ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון15

דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
11	12	13	14	15	16	17	18	19	20
21	22	23	24	25	26	27	28	29	30
31	32	33	34	35	36	37	38	39	40
41	42	43	44	45	46	47	48	49	50
51	52	53	54	55	56	57	58	59	60
61	62	63	64	65	66	67	68	69	70
71	72	73	74	75	76	77	78	79	80
81	82	83	84	85	86	87	88	89	90
91	92	93	94	95	96	97	98	99	100
101	102	103	104	105	106	107	108	109	110
111	112	113	114	115	116	117	118	119	120
121	122	123	124	125	126	127	128	129	130
131	132	133	134	135	136	137	138	139	140
141	142	143	144	145	146	147	148	149	150
151	152	153	154	155	156	157	158	159	160
161	162	163	164	165	166	167	168	169	170
171	172	173	174	175	176	177	178	179	180
181	182	183	184	185	186	187	188	189	190
191	192	193	194	195	196	197	198	199	200
201	202	203	204	205	206	207	208	209	210
211	212	213	214	215	216	217	218	219	220
221	222	223	224	225	226	227	228	229	230
231	232	233	234	235	236	237	238	239	240
241	242	243	244	245	246	247	248	249	250
251	252	253	254	255	256	257	258	259	260
261	262	263	264	265	266	267	268	269	270
271	272	273	274	275	276	277	278	279	280
281	282	283	284	285	286	287	288	289	290
291	292	293	294	295	296	297	298	299	300
301	302	303	304	305	306	307	308	309	310
311	312	313	314	315	316	317	318	319	320
321	322	323	324	325	326	327	328	329	330
331	332	333	334	335	336	337	338	339	340
ארכיון מתמטיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פיזיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון ביולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פסיכולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

תרווד, מחתה או משהו אחר?

מהו שמו הנכון של הכלי בעזרתו הופכים את החביתה(לפחות אלה שאינם זורקים אותה באוויר לצורך זה)? יוסאריאן 17:22, 30 באוקטובר 2006 (IST)

תרווד; מחתה היא משהו אחר, שמשתמשים בו, לדעתי, בתנורים כדי לרדות את הלחם. אגב, אצלנו בבית נקרא הכלי בשמו האמיתי: "הזה של החביתה" (וידידיו, "הזה של הפִּירה" ו"הזה של השום"). אביעד המקורי 17:40, 30 באוקטובר 2006 (IST)

בויקימילון אומרים אחרת: [1]. צריך לתקן? יוסאריאן 17:45, 30 באוקטובר 2006 (IST)

ואגב האגב - שמם אצלנו: הופך חביתות, מועך פירה ומועך שום. (כמו: מה עושה חולץ פקקים? מה עושה מערבל בטון? התשובה בגוף השאלה. ולמחוכמים שביננו - מה מערבל מערבל בטון? ). יוסאריאן 17:49, 30 באוקטובר 2006 (IST)

על פי אבן שושן, תרווד הוא בכלל סתם כף גדולה ("הזה של הצ'ולנט"). אביעד המקורי 17:48, 30 באוקטובר 2006 (IST)

תודה, תוכל לבדוק מהי מחתה באבן שושן? יוסאריאן 17:50, 30 באוקטובר 2006 (IST)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: תרווד הוא באמת כף גדולה, וככזו הוא קעור ולא שטוח, ובטח לא משמש להפיכת חביתות. מחתה נראית לי מילה יותר מתאימה, כמו מחתת גחלים והמחתה שהיתה בבית המקדש, אם כי גם הן דומות יותר לכף. אני לא יודע אם יש שם יעודי לכלי שאתה מדבר עליו. דוד 17:52, 30 באוקטובר 2006 (IST)

הוספתי לאחר התנגשות עריכה: לפי אבן שושן, במחתה חותים את הגחלים; את הלחם רודים במרדה. "מרית" היא "כף שטוחה", או שפכטל, כך שאולי זה השם הראוי. אביעד המקורי 17:56, 30 באוקטובר 2006 (IST)

לא, במרית מוציאים את הבצק מהמערבל. זכור לי "מרווד", אבל אני לא מוצא את זה במילון. דניאל צבי 18:17, 30 באוקטובר 2006 (IST)

מרית. ‏Yonidebest Ω Talk‏ 18:42, 30 באוקטובר 2006 (IST)

כן, אבל הסתכל בדף השיחה שם. דניאל צבי 18:48, 30 באוקטובר 2006 (IST)

מישהו מתנדב לפנות לאקדמיה, או שאני אאלץ לעשות זאת? דוד 21:40, 30 באוקטובר 2006 (IST)

מרית זה הכי קרוב אבל בד"כ הכוונה במרית היא ל"כף מריחה" ולא "כף הפיכה"... חגי אדלר 21:43, 30 באוקטובר 2006 (IST)

על פי האקדמיה ללשון העברית מדובר ב"רחת טגון" - כלי דמוי כף שטוחה או סכין, שהופכים בו את המאכל בעת הטיגון. בברכה. ליש 21:46, 30 באוקטובר 2006 (IST)

"רחת" סתם, אם אני זוכר נכון, היא מחבט טניס, או מטקה. אביעד המקורי 21:48, 30 באוקטובר 2006 (IST)

אתה זוכר נכון. בהקשר העתיק - כלי לזריית תבואה. דניאל צבי 21:49, 30 באוקטובר 2006 (IST)

אכן. אני חושב שהשרשור הזה צריך לזכות למקום של כבוד בויקיפדיה:הומור; מאד משעשע לקרוא אותו מהתחלה לסוף ברצף. :-) בסג תריג מכה שנית!

רחת זה לא כלי להכנת "רחת לקום"? חגי אדלר 22:05, 30 באוקטובר 2006 (IST)

מחתה היא כלי להוצאת פחמים מה"אח" תרווד הוא כלי שאיתו הופכים חביתה פלאח

לא, אני חושב שתרווד הוא מצקת. אני משתמש במרית שעשויה מעץ על מנת להפוך חביתות (או מלוואח). ‏Yonidebest Ω Talk‏ 13:40, 31 באוקטובר 2006 (IST)

שינוי גודל של קובץ מסוג PDF

איך מקטינים גודל (בכמות זיכרון) של קובץ קיים מסוג PDF ?

בתוכנת אקרובט 7 (אולי גם בגרסאות קודמות) חוקית (או פרוצה), הכוללת את היכולת ליצור קבצי PDF, ישנה אופציה להקטין קבצים קיימים. זו מוגבלת, כמובן, במידע הראשוני הקיים בקובץ. בברכה, --אורי • שיחה 19:27, 30 באוקטובר 2006 (IST)

San Jacinto

איך כותבים? ג'קינטו, ג'סינטו, חסינטו, הסינטו? בכל מקום כתוב אחרת. בושה שאין ערך על קרב זה... חגי אדלר 21:37, 30 באוקטובר 2006 (IST)

איזו מדינה, איזו שפה? נראה כמו ספרדית, ואם כן - סן חסינטו. אביעד המקורי 21:46, 30 באוקטובר 2006 (IST)

בדקתי רגע בוויקי האנגלי - מדובר בשם ספרדי של מקום הנמצא בטקסס, נכון? אם כן, באנגלית אומרים "סן הסינטו". על כל פנים, בעברית עדיף לתעתק על פי הספרדית (ראה מקרה סן חוזה, המבוטאת באנגלית "סן הוזיי"). אביעד המקורי 21:53, 30 באוקטובר 2006 (IST)

סן ג'קינטו / חסינטו נמצאת ליד יוסטון, טקסס של היום. שם נערך הקרב המפורסם בו הובס הגנרל המקסקני סנטה אנה ע"י סאם יוסטון. יש להניח שמקור השם ספרדי. אנשים באה"ב אומרים סן ג'קינטו, אבל זה לא אומר שזה נכון... חגי אדלר 21:57, 30 באוקטובר 2006 (IST)

קשה לי מאוד להאמין שאנשים אומרים "סן ג'קינטו" - זו סתם שגיאה גסה. בעברית יש לומר "סן חסינטו" ובאנגלית "סן הסינטו", או לכל היותר "סן ג'סינטו". אביעד המקורי 22:01, 30 באוקטובר 2006 (IST)

טוב, אני חוזר בי: מילון וובסטר הגדול מאשר שההגייה האנגלית הנכונה היא סן ג'סינטו. אביעד המקורי 22:02, 30 באוקטובר 2006 (IST)

סופי? חגי אדלר 22:18, 30 באוקטובר 2006 (IST)

כנראה שסופי, כן. אביעד המקורי 23:27, 30 באוקטובר 2006 (IST)

ראה חסינטו בנאבנטה... אם זו החלטה גורפת צריך לתקן בהרבה מקומות. חגי אדלר 00:32, 31 באוקטובר 2006 (IST)

זה סופי לגבי ההגייה האנגלית, ולא לגבי התעתיק הנכון מספרדית. דודס • שיחה 00:33, 31 באוקטובר 2006 (IST)

אז איך כותבים??? חגי אדלר 00:47, 31 באוקטובר 2006 (IST)

סן חסינטו, כמו סן חוזה. דודס • שיחה 00:51, 31 באוקטובר 2006 (IST)

מאחר ומדובר בשם מקום באמריקה, עדיף ללכת על פי ההגייה האנגלית. סן ג'סינטו. אביעד המקורי 01:49, 31 באוקטובר 2006 (IST)

ראשית, "אמריקה" הוא שמה של היבשת, שרוב תושביה דוברים ספרדית. אני מניח שהתכוונת לארצות הברית (הקץ לאימפריאליזם הלשוני!). שנית, שם המקום הוא ספרדי, והוא ניתן על ידי הספרדים למקום במקסיקו. מאוחר יותר המקום נכבש על ידי ארצות הברית. יתכן שכיום דוברי האנגלית לא שימרו את ההגייה המקורית, אבל זו המקורית היא "חסינטו". עכשיו נשאלת השאלה איזה שם להעדיף. לפי תקדים "לוס אנג'לס", היא, כמובן, "לוח אנחלס" (המלאכים) הבפרדית, ניתן לחשוב שיש להעדיף את ההגיה האנגלית המשובשת העכשווית. לדעתי, לעומת זאת, יש להעדיף את ההגיה הספרדית המקורית משתי סיבות: ראשית, סן חסינטו איננה עיר ידועה ששיבוש ההגייה שלה השתרש בעברית (כמו סביליב או ברצלונה, שהן שגיאות אך כך נהוג בעברית); חשוב מכך, העך עוסק באירוע היסטורי אשר התרחש כשנה בלבד לאחר מרידת הצפון אמריקאית בסמכות מקסיקו של סנטה אנה בטקסס המקסיקנית. מכיוון שכך סביר שבאותה התקופה נקרא המקום בהגייתו הספרדית, ועל כן את זו יש להעדיף בערך היסטורי זה. בברכה, --אורי • שיחה 05:34, 1 בנובמבר 2006 (IST)

ראשית כל, בעניין "אמריקה": על פי השימוש המקובל, וכפי שיאשר לך כל מילון אנגלי, אחת ממשמעויותיה העיקריות של המילה "אמריקה" הוא "ארה"ב", על דרך הקיצור. אימפריאליזם או לא, זהו שימוש שגור ביותר במילה. בן זוגי הוא קנדי, ורבים מחברי אף הם קנדים, ואני יכול להבטיחך שאם תקרא להם "אמריקאים" הם יתקנו אותך בנימוס, ואולי אף ייעלבו. אשר לנקודה השנייה, אני אישית בעד לקרוא לכל מקום בשם שבו בני המקום קוראים לו כרגע, למעט מקרים שבהם השתרש שם אחר בעברית. אני מעדיף לקרוא לפרובנס פרובנס, ולהתעלם מהעובדה שזהו "שיבוש" של "פרובינקיה"; גם לקלן אינני קורא "קולוניה", מאותה הסיבה. שלא לדבר על אלפי שמות מקומות ב"עולם החדש", מטורונטו ועד מקסיקו, שהדמיון בינם לבין שמם המקורי קלוש ביותר. אביעד המקורי 10:33, 1 בנובמבר 2006 (IST)

הייי מסכים איתך אם הערך היה עוסק ב"סן ג'סינטו" כיום, או לפני 50 שנה, אבל הערך היסטורי ולכן נכון יותר בעיני לשמר את ההגייה שהייתה נהוגה אז. בברכה, --אורי • שיחה 00:32, 2 בנובמבר 2006 (IST)

בעל -> מקור המילה

היום היה לי ויכוח עם חבר על מקור המילה "בעל" מבחינת בעל ואישה (husband באנגלית) לדעתי זה מלשון הפועל בבנין קל, הפועל בעל (לבעול, בועל) ומשמעותו, לקיים יחסים. לדעתו של החבר שלי זה מלשון בעלות, כמו בעלות של חפץ, או בביטוי "בעל הבית", הבעלים של הקבוצה"

אז שאלה למומחים: בעל זה מלשון קיום יחסים, או בעלות על חפץ מסויים?

Bentzi 00:07, 31 באוקטובר 2006 (IST)

כנראה מלשון בעלות. נישואים הם הרי המצאה עתיקת יומין של הגברים, במטרה לרשום את האישה כחלק מהרכוש. ‏Gridge ۩ שיחה 00:09, 31 באוקטובר 2006 (IST).

כתבתי לפני התנגשות עריכה: עקרונית שניכם צודקים - שני ה"בעלים" הם מאותו שדה סמנטי והקרבה במשמעות ברורה לחלוטין. אין לי כאן מילון היסטורי (בעיקר משום שעדיין אין מילון טוב כזה לשפה העברית...) אך אני מנחש שהמשמעות שאתה נתת היא הפרימיטיבית יותר והמופשטת פחות - ולכן כנראה הותיקה מבין השתיים. נריה 00:11, 31 באוקטובר 2006 (IST)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: בעל היא מילה המשמשת לציון בעלות או שררה (אלוהים מכונה בעל) בעילה היא שימוש מאוחר יותר (גם הוא מוזכר במקרא). דודס • שיחה 00:12, 31 באוקטובר 2006 (IST)

אבל "בעלות" הוא מושג מופשט יותר מאשר "בעילה". לכן יש מקום לשער שדווקא הוא מאוחר יותר. נריה 00:15, 31 באוקטובר 2006 (IST)

כנ"ל "שדה בעל".בעילה היא הפועל היוצא של הפיכה האישה להיות תחת בעלות הבעל. כמה נחמד. היהודי

אבל אי אפשר לתאר שימוש במילה שמקורה בעילה ככינוי לאל. דודס • שיחה 00:21, 31 באוקטובר 2006 (IST)

הצדק עם נריה. המשמעות של קיום יחסים היא הקדומה יותר. דרך-אגב, המקור למילה בעל הוא בביטוי "בא על".מלמד כץ 00:25, 31 באוקטובר 2006 (IST)

מה המצב, ג.ו.? הכל טוב? הא? 00:14, 31 באוקטובר 2006 (IST)

גם אני חושב שהפועל "לבעול" נגזר מהמילה "בעל" ולא להפך. בעל היה כינוי של אל כנעני, ומשמעות הכינוי הייתה "אדון". ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 00:22, 31 באוקטובר 2006 (IST)

תן דעתך גם לכך שבשפה העתיקה יותר שימש הביטוי "ידע" לתיאור קיום יחסים, והשימוש ב"בעל" מופיע רק בספרים מאוחרים יותר. השם "בעל" משמש גם לאל של בני ישראל ולא רק לכנעני (מובן שהשימוש הכנעני קדום יותר). דודס • שיחה 00:25, 31 באוקטובר 2006 (IST)

אבל כבר בספר בראשית (פרק כ', פסוק 3) מופיע: "והיא בעולת בעל".מלמד כץ 00:27, 31 באוקטובר 2006 (IST)

צודק, שכחתי מקור זה. בכל מקרה, השימוש במילה ככינוי לאל קדום יותר. דודס • שיחה 00:30, 31 באוקטובר 2006 (IST)

זה שימש לתיארו יחסים כי פעם הבעילות היו פנימיות יותר במובן הרוחני שלהן. עם התדרדרות הדורות הפכה הבעילה לעניין שבהטלת סמכות הגבר על רעייתו - "ניטל טעם הנאת ביאה מהצדיקים וניתן לרשעים". היהודי ּה' הוא המלך!ּ שיחה 00:36, 31 באוקטובר 2006 (IST)

חשבתי על הנושא הזה ונזכרתי שבמספר מקומות בתלמוד ובתורה, המילה "בעולה" היא אישה נשואה או אלמנה, וההפך מבתולה. מכאן אפשר להסיק ש"בעל" זה מלשון קיום יחסים, כי בעולה הכוונה היא שיש לה בעל. בנוסף לכך בעולה זה גם ההפך מבתולה, ולכן בעל זה בטוח מלשון קיום יחסים. Bentzi 01:30, 31 באוקטובר 2006 (IST)

קיבלתי חיזוק לכך שבמקור משמעות המילה הייתה "אדון" ורק מאוחר יותר נוספה לה המשמעות של "גבר נשוי". במילון אבן-שושן מוזכרות כמה מקבילות למילה "בעל" בשפות שמיות. ברוב השפות האלה הדואליות קיימת כמו בעברית. באכדית לעומת זאת פירוש המילה bêlu הוא "שולט", ובמקורות הצנועים העומדים לרשותי דרך האינטרנט, לא מצאתי משמעות של "גבר נשוי" למילה הזאת. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 14:24, 31 באוקטובר 2006 (IST)

אני חושבת שהכל קשור זה בזה: האל הכנעני "בעל" היה אל פריון האדמה. האדם הנשוי נקרא בעל מפני שהיה (בתפיסת הימים ההם) "הבעלים", של אשתו, ומכורח זה היה רשאי לבעול אותה, ומתוך מעשה בעלות זה - להפרות אותה. הדימוי הזה התחבר להם יפה עם מעשיו של האל בעל: הוא מוריד גשם שחודר לאדמה ומפרה אותה. לא בכדי נקראת עד היום חקלאות טבעית, התלויה לכאורה באל בשם "חקלאות בעל". תמרה 10:21, 1 בנובמבר 2006 (IST)

אי-שיוויון הממוצעים

― הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון מתמטיקה/2#אי-שיוויון הממוצעים

ועדת שמגר

היכן אני יכול לקרוא את ממצאי 'ועדת שמגר' הרשמיים, כפי שהתפרסמו בזמנו בציבור? תומפקינס 14:25, 31 באוקטובר 2006 (IST)

בעיקרון אתה אינך יכול חוץ מזה המסמך המלא הוא באורך של 1000 עמודים!

אבל רק פחות מ100 ניתן להשיג מכיוון שיש איסור פירסום אם אתה רוצה אתה יכול לקרוא חלק מתוך המאה עמודים ועוד כמה עמודים אשר הם חסויים באתר [[2]] אבל דע לך המידע הינו סובייקטבי! אז שים לב אבל תוכל למצוא שם את כתב התביעה המלא ועוד דברים חפש שם . קלף 15:41, 31 באוקטובר 2006 (IST)

טוב, האמת שהמקור שהבאת לוקה בחסר (וזה בלשון המעטה). באמת שאין דרך לדעת מה היו המסקנות של הוועדה? לא פורסמו תוצאות הוועדה? למשל, אני לא אוכל לעולם לדעת כמה זמן נמשכה הנסיעה במכונית של ראש הממשלה , מהשמע היריות ועד להגעה לבית החולים איכילוב? (22 דקות היא הדיעה הרוווחת). תומפקינס 02:25, 1 בנובמבר 2006 (IST)

חפוש שטחי משהו הניב את ארבעים העמודים הראשונים. איני יודע כמה עמודים בדו"ח. נדמה שנתן עוד להעמיק בחפוש. 88.154.155.132 22:17, 6 בנובמבר 2006 (IST)

אזיקים

מישהו יודע איפה אפשר להשיג את המידע על האזיקים בחיפוש בגוגל אין כמעט תוצאות שקשורות למתקן ? אני איני יודע אנגלית ברמה טובה אז למי שיוכל לתרם לי את הדף בויקיפדיה אנגלית פה אני יודה לו מאוד קלף 15:41, 31 באוקטובר 2006 (IST)

תמיסות שונות.

קיבלתי משימה, לכתוב את התמיסות הבאות בשמות מדעיים: 1.תמיסה מרוכזת 2.תמיסה מאוזנת 3.תמיסה מהולה אינני יודע כיצד אלו נקראים ולא מצאתי באנציקלופדיה. אשמח אם מישהו יוכל לתת לי את שמות התמיסות. תודה.

שם שיר

מישהו יודע מהו שמו של השיר הזה?:

אל המעין בא גדי, בא גדי קטן. אל המעין בא גדי קטן.

השלום לו ללבן בן בתואל. השלום לו ולרחל.

התאהבתי בך חתיכה של פח. התאהבתי בך חתיכה של פח.

כי קולך ערב כקרקור עורב, כי קולך ערב כקרקור עורב.

והאם יש גרסה של זמר כלשהו לשיר? תודה מראש, אור17 16:59, 31 באוקטובר 2006 (IST)

מילים: י. קמזון, לחן עמנואל עמירן. ראה [3] שיר 15 משמאל. שני הבתים האחרונים אינם בשיר המקורי. בברכה, אבינעם 20:20, 31 באוקטובר 2006 (IST)

המילה הארוכה בעולם

אם זו לא המילה הארוכה בעולם מהי? אור17 17:13, 31 באוקטובר 2006 (IST)

באיזו שפה? הנה הקטגוריה למילים ארוכות בויקיאנגלית. דניאל צבי 17:51, 31 באוקטובר 2006 (IST)

התשובה תלויה בהגדרה של מילה. אם כוללים שמות של מקומות אז בעקרון השם המלא של בנגקוק הוא

Krungthepmahanakornamornratanakosinmahintarayutthayamahadilokphopnopparatrajathaniburiromudomrajaniwesmahasatharnamornphimar navatarnsathitsakkattiyavisanukamprasit

אם שמות מדעיים נכללים בהגדרה אז המילה הארוכה ביותר היא:

acetylseryltyrosylserylisoleucylthreonylserylprolylserylglutaminyl-
   phenylalanylvalylphenylalanylleucylserylserylvalyltryptophylalanyl-
   aspartylprolylisoleucylglutamylleucylleucylasparaginylvalylcysteinyl-
   threonylserylserylleucylglycylasparaginylglutaminylphenylalanyl-
   glutaminylthreonylglutaminylglutaminylalanylarginylthreonylthreonyl-
   glutaminylvalylglutaminylglutaminylphenylalanylserylglutaminylvalyl-
   tryptophyllysylprolylphenylalanylprolylglutaminylserylthreonylvalyl-
   arginylphenylalanylprolylglycylaspartylvalyltyrosyllysylvalyltyrosyl-
   arginyltyrosylasparaginylalanylvalylleucylaspartylprolylleucylisoleucyl-
   threonylalanylleucylleucylglycylthreonylphenylalanylaspartylthreonyl-
   arginylasparaginylarginylisoleucylisoleucylglutamylvalylglutamyl-
   asparaginylglutaminylglutaminylserylprolylthreonylthreonylalanylglutamyl-
   threonylleucylaspartylalanylthreonylarginylarginylvalylaspartylaspartyl-
   alanylthreonylvalylalanylisoleucylarginylserylalanylasparaginylisoleucyl-
   asparaginylleucylvalylasparaginylglutamylleucylvalylarginylglycyl-
   threonylglycylleucyltyrosylasparaginylglutaminylasparaginylthreonyl-
   phenylalanylglutamylserylmethionylserylglycylleucylvalyltryptophyl-
   threonylserylalanylprolylalanylserine 

עם 1185 אותיות. מידע בויקי האנגלית כאן Bentzi 18:03, 31 באוקטובר 2006 (IST)

וזה 189,819 אותיות! http://en.wiki.x.io/wiki/Titin חגי אדלר 18:20, 31 באוקטובר 2006 (IST)

בכנות, מה ההיגיון במילים כה ארוכות? הרי אי אפשר לכתוב אותם, על אחת כמה וכמה לומר אותן. המקסימום שידוע לי למילה ארוכה באנגלית, שמשתמשים בה ביום יום היא מילה בת 20 אותיות (Internationalization). תומפקינס 02:16, 1 בנובמבר 2006 (IST)

מדינה?

מהי מדינת גיאוריה [4] מעולם לא שמעתי על מדינה כזו...

קרא עד הסוף... "נשיא גיאורגיה מיכאל סאקאשווילי הגיע לישראל" חגי אדלר 18:23, 31 באוקטובר 2006 (IST)

עיין בערך גאורגיה. המדינה ידועה בעברית בשם גרוזיה Bentzi 18:27, 31 באוקטובר 2006 (IST)

למעשה גורוזיה הוא השם הרוסי של גיאורגיה,הסיבה שעד היום השתמשו בגרוזיה היא, שהיא הייתה עד 91' תחת שלטון ברית המועצות,אולם לפני חודשים מס' ביקש השגריר הגרוזיני,שהיות וגרוזיה עצמאית זה למעלה מעשור,לכבד את שפתה ולקרוא לה בשמה הגרוזיני ולא הרוסי, משרד החוץ נעתר לבקשה. פלאח

הערה: כפי שכתוב בערך, גאורגיה אינו השם המקומי של הרפובליקה. השם המקומי הוא אחר, אולם לדעת שגריר הרפובליקה בישראל (שהוא דובר עברית), השם גאורגיה הוא השם הראוי בעברית, כיוון שכך נקראו הקהילות של בני עמו בארץ במהלך ההיסטוריה. לטענתו, אם אומרים "מנזרים גאורגיים בירושלים" אזי יש לקרוא למדינתו "גאורגיה". ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 22:33, 31 באוקטובר 2006 (IST)

עלונים לביהכנ"ס

למי אני צריך לפנות בכדי שיביאו לבית הכנסת בה אני מתפלל עלונים?

אני בטוח שכתוב על העלונים המדוברים, איזו חברה מפיקה אותם. צור איתם קשר בטלפון והצג את בקשתך. בברכה, ‏Gridge ۩ שיחה 21:40, 31 באוקטובר 2006 (IST).

סתירה בנוגע להימצאותם של התאים המליניציטים העור

בערך ה"עור" המלניציטים נמצאים בשכבת העור העליונה האפידרמיס בעוד שבערך "מלנוציטים" המלנוציטים נמצאים בשכבה התחתונה של העור. בערך קילוף העור תחת התת כותרת קילוף כימי בינוני ניתן להסיק אולי שהמלנוציטים נמצאים בשכבת הדרמיס שבעור : "ישנה סכנה של זליגת החומצה לשכבת הדרמיס ועקב כך, פגיעה במלנוציטים ולכן"

המלנוציטים מצויים בשכבה התחתונה של האפידרמיס שהוא השכבה העליונה של העור. תיקנתי את הערך מלנוציט בהתאם.gal_m 21:32, 31 באוקטובר 2006 (IST)

מה הוא מזכ"ל

השר איתן כבל הוא מזכ"ל מפלגת העבודה. תפקיד ששיריין לו מקום ברשימת המפלגה לכנסת, ומביא לו יוקרה, אולם עמיר פרץ הוא בעל הבית (דהיינו, יושב ראש המפלגה).
מנגד, קופי ענאן הוא גם מזכ"ל, מזכ"ל האו"ם והוא האיש שמנהל את הארגון, האיש מספר 1 שם. אז איך זה ששניהם בתפקיד מזכ"ל אך בעלי סמכויות שונות?
ומה בכלל ההבדל בין מנכ"ל, מזכ"ל, מפכ"ל, וראש לשכה? ועוד שאלה קטנטנה: האם למשרד ראש הממשלה יש גם ראש לשכה וגם מנכ"ל, או שזהו אותו אחד? תומפקינס 04:24, 1 בנובמבר 2006 (IST)

ובכן, אציע פתרון: מזכ"ל הוא "מזכיר כללי" - בדרך כלל של ארגון או מפלגה בה כל החברים הם שווים (לפחות לכאורה). בכל ארגון יוגדרו סמכויות המזכ"ל אחרת; מפכ"ל הוא "מפקד כללי", כלומר ראש של מערכת היררכית בה יש דרגי פיקוד; מנכ"ל הוא "מנהל כללי" - בדרך כלל של ארגון עסקי; "ראש לישכה" הוא בעל תפקיד האחראי על צוות עובדי הלשכה. בהקשר של המערכת הפוליטית הישראלית המנכ"ל הוא הבירוקרט הבכיר ביותר במשרד ממשלתי ואיש המקצוע האחראי עליו, בעוד שראש הלישכה תפקידו להיות אחראי על צוות עובדי לישכת השר בלבד (מזכירות, נהג, יועצים וכדומה). אלו אינן הגדרות מילוניות אלא מתוך הכירותי את התפקידים. מקווה שעזרתי, --אורי • שיחה 04:29, 1 בנובמבר 2006 (IST)

תיקון. מפכ"ל אינו מפקד (כפי שחשבתי) אלא מפקח (כפי שכתוב בערך). בברכה, --אורי • שיחה 04:43, 1 בנובמבר 2006 (IST)

בהחלט עשית לי סדר בראש. תודה. תומפקינס 05:16, 1 בנובמבר 2006 (IST)

מקור השם "מפכ"ל" ב-superintendent האנגלי, לדעתי. ובהזדמנות זו אזכיר את הצעתי הישנה, לפיה הבירוקרט צריך להיקרא אצלנו "המזכיר". Harel - שיחה 22:46, 1 בנובמבר 2006 (IST)

שאלתי בדף הקודם, ונראה לי שלא ראיתם

מקור המילה "שפעת" הוא כידוע מ-influensa (ומכאן גם flu), אלא ששמעתי שהמילה המקורית מקורה במושג הערבי "אינף אל ענזה" שפירשו "האף של העז" וכל כך למה? - מפני שהחולים בשפעת זוכים למראה של אף כזה... רציתי לדעת האם אכן כך הדבר, או שמא מדובר בבדותא משעשעת פרי מוחו הקודח של מישהו. תמרה 09:56, 1 בנובמבר 2006 (IST)

בדותא משעשעת, לעניות דעתי. אביעד המקורי 10:34, 1 בנובמבר 2006 (IST)

המילה influensa כשם למחלה נובעת מההשקפה הימיביניימית שהמחלה נגרמת בהשפעת הכוכבים, השקפה בלטינית: influentia. בעקבות כך חודשה גם בעברית המילה "שפעת", על פי "השפעה". קישורים למילונים: [5] [6]. נתנאל 19:12, 1 בנובמבר 2006 (IST)

פרסומת עתיקה של מילקי

מישהו זוכר- פעם (לפני כמה שנים טובות, אולי קצת פחות מעשור נראה לי) הייתה פרסומת למילקי, שהתרחשה בבית משפט, והיה כזה שיר ממש קליט ונחמד (אולי זה כי הייתי ילד). מישהו יודע מהן מילות השיר, או איפה ניתן למצוא אותן? ואני ארחיק לכת- האם מישהו יודע איפה אפשר למצוא את הסרטון? ירון 22:38, 1 בנובמבר 2006 (IST)

אני זוכר את הסיום המזעזע: "השופט יצא גדול ושוב קרה פה נס/מילקי הורס" או משהו כזה, וגם את ה"אני מתחננת" הנוראי של סנדי בר. חיפוש בגוגל של הביטויים הללו לא העלה כלום. גדי אלכסנדרוביץ' 22:44, 1 בנובמבר 2006 (IST)

אפשר לעיין כאן, אם כי אין ממש תשובות לשאלות. אבינעם 22:48, 1 בנובמבר 2006 (IST)

אם תכתב לעדי ברקן(הסוכן לשעבר של סנדי) סביר שיש לו את הסרטון והוא ישלח לך. זה משהו בסגנון של"צריך להתחשב בחולשתה של הגברת....(דברי הסניגור)"... "אז תנו לי מילקי לפני שאתבאס,מילקי הורס"(דברי השופט לאחר גזר הדין) השופט מדבר(כמיטיב הדעות הקדומות) במבטא רומני בולט.פלאח

המ.. 2005 עצרת?

למישהו ידוע במקרה כמה אפסים יהיו ב2005 עצרת? אשמח גם לדרך הפתרון. תודה מראש! Y@M

החזקה הגבוהה ביותר של ראשוני p המחלקת את $\ n!$ היא $\ [n/p]+[n/p^{2}]+[n/p^{3}]+\cdots$, כאשר $\ [x]$ הוא החלק השלם של x. הביטוי מסתיים באפסים כמספר הקטן מבין {החזקה הגבוהה ביותר של 5 המחלקת אותו, והחזקה הגבוהה ביותר של 2 המחלקת אותו} (וזה תמיד הראשון). עוזי ו. 00:06, 2 בנובמבר 2006 (IST)

מה המשמעות של מספר זה? !200 זה יותר ממספר האטומים ביקום... אז !2005 זה כנראה גוגולפלקס ויותר. חגי אדלר 00:11, 2 בנובמבר 2006 (IST)

כבר 70! שובר את המחשבון (כלומר, עובר את גוגול). השאלה המעניינת היא אם זה יותר גדול ממספר גרהאם. כנראה שלא. גדי אלכסנדרוביץ' 00:13, 2 בנובמבר 2006 (IST)

עכשיו אתה צריך לפתוח ערך על מספר גרהאם! חגי אדלר 00:19, 2 בנובמבר 2006 (IST)

מה שעוזי מסביר נמצא גם בmathworld. אם השאלה היא כמה אפסים יש בסוף המספר (trailing zeros), ולא מה גודלו, אז החישוב נותן 500.מלמד כץ 11:05, 2 בנובמבר 2006 (IST)

בכל אופן 2005 עצרת זה $\ 1.069*10^{5752}$. את התוצאה ניתן לקבל עם המחשבון של windows. בגלל שלא סמכתי עליו השקעתי חצי שעה בתכנית ++C שנתנה לי את אותה תוצאה:)מלמד כץ 12:15, 2 בנובמבר 2006 (IST)

למה לעבוד קשה ב++C? מייפל נותן תשובה מיידית...ואכן, יש 500 אפסים במספר. גיל14 11:27, 27 באפריל 2007 (IDT)

אז זה קטן בהרבה מגוגולפלקס שהוא עשר בחזקת עשר בחזקת מאה! כל אחד יכול להמציא מספרים גדולים ובלתי נתפסים. הנה ההצעה שלי... גוגולפלקס עצרת. מישהוא יכול לחשב את זה? חגי אדלר 19:04, 2 בנובמבר 2006 (IST)

ראה קירוב סטרלינג. עוזי ו. 19:31, 2 בנובמבר 2006 (IST)

עוזי - איך נחכים אם כל ההפניות שלך אדומות? חגי אדלר 19:51, 2 בנובמבר 2006 (IST)

אני דווקא אוהב את "חזקת עצרת", דהיינו "n חזקת עצרת" הוא "n עצרת עצרת עצרת... (n פעמים עצרת)". "גוגלפלקס חזקת עצרת" זה הרבה הרבה יותר מגוגלפלקס עצרת.... Harel - שיחה 00:34, 4 בנובמבר 2006 (IST)

"חזקת עצרת" +1 חגי אדלר 03:08, 5 בנובמבר 2006 (IST)

חוזה דרקוני

שלום. מה זה חוזה דרקוני? האם זה מינוח משפטי או סלנג?

הביטוי השגור הוא "חוק דרקוני", על-שם דרקון (מנהיג אתונה), ראו פירוט בערך. אבינעם 14:48, 2 בנובמבר 2006 (IST)

אם כך זה סלנג.

חודש נובמבר בבריטניה

מדוע הבריטים עונדים סיכה של פרח אדום על דש הבגד במהלך חודש נובמבר, כפי שניתן לראות בערוצי הטלוויזיה הבריטית? הדבר חוזר מידי שנה בשנה. David1776 17:30, 2 בנובמבר 2006 (IST)

זהו הסמל לזיכרון הנופלים במלחמות (בדומה מעט לדם המכבים אצלנו). ברבות ממדינות אירופה מציינים את יום הזיכרון לנופלים בתאריך שביתת הנשק של מלה"ע הראשונה (ה-11.11, בשעה 11:11). השימוש בפרח הפרג נובע מהשיר המפורסם In Flanders fields, where poppies grow.... אביעד המקורי 18:34, 2 בנובמבר 2006 (IST)

ראה כאן: en:Remembrance Day אביעד המקורי 18:36, 2 בנובמבר 2006 (IST)

דרך אגב, גם בקנדה לובשים את הפרח האדום, אבל לא באמריקה 72.136.32.87 06:31, 3 בנובמבר 2006 (IST)

ראשית, קנדה נמצאת באמריקה, אני חושב שהתכוונת לארצות הברית. שנית, הגיוני שבקנדה יש את אותם מנהגים כמו לבריטניה עד לא מזמן היא היתה מושבה בריטית. דניאל ༒ שיחה 06:48, 3 בנובמבר 2006 (IST)

למה האריה הוא הסמל של ירושלים?

(חוץ מזה שאחד משמותיה הוא "אריאל"). מתי זה נולד? התפתח? וכו'? תמרה 19:59, 2 בנובמבר 2006 (IST)

אולי משום שירושלים היא בירת ממלכת יהודה שעליו נאמר בבראשית מ"ט' פסוקים 8-9: "יהודה, אתה יודוך אחיך(...)ישתחוו לך, בני אביך. ט גור אריה יהודה(...)כרע רבץ כאריה וכלביא,(...) לא-יסור שבט מיהודה, ומחוקק מבין רגליו". כאן הקביל הכתוב את יהודה לאריה בשל זיקתו של זה למלוכה. בברכה, Shayakir • שיחה. 20:09, 2 בנובמבר 2006 (IST)

עיון בסמל מראה שלפנינו לא סתם אריה, אלא אריה הפושט את ידו האחת ומניף את ידו האחרת, שאין טוב ממנו לסמל את ירושלים, עיר המלוכה שהעוני והבריונות שולטים בה. דוד שי 22:47, 3 בנובמבר 2006 (IST)

למה להכות מומחים שזה כתוב בסמל ירושלים.הידרו 22:49, 3 בנובמבר 2006 (IST)

רצח בשידור ישיר

עבר לויקיפדיה:כיכר העיר. ‏odedee • שיחה 21:36, 2 בנובמבר 2006 (IST)

דיון בגבולות הצנזורה התקשורתית, אינו ראוי מספיק עבור דף זה ? וואטאבר ‏Gridge ۩ שיחה 21:49, 2 בנובמבר 2006 (IST).

זה לא עניין של "ראוי" אלא של "מתאים". כאן שואלים שאלות, לא מנהלים דיונים. גדי אלכסנדרוביץ' 21:53, 2 בנובמבר 2006 (IST)

שאלה לכל אלו שכותבים ערכים על בע"ח, ובכלל.

הועבר מויקיפדיה:מזנון דניאל ༒ שיחה 12:03, 3 בנובמבר 2006 (IST)

איך הייתם מתרגמים lesser, minor ,least - קידומות נפוצות בשמות מינים של בע"ח באנגלית, אז מה המקבילה בעברית? דליק כלבלב 10:51, 3 בנובמבר 2006 (IST)

זוטית מצויה, זעיר-מקור קטנטון, פחות-קומה זערורי, גזר גמדי. תלוי באיזה בעל-חיים מדובר. עוזי ו. 16:15, 3 בנובמבר 2006 (IST)

עוף בדבש

האם מישהו יודע את מקור התבשיל עוף בדבש יעזור לי מאוד בויכוח שנקלעתי אליו. בתודה מראש חנה

מה זאת אומרת "מקור התבשיל"? האם ישנו מקור אחד? לדעתי מדובר במתכון שהתפתח כמו כל מתכון אחר. תמרה 08:52, 5 בנובמבר 2006 (IST)

יש מאכלים שמזוהים עם ארץ מוצא. למשל-רגל קרושה עם פולין, פלפל עם המזרח התיכון, אורז-סין וכדומה. האם יש לעוף בדבש גם כן ארץ מוצא? מישהו אמר שלי שהמקור בארצות הברית ואני חלקתי עליו

אני משער שאת מתכוונת לעוף צלוי בתנור, שמתובל בדבש. מקור תבשיל זה הינו במקום בו גדלו עופות, היה דבש ואנשים פשוט צלו את העופות בתנור ותיבלו בדבש. קשה לי להאמין שאפשר להתחקות אחר מקור המאכל, אבל אירופה לדעתי הוא המקום הבסיסי. יוסאריאן 14:05, 8 בנובמבר 2006 (IST)

קובץ שנוצר בתוכנה Microsoft Visual Studio .NET 2003

יצרתי קובץ מסוים בתוכנה הזאת ואני רוצה לשלוח אותו למישהו, אך הבעיה היא שאני לא מוצאת שם אפשרות מתאימה.

על איזו אפשרותא אני צריכה ללחוץ כדי שאוכל לשלוח את הקבצים האלו לאחרים?

אני חושב שכדאי לצרף אותו תוך שימוש בתוכנת דוא"ל רגילה, או אתר דוא"ל רגיל. ‏– rotemliss – שיחה 18:23, 3 בנובמבר 2006 (IST)

דוקטור דוליטל בקאמרי

על פי הערך של סשה ארגוב הוא הלחין מוזיקה להצגה דוקטור דוליטל שהייתה בקאמרי, אולי בשנות השישים. האם יש למישהו יותר פרטים? שנה, במאי, שחקן ראשי.אודי 23:12, 3 בנובמבר 2006 (IST)

על פי הקישור הזה [7], מהאתר של התאטרון הקאמרי, לא התקיימה הצגה שכזו. אולי כדאי להוריד את זה מסשה ארגוב, יש לו מספיק קרדיטים גם בלי זה.אודי 09:52, 5 בנובמבר 2006 (IST)

הכנת תבניות משתמש

איך אני יכול להכין תבנית משתמש? ThE OnE 08:02, 4 בנובמבר 2006 (IST)

לא משנה, מצאתי.

שלום יש לי שאלה

בספר שמואל א' פרק ג' מסופר שה' נגלה לשמואל ושאלתי היא :

גם ההשוואה בין פ"ס 7 לפ"ס 21 והשימוש בשני הפסוקים במילים מן השורש ג-ל-ה מעידים על אותו מהפך.כיצד?

ויש עוד שאלה:

בספר שמואל א' בפרק ג' : מהם ההבדלים בין קריאה לקריאה בדברי המספר בתגובות שמואל ובדברי עלי? מהן משמעויות ההבדלים?

זהו לא המקום לעזרה בשיעורי הבית. ממליץ לפנות לפורומים מתאימים בתפוז, נענע וכד'. זהר דרוקמן - אהמ - שלום עולמי 15:27, 4 בנובמבר 2006 (IST)

מה ששאלתי זה לא עזרה בשיעורי בית

אני פשוט שאלתי לידע כללי וראיתי פה הרבה הודעות עם ידע שאתם כותבים להם את התשובה אז לכן גם אני כתבתי האם תוכל שנית לנסות לעזור לי בתור ידע?

במקרה הייתה לך שאלה על ההשוואה בין פס' X לפס' Y בספר שמואל שכוללת את המילים "גם" ו"אותו מהפך" שמעידות על הקשר של שאלות קודמות? הרשה לי לפקפק בדבריך האחרונים. בכל אופן, אל תראה בזה כ"סטירת לחי" - אני מפנה אותך למקומות בהם סביר יותר שתקבל תשובה. זהר דרוקמן - אהמ - שלום עולמי 15:44, 4 בנובמבר 2006 (IST)

כאן המקום לשאלות האלה, כי הרבה שאלות עשויות להיות כ"שיערי בית". מה הסיפור לענות? פה זה בדיוק המקום. H₂O 15:49, 4 בנובמבר 2006 (IST)

לא נכון. כאן המקום לחיפוש ידע בנושאים אנציקלופדים. לא לשאלות עבור "מה אומרת המילה התשיעית בפסוק השבעה עשר?".

מה שלא יהיה - אי אפשר לענות לנער על שאלתו, מפני שאיננו יודעים מהו "אותו מהפך", שבוודאי הוסבר בשאלות קודמות. בעיניי גם די מעצבן שהוא מנסה "למרוח" אותנו. עדיפה עלי תגובה כמו "מה יש? מה אכפת לכם לתת פה כתף לתלמיד בית ספר מתוסכל?" מאשר "זה בכלל לא שיעורי בית". ולך שואל יקר, הסבר לנו מהו המפך המעניין אותך וננסה לענות במידת האפשר. תמרה 08:56, 5 בנובמבר 2006 (IST)

כן נכון וכן נכון, אלו כן שעורי בית. אבל אני מתגעגעת לקצת בית ספר. התשובה לשאלה השניה נמצאת בתנ"ך (מה אין לך תנ"ך?): כמעט אין הבדל בין הקריאות, בתגובות שמואל אין בכלל הבדל, חוץ מבקריאה הרביעית שהוא אומר מה שעלי אמר לו להגיד, בדברי עלי- בפעם השניה הוא קורא לו בני ובראשונה לא (אולי כדי להרגיע אותו שלא יפחד בלילה), בפעם השלישית עלי כבר מבין שהאל קורא לשמואל (כי עלי חכם) ומנחה את שמואל איך להתנהג כשהאל יקרא לו שוב. בפעם הרביעית עלי קורא לשמואל (ולא שמואל לעלי) ומבקש ממנו דיווחים על הדיבור עם האל. וכך שמואל הופך מילדון קטן ושולי לנביא גדול ומכובד.

"ביכורי העתים"

מישהו יודע אם מרכז ביכורי העתים בתל אביב קרוי על שם כתב העת בשם זה, או ששניהם קרויים על שם משהו אחר? ראו גם בשיחה:ביכורי העתים. נתנאל 19:04, 4 בנובמבר 2006 (IST)

פסלים בישראל

חסרים שמות של כמה פסלים מאוד מוכרים .ידועים לי השמות אבל חסר לי מידע אודותם . יורי מצקין . ראובן שרף . גדי רייכמן . אביבה ברגר . תודה

תוכל לצרף את שמותיהם לרשימה בדף ויקיפדיה:בקשת ערך. תוכל גם לכתוב עליהם ערכים בעצמך. ‏Gridge ۩ שיחה 00:22, 5 בנובמבר 2006 (IST).

גזר דין מוות

בעקבות גזר דין המוות אותו קיבל היום סדאם חוסיין, אלו עוד מנהיגים ידועים הוצאו להורג לאחר שבית המשפט קבע להם גזר דין מוות? תומפקינס 12:30, 5 בנובמבר 2006 (IST)

לואי ה-16, מוסוליני, ניקולאי צ'אושסקו ותוכל למצוא עוד כמה כאן (שים לב: לא כל מי שברשימה הוצא להורג בהחלטת בית משפט של מדינתו ולא כולם היו מנהיגים). השמח בחלקו (-: 12:46, 5 בנובמבר 2006 (IST)

Danielle Darrieux

אני מעוניין לכתוב ערך על השחקנית הצרפתייה הזו, רק שאין לי מושג איך אומרים את שמה בעברית. דניאל... ? תומפקינס 13:10, 5 בנובמבר 2006 (IST)

דניאל דאריו תמרה 13:15, 5 בנובמבר 2006 (IST)

לא ולא, דניאל דארייה. אביעד המקורי 13:17, 5 בנובמבר 2006 (IST)

בדקתי באינטרנט וראיתי שאתה צודק, אבל למה מתעתקים בה"א? ההיגוי הלא דומה הרבה יותר ל"יו" מאשר ל"יה"??? תמרה 00:27, 7 בנובמבר 2006 (IST)

למעשה, דניאל דֶרְיֶה. אין צורך בא' אחרי הד' ובדובלה יוד. אבל, חייבים לנקד. רותם 07:57, 8 בנובמבר 2006 (IST)

כל תנועה שהגייתהּ בין O ל-E (לא משנה היכן על הקשת הזו) מתועתקת בעברית לתנועת E. HansCastorp 00:33, 7 בנובמבר 2006 (IST)

נו, לך תבין גם למה רודָ‏א(ן) הוא רודֶ‏ן ושופָ‏ּ‏א(ן) הוא שופֶ‏ּ‏ן וטָ‏א(ן) טָ‏א(ן) או טין טין... תמרה 19:49, 7 בנובמבר 2006 (IST)

בצרפתית ישנם ארבעה סוגי תנועות מאונפפות (=IN/UN/ON/AN). לצירוף EN שני אופני הגייה שונים, תלוי במקרה הספציפי (לעתים כAN ולעתים כIN). לכל אחת מארבע התנועות הללו יש סימון מיוחד ב-IPA. מכיוון שהתנועות IN ו-UN אינן קיימות בעברית אף ללא האנפוף שבהן, נבחרה הצורה ֶן כתעתיק רשמי. כפי שבחרו ב-ֶ לתעתיק עברי של תנועת OE, שאינה קיימת בעברית, וּבתנועת חיריק לתעתוק כל תנועה שבין I ך-U (למשל ה-U בצרפתית וה Ü בגרמנית). HansCastorp 08:03, 8 בנובמבר 2006 (IST)

שאלה בכימיה

מישהו יודע מה שימושה של הנוסחה הנ"ל? וממה ההיא מורכבת? cf2 ci br נראה לי שזה כלור ועוד משהו אבל מה שימושה נו מה התשובה?

הנוסחה הנ"ל לא ברורה ואינה מתאימה לכתיב כימי מקובל. זכור שיש חשיבות בכתיב הכימי גם להבדלה בין אות גדולה לקטנה ולסדר המדוייק של הרישום. ההימור שלי שכוונתך היא ל- CF₂ClBr. מדובר בחומר הדומה לפריאון ויכול לשמש אולי כגז קירור במזגנים ומקררים. עם זאת הנוכחות של הברום על התרכובת תגרום הופכת אותה לפעילה מאוד ולכן גם רעילה - לכן יתכן שהשימוש בה הוא כחומר ריסוס (זו אמורה להיות תרכובת נדיפה יחסית), בדומה למתיל ברומיד. קרני • שיחה • זה הזמן ל... 16:37, 5 בנובמבר 2006 (IST)

הנוסחה היא אחד כלור ואחד ברום ו2 קליפורניום אבל מה השימוש של זה?

ראיתי את זה על מטף כיבוי אבל איך יכול להיות שברום וכלור מכבים את האש?

זה גז הלון המשמש לכיבוי ראה en:Halon 1211 שנילי • שיחה 19:11, 5 בנובמבר 2006 (IST)

סויה כשר?

האם סויה שחור זה כשר..?.

למה לא ? מה יש לא כשר בסויה (בהנחה שהופרשו מעשר, טבל , שביעית וכל מה שצריך)? אליבאבא

ואם הסויה היא יבוא, אז אפילו לא צריך לדאוג לדינים האלה (הם חלים רק על אדמות בבעלות יהודית בארץ ישראל). אגב, יש איזשהו צמח מאכל שנחשב לא-כשר? ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 14:02, 6 בנובמבר 2006 (IST)

אני מניח שצמחים רעילים אינם כשרים. מעניין אם צמחים שמכילים סמים כשרים. כמו עלי הקוקה. גילגמש • שיחה 14:05, 6 בנובמבר 2006 (IST)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: התשובה היא לא. אין מין של צמח שהוא לא כשר. הבעיה יכולה להיות רק בפרטים מסויימים - כגון המצוות התלויות בארץ שהוזכרו קודם, או כמה מצוות אחרות, כמו כלאיים וכדומה. הבעיה העיקרית בד"כ בכשרות של צמחים (גם בחוץ לארץ) היא נגיעות בחרקים, או שימוש בחומרים לא כשרים בתהליך העיבוד.

ולגילגמש - ישנו הכלל הלכתי "חמירא סכנתא מאיסורא". דניאל צבי 14:11, 6 בנובמבר 2006 (IST)

כלל חכם דווקא. גילגמש • שיחה 14:14, 6 בנובמבר 2006 (IST)

למיטב ידיעתי, אנשים שמקפידים מאוד על כשרות יעדיפו לא לצרוך רוטב סויה (או מוצרים צמחיים דומים) שאין להם הכשר, כיוון שאין לדעת באילו כלים וחומרים השתמשו בתהליך הייצור. אביעד המקורי 14:19, 6 בנובמבר 2006 (IST)

השפעות כריתת עצים על נגר וסחף קרקע

כיצד משפיע כריתת עצים על נגר וסחף קרקע?

לחורשת עצים הנטועה במורד יכולת לבלום את סחף הקרקע בעת הגשמים, שכן העצים מייצבים את הקרקע. חורש טבעי הוא אחת דרכים של הטבע להתמודד עם הסחף באופן טבעי-אקולוגי. כריתת עצים משבשת את האיזון הזה, כך שהנזק האקולוגי בכריתת עצים הוא לא רק לעצים עצמם אלא גם לפני הקרקע ולאדמה. תמרה 22:54, 5 בנובמבר 2006 (IST)

ומה בדבר מיי הגשמים לאחר שנכרתו העצים? האם הם שותפים לתהליך ההרס של סחיפת הקרקע או שהם מחלחלים למיי התהום? תודה.

מה היא הנקודה שנמצאת בתוך המפה של דרום אפריקה?

ולמה היא נמצאת שם, האם זוהי מדינה שמכילה תושבים שהיו פעם דרום-אפריקאיים וכיום יש להם מדינה משלהם בשטח שבו הם חיו פעם? או משהו כזה?

קישור: http://he.wiki.x.io/wiki/%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94:LocationSouthAfrica.png

זוהי לסוטו. היא מדינה בפני עצמה ותוכל לקרוא עליה בערך שלה. ‏Gridge ۩ שיחה 21:08, 5 בנובמבר 2006 (IST).

האם ארבה כשר?

האם ארבה כשר? אם כן, למה? אם לא, למה?

מדוע לא להסתכל בערך ארבה? מתוך הפסקה "ארבה בתנ"ך" בערך ארבה:

הארבה יוצא דופן בין השרצים בהיותו כשר לאכילה על פי ספר ויקרא. הסוגים הכשרים הם כל אשר לו "כרעים מעל לרגליו לנתר בהם על הארץ" (ויקרא יא,כא)

עם זאת, מסורת על סוגי ארבה כשרים שאפשרה את אכילתם לא רווחה ביהדות אשכנז. בצפון אפריקה ובעיקר בתימן, היו שאכלