבת). Tzafrir - שיחה 21:59, 22 באפריל 2022 (IDT)
הספר "הספרים החיצונים" מאת אברהם כהנא
עריכהאיפה אפשר להשיג עותק שלו? תודה. ―אנונימי לא חתם
- יש לי את שני הכרכים. 87.69.242.88 01:57, 23 באפריל 2022 (IDT)
מה גרם לכתיבה דתית או לאומנית כה מאסיבית באזור ארץ ישראל בין שנת 1500 לפנה"ס עד בערך 500 אחה"ס?
עריכההתנ"ך עם נוסחים שונים של התורה כמו נוסח המסורה, נוסח השומרונים, נוסח האיסיים, נוסח השבעים וכו', מגילות קומראן, הספרים החיצוניים לתנ"ך, ספרות המנדעים, ספרות הישועים (בשורות קאנוניות ועוד בערך 45 אפוקריפיות כולל ספר מעשי השליחים וכתבי פאולוס) משנה, תלמוד בבלי ותלמוד ירושלמי, ניצני ספרות המוסר, הקבלה וההלכה הרבנית ועוד, כולל ספרות שאבדה וייתכן שמפעל כתיבה זה אף גלש לחצי האי ערב (ולימים התבסס בכתבי האסלאם). זו כמות אדירה של ספרות שפיתוחה הצריך משאבים אדירים של נייר, דיו ואחסון שהיה קשה להפיק אז בלי להיות מעצמה אזורית (בעבר שמעתי את פרופסור ישראל פינקלשטיין טוען שממלכת ישראל הייתה מעצמה אזורית) אבל בכל מקרה אני מנסה להבין מה היו הגורמים הגיאוגרפיים\דתיים ואף פוליטיים ליצירת מפעל ספרות כה ענף ורציף.
למה דווקא באזור ארץ ישראל מכל העולם ולמה בכזו נרחבות? תודה. ―אנונימי לא חתם
- המממ... בהודו נכתבו באותן תקופות המהאבהארטה (האפוס הארוך בעולם, כמאה אלף בתי שיר), הראמאיאנה ("רק" 24 אלף בתי שיר), הודות, האופנישדות, הפוראנות, הקאנון הפאלי, כתבי הג'ייניזם ומן הסתם עוד חיבורים שאני לא מודע להם. הייתי נזהר עם ההנחה שהייתה יותר כתיבה (דתית או לאומנית או אחרת) בארץ ישראל. זו יכולה להיות אשליה כתוצאה מן ההכרות הטובה שלנו עם כל-מיני כתבים אזוטריים (מבחינת מספר העותקים בהם הופיעו).
כמו כן תרגום השבעים, התלמוד הבבלי והבשורות כנראה לא נכתבו ברובם בארץ-ישראל. אם מרחיבים את "סביבות ארץ ישראל" גם לארם-נהרים, מצרים, אגן הים התיכון וכיו"ב, אז אפשר להוסיף לחשבון הנ"ל עוד המון ספרות ללא השפעה עברית. H. sapiens - שיחה 10:42, 23 באפריל 2022 (IDT)- אמת, כשכתבתי את השאלה חשבתי על כתבי הדת דתות הודיות. אני חושב שתיתכן השוואה די "צמודה" בין ישראל העתיקה להודו העתיקה. ―אנונימי לא חתם
- לא היה אז נייר. כתבו בעיקר על מגילות קלף או פפירוס (משמעות המילה „ספר״ בעברית עתיקה היא „מגילה״. ספרים במובנם המודרני, מצחף, נוצרו מאוחר יותר). להבנתי הם היו חומרים יקרים והיו חסם להפצה נרחבת של כתבים. כמובן שעצם הצורך להעתיק ידנית כל עותק העלה גם הוא את מחירו של כל ספר. תהליך ההעתקה הזה אחראי להופעתם של נוסחים שונים של התורה, לדוגמה. להבנתי מקובל במחקר שעיקר כתיבת התנך החלה אחרי 800 לפני הספירה (זמנם של עמוס והושע). החל בתקופה הזו החלה ההפצה המהירה של כתב אלפבתי Tzafrir - שיחה 18:36, 23 באפריל 2022 (IDT)
- ככלל ידוע בוודאות שחלק גדול מהספרות בתקופות אלו חובר והועבר בעל-פה, והועלה על הכתב רק מאות שנים לאחר מכן. כך למשל המשנה (שמה נובע מזה ש"שנו" אותה, כלומר שיננו) והתלמודים (ועל כן נקראו "תורה שבעל-פה"). זה נכון גם לרוב כתבי הקודש ההינדים, הפרסים (כמו האווסטה, שכתיבתה נחשבה לחילול הקודש) והמיתולוגיה היוונית ובפרט האיליאדה והאודיסאה. H. sapiens - שיחה 21:49, 23 באפריל 2022 (IDT)
וולודימיר זלנסקי
עריכהאם הרוסים יצליחו להשתלט על קייב או לבוב ולתפוס את וולודימיר זלנסקי חי, מה סביר להניח שהם יעשו איתו? כלא ברוסיה? גירוש הרחק מרוסיה, בלרוס ואוקראינה? תודה, ―אנונימי לא חתם
- לפי מה שהוא טען, הם רוצים להרוג אותו. ישרול - דברו איתי • כ"ג בניסן ה'תשפ"ב • 11:15, 24 באפריל 2022 (IDT)
התקנת תוכנה
עריכהמצב טיפול: חדש
למה התקנת תוכנות לוקחת זמן? מה התהליך המתרחש באותה התקופה?
סביר להניח שיש איזו פעולה שדומה ל-unzip ששולפת קבצי קוד מתקיה מאורכבת, כותבת לתקיה זמנית ואז מקמפלת את הקוד. אבל זה תהליך שאמור לקחת שניות בודדות במחשב מודרני. אז למה תוכנות גדולות (כמו משחקי מחשב) דורשים מספר דקות (לעתים דו ספרתי) להתקנה? Corvus,(Nevermore) 11:50, 23 באפריל 2022 (IDT)
- בד"כ התקנה (לפחות מהאינטרנט) היא sfx, כך שהיא כן ארכיון. יש כאלה שמגיעים על דיסק, או לעיתים הורדה של התקנה תהיה ארכיון שבמקור היה אמור להיות בדיסק. גם במנהל חבילות מדובר בפורמט של ארכיון. חילוץ קבצים הוא כן דבר שלוקח זמן, גם העתקה של קובץ, בעיקר שמדובר בהתקנה כבדה. יכול להיות שיש גם התעסקות עם קונפיגורציות, דרייברים או בגישה לאזורים יותר מוגנים של מערכת ההפעלה. אולי תוכל למצוא עוד מידע בדוקומנטציה של תוכות לייצור של חבילות התקנה, כמו InstallShield, Clickteam, NSIS, MSI (אלה עבור Windows). במקניטוש, ממה שאני יודע יש מנהל חבילות, והתקנות מבחוץ, גם הן חבילות שעובדות מול פורמט מוגדר של התקנות (בדומה למנהל חבילות, או MSI ב Windows, או NSIS). (¯`gal´¯) - שיחה 22:34, 23 באפריל 2022 (IDT)
- אגב, העתקה היום כן יותר מהירה - כי התקני אכסון יכולים לעבד מידע יותר מהר (אני חושב שמהירות העיבוד מצויינת בפרטים ובמפרט של רכיב החומרה). (¯`gal´¯) - שיחה 22:38, 23 באפריל 2022 (IDT)
למה עבריינים במקרים רבים הולכים עם כובעים?
עריכהמה מטרת הכובע? ―אנונימי לא חתם
- לבעור על הראש... חבישת כובע, בייחוד מחוץ לבית, הייתה דבר מקובל בתרבות המערבית עד שנות השבעים של המאה העשרים, וגם עבריינים (במיוחד אלו שהסוו את עצמם) לא יצאו מן הכלל; עקב כך נוצרו דימויים שונים של עבריינים בכובעים, ממכשפות בכובעים מחודדים, דרך גנגסטרים בכובעי פדורה ועד טרוריסטים בכובעי גרב... בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 22:45, מוצאי שבת, כ"ב בניסן ה'תשפ"ב (IDT).
- וכמובן הדימוי המופרע של האקרים עם קפוצ'ון. דוד שי - שיחה 23:02, 25 באפריל 2022 (IDT)
- לבעור על הראש... חבישת כובע, בייחוד מחוץ לבית, הייתה דבר מקובל בתרבות המערבית עד שנות השבעים של המאה העשרים, וגם עבריינים (במיוחד אלו שהסוו את עצמם) לא יצאו מן הכלל; עקב כך נוצרו דימויים שונים של עבריינים בכובעים, ממכשפות בכובעים מחודדים, דרך גנגסטרים בכובעי פדורה ועד טרוריסטים בכובעי גרב... בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 22:45, מוצאי שבת, כ"ב בניסן ה'תשפ"ב (IDT).
