הנציב העליון היה תמיד בן למשפחת אצולה ואיש צבא בכיר. אבל הוא מונה על ידי משרד המושבות הבריטי והיה כפוף לשר המושבות. איך הדבר מסתדר עם דגרה צבאית? הרי שר המושבות אינו כפוף לרמטכ"ל, והרמטכ"ל אינו כפוף למשרד המושבות. איך בדיוק איש צבא במדים היה ממונה על ידי משרד אזרחי? האם היו לו שני מפקדים: גם השר וגם אכישהו גנרל מעליו? למשרד ממשלתי היתה סמכות למנות ולתת פקודות לאנשי צבא? Corvus,(Nevermore) 14:06, 12 באוגוסט 2024 (IDT)
בשנות ה-40 לא היו שיטות גנטיות לריצוף וכו' שאיפשרו לענות על שאלה כזו. המבנה של הדנ"א פוענח רק בשנות ה-50, ויכולת ריצוף מיליוני בסיסים באלפי אנשים לקח כ-50 שנים נוספות. ולמען האמת, אפילו כיום אני ממש לא בטוח שהרזולוציה של ריצוף גנטי מספיק חזקה בשביל לראות הבדלים כלשהם בין ערביי הגדה המערבית והגדה המזרחית, גם אם ישנם.
לגבי תרבות אני פחות מתמצא, אבל שוב תוהה כמה אנתרופולוגים, סוציולוגים וכדומה הסתובבו בשנות ה-40 באזורים אלו וערכו בדיקות שרלוונטיות לשאלה. H. sapiens • שיחה08:35, 13 באוגוסט 2024 (IDT)
האם היו מקרים בהם בעלי אזרחות ישראלית שנשפטו על עבירות כאלו או אחרות גורשו לחו"ל?
התסריט שאני מדבר עליו זה בעיקר מי שנשפט על סיוע לאויב ואז מגורש למדינה זרה תמורת סוכן ישראלי (כמו שקרה לפעמים במלחמה הקרה בין ברה"מ לארה"ב כשהחליפו מרגלים). 192.114.1.82 14:54, 14 באוגוסט 2024 (IDT)
אני חושב שלא נכון להשוות את שנות האלפיים ובמיוחד החל משנת 2025 לתקופת המלחמה הקרה כי מאז נכנסו דברים כמו מחשבים ביתיים, אינטרנט ו"סמארטפונים" ששינו לגמרי סוגיות בהגירה והכנסת אנשים למדינה. מה גם שהמון גדרות גבול נבנו מאז. הרבה יותר מסובך להפוך אזרח לחסר אזרחות היום. יש אנשים כאלה אבל הם נדירים ביותר סטטיסטית, אולי 0.01% מאוכלוסיות העולם כיום. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
איך בדיוק שנות האלפיים רלוונטי לשאלה?
החל משנות ה 2000 התחילו להיכנס כל הנושאים של ויזה אלקטרונית שבלעדיה לא ניתן לטוס למדינות מסוימות כתייר. אני לא מכיר אף מדינה שדרשה את זה לפני שנות האלפיים. אולי יש ואני לא מכיר. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
אני חושב שאולי לא הייתי ברור בשאלה. הכוונה שלי היתה לא שישראלי שעשה עבירה פלילית בחו"ל מגורש לתוך ישראל. אלא שישראלי שעשה עבירה בישראל מגורש מחוץ לישראל. למדינה זרה שבה הוא לא יהיה עבריין, אלא יקבל מקלט מדיני. יותר לכיוון של "החלפת שבויים", מאשר הסכם הסגרה.
האם יש עיקרון כלשהו מוגדר בדמוקרטיות (מערביות) שלפיו אי אפשר להעניש אדם על פשע שהוא לא ביצע? אני מדבר על ענישה קולקטיבית: האם קיים עיקרון דמוקרטי שמופר על ידי חוק שמעניש קובצה שרק חלק ממה ביצע עבירה? 192.114.1.82 15:15, 14 באוגוסט 2024 (IDT)
אין זה קשור לדמוקרטיה אלא לעקרונות החוק. כדי להעניש אדם צריך שיהיה חוק על פיו האדם עבר עבירה. עבר עבירה, צריך הליך פלילי על מנת להרשיעו ולהענישו. "ענישה קולקטיבית", קרי הענשת חפים מפשע במעשה של אחרים נוגדת את החוק ואת הצדק. שנילי • שיחה15:48, 14 באוגוסט 2024 (IDT)
דמוקרטיה כשיטה מאפשרת שינוי חוקים תדיר. כלומר גם אם כרגע זה "לא חוקי", אז אפשר לשנות. השאלה היא האם יש איזהו עקרון דמוקרטי מנחה (כדגומת הזכות לשוויון, חופש המצפון או חופש העיסוק. כלומר מין עקרון-על) שאמור למנוע מהרשות המחוקקת לחוקק חוק לפיו הלכה למעשה לא רק העבריין נשפט, אלא גם סביבתו הקרובה.
ניקח דגומה קיצונית: מח'תאראן ביבי. אח שלה ביצע עבירה באחת מבנות המשפחה היריבה. ובתור עונש, המשפחה היריבה אנסה את אחותו. כלומר האחות עצמה היא לא יותר מכלי להעניש את העבריין, לפי עקרון של עין תחת עין. אז מה שאני רוצה לשאול הוא איזה עקרון דמוקרטי היה נפגע אילו המדינה היתה מנסה לחוקק חוק שלפיו משתמשים באדם חף מפשע בשביל להעניש עבריין?
אין עקרונות בדמוקרטיה; יש עיקרון אחד שהוא דמו-קרטיה ובעברית שלטון-העם. זה "הרוב קובע" (הרוב עריץ) רק בהקשר פוליטי. אתה לא יכול להשיג שום עקרונות נצחיים מאנשים כאלה כי הרוב שלהם משתנה לפי מקום וזמן. אפילו אם פרדוקסלית יש שלטון שאיננו העם שנקרא לצורך העניין בג"צ ויש לו עילת סבירות אז גם בה, ככלל, הרוב קובע. לא נכון לחפש יציבות איפה שיש רק עיקרון אחד שנתון לאין ספור פרשנויות ודיונים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
בהנחה שאתה השואל האלמוני הראשון: למה הכוונה ב"דמוקרטיה"? אם זו השיטה של הפוליס היוונית לפני 2500 שנה אז כן, העיקרון האחד היה שלטון העם (ליתר דיוק, שלטון בעלי זכות הבחירה). אם הכוונה לדמוקרטיה המודרנית, שהתפתחה בהדרגה בבריטניה ובאופן פתאומי יותר בארצות הברית, אז יש בהחלט עקרונות יסודיים חוץ מזה שהעם בחור את נציגיו. עקרון השיוון בפני החוק, כיבוד זכויות האדם ובכלל זה הליך משפטי נאות, ועוד. בלי זה אין דמוקרטיה במובן המודרני שלה. בחירות למנהיג יש גם בסוריה, רוסיה ואיראן. Reuveny • שיחה20:25, 14 באוגוסט 2024 (IDT)
„דמו״ בדמוקרטיה מתייחס לדמוס (חסר ערך על דמוס (יוון העתיקה)). זו הייתה האספה הכללית של אזרחי העיר (הפוליס) – רק גברים, ורק חופשיים (לא עבדים). הדמוקרטיה האתונאית התגבשה בעקבות שלטון של טיראנים בעיר. אספת התושבים נטלה את הכוח מהטיראנים. אולם הם חיפשו דרך למנוע הצטברות רבה מדי של כוח אצל בודדים. מעבר לקבלת החלטות באספה (אגב: גם משפטים נדונו באספה), הם הסתמכו במידה רבה על הגרלות. הרבה תפקידים שנראים לנו מקצועיים הופלו שם בגורל. לדוגמה: על הצבא פיקדו עשרה מפקדים, וכל יום היה הפיקוד בידי מפקד שונה שעלה בגורל בערב שלפני כן (תחשבו כמה זה מסבך את חייו של יריב שרוצה לשחד את מפקד הצבא). ההגרלות היו חלק חשוב מאוד מהשיטה שם. הן אמנם לא חלק מהשם. אבל הן חלק מהמהות של דמוקרטיה אתונאית. Tzafrir • שיחה23:17, 14 באוגוסט 2024 (IDT)
עקרונות זה יפה. אבל אנחנו מענישים אנשים על פשעים שלא ביצעו כל הזמן. מכניסים לכלא הורה לילדים חפים מפשע, סוגרים את הכיכר בקצה הרחוב, מעלים את מס הכנסה, מטילים מצור על בני ברק בשעת הקורונה, וכו'. כדי שלא להפר את העקרון לוחשים בשעת מעשה "זה בכלל לא עונש" והבעיה נעלמת. עוזי ו. • שיחה00:16, 15 באוגוסט 2024 (IDT)
איו קשר ישיר בין מערכת השיפוט ובין עקרונות הדמוקרטיה, אך יש קשרים עקיפים. עיקרון הפרדת הרשויות דואג לכך המחוקקים לא יעסקו בהעמדה לדין והמעמידים לדין לא ישפטו את הנאשמים. הפרדה זו מבדיל הבדל בסיסי בין הדמוקרטיות ובין האחרים. יש סוגים רבים של דמוקרטיה ולא פעם נושאים את שם הדמוקרטיה לשווא, כמו בדמוקרטיות העממיות. משטר דמוקרטי נמצא בשינוי מתמיד, גם באנגליה ובארצות הברית. בארצות הברית הודות לשיטת בחירות אזורית נבחרו נשיאים, שלא זכו לרוב הקולות ומתחריהם, הזוכים ברוב, לא נבחרו. לא פעם בארצות דמוקרטיות מפלים בין ציבורים שונים, אוכלוסיות שלמות לא מקבלות זכות הצבעה או שמונעים מהם לגשת להצבעה. בקיצור הסיפור מורכב ויש הרבה מה ללמוד. בברכה. ליש • שיחה06:33, 15 באוגוסט 2024 (IDT)
העיקרון הזה אינו קיים בישראל וקבוע יש הצבעות חוק לגרש את משפחות המחבלים. זאת דוגמה ברורה שגם אם יש חוק ומשפט שנבחרים על ידי הציבור, זה לא אומר ש"מותר להעניש רק מי שנמצא אשם". אלא פשוט - מבחינה ציבורית יש הסכמה (חלקית, אבל יחסית רחבה) שגם אנשים שלא נשפטו בעצמם יכולים לקבל עונש. או ליתר דיוק כמו שעוזי ו. אמר זה לא יחשב לעונש עבורם, אלא עונש למי שביצע את הפיגוע. והם עצמם לא הורשעו בדין ומקבלים שלילית זכויות, שלא מהווה עונש. 2A06:C701:7090:AE00:40E3:BDEF:710:F6C1 13:10, 15 באוגוסט 2024 (IDT)
ביצוע שאילתות על הדאטא בייס של ויקיפדיה (שפת query)
שלום,
אני סקרן לגבי הצלבת משתנים שונים בערכים בויקיפדיה והבנתי שקיימת דרך
לבצע שאילתות על הדאטא של הערכים. האם יש מישהו שיודע להפנות אותי למידע נוסף שיאפשר לי להבין איך לבצע את השאילתות האלה?
אשמח להסבר כמה שיותר מפורט.
SocialTechWorker • שיחה09:08, 15 באוגוסט 2024 (IDT)
@Galzigler הכוונה שלי היא, לדוגמה, לבדוק כמה פעמים מילה מסוימת מופיעה בקבוצת ערכים אחת (למשל ערכי נשים) לעומת קבוצת ערכים אחרת (למשל ערכי גברים). האם השיטה לעשות זאת היא בעזרת SPARQL על גבי ויקינתונים? SocialTechWorker • שיחה12:46, 15 באוגוסט 2024 (IDT)
נניח שיש לי מצלמה שמסריטה וידאו באיכות של 4K בקצב של 60 פריימים בשנייה, ונניח שיש לי גישה ל-API של החומרה של המצלמה (כלומר אני עוקף את התוכנה של המצלמה), האם אני יכול להקטין את הרזולוציה פי x ובכך להגדיל את ה-fps פי x ? נניח לרדת ל- FHD עם 240fps , או להסריט רק פיקסל בודד עם 497664000fps ? האם זה אפשרי למשל עם חומרה של מצלמה של טלפון? 89.138.155.133 13:34, 15 באוגוסט 2024 (IDT)
אבל צריך לעקוף לא רק את התוכנה של המצלמה אלא גם את החומרה שצמודה אליה. מהמעט שאני מבין, חלק בסיסי מהעיבוד נעשה בשבב שצמוד למצלמה. אפשר לחפש מפרטים של שבבים כאלו. Tzafrir • שיחה21:36, 4 בספטמבר 2024 (IDT)
למה מלמדים את הטירונים תמיד לצעוק כשהם מתקשרים עם המפקדים?
למדו מהסרטים האמריקאים.בזמני לא היה דבר כזה. שנילי • שיחה
אני לא בטוח למה הכוונה. כשהייתי בטירונות חי"ר לפני כ16 שנים לא לימדו אותנו לצעוק. למעשה לפעמים כעסו אם צעקנו כי זה הרגל לא טוב (רעש יכול לחשוף את מיקומך). לעיתים המפקדים צעקו על הטירונים. זה נבע אולי מהרגל או מקושי שלהם להתמודד עם הלחץ שהיו בו.
ממש מוזר מה שאתם מספרים. בטירונות שלי שהיתה לפני כ-10 שנים המפקדים דרשו לענות להם בצעקה. כשפשוט אמרו "הקשב המפקדת" אז המפקדות ענו "לא שומעים!!" ודרשו להרים את הקול. כשפתחו שעונים ודרשו לעשות תרגילים כלשהם בזמן קצוב אז נדרש כל כמה שניות לצעוק בקול כמה זמן נשאר. כעמדנו בח' היה צריך לצעוק חזק "לקבת המפקדת המסדר ימתח להקשב". כשתירגלנו עם נשק היינו צריכים לצעוק בקול כל פעולה שעושים כמו "נשק 60 מעלות!". ואם מישהו לא צעק אלא סתם אמר, אז אפשר היה לקבל עונש. היו סיסמאות כמו "זכור! הפקודות האלו נכתבו בדם" שהיינו צריכים לצעוק כולם ביחד. כל הטירונות היתה צעקות וגרון צרוד. הייתי בטוח שזה חלק ממה שחיילים צריכים ללמוד: לצרוח. 2A06:C701:7090:AE00:115:4640:D5FA:926C 23:38, 15 באוגוסט 2024 (IDT)
ככה זה גם נהוג בתנועות נוער מסוימות. זו כנראה דרך של מפקדים להשליט מרות ומשמעת על החניכים / חיילים ולהיכנס לאווירה של ""ראבק בעיינים"", כלומר לבצע משימות בזריזות ויעילות ולהיות חדורי מטרה. 109.186.99.131 00:05, 16 באוגוסט 2024 (IDT)
יש לי הרבה ביקורת על התרבות הצבאית הישראלית ובהכשרות בפרט, אך דווקא תרבות התקשורת בצעקות היא חשובה ביותר בזמן פעילויות מבצעיות מסוימות, ולדעתי יש טעם להרגיל את החייל לתקשר בצעקות כשאין דרישה מבצעית לשקט. אסף השני - תשוחרר סופי! לדף הסיכה. 11:23, 16 באוגוסט 2024 (IDT)
בערך סאטירה כלל לא מצוינות הגבלות כלשהן מצד החוק. האם תוכנית סאטירית יכולה ללמד אנשים, באופן מעשי, לבצע פשעים? למשל סרטון סאטירי על "איך להכין חומרי נפץ", אבל באמת לפרוט את כל השלבים החל מרכישת חומרים ועד ההטמנה של חומר הנפץ. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
זה לאו דווקא ייחודי לסאטירה. ישנן הגבלות על שידור תכנים אלימים ומזיקים וזה משתנה בין מדינה למדינה. ראה סקירה משווה בנושא "הגבלת השידור של תכנים מזיקים בטלוויזיה" משנת 2010 של הממ"מ אגף המחקר של הכנסת.[1]
בתמצית, בישראל ההנחיות נשענות על מסמך נקדי וקיימות הגבלות בחוק על תכנים לשידור וטלוויזיה. ישנו בפרט איסור על שידור של תכנים פלילים וכאלו שמעודדים אלימות או יכול לגרום לחיקוי - ראה כללי אתיקה של הרשות השנייה לשידור - סעיף 15[2]
יש לי מאמר טוב, אבל אין לי אפשרות להגיע למאמר המלא, האם מישהו שיש לו גישה יכול להוריד גרסת PDF כדי שאוכל להשתמש בו בערך? תודה רבה!HelenaGZ - 18:20, 16 באוגוסט 2024 (IDT)
Zhao M, Feng R, Ben-Horin S, Zhuang X, Tian Z, Li X, Ma R, Mao R, Qiu Y, Chen M. Systematic review with meta-analysis: environmental and dietary differences of inflammatory bowel disease in Eastern and Western populations. Aliment Pharmacol Ther. 2022 Feb;55(3):266-276. doi: 10.1111/apt.16703. Epub 2021 Nov 24. PMID: 34820868.
אם את סטודנטית או חברת סגל באחת ממוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל, תוכלי לגשת למאמר דרך המוסד האקדמי עצמו. לכל מקרה מכיוון שאני סטודנט יש לי גישה למאמר המלא, מוזמנת לשלוח מייל. HiyoriX • שיחה • חציל-צילון • 16:37, 18 באוגוסט 2024 (IDT)
@HiyoriXתודה רבה, אני מנסה כרגע להוציא את המאמר דרך ספרנית שאני מכירה, אם אני לא אצליח אני אפנה אליך. בכל מקרה אני שומרת את ההצעה שלך להמשך, ממש תודה HelenaGZ - 20:35, 20 באוגוסט 2024 (IDT)
תואר ראשון בפילוסופיה של המתמטיקה בלבד או תואר ראשון ביסודות המתמטיקה בלבד
האם יש מוסדות בישראל או בעולם שמאפשרים לעשות תארים כאלה שזה הטייטל שלהם ובזה הם מתמקדים ולכן מי שמשלים בהם תואר לא יוכל להמשיך לתואר שני במתמטיקה על בסיס אחד מהם? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
לא. תוכניות בפילוסופיה מציעות לכל היותר קורס אחד או שניים בפילוסופיה של המדע ושל המתמטיקה. תוכניות במתמטיקה מציעות לכל היותר 2-3 קורסים ביסודות המתמטיקה (תורת הקבוצות, לוגיקה מתמטית, תורת המודלים). עוזי ו. • שיחה23:27, 17 באוגוסט 2024 (IDT)
ברשותכם, מספר שאלות:
1. לדעתי בעלי תארים כאלה היו הופכים את המתמטיקה להרבה יותר פופולרית ונגישה לציבור הרחב אז זה לא קצת חבל שאין תוכנית כזו?
1. דיברת פעם עם פילוסוף של המתמטיקה על המקצוע שלו? הם לא בדיוק עוסקים באמנות ההנגשה.
2. אני לא מבין את הצירוף "גמיש מספיק כדי לשלב רק". לשלב זה בדרך כלל לשלב גם, ולא לשלב רק.
3. לא, תואר ראשון בהוראת מתמטיקה עוסק בעיקר בהוראה ובמתמטיקה יסודית ותיכונית, מעט במתמטיקה קצת יותר מתקדמת, ובכלל לא בפילוסופיה או ביסודות המתמטיקה. עוזי ו. • שיחה22:14, 21 באוגוסט 2024 (IDT)
לא דיברתי.
התכוונתי "לשלב קורסים רק משני הנושאים הללו" אבל אני מסיק שלא כי מה 4-6 קורסים הקיימים כיום לא יהיו מספיק נקודות זכות לתואר.
לגבי שאלה 3, אני מבין את דבריך ואני חושב שלגבי ישראל לפחות התשובה היא בעיקרון לא כבר מכך שמורים למתמטיקה אלמנטרית של בית ספר תת אוניברסיטאי לא מלמדים אפילו חלק ממתמטיקה אלמנטרית בטרמינולוגיה של תורת הקבוצות (למורת רוחי). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
עברתי על מסלולי לימוד של כמה אוניברסיטאות ישראליות ולא מצאתי אפילו מסלול אחד שמתמקד רק בערבית קוראנית או במערכת הכתב הקוראנית המזכירה את מערכת הכתב הארמית-סורית.
כל מה שמצאתי זה תארים בנושא השפה הערבית כולל קלאסית, ספרותית ומדוברת, לימודי המזרח התיכון וערבית בכללי ודברים שאינם ממוקדים בקוראן עצמו (או בקוראן ובסירה עצמם) ובשפות ערביות קדומות.
איפה אפשר לעשות תואר ראשון בערבית קוראנית בו לומדים את הקוראן בצורה ביקורתית עם דגש על שפה ועל הקשר לארמית ועברית? תודה.
תואר ראשון הוא בד"כ מבוא רחב, שמורכב מקורסי חובה\ליבה וקורסי בחירה. ייתכן שישנו מוסד מסוים עם קורס בחירה בנושא הספציפי הזה. ההתמחות מגיעה בד"כ בתארים המתקדמים (ולעיתים קורסי הבחירה מוגבלים לתלמידי התארים המתקדמים). (יש לציין שתוכניות הלימודים בישראל מאושרות על ידי המועצה להשכלה גבוהה, שבסמכותה לאשר את התכנים הנלמדים. כלומר, לא כל מוסד יכול לפתוח איזה מסלול לימוד שבא לו).
משתמש:Amikamraz, מה דעתך על המצב הקיים באוניברסיטאות בישראל בעניין זה? לדעתך אין זה שגוי שאין תואר ראשון המתמקד רק בערבית קוראנית (או בשפות ערביות עתיקות בכלל, צפוניות, מרכזיות ודרומיות). תודה רבה. 49.237.47.233 06:55, 10 בספטמבר 2024 (IDT)
שאלתי בזהירות עובד אלילים שעובד איתי אם הם באמת מאמינים שהפסלים הם קדושים. הוא צחק ואמר שברור שלא, הפסל הוא לא יותר מאינטרפרטציה של האמן מתקופה זו או אחרת לאחד האלים. והאלים עצמם מבחינתו הם פרסוניפיקציה של תופעות טבע, לא אנשים עם רצונות ומחשבות. מצד אחד, מודבר בכל זאת ההינדי מהמאה ה21 ככה שזה לא דווקא מייצג, אבל מצד שני: אולי גם עובדי אלילים מלפני אלפיים שנה ראו את זה ככה?
ברור שלא. אלה מונומנטים למען אותם אלים. מניח שכדי לכבד אותם, לתעד אותם, להזכיר אותם למי שעובר. כנראה היהדות רצתה להגחיך את זה, בטענה שרואים בפסלים אלים. כפי שיש כיום פסלים שמתעדים אנשים בעלי חשיבות היסטורית, או אירועים היסטוריים. (¯`gal´¯) • שיחה11:13, 19 באוגוסט 2024 (IDT)
אותו "עובד אלילים" ששאלת לא נשמע לי כעובד אלילים כלל, אלא כאתאיסט ממוצא הינדי (כמו שיש אתאיסט ממוצא יהודי, נוצרי, מוסלמי, שניסטי וכדומה). לגבי עובדי אלילים בעת העתיקה, זה כבר הרבה יותר מורכב ולדעתי זו שאלה רצינית למדען דתות ברמת ד"ר ומעלה. ידוע שכבר בעת העתיקה היו מה שמכונה היום "אגנוסטיקנים" או "אתאיסטים בכללי, לא באופן מוחלט" או "סקפטים כלפי רעיונות אלוהיים בכללי" או כל מיני הגדרות דומות וייתכן בהחלט שהיו אנשים כאלה שכיבדו פסלים אבל לא השתחוו אליהם באמונה שהם עצמם אלוהים או שהם עצמם ישות בעלת תודעה עם השפעה על הטבע כל שהיא -- בין אם הפסל שפיסל אותם עשה זאת על בסיס נבואה כדבריו או כפי דברי עמיתו או סתם מדמיון פורה אישי שלו או כייצוג של אדם שמת אך הוחשב כאל עוד בחייו או לאחר מותו.
אתה שואל: האם היוונים הקדמונים האמינו שהפסלים שהם הם קדושים? האם הכנעניים האמינו שהאל באמת נמצא בפסל ומסיכה? אני שואל: האם יהודים בני ימינו באמת מאמינים שהכותל, מתחם הר הבית או ארון הקודש בבית הכנסת - הם קדושים? לדעתי הדברים דומים - הם ייחסו חשיבות לייצוג, לא האמינו שהפסל יכול לעשות דברים אלא שהוא מייצג כוח שמסוגל לעשות דברים. NilsHolgersson2 • שיחה11:46, 20 באוגוסט 2024 (IDT)
"עבודת אלילים", פוליתאיזם ופולחן פסלים וחפצים אחרים, לא כוללים דוקטרינה אחת ויחידה. היו כאלה שהאמינו שהפסל הוא קדוש, ברמה שהאל צריך להתגלות למלך ולהסביר לו את פרטי הפרטים של צורת הפסל (כך קרה במסופוטמיה עם האל שַמַש ואחד המלכים, אינני זוכר איזה); היו כאלה שהאמינו שהפסל רק מייצג, עוזר לתווך, אל שקיים במציאות כגוף גשמי במקום מסוים; פסלים מסוימים היו קדושים במיוחד מתוך אמונה שהאלים יצרו אותם בימי קדם; וגם בעת העתיקה היו כאלה שהאמינו שהאלים הם סיפורים, וכשעובדים אל מסוים למעשה מוקירים את תופעת הטבע שהוא מייצג.
היהדות המודרנית כוללת הרבה מאוד פולחן חפצים פוליתאיסטי – אמונה בקדושה של מקומות כמו הכותל וקברי צדיקים, תליית תמונות של רבנים גדולים, חפצי פולחן מקודשים כמו נרות, כיפה, טלית ומגילות וכו'. אין בכך כל פסול, מה שפסול הוא שהיהודים שמתייחסים לחפצים כקדושים ומתפללים בקברים המשמשים כמקדש לנקבר לא מכירים בכך שהם לוקחים חלק בפולחן חפצים ובפוליתאיזם (גם אם יש אל אחד מרכזי בפנתאון, קיומם של ישויות רוחניות זוטרות שאפשר להתפלל אליהן, מלאכים שונים ועוד, הוא פוליתאיסטי). פעמי-עליון • שיחה13:05, 20 באוגוסט 2024 (IDT)
@פעמי-עליון, אין שום פולחן חפצים ביהדות. ביהדות ישנו כבוד לחפצים שונים בגלל הטקסטים שכתובים עליהם, ולעיתים בגלל שהם משמשים לקיום מצוות (אגב, הזכרת כאן טלית - אז לידיעתך ההלכה היא ש"תשמישי מצווה נזרקים"). קברים יהודיים אינם משמשים כמקדש(?!), אלא רק נחשבים בעיני חלק מהיהודים כמקום בו התפלות מתקבלות יותר - בדומה לבית הכנסת, תפילה בציבור וכד'. ההיגד בדבר תמונות רבנים בכלל מעלה תהיות - האם גם תליית תמונות של בני משפחה תחשב לפוליתאיזם?! לסיכום, אין שום פסול בבורות, אך יש פסול בתקיפת אחרים מתוך בורות. שמש מרפא • שיחה00:32, 3 בספטמבר 2024 (IDT)
לתמונות של בני משפחה או זמרים אף אחד לא מייחס קדושה או סגולות על טבעיות, לתמונות של רבנים כן. יש להבהיר שני דברים:
הראשון, שיש פה עניין של מהות – אם אדם תולה תמונה של רב שהוא מעריץ כדי להוות תזכורת יום־יומית לערכים מסוימים שאותה דמות מייצגת, בלי לייחס אילושהן סגולות על־טבעיות או לראות באותו רב ישות על־טבעית בעלת כוחות בפני עצמה, אין פה כל פולחן. הפולחן הוא בייחוס כוח מגן לתמונה של הרב שתלויה בבית, או להתפלל על קבר הרב כמקום קדוש שמתווך מול אלוהות גדולה יותר (אלוהים עצמו), וזה ללא ספק פולחן חפצים (שוב, אין בכך שום דבר פסול). אגב, גם תליית תמונות זמרים, כאשר היא מלווה בהערצה קיצונית רגשית, לעתים כוללת מאפיינים רבים של פולחן.
שנית, התשובה לשאלה אם מדובר בפוליתאיזם או לא תלוי בעיקר באיך השואל מגדיר פוליתאיזם. יש מי שחושב שאמונה באלוהות ראשית אחת, יחד עם ישויות על־טבעיות רוחניות קדושות משניות בכוחן ובמעמדן, הוא מונותאיזם; אני לא מבין איך אמונה בכמה ישויות על טבעיות רוחניות קדושות איננו ריבוי אלים, גם אם בין האלים השונים יש מעמדות שונים. גם לכנענים היה אל ראשי אחד מעל האלים האחרים, וגם אצלם הראשי אחראי על העולם בכללי והמשניים אחראים כל אחד על תחום אחר בעולם (כמו המלאכים ביהדות, בינהם יש למשל שר של ים)... פעמי-עליון • שיחה19:01, 3 בספטמבר 2024 (IDT)
אישית אני לא מכירה אף אחד שמייחס לתמונה של רב שתלויה לו בסלון סגולות על-טבעיות. הדבר הכי קרוב שאני יכולה לחשוב עליו הוא הסגולה עם ר' ישעיה'לה מקרסטיר והעכברים, אבל הייתי אומרת שזה יותר פולקלור יהודי מאשר תכונה של היהדות כדת. לאן - שיחה21:18, 4 בספטמבר 2024 (IDT)
זהו, שאף אחד לא מייחס לכך כח מגן. גם תפילה על קברים לא נעשית כמתווך אלא כמקום קדוש. לפי רוב הדעות, התפילה צריכה להיעשות ללא פנייה אל הנקברים כלל אלא רק כהסתמכות על זכותו של הצדיק שמשפיעה על המקום וקבלת התפילות בו, כדי להמנע מאיסור דרישה אל המתים . גם הדעות שכן מתירות פנייה אל הצדיקים זה לא כבעלי כח עצמי אלא ככאלה ש'מעמדם' אצל הקב"ה גבוה יותר ומכח כך תתקבל התפילה, ממש כמו פנייה אל צדיקים חיים. בכל מקרה בוודאי שהקבר לא נתפס כ"אלוקות" או קרוב לכך ואפילו לא האדם שקבור בו.
ייחוד השם הוא אחד מאמונות היסוד ביהדות, ומעטות האמונות שהתורה שוללת כמו זו שאתה מתאר (”אתה הראת לדעת כי ה' הוא הא-להים אין עוד מלבדו”, ”וידעת היום והשבת אל לבבך כי ה' הוא הא-להים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד”, ועוד רבים). אין שום מעמד כזה של ישויות משניות. יש מלאכים שממלאים פקודות, כפי שעושים המלאכים במעשה הפיכת סדום ועמורה ועוד, אבל אין להם שום כח עצמי ופולחנם הוא עבודה זרה לכל דבר; לא זו בלבד, לדעת הרמב"ן ואחרים התייחדה אחת מעשרת הדברות (לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני) לאיסור על פולחן או אמונה מסוג זה. מלאך הים, הגשם והאש הם שליחי ה' ותו לא מידי (זו אגב גם המשמעות האטימולוגית של המילה מלאך - שליח). שמש מרפא • שיחה22:02, 4 בספטמבר 2024 (IDT)
אני רוצה להבין מה המסרים שמנסים להעביר סיפורי מעשיות אירופה הקלסית. מה אנחנו לומדים מהמוזיקאים מברמן, הנזל וגרטל, כחול הזקן, הסנדק מוות, היפהפייה הנרדמת, כיפה אדומה, שלגיה וכד'? במקור האגדות מלאות בפרטי מזעזעים על רצח, קניבליזם, מפלצות וכד' ותמיד לא ברור מה המסר. הם מזכירים במידה רבה גרסאות ממש לא מצונזרות ומוקצנות של ספרות אימה כמו של סטיבן קינג ולאבקראפט, אבל על ספידים. כאילו שכל המטרה זה לגרום לשומעים להפרעות שינה.
מה היתה באמת המטרה? למה כל הgore זה? ספרות אימה כלשונה, או שיש מטרה כלשהי מעבר ללזרוע פחד?
כנראה בחלק מהסיפורים המטרה הייתה להפחיד ילדים כדי שיהיו ממושמעים ולא ילכו לחפש ביער הרפתקאות. ג'אנר "אם לא תאכל יבוא שוטר". תראה למשל את הדמיון הרב בין המכשפה מעמי ותמי לבין באבה יאגה מהפולקלור הרוסי. 93.172.173.63 14:30, 19 באוגוסט 2024 (IDT)
לעניות דעתי באותם ימים סיפורים אלו לא נתפסו כסיפורי אימה באותה מידה שהם היום. המוות היה הרבה יותר נוכח בחיי היום יום, אם רצית לאכול עוף היית לרוב הורג אותו בעצמך- למשל. הסיפורים הם סיפורי מוסר וחינוך בבחינת "הרשע בא על עונשו" וכד'. אליבאבא • שיחה22:33, 19 באוגוסט 2024 (IDT)
יש ערך פסיכולוגי תרפויטי לאגדות ילדים. זה מוסבר בספר קסמן של אגדות של ברונו בטלהיים. אני רואה שאין על זה עדיין ערך ויקיפדי. נראה לי שאסתער על זה. כלנית • שיחה12:01, 20 באוגוסט 2024 (IDT)
לפעמים נאמרים משפטים כמו "ביבי שולט כבר משנת 96" או "ביבי שולט כבר משנת 99" אבל כמה שנים במצטבר הוא משפיע משמעותית על הפוליטיקה הישראלית בכלל, לא רק כראש ממשלה?
אם אני לא טועה, אריה דרעי משפיע משמעותית כבר משנת 1985 אבל נתניהו? תודה.
השאלה היא על השפעה משמעותית. השפעתו המשמעותית החלה בהיבחרו לראשות הליכוד (והאופוזיציה) בשנת 1993 ועד פרישתו לאחר ההפסד לאהוד ברק ב 1999 בבחירות לראשות הממשלה. השפעה פחות משמעותית כשר אוצר בממשלת אריאל שרון. המשך השפעה פחות משמעותית לאחר היבחרו לראשות הליכוד בסוף 2005. חזר להשפעה משמעותית לאחר פרישתו של אהוד אולמרט מראשות הממשלה ב 2008 וכהונתו החוזרת כראש ממשלה ב 2009 ומאז הוא משפיע משמעותית על הפוליטיקה הישראלית ועל עם ישראל ומדינת ישראל עד היום.
האלוף יצחק בריק נולד במדינה שנקראת בקצרה "המנדט הבריטי של פלשתין" ולכן מבחינת "באיזו מדינה נולדת?" יש לו בסיס להגיד "פלשתין" או להגדיר עצמו "פלשתיני" אם ירצה בכך; האם יש מראשי הציונות או אנשי ממשל ישראלים שנולדו עד קום המדינה שהגדירו עצמם פלשתינים? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
בישראל מתייחסים לתחומי האזור בתקופת המנדט כ"פלשתינה-א"י" ואם שואלים איפה נולדו אומרים "פלשתינה" או ארץ ישראל. המונח "פלסטין" (עם ס' ו-ט') הוא מאוחר יותר ומתייחס לערביי המנדט שדרשו להקים לעצמם מדינה בשם "פלסטין". אני לא יודע מתי הוא נהייה נפוץ בשיח הישראלי ככזה. – ד"ר MathKnight✡ (שיחה) 22:46, 20 באוגוסט 2024 (IDT)
המילה היא אותה מילה. ההבדל הוא בידול ישראלי מאוחר, בתגובה לבידול במשמעות שנוצר (שרואה רק בערביי פלסטינה (כולל לשעברים) פלסטינים, כי יהודי פלסטינה כבר רואים בעצמם ישראלים, וכי רוב הישראלים אינם תושבי המנדט לשעבר אלא מי שהגיעו לאחר קום מדינת ישראל). Tzafrir • שיחה00:18, 21 באוגוסט 2024 (IDT)
הבידול הוא בין "אנשים שחיים באיזור שבשפות אירופה רבות נקרא פלסטינה" לבין "צאצאי ערבים שחיו בשטחי המנדט הבריטי על פלשתינה א"י ". שתי האוכלוסיות שונות ולכן הגיוני שיהיה גם הבדל סמנטי. Corvus,(Nevermore) 10:38, 21 באוגוסט 2024 (IDT)
התכוונתי לאיות הארכאי „פלשתינה״. אני מנסה לחשוב על עוד מקרה של איות ארכאי כזה ששרד את כללי התעתוק המקובלים שלנו בוויקיפדיה. Tzafrir • שיחה19:34, 21 באוגוסט 2024 (IDT)
גם כללי התעתוק שלכם אינם קדושים וייתכנו להם סייגים. הביטוי פלסטינה הוא עיוות של השורש פלשת ממנו נובעים כל המינוחים השונים כולל פלשתינה המדויק. אני מציע שאם מי שהמציא את הביטויים פלסטינה או פלסטין הוא טרוריסט אסלאמי אז תדחו בכוונה את העיוות שלו ותכתבו פלשתינה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
מלבד ההיגוי המקורי פלשת עם שׁ ולא עם שׂ אני לא מכיר יוונית ורומאית כדי לדעת אם מלבד החלפת ה שׁ ל שׂ היוונים והרומאים גם החליפו את ה ת' ל ט' ולכן אני לא יודע אם הכובשים הערבים-מוסלמים החליפו את ה שׂ ל ס (س) בג'ונוד פלסטין על בסיס עיוות ביניים יווני-רומאי כמו פלשׂתין/פלשׂתינה או פלשׂטין/פלשׂטינה או על בסיס דעתם בלבד. אישית אשמח להבהרה בנושא. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
מעניין מאוד להסתכל בדו"ח ועדת פיל ולראות את המונחים שם. מהשימוש במונח Palestinian ברור שהוא גאוגרפי ולא אתני, ומתייחס ליהודים יושבי הארץ באותה מידה שהוא מתייחס לערבים יושבי הארץ. גם בהחלטת החלוקה של 1947 יש שימוש דומה במונח, והשיא הוא "the mutual relations between the two Palestinian peoples throughout the Holy Land". פעמי-עליון • שיחה22:21, 21 באוגוסט 2024 (IDT)
מקובל להניח שגם בעברית זה היה כך עד שהגיעו השפעות יווניות ורומאיות בעיקרן ומאוחר יותר גם אירופאיות אחרות שהפכו חלק מה fei ל pei. הצורה השמית העתיקה היא f אז בזה הם צודקים אבל ס' וט' זה פשוט שגוי ועצוב שויקיפדיה "העברית" משתפת פעולה עם העיוות הזה.
לא נכון? סלח לי אבל איזה ראיה\ראיות יש לך שהקונספט של בג"ד כפ"ת בכלל היה קיים בקרב דוברי עברית לפני פיתוח הכתב העברי המרובע או לפני גלות בבל (כאשר דוברי עברית השתמשו בכתב עברי קדום ועוד לפניכן בכתב פרוטו-סינאי)?
ליתר דיוק, הניקוד ותיאור הדקדוק העברי מתארים את העברית, ובפרט התנך, כפי שנהגה בתקופת התלמוד ואלך. הערך בג"ד כפ"ת מתאר את התהליך: ההגייה הייתה במקור של מה שאנו קוראים לו פ’ דגושה. בהרבה מקרים הצליל הזה השתנה למה שאנו קוראים לו היום פ’ רפויה. ההגייה השתנתה, אך הכתיב נשאר זהה כי הייתה כבר מערכת כתב מוסכמת. בתחילה הכותבים פשוט ידעו איך לקרוא כל פ’ שנכתבה. עם השנים, כשעברית הפסיקה להיות שפה מדוברת, היו צריכים להציא דרכים לסמן את זה (ודברים נוספים), ואז נוצר הניקוד. אז גם נהגו הכללים שנועדו להגיד מתי זה קורה (דגש חזק: אות שהוכפלה, ומקרים שאינם דגש חזק שבהם זה קורה קיבלו את השם „דגש קל״).
אבל מאיפה הגיעו ס’ ו־ט’? השם עבר דרך יוונית ולטינית. היוונים הפכו כל ש’ ל־ס. הם תיעתקו את ת’ עם המקבילה שלהם באלפא בתא לת’: האות טאו. לא הייתה להם מקבילה לאות ט’. אז מכאן הגיע ה־ס’. ה־ט’ הגיע מהתעתיק המקובל של אנגלית לעברית. בעברית רצו בתחילה לתעתק מ„פלשת״ (אבל: עם שין שמאלית, כי מה אכפת לנו איזו שין? אנחנו כבר לא מבדילים ביניהן. בתקופת התנך הן היו שתי אותיות שונות לחלוטין). התעתיק הזה נעלם בהדרגה. ―Tzafrir (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
זה לא אומר כלום, כי פ’ דגושה הייתה קיימת גם בהגיה המקובלת בארץ (הן בעברית והן בארמית) וגם בהגיה המקובלת ביוונית ולטינית. כלומר: מתישהו השם הזה הפך בערבית לשם בפ’ רפויה. אז מה? האם לעובדה שהגיית שמה של העיר עזה בערבית היא יותר קרובה „למקור״ (ההגייה בערבית משמרת את הצליל ע’) יש איזו משמעות? Tzafrir • שיחה10:55, 23 באוגוסט 2024 (IDT)
מה לא אומר כלום? המשמעות כאן היא דיוק. דיוק בלשני-ארכאולוגי ברובו.
הדיון סטה מהנושא, אבל נראה לי שכדאי לציין כאן את משה שרת, שגדל בכפר הערבי עין סיניא, שם ניסה אביו יעקב שרתוק להקים התיישבות יהודית. בפועל אף משפחה לא הצטרפה אליו, וכך יצא שהוא גדל בקרב ערבים, רעה עיזים כמו שאר בני הכפר, ואפילו למד בבתי ספר ערביים. הם חזרו אמנם לתל אביב ב-1908 למען שיפור חינוך הילדים, ואף אחד מהם לא הגדיר עצמו כפלסטיני, אבל לאחר מלחמת ששת הימים המשפחה חזרה לבקר בכפר והעלתה זיכרונות עם תושביו, כך שזיקה בין האוכלוסיות נותרה. Shimon.tre • שיחה16:40, 23 באוגוסט 2024 (IDT)
אף אחד מהם לא הגדיר עצמו כפלשתיני אי פעם? אי אפשר להוכיח טענה כזאת. אפשר לנקוט גישה אגנוסטית כמו "לא ידוע אם מי מהם אי פעם הגדיר עצמו פלשתיני" או להוכיח שמי מהם אמר "אני לא פלשתיני".
מה זה בעצם משנה, אם פלוני יגיד "אני פלסטיני"? מה אם אני אגיד "אני סודני", זה ישנה שהעור שלי לבן ואין לי שום זיקה לארץ סודן ולתרבות הסודנית? זהות זה דבר מורכב, יש לה המון מאפיינים. לצורך העניין, יהודים ופלסטינים רבים חיו בשכנות, בעיקר מבני היישוב הישן, יהודים רבים דיברו בערבית, זכור לי סיפור אפילו על זה שבסביבות שנת 1900 הרב הראשי של עזה כתב יחד עם המופתי של העיר ספר שנועד לענות לטיעונים של אוייב משותף, הנוצרים. לא צריך לחפש את הזהות במקומות שבהם היא מוצהרת במפורש, כי הרבה פעמים היא דינמית ומורכבת. Shimon.tre • שיחה14:14, 24 באוגוסט 2024 (IDT)
בסיום מלחמת העולם הראשונה, בעיקרון שהתקבל בעקבות 14 הנקודות של וילסון, התקבל העקרון של הגדרה עצמית לעמים. על הבסיס הזה התקבלה גם ההגדרה של המדינה היהודית. זו שאלה טובה ממתי בדיוק, אבל די קשה להכחיש שיש היום קבוצה גדולה של מליוני אנשים שקוראת לעצמה פלסטינים ומוכרת ככזו על ידי העולם. Tzafrir • שיחה17:25, 24 באוגוסט 2024 (IDT)
אני רואה שהשאלה פה הגיע לסמנטיקה וכתיב.
שאלה בלשנית: מתי התעתיק "פלשתינה" הגיע לשפה העברית, כלומר מה המקור הראשון שבו משתמשים דווקא בתעתיק זה? אני מנחש שה-"ש" בשם מגיע מהמילה פלישתים, וה"ה" בסוף הוא מגיע מהלטינית. אז מה המקור העברי הראשון שמשתמש בתעתיק זה? Corvus,(Nevermore) 14:34, 22 באוגוסט 2024 (IDT)
”ייעוץ מקצועי: ד"ר חגי משגב, חוקר כתובות וכתבים עתיקים, האוניברסיטה העברית”. מספיק אקדמי בשבילך? זה לא ברור שיש תחקיר בסרטונים האינפורמטיביים שלהם? הם לא שמים רשימת מקורות כמו ערוצי מדע מסויימים, אבל הם כן עושים עבודה רצינית. (¯`gal´¯) • שיחה11:28, 21 באוגוסט 2024 (IDT)
בניגוד לאחרים אני אישית בכללי לא מסתמך על תוכן מצד כאן 11 כי מספיק פעמים התרשמתי שהם ערוץ פרוגרסיבי-פמיניסטי דמגוגי ולגבי השפה העברית לא אתפלא אם רוב עובדיהם תומכים בעברית רב מגדרית, לה אני מתנגד בתוקף. תודה. ―223.24.171.142 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
אפשר לקרוא כאן בעמוד 193 (7) על השימוש באותיות סופיות במגילות מדבר יהודה. חיפשתי דוגמאות שתוכל לראות בעיניך - בצד ימין למטה של מקטע המגילה הזאת אפשר לראות שהמילה "קולם" נכתבה בתור "קולמ" (מדובר בישעיה, כד יד). כאן אפשר לראות את המילה "כסף" מופיעה כ"כספ" (מדובר בישעיה נה א). ר' גם במאמר הזה, שמציין באילו טקסטים ומילים מהמגילות התופעה קיימת (ולפיו חיפשתי במאגר המגילות דוגמאות). הנה דוגמא לטקסט שאינו מקראי ממגילות מדבר יהודה, שבו אין שימוש באותיות סופיות.
אין לי מושג למה כוונתך ב"ספרות מפורסמת מאוד", אך בעברית המודרנית, כפי שכתוב בפתיח הערך אותיות סופיות, ישנו שימוש באותיות רגילות בסוף מילה: " במקרים מועטים משמרות האותיות פ״א וכ״ף את צורתן גם בסוף מילה: פ״א דגושה בסוף מילים ושמות לועזיים (מיקרוסקופ, פִילִיפּ), כ״ף בתעתיק האות הערבית ك (מובארכ), או בסלנג (חָרַפּ).
הידע שלי לא מספיק בשביל להרחיב את הערך אותיות סופיות (ששם נראה לי המקום, ולא בערך חדש. זה גם לא נראה לי התנגדות, אלא שלב התפתחותי של הכתב), ואין לי את הזמן הנדרש כדי לקרוא ולהרחיב. אם זה מעניין אותך, אולי תפנה לספרות המקצועית, זרקתי כאן כמה קצוות חוטים שמהם ניתן להתחיל. התמונות באות להוסיף, לא במקום הטקסט - בעיני יש משהו יפה בזה שכל קורא עברית מודרני מסוגל לקרוא את כתבי מגילות מדבר יהודה, ולראות שמדובר בתופעה ברורה ובולטת (לעומת ממצאים אפיגרפיים אחרים, שבהם צריך להיות ממש מומחה כדי לפענח).
האותיות הסופיות בעברית הן יצור מוזר. באחד הטלפונים הניידים הראשונים שקיבלתי (אולי משהו של סמסונג, עוד לפני דורות החכמים) הייתה תכונה מעניינת בתמיכה בעברית: הוא ידע להפוך אוטומטית אותיות בסוף מילה לסופיות. זה חסך להם מקום מיותר במקלדת. אולי אותה קבוצה כתבה את התמיכה לעברית ולערבית. ואולי הם סתם חשבו על זה לבד ולא בדקו כמו שצריך עם כותבי עברית. רעיון כזה עובד לא רע בערבית, אבל לא בעברית. בעברית יש לאותיות הסופיות חיים משלהן. הן סתם מסבכות את החיים של הכותבים.
הערך על האותיות הסופיות מסביר איך הן נוצרו (או ליתר דיוק: איך נוצרו הגרסאות הלא סופיות שלהן). פעם כתב היה משהו הרבה פחות סטנדרטי מהיום. אנשים היו כותבים הרבה פחות. ומה שהם כתבו שימש, לרוב, בתפוצה הרבה פחות רחבה. עם השנים הכתב השתנה, והתפתחו לו גם לפעמים כל מיני גרסאות מקומיות. במקרה הזה מדובר על קיצור דרך של כותבים: האותיות הללו לא היו נוחות לכתיבה, אז יצרו גרסה יותר נוחה שלהן לכתיבה. אבל בסופי מילה לא הייתה בעיה, ולכן (משיקולי שמרנות) הגרסה המקורית שרדה.
בסופו של דבר שיקולים כאלו גרמו ליצירת מערכת כתב נפרדת ויותר נוחה לשימוש: כתב רהוט. בעברית יש לנו שתיים כאלו: בתחילה התפתח הכתב שנקרא מאוחר יותר כתב רש"י (אבל זה כבר בגלל שהחלו להשתמש בו בדפוס. במקור הוא נועד לשימוש ככתב יד לא רשמי. קרובי משפחה שלי השתמשו בו למטרה הזו עדיין במאה העשרים). מאוחר יותר נוצר (ושוב, בהדרגה) „כתב יד״. Tzafrir • שיחה11:09, 23 באוגוסט 2024 (IDT)
אני מבין את הבדיחה אבל אם הייתה התנגדות מפורשת ומתועדת למגמה להוסיף אותיות סופיות לעברית כבר כאשר הומצא הכתב העברי המרובע אז דווקא הדבר שווה קצרמר ואם תהיה תופעה רחבה כזו בעתיד אז בוודאי יהיה מקום לערך על כך אז.
פעם אמר לי איזה חבדניק משיחי ממש חביב "הרבה היה מאד ציוני" (ha-rebbe).
מכיוון שחבדניקים משיחיים הם חרדים, האם הם חרדים לאומיים? תודה.
כדי לחסוך זמן אני מציע שכל מי שדן בשאלה האם X ציוני יקדים לדבריו את ההגדרה (מבחינתי ציוני הוא מי ש-). העצה טובה גם לדברים אחרים. עוזי ו. • שיחה22:07, 21 באוגוסט 2024 (IDT)
החב"דניק המשיחי החביב כנראה לא היה בקיא בתורת חב"ד. ציטוטים מתוך הערך חסידות חב"ד#יחסה לציונות ולמדינת ישראל: "המנהיג החמישי של חב"ד, רבי שלום דובער שניאורסון, היה מתנגד חריף לציונות... בקו זה המשיך גם ממלא מקומו, רבי יוסף יצחק שניאורסון... האדמו"ר השביעי, רבי מנחם מנדל שניאורסון*, גם התנגד נמרצות לציונות האידאולוגית ולגישה הציונית דתית שלפיה המדינה היא אתחלתא דגאולה, אך מיעט לעסוק בכך." (*שהוא הרב'ה המדובר), ור' בערך בפירוט. מעבר לכך, צריך להגדיר מהו "חרדי לאומי" - האם הוא אדם שמשתייך לחברה החרדית אך גם ציוני? במה נמדדת הציונות?
מה שהיה חסר זה בדיקת העובדות הללו במהלך הראיון והצגתן מולו. או אפילו בדיקת העובדות עד זמן הדפסת הראיון. האם זה נחשב בעיניך ביזוי המרואיין? בישראל בדיקת עובדות אינה מסורת מקובלת. Tzafrir • שיחה08:46, 22 באוגוסט 2024 (IDT)
לא רק בישראל. אני קורא עכשיו ספר מאלף בשם "מדע רע" מאת בן גולדייקר. הכותב הוא רופא בעל טור בריטי, ובין השאר הוא מציג את הפרסומים הלא בדוקים (במקרה הטוב) או המוטים בעליל (במקרה הפחות טוב) של מיטב כלי התקשורת בבריטניה, מה-BBC ועד אחרון העיתונים, בלי לחשוך ביקורת גם מהגרדיאן בו הוא כותב. אז אם בנושאים "נייטרליים" כמו תוספי מזון ודיאטות נפלה שלהבת - מה בכלל אפשר להלין על ראיון עם פוליטיקאי שנוא. עמית - שיחה09:58, 22 באוגוסט 2024 (IDT)
אני לא בטוח שהיום יש לזה את האפקט שכלי התקשורת רוצה להשיג. כאשר יש "ביזוי בררני" כלי התקשורת המבזה נתפש כמוטה ולא אובייקטיבי ומאבד את אמינותו על ידי הצרכן, ומכאן לא רחוקה הדרך לקיטוב תקשורתי-פוליטי בו לכל מחנה פוליטי יש כלי תקשורת משלו - דבר שפוגע ביכולת להידברות בין המחנות הפוליטיים. יש שיעירו שבעבר לכל מגזר או מפלגה היו כלי תקשורת משלהם - ביטאונים - אבל אני לא בטוח שהם החליפו לגמרי את העיתונות הכללית, ופעם זה היה מוגבל לעיתונים, ואילו היום יש גם תקשורת אלקטרונית (טלוויזיה, אינטרנט, רשתות חברתיות). – ד"ר MathKnight✡ (שיחה) 20:36, 26 באוגוסט 2024 (IDT)
יש בעיה בסיסית עם נתניהו: הוא לא מתראיין לכלי תקשורת ישראליים שיכולים לאתגר אותו (ראיונות בערוץ 14 לא מנסים לאתגר אותו. בשנה האחרונה היו כמה מסיבות עיתונאים, אבל שם יש לכל משתתף יכולת לשאול שאלה בודדת, ולכן אין אפשרות לשאול שאלות המשך לשאלות שנשאלו. ובכל מסיבת עיתונאים יש בין 5 לעשר שאלות בסך הכל). כלי התקשורת הזרים הצליחו לפספס בזמן הראיון שגיאות מאוד בסיסיות. יכול להיות שהפרסום החריג הנוסף הגיע בעקבות משוב שהטיימס קיבל לאחר פרסום הראיון. Tzafrir • שיחה09:52, 27 באוגוסט 2024 (IDT)
זה מה שקורה כאשר נוצרות שתי מערכות תקשורת (מערכת = אוסף כלי תקשורת בעלי אידאולוגיה משותפת ואינטרסים משותפים, ולפעמים גם חולקות בעיתונאים) - אחת לכל מחנה פוליטי גדול. אז ברור שכל פוליטיקאי מעדיף להתראיין במגרש הביתי שלו. – ד"ר MathKnight✡ (שיחה) 23:33, 30 באוגוסט 2024 (IDT)
יש לי בבית ספר בשם פאשות, פלחים ופיראטים על ארץ ישראל במאות ה־16–18. יש שם לא מעט חומר מעניין (בעיקר בתחומים היותר יום יומיים ופחות „היסטוריים״). לא לגמרי ברור לי אם אני יכול להסתמך עליו ישירות כמקור. יש כל מיני נקודות שבהן הוא מצטט כתב יד של חיים ויטאל שבו מתוארות מלאכות רבות מאותה תקופה (הכנת גבינה, כיבוש זיתים, צביעת בדים(?), ועוד). לפי הספר, המקור הוא „ר’ חיים ויטאל, כתב יד מוסאיוף מס’ 228, מכון יד יצחק בן צבי, סרט 2675״. האתר של יד יצחק בן צבימפנה לספריה הלאומית. חיפשתי שם ולא מצאתי. יש למישהו מושג איפה אני יכול למצוא את זה? Tzafrir • שיחה01:01, 24 באוגוסט 2024 (IDT)
שאלת ויקיפדיה: לפעמים אני מקבלת הודעה (דרך האיקון של "ההודעות שלך" בפינה השמאלית העליונה של המסך) על דיונים שלא עשיתי להם מינוי. היום למשל קיבלתי הודעה כזו, וכשעברתי על כל הדף ראיתי שאני מנוייה לעוד דיונים ב-"הכה את המומחה" (כי איקון הפעמון "דלק" והכיתוב אמר "ביטול מינוי") - כולם דיונים שלא ידעתי על קיומם ובוודאי לא עשיתי "מינוי" במודע. אני זוכרת שזה קרה לי גם עם הדף העברת דפי טיוטה. מה גורם לזה ואיך מונעים מינוי לדיון שנעשה שלא ברצוני? תודה, Pixie.ca • שיחה🎗18:22, 24 באוגוסט 2024 (IDT)
דעתי - תשתמשי בויקיפדיה רק כאלמונית, ככה הרבה פחות קהילת ויקימדיה או הויקיפדיה הרלוונטית (עברית/אנגלית וכו') תדחוף לפנים שלך כל מיני מכניקות שאינך מעוניינת בהן. זה קצת מזכיר כסף מזומן בחנות רגילה, אף אחד לא מתעד כל דבר קטן ובר חלוף שאת קונה וצילום ממצלמות אבטחה במעגל סגור זה לא כזה נורא. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
לאדם אחד ייתכנו אין ספור כתובות אי פי עם VPN או בלי VPN ובד"כ כתובות אי פי מתחלפות כל כמה דקות או כל ריסטרט (אלא אם מבקשים קביעות) ובכל מקרה אם אני לא טועה יש שיח בעמותת ויקיפדיה העולמית או בויקיפדיה האנגלית לפחות על לשמור יותר על פרטיות האנונימים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
בקצרה לפי ההסבר שניתן שם, מאוד הגיוני שזה קורה לך כאן ב"הכה את המומחה", כיוון שרבות מהשאלות נשאלות על ידי אנונימיים שלא חותמים על הדיון ואז מוסיפים להם את התבנית "לא חתם" שככל הנראה היא הגורם לתקלה. Idoiz • שיחה20:27, 24 באוגוסט 2024 (IDT)
התגלגל לידי קובץ מאמרים של הסוציולוג שלמה דשן בשם חכמה לשלמה ובמאמר על יהודי בגדד, עמ' 272 (התפרסם לראשונה בכתב העת זמנים 73, עמ' 44-30), הוא מספר על בית דין וולונטרי בשם 'בית שרעי' (בית שיפוט) שהיה אמון על תיווך והבאת שלום בין איש לאשתו בקרב יהודי בגדד בתחילת המאה העשרים כך:
בית הדין היה נוהג למנות כמה אנשים מכובדים, בעלי דירות מרווחות, האמונים עליו, כדי שיפנו חדרים לשימוש בית הדין. במקרים של מריבות בין בני זוג, כאשר הגיעו לסף גירושין, נזקק בית הדין לשירות של בעל דירה כזה. בית הדין ציווה על בני הזוג היריבים שיגורו חצי שנה בבית שרעי, תחת עינם הבולשת של בעלי הבית, הנאמנים על בית הדין. השיקול היה, שבמצב כזה בני הזוג עשויים לשקול את צעדיהם ביתר זהירות ולתקן את נישואיהם.
במקרה של הליכים לקראת גירושין, כאשר בית הדין התלבט בדבר חיוב או פטור הבעל מתשלום דמי כתובה, היה הנאמן מוסר עדות לבית הדין על אודות היחסים בין בני הזוג, ובית הדין היה מסתייע בזה בקביעת אחריות בקשר לשיבוש הנישואין.
בקובץ זה מלבד ביבליוגרפיה כללית לכל מאמר אין הפניות למקורות. חיפש ראשוני בגוגל לא העלה דבר. אשמח לקרוא יותר על תופעה מעניינת זו. שבוע טוב ומבורך טל ומטר • שיחה21:44, 24 באוגוסט 2024 (IDT)
עיינתי עתה בזמנים, 37, עמ' 38 שם מובא הקטע המצוטט, אבל גם במקור לא נוספו בסיום המאמר אלא הפניות כלליות בלבד ומראה מקום מדויק לפרקטיקה זו של 'האח הגדול' אין. כאמור, אשמח לקרוא יותר על תופעה זו. שבוע טוב ובשורות טובות. טל ומטר • שיחה12:54, 25 באוגוסט 2024 (IDT)
בכתבה זו מופיע תצלום, שמקורו בדובר צה"ל, עם הכיתוב "תדלוק אווירי של מטוסי אדיר מעל לבנון". שאלתי: לבנון גובלת בישראל והיא מדינה קטנה מאוד, מדוע נחוץ תדלוק אווירי לשם תקיפה בשטחה? דוד שי • שיחה22:15, 25 באוגוסט 2024 (IDT)
אתה מניח שזה נחוץ. אני הבנתי שזה סוג של "לעשות שרירים" ולהראות לחזבאללה ששמי לבנון פתוחים לגמרי בפני חיל האוויר - אפילו למטוסי התדלוק הפגיעים וחסרי ההגנה, ואפילו לפעולת התדלוק עצמה – שלא מקובל לעשותה מעל שטח עוין. שמיה רבה • שיחה • כ"ב באב ה'תשפ"ד • 10:01, 26 באוגוסט 2024 (IDT)
לא יודע מה הייתה מטרת התדלוק. אבל, לפעמים דאווין יכול להיות אינטרס בטחוני מובהק שעשוי להצדיק לקיחת סיכונים. לדוגמא, אם בישראל מניחים שפעולה כזו תשכנע את איראן שבישראל לא חוששים מתדלוק אווירי מעל עיראק/סוריה לצורך תקיפה באיראן, ותגרום לה להימנע מפעולות מסויימות נגד ישראל. 2A01:6500:A044:AD97:C047:CD15:1997:E6B0 09:50, 27 באוגוסט 2024 (IDT)
נניח שאני מסכים - בערך שבועיים לפניכן הם הראו תדלוק אווירי בדרך לתקיפה בתימן שהיא יעד די רחוק בהשוואה, אז מה ההיגיון להראות את זה שוב לגבי יעד צמוד? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
הכל ספקולטיבי לחלוטין, ובלי שיש לי ידע בנושא הזה - אבל יתכן שהיה עניין להראות יכולת לתדלק מעל מדינת אויב דווקא. בדרך לתימן אפשר לתדלק מעל ים סוף. כנראה שתקיפה באזורים מסוימים של איראן תצריך לתדלק מעל מדינת אויב. 2A01:6500:A044:AD97:C047:CD15:196F:7F24 12:54, 27 באוגוסט 2024 (IDT)
דוד שי: שבת שלום, לגמרי במקרה ראיתי את שאלתך. לגבי למה צילמו, הראו והציגו, אפשר רק לשער שזו לוחמה פסיכולוגית. לגבי הסיבה הטכנית לתדלוק מעל לבנון: כל מטוס, יכול להמריא, כלומר להתרומם מעל הקרקע למצב טיסה יציב, כשהוא מוגבל במשקל המראה מירבי. מעבר למשקל הזה, מטוס לא יוכל להמריא, גם אם ינתן לו מסלול ארוך יותר, וגם אם מצערות המטוס ילקחו למקסימום. כשרוצים להפציץ שלל מטרות, עם מטען פצצות מקסימלי, אזי מחמשים את המטוס עם כל מה שאפשר להתקין עליו, ומתדלקים אותו בכמות דלק פחותה, כדי להוריד את משקלו הכללי. כשהמטוס כבר באוויר במצב טיסה, בגובה שיוט, ניתן להשלים את תידלוקו, ככל שצריך. מעבר לכך, מטוסים פיטרלו במשך שעות וחיכו לרגע המתאים שבו יוטלו הפצצות. גם מסיבה זו, חלקם תודלק באוויר. למה חיכו באוויר?... יש כמה סיבות, אחת מהן היא שהחיזבלונים חיים במנהרות כמו עכברושים, אבל הם לא משתמשים בכל המנהרות ופתחייהן. אם יצא לכולכם לראות את צילומי ההפצצות, הן צולמו במצלמות רגישות לאור ולטמפרטורה, ומכך ניתן להבין את הסנריו הבא: מגיעה משאית עם משגר חמוש בטילים לפתח מנהרה "מוסווה" וסגור. אבל המשאית מייצרת חום – גזי הפליטה, חום המנוע, מנגנוני חימוש. מטוס חמוש מחכה בהמתנה לפתח שכזה ש"נדלק", ושולח לו מתנה יפה של פצצת "ברד כבד", וכל הכבודה שם למטה, נשלחת לאללה. כלום לא נשאר מהפיצוץ האדיר הזה, שיוזם גם את ראשי הקרב של הרקטות/טילים במשגר. יש ברשת המון תמונות יפות שצולמו ע"י לבנונים "אוהבי חיזבאללה". ירונש • שיחה21:31, 30 באוגוסט 2024 (IDT)
תוספת מאוחרת: הנושא הזכיר לי את מקרה הפשיטה של דוליטל שבה הופשטו מפציצי ה-B-25 מיטשל, מכל פריט שרק היה ניתן לקלף מהם ומהטייסים. אף גרם אחד עודף לא הוּשאר. המטוסים חומשו בפצצות ותודלקו ככל שניתן היה במסגרת "משקל ההמראה המירבי" שלהם ובהינתן המסלול המוגבל של נושאת המטוסים הורנט. אם היה קיים תדלוק אווירי בעת מלחמת העולם השנייה, כל המטוסים היו נוחתים בשלום במקומות חברותיים לאמריקאים. ירונש • שיחה22:53, 30 באוגוסט 2024 (IDT)
הערבית הפוצחה (ה"צחה") שנקראת גם ערבית קוראנית או ערבית קלאסית היא ערבית מאד עתיקה ומדויקת.
למה העולם הערבי הלך ופיתח טבעית בנוסף לה גם "ערבית ספרותית" או "ערבית חילונית"?
מילא היו מפתחים פה ושם רק גרסאות שונות של ערבית מדוברת מסיבות טכניות של דברים כמו נגישות, מסחר ומודרניזציה וכו' אבל למה היה צריך גם את השלב מעבר הזה בין ערבית פוצחה\קוראנית\קלאסית לבין ערבית ספרותית ורק אז למדוברת? למה לא עברו ישר מפוצחה למדוברת? או שכן היה מעבר ישיר במקומות מסוימים כמו ירדן וסעודיה?
לא מפתחים שפה זה לא תוכנה שפה מישתנה לבדה כי ככה זה אנשים כל דור מרגיש צריך לעשות הבדלים מהמבוגרים וככה כל שפות מישתנות עם הזמן מופלטה לרעה • שיחה17:20, 27 באוגוסט 2024 (IDT)
שיניתי בכותרת מ"פותחה" ל"התפתחה". שאלותיי נשארות במקומן ובכל מקרה אני לא מוצא הכרח להסכים איתך, שנאמר "אם זה לא שבור, אל תתקן את זה".
תגדיר "משתנה". ברור שמילים חדשות מתווספות מדי פעם, אבל מי שמדבר ערבית קוראנית למשל רק יוסיף מילים חדשות, זה שינוי לא משמעותי מבחינתי.
משמעותי זה מתי שכבר לא מבינים מה שדיברו פעם וזה קורה בכל שפות! מספיק זמן ואז מילים משנות משמעות נעלמות ובאות מילים חדשות וגם דיקדוק מישתנה עד שאי אפשר להבין וזה קורה בכל שפות עם שינויים של אלף שנה אין סיבה לחשוב שערבית מיוחדת בזה זה קורה לכולם אני לא חושב שהשאלה שלך נכונה ביגלל שאתה שואל על ערבית ומיטעלם שזה ככה בכל שפות מופלטה לרעה • שיחה17:22, 28 באוגוסט 2024 (IDT)
מן הסתם, בקוראן ובכתבים הנילווים אליו חסרות הרבה מילים שהאדם צריך להשתמש בהם. בנוסף, כאשר משתמשים בשפה מאות שנים, לאט לאט נוצרים שינויים, גם אם זה בכתב. נסה להשוות ספרות מתקופת היישוב, לספרות מודרנית (בעברית). יש מגמות של פישוט, חידוש מילים ואובדן מילים, השאלה משפות אחרות ועוד. למשל המשפט הראשון בפו הדוב בתרגום ורה ישראלית וא. ד. שפירא משנת 1964 מתחיל כך: אם קרא לך וקראת ספר אחר על כריסטוף רובין, זכר תזכור בודאי כי היה לו פעם ברבור". לעומת זאת, בתרגום של אותה שורה בדיוק על ידי אבירמה גולן, משנת 2004, נכתב: "אם קראתם במקרה ספר אחר על כריסטופר רובין, אתם אולי זוכרים שהיה לו פעם ברבור". אם שינויים כאלה מתרחשים בסך הכל תוך 40 שנים, רק תחשוב כמה הערבית השתנתה ב1600 שנים. ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין18:05, 27 באוגוסט 2024 (IDT)
כמוכן, ערבית מדוברת אינה שפה אחת. בדומה ללטינית וולגרית. בנוסף, ערבית קוראנית (ערבית קלאסית, ערבית) היא שפה טהורה ומדויקת, כמו לטינית, סנסקריט ועברית מקראית, בדיוק בגלל שהיא שפה עתיקה שהתקדשה. אנחנו יודעים מה התקלקל מאז. אנחנו מתייחסים אליה כחלק מהתקן. בספר [איזה בדיוק?] (של גלעד צוקרמן?) יש תיאור נפלא: סדרה של כותבים (צרפתים, במקרה הזה) שכל אחד מלין כמה השפה של ימיו מקולקלת וכמה השפה של הדורות הקודמים הייתה צחה וטהורה. אלא מאי, כל אחד (חוץ מהראשון) נמצא באותה תקופה שעליה העיד הכותב הקודם שבה הייתה השפה כה טובה. Tzafrir • שיחה11:12, 28 באוגוסט 2024 (IDT)
Tzafrir: הוצאת לי את המילים, ישירות ממחשבותיי על השאלה הראשונית של האלמוני. מיד חשבתי על שיחה בעניין שהייתה לי היום עם בני, בה נתתי לו דוגמאות על צרפתית עכשווית מדוברת, שדובריה כבר כל כך מתעצלים לדבר, שלעיתים לא קוראים רבע ממה שכתוב, אפילו לא שמות של אנשים או מקומות. גם הדוגמה של הלטינית – בול פגיעה. לאלמוני השואל: בנוסף להסברים שלעיל, ניתן לתת כדוגמא נוספת, את האנגלית העכשווית, ש"הושחתה" ע"י הצרפתית והלטינית. בכדי לדעת לעיתים מה הייתה המילה האנגלית המקורית, אי שם בנבכי הזמן, מאות שנים אחורה, ניתן לעיתים לגשת לבדוק אצל אחיותיה הקרובות במשפחת השפות הגרמאניות, הפריזית וההולנדית ואפילו בגרמנית. כל שפה עוברת שינויים, ועדיין, העברית היא המקרה היחיד והמיוחד ככל הידוע לי, שבו אנשים יכולים לקרוא את שפת אבותיהם מלפני 3,000 שנה, ועדיין להבין את רוב מה שנכתב ונאמר. וגם... ראה כיצד רשמתי את המילה "דוגמא", שניתן גם לרשום עם "ה" – דוגמה, כי כך החליטה האקדמיה ללשון העברית, והינה לך שינוי אחד מתוך אין־ספור, שהתרחשו מאז שנת 2010. ירונש • שיחה22:05, 30 באוגוסט 2024 (IDT)
אני לא מסכים עם ירונש שדוברי עברית מודרנית יכולים "להבין את רוב מה שנכתב ונאמר (בתנ"ך)". העברית של התנ"ך שונה פלאים מהעברית המודרנית ואפילו בתקופת המשנה בה דוברי העברית דיברו בעברית משנאית, לא הפסיקו להתדיין על חלקים שונים של התנ"ך כי גם אז לא ממש הבינו אותה. חלקים מסוימים בתנ"ך אולי עתיקים ממה שנדמה לנו. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
אני דובר עברית מודרנית ויכול להבין את רוב התנך (אולי חוץ מחלקים מסויימים באיוב).כ85% מהמילים בתנך משמשים בעברית המודרנית ו90% מהשורשים המקראיים משמשים כיום. (לפי רוביק רוזנטל) חכמי המשנה הבינו את התנך אבל בכוונה פירשו אותו בצורות יצירתיות לצרכיהם ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין11:42, 3 בספטמבר 2024 (IDT)
עם כל הכבוד אליך לא השתכנעתי מטענתך לגבי עצמך כמו שלא אשתכנע מטענה דומה מצד כל אדם כלפי עצמו (אין פה שום דבר אישי כלפיך חלילה ואני כלל לא מכיר אותך) ואני אסביר; חלקים רבים בספרי התנ"ך העברי (בראשית, יחזקאל, ישעיהו, מלאכי וגם איוב שציינת) אינם ברורים ואם הם היו ברורים אף אחד לא היה מתדיין על משמעותם כל כך הרבה מאז גלות בבל (או עוד לפניכן) ובטח שלא היה פיצול יהודאי-שומרוני (או שומרוני-יהודאי, תלוי את מי שואלים) וכל כך הרבה זרמים ביהדות בית שני ולאחר מכן גם פיצול יהודי-נוצרי וביהדות רבני-קראי (או קראי-רבני, תלוי את מי שואלים). איזה צורך היה למנהיגים דתיים פרושים מתקופת בית שני לשבת ולפרש ביצריתיות קיצונית (וגם להיכנס עליה לויכוחים) חלקים מהתנ"ך? הצורך הריאליסטי היחיד שאני יכול לחשוב עליו הוא מניעת עוד מרידות בכוחות הכובשים בארץ, אבל זה נושא לדיון אחר שלא גורע את העובדה שדובר עברית מודרנית שמעולם או כמעט מעולם לא פתח ספר תנ"ך לא יבין את העברית של רוב חלקיו והיא תהיה עבורו מסורבלת ומוזרה במיוחד אם תיקרא בסגנונות קריאה שמיים מובהקים (עיראקי, תימני, מצרי, חלאבי וכדומה). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
פרשנות יצירתית של התנך יש גם בתוך התנך: לדוגמה, ספר דברי הימים מספר היסטוריה שונה מזו של ספר מלכים (למה? שאלה טובה). המטרה של הספרים אינה כתיבת היסטוריה. נראה לי שבערך בכל תקופה שידוע לנו שנכתבו ספרים על התנך, נכתבו עליו פרשנויות יצירתיות (שתי דוגמאות מודרניות: מלכים ג' ודוח המלך דוד). הסיבות? מגוון סיבות.
לעניין ההבנה, הנקודה הבסיסית היא שאפשר להבין. כדי לקבל פרספקטיבה, כמה דוגמאות מוכרות מאנגלית: אנגלית עתיקה, לדוגמה ביאוולף: שפה שקוראי אנגלית מודרנית לא יצליחו בכלל להבין אותה. השפה האנגלית החלה להתעצב במה שנקרא אנגלית תיכונה-. יצירה מוכרת שם היא סיפורי קנטרברי. אפשר פחות או יותר לקרוא את המשפטים שם, אבל חצי מהמילים לא מובנות (וגם החרוזים התקלקלו לחלוטין). החל מהמאה ה־16 כבר מדובר על אנגלית מודרנית, אבל עדיין יצירות מתחילת התקופה הזו, כמו מחזות של שייקספיר (לדוגמה: המלט) נראים כמו אנגלית, אבל יש שם מדי פעם כל מני מילים מוזרות. איפה על הרצף הזה היית ממקם את התנך? Tzafrir • שיחה09:56, 9 בספטמבר 2024 (IDT)
האם יש מדינות ערב בהם אסרו לגמרי שימוש בערבית ספרותית\חילונית ודורשים מהתקשורת לדבר רק בערבית פוצחה\קוראנית\קלאסית או לחלופין רק בערבית פוצחה עם מינוח מודרני מתי שהדבר נדרש? תודה. 223.24.170.11 12:52, 27 באוגוסט 2024 (IDT)
אני מניח שזה לא בהכרח מוזר כלל ושבמדינה אסלאמית בה מתנגדים למה שנקרא בערבית בידעה (بدعة) ניב חילוני ייתפש כמנוון והרסני ותהיה מגמה לחזור לפוצחה, אבל לא אאריך על כך כי זה דיון צדדי ולא השאלה המקורית. מי שיש לו תשובה לשאלה המקורית מוזמן לענות אותה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
קראתי את מלחמת עיראק ולא הבנתי בכלל מה היתה הסיבה למלחמה. אמריקאים חששו מכך שיש נשק להשמדה המונית למרות שבמציאות לא היה? נשמע כמו תירוץ ולא יותר מזה (כי אחרת היו פולשים גם לרוסיה, צפון קוראיה, סין, איראן).
בתור מי שגר באותה תקופה בארה"ב: מתקפת האנתרקס. בהתחשב שזה התחיל זמן לא רב אחרי 11 בספטמבר, בשיא ההיסטריה בארה"ב, ולמיטב זכרוני זו הייתה תופעה נרחבת הרבה יותר ממה שמצויין בערך. חלק מזה היו שמועות פראיות באינטרנט (משהו די חדש באותה תקופה) שארה"ב נמצאת תחת מתקפה של נשק ביולוגי, ומן הסתם הרבה אנשים שרק רכבו על הגל. אם היה מישהו ששנאת במיוחד באותה תקופה, כל מה שהיית צריך זה לשלוח לו בדואר מעטפה עם טיפה אבק או חול בפנים, וכשהוא היה פותח את זה הוא כבר היה מת מהתקף-לב או התקף חרדה... הנשיא בוש היה צריך להפנות את כל עוצמת הרגשות הזו לאנשהו, ועם סדאם היה לאבא שלו חשבון פתוח. H. sapiens • שיחה07:54, 28 באוגוסט 2024 (IDT)
מה לא ברור במשפט המופיע בתחילת הערך "במטרה להפיל את משטרו של סדאם חוסיין. בכמה מובנים, היה זה המשכה של מלחמת המפרץ שהתרחשה ב-1991"? מה אתה מחפש, עילה למלחמה? העילה ניתנה כבר בפלישת עיראק לכווית ב-91'. מבחינת ארצות הברית, סדאם היה שור נגח. עמית - שיחה08:36, 28 באוגוסט 2024 (IDT)
למה ארצות הברית היתה מעוניינת להפיל את משטרו של סאדם חוסיין? מלחמת המפרץ הסתיימה כבר מזמן, זה היה נשיא אחר ותקופה אחרת. "עילה למלחמה" הרבה פעמים זה תירוץ. השאלה האמתית היא מה האינטרס. כלומר למה שווה להשקיע משאבים גדולים בהפלת שלטון דיקטטורי (אחד מתוך עשרות) של איזה נבל משופם במזרח התיכון? וזה במחיר פוליטי קשה עבור בוש, כסף רב מאוד וחיילים רבים שנפלו בקרב ואזרחים ערבים רבים שנהרגו. 192.114.1.82 11:31, 28 באוגוסט 2024 (IDT)
יש מי שטוענים שחלק מהבעיה זה שעיראק התנהגה כאילו יש לה נשק להשמדה המונית (כדי להרתיע את איראן). ואגב, בבסיס המלחמה עמד עוד זוג טענות: שעיראק היא חלק מ„ציר הרשע״ ושמדינות ציר הרשע הזה היו קשורות לפיגועי ה־11 בספטמבר. שתי טענות מפוקפקות במקרה הטוב. Tzafrir • שיחה11:36, 28 באוגוסט 2024 (IDT)
לכל הפחות בתוכנית אחת שראיתי בערוץ אלערביה הסעודי, דיברו בערבית ספרותית. גם המראיין הסעודי וגם המרואיין שהיה איש דת שיעי לבנוני. אליבאבא • שיחה20:24, 27 בספטמבר 2024 (IDT)
בתמונה המצורפת, מי הם האנשים? אני מזהה במרכז את אימסאיל הנייה, לשמאלו זה מוסא אמו-מזרוק. לימינו סאלח על-ארורי. ומי האחרים? Corvus,(Nevermore) 11:57, 29 באוגוסט 2024 (IDT)
איך הרוסית שלך?חמאס במוסקבה מזווית אחרת. תמונה מאותה הפגישה, שאפשר לקרוא בה את השמות. אולי תמונות נוספות והקישורים מהם יסייעו - ר' [5].
פתח את התמונה. לפני היושבים יש שמות. הידע שלי ברוסית הוא 0, עם מקלדת וירטואלית הקלדתי את שמו של מי שיושב סמוך להנייה - "махер салах", שלפי גוגל תרגום זה "מאהר סלאח". את מי שלידו קשה לי יותר בגלל ההשתקפות, אך אאלט צריך לקרוא שם "дбу иссам..." שזה ..דבו עיסאם לפי טרנסלייט. מצאתי כמה מקורות אחרים על אותה הפגישה, אבל לא נראה שהאדם הנוסף נזכר בהם. [6], [7], [8]. דוברי ערבית\רוסית יוכלו כנראה להגיע למקורות עם יותר מידע, יש מספיק פרטים שאפשר לדלות ידיעות חדשותיות מאז.תבנית:אנונמי
אתה שואל בעצם כמה מרוויחה חברת תעופה על טיסה. אבל זאת שאלה לא פיירית, כי לחברה יש עוד עלויות. למשל מימון לקניית מטוסים, אחזקה, קיזוז הפסדים בגין טיסות לא רוויחיות, תשלום הדרכה וכיוצ"ב. רבות מחברות התעופה בעולם פשטו את הרגל עם השנים (נדמה לי שקלמ היא החברה הוותיקה בעולם) כך שלא בטוח שזה עולם מאוד רווחי. Shannen • שיחה15:12, 30 באוגוסט 2024 (IDT)
תשובה נכונה לשאלה זו בולטת במיוחד בהקשר של מטוס "כנף ציון". בהתייחס לטיסתו הרשמית הראשונה (ובשלב זה האחרונה) לארצות הברית, אפשר להתייחס לעלות המצומצמת של הוצאות דלק, צוות אוויר, מגדל פיקוח וכו' בשבוע שבו נערכה טיסה זו, אבל תשובה נכונה יותר תעמיס על טיסה זו גם את כל ההוצאות מסוג זה עד לטיסה הרשמית הבאה שלו (או מאז הכרזתו ככשיר לטיסה), מה שיהפוך את הטיסות במטוס זה ליקרות ביותר, אם כי מובן שאין עלות שהיא גבוהה מדי כאשר מדובר ברווחתם של ראש הממשלה ורעייתו. דוד שי • שיחה04:52, 31 באוגוסט 2024 (IDT)
בשנת 2019 איראן תקפה את סעודיה; היא פיצצה לה מפעל או כמה מפעלים. לא ידוע לי שסעודיה אי פעם הגיבה על התקיפה הזאת בשטח איראן. איך זה ייתכן? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
כי זה איום לא אמין וכולם יודעים את זה. האיראנים יודעים שסעודיה מפחדת מהם ולא תתקוף אותם. הסעודים בונים על זה שישראל וארצות הברית יילחמו באיראן במקומה. ישראל כבר תקפה באיראן וטראמפ חיסל את קאסם סולימאני - כך שהם מהווים הרתעה אמינה יותר מול איראן. – ד"ר MathKnight✡ (שיחה) 13:54, 31 באוגוסט 2024 (IDT)
בניגוד לקודמיי, לי נראה שזוהי תוצאה של תכתיב אמריקני, בראיה אזורית כוללת. תכתיב דומה לאלה המונחתים גם עלינו. בנצי • שיחה17:20, 31 באוגוסט 2024 (IDT)
יותר ויותר מוסלמים מכירים בכך שהקרא'את (סגנונות הקריאה) השונים של הקוראן שאפילו נכתבים שונה לפעמים מבחינת חט' או חרכאת כמו הסגנונות חאפס, דורי, ווארש, סוסי, קאלון ואחרים, אינם האחרף.
אם הקרא'ת אינם האחרף אז מה זה האחרף הזה ואיזה אחראף כתוב, לפי ראשוני המוסלמים, על אללוח אלמחפוז בגן עדן?
אפשר לשאול אותה שאלה על מיראז' 5, נשר וכפיר. בכל המקרים הללו תכנון הדור הבא לא התחיל מלוח חלק אלא התבסס במידה רבה על התכנון הקודם, ובכל זאת נחשב למטוס נפרד ולא לדגם של הטוס הבסיסי. לפני שנחבט יותר מדי בשאלה זו, יש לי שאלה מקדימה: למה זה חשוב? דוד שי • שיחה04:41, 31 באוגוסט 2024 (IDT)
בכפיר גם ביצעו החלפת מנוע והתאמות לכך. הנשר הוא העתק "לא מורשה" ומשופר של המיראז' 5. למה זה חשוב? בעיקר להיסטוריה של התעופה ולמורשת הקרב. ההרקולס מתגאה בכך שהוא המטוס הוותיק ביותר שנמצא עדיין בייצור שוטף. אני משער שלוקהיד מרטין הפסיקה לייצר את הדגמים הרגילים ועברה לייצר רק את דגמי הסופר-הרקולס. אם הם מטוסים נפרדים אז ההרקולס כבר לא מיוצר יותר, אם הם אותו מטוס אבל דגמים שונים שלו אז ההרקולס עדיין בייצור שוטף ויכול לשבור עוד ועוד שיאים. – ד"ר MathKnight✡ (שיחה) 13:48, 31 באוגוסט 2024 (IDT)
הסופר-הרקולס C-130J הוא אינו "אותו מטוס" כמו הדגם המקורי או כמו הדגם המיושן C-130H, בדיוק כמו שה-F-15IA הוא אינו "אותו מטוס" כמו ה-F-15A. מבחינת צורה כללית הם דומים, אבל השוני בין הדגמים הוא גדול מאוד – מערכות האוויוניקה שונות לחלוטין, מנועים שונים, מדחפים שונים ועוד. מכך שניתן לראות את ה C-130J כדגם משודרג מאוד של ההרקולס, שאפילו משודרג עוד יותר אצלנו, כשהוא מגיע ומקבל עוד כמה שיפורים. מי שלמד להטיס C-130H, לא יכול להתיישב ב C-130J ולהטיס אותו. הוא חייב לעבור הכשרה מקיפה והסמכה כטייס שמשון. לוקהיד מרטין אוהבים להגיד: Always evolving, continually innovating, and ready for what’s next, אז לא אופתע אם המטוס הזה (בדגם משודרג עתידני) יגיע לשנת ה-100 לייצורו, ומעבר לכך. אגב, גם ה-C-130H המקורי שהגיע אלינו, הוא גם לא "אותו המטוס". אלה שעדיין בשימוש, עברו אין־ספור השבחות ושידרוגים נרחבים מאוד, לדגם C-130HI שמכונה בחיל האוויר "קרנף אוויוני". אהה, כמעט שכחתי... כבר לא מייצרים את הדגמים הישנים. ירונש • שיחה17:17, 31 באוגוסט 2024 (IDT)
אם הבנתי את תשובתך נכון, מבחינת הפרוטוקול של לוקהיד ודפי ההיסטוריה, הסופר-הרקולס נחשב לדגם מאוד מתקדם ומשופר של ההרקולס, אבל עדיין כדגם של הרקולס ולא כמטוס חדש לגמרי או מטוס נפרד לחלוטין. – ד"ר MathKnight✡ (שיחה) 21:08, 31 באוגוסט 2024 (IDT)
MathKnight: הבנת נכון. מבחינת הפרוטוקול של לוקהיד מרטין ודפי ההיסטוריה, זהו דגם מתקדם, מודרני ומשופר של ההרקולס, אבל בוא נעזוב רגע את לוקהיד מרטין ונסתכל על העולם ועל ראייתו את המטוס... אני תמיד אוהב להציץ בויקי-אנגלית ומעדיף יותר את המבנה שלה, שהרי היא נערכת ע"י מליונים רבים של ויקיפדים מכל רחבי העולם, ומכך שאפקט חוכמת ההמונים יותר משמעותי כאן ולכן יותר מדייק (בדר"כ). אם תיגש לערך C-130 Hercules בויקי-אנגלית, תראה בתיבת המידע שה-C-130J Super Hercules מופיע כ-וריאנט, כלומר גרסה אחרת של אותו הדבר. יש לפניו גרסאות, ובטוחני שתהיינה עוד גרסאות אחריו, וזאת על אף השינויים הנרחבים שהמטוס עבר בכל מערכותיו ואף בשלדתו. אם תגלול לפסקת ה-Variants, שם, זה כבר אין־ספור גרסאות. ואם נדבר על השמשון של חיל האוויר, שהוא בכלל דגם מוארך IC-130J-30 "ישראלי", אז בכלל אפשר לטעון שזה מטוס אחר, אבל הוא עדיין נחשב וריאנט. מעניין איך יקראו לדגם הסופר־סופר משודרג העתידי, ובאיזו חברה הוא ייוצר. אולי באיזשהו תאגיד־על שיבלע את לוקהיד מרטין ובואינג גם יחד, ויחליט לקרוא לו זאוס. ירונש • שיחה22:43, 31 באוגוסט 2024 (IDT)
זה דומה לפרדוקסהספינה של תסאוס אבל קצת שונה. אפשר לתת הקבלה מתחום הביולוגיה: נניח שיש מין של בעל חיים X, כל דור הוא משתנה קצת מהדור הקודם (מוטציות וכו'). מתי הוא מפסיק להיות שייך למין המקורי ומוגדר כמין חדש? לבודהיזם יש פתרון לפרדוקסים האלו: אין ישויות מוגדרות, אין קטגוריות, הדברים קיימים כשלעצמם וזהו. – ד"ר MathKnight✡ (שיחה) 21:46, 31 באוגוסט 2024 (IDT)
עוזי ו.: הצלחת להצחיק אותי. זו אמנם רק בדיחה, אבל יש בה משהו שכן נוגע במציאות. מטוס מגיע, לאחר מספר שעות טיסה מסויים או מספר נחיתות (שנקבע ע"י היצרן או המפעיל), למועד ביקורת האחזקה הרבתית שלו, ואז בודקים בו את הכל, ממש הכל, בבדיקות מאוד יסודיות. עד לרמת הברגים ועייפות החומר במשטחי הטיסה ובשלדה. אם מגיעים למסקנה שהמטוס כבר יקר מידי להשמשה, משביתים אותו ומציעים אותו למכירה כמטוס שלם או כמטוס לגריטה או מפשיטים ממנו את כל מה שעדיין ניתן להשתמש בו, כך שישנם מטוסים בחיל האוויר, שמורכבים מהמון חלקי מטוסים אחרים ומחלקים חדשים,
וכאן ניתן להעלות את שאלת פרדוקס הספינה של תסאוס, שהזכיר MathKnight: האם מטוס מסויים, נגיד הרקולס מס' 420 של טייסת 131, הוא אותו המטוס שיצא לי לטוס עליו לפני שנים לא מעטות?... שהרי כל כך הרבה חלקים כבר הוחלפו בו, בחדשים ובכאלה שנלקחו ממטוסים אחרים שהוצאו משירות. ירונש • שיחה23:26, 31 באוגוסט 2024 (IDT)
לגבי הנקודה המקורית, לדעתי תמיד יש להיצמד לשני דברים עיקריים – הגדרת היצרן, והגדרת הלקוח, שכן שני אלה הם המקורות שדרכם יתחכו אחר ההיסטוריה של דגם ה-C-130J. אני אישית לא נכנסתי ולא מכיר לעומק את הגדרת היצרן לדגם זה, אבל למיטב הבנתי חיל האוויר לא מתייחס לזה כדגם חדשב לגמרי, אלא כנגזרת, בדומה לדגמי ה-F-15 וה-F-16 למיניהם. ה-F/A-18 הורנט ו-F/A-18E/F סופר הורנט לדוגמה, למרות שהם כוללים את אותו מספר דגם, הן היצרן (בואינג) והן הלקוח (צי ארה"ב) מתיחסים אליהם כדגמים נפרדים. בגדול אבל, אם יש מספיק תוכן לערך נפרד ל-C-130J, שווה לשקול הפרדה. Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית12:40, 1 בספטמבר 2024 (IDT)
איפה, לדעתכם, ניתן למצוא פרטים ומידע אודות הרבנים שכיהנו בשתי הקהילות, במחצית הראשונה של המאה ה-20 - שמות, משך כהונה ופרטים ביוגרפיים נוספים ? תודה, בנצי • שיחה17:15, 31 באוגוסט 2024 (IDT)
א. חבל מאוד שאינך מזוהה כמקובל. קשה מאוד להתכתב עם כותבים לא מזוהים.
ב. הקישור שצירפת אינו מוביל למאמר המלא, אלא לעמוד הראשון שלו בלבד (תוכל לשלוח אותו אלי בדוא"ל, אם אפשר). האם מאמר זה כולל רשימה של רבנים שכיהנו שם ? בנצי • שיחה22:35, 31 באוגוסט 2024 (IDT)
סליחה, ניגשתי למאמר מתוך הרישיון האקדמי שלי. הנה המאמר בחינם מאתר יד בן צבי. הוא כולל רשימה שמית ומידע נוסף. בנוסף, אולי תמצא עניין ברשימה זו.
שלום משתמש:מופלטה לרעה, אין לי חשבון יוטיוב אז אני לא יכול לצפות בסרטון (צריך שם age confirmation לרשומים בלבד). אפשר שתגיד לי מה דגם הרחפן שנזכר שם בכותרת ואני כבר אחפש תמונות? תודה.
פתחתי שוב את הסרטון וראיתי שבכותרת מופיע הדגם DJI AGRAS T40 אבל מחיפוש בגוגל תמונות עליו הבנתי שהוא משמש בעיקר לחקלאות וכל שימוש אחר בו מסוכן ובכלל קרבת אדם אליו מסוכנת ביותר (גם פיענחתי מכותרת הסרטון ומתמונת התצוגה מקדימה שמישהו ניסה לרחף עליו ונחתך).
בכל מקרה, אני חושב שבשאלה התכוונתי למשהו קטן בהרבה, משהו שאפשר להחזיק ביד אחת עם מנוע של מכסחת דשא או מנוע דומה שרק ישגר את האדם 10 מטר בערך לאוויר באלכסון ואז יפסיק לעבוד ואז ייפתח מצנח או מהכלי עצמו או מצנח רזרבי של האדם המשוגר או מצנח אחר.
התברר לי שבשביל צניחה עם טכנולוגיות קיימות צריך לפחות 100 מטר גובה כך שאולי השאלה לא אמורה להישאל על משהו שמתאים לצניחה אלא על משהו שמתאים לריחוף נמוך בלא יותר מעשרים וחמש מטר בערך ולא יותר מ 2.5 דקות בערך. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
איפה יש יותר ויטמינים: 100 גרם במבה או סלט עם עגבניה אחת, תרד, לימון ומלפפון אחד, עם כפית שמן זית?
בסלט יש בערך פי 3 יותר ויטמנים (וכמובן שלא דיברנו על איכות הספיגה). להלן החישוב:
נתוני הוויטמנים של הבמבה נלקחו מכאן. נתוני הוויטמינים של הירקות נלקחו מתוך הערכים בוויקיפדיה. מבחינת המשקל, הערכתי שהעגבניה היא במשקל 100 גרם, המלפפון (עם קליפה) - 200 גרם, תרד - 100 גרם, 30 מ"ל מיץ לימון (שמן זית לא תורם ויטמינים). בסה"כ בסלט יצא לי 80.245 מ"ג ויטמינים (יש לחבר את הנתונים בשורה האחרונה בטבלה), בעוד שבבמבה יצא 27.6 מ"ג ויטמינים.
אני מניח שאזרח תוניסיה (רצוי שיהיה דובר ערבית תוניסאית ובעל רישום אזרחות במערכות המחשוב של תוניסיה) יצטרך להגיע לכל קונסוליה של תוניסיה במדינה המועדפת עליו ושם יוציא את הדרכון, אחרת, זה רק להיכנס לתוניסיה עצמה עם דרכון אחר או דרכון תוניסאי שפג התוקף שלו עצמו וללכת למשרד הגירה מקומי ולהתחיל תהליך שם. ככלל, מסמכים שיוכיחו קשר לתוניסיה של קרוב משפחה כמו אבא או סבא יעזרו להנפיק אזרחות תוניסאית. אני מעריך שהכרת השפה הג'רבית (لهجة جربة) והכרת מערכת הכתב הברברית (אנ') תוכל להרשים את המראיינים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
תודה על תשובתך המעניינת.
המשפט המתחיל במילים "או דרכון תוניסאי..." אינו ברור, והוא כנראה משובש מבחינה תחבירית. הכוונה היא, קרוב לודאי, ל"דרכון תוניסאי שפג התוקף שלו" ("פג תוקפו" הוא משפט שלם, ולא כינוי, שכן 'פג' הוא שורש עבר). תוקן במקור. מעניין איך אומרים זאת בערבית.
דקדקנות תחבירית ונורמות ההזדהות של ויקיפדיה (המיותרות להפליא רוב הזמן, לדעתי) בצד, נדמה לי שהבנת אותי מצוין ואם יש לך עוד שאלות אנא תרגיש חופשי לשאול אותן.
לא ממש ברור לאיזה איזור אתה מתכוון. הטמפרטורה הולכת ויורדת באופן מאוד לא מונוטוני עם הגובה (ראה תרשים מצורף), עם נקודת קיצון מקומית בסטרטופאוזה (בצלזיוס יש גרסה פה). אני מניח שהכוונה שלך לאיזור הזה. אז בו הטמפרטורה של האוויר היא מינוס 2.5 מעלות צלזיוס, והלחץ הוא כאלפית אטמוספרה (0.1kPa). בלחצים כה נמוכים מים רותחים במינוס 40 מעלות בלי בעיה. דם האדם מתחיל לרתוח במשמעותית פחות: לחץ של 6.3 kPa שמשיגים בגובה של 22 ק"מ. לצורך השוואה מטוסי נוסעים טסים בגובה של כ-12 ק"מ. מטוס צריך להיות מספיק עמיד בשביל להיות ממוגן מהלחץ, לא מ"חום שלו יכול להישרף בו חלילה", כי מדובר בטמפרטורות נמוכות. Corvus,(Nevermore) 13:40, 3 בספטמבר 2024 (IDT)
אז רגע
אין חלק רותח באטמוספירת כדור הארץ כלל אבל יש חלק בו הלחץ האטמוספירי כל כך חזק ("נמוך") שהוא גורם לחומר לרתוח כל עוד אין מיגון מתאים מכך.
החלק הזה מתחיל מן הסטרטוספירה שמרחקה מפני הים הוא בערך 20 קילומטר, ונגמר בסוף האטמוספירה.
התשובה הקצרה היא דיאגרמת פאזות. אבל סביר להניח שזה לא תשובה ברורה. אז נפשט ונפרט: מים רותחים (כלומר עוברים ממצב נוזל למצב גז) בטמפרטורה משתנה ולא ב100 צלזיוס כמו שאולי חשבתם: טמפרטורת רתיחה תלויה מאוד מאוד בלחץ. ככל שהלחץ יורד, ככה טמפרטורת הרתיחה יורדת. כלומר נדרש פחות חום בשביל להרתיח כוס מים. ככה אם עכשיו בא לך להרתיח מים יש לך שתי אופציות: להעלות את הטמפרטורה (האופציה המקובלת) או להוריד את הלחץ (קצת פחות פרקטי). האטמוספירה שלנו (ושל כל של פלנטה) הולכת והופכת ליותר דלילה ככל שמרחקים מפני השטח לכיוון החלל החיצון. במילים אחרות, הלחץ הולך ויורד עם הגובה. ככה למעשה יוצא שככל שעולים בגובה, ככה טמפרטורת הרתיחה של המים הולכת ויורדת. בגובה כלשהו מגיעים לנקודה בה המים רותחים בטמפרטורת הגוף וזה גובה קטלני לאדם (הגוף רותח, נוצרות בועות מים בדם ראה: Armstrong limit(Armstrong limit) ו Ebullism (Ebullism)). כל זה מתרחש כאשר טמפרטורת האוויר היא מאוד נמוכה ביחס לפני הקרקע. בגובה זה האטמוספרה עצמה לא מכילה מים במצב נוזלי, ככה שהיא עצמה לא רותחת.
אין גובה ספציפי שבו אפשר להגדיר תופעה מיוחדת. פשוט ככל שעולים בגובה ככה יותר קל להרתיח מים. הסטרטופאוזה שהזכרתי היא גובה בו יש נקודת קיצון מקומית של טמפרטורת אוויר: גובה "חם" (מינוס 2.5 מעלות) שהחל ממנו האוויר הולך ומתקרר ככל שעולים או ככל שיורדים. עד לקיצון הבא. Corvus,(Nevermore) 10:53, 4 בספטמבר 2024 (IDT)
האם יש דרך להוריד מיזם ויקי בשלמותו אוף ליין? אפשר להוריד את ויקיפדיה אוף ליין לטלפון דרך האפליקציה שלה אבל אם זה מיזם ויקי אחר לגמרי לדוגמה שאני מפחד שיימחק בקרוב כי הקהילה שלו תתפזר ואני רוצה לגבות אותו (בלי להפיץ כמובן, רק לצורך קריאה אישית). האם יש תוכנה שעושה את זה? אולי אפשר להוריד את כל האתר ב HTML?
התשובה הראשונה, שמתייחסת לקובצי dump, עוזרת אם רוצים להקים אתר שיהיה עותק של השרת של ויקיפדיה. עדיין צריך להקים שרת (תוכנה מדיה-ויקי) או להשתמש בשירות של מישהו אחר שמריץ שרתים כאלו.
התשובה השנייה היא אם רוצים להחזיק על המחשב עותק של התוכן של ויקיפדיה לעיון אישי, המדריך מתייחס ליצירת קובץ (ZIM (פורמט קובץ)) שבו אפשר להשתמש, לדוגמה, בתוכנה Kiwix.אבל זה עובד לקריאה בלבד ובלתי אפשרי (או לפחות: מאוד לא נוח) לעדכן את המידע ששם. Tzafrir • שיחה03:36, 3 בספטמבר 2024 (IDT)
שלום משתמש:Tzafrir. לא ניסיתי זאת אבל אם אני מבין נכון תוכנת Kiwix כאפליקציית נייטיב או כתוסף דפדפן מאפשרת להוריד אתרים הבנויים במדיה ויקי ואולי גם בתוכנות אחרות כמו וורדפרס לקריאה בלבד אבל Kiwix היא גם מעין מנוע חיצוני שמחליף את ה PHP הפנימי של תשתית LAMP ובכך מאפשר להריץ שאילתאות חיפוש במנוע החיפוש שלהם שזה מה שמבדיל את השילוב של Kiwix-zim משמירת כל דפי האתר ב HTML שאז לא יתאפשר להריץ בהם שאילתאות חיפוש. תודה, 49.237.41.140 22:56, 6 בספטמבר 2024 (IDT)
שלום שוב משתמש:Tzafrir. האם להבנתך משהו בדברי היה שגוי? בכל מקרה, אין לי מספיק ידע על פיתוח תוכנה כדי להבין אם ואיך תוכנה כמו Kiwix יכולה להחליף שרת כמו PHP ולגרום להפעלת אתר כאילו היה רץ על PHP (או כל שרת Backend אחר לצורך העניין). 49.237.200.56 11:58, 9 בספטמבר 2024 (IDT)
מקודם לא חשבתי על זה אבל html לבדו לא יספיק במקרה של מיזמי ויקי כי לא יהיה php שיאפשר להשתמש במנוע החיפוש הפנימי של האתר כך שניווט באתר יהיה בלתי אפשרי או קשה ביותר כי יצריך URLs שלמים, לא?
אני לא איזה אסטרטג או פוליטיקאי, מנסה להבין: אם ציר פילדלפי עצמו הוא אבן מחלוקת כה גדולה, אז האם ישראל יכולה לפרוס כוחות בתיאום עם מצרים בתוך שטח מצרים, לאורך קו הגבול? האיזור אינו מיושב ככה שמבחינה מדינית אין למצריים איזשהו הפסד של שטח (שגם ככה ישאר מצרי). רק שכוחות ישראלים הפרוסים במצריים יעסקו במניעת הברחות ממצריים.
מה מונע פיתרון כזה?
המצרים לא יהיו מוכנים לוותר על שטח, גם באופן סימלי ולא רשמי, וגם אם השטח זניח, כדי לא ליצור תקדים. בנוסף, המצרים לא רוצים להצטייר כמי שמסייעים לישראל המדינה היהודית הדמוקרטית מול אחיהם הערבים המוסלמים. זו גם הסיבה מדוע חיל הים המצרי העצום והמצויד היטב לא עושה כלום נגד החות'ים, למרות שהמצרים נדפקים כלכלית מזה שהרבה ספינות לא עוברות יותר בים סוף ולא חוצות את תעלת סואץ. – ד"ר MathKnight✡ (שיחה) 18:59, 3 בספטמבר 2024 (IDT)
ובנוסף, קצינים מצרים (וגם המצרים עצמם) הרוויחו לא מעט כסף מפעילות ההברחות הענפה שהתרחשה שם ומאוד ישמחו לחזרתה של ההכנסה הצדדית. שיפוץ-ניק • שיחה19:04, 3 בספטמבר 2024 (IDT)
אני שמעתי תיאוריה לפיה הסיבה לכך שהמצרים עזרו לחמאס לבצע את הטבח היא לא הכסף הקטן של ההברחות, אלא הכסף הגדול שהם היו מפסידים אם ישראל הייתה עושה שלום עם ערב הסעודית. זה היה מוריד משמעותית את ערכה הכלכלי של תעלת סואץ. כנראה אפילו יותר ממה שהחותים עושים.--2A00:A041:26E4:3E00:80C6:BDF1:E5F8:D658 11:56, 11 בספטמבר 2024 (IDT)
חיפוש קליל בוויקיפדיה העלה לי כמה עשרות תוצאות למילים "ניצל בנס". לפי ההגדרה הפשוטה, נס הוא מאורע החורג מדרך הטבע. ומכיוון שמבחינה מדעית לא קורים דברים כאלו, וכמובן שלא ניתן לספק מקור רציני ל"ניסים" שקרו, אני מציע להוריד את המילה "בנס" מאותם ערכים ופשוט לכתוב "ניצל". אני מניח שכל אנציקלופדיה שמכבדת את עצמה לא משתמשת במונח הזה. כל זה כמובן לא נוגע לערכים על סרטים ודמויות בדיוניות ששם הכל יכול לקרות. 213.137.72.60 21:23, 3 בספטמבר 2024 (IDT)
אפשר להיתפס להגדרה מצומצמת שלפיה ניצל בנס פירושו דווקא שמועצת האולימפוס החליטה תוך כדי האסון להציל את מאן דהוא על ידי התערבות על-טבעית (נניח על ידי כך שזאוס יתחפש לגשם והתוקף עם הסכין יחליק בשלולית). העברית המדוברת מרשה להגיד "ניצל בנס" גם כאשר מישהו ניצל מסכנה על אף שהנתונים היו נגדו. הגרסה הקצרה: "ניצל בנס" אין פירושו בהכרח שניצל על ידי נס. זו לא רק עברית שפה קשה, אלא שפה - שפה קשה. עוזי ו. • שיחה12:19, 4 בספטמבר 2024 (IDT)
התוצאה הראשונה בחיפוש שלי היא חסידות טשחויב. לפי הערך רבי אברהם אביש קנר ניצל בנס מפרעות יאשי. בפרעות יאשי נהרגו בערך שליש מיהודי העיר, שזה אסון גדול. אבל אם נבדוק (כמו שאתה רוצה) האם הסיכויים היו נגדו, נראה שלא בדיוק. ובכל מקרה, זה אינו תיאור ניטרלי בערך שמעצם טיבו עלול לגלוש להגיוגרפיה. Tzafrir • שיחה13:18, 4 בספטמבר 2024 (IDT)
מהם ההבדלים (המהותיים) בין פורמולה 1 לאינדיקאר (אנ')? ממבט על המכוניות הן נראות די דומה. מספר הבדלים שראיתי הוא המפרט הטכני בתקינה, באינדיקאר המסלולים הרבה יותר ארוכים (באינדי 500 המסלול הוא באורך 500 מיל (800 קילומטרים), הרבה יותר מפורמולה 1) ושהאינדיקאר מוגבל לארצות הברית. אלו הבדלים, אבל השאלה היא מה ההבדל המהותי ביניהם? – ד"ר MathKnight✡ (שיחה) 12:07, 4 בספטמבר 2024 (IDT)
איש אחד רצה להבדיל בין שני הסוסים שלו. אז הוא חתך לסוס א' אוזן אחת. אחרי שבוע סוס ב' נתקע בגדר ונחתכה לו גם אוזן אחת! חתך האיש לסוס א' את האוזן השנייה. ועוד פעם אחרי שבוע נתקע סוס ב' בגדר ונחתכה לו האוזן השנייה. האיש חתך לסוס א' את הזנב, וקיווה שלא יקרה כלום לסוס ב'! אבל כעבור כמה ימים נתקע סוס ב' בגדר ונחתך לו הזנב. הלך האיש ליועץ ושאל אותו מה כדי לו לעשות כדי שיבדיל בין שני הסוסים שלו. אמר לו היועץ: תמדוד את הגובה של כל סוס. מדד האיש את גובהם וגילה – שהסוס הלבן יותר גבוה מהסוס השחור!!! חזרתי • ∞ • שיחה07:48, 5 בספטמבר 2024 (IDT)
קראתי קצת בנושא. דבר ראשון, אינדיקאר (IndyCar) זה שם המותג או החברה שמנהלת את ליגת המרוצים. הספורט עצמו נקרא American open-wheel car racing והמכוניות הן אכן דומות למדי למכוניות פורמולה 1 במבנה שלהם. דבר שני, מסתבר שיש נהגי מרוצים שנהגו גם בפורמולה 1 וגם באינדיקאר. המכוניות מספיק דומות בשביל לעשות את המעבר בין אחת לשנייה (עם הסתגלות, כמובן). כאשר שאלו אותם על ההשוואה בין המכוניות הם אמרו שמבחינת קלות שליטה וביצועים מכוניות האינדיקאר נמצאות איפשהו בין מכוניות פורמולה 1 למכוניות פורמולה 2, כאשר יותר קשה לשלוט בהן ממכוניות פורמולה 1 והן פחות טובות ממכוניות פורמולה 1 בביצועים. הם תיארו את פורמולה 1 כליגת מרוצים בין-לאומית מתקדמת יותר בעוד שליגת האינדיקאר מוגבלת בעיקר לארצות הברית. – ד"ר MathKnight✡ (שיחה) 19:11, 5 בספטמבר 2024 (IDT)
אם המחזור השנתי של עמותה בישראל הוא 100,000 ש"ח, מה פירוש הדבר הזה ואגב האם זה נחשב גבוה לעמותות בישראל?
תודה.
לפי מה שכתוב בערך עמותה, "סכום התקבולים מכל מקור וסוג, שהתקבלו במשך שנה, הוא המחזור של העמותה."
לפי ניתוח שעשיתי לדוח העמותות של גיידסטאר[9], ל-17,723 עמותות יש מחזור שנתי מעל הסכום הנ"ל, מתוך 26,679 עמותות עם דיווח על מחזור כספי כלשהו (כשני שליש מהעמותות, 66.43%). המחזור החציוני של אותם 26K עמותות הוא 270,628 ש"ח.
לאלו כאן שקוראים וכותבים בסינית, האם הערכים בויקיפדיה הסינית קצרים יותר וממוקדים יותר מאלה בויקיפדיה האנגלית והעברית? לאילו הבדלים בולטים בארגון ובסגנון שמתם לב שם? תודה.
בלי לדעת לקרוא ולכתוב בסינית, אפשר לעיין בטבלה הזו (שבה ויקיפדיה הסינית היא zh).
האם מכל מערכות כתב שהמציאו בני האדם באופן טבעי יש מערכת כתב שניתן לקרוא מימין לשמאל או משמאל לימין בלי שום בעיה? תודה.
הרהרתי בשאלתך, ונזכרתי במשהו שאולי רלוונטי. ציטוט מן הערך כתב חרטומים: "שורות ההירוגליפים נכתבו מימין לשמאל, או לעיתים רחוקות, משמאל לימין." (בערך המקביל באנגלית יש יותר פירוט + הפנייה למקור).
ולסיום, חיפוש בוויקיפדיה האנגלית את המושג "right-to-left, left-to-right", הוביל אותי להרבה ערכים שקשורים לשפות אנכיות, כמו יפנית (אנ'), (אנ'), (אנ'), (אנ'), אבל גם לדברים אחרים, כמו שפה של טולקין (אנ'), ואיטלקית עתיקה (אנ').
מקסים, תודה לך.
משתמש:נעם דובב, לא יכול להגיב כאן כי חסמו את חשבונו אבל הוא בטח ירצה להגיב בדף שיחתו (נעם, הנה לך רעיון לפיתוח מערכת כתב חדשה שלדעתי תזכה ליותר כבוד ועניין מעברית רב מגדרית !). בכוונתי לעקוב אחר דף השיחה של המשתמש כדי לבדוק שם אם הגיב. 49.237.200.56 11:56, 9 בספטמבר 2024 (IDT)
מה ההבדל בין רשע למרושע, מדוע בצל יבש נקרא כך והאמנם רק פילים לא מסוגלים לקפוץ? נחשים, תנינים, צבים, כל בעלי החיים נבדקו ונמצא כי הם יודעים לקפוץ? Lev First • שיחה20:18, 7 בספטמבר 2024 (IDT)
הטענה כי רק הפילים לא יודעים לקפוץ כמובן מופרכת. אלמוגים, חלזונות ושלשולים לא ממש בנויים לקפיצה. אפילו אם טוענים כי הפילים הם היונקים היחידים שלא יודעים לקפוץ יש דוגמאות נגדיות כמו עצלנאים וקרנפים.
מתחילת השנה בערך היה ברור לכל מי שעקב אחר המתרחש בירדן שהציבור הירדני הפך ברובו לשונא מדינת ישראל באופן מוחלט ומורעל.
לי אישית זה כבר היה ברור אחרי המהומות באל אקצא 2023.
ההסתננות מירדן לישראל בשנתיים האחרונות, היווצרות התנועה הסלאפית הירדנית (jordanian salafi), הדיווחים על השתקעות איראנים בירדן לאחרונה. התקרית עם חבר הפרלמנט הירדני שניסה להבריח סחורות לישראל סמוך לשביעי באוקטובר וההפגנות הקשות של ירדנים נגד ישראל בהם ניסו אולי 7 פעמים להרוס את מבנה שגרירות ישראל ועוד אירועים אקטואלים כולם היו אמורים להבהיר לממשלת ישראל שתנועה חופשית במעברי הגבול של שתי המדינות היא טעות, אז למה לא סגרו את מעברי הגבול האלה כבר מזמן? זה לא שישראל תלויה במסחר עם ירדן כדי להתקיים. מודה מראש על הסבר.
בנוסף למה שכתב Shannen, מעברי הגבול תורמים ליציבות כלכלית בממלכת ירדן החלשה, ע"י מעבר סחורות בינה לבין שכנתה ישראל וכניסת כסף זר. ישראל, על אף המלחמה ומצבה הלא טוב, במצב כלכלי פי כמה וכמה יותר חזק כלכלית מירדן, שיש לה דירוג אשראי עלוב. ב-S&P: B+. ב-Fitch: BB−. ב-Moody's: B1 (ראה כאן). וגם כי, מצב כלכלי יציב בירדן, וממנו נגזרת יציבות כללית, הם אינטרסים עליונים למדינת ישראל, ולא ניכנס לפרטי הפרטים של למה ומדוע. אפשר לכתוב על זה ספר. לדעתי, השאלה שלך שגוייה וצריכה להיות: מדוע אין גבול כמו שצריך (שרובו גדר חלודה או אין־גדר) ומעברי גבול משודרגים ומשוכללים יותר. האיוולת הזו נמשכת כבר 76 שנים, וכל ממשלות ישראל אשמות בכך. ירונש • שיחה20:54, 8 בספטמבר 2024 (IDT)
אינני חולק את הדעה שחלק עיקרי של כסף זר נכנס לירדן מישראל אלא בעיקר מסעודיה ומהעברות בנקאיות וגם מתיירות, במידה רבה מהאמירויות. אני חושב ששאלתי לא שגויה כלל והרעיון של גדר גבול עם ירדן הוא שגוי קיצונית ויגרום לכל אויבי ישראל לטעון שישראל כולאת את הפלסטינים בגדר הפרדה מכל הכיוונים (לא רק מהצפון והמערב והדרום אלא גם מהמזרח) ויביא לעימותים בלתי פוסקים עם פלסטינים ואף לטענת ירדן שהדבר מפריע לה לסחור עם הרשות הפלסטינית ויגרום לירדנים להתנכל לישראלים לצד פלסטינים על בסיס קבוע. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
בעיון בשני הערכים משוואת ברנולי וכוח עילוי ניתן לראות ששני הערכים מנוגדים לדעה "איך מטוס ממריא?". יתרה מכך - חלק מהקישורים החיצוניים מסבירים מדוע קישורים חיצוניים אחרים אינם נכונים. על מנת שלא אשגה גם אני בכך - אני מציע שמישהו שממש מבין בפיזיקה יתקן את הערכים וגם יסביר כאן "איך מטוס ממריא?". מאליה תשאל השאלה מדוע אינני שואל זאת בדפי השיחה. ובכן זאת שאלה למומחה (הפעם מומחה אמיתי) שיסביר את הסתירה בין הערכים. Shannen • שיחה20:30, 8 בספטמבר 2024 (IDT)
הופתעתי לגלות שיש ארכאולוגים שטוענים שמלבד הפלשתים השלווים יחסית שהתיישבו בגושן ונטמעו בכנענים ובמצרים ומלבד הפלשתים הלוחמניים יחסית שהגיעו מאוחר יותר והתיישבו צפונה מגושן והושפעו בעיקר מהכנענים, הייתה קבוצה שלישית שהקימה ממלכה בשם פליסטין או וליסטין (אנ') צפונית לישראל. מוזר לי מאד שרק אחרי עשרות שנים בהן שוב ושוב למדתי על הפלשתים הראשונים והשניים, פתאום מתברר לי שנטען שהייתה עוד ישות פלשתית די רחוקה מהשתיים לעיל שגם קראה לעצמה בשם דומה במוצהר ושאין על זה ערך בויקיפדיה העברית. האם יש על זה ספרות רצינית ולא מוטית בעברית? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
לפי הערך האנגלי, סביר שהדמיון בשם מקרי (אגב: בטח שלא „פליסטין״ בט’. אלא בת’). לא נמצאו באתרים שלה שרידים שקשורים לגויי הים כמו באתרים פלישתיים שונים (בהתחלה, לפני שתרבותם הפכה לדומה יותר לבני האזור) ואין שום רמז למלכים עם שמות שונים. Tzafrir • שיחה07:17, 10 בספטמבר 2024 (IDT)
למה אתה בטוח שזה עם ת' ולא עם ט' במקרה זה? דווקא ת' מעידה על קרבה בשם כמובן.
ט הייתה בעברית עיצור שייצג צליל שאנחנו כבר לא ממש מבטאים היום (אבל קיים עדיין בערבית, באות המקבילה). מסיבות היסטוריות הוא משמש לתיעתוק הצליל של ת’ מרוב השפות. כשכתוב באנגלית t, הכוונה היא להגיה המקורית של ת’ בעברית ולא להגיה המקורית של ט’ בעברית.
ולשאלה הראשית: יש שם תל עם ממצאים מהתקופה האמורה, אבל אין שום ממצאים שדומים לממצאים האופייניים לגויי הים. יש שמות של שליטים והם אופייניים לשמות שליטים בממלכות מסביב: חתיים.
וסתם מחשבה שעולה לי בראש: בתנך המבט המקובל על מי שישבו בארץ ומסביבה הוא כעל עמים, שלכל עם מלך. אבל זה לא ממש מסתדר עם מה שאנחנו מכירים מהסביבה: אפילו בספר יהושע יש רקע שבו לכל עיר יש מלך משלה (והרקע הדומה הזה מופיע גם בכמה מקומות אחרים). אנחנו יודעים שהפלישתים והפיניקים המשיכו לקיים שלטון של מלך לכל עיר (מספיק גדולה). גם רוב סוריה הייתה מורכבת מהרבה ממלכות קטנות: יש התפארות נפוצה על נצחון של שבעים מלכים. ממתי התחילו להתבלט ממלכות גדולות יותר? או שבכל מקרה מדי פעם עיר הייתה מצליחה יותר ומרחיבה את תחום השפעתה, אבל זה עדיין לא מה שאנחנו רגילים לחשוב עליו של ממלכה עם גבולות ברורים. Tzafrir • שיחה20:18, 10 בספטמבר 2024 (IDT)
בעולם העתיק היו שלושה סוגים של מדינות: ערי מדינה, ממלכות אזוריות ואימפריות. בתנך מופיעים הרבה ערי מדינה, במיוחד בספר יהושע, אבל אחר כך התגבשו ממלכות אזוריות באזור:ישראל, יהודה, מואב, אדום, ארם... אחר כך כבשו אותן כבשו אותן האימפריות הגדולות כמו אשור, בבל, פרס, יוון ורומא, שלפעמים השאירו את הממלכות המקומיות לנהל את עינייני הפנים של המדינות ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין17:47, 11 בספטמבר 2024 (IDT)
אחרי טבח שבו נרצחו ונחטפו אזרחים של כמה עשרות מדינות, כולל ארה"ב, צרפת, גרמניה, תאילנד ואחרות, אפשר היה לצפות שכל העולם (או לכל הפחות המדינות שאזרחיהן נפגעו) יתאחד נגד חמאס. למה זה לא קרה? למה הקורבנות ובני משפחותיהם מהארצות הנ"ל לא עומדים על הבמות ברחבי העולם ומספרים על הזוועות שהם עברו וראו?--2A00:A041:26E4:3E00:80C6:BDF1:E5F8:D658 11:50, 11 בספטמבר 2024 (IDT)
התגובות שאתה רואה בטלוויזיה הם לא המציאות האובייקטיבית.
אני מבין שקנקים נובעים מהתפוצצות בועות גז בתוך מפרקים ולכן הם נקראים באנגלית popping joints כי יש פופ (pop) החוצה מתוך מפרק (joint), אבל האם קנקים מתרחשים רק במפרקים או גם בגידים?
ערכתי כמה חיפושים באמצעות גוגל באתר נבו, ונראה שאין שם שום חוק\תקנה שבו מופיע "תנין היאור", "בר החזרה", "דוב חום סורי" (עם ובלי ו' בדוב, עם ובלי ה' הידיעה בכל המילים), "הארצישראלי".
האם קיימת בעיה כזאת ואם כן מה השם המדעי שלה? תודה.
להבנתי שם הבעיה הוא Hypervitaminosis B9 משום שחומצה פולית היא למעשה ויטמין B9 ושמות נוספים פחות מדעיים הם folic acid surplus או excess folic acid. להבנתי אין על זה ממש מידע כי לא ממש חקרו את זה עדיין. 06:41, 15 בספטמבר 2024 (IDT) ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
נראה שמקור השאלה הוא הערך חומצה פולית. הערך מפרט קודם כל נזקים פוטנציאליים ממינון עודף ורק לאחר מכן מפרט את המינון הרצוי. כמוכן לפי הערך, סף המינון הלא רצוי הוא בערך 1000 מיקרוגרם, בעוד שספי המינון הרצויים הם (מלמטה) מסדר גודל של 500 מיקרוגרם. הבדל כזה של פחות מסדר גודל נראה לי תמוה. Tzafrir • שיחה08:05, 15 בספטמבר 2024 (IDT)
הרעלת מים היא מצב קיצוני. באופן כללי שותים כמה ליטרים כל יום וצריך די להתאמץ כדי להגיע להרעלת מים. לפי הערך האנגלי, הסף האמור מתייחס בעיקר לחומצה פולית שמגיעה מתוספי תזונה ופחות למה שמגיע ממזון, אבל לא הצלחתי להבין את הסיבה לכך. מדובר על חומר שמסיס במים ולכן עודפים ממנו (אם לא מדובר על מינונים ענקיים) מופרשים בשתן (ומיותר לכתוב שאם אני אפילו לא מצליח לפרש דף כזה, אני לא מחשיב את עצמי כמומחה בתחום). Tzafrir • שיחה19:04, 18 בספטמבר 2024 (IDT)
תיתכן גם בעיה נדירה של הרעלת חומצה פולית בשל צריכה קיצונית של חומצה פולית, ככלל מצריכה מופרזת של תוסף תזונה המכיל אותה ולא ממזון יום יומי המכיל אותה. זה נקרא באנגלית folic acid poisoning.
הערה ויקיפדיה נועדה להעשרה (וכך גם דף "הכה את המומחה") והיא לא תחליף לייעוץ בנושא מרופא מוסמך. אם אתה חושד שיש לך בעיה של חוסר או עודף חומצה פולית פנה לרופא שלך לייעוץ מותאם אישית. – ד"ר MathKnight✡ (שיחה) 16:45, 18 בספטמבר 2024 (IDT)
הערה מיותרת; השאלה כללית ולא קשורה לאף אדם ספציפי ולשואלים שאלה זו או שאלה דומה אין בהכרח רופא. אתה לא צריך לעבוד בחינם כעוזר עורך דין עבור עמותת ויקימדיה כל שהיא.
בקצרה: לא. וזה לא רק שאלה של מנוע קרנו (יש קשר), אלא יותר לכיוון של שלילת מנוע נצחי סוג 2 (מכונה הממירה אנרגיית חום לעבודה ללא תוספות אנרגיה ואנטרופיה). המכונה שאתה רוצה אמורה לקלוט חום מהסביבה ולכן עליה להיות יותר קרה מהסביבה. לאחר שהיא מגיעה לשיווי משקל (לטמפרטורה זהה לסביבה) אין כל תנועת אנרגיה. ואז בשביל להפעיל אותה שנית צריך לקרר אותה שוב, דבר שמצריך תוספת אנרגיה. Corvus,(Nevermore) 17:58, 17 בספטמבר 2024 (IDT)
זימונית זה כלי תקשורת טלגרפיה-רדיו פשוט ביותר. הוא פשוט יותר גם מטלפונים ניידים פשוטים (ללא אינטרנט). סוללה קטנה ביותר, מנגנון פעולה פשוט משל SMS.
בשעה האחרונה אני קורא דיווחים שהתפוצצו זימוניות של אנשי חיזבאללה בלבנון. איך מכשיר טלגרפיה קטן עם סוללה שאולי קטנה מזו של כל סמארטפון ממוצע דקיק יכול להתפוצץ במהירות? תודה מראש על הסבר. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
משתמש:חזרתי עוד לפני שזה פורסם חשבתי שייתכן שהחדירו לכולם חומר נפץ בייצור המוני אבל גם חשבתי שזה מאד לא סביר אבל גם בהתבסס על הידע האוטודידקטי המועט שלי בתורת החשמל הסקתי שזה כן סביר כי לא מצאתי כל היגיון אלקטרו-מגנטי שזה יקרה בלי חומר נפץ (לפחות בתנאי הפיזיקה של כדור הארץ) כי הרי יש לכל מוצר חשמל גבולות מערכתיים שגם brute force attack אלקטרו-מגנטי לא יוכל לחצות. אגב האקינג אלקטרו-מגנטי זה ערך שחסר פה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
סוללת יוני ליתיום יכולה להתלקח מאליה בתנאים המתאימים. בהמשך פורסם שהפיצוצים לא נראו כמו התלקחויות של סוללות כזו. אם כבר טורחים להתעסק עם החומרה בדרך אחת, מה מונע שיבוש מעגלי ההגנה על הסוללות מהתלקחות?
בינתיים שמענו על לא מעט התנקשויות באמצעות הטמנת חומרי נפץ במכונית ואף לא פעם אחת באמצעות פיצוץ סוללה מכוון (למיטב ידיעתי), זה בטח משהו שאנשים מעלים על דעתם, כי בכל טיסה צריך להוציא לשם כך את המחשב והטלפון מהתיק. כך שזה כנראה משהו מאוד מסובך במקרה הטוב. Tzafrir • שיחה13:32, 18 בספטמבר 2024 (IDT)
נניח שלישראל אבן יכולת טכנולוגית להחדיר חומרי נפץ למכשירים ולהפעיל אותם מרחוק. למה דווקא עכשיו ולא לפני חצי שנה ולא בעוד שנתיים? 192.114.1.68 12:25, 18 בספטמבר 2024 (IDT)
יצא לי לשמוע אתמול ראיון שנערך עם משה פייגלין, לגבי מלחמת חרבות ברזל, לגבי המדיניות הישראלית, ולגבי הגורמים לטבח של שבעה באוקטובר. בדרך כלל, אני מאד מעריך את דעותיו ותובנותיו של פייגלין, אבל הפעם הוא אמר משהו שנשמע לי מאד מוזר: הטענה שלו הייתה שההברחות של הנשק, ציוד בניית המנהרות, הכסף ושאר ירקות לחמאס, מה שהוביל בין היתר להתעצמות של חמאס ולטבח, לא נובעות משימון של פקידי משטר ומשוחד שניתן לקצינים בכירים או זוטרים, ומתמיכה של גורמים במצרים שמקורבים לחמאס ולאחים המוסלמים, אלא כתוצאה ממדיניות מכוונת של ממשלת מצרים, כך שבעצם החמאס הוא לא רק פרוקסי של איראן, אלא גם של מצרים, ומצרים דרכו מנסה לתקוף את ישראל בלי להפר את הסכם השלום שלה עם ישראל: להיות עם ולהרגיש בלי. עכשיו אני לא טוען שמצרים מחבבים את ישראל או משהו, או שהסכם השלום שלהם עם ישראל הוא איזשהו הסכם לבבי וחם. המצב רחוק מלהיות כזה, וההפרות שלהם את ההסכם והכוחות שהם פורשים בסיני מעידים על ההיפך מזה. יחד עם זאת, באותה מידה שמצרים הרשמית חיה בהסכם קר ובעוינות עם ישראל, היא גם מתעבת את החמאס ואת ארגון האם שלו, האחים המוסלמים. כשמוחמד מורסי, איש האחים המוסלמים, נבחר להיות נשיא מצרים, א-סיסי עמד על הראש ונופף בזנב כדי להעיף אותו מתפקידו, ארגן משטר צבאי, פברק הפגנות של 30 מיליון (כשבפועל היו שם בערך מיליון), והדיח אותו בבחירות שבהן הוא עצמו נבחר. בסיני, הצבא המצרי סופג אבידות שוב ושוב כתוצאה מפגיעות של ארגוני טרור ומחבלים של האחים המוסלמים, ובתורו, הצבא המצרי רודף את האחים המוסלמים, אז קשה לי להאמין שמצרים "תשלח" את חמאס לתקוף את ישראל, פשוט מפני שהמצרים וחמאס הם אויבים. זה כאילו שנגיד שאיראן היא פרוקסי של ארצות הברית, לדעתי. אשמח לשמוע את דעות המומחים. אביתר ג' • שיחה • ט"ו באלול ה'תשפ"ד • 13:32, 18 בספטמבר 2024 (IDT)
מה המובן של פרוקסי? לדוגמה: ארגון חיזבאללה מקבל חלק ניכר מהמימון שלו מאיראן ויש גם זהות אידאולוגית מסוימת בינו לבין איראן. אבל זה לא אומר שהוא מבצע הוראות של ההנהגה באיראן. הוא ארגון עצמאי עם אינטרסים משל עצמו. גם אם בהרבה מקרים או אפילו לרוב הם חופפים את האינטרסים של איראן. יכול להיות שבמקרים שונים האינטרסים של חמאס חופפים לאילו של איראן ואיראן אולי גם מעבירה להם (במסגרת אותם אינטרסים חופפים) גם מימון ושאר אמצעים) אבל זה בכלל לא אומר שהם מקבלים פקודות.
כנראה שכן, על פי המקור בערך: [11]. בכתבה, משנת 2016, טוען מקור "קרוב לחזבאללה" שיש בידיהם לפחות 60 טנקים מדגם T-72 שהשתמשו בהן במלחמת האזרחים בסוריה, ואנשי חזבאללה תכננו להעביר אותם קרוב לגבול לבנון כדי להשתמש בהם שוב בשעת הצורך. לא ברור אם התוכנית יצאה לפועל. בנוסף לטנקים האלה יש להם טנקים בודדים מדגמים אחרים שנפלו לידיהם במהלך מלחמת האזרחים בסוריה. — גבי (שיחה | תרומות) 21:48, 19 בספטמבר 2024 (IDT)
לא להאמין לכל עיתונאים. כן אפשר לגלות רק שצריך סנסורים מיוחדים יותר. מערך אנגלית כתוב:
Many technologies can be used to detect PETN, including chemical sensors, X-rays, infrared, microwaves[49] and terahertz,[50] some of which have been implemented in public screening applications, primarily for air travel. PETN is one of the explosive chemicals typically of interest in that area, and it belongs to a family of common nitrate-based explosive chemicals which can often be detected by the same tests. One detection system in use at airports involves analysis of swab samples obtained from passengers and their baggage. Whole-body imaging scanners that use radio-frequency electromagnetic waves, low-intensity X-rays, or T-rays of terahertz frequency that can detect objects hidden under clothing are not widely used because of cost, concerns about the resulting traveler delays, and privacy concerns.[51]
אם חיזבללה חיפש חומרי נפץ ולא הישתמשה בסנסורים כאלה זותי חוסר מיקצועיות של אנשים שלו
תיק ת"צ 43049-06-17: רמי נ' ויטה פרי הגליל (החדשה) בע"מ נסגר ב־16 באוגוסט 2018 והתובע התחייב לשלם 3,000₪. ניתן לראות פרטים בנט המשפט. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • יום חמישי בשבת, ט"ז באלול ה'תשפ"ד; ולמנינם:23:14, 19 בספטמבר 2024 (IDT).
רק נדמה לי או שבאמת יש איזכור של יקומים מקבילים ביהודות, נגיד "ועל ידי זה יושפע שפע רב בכל העולמות ולתקן את נפשותינו"? בקבלה אם אני לא טועה יש גם עולמות מקבילים, עם תכונות שונות ואנו חיים במספר עולמות בו זמנית, אבל קולטים רק אחד. יש כמובן את עולם המתים שהוא "העולם הבא" וכד'.
האם זה נכון יהיה לומר שיהדות מקבלת שקיימים עוד עולמות המקבילים לעולם שבנו אנחנו חיים?
בשאלה לא מוגדר מה זה עולם מקביל; האם הכוונה ליקום שכביכול קיים ויש לו נקודת חיתוך עם היקום שלנו (בדומה לכך שביקום שלנו יש לפחות כמה מיליארדי גלקסיות שלכולן נקודת חיתוך אחת עם השנייה) או שהכוונה בכלל לעולם אחר לגמרי שלא קשור למציאות הפיזיקלית בה אנחנו חיים, מעין "ערוץ" אחר של מציאות. די ברור שהיהדות היא לא תחום בפיזיקה ולא עוסקת ביקומים שיש להם נקודת חיתוך עם היקום שלנו אלא בסוג השני של עולם, במציאות נפרדת לגמרי, ערוצים אחרים של מציאות כמו שאול (עולם המתים שעדיין לא הגיעו לבית דין של מעלה לגן עדן או גיהנום בו עוסקים בעלי אוב) וכמובן גם העולמות בית דין של מעלה, גן עדן וגיהנום.
בהינתן מישור ונקודות אפשר להגדיר: ישר פתוח, ישר סגור, עקום פתוח, עקום סגור ומעגל (אם לא נגדיר מעגל כעקום סגור) שהם חמישה סוגים של צורות דו מימדיות.
אם יש חמישה סוגים של צורות דו מימדיות, כמה סוגים של צורות תלת מימדיות יש? תודה.
מיד אחרי הטבח ביידן הזהיר את חיזבאללה מלהתערב במלחמה ("דונט!") ושלח ספינות אמריקאיות לים התיכון כדי להראות רצינות. מצד שני, כבר 11 חודשים שחיזבאללה מפגיז את יישובי ישראל והאמריקאים לא מתערבים. אז מה בעצם המדיניות של ביידן ביחס לחיזבאללה? האם זה היה איום סרק?--2A00:A041:26E4:3E00:996C:C7C4:8858:F3DE 19:10, 21 בספטמבר 2024 (IDT)
זה לא היה איום סרק. לא התפתחה מלחמה בהיקף מלא בחזית הצפון. אני חושב שבאותו שלב כולם ציפו שהמלחמה בעזה תסתיים תוך כמה חודשים ואז גם המטרד בצפון יסתיים.
כן כבר מצאתי אותו מוקדם יותר היום אבל ניסיתי להיכנס איתו לדף המבזקים של Ynet והטקסט הופיע לי שם בצורה מאד מסורבלת (לא היה <ul> משפת HTML שיציג את המבזקים ברשימה, אחד אחרי השני).
הערה, לדעתי עדיף להשתמש בדפדפן שחוסם תמונות וסרטי וידאו (ואולי גם קטעי אודיו) מאשר דפדפן שמציג רק טקסט. ככה משאירים גם HTML וגם CSS (בלי למחוק את ה CSS שנותן עיצוב לטקסט) אבל מסננים תמונות וסרטי וידאו שיכולים להסיח בעת השימוש.
הדפדפן Via הוא דפדפן lightweight ששוקל בערך 1 מגה ומבוסס קוד פתוח ויש בו אפשרות מובנית למחוק תמונות ולהוסיף סקריפטים ואז אפשר להוסיף כל סקריפט בשפת JavaScript שחוסם סרטוני וידאו (וגם קטעי אודיו).
בהנחה שאתה שואל על NaCl, בדקתי כמה MSDS של חברות שונות (סעיף 11 הוא הרלוונטי), והם נעים בין גירוי קל לגירוי בינוני לעין, רמת סיכון נמוכה - כולם מסכימים שמלח זה אינו מוגדר כבעל סיכון חמור לפגיעה בעין. כאן מדווח על ניסוי בארנב ב-100 מ"ג שגרם לגירוי קל-בינוני, כאן על ניסוי של 100-500 מ"ג שגרם לגירוי קל-בינוני, ואילו כאן מדווח שבניסוי בארנב לא היה שום גירוי.
יש קצרמר על מלח סדומית, אבל בלי קשר למה שכתוב שם, אני אגיד שמלח שולחני טהור הוא זהה, לא משנה מאיפה הוא. אבל אם הוא לא טהור, אלא מעורבב בו דברים אחרים, זה כבר סיפור אחר, ואז המקום ממנו הוא הגיע עשוי להשפיע על מה בדיוק מעורב שם ומה תהיה ההשפעה. דניאל צבי • שיחה כ"א באלול ה'תשפ"ד, 21:29, 24 בספטמבר 2024 (IDT)
האם היום ניתן לקנות מדפסת רגילה "של פעם" בלי כל מיני שטויות של eprint, iprint, smartprint וכל מיני עננים, פרחים, תקשורת ליוונית וכוכבים? פשוט מדפסת שמחבים למחשב עם קבל usb והיא פשוט מדפיסה את הדף אחרי שלוחצים על לחץ "הדפס". וזהו, בלי שום תופסות ושדרוגים?
מה שאולי לא שמת לב שקרה באותה „מדפסת של פעם״ הוא התקנת דרייברים. במערכת חלונות ניסו לעשות את זה שקוף (אבל הרבה פעמים זה לא היה ככה). בעשר שנים האחרונות מדפסות תומכות במה שנקרא IPP Everywhere שנועד לאפשר התקנת מדפסת גם ללא צורך בדרייברים. ולא, זה לא אומר שצריכים חיבור לענן מסוג זה או אחר. להיפך: צריכים מינימום של תלות בדרייברים של היצרן. זה נועד, בין השאר, לתמוך גם במחשבים שאין להם יכולת להתחבר לכבל USB (לדוגמה: טלפונים). מידע נוסף אפשר אולי למצוא בערך האנגלי (Internet Printing Protocol). Tzafrir • שיחה17:31, 22 בספטמבר 2024 (IDT)
אפשר להגיד שמשולש ישר הוא איזומורפי ("שווה צורה במידת מה") למשולש עקום, אבל מה זה הומומורפי? האם אלו פשוט מילים מקבילות? תודה.
(1) אינני יודע מה זה משולש עקום. (2) משולש ישר אינו איזומורפי לאף משולש שאינו ישר. (3) איזומורפי אינו "שווה צורה במידת מה", אלא "שווה צורה מבחינות מסויימות". (4) המשמעות המדוייקת של המושג הומומורפיזם (כמו גם איזומורפיזם) תלויה בהקשר. אני לא מכיר משמעות להומומורפיות של משולשים. (5) אולי ישמח אותך לדעת שכל המשולשים הומיאומורפיים זה לזה. עוזי ו. • שיחה15:46, 27 בספטמבר 2024 (IDT)
ב"משולש עקום" התכוונתי למה שמכונה באנגלית rounded corners triangle שאני מבין כצורה עקומה ולא ישרה כי אין לה פינות.
מה ההבדל הכי טיפוסי שאפשר להביא בין "איזומורפי" לבין "הומומורפי"? כלומר לפי דעתך, בהוראת גאומטריה, על מה הכי טיפוסי להגיד "איזומורפי" ועל מה הכי טיפוסי להגיד "הומומורפי"?
מצד אחד, כבר שנים נשמעת בישראל טענה, לפיה ישראל כל הזמן מותקפת, כי היא מצטיירת כחלשה, רופסת, מוגבלת ע"י כללי המשחק של התרבות המערבית ההומאנית... הטוענים זאת אומרים שבשביל להרתיע את המוסלמים צריך "לדבר ערבית", דהיינו, להצטייר כאכזריים, כמשוגעים, כחסרי עכבות וכיו"ב. הטענה הזאת נשמעת ביתר שאת מאז הטבח. מצד שני, הרי בדיוק ככה התעמולה האסלאמית מציירת את ישראל, ולא נראה שזה תורם להרתעה, בלשון המעטה... אז מהי האמת? האם המוסלמים באמת מורתעים ממעשי טבח? אם כן- מה ההיגיון בכך שהם עצמם מציירים את ישראל כמבצעת מעשי טבח?--2A00:A041:26E4:3E00:8954:5A54:1C8:E1BD 14:33, 23 בספטמבר 2024 (IDT)
לא הצלחתי להבין את השאלה. אולי תרצה לנסח מחדש מה בעצם אתה מנסה לברר. תודה, 08:59, 24 בספטמבר 2024 (IDT)
למה בכלל קיים מושג כזה "חוקים בינלאומיים" ולמה שמישהו יהיה מחויב לזה? הרי מדינה היא לפי ההגדרה ריבונית ולכן החוק שלה הוא זה שקובע בכל השטח שלה. ככה שיתכן שלפי חוקים של מדינה א' מעשה כלשהו מותר ולפי חוקים של מדינה ב' הוא אסור. אז באיזה זכות "משפט בינלאומי" קובע למדינה כלשהי מה מותר ומה אסור לה לעשות? למה בכלל שתהיה סמכות למישהו מעל לריבונות של מדינה? 192.114.1.67 17:32, 23 בספטמבר 2024 (IDT)
אפשר באותה מידה לבטל את האו״ם, ואמנות בינלאומיות. זו לא תוצאה של מלהע השנייה? אם כי דיני מלחמה היו גם לפני. הבעיה היא שהאכיפה היא סלקטיבית (מוסר כפול). יש ציפייה ממדינת ישראל שתפעל עפ החוק הבינל, אבל אם ציפייה כזו מהאויב שאנחנו נלחמים בו. כך שתנאי הלחימה אינם הוגנים ושווים, ומקשים על צהל ועל יחסי החוץ וההסברה. (¯`gal´¯) • שיחה09:51, 24 בספטמבר 2024 (IDT)
מבחינה דידקטית\פדגוגית אני לא חושב שזה בהכרח יהיה ברור ומוטב להדגיש את זה. אפשר כמובן לגמרי לא להסכים איתי.
נקודת ההנחה היא שמי שקורא על מטר רבוע יודע מה זה ריבוע. באופן כללי מתמטיקה בונה על הגדרות מתוך הנחה שאנשים קראו את ההגדרות הקדומות. 176.12.182.211 15:18, 24 בספטמבר 2024 (IDT)
מבחינת כתיב מתמטי, אם בסיס הוא 1 ומספר המעריך הוא 2 אז בהתאם ל 1^2 equals 1 היינו אמורים לכתוב m^2 equals 1m. אם כך, למה לכתוב בכתיב מתמטי m^2 ולא משהו אחר ברור יותר? תודה.
החישוב כאן אינו רק של ערך שטח (יחידה אחת), אלא גם של יחידות מידה (מטר רבוע לעומת מטר). יש לנו ערך על אנליזה ממדית שנראה שהוא אולי לא מספיק קריא. במילה „מימד״ מתכוונים למה שמודדים. אם אני מחשב שטח וקיבלתי תשובה ביחידות של אורך, יש לי שגיאה מאוד בסיסית. לכן גם אין משמעות לשאלה אם תנין ארוך יותר או ירוק יותר: אי אפשר להשוות גדלים ממימדים שונים. אורך נמדד ביחידות אורך, לדוגמה: מטר. שטח נמדד ביחידות שטח (לדוגמה: דונם), שהן גם הכפלה של יחידות אורך (לדוגמה: מטר רבוע). Tzafrir • שיחה11:57, 24 בספטמבר 2024 (IDT)
הערה כללית: מבלי לפגוע (זה ממש לא המטרה), השאלות שלך מצביעות על כך שאתה מנסה ללמוד מתמטיקה באופן אקראי ללא שום הדרכה ותוכנית מסודרת. הדבר לא מצליח, מניסיון של מאות אלפי אנשים. בשיטה כזאת תמיד יהיו לך פערים וחוסרים של דברים עקרוניים, של מונחי יסוד, של עקרונות מנחים. אני מציע לך לנסות למצוא ספר של קורסים של שנה א' (חדוו"א, אלגברה לינארית) ולהתחיל ללמוד משם באופן שיטתי (וזה לא קל). אחרת, אתה מתדרדר לטרחנות, נאלץ להמציא מונחים והסברים משלך, ואז עושה טעויות קשות בשאלה, כך שהיא לא תורמת להבנה שלך. שאלות אקראיות הן לא שיטה ללמוד, אלא לקרוא פרק, להשקיע זמן בלהבין את כולו ואז לבוא עם שאלה ספציפית על קטע לא ברור. Corvus,(Nevermore) 12:09, 24 בספטמבר 2024 (IDT)
שלום משתמש:Corvus, קודם כל אין לי מושג על אילו שאלות אתה מדבר ואני לגמרי מסכים איתך שצריך ללמוד מתמטיקה בצורה מסודרת והדרגתית ולפי תוכנית רצינית של מורה טוב שיודע איך ללמד ואיזה נושאים צריכים לבוא לפני איזה נושאים. אין פה בכלל דיון, זה נכון 100% וזה מה שאני עושה, קניתי את הספר חשבון להורים של פרופסור רון אהרוני ואני לומד לפיו. אין לי עניין באלגברה וחדו"א כלל. אני מנסה להבין מה אני מפספס כאן נקודתית לגבי "רבוע" בלבד. אין פה שום רנדומליות כלל. אני רק רוצה להבין אם יש דרך ארוכה יותר אבל ברורה יותר לתאר מה זה m^2. המילוליות לא מעניינת אותי, רק הדיוק מעניין אותי. 49.237.36.201 15:44, 24 בספטמבר 2024 (IDT)
לנושא: זה ש לא גורר ש. מכפלה של אורך באורך זה שטח. מכפלה וחלוקה של גדלים פיזיקליים (כמו אורך, זמן, מהירות, טמפרטורה וכד') שומרת על יחידות. אם גוף עובר מטר אחד תוך שניה אחת זה מהירותו היא ולא סתם "1" ולא "1 מטר" ולא "1 מטר רבוע". אם תרצה "ארוך יותר" מm^2, אבל שומר על אותה המשמעות אפשר לכתוב m*m שזה בדיוק אותו דבר. Corvus,(Nevermore) 18:03, 24 בספטמבר 2024 (IDT)
התוכניות שנחשפו לא מראות שהייתה תוכנית פלישה מסודרת? רק שצורפו לשם גם ״אזרחים״ שאינם הוכשרו צבאית. מה גם שהבינו מהר מאוד פה מה קורה, ואנשים התפזרו והתחבאו. גם היה למחבלים חשש מהתגובה של צה״ל. (¯`gal´¯) • שיחה12:17, 24 בספטמבר 2024 (IDT)
נראה לי שהנחת המוצא שלך שגויה. אין לי מושג לאיזה יחס אתה מצפה, האם כל מחבל = נרצח אחד? בנוסף, איזה התנגדות היתה? איך אפשר להשוות את כמות הנשק בפסטיבל הנובה, לבין ההתקפות על בסיסי לוחמים, או יישובים עם כיתות כוננות (ואיזה סוג חימוש היה להם)? לדעתי, צריך להתעמק בכל מקרה לגופו כדי להבין מה קרה - לדוגמה, בנירים, בעלומים, במוצב מארס, בסעד, בעין הבשור, בפרי גן, ביתד, במגן, בכרם שלום, בקרב מוצב לולים - הצליחו (בצורה חלקית או מלאה) להדוף את המחבלים (כולל להרוג עשרות מהם בכל זירה) לפני שהצליחו לבצע טבח נרחב יותר. כדאי לקרוא גם את קרב מפלסים. והנה קצת מספרים מתוך הערכים:
בערך על הטבח בפסטיבל נובה כתוב: "זהו פיגוע הטרור הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל ומהגדולים בהיסטוריה האנושית." עם 383 נרצחים ו-44 חטופים. אין ציון של מספר המחבלים, אבל אפשר להניח שהיו פחות מאשר משתתפי הפסטיבל - כלומר, בממוצע, כל מחבל הצליח לרצוח יותר מאדם אחד. אופקים מבודדת יותר, ולכן יותר קל להבין את המספרים - בערך על הטבח באופקים כתוב ש-22 מחבלים רצחו 33 אנשים בעיר. בכפר עזה, לפי הטבח בכפר עזה, 140 מחבלים הרגו 64 אזרחים וחטפו עוד 19. בנירים, לפי הטבח בנירים, 50 מחבלים הרגו תשעה וחטפו חמישה. הטבח בנתיב העשרה - 35 מחבלים הרגו 21. מתקפת הטרור על עין השלושה - כמאה מחבלים הרגו 4. כחלק מהטבח בעלומים, 10 מחבלים טבחו ב-22 תאילנדים. הטבח בנחל עוז - כ-300 מחבלים רצחו 15 וחטפו 8.
במוצבים הצבאיים: קרב מחנה רעים - לפחות 120 מחבלים הרגו 19 חיילים - יחס של 1:6 - כל שישה מחבלים הצליחו להרוג חייל אחד. קרב מוצב פגה - כ-150 מחבלים הרגו 14 חיילים - יחס של בערך 1:10. בקרב מוצב נחל עוז כתוב שהגיעו 175 מחבלים ב-3 גלים, והרגו 54 חיילים ושבו 10.
השאלה עושה כאן השוואה בין דברים שאין בינהם קשר. "מה שהפלסטינים עשו בעוטף עזה" = תוכנית סדורה, רחבת היקף, שתוכננה ואורגנה במשך שנים. אפשר להתרשם רק מהאמל"ח באירוע - מתקפת_הפתע_על_ישראל_(2023)#אמצעי_הלחימה_של_מבצעי_המתקפה. לעומת זאת, בחווארה מדובר על תגובה ספונטנית לפיגוע טרור.
האם יש דרך לאזרחים פשוטים, שאינם עיתונאים, לפנות לדובר צה"ל? האם דובר צה"ל בהגדרה מתעסק רק בעניינים עכשיוויים או גם בהיסטוריה צבאית של צה"ל? Yishaybg • שיחה21:36, 25 בספטמבר 2024 (IDT)
תודה על התשובות. אני לא בטוח שזה מה שאני מחפש. אני מעוניין לדעת איך קראו רשמית לבסיס לשעבר שהיה ליד קידה (בערך כתוב גם "מחנה קציף" וגם "מחנה קידה") ולְמה המחנה הזה שימש... Yishaybg • שיחה13:15, 26 בספטמבר 2024 (IDT)
ר' בערך זית (פרי): "טעמו הטבעי של הזית מר מאוד והוא איננו ניתן לאכילה מיד לאחר הקטיף מהעץ. לכן, לאחר המסיק עוברים הזיתים תהליך השריה במים, כדי להרחיק מהפרי את השמנים המרירים, ולאחר מכן עוברים תהליך ארוך של כבישה במלח, על-מנת להכינם למאכל."
אתמול טעמתי זית מהעץ. היה טעים, לא שונה בהרבה מהזיתים המשומרים. בגלל זה שאלתי.
הסדרות והסרטים "המפקדת", "אפס ביחסי אנוש" ו"האחיות המוצלחות שלי" משקפים תופעות שאני נחשפתי אליהם בצבא: קצינים וקצינות צעירים (סג"מ-סגן) שאינם מסוגלים לבצע משימות עבודה בסיסיות, חסרי יכולות פיקודיות, חסרי יוזמה. הסרטים אמנם מגזימים במידת מה, אבל אני ראיתי דברים אף יותר מטרידים. קצין סגן שמבריז מהמשמרת שלו בתור קצין תורן, באופן קבוע אינו מתייצב בזמן למשימה פשוטה ביותר (לבוא לחתום) וכל פעם נדרש טלפון בשביל לזמן אותו לכל משימה (בסוף חטף כלא על זה שישן בזמן המשמרת שלו). קצין אחר שרואה שחיילים הולכים לכיוון המגורים במקום לחדר משמר ופשוט מתעלם. מלא קצינים שלא מסוגלים לחושב מילימטר מעל המוגדר וכד'. קצין סג"מ שאשכרה מפיל אחריות למחדל על החייל שלו מול המפקדים, כשברור לכולם שהוא עצמו התרשל (ובסוף גם נשפט).
ואני תוהה לי. איך זה יתכן? איך קורס קצינים אינו פוסל אנשים חסרי אחריות ויוזמה או עם אופי שאינו מתאים לפיקוד? הרי יש סינון ומלא נופלים. 192.114.1.66 11:38, 26 בספטמבר 2024 (IDT)
בקצרה: לא בכל המגרעות מבחינים לפני קורס קצינים או במהלכו, ומכיוון שצה״ל סובל ממחסור כרוני בקצינים, לא בכל המגרעות רוצים להבחין. Virant (שיחה) 15:23, 26 בספטמבר 2024 (IDT)
הבעיה גדולה לטעמי מקצין או שניים, תופעה שגם אני נתקלתי בה באופן אישי. צה"ל הוא גוף גדול ומסורבל, שבתקופתי לפחות לא ידע לשבץ נכון את המתגייסים כך שרבים מהם מוצאים עצמם בתפקידים שלא מתאימים להם, לכישורים שלהם או לכושר הגופני והיכולות הפיזיות. הבירוקרטיה והסרבול משתקפים בסרטים כי זו פשוט המציאות וכך היה גם לפני עשורים: נסה לשאול את ההורים שלך או אפילו סבים איך היה בתקופתם ותווכח שדבר לא השתנה. אפשר אולי אפילו להסיק שזו אחת הבעיות שהובילו לצערנו ל-7.10 וכנראה שלא תפתר עד שהצה"ל יעבור רפורמה כמו נניח להפוך לצבא מקצועי. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 15:39, 26 בספטמבר 2024 (IDT)
אני בטוח שגם צה"ל מודע לבעיה. בחיל האוויר ובחיל הים יש קורסים ארוכים מאוד שהצבא משקיע בחניכיהם את מיטב כספו ומדיח רבים גם בשלבים מתקדמים יחסית של הקורס.(ראו הערות שוליים מס' 3 ו-4 באורי דיסטניק) ובכל זאת, למרות שרוב הצוערים בקורסים הללו הם בעלי מוטיבציה וכישורים גבוהים, יש מקרים לא מעטים שבהם, אחרי שהם מסיימים את הקורס ועוברים לתפקידיהם, הצבא מגלה שהם לא בדיוק מתאימים. קל וחומר לגבי קצינים שהקורסים שהם עוברים קצרים הרבה יותר. כנראה שבמבחן עלות/תועלת ומענה על צרכי כוח האדם, הצבא מעדיף לא להשקיע בסינון הקצינים גם במחיר שחלק מהקצינים הם כושלים. אודי • שיחה19:19, 28 בספטמבר 2024 (IDT)
נתקלתי בסיטואציה כזאת: בכביש דו סתרי, אוטובוס (ירוק) עוצר ליד תחנת אוטובוס (שחור) להוריד נוסעים וחוסם את הנתיב. נהג לא סבלני כלל צופר לו שיפסיק כבר להוריד נוסעים וימשיך לנסוע כי הוא מפריע לתנועה. ואז מאבד את הסבלנות, שובר את ההגה שמאלה, עוקף את האוטובוס דרך נתיב נגדי, נכנס לצומת (פנויה מכל רכב) וחוזר לנתיב שלו אחרי שעבר את אי התנועה (משלוש לבן בציור שלי), בכיוון ההפוך לתנועה. קו ההפרדה הוא מקווקו ולא רצוף.
אין רכבים אחרים בדרך לצורך העניין.
על איזה חוק עבר הנהג? אני מבין שזאת התנהגות לא הולמת בכביש, אבל האם יש חוק שמנוע ממנו לעשות את העיקוף הזה?
וגם על תקנת תעבורה 37. כיוון שישנו שטח הפרדה בנוי בין שני הנתיבים, כל אחד מן הנתיבים נקרא כביש חד סטרי (כמו שרואים בתקנת תעבורה 36, סעיף א'). מרגע שהוא חצה את שטח ההפרדה הבנוי לנתיב הנגדי, הוא נסע בכביש חד-סטרי בניגוד לכיוון התנועה בו.
תודה רבה על התזכורת. לא הכרתי את התבנית הנ"ל. להבא, אם זה יהיה רלוונטי, אקשר לספר החוקים הפתוח. אביתר ג' • שיחה • כ"ג באלול ה'תשפ"ד • 17:49, 26 בספטמבר 2024 (IDT)
לא בדיוק: אני אמנם לא עורך דין אבל ידוע לי שלפי החוק הישראלי כל אתר צריך הצהרת נגישות (בשם הזה בדיוק) וצריך להיות מצוין שם שמו של רכז נגישות עדכני (האדם האחראי על מענה לפניות בנושא נגישות).
מאחר שאתה לדבריך לא עורך דין – אני מציע לך לקרוא בתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), תשע"ג-2013 את סעיף 91, את הגדרת "החייב" בסעיף 1, ואת סימן ג': שירותי האינטרנט. חזרתי • ∞ • שיחה22:11, 27 בספטמבר 2024 (IDT)
באופן כללי, במקום לדון בשאלות משפטיות של האם האתר עומד או לא עומד בדרישות חוקי הנגישות של מדינה זאת או אחרת, שימושי יותר לדון בשאלה האם באמת יש באתר בעיות נגישות. אמיר א׳ אהרוני • שיחה22:05, 28 בספטמבר 2024 (IDT)
עברתי על כמה מהם ואו שאני לא מבין איך משתמשים בזה, או שהבעיה של כולם היא בעיה של צבעים, ואין לי מושג איך לשפר צבעים. כלומר, אני יכול לשנות מספרים, אבל זאת לא חוכמה כי אני לא יודע לעשות את זה טוב. אבל בטח יש בוויקיפדיה העברית מישהו שכן?.. אמיר א׳ אהרוני • שיחה06:00, 30 בספטמבר 2024 (IDT)
היי,
נתקלתי בערך על פרופסור. בערך מופיע פירוט על כל אחד מספרי המחקר שכתב, וזה נראה פרסומת, ולא ערך אנציקלופדי.
עברתי על כ-15 ערכים שונים בקטגוריה וראיתי שהמידע המוזכר על הספר בערך של כותב הספר, הוא שם הספר, שנת הוצאה וחברת הוצאה לאור.
האם יש נהלים מסודרים לגבי אזכור ספריו של חוקר?
תודה רבה —N100a • שיחה14:55, 27 בספטמבר 2024 (IDT)
שמתי לב שיש דתיים הטוענים ליכולות על טבעיות בקרב רבנים, או ליכולות של קבוצת מתפללים לשנות את חוקי הטבע. לדוגמה, "תהילים נגד טילים": קריאה של נוחסאות קסם שישנו את מסלולי הפגיעה של טילים.
לגבי רבנים עם יכולות על טבעיות, אפשר למנות לא מעט. גם בפולקלור יש לדגומה את מהר"ל מפראג ורבי עקיבה שמייחסים להם יכולות קסם, ויש רבנים בני ימנו כמו יעקב ישראל איפרגן שמייחסים להם סגולות.
אז האם זה באמת חלק מתפיסת העולם המקובלת ביהדות, שיש בנוסף לחוקי הפיזיקה המוכרים עוד רובד של חוקי טבע, שאותם יכולים להפעיל באמצעות תפילות ועל ידי למידה קפדנית (כמו להפוך לרב) אפשר להגיע למצב שבו בן תמותה מסוגל להפעיל את העולם העל טבעי? או שמדובר בשוליים וזה דבר שלא מקובל ביהדות? 2A06:C701:709A:C000:C40F:4BE5:F113:31E4 11:03, 28 בספטמבר 2024 (IDT)
אין לי תשובה טובה לכך, אבל אני רק רוצה לציין שהסיפורים על ניסים של רבי עקיבה ושל המהר"ל מפראג לא מגיעים ממקורות בני זמנם, אלא ממקורות מאוחרים בהרבה. ר’ לדוגמה הגולם מפראג#מקורות היסטוריים. לשם השוואה ר’ גם גילגמש. גילגמש היה ככל הנראה מלך אמיתי. הוא מופיע ברשימת המלכים השומרית ממש בסוף המלכים עם משך מלוכה לא ריאלי. הוא מופיע שמי שאין לו אב. הערך האנגלי עליו מפרט יותר. עם השנים הוא הפך להיות בן של אלה והסיפורים עליו הפכו יותר ויותר מיתיים, עד שהגיעו לעלילות גלגמש. יש הבדל בין הטענה שפעם היו צדיקים שביצעו נסים לטענה שיש עכשיו נסים (וקל לטעון שהולך ופוחת הדור).
שאלתך היא על קבלה מעשית, נושא שחבל מאוד שלא זכה לערך נפרד. ישנם כמה הסברים בהגות הקבלית ליכולת להשפיע על מהלך הטבע, אך "רובד נוסף של חוקי טבע" הוא, עד כמה שידוע לי, אינו אחד מהם; ההסבר המקובל הוא שמדובר בעקיפה של מהלך הטבע הרגיל באמצעות פניה ישירה למי שמפעיל אותו, בדרך־כלל בהזכרת אחד מהשמות שבאמצעותם פועל אותו טבע עליו רוצה הרב להשפיע. ההסבר שלך דומה יותר להסבר על כשפים בתלמוד בבלי, מסכת חולין, דף ז', עמוד א': ”למה נקרא שמן כשפים? שמכחישין פמליא של מעלה” (שלא גזרו על אדם זה למות והוא מת על ידי כשפים, רש"י שם); כוחות הסטרא אחרא פועלים באופן זה לפי ההסבר המקובל. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • מוצאי שבת, כ"ה באלול ה'תשפ"ד; ולמנינם:20:20, 28 בספטמבר 2024 (IDT).
התשובה שלך מעניינת מאוד! במיוחד מסקרן אותי מה שכתבת לגבי פניה להקב"ה בשמות שונים. האם הבנתי נכון את הכוונה: בורא עולם בגישה זו אינו יישות (כמו רוח, אדם, מחשבה או כוח הכובד), אלא כלל חוקי ועקורנות הטבע. כך שפניה בשם כזה או אחר היא למעשה פניה לעקרון כזה או אחר המנחה את הטבע (שהוא הבורא עצמו)? האם הפרשנות שלי של דבריך נכונה?
לגבי הכישוף סטרא אחרא (לצערך הערך אינו מפרט את הגישה הקבלית): האם לפי אותה הגישה, בנוסף לחוקי הטבע שבאים מבוא עולם, קיימים עוד מקורות של כוחות על-טבעיים אליהם ניתן לפנות לצרוך ביצוע הכשף? 192.114.1.67 16:54, 29 בספטמבר 2024 (IDT)
בורא עולם הוא אלוהות פרטית בעלת רצון חפשי גם בגישה הקבלית; הפניה בכל אחד מהשמות היא לאותו בורא עולם כל־יכול, והשמות הם כינויים בהם מפעיל הﭏ את עולמו, בדומה לספירות (סוגיית ייחוד השם מול ריבוי הספירות והשמות היא יסודית בהגות הקבלית). האמונה בכוחות הסטרא אחרא מבוססת על עקרון הבחירה החופשית כפי שהוא מוזכר בערך – אם לצדיקים יש יכולת לפעול מעל הטבע גם לרשעים אמור להיות כוח דומה, אך בניגוד לכוח הקדושה, כוחות הטומאה אינם תלויים בישות כלשהי ﭏא ברצונו החופשי של המכשף. נושא נוסף שלא הזכרתי הוא השבעת מלאכים ושדים, תחום שנחשב יותר אפור מבחינה מוסרית. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • יום ראשון בשבת, כ"ו באלול ה'תשפ"ד; ולמנינם:21:12, 29 בספטמבר 2024 (IDT).
לא ברור לי למה כוונתך במילה „טבע״. מקובל עלינו כיום שהיקום „מתנהל״ לפי חוקי הטבע. זו גישה שהפכה להיות מקובלת בחמש מאות השנים האחרונות לערך. עד אז (באופן כללי) לא הייתה הנחה שהתנהלות העולם לא יכולה להשתנות לפי השפעה של כל מיני כוחות. לדוגמה, בתרבויות שונות נדרשה התערבות של כוח חיצוני רק כדי שהשמש תמשיך להתנהל במסלולה מדי יום (ר’ לדוגמה הליוס, אבל נדה לי שגם שפש לא מאוד שונה). בעיקרון ביהדות אוחדו כל הכוחות העל טבעיים בעולם לכוח אחד ויחיד – האל. בפועל יש כל מיני כוחות משניים שאליהם אפשר לפנות. גם אם בעיקרון פעולתם היא רק דרך פניה לאל, הרי שמבחינת המאמין הפשוט אין הבדל מעשי. קברי צדיקים המשיכו להיות פופולריים. Tzafrir • שיחה21:38, 29 בספטמבר 2024 (IDT)
בספר תורה (מגילת דברים, פרק יח), הספר שאמור להיות ספר ההדרכה הרוחנית הבסיסי ביותר לכל "יהויסטי" (יהודי, שומרוני וכו') נכתב:
בתור אגנוסטיקן שלדעתו לפחות חלק מהספר הזה לא אלוהי כלל, אפשר להבין מהכתוב בו שכל "יהודי" העוסק בקסמים כופר בתורה שהוא טוען שהוא מאמין בה, בכוונה או שלא בכוונה.
מר אגנוסטיקן, כמה אי דיוקים: הציטוט שלך מדברים הוא מנאומו של משה, והוא לא באותה רמה של הדרכה רוחנית כמו ספרי התורה האחרים. מלבד זאת, היהודים היום היא יהדות פרושית, המפרשת את הטקסטים לפי חז"ל. וכאן צריך להגדיר מהם קסמים, מה משמעות הביטויים הנ"ל? ולכן אפנה אותך ואת השואל לערך איסורי כישוף ביהדות.
היהויזם היום לא רק פרושי אלא גם שומרוני, קראי, רפורמי, ישועי (אוניטריאנים) ועוד אבל בכל מקרה, גם דבריך מתנגשים עם האמונה שהחומש הוכתב למשה במלואו וספק דאורייתא לחומרא וגם לפי דבריך במקום להקשיב להוראה מפורשת ממשה, המומחה מספר אחת לפרשנות התורה, אתה מעדיף פרשנויות משניות של כל מיני רבנים. אשאיר לאחרים לחשוב אם זה נכון מבחינה קהילתית-ארגונית.
שמעתי בזמן האחרון (נראה לי בערוץ 12) על פרויקט לאיסוף של כל הסטיקרים שהונפקו במסגרת המלחמה. יש למישהו מושג מי מפעיל את הפרויקט? יכול להיות שזה אפילו פרויקט ההנצחה של מאקו. אולי גם ראוי שיהיה ערך בנושא הסטיקרים. (¯`gal´¯) • שיחה15:52, 28 בספטמבר 2024 (IDT)
ביקורם של השחקנים של הטלנובלה המורדים בישראל הן בתקופת שידור הסדרה, והן השנה, הוביל להיסטריית מעריצים בסגנון ביטלמניה.
מאחר וזו לא טלנובלה אמריקאית או בריטית, והיא גם לא שודרה בארצות הברית או בריטניה ובמערב בכלל, אני רוצה לשאול האם ישראל הייתה המדינה היחידה מבין המדינות בהן שודרה הסדרה שבה השחקנים שלה התקבלו בצורה כזאת או שהיו מדינות נוספות? זור987 • שיחה16:08, 29 בספטמבר 2024 (IDT)
יצא לי לקרוא מאמרים מדעיים בביולוגיה, פסיכולוגיה וסוציולוגיה ובכולם מצאתי את אותו מאפיין, שוב ושוב לאורך השנים:
פרקים נכתבים כפסקה אחת ארוכה מאד; נדיר למצוא פרק שמחולק לפסקאות.
לפי דעתי זה לא צירוף מקרים שכלל המאמרים המדעיים בתחומים האלה נכתבים כך ויש איזה שהוא סטנדרט שגם קוראים לו בשם מסוים שהכותבים הולכים לפיו. אני מבקש לדעת מה שם הסטנדרט הזה. תודה.
בתחומי, הפורמט נקבע על ידי כתב העת. לכל כתב עת יש אתר שבו מפורט מה הפורמט הדרוש.
מבקש המלצה לערך כאן או בויקיפדיה אחרת שיעזור לי להבין מה הם הדבקים היעילים ביותר להדבקת פלסטיק ובמיוחד כאלה שגם אם אגע בהם בטעות הם לא יידבקו לי לאצבעות. תודה/
איזה סוג של פלסטיק ? יש מגוון רחב של חומרים ובהתאם גם מגוון רחב של דבקים. ישנם גם סוגי פלסטיק כמו פוליפרופילן שכמעט בלתי ניתן להדביק. אליבאבא • שיחה
חיזבאללה השתמשו בביפרים כי חשבו שיותר קשה להאזין להודעות שנשלחות בביפר. אבל למה שזה יהיה ככה? איזה הצפנה יש בהודעה שם שיותר קשה לפענח עם מכשור של היום? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
הצפנה יכולה להיות של התעבורה בין המכשיר למרכזיה. ובאופן כללי היום קשה לפענח הצפנה שתוכננה בצורה סבירה.
„טלפון חכם״ הוא מכשיר מאוד מורכב. אם רוצים להשתמש בטלפון כזה להבטיח שאין שום חדירה אליו מצד אויב עם יכולות רציניות (ישראל וארצות הברית. אולי ארצות הברית נמצאת בקשר עם מישהו מאפל או גוגל?) צריכים מכשירים שיש הבנה ברורה ושליטה על כל מה שיש בהם: גם החומרה וגם התוכנה. ולא רק הן:בטלפון כזה יש בדרך כלל מודם סלולרי שרץ כמערכת עצמאית עם גישה לרשת סלולרית וגישה ישירה לזיכרון המעבד הראשי, והתוכנה שלו היא סגורה לחלוטין. לא ייתכן שיהיו שם הפתעות?
ממה שהבנתי, זה לא להאזנות, אלא איכון המכשיר. טלפון חכם גם משדר כל הזמן. יש עניין דומה עם מכשירי סלולארי ישנים, שגם משמשים לצורך כזה, כי לא ניתן לאתר אותם. (¯`gal´¯) • שיחה15:23, 5 באוקטובר 2024 (IDT)
הבנתי לא נכון איך ביפר עובד: התחנה המרכזית משדרת לכל המכשירים ואומרת למי מיועד השדר. אין שום הצפנה. המכשיר יודע להציג רק את ההודעות שמיועדות אליו. אבל כל מאזין אחר יכול להציג את כל ההודעות. יכול להיות שבחיזבאללה הניחו מראש שההודעות מיורטות ודיברו בקודים שקיוו שהם לא יהיו מספיק מובנים. אבל זה גם אומר שלא היה מסובך להזריק להם הודעות לרשת בלי גישה מיוחדת. אולי הם גם קיוו שהשימוש במכשירים הללו יישאר סודי למספיק זמן. השיקולים עדיין לא ברורים לי. Tzafrir • שיחה16:03, 5 באוקטובר 2024 (IDT)
אז מסתבר שלמערכת הביפרים הזו נוספה יכולת של העברת הודעות מוצפנות. אבל כדי לאשר קבלת הודעה מוצפנת, נדרשה לחיצה על שני כפתורים בשתי ידיים: ארגונומיה לא הכי מוצלחת, אבל זה מה שיש[15]. Tzafrir • שיחה09:50, 6 באוקטובר 2024 (IDT)
אני מחבב מאד את ניצן סדן ואת הסרטונים שלו על תעופה (סרטוני "הקברניט"). לאחרונה התחלתי לחשוב, מדוע כשניצן מדבר על גובה תעופה של מטוסים הוא משתמש ביחידת המידה רגל? אנחנו נמצאים במדינת ישראל, שבה התקבלה יחידת המידה לאורך, לפי מערכת המידות המטרית, והיא מטר וכל נגזרותיו העשרוניות. כשניצן מדבר על מרחק שטילים מסוגלים לעבור, על רדיוס הסטייה של פגיעת טיל מהמטרה ובכלל, על כל דבר אחר שקשור באורך ובמרחק, תמיד הוא משתמש במטרים, בקילומטרים ובסנטימטרים, אבל גובה תעופה תמיד נמדד ברגל. למה זה? קצת עיינתי, קצת קראתי, ומיד נחשפתי לעוד מקרים רבים שבהם ישנו שימוש במערכת מידות לא מטרית, גם במדינות שבהן בדרך כלל משתמשים במטר, בקילוגרם ובשאר היחידות התקניות של ה-SI. כשמודדים את גודל המסך של מחשב או טלוויזיה משתמשים באינצ'ים (אורך האלכסון של המסך), כשמודדים אורך של מודעה בעיתון (הרוחב הוא כרוחב הטור, כמובן) משתמשים באינצ'ים, כשמודדים קוטר של צינור משתמשים בצול (שהוא בעצם אינץ') ובמיל (אלפית האינץ'), וכשמודדים לחץ של אוויר בגלגל משתמשים ב-PSI (מדד ללחץ שמבוסס על פאונד ועל אינץ') ולא ב-pascal או bar. ואני תוהה, למה? אביתר ג' • שיחה • כ"ז באלול ה'תשפ"ד • 17:16, 30 בספטמבר 2024 (IDT)
אולי צריך לענות על השאלה ההפוכה: איך קרה שכמעט בכל התחומים עברו ליחידות מטריות? יש יתרון למעבר, כי נוח יותר לחשב עם היחידות. יש פחות קבועים בהמרה בין יחידות: איך ממירים בין מייל (יבשתי) למיל ימי (ואגב, זה הזמן להזכיר איך ממירים בין קילומטרים למיילים: לפי אברי סדרת פיבונאצ'י: 2 3 5 8 13 21 34 וכדומה). ועדיין: למעבר עצמו יש מחיר: המון הרגלים משתבשים. צריך לשנות המון דברים. לפעמים מטוס כמעט מתרסק, לפעמים חללית מתרסקת. ולכן אם התועלת לא מספיק ברורה, או אם אין גוף חזק שיתערב ויכפה את השינוי, לא יהיה שינוי. Tzafrir • שיחה11:54, 3 באוקטובר 2024 (IDT)
המפקדה של חיזבאללה הייתה מצויה תחת האדמה ומעליה - בנייני מגורים. כלומר השמדתה חייבה את השמדת הבניינים. זה רק נדמה לי או שלא שמענו מילה על כך, לא על ההרוגים, אם היו, ולא גינוי על הרג חפים מפשע? מה אני מפספס? 2A06:C701:9CB4:3200:CE8F:653:6F5A:5B8A 21:20, 30 בספטמבר 2024 (IDT)
משתמש:לוכסן לפני שנתיים או יותר קראתי על הבדל בין "שפה טונאלית" ל"שפה נמתחת" אבל לא זכור לי שגם במאמר עצמו הוסבר בצורה ברורה או מוגדרת היטב מספיק מה זה בדיוק. בתכלס, אני לא מכיר שפה אנושית שאין בה עיצורים. בכל השפות שאני מכיר יש גם עיצורים וגם תנועות (יש שפה אנושית שיש בה רק עיצורים או רק תנועות?). יתרה מכך, אני חושב שבכל השפות האנושיות יש לפחות טון אחד כמו טון יורד (הצעה) או טון יורד-עולה (שאלה) וההפך, אז גם המושג של "שפה טונאלית" לא ממש מוגדר היטב. בכל מקרה, אני חושב שעלי לחדד את השאלה ולשאול פשוט מה זה "שפה נמתחת"; יש כזה מושג בבלשנות? אם לא, לא קריטי, אני יורד מהעניין הזה, לפחות לעת עתה... תודה. 49.237.16.103 00:25, 7 באוקטובר 2024 (IDT)
יש בקלנוע תפקידים של ניצב שבה בערך לעמוד, לכת הלוך חזור וכד'. ויש את השחקנים שמגלמים דמויות.
אבל מה אם אנשים שהתפקיד שלהם זה איזה נהג מונית שאוסף את הדמות ואז נעלם? או איזה ילד שאומר כמה מילים שחולף מול המצלמה? דמות מאוד משנית ולא חשובה לסיפור, שמופיע למשך שניות בודדות.
אפשר להגיד מטר ריבועי במקום מטר רבוע ושניה ריבועית במקום שנייה רבועה (כמובן, שנייה ריבועית זה הנורמה) אז למה צריך את המושג האקסטרה הזה "רבוע" במקום פשוט ריבועי? מאיפה בה המונח רבוע? מארמית או ערבית אולי? תודה.
רבוע, ריבועי, בריבוע. הכל אותו דבר. משהו בחזקת 2. וזהו. לא משהו ששווה להתעסק בו.
לפי דעתי דווקא שווה, אם לא היה הבלגן הזה לא הייתי שואל שאלה זו.
אני יודע שמטוסי נוסעים בדרך כלל לא יעברו את גובה 15 קילומטר מפני הים כי זה מרווח ביטחון בין 15 לבין 20 קילומטר שבשום פנים ואופן אסור להם לעבור בגלל שבגובה 20 קילומטר ומעלה מפני הים בכדור הארץ הלחץ האטמוספרי כל כך חלש שדלק המטוס והדם של נוסעים יכולים להתחמם ואף לרתוח והדלק יכול להתלקח.
אבל מה לגבי מטוסי קרב? האם קיימים מטוסי קרב שבוניים לפעול ולהגן על הטייס גבוה מ 15 קילומטר ואף גבוה מ 20 קילומטר ובכלל מה הגובה המקסימלי מפני הים לדגם מטוס קרב הכי עמיד כיום? תודה.
בוא נדבר ברגל ולא במטר, כי זה מה שמקובל בתעופה העולמית. 15 קילומטר ~ 50,000 רגל; 20 קילומטר 65,000 רגל. רוב התעופה האזרחית טסה בגבהים של 30,000-40,000 רגל, ישנם מטוסי מנהלים שיכולים לטוס בגבהים של עד 43,000 רגל. הסיבה העיקרית למה מטוסי נוסעים לא טסים בגבהים של מעל 43,000 רגל הן קשורות דווקא ליעילות המנועים ולמספר מאך. בגובה יותר גבוה יש פחות התנגדות, אבל מספר המאך יורד יחסית למהירות האוויר ולפיכך תופעות של מעבר מאך מתחילות מוקדם יותר. זה משפיע על יעילות הטיסה, שכן מנועים של מטוסי נוסעים לא בנויים לטוס בתנאים אלו, כמו כן מעבר מאך מתאפיין בעלייה דרמטית של גרר, המשפיע על יעילות לא פחות. בגלל שמטוסים אלו לא מתוכננים לטוס בגבהים רמים יותר, מערכות דיחוס התא שלהם לא מיועד להפרשי לחצים גדולים יותר מראש. אבל אין בזאת הגבלה עקרונית על יכולת הטיסה של מטוסים אזרחיים בגבהים רמים יותר. הקונקורד למשל, במהלך השיוט המהיר שלו טס בגבהים של 50,000-55,000 רגל. היתה לו מערכת דיחוס תא קצת יותר מורכבת ועוצמתית, אבל הוא יכל לטוס ככה כי המטוס היה על קולי וטס במהירות של מאך 2.2 לערך. למרות שהמטוס יצא זה מכבר משירות ישנן תוכניות פיתוח למטוסי נוסעים על קוליים שיטוסו בגבהים אלו שוב.
לגבי מטוסים צבאיים, גובה של 50,000 - 65,000 רגל לא נשמע מטורף בכלל והרבה מטוסים יכלו ועדיין יכולים לטוס בטווחים הללו. ברוב המקרים, אין צורך בכך ובשביל לחסוך בדלק, להאריך את משך הטיסה והטווח, מטוסי קרב יטוסו בגבהים הדומים יותר לאלו של מטוסי הנוסעים (30-40 אלף רגל). עם זאת יש מטוסים שתוכננו לטוס בגבהים רמים מאוד ספציפית לטובת משימתם. לדוגמה ה-U-2 שטס עד היום משייט בין 65,000-75,000 רגל לערך. מטוסי המיג-25 בעבר, והמיג-31 כיום מסוגלים לשייט במהירות של עד מאך 2.83 ובגבהים של 65,000 רגל. מטוסי הציפור השחורה (SR-71) היו משייטים בגבהים של 75,000-85,000 רגל ובמהירויות של מאך 3. מטוסי F-4 פאנטום בתצורת ביון היו טסים בגבהים של מעל 55,000 רגל, מאחר ויש עדיין מטוסים כאלו בשירות, זה מתאים לשאלתך.
אבל אם מדובר על סייגי רום מוחלטים, בהם המטוס מגיע לגבהים ומהירויות רמים, הקטגוריה רחבה עוד יותר ומספר לא מבוטל של מטוסי קרב יכלו להגיע לגבהים של מעל 100,000 רגל (30 קילומטר) למשך זמן קצר. אבל אם במטוסים קיימים עסקינן, ה-F-15 בעל סייג רום של 60,000 רגל, F-16 בעל סייג רום של 50,000 רגל, ה-F-22 בעל סייג רום של 65,000 רגל, F-35 בעל סייג רום של 50,000 רגל. בקיצור, לא ממש טווח טיסה מטורף ולא בר השגה.
עם זאת, מטוסים המתוכננים לשייט בגבהים של 65,000 רגל לרוב ידרשו לבישת חליפת לחץ במקביל למערכת הדיחוס במטוס כיתירות לבטחון הצוות.
לגבי הגבלות שאתה ציינת. דם ירתח בלחץ נמוך, אבל זה תלוי בזה אם הדם נמצא בתוך הגוף, זה לא בעיה גדולה כזאת אם הדם לא זורם החוצה. הסכנה הגדולה בחשיפה ללחץ נמוך לאנשים הוא לא הדם, אלא החמצן. בגבהים רמים ריכוז החמצן יהיה כל כך נמוך עד שחשיפה אליו יביאו לתופעות מחסור חמצן בדם תוך שניות בודדות, מה שיגרום לו לאיבוד הכרה מאוד מהיר, ומשם לחנק. לגבי דלק, אמנם נקודת ההתלקחות שלו תרד, מבחינת הטמפרטורה, בלחצים נמוכים בגובה רב, אבל זמינות החמצן היא כל כך נמוכה, עד שהסיכוי שזה יקרה הוא קטן אפילו מהסיכון בחנייה על הקרקע.
בקיצור, הסיבה שמטוסים טסים כיום בגבהים מסוימים הם יותר תלויים בטכנולוגיה שעדיין יעילה יותר בגבהים אלו, מאשר בהגבלות טמפרטורה או הגבלות פיזיולוגיות למיניהן. זה לא בגדר פנטזיה אם בעתיד יוכלו לייצר מטוס המסוגל לטוס בגבהים גבוהים בהרבה בצורה מסחרית. זה ייצר אתגרים בתכנון מערכות דיחוס ובטיחות, אבל זה לא משהו בגדר מדע בדיוני שאין לנו יכולת להתגבר עליו אפילו היום. Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית14:39, 5 באוקטובר 2024 (IDT)
ואוו משתמש:Lirdon איזו תשובה מפורטת ומעניינת ! שוב תודה ! עניין המחסור בחמצן הוא עיקר מה שפיספסתי לגבי סיכון לבני אדם בגבהים אלה של 75,000 רגל ומעלה בערך ליותר מזמן קצר (אני לא בטוח מה זה זמן קצר כאן אבל אם הייתי צריך לאמר הייתי אומר בין 5 דקות לחצי שעה). 49.237.44.189 16:36, 5 באוקטובר 2024 (IDT)
לא ברור לי מחיפוש גוגל זה האם הסינוסים הפרונטליים (סופרה-אורביטליים) מחוברים לשאר הסינוסים בגולגולת, כלומר האם יש חלל שמחבר אותם או שהם מנותקים משאר הסינוסים בגולגולת (מקסילארי, אטמואיד וספנואיד). תודה.
אני עובד עם Windows 11 Home ועורך טקסט פשוט שמגיע איתו הוא Notepad שמובנה לשפות משמאל לימין (LTR) כמו אנגלית.
אני מחפש עורך טקסט פשוט שמיועד רק לטקסטים בשפות מימין לשמאל (RTL) כמו עברית. יש דבר כזה?
אגב אני כותב סקריפטים ב Bash וב JavaScript ומעולם לא תכנתתי בשפות כמו C/Perl/Python/Java וארצה לקבל דעה עד כמה בערך יכול להיות מורכב לפתח עורך טקסט כזה כאשר סביבת העבודה היא Windows 11 Home.
לא ברורה לי הגדרת הבעיה. אין טקסטים רק מימין לשמאל כי יש תמיד מספרים משמאל לימין וכמעט תמיד יש גם אותיות לטיניות. לכן מדובר על תמיכה בדו כיווניות. ניסית לעבוד עם עורכי טקסט אחרים ולראות איך הם מתנהגים? Tzafrir • שיחה13:04, 6 באוקטובר 2024 (IDT)
משתמש:Tzafrir ומשתמש:IKhitron, מדובר על טקסט מקראי שיש בו רק תווי אותיות בעברית אבל ברצוני להוסיף לו גם תווי מספרים רגילים ("בינלאומיים") ותווים מיוחדים. לא השתמשתי ב Notepad++ שנים אבל אנסה להתקין אותו (לצד Visual Studio Code שאיתו בעיקר אני עובד היום) ולקבוע אותו על מצב מימין לשמאל ולעבוד איתו כאשר Visual Studio Code יישאר קבוע על מצב משמאל לימין. תודה. 49.237.13.6 15:50, 6 באוקטובר 2024 (IDT)
משתמש:TheStriker ומשתמש:IKhitron, אם אני יוצר קובץ .txt ופותח אותו לוחץ CTRL+Shift שבצד ימין של המקלדת וכותב משהו בעברית ואז שומר את המסמך ואז סוגר את החלון ואז פותח את הקובץ מחדש ----- אז הטקסט בעברית מופיע משמאל לימין במקום מימין לשמאל (כפי שהיה אמור להישמר). זו הבעיה שלי עם Notepad הרגיל (טרם ניסיתי את Notepad++). 49.237.16.103 17:56, 6 באוקטובר 2024 (IDT)
מה שמשתנה זו רק ההצגה. וזה גם מה שאמור להיות.לעורכי טקסט שונים יש דרכים שונות במקצת להציג כיווניות בסיסית, אבל בכל מקרה זה נעשה ללא שינוי של הטקסט עצמו. Tzafrir • שיחה09:16, 7 באוקטובר 2024 (IDT)
ב notepad הרגיל, ctrl+shift הופך את הכיוון - המקשים הימניים הופכים אותו להיות מימין לשמאל, והמקשים הימניים הופכים אותו להיות משמאל לימין.
האם יש סיומת קובץ שעדיפה על .txt בכדי לשמור טקסטים הכתובים בשפות מימין לשמאל? אם הייתי צריך להמר הייתי מהמר שאין סיומת כזו אבל אני לא מספיק מבין בנושא קידוד תווים ולכן שואל. תודה.
האם זה מתוקף התפקיד של בית המשפט לחקור ולהשיג ראיות?
נניח מגיעים למצב שבו עדים נותנים עדויות סותרות. זמן לא מסתר, סדר אירועים הוא שונה וכד'. אז צריך לבדוק מי דובר שקר ובשביל זה צריך חקירה ברמה משטרתית, של לחפש סתירות, לחפש איזושהי ראיה חיצונית ובלתי תלויה.
בישראל: לא. יש מקומות שבהם כן. ר’ לדוגמה: שופט חוקר שקיים במדינות שונות. במערכת המשפטית האנגלית היה מוסד של חבר מושבעים גדול שנועד לחקור. בישראל השופט מסתפק במידע שהצדדים העמידו בפניו במשפט (ולדוגמה: אם לא הוכחה אשמה מעבר לספק סביר, הרי שהנאשם אינו אשם). Tzafrir • שיחה22:55, 7 באוקטובר 2024 (IDT)
צפיתי בראיון של אורי מילשטיין לשניאור ובר מה 10/09/24 שכותרתו היא ד"ר אורי מילשטיין: הרגע שבו הפכתי ממרצה מבוקש לאדם מוחרם ואני לא יכול לקשר אליו בגלל מסנן הספאם כאן.
הבנתי מדברי אורי מילשטיין בראיון שהוגי הציונות המרכזיים (של התשתית האידאולוגית של הציונות) הם אהרן דוד גורדון (שמאלניים), רחל המשוררת (מרכז) וברל כצנלסון (ימניים) ושלושתם יחד עם הוגי ציונות אחרים הושפעו מאד מתנועת החילון ומהסוציאליזם ובמיוחד מקומוניזם מרקסיסטי. האם לפי המומחה זה נכון? תודה.
רבים מראשי ארגוני הטרור שחוסלו על ידי ישראל נמצאים ברשימת מחבלים עולמיים מבוקשים, כשיש פרס כספי של מילוני דולרים על מידע שיוביל אליהם. ישראל השיגה לא רק מידע מדויק על מיקומם, אלא גם שלחה לשם מטוסים... האם מדינת ישראל וצהל" יכולים לדרוש את הפרס הכספי ממחלקת המדינה של ארה"ב? מדובר במצטבר בכמה עשרות מיליונים. Corvus,(Nevermore) 15:05, 8 באוקטובר 2024 (IDT)
למיטב הבנתי, לא. מדובר בפרס ליחידים (שלא עושים זאת מתוקף תפקידם). ר' כאן.
הערה נוספת: הפרס הכספי מטעם ארה"ב הוא לא על חיסול, אלא על הבאת מידע. הם מצהירים שהם לא מנסים לעודד שאנשים פרטיים יהפכו להיות ציידי ראשים. [16].
תודה רבה! Asaf M - שיחה - הצטרפו למיזם האבולוציה 07:22, 17 באוגוסט 2024 (IDT)
18:20, 16 באוגוסט 2024 (IDT)
20:35, 20 באוגוסט 2024 (IDT)
הוצאת לי את המילים, ישירות ממחשבותיי על השאלה הראשונית של האלמוני. מיד חשבתי על שיחה בעניין שהייתה לי היום עם בני, בה נתתי לו דוגמאות על צרפתית עכשווית מדוברת, שדובריה כבר כל כך מתעצלים לדבר, שלעיתים לא קוראים רבע ממה שכתוב, אפילו לא שמות של אנשים או מקומות. גם הדוגמה של הלטינית – בול פגיעה.
.jpg)
.jpg)
. ירונש • שיחה 17:46, 1 בספטמבר 2024 (IDT)
– ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 10:46, 5 בספטמבר 2024 (IDT)
הערה ויקיפדיה נועדה להעשרה (וכך גם דף "הכה את המומחה") והיא לא תחליף לייעוץ בנושא מרופא מוסמך. אם אתה חושד שיש לך בעיה של חוסר או עודף חומצה פולית פנה לרופא שלך לייעוץ מותאם אישית. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 16:45, 18 בספטמבר 2024 (IDT)
Israel's Nasrallah Assassination - More Horror Beckons w/. Palestinian Analyst Mouin Rabbani, ריאיון בערוץ "Owen Jones", באתר יוטיוב, למשל; אפשר לקרוא עוד בערך על מבצע סדר חדש בעברית ובאנגלית. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • יום שני בשבת, כ"ז באלול ה'תשפ"ד; ולמנינם: 21:57, 30 בספטמבר 2024 (IDT).