מדוע לא קיים ערך בנושא National Childhood Vaccine Injury Act?
עריכהמצב טיפול: חדש
לפי הבנתי מדובר בחוק שקשור לנזקים שנגרמים מחיסונים שחוקק בתקופת הנשיא רונלד רייגן (National Childhood Vaccine Injury Act (NCVIA) of 1986). לפי החוק הזה לא ניתן לתבוע את יצרניות החיסונים על נזקים בריאותיים של החיסונים. כלומר, בניגוד לתרופות, יצרניות החיסונים פטורות מאחריות יצרן על מוצריהן. בכדי להגן על המחוסנים הוסיפו בארה"ב חוק שמפצה מחוסנים שנפגעו ע"י המדינה, ועד היום נתנו פיצויים בכמה מליארדי דולרים. בדומה לכך, פיצויים למחוסנים שניזוקו ניתנו גם במדינות מערביות אחרות כגון בריטניה, דנמרק, גרמניה, יפן, שוויץ וצרפת, פרסום ב Pubmed). חשוב להוסיף לערך שיכתב מה המצב בישראל (למשל לחיסון הקורונה אין אחריות של היצרן במקרה של נזק). האם יש אחריות יצרן כנגד חיסונים אחרים בישראל? או שהמצב דומה לארה"ב? בהקשר הזה, לפי ויקיחיסון (אחריות על החיסונים) אנשים פרטיים לא יכולים לתבוע חברת תרופות בטענה שהחיסון עשה להם נזק. א. --192.114.3.241 12:28, 24 באפריל 2022 (IDT)
- מכיוון שאיש לא כתב אותו עדיין. במידה שייכתב ברמה אנציקלופדית ויעמוד ברף החשיבות, יהיה ערך כזה תאו הארגמן - שיחה 12:34, 24 באפריל 2022 (IDT)
- בהסתכלות על ערכים רבים, נראה שרף החשיבות איננו גבוה. א. :-) 192.114.3.241 13:21, 24 באפריל 2022 (IDT)
- לשאלה ששאלת: הערך לא נכתב כי אף אחד לא כתב אותו. בוויקפדיה האנגלית מישהו טרח לכתוב אותו ולכן הערך קיים: w:National Childhood Vaccine Injury Act. והערה לעניין החוק עצמו: החוק קיים מכיוון שמחסנים כמעט את כל האוכלוסייה וקשה להבחין בין תופעות לוואי מחיסונים לבין דברים שקורים במקרה באותו הזמן. החוק מנסה להוציא את חברות התרופות מחוץ לתמונה: הן משלמות לממשלה עוד 75 סנט על כל חיסון למימון כל תשלומי הפיצויים. מי שרוצה לתבוע תובע את הממשל הפדרלי. החוק דווקא הוריד את רף ההוכחה לתביעות. לפי ויקיחיסון המצב בארץ דומה: קרן נפגעי חיסונים. Tzafrir - שיחה 13:09, 24 באפריל 2022 (IDT)
- בכל שנוגע לקרן נפגעי חיסונים מצבו של הציבור בארץ בעייתי מאוד. כפי שהעירו שופטים ועורכי דין בנושא. למשל, השופטת בדימוס ד"ר בלהה כהנא, ציינה ש"החוק כמות שהוא, בנוסחו היום, אין בו מענה לילדים שנפגעו, מה שמחייב כמובן את תיקון החוק"(https://ismal.co.il/newsletter/%D7%9B%D7%AA%D7%91%20%D7%A2%D7%AA%2038.pdf). גם עו"ד נתי רון מצביע על כך, שהלכה למעשה הציבור איננו מוגן ע"י החוק ( https://finance.walla.co.il/item/3414350). א. 192.114.3.241 13:23, 24 באפריל 2022 (IDT)
- להרחבה בנושא ניתן לעיין בשיחה:חוק_ביטוח_נפגעי_חיסון. א. --192.114.3.241 11:55, 25 באפריל 2022 (IDT)
- כל חוק אמריקאי (גם כל חוק בריטי, גרמני או צרפתי) זכאי לערך בוויקיפדיה. כל זמן שאין בקרבנו משוגע לדבר, ייכתבו רק ערכים מעטים מאוד כאלה, על חוקים בולטים בייחודם. גם בעניין חוקי מדינת ישראל עוד עבודה רבה לפנינו. דוד שי - שיחה 23:00, 25 באפריל 2022 (IDT)
- תודה רבה. א. 192.114.3.241 13:32, 27 באפריל 2022 (IDT)
- כל חוק אמריקאי (גם כל חוק בריטי, גרמני או צרפתי) זכאי לערך בוויקיפדיה. כל זמן שאין בקרבנו משוגע לדבר, ייכתבו רק ערכים מעטים מאוד כאלה, על חוקים בולטים בייחודם. גם בעניין חוקי מדינת ישראל עוד עבודה רבה לפנינו. דוד שי - שיחה 23:00, 25 באפריל 2022 (IDT)
מכשיר טלפון ביתי עם תנוחת שפורפרת אנכית
עריכההאם יש מינוח מקצועי למכשיר טלפון ביתי ללא צג שהשפורפרת מונחת עליו אנכית?
- אני לא מתכוון לטלפון ביתי עם מחוגה בו השפורפרת מונחת אופקית
- מה שאני מתכוון אליו היה נפוץ מאד בין שנת 1990 לשנת 2005 ושווק בין היתר מצד חברת בזק
תודה. ―אנונימי לא חתם
- אני חושב שב־1990 בזק כבר לא שווקה מכשירים עם חוגה אלא עודדה שימוש בחיוג צלילים. בכל מקרה, המכשירים הפשוטים שבזק שווקה באותה תקופה (אפורים) נועדו גם לתלייה על הקיר. Tzafrir - שיחה 15:24, 24 באפריל 2022 (IDT)
- en:Push-button telephone? (¯`gal´¯) - שיחה 16:49, 24 באפריל 2022 (IDT)
- זה סוג של טלפון push-button telephone רק עם שפורפרת אנכית. ―אנונימי לא חתם
מבדיקה בגוגל תמונות, מכשיר כזה שחברת בזק שיווקה נקרא "זמיר".
אני מחפש לקנות "זמיר" כזה או כל מוצר דומה (לאו דווקא של בזק). ―אנונימי לא חתם
- האם זה עדיין נמכר בחנויות? ―אנונימי לא חתם
- הנה:
- https://bstore.bezeq.co.il/phones/8639?WT.action_av=product_page_clicked&WT.action=product_page_clicked&WT.stage_desc=product_page_clicked
- Https://www.bconnect.co.il/product/al-2522/?attribute_pa_colordescription_s=שחור
- Https://www.bconnect.co.il/product/ct100/?attribute_pa_colordescription_s=שחור
- Https://www.buytheway.co.il/product/טלפון-רטרו-בעיצוב-בזק-של-פעם
- 87.69.242.88 07:32, 26 באפריל 2022 (IDT)
- תודה על הקישורים. רק הראשון והשלישי משקפים את מה שחיפשתי. בברכה ―אנונימי לא חתם
מפת סימון שבילים
עריכהמצב טיפול: חדש
יש למישהו/י מפת סימון שבילים 2? --נריה - 💬 - 15:32, 24 באפריל 2022 (IDT)
מאיפה קונים חומצה לקטית?
עריכהלצרכי ניסוי מדעי אני מחפש חומצה לקטית בריכוז של 85% כמו שיש במעבדות. חיפשתי באינטרנט אבל לא מצאתי חברה שמספקת את זה במחיר סביר כנראה מכיוון שזה בעייתי לשנע חומרים כימיים. מישהו מכיר אתר טוב או יודע היכן אנשים פרטיים יכולים לרכוש חומריי מעבדה כאלו בעדיפות לאיזור המרכז?
- הנה:
מבנה מידע שלמיטב ידיעתי מכונה בקרב סטטיסטיקאים "output"
עריכההמבנה מידע שלהלן למיטב ידיעתי מכונה בקרב סטטיסטיקאים "output".
האם הייתם מוסיפים עמודה כל שהיא, או מחסירים עמודה כל שהיא, או משנים את השם עמודה כל שהיא לפי סטנדרט עבודה כל שהוא?
| X | fx | Fx | x middle | x * fx | Length | Density | x^2 | x^2 * fx | (x-mean) | (x-mean) * fx | (x-mean)^2 | (x-mean)^2 * fx |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 0-5 | 30 | 30 | 2.5 | 75 | 5 | 6 | 6.25 | 187.5 | -13.75 | -412.5 | 189.0625 | 5671.875 |
| 5-10 | 20 | 50 | 7.5 | 150 | 5 | 4 | 56.25 | 1125 | -8.75 | -175 | 76.5625 | 1531.25 |
| 10-25 | 5 | 55 | 17.5 | 87.5 | 15 | 0.333333333 | 306.25 | 1531.25 | 1.25 | 6.25 | 1.5625 | 7.8125 |
| 25-30 | 10 | 65 | 27.5 | 275 | 5 | 2 | 756.25 | 7562.5 | 11.25 | 112.5 | 126.5625 | 1265.625 |
| 30-40 | 25 | 90 | 35 | 875 | 10 | 2.5 | 1225 | 30625 | 18.75 | 468.75 | 351.5625 | 8789.0625 |
תודה, ―אנונימי לא חתם
גזעים בארצות הברית
עריכהמצב טיפול: חדש
איך הולכים חוקי הגזע בארצות הברית? לפי צבע העור או לפי מוצא?
אני אדגים מה אני מתכוון
1. נניח בתקופה בה היו תקפים חוקי ג'ים קרואו למשפחה אפריקנית היה נולד ילד לבקן: האם הוא היה משתמש בברזיה לשחורים או ללבנים?
2. לחילופין, בתקופת Greensboro Sit-In - למשפחה מעורבת נולד ילד שנראה כהה עור, אבל לא שחור. האם הוא היה מקבל שירות על הדלפק או לא?
3. אותה הדוגמה אבל הפוך: במדינות בהם היתה נהוגה הפרדה באוטובוסים בין לבנים לשחורים. איפה היה יושב אדם עם מלניזם? 147.161.12.14 20:43, 25 באפריל 2022 (IDT)
- במקום תשובה מלאה: w:Black Like Me. Tzafrir - שיחה 05:55, 26 באפריל 2022 (IDT)
רוסיה בכלל ומוסקווה בפרט היו בסיכון לטילים גם בלי שאוקראינה תצטרף לנאטו
עריכהרוסיה בכלל ומוסקווה בפרט היו בסיכון לטילים גם בלי הצטרפות לנאטו כי גם אם לאיחוד האירופי היום שפע טילים שיגיעו עד מוסקווה די ברור לי שזה רק עניין של זמן (5-10 שנים)? עד שטילים כאלה היו מפותחים ולכן הטענה שהמלחמה היא בגלל שאוקראינה מצטרפת לנאטו ומקרבת טילים למוסקווה היא טעות כי ממילא כבר יש טילים כאלה ואם אין טילים כאלה אז סביר להניח שבעתיד הקרוב מאד כבר יהיו. אז בעצם הכל התחיל בגלל חוסר הבנה בטילאות של פוטין ומקורביו? ―אנונימי לא חתם
- בהנחה שפוטין עוקב אחרי דף השינויים האחרונים של ויקיפדיה, אני ממליץ לו שלא לקרוס תחת משקלן של קושיות אסטרטגיות המבוססות על "די ברור לי" ו"סביר להניח". עוזי ו. - שיחה 21:41, 25 באפריל 2022 (IDT)
- לאסטרטג האנונימי, כבר הרבה שנים יש טילים היכולים לעבור סביב כדור הארץ ולפגוע בכל מקום בעולם, לא זו הסוגיה. אני מניח ששאלת ביטחון ישראל יותר מוכרת לשואל. ריכוזי צבא אויב בקרבת הגבול מחייבים את המדינה המאוימת להחזיק צבא בגודל מתאים מוכן להתמודד עם האיום וזה מכביד מאוד. צבא מרוחק יותר מאפשר גיוס מילואים ומקטין את הצורך בצבא סדיר גדול. כך ישראל תקפה במלחמת ששת הימים, כשצבא מצרים התחיל להתקדם בחצי האי סיני לכיוון הגבול שלנו. כך ישראל תובעת שלא ייכנסו צבאות של מדינות אחרות לתחום יהודה ושומרון, גם לאחר שתקום שם מדינה פלסטינית, כי איננו רוצים ריכוזי צבא עוינים בקרבת הגבול שלנו. כך גם הרוסים לא רוצים שצבאות נאט"ו יוכלו להתקרב לגבול שלהם עם אוקראינה. בברכה. ליש - שיחה 22:21, 25 באפריל 2022 (IDT)
- לכלל חברות ברית נאטו יש אמנם הרבה טילים גרעיניים. אך לחברות האיחוד האירופי: הרבה פחות. לא מזמן פרשה משם בריטניה ועכשיו נשארה שם רק צרפת. יש לנו ערכים על כמות הנשק הגרעיני של צרפת? Tzafrir - שיחה 05:54, 26 באפריל 2022 (IDT)
תפישת נאטו כאויב
עריכהאנו מסכימים שריכוזי אויב ליד הגבול מצריכים לחשוב שבסבירות מסוימת (ככלל גבוהה) זו הכנה לפלישה ומה שתהיה התגובה תהיה התגובה.
אבל האם נאטו באמת היה אויב לרוסיה או שמא היה זה דמיון פורה של פוטין ועמיתיו? חבל שאין פה ערך על מתיחות נאטו-רוסיה ―אנונימי לא חתם
- נאט"ו הוקמה על ידי ארצות הברית ובנות בריתה נגד ברית המועצות. כמשקל נגד הקימה ברית המועצות את ברית ורשה. לאחר שברית המועצות פירקה את ברית ורשה היא ציפתה שגם נאט"ו תתפרק, אבל היא לא התפרקה, להפך התפשטה מזרחה תוך התקרבות לגבולות רוסיה. צריך להיות מאוד תמים כדי לחשוב שזה לא נגדה. בברכה. ליש - שיחה 21:43, 26 באפריל 2022 (IDT)
- המונח "תמים" בו השתמשת (לא ברור לי אם הכוונה הייתה אלי) הוא מונח לא מוגדר היטב ולפי דעתי גם יכול להעליב. אנא הבהר כוונתך. ―אנונימי לא חתם
- בכל מקרה, המונח "תמים" מתאר חוסר ידע כללי על העולם, או פעולה בלי ביקורתיות, אינך יודע מה אני או כל משתמש אחר במדור יודע וזה לא קשור, זה כמו שאני אגיד "צריך להיות מאד ציני כדי להאמין שזה כן נגדה"; גם אם זה סכנה לרוסיה, הקשר פה הוא לא לידע כללי או לפעולה בלי ביקורתיות אלא להיסטוריה צבאית, התנהגות מדינות וכדומה, אלה נושאים מורכבים מאד וקשירתם עם "תמימות" היא לפי הבנתי, טעות. ―אנונימי לא חתם
שלטון האליטה
עריכהמצב טיפול: חדש
במילים פשוטות: מה ההבדל בין אוליגרכיה, נומינקלטורה, אריסטוקרטיה ופטריקים?
כולם זה מיעוט עשיר של בעלי כוח השולטים בחברה.
- ערבבת מושגים שאינם קשורים. פטריקים הם שכבת אצולה ברומא העתיקה שהיו חלק מהנובליטט יחד עם הפלבאים העשירים. אריסטוקרטיה היא בדרך כלל שם קיבוצי לכל האצולה שיש במדינה מסוימת. לפעמים השם מייחד דווקא את האצולה הבכירה. לפעמים אריסטוקריה זו שולטת במדינה ולעתים לא. אוליגרכיה לעומת זאת היא צורת משטר. השם נותן גם את הפירוש - אוליגו - מעט וקראטיה - שלטון. שלטון של מעטים. המעטים האלה לא חייבים להיות שייכים לאצולה או להיות עשירים במיוחד (אם כי לרב זה המצב). מספיק שיש חבורה קטנה ששולטת במדינה כדי לקרוא לה "אוליגרכיה" בהשאלה משמש הביטוי גם לתיאור של אנשים עשירים שצברו את העושר בדרכים מפוקפקות לאחר התפרקות ברה"מ. באשר לנומינקלטורה - בדרך כלל הכוונה לפקידות. גילגמש • שיחה 19:37, 29 באפריל 2022 (IDT)
דברים שרואים מכאן לא רואים משם
עריכהמצב טיפול: חדש
קראתי אתמול את הערך על מקסימיליאן רובספייר. מסתבר שבתור אזרח, לפני שנעשה אחד ממנהיגי המהפכה, היה בכלל נגד עונש המוות. כשנעשה מנהיג שינה את עורו, ונעשה מזוהה עם שלטון הטרור ועם אלפי ההוצאות להורג בגיליוטינה שאפיינו את המהפכה הצרפתית. נזכרתי מיד בצ'ה גווארה, גם הוא מהפכן, שבתור אזרח היה הומניסט אוהב אדם ורופא רחמן (או שלפחות כך ניתן להתרשם מהערך), אך מרגע שהגיע לשררה כלשהי (בתור מפקד כלא, ולאחר מכן) הפך לאכזר ולחובב הוצאות להורג. האם קיימות עוד דוגמאות שכאלו לאנשים חביבים ורגועים, שכשהפכו למהפכנים, ועוד יותר כשהגיעו לעמדת שררה, הפכו לתאבי דם וקוטלי מתנגדים? ומה גורם למה? האם המהפכנות והשררה גורמות לאדם להפוך את עורו ולהיות אכזר, או שלהיפך, כדי להפוך למהפכן, וכדי להגיע לשלטון, צריך לוותר על ההומניות? אביתר ג' • שיחה • 12:05, 26 באפריל 2022 (IDT)
- הם כנראה תמיד היו אלימים והמשרה/הסמכות/ההרשאות נתנו להם הזדמנות לבטא את מי שהם באמת. גפן אקורד - שיחה 11:55, 27 באפריל 2022 (IDT)
ממה עשויה עיסת טעם לנרגילה?
העיסות הכי גנריות, האם זה רק פירות יבשים וטבק עם קצת מים ושמן או שמא מדובר בתערובת סינתטית לחלוטין? תודה. ―אנונימי לא חתם
בורגול וסולת
עריכההאם זה נכון שבורגול וסולת הם תמיד מדגן מלא (כגון חיטה מלאה)?
- אני לא מבין בבורגול, אבל סולת היא חלק מגרגיר החיטה שלא כולל בתוכו סיבים, ולפיכך בהגדרה סולת אינה "קמח מלא".david7031 • שיחה • כ"ז בניסן ה'תשפ"ב • 00:29, 28 באפריל 2022 (IDT)
- אני חושב שיש פה טעות, סולת היא בסה"כ רמת טחינה נוספת בדרך בין בורגול לקמח, כלומר הגלעין כולו הוא רמה 1, הבורגול הוא רמה 2, הסולת היא רמה 3 והקמח הוא רמה 4. ―אנונימי לא חתם
איך לבטל את תוכן העניינים שמופיע לי פה בצד פתאום ולמה לכפות את זה על משתמשים אנונימיים?
עריכההחל מהיום בבוקר פתאום מופיע לי פה בצד תוכן עניינים שתופס בערך שישית מכל מיצג התוכן על המסך (על ה viewport).
איפה אני אמור לבקש מהקהילה לבטל את זה? אני חושב שזה מפריע לי מאד ויפריע לאחרים, בתודה. ―אנונימי לא חתם
- זנ מעצבן ומפריע גם לי. נא לבטל את זה. הוא מקטין את כל הדף. 2A01:6500:A045:50A5:56A:CC65:3527:AA40 14:43, 27 באפריל 2022 (IDT)
- תתנחמו בכך שזה מעצבן גם לרשומים 😉
- מדובר בשינוי עיצוב שנכפה עלינו על ידי ויקימדיה העולמית. יש דרכים לבטל, אם כי רק לרשומים. האופציות הן או להירשם או להתרגל - לויקיפדיה העברית עצמה אין יד בזה. 💛🤍שוקו מוקה💜🖤 • שיחה • הצטרפו למיזם משחקי הוידאו! • 15:29, 27 באפריל 2022 (IDT)
- זה לא נכון, ניתן להסיר זאת עם סקריפט בשפת JavaScript כגון זה, אם כי, עדיין אין מתיחה של אזור התוכן המרכזי מתחת לשאר הסיידבאר (מתחת לשאר תפריט הצד):
document.querySelector('#mw-panel-toc').remove();
document.querySelector('.mw-content-container').style.marginRight = "0px";
- לא נראה לי שתהיה הסכמה של הקהילה לעשות את זה. 💛🤍שוקו מוקה💜🖤 • שיחה • הצטרפו למיזם משחקי הוידאו! • 19:18, 27 באפריל 2022 (IDT)
- אין במה שהתכוונתי אליו קשר להסכמה של קהילה כל שהיא, כל אדם חופשי להריץ קוד זה בתוכנת User Script Manager בדפדפן האינטרנט התקני המועדף עליו (אני מריץ את זה ב Google Chrome עם תוסף User Script Manager ששמו TamperMonkey). לכל דפדפן תקני ניתן להוריד תוסף כזה. ―אנונימי לא חתם
- איך מבקשים את הסכמת הקהילה? 2A01:6500:A045:50A5:56A:CC65:35C0:A6F4 20:02, 27 באפריל 2022 (IDT)
- אין במה שהתכוונתי אליו קשר להסכמה של קהילה כל שהיא, כל אדם חופשי להריץ קוד זה בתוכנת User Script Manager בדפדפן האינטרנט התקני המועדף עליו (אני מריץ את זה ב Google Chrome עם תוסף User Script Manager ששמו TamperMonkey). לכל דפדפן תקני ניתן להוריד תוסף כזה. ―אנונימי לא חתם
- לא נראה לי שתהיה הסכמה של הקהילה לעשות את זה. 💛🤍שוקו מוקה💜🖤 • שיחה • הצטרפו למיזם משחקי הוידאו! • 19:18, 27 באפריל 2022 (IDT)
- אצלי תוכן העניינים הזה משתמש במקום שהיה ריק לפניכן (מתחת לתפריט הצד, במקום שבו פעם היו קישורי השפה). הוא די מועיל לטעמי. האם זה כך גם אצלך? אם כן: האם התפריט גרם אצלך להרחבת סרגל הצד? גם אם כן וגם אם לא: האם מדובר על תצוגה שולחנית או תצוגת מחשב נייד? באיזה מכשיר ואיזה דפדפן? Tzafrir - שיחה 21:13, 27 באפריל 2022 (IDT)
- אם אני לא מבטל אותו עם JavaScript אז הוא מופיע. הוא לא גרם אצלי להרחבת סרגל הצד. תצוגת Laptop, מסך 15.6 inches. דפדפן כרום. ―אנונימי לא חתם
- אני משתמש במחשב שולחני ואצלי זה מכפיל את תפריט הצד בצורה נוראית. כמו כן הוא עולה על אלו שלפניו, והוא גובר עליהם כשיורדים בדף. 2A01:6500:A045:50A5:56A:CC65:355F:34C4 21:16, 27 באפריל 2022 (IDT)
- איזו רזולוציה? איזה דפדפן? לא הבנתי את התיאור שלך. „הוא עולה עליהם״: על מי? אצלי הוא נמצא מתחת לסרגל הצד המקורי ומחליף אותו על המסך מרגע שגוללים מספיק למטה כך שהסרגל המקורי מתחיל להיעלם למעלה. האם אתה מתכוון למשהו דומה בתיאור הזה? הניחוש שלי הוא שמדובר על משהו שמועיל לרוב המשתמשים, ויש עוד מה לתקן בו, אבל כדי שזה יקרה צריך לדווח על התקלות. Tzafrir - שיחה 21:32, 27 באפריל 2022 (IDT)
- ממה שיצא לי לראות, יש בעיקר בעיה במסכים קטנים. 💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤 • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • 21:40, 27 באפריל 2022 (IDT)
- אצלי יש בעיה גם במחשב נייח גדול ברזולוציה מומלצת, וגם במחשב נייד. 2A01:6500:A045:50A5:56A:CC65:3580:EEF0 14:01, 28 באפריל 2022 (IDT)
- מה הדפדפן? איזו גרסה? איזו רזולוציה? יש שימוש בתוספים מיוחדים? Tzafrir - שיחה 18:54, 28 באפריל 2022 (IDT)
- דפדפן גוגל. רזולוציה מומלצת (כך מופיע בהגדרות). אין תוספים. 2A01:6500:A045:50A5:56A:CC65:35EF:F99C 18:56, 28 באפריל 2022 (IDT)
- מה הדפדפן? איזו גרסה? איזו רזולוציה? יש שימוש בתוספים מיוחדים? Tzafrir - שיחה 18:54, 28 באפריל 2022 (IDT)
- אצלי יש בעיה גם במחשב נייח גדול ברזולוציה מומלצת, וגם במחשב נייד. 2A01:6500:A045:50A5:56A:CC65:3580:EEF0 14:01, 28 באפריל 2022 (IDT)
- ממה שיצא לי לראות, יש בעיקר בעיה במסכים קטנים. 💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤 • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • 21:40, 27 באפריל 2022 (IDT)
אקולוגיה
עריכהמצב טיפול: חדש
אם מישהו שותל עץ, העץ גדל קצת ועושה פוטוסטנתזה כל החיים. ואז בא מישהו וכורת את העץ, גופת העץ נרקבת ומתפוררת. האם כמות הפחמן הדו חמצני באטמוספרה עלתה ירדה או לא השתנתה?
- בניגוד לתהליך שריפה בה רוב החומר האורגני הופך למים ופחמן דו חמצני ונפלט לאטמוספירה תהליך הרקבון מייצר מגוון של חומרים אורגניים שנשארים בקרקע ומעשירים אותה ורק אחוז קטן משלים את כל תהליכי הפירוק האורגני והופך לפחמן דו חמצני. Danny Gershoni - שיחה 20:42, 27 באפריל 2022 (IDT)
בליעת 1-2 גרגירי חול בטעות
עריכהיש בני אדם שאוהבים לאכול המון ירק טרי חי. לפעמים יש כמה גרגירי חול על כך שבטעות לא ירדו עם שטיפה (או לחץ מים חלש וכו'). האם יש בבליעת כמה גרגירי חול ספורים כאלה סכנה כל שהיא? זה יכול בכלל להיספג במעי? ―אנונימי לא חתם
- יש כאן מספר אספקטים:
- חול ואדמה עצמם לא נספגים בגוף האדם ונפלטים בסופו של דבר.
- בתוך אדמה יש "תוספים" שונים בצורת חיידקים (טובים ורעים) וכמיקלים.
- כלומר הבעיה לא גרגרי החול אלא אותם תוספים ולכן ממליצים לשטוף טוב את הירקות. מצד שני טבעונים טוענים שאם אוכלים ירקות אורגנים אז אין רע בקצת אדמה שמביאה חיידקים שמסייעים ליצירת ויטמין B12. כל אחד שיחליט. Danny Gershoni - שיחה 21:37, 27 באפריל 2022 (IDT)
- לא צריך לבלוע "חיידקים טובים" כדי לסייע ביצירת ויטמין B12. אין באדמה או בחול "חיידקים טובים". לגבי השאלה: אפשר לחלק באופן גס את המזון לשני חלקים: מזון שנספג בגוף האדם ומזון שלא נספג. חול לא יכול להספג בגוף האדם. עם זאת, חול יכול לסתום את מערכת העיכול או יתכן שהחול יהיה מזוהם. בבליעה של כמות מזערית של חול סביר שלא תהיה פגיעה אבל ככלל עדיף להמנע מבליעה של דברים מהסוג הזה. גילגמש • שיחה 18:51, 28 באפריל 2022 (IDT)
האם קיים חוק כשרות בישובים יהודיים?
עריכהמצב טיפול: חדש
האם קיים חוק המגביל מכירה של אוכל לא כשר בישובים יהודיים בארץ? אני מתכוון למסעדות המגישות בשר וחלב ביחד או חניות המוכרות בשר חזיר. האם יש חוק המונע?
- לא. רק חזיר אסור, וגם זה רק בעיריות שחוקקו חוק עזר שאוסר זאת. שמש מרפא - שיחה 21:45, 27 באפריל 2022 (IDT)
- אף שאין איסור למכור מוצרים שאינם כשרים (למעט בשר חזיר, על פי חוקי עזר עירוניים, בכמה רשויות), יש בהחלט איסור להציג מוצר שמוכרים ככשר, אם אין לו תעודת כשרות מהרבנות. אביתר ג' • שיחה • 10:54, 28 באפריל 2022 (IDT)
- אם הגענו לנקודה זו: על יין שאינו כשר חובה לציין "לא כשר". אין חובה כזו על כל מוצר אחר. דוד שי - שיחה 13:24, 29 באפריל 2022 (IDT)
- אף שאין איסור למכור מוצרים שאינם כשרים (למעט בשר חזיר, על פי חוקי עזר עירוניים, בכמה רשויות), יש בהחלט איסור להציג מוצר שמוכרים ככשר, אם אין לו תעודת כשרות מהרבנות. אביתר ג' • שיחה • 10:54, 28 באפריל 2022 (IDT)
יהדות סוריה ולבנון בשואה
עריכהמצב טיפול: חדש
לאחר מעבר על הערכים בנושא יהדות סוריה ויהדות לבנון, ראיתי שההתייחסות לקהילות יהודיות אלה היה אך ורק בהקשר למלחמה באזור, ולא מצאתי התייחסות ליחס שלטון וישי באזור ליהודים שתחת שליטתו (למשל מגבלות שהוטלו, אם הוטלו). האם הנושא מוכר לבעלי הידע במלחמות העולם, בעלי הידע בשואה או לבעלי הידע בהיסטוריה? peledy - שיחה 11:57, 28 באפריל 2022 (IDT)
- לא היו עליהם הגבלות. 2A01:6500:A045:50A5:56A:CC65:358F:D38C 20:27, 28 באפריל 2022 (IDT)
מה מייחד את המתמטיקה משאר המדעים המדויקים?
עריכהכל מדע יכול להיות מוטה בכך שהחוקר עושה אותו לצרכי פשע, אפילו מתמטיקה שהוא המדע המדויק ביותר.
אבל מה בכל זאת עושה את המתמטיקה מדויקת יותר משאר המדעים? פיזיקאים יכולים להתווכח עד אין קץ על "מה היה לפני המפץ הגדול" או "מה קורה לחומר שנשאב לחור שחור" וכימאים יכולים להתווכח שהקרם שיצר מדען A ימכור יותר יחידות מהקרם שיצר מדען B.
אולי מה שמפריד את המתמטיקה זה עיקרון שהכל בה פתיר ועניין של כשירות, למידה וזמן?
מה מייחד את המתמטיקה משאר המדעים המדויקים? תודה ―אנונימי לא חתם
- כל המדעים שאינם מתמטיקה מתבססים על ידיעת העובדות (שהן תוצאה של ניסוי או תצפית), שבהן ניתן לטעות. מתמטיקה היא מדע דדוקטיבי, עובדות החיים אינן רלוונטיות למתמטיקה. דוד שי - שיחה 13:27, 29 באפריל 2022 (IDT)
- רק שלא הכל פתיר. יש בעיות שלא ניתן לפתור במתמטיקה. (¯`gal´¯) - שיחה 21:07, 29 באפריל 2022 (IDT)
מצב טיפול: חדש
בסרט ישנה סצנה בה הגיבור, אלי (עודד קוטלר) שוכב עם מישהי ליד שי, הילד. כשהילד מתעורר, האישה אומרת לאלי להפסיק. עכשיו, לא הצלחתי להבין אם אותה אישה היא אמא שלו או לא. אשמח לתשובה. ארז האורז • שיחה 20:57, 28 באפריל 2022 (IDT)
- ככל הנראה מדובר בשכנה של אלי, אותה מגלמת השחקנית סטלה אבני. ראו תיאור הסצנה בעמ' 31 במקראה לקולנוע ישראלי. אמו של הילד היא אהבת נעוריו של אלי והוא שכב איתה פעם אחת בלבד, בנעוריו. אודי - שיחה 12:17, 12 במאי 2022 (IDT)
מה זה סדר ראשון ממנו נובעת שפה?
עריכהלמשל, שפה מסדר ראשון או שפה מסדר שני. מה הוא הסדר X המדובר?
סדר בשפות טרם נכתב. הערך שפה מסדר ראשון קיים אך כשקראתי בו בעבר לא זכור לי שמצאתי משהו ש"יפיל את האסימון" לגבי מהו ה"סדר" הזה.
תודה. ―אנונימי לא חתם
- זו טרמינולוגיה לא מוצלחת. יש שפות מסדר ראשון (ע"ע), ושפות מסדר שני, שהן חזקות יותר. אין בהיררכיה הזו מבנים נוספים. עוזי ו. - שיחה 13:57, 29 באפריל 2022 (IDT)
- מעניין, האם מישהו הציע טרמינולוגיה אחרת ואם כן מה היא? ―אנונימי לא חתם
- או אולי מישהו פה ירצה לנסות לתת לזה שמות אחרים? ―אנונימי לא חתם
- אני מציע להתחיל בשינוי הטרמינולוגיה בעניין שינויים ארגוניים. עוזי ו. - שיחה 19:01, 1 במאי 2022 (IDT)
האם בהגדרה אוטיזם תמיד כולל היפראקטיביות?
עריכהלמשל, האם בהכרח ילד המוגדר כ"אוטיסט" תמיד גם יוגדר "היפראקטיבי"?
תודה, ―אנונימי לא חתם
- ממש לא. אוטיזם והיפראקטיביות הן שתי תופעות שונות לגמרי. אולי התכוונת לא לאוטיזם אלא להפרעת קשב, שהיא באמת מקושרת להיפראקטיביות, אך למרות שלרוב הן באות יחד לא תמיד זה כך. ּ - שיחה 00:29, 2 במאי 2022 (IDT)
- התכוונתי לאוטיזם. ―אנונימי לא חתם
כתב
עריכהמצב טיפול: בטיפול
מה הסיבה לדמיון הרב בין הכתב הגיאורגי לכתב התאילנדי?--2A00:A040:196:303F:54A8:CA1E:755F:8496 17:05, 29 באפריל 2022 (IDT)
- כפי שתוכל לראות בתרשים כאן, שני הכתבים די רחוקים זה מזה (אומנם שניהם התפתחו מהאלפבית הארמי, אך כך חצי מהכתבים בעולם, כולל העברי). ייתכן שאתה רואה מעין מקבילה פלאוגרפית לאבולוציה מתכנסת. ּ - שיחה 00:35, 2 במאי 2022 (IDT)
קישור תקול לשני ערכים
עריכהמצב טיפול: חדש
שלום לצוות, שמי גודי, פונה לגבי קישור תקול לשני ערכים בעברית: ניו יורק המדינה וניו יורק העיר לפי הסבריכם עלי לבצע זאת בדף שיחה אך כלל לא ניתן להיכנס לערך. מהות תקלה: המידע מוצג לחצי שנייה ואז מיד מסך לבן. דוגמא לקישור אחד תקול: http://he.m.wiki.x.io/wiki/%D7%A0%D7%99%D7%95_%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%A7_(%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%94)
אשמח לטיפולכם. תודה רבה גודי
- נדמה שזאת תקלה במחשב המקומי. ניסיתי להכנס לערך ולא היתה לי בעיה. גילגמש • שיחה 22:42, 29 באפריל 2022 (IDT)
- עניתי בדלפק הייעוץ. קיפודנחש 00:49, 30 באפריל 2022 (IDT)
תרומת זרע בימי קדם
עריכהכולנו מכירים ומוקירים את תרומת הזרע והמהפכה שהובילה בחיינו. האם זה מחויב המציאות? האם מתועדת תרומת זרע באמצעות משגל מגופה? לכאורה בשעות הראשונות דבר לא מונע מאישה להרות מגופה.
- מדוע אתה מחפש תרומת זרע מגופה? סיפור לוט ובנותיו עוסק בתרומת זרע מן החי, בטכנולוגיה שהתקיימה באותה עת. באופן דומה בלהה וזלפה היו פונדקאיות בטכנולוגיה שהתקיימה באותה עת. דוד שי - שיחה 04:17, 5 במאי 2022 (IDT)
סטרואידים לטיפול בסבוריאה ופסוריאזיס
עריכהסטרואידים לטיפול בסבוריאה ופסוריאזיס בדרך כלל מגיעים בבקבוקי טיפטוף; בערך אחת לשבוע המטופל מטפטף טיפה או שניים על כל נגע ולאחר, נניח, חצי שעה מתקלח וחופף את הראש.
סטרואידים כאלה הם בעיקר:
- desonide
- fluocinolone
- hydrocortisone
- betamethasone
- clobetasol
למה זה מגיע רק בטיפות (או במשחות) למה אין שמפו שמכיל את סטרואיד אחד לפחות מאלה? תודה. ―אנונימי לא חתם
יהודי אפריקה במלחמת העולם השנייה
עריכהמצב טיפול: חדש
אם הגרמנים השתלטו על חלקים מאפריקה, איך זה שיהודי אפריקה לא נפגעו?--2A00:A040:196:303F:E42B:FB1A:9D5D:F1AD 07:35, 1 במאי 2022 (IDT)
- שואת יהודי לוב, יהודים מחוץ לאירופה תחת כיבוש נאצי 192.114.182.2 08:23, 1 במאי 2022 (IDT)
- נפגעו, אבל פחות, כי צפון אפריקה לא הייתה כבושה תחת כיבוש גרמני ישיר (למעט תוניסיה לכמה חודשים), וכל הסיפור הסתיים ברובו באמצע 1942 (אלג’יריה ומרוקו) או תחילת 1943 (לוב, ומאוחר יותר תוניסיה). Tzafrir - שיחה 12:45, 1 במאי 2022 (IDT)
קולטים סולריים כמקור נוסף לחשמל ברכבים חשמליים
עריכהמצב טיפול: חדש
תהיתי מדוע בכל הטרנד החדש הזה של רכבים חשמליים, יצרניות הרכבים החשמליים לא מתקינות על גגות הרכבים קולטים סולריים שיכולים לשמש כספק נוסף לחשמל לרכב. כך, תוך כדי הנסיעה (אם היא מתבצעת ביום שמשי יחסית), או במהלך חנייה במגרש חנייה פתוח (כנ"ל), הרכב נטען בחשמל סולרי, ונדרשים פחות זמן טעינה בשקע הטעינה ופחות תשלום על החשמל. לתשובת המומחה אודה. אביתר ג' • שיחה • 19:19, 1 במאי 2022 (IDT)
- ניחוש שלי: 1. לא מדובר על כמות אנרגיה רבה, 2. לוחות סולריים עשויים כיום מחומרים קשיחים בהרבה מהמתכת שמרכיבה את המכונית. לכן בעת התנגשות הם ימעכו. 3. הם שוקלים הרבה יותר מלוח מתכת דק, ולכן צריך להשקיע כמות לא מבוטלת של אנרגיה נוספת בהסעתם, ויש כאן הפסד של אנרגיה. Tzafrir - שיחה 19:35, 1 במאי 2022 (IDT)
- יש רעיונות כאלו בפיתוח. כולל בחברות בישראל. Shannen - שיחה 04:45, 2 במאי 2022 (IDT)
- זה יוצר התנגדות גדולה יותר לרוח וממילא לוקח יותר אנרגיה (אלא אם כן זה לא ייקח מקום ויעוצב בצורה של גג הרכב). 2A01:6500:A045:50A5:56A:CC65:3560:B668 19:16, 2 במאי 2022 (IDT)
- ראו חברת אפולו פאוור והכתבה אפולו פאוור תייצר חשמל סולארי מכל משטח - אפילו מגג של אאודי. דוד שי - שיחה 06:35, 4 במאי 2022 (IDT)
- מעניין. יש ערך על פאנל סולארי. האם נדרש ערך על יריעה סולארית? ר’ w:Thin-film solar cell. Tzafrir - שיחה 08:39, 4 במאי 2022 (IDT)
- ראו חברת אפולו פאוור והכתבה אפולו פאוור תייצר חשמל סולארי מכל משטח - אפילו מגג של אאודי. דוד שי - שיחה 06:35, 4 במאי 2022 (IDT)
- זה יוצר התנגדות גדולה יותר לרוח וממילא לוקח יותר אנרגיה (אלא אם כן זה לא ייקח מקום ויעוצב בצורה של גג הרכב). 2A01:6500:A045:50A5:56A:CC65:3560:B668 19:16, 2 במאי 2022 (IDT)
- יש רעיונות כאלו בפיתוח. כולל בחברות בישראל. Shannen - שיחה 04:45, 2 במאי 2022 (IDT)
שמו של סטלין
עריכהמצב טיפול: חדש
כידוע, יוסיף סטלין נולד תחת שם המשפחה "ג'וגאשווילי", והוסיף לעצמו את "סטלין" במהלך חייו. לא ברור לי האם הוא גם שינה רשמית את שמו לסטלין, או שזה נשאר רק כינוי. ּ - שיחה 08:56, 2 במאי 2022 (IDT)
- בנו הראשון יאקוב ג'וגאשווילי מעולם לא השתמש בשם "סטלין", אבל בנו השני וסלי ג'וגאשווילי קיבל את השם סטלין (Vasily Stalin) ושינה לג'וגאשווילי בהמשך. בתו סבטלנה אלילויבה נולדה בשם "סטלינה". אז לא יודע אם יוסיף שלח בקשה למשרד הפנים לשינוי שם בפספורט, אבל בכל מקרה ילדיו משנות ה-20 קיבלו את שם סטלין. Corvus,(Nevermore) 14:19, 2 במאי 2022 (IDT)
איזה גוף צריך להמליץ על eSIM כדי שכל סמארטפון יתמוך בכך?
עריכהלאיזה גוף הכוח לגרום לכל יצרניי הסמארטפונים הגדולים לתמוך ב e-SIM? תודה ―אנונימי לא חתם
קביעת תושבות אוטומטית
עריכהנניח שאזרח ישראל היה גר בחו"ל מספר שנים ובוטלה תושבותו ואז חזר לישראל וגר בה למעלה מחצי שנה כאזרח ישראל בלי תושבות.
האם ייתכן שביטוח לאומי יחזיר לו תושבות על דעת עצמו (אוטומטית)? ―אנונימי לא חתם
- תושבות היא סטטוס שמלווה בזכויות ובחובות (בפרט החובה לשלם מס הכנסה ודמי ביטוח לאומי). כיוון שכך, בהחלט ייתכן שהרשויות הרלוונטיות (רשות המסים, המוסד לביטוח לאומי) יקבעו שאדם הוא תושב ישראל ויתבעו ממנו את התשלומים הנובעים מכך. העניין בולט יותר בהקשר של מס הכנסה (ראו למשל המקרה של בר רפאלי). האם בפועל גם המוסד לביטוח לאומי עושה זאת? אינני יודע. דוד שי - שיחה 06:32, 4 במאי 2022 (IDT)
- מי שאין לו תושבות לא משלם מס הכנסה? גם לא על עבודה? מעניין. ―אנונימי לא חתם
- לא אמרתי זאת. סעיף 2 לפקודת מס הכנסה מתחיל במילים "מס הכנסה יהא משתלם, בכפוף להוראות פקודה זו, לכל שנת מס, בשיעורים המפורטים להלן, על הכנסתו של אדם תושב ישראל שהופקה או שנצמחה בישראל או מחוץ לישראל ועל הכנסתו של אדם תושב חוץ שהופקה או שנצמחה בישראל", כלומר תושב ישראל חייב במס הכנסה בישראל גם על הכנסה שהפיק בחו"ל, ואילו מי שאינו תושב ישראל פטור ממס הכנסה בישראל על הכנסה שהפיק בחו"ל. שניהם חייבים במס הכנסה בישראל על הכנסה שהופקה בישראל. דוד שי - שיחה 04:13, 5 במאי 2022 (IDT)
- מי שאין לו תושבות לא משלם מס הכנסה? גם לא על עבודה? מעניין. ―אנונימי לא חתם
דף בית בחינם
עריכהמצב טיפול: חדש
באיזה פלטפורמה אפשר לעשות homapage ללא עלות, אבל שלא יצור תחושה שזה אתר של ילד בכיתה ב'?
מה אני רוצה באתר: מי אני, דוגמאות לכמה מחקרים שעשיתי, קישור לCV, ואולי דף קטן של פעילות "מחוץ לעבודה". הידע שלי בHTML הוא בעיקר העתק-הבדק, עם החלפות. איזו פלטפורמה ימליץ המומחה?
- בהתרשמות מהירה ממה שאתה מתאר - https://wix.com עם דומיין שבבעלותך (תוכל לרשום דומיין ב Godaddy או ב namecheap, (אולי Wix מאפשרים לרשום דרכם אם כי בכל מקרה דומיין עם Wix יעלה כסף). ―אנונימי לא חתם
מה רוקח רוקח היום ברשתות גדולות ואם הוא לא רוקח אז למה לכנותו רוקח?
עריכהיש עדיין משהו שנרקח בבתי מרקחת ברשתות גדולות (הקטנות כבר מזמן די נעלמו)? תודה. ―אנונימי לא חתם
- מנסיוני, בתור אבא לילדות, לעיתים רוקחים נדרשים לבצע מיהולים. כשמדובר בסירופ שזמן חיי המדף שלו קצר (נניח שבוע), החומר שמוחזק בבית המרקחת הוא אבקה כלשהי או סירופ מרוכז מאד, שבגלל מיעוט המים שבהם מסוגלים להישמר זמן ארוך יותר. מגיע לקוח עם מרשם מהרופא, הרוקח לוקח את האבקה, מביט ביחסי המיהול שמופיעים על גב האריזה, מוהל לפי הנדרש במים מזוקקים, ונותן ללקוח בקבוק. מלבד זאת, גם בתי מרקחת קטנים לא נעלמו לחלוטין. מוכרים לי שלושה כאלה בירושלים (בשוק מחנה יהודה – אופלטקה(?), בצומת בר אילן וסנהדריה – מדי פלוס, ובמרכז המסחרי ברמות אשכול), ואני מניח שישנם עוד. אביתר ג' • שיחה • 13:31, 3 במאי 2022 (IDT)
- כמו שכבר אמרה עדי אשכנזי: "הוא לא רוקח, הוא סתם לוקח." Virant (שיחה) 13:48, 3 במאי 2022 (IDT)
- רקיחה ידנית אכן כמעט ואינה קיימת היום, מן הסתם בגלל שתרופות מודרניות דורשות ייצור מדויק בתנאי מעבדה. אך האדם המספק תרופות עדיין נדרש להיות בעל הסמכה לרוקחות שהיא תחום רפואי. לפי הבנתי הסמכה זו רלוונטית בין השאר לאחסון תקין של תרופות, לאספקת חלופות גנריות, למתן הנחיות במקרים מסויימים, למניעת נטילת תרופות ששילובן מזיק ולמניעת שימוש במנת יתר עקב שימוש בגרסאות שונות של אותה התרופה במקביל. לשבר את האוזן, ישנם חדרי תרופות בתוך מרפאות המנוהלים על ידי אחים ואחיות, ועל פי מה שהבנתי בתור שכאלה הם מוגבלים באופי התרופות שהם מורשים לנפק. HumansCanWinElves - שיחה 02:24, 4 במאי 2022 (IDT)
- בחנות סופר-פארם שליד ביתי הרוקח אפילו לא מלקט את התרופות, משום שיש בה רובוט העושה זאת למענו. הרוקח עדיין מגיש ללקוח את התרופות שלוקטו, ובמידת הצורך נותן הנחיות על אופן נטילתן. דוד שי - שיחה 06:23, 4 במאי 2022 (IDT)
- רקיחה ידנית אכן כמעט ואינה קיימת היום, מן הסתם בגלל שתרופות מודרניות דורשות ייצור מדויק בתנאי מעבדה. אך האדם המספק תרופות עדיין נדרש להיות בעל הסמכה לרוקחות שהיא תחום רפואי. לפי הבנתי הסמכה זו רלוונטית בין השאר לאחסון תקין של תרופות, לאספקת חלופות גנריות, למתן הנחיות במקרים מסויימים, למניעת נטילת תרופות ששילובן מזיק ולמניעת שימוש במנת יתר עקב שימוש בגרסאות שונות של אותה התרופה במקביל. לשבר את האוזן, ישנם חדרי תרופות בתוך מרפאות המנוהלים על ידי אחים ואחיות, ועל פי מה שהבנתי בתור שכאלה הם מוגבלים באופי התרופות שהם מורשים לנפק. HumansCanWinElves - שיחה 02:24, 4 במאי 2022 (IDT)
עם השואף להגדרה עצמית
עריכהמצב טיפול: חדש
אומה ולאום מוגדרים כ"קבוצה אנושית בעלת זהות לאומית משותפת ששואפת או שזכתה להגדרה עצמית ולמדינה ריבונית בטריטוריה מסוימת".
לאומיות מוגדרת כ"תופעה חברתית אידאולוגית שלפיה לכל עם זכות לקיים ממשל עצמי".
כיצד מוגדר עם הטוען שהוא בעל הגדרה עצמית אף ללא שאיפה למדינה ריבונית ולשלטון? והאם שאיפתו לא מוגדרת כלאומיות? תודה. איש הישראלי - שיחה 22:16, 4 במאי 2022 (IDT)
- אני מניח - עם נוודי, עם שאין לו בעיה לפחות בנקודת זמן מסוימת לחיות בטריטוריות שאינן בשליטתו; אדם מעם כזה יכול להגיד "נולדתי בטריטוריית אנשי X אך אינני מאנשי X אלא מאנשי Y חסרי הטריטוריה משל עצמם הגרים בין אנשי X. ―אנונימי לא חתם
- תלוי למה אתה מתכוון ב"הגדרה עצמית". בערך כאן בוויקיפדיה רשום כי:
"הגדרה עצמית" (באנגלית: self-determination) היא מושג במשפט הבינלאומי שמשמעותו מתן אפשרות לעם או לאוכלוסייה מקומית להחליט באופן חופשי ובלא התערבות חיצונית על אופי השלטון הרצוי להם ועל האופן שבו הוא יתממש.
- לפי גישה זאת, לפחות לדעתי, "הגדרה עצמית" היא שאיפה למדינה ריבונית ולשלטון, וממילא שאלתך סותרת את עצמה. אם ב"הגדרה עצמית" כוונתך למשהו אחר, אנא פרט. ּ - שיחה 18:30, 5 במאי 2022 (IDT)
תקנות הרוקחים באיחוד האירופי
עריכההאם בכל מדינות האיחוד האירופי יש את אותן תקנות רוקחים (מה נמכר עם מרשם ומה נמכר בלי מרשם) או שמא כל מדינה חופשייה להחליט עבור עצמה לפי משרד הבריאות שלה? תודה. ―אנונימי לא חתם
- Die Richter in Luxemburg sehen es ebenso. In ihrem Urteil vom heutigen Donnerstag weisen sie darauf hin, dass nach der EU-Arzneimittelrichtlinie (Gemeinschaftskodex für Humanarzneimittel) ein Arzneimittel in einem Mitgliedstaat —erst —dann in den Verkehr gebracht werden darf, wenn die zuständige Behörde dieses Mitgliedstaats oder die EU-Kommission eine entsprechende nationale oder zentrale Genehmigung erteilt hat. Gibt es diese Zulassung in dem Land, in dem es zum Verkauf angeboten wird, nicht, darf es in diesem Staat nicht vertrieben werden – und zwar unabhängig davon, ob es in einem anderen Mitgliedstaat ohne ärztliche Verschreibung verkauft werden darf.
- כל מדינה באיחוד מאשרת לעצמה את התרופה שמותר למכור בה
האם אסטרונאוטים יחיו יותר מאנשים אחרים?
עריכההאם אפילו בעתיד הקרוב (שנת 2100 נניח) אמורה להיות טכנולוגיה שתתן לאסטרונאוטים לנוע בחלל בחופשיות במהירות גבוהה מאד שתאריך את חייהם לא רק בכמה שניות אלא אפילו בכמה שנים ותאפשר להם מסע בזמן קדימה בתוך מערכת השמש שלנו?
האם ניעה בתוך מערכת השמש שלנו (שהיא די גדולה לפי מה שאני מבין) יכולה לאפשר הארכת חיים משמעותית (שנה ויותר) במסע בזמן קדימה? ―אנונימי לא חתם
- כל עוד מדובר במהירויות שלא קרובות למהירות האור, התארכות הזמן המתקבלת זניחה ביחס לשינויים אחרים שיש (לדוגמה: הם סופגים יותר קרינה קוסמית בחלל). אבל בינתיים מה שאפשר לעשות הוא לחיות קרוב ככל האפשר למרכז כדור הארץ (נכון? זה לא הפוך?) כדי שהזמן יעבור קצת יותר לאט בגלל השפעת כבידת כדור הארץ. מהו המקום שהכי קרוב למרכז כדור הארץ שבו גם אפשר לחיות? האם יש משהו יותר קרוב מים המלח? Tzafrir - שיחה 20:10, 5 במאי 2022 (IDT)
- איזו התארכות זמן משמעותית יוכלו בני האדם לקבל בעתיד הקרוב (100 השנה הקרובות)? ―אנונימי לא חתם
- צפריר, עניין הכבידה (במקומות שונים על ארץ) הוא לא מינורי? או מתקזז עם הטמפרטורה (חיות פשוטות יותר, כמו תסיסנית המחקר, חיות יותר זמן בטמפרטורות נמוכות, אבל לאדם זה לא נכון סטטיסטית) או גורמים אחרים? ―אנונימי לא חתם
- כן, זה כמובן זניח. Tzafrir - שיחה 11:35, 6 במאי 2022 (IDT)
- צפריר, עניין הכבידה (במקומות שונים על ארץ) הוא לא מינורי? או מתקזז עם הטמפרטורה (חיות פשוטות יותר, כמו תסיסנית המחקר, חיות יותר זמן בטמפרטורות נמוכות, אבל לאדם זה לא נכון סטטיסטית) או גורמים אחרים? ―אנונימי לא חתם
- ובאשר לשאלה שבכותרת, אסטרונאוט הוא אחד המקצועות המסוכנים בעולם. סטטיסטית, אסטרונאוטים יחיו דווקא פחות מאנשים אחרים. אסף השני - שיחה 20:22, 5 במאי 2022 (IDT)
- יש מספר גדול של סיכונים רפואיים שהאסטרונאוטים חשופים אליהם, אחד מהם זה כמות הקרינה הגבוה בחלל. הסיכוי שאסטרונאוטים יחלו בסרטן והדנ"א שלהם ינזק גבוה הרבה יותר מאדם על הקרקע. Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 10:30, 6 במאי 2022 (IDT)
- איזו התארכות זמן משמעותית יוכלו בני האדם לקבל בעתיד הקרוב (100 השנה הקרובות)? ―אנונימי לא חתם
בנוסף למה שנאמר ובצדק (אפקט יחסותי זניח + עבודה מזיקה לבריאות) אני מרגיש שאני חייב לציין שבפרדוקס התאומים הוא ניסוי מחשבתי "כושל" במובן שבכל מקרה הזמן העצמי (כלומר איך האסטרונאוט עצמו חווה את הניסוי) לא משתנה בכלל. ואם כביכול בכדור הארץ עברו יותר ימים מאשר כמות הימים שעברו על האסטרונאוט בחוויה האישית שלו, הדבר לא באמת יאריך את חייו שלו. אלא מנקודת מבטו של האסטרונאוט - יקצר את אורך חיי הנמצאים בכדור הארץ. Corvus,(Nevermore) 12:28, 6 במאי 2022 (IDT)
- "יקצר את אורך חיי הנמצאים בכדור הארץ" לא היה ברור לי, חייהם של הדרים על כדור הארץ לא מתקצרים, כל אחד ימשיך לחיות כמה שיחיה. ―אנונימי לא חתם
- נכון, מנקודת המבט שלהם. מנקודת המבט של האסטרונאוט הם יגיעו לגיל מופלג לפני שהוא הגיע. כלומר החיים שלהם יתקצרו ביחס לחיים שלו. Corvus,(Nevermore) 15:37, 9 במאי 2022 (IDT)
גחלים מסחריים לנרגילה
עריכהבחנויות הקשורות בנרגילה ומוצרים נלווים נמכרים גחלים עגולים עם חור באמצע; אלו גחלים אשר משובץ בהם חומר בעירה ברמה מדויקת, יש לומר מתמטית; מדילקים חלק אחד של הגחל וכל השאר נדלק מעצמו באיטיות בגלל חומר הבערה.
האם זה כשלעצמו מסוכן?
ברור לי שעישון כל דבר טומן בחובו סיכונים אבל אני מדבר נטו על סיכונים מגחלים כאלה. תודה. ―אנונימי לא חתם
- סיכונים מהעישון? מאפשרות התלקחות? Tzafrir - שיחה 07:17, 6 במאי 2022 (IDT)
- התכוונתי לנזקים לאיברי גוף המעשן עצמו אבל גם סכנותה התלקחות יש לקחת בחשבון. ―אנונימי לא חתם
- סלח לי, אבל למה שמישהו יחקור את זה? למה שמישהו ישקיע על זה זמן וכסף? באמת משנה אם תשתה רעל במהירות של 10 מ"ל בדקה או בשתיים? ברור למה למה חברה שמשווקת את הגחלים תרצה לטעון שזה יותר בריא; בקהילה המדעית יש הסכמה נרחבת שעישון נרגילה יותר מזיק מעישון סיגריות, הן בגלל הטבק והן בגלל סיכונים נוספים (העברה מפה לפה, חיידקים ופטריות שנצברים במערכת ועוד). אפשר לראות לדוגמה במאמרים הבאים (כולל פירוט על הסיכונים השונים. האם הם מתייחסים לסוג הגחלים? אולי, צריך לקרוא. מה שכן - המחקרים הראו ששאיפה של תוצרי הבעירה של הגחלים מסוכנת לבריאות ומובילה למחלות לב ריאה [2]): [3], [4], [5], [6], [7], [8], [9].
- אני לא מקבל את ההשוואה לשתיית רעל, אנשים מעשנים נרגילה מדי פעם (זה יכול להיות גם פעם בשבוע או פעם בחודש) והדבר לא מרעיל אותם בצורה משמעותית או לפחות אני לא מכיר ראיות חזקות לכך שעישון נרגילה למשל פעם בשבוע או פעם בחודש מרעיל מישהו. נרגילה ניתן לעשן ללא טבק כלל ואני מניח בשאלה זו שהעישון הוא עצמאי (נעשה לבד) וגם ללא טבק.
- האם מסוכן לשאוף כל אוויר שנגע בגחל? אינני הסמכות להשיב על השאלה הזאת אם כי כמובן ברור לי שיש פה עניין של מינון, כלומר כמה אדם שואף. ―אנונימי לא חתם
- לא הבנת את ההשוואה לרעל. הנה דוגמה נוספת: האם זה משנה אם יכול על אדם לבנה במשקל של 20 טון או 50 טון? הנקודה היא שזה לא בדיוק משהו שירצו לברר אותו. במחקרים הנ"ל אפשר לראות שיש סיכון בשאיפת תוצרי בעירת הגחלים, וקשה לי להאמין שצורתם משפיעה על תוצרי הבעירה.
- אני חושב שהבנתי את ההשוואה אך אני לא מקבל אותה וגם לא את הנוספת; אין כאן שום דבר אישי נגדך, אני פשוט חושב שאלו השוואות לא נכונות. אני מסכים איתך שיש סיכון בשאיפת עשן מגחל, מה שאני התכוונתי לשאול עליו זה שאיפת חומר הבעירה המשובץ ב"גחליי נרגילה", להבדיל מגחל שהוצא מגריל ישירות, בלי חומר בעירה. ―אנונימי לא חתם
- לא הבנת את ההשוואה לרעל. הנה דוגמה נוספת: האם זה משנה אם יכול על אדם לבנה במשקל של 20 טון או 50 טון? הנקודה היא שזה לא בדיוק משהו שירצו לברר אותו. במחקרים הנ"ל אפשר לראות שיש סיכון בשאיפת תוצרי בעירת הגחלים, וקשה לי להאמין שצורתם משפיעה על תוצרי הבעירה.
- אני לא מקבל את ההשוואה לשתיית רעל, אנשים מעשנים נרגילה מדי פעם (זה יכול להיות גם פעם בשבוע או פעם בחודש) והדבר לא מרעיל אותם בצורה משמעותית או לפחות אני לא מכיר ראיות חזקות לכך שעישון נרגילה למשל פעם בשבוע או פעם בחודש מרעיל מישהו. נרגילה ניתן לעשן ללא טבק כלל ואני מניח בשאלה זו שהעישון הוא עצמאי (נעשה לבד) וגם ללא טבק.
בר נרגילה עם גחלים מהגריל
עריכההאם יש בישראל בר נרגילה אשר בו מניחים על נייר הכסף המחורר שמעל הפירות היבשים גחלים מן הגריל ישירות? תודה. ―אנונימי לא חתם
איך פועל וופורייזור לקנאביס
עריכהחלק מצרכני הקנאביס צורכים אותו דרך מכשיר הנקרא וופורייזור.
לפי הידוע לי אישית, צריכה דרך וופורייזור נחשבת למאד ממכרת ולא מומלצת.
איך עובד המכשיר הזה? ―אנונימי לא חתם
- מכשיר אידוי ―אנונימי לא חתם
- תודה ―אנונימי לא חתם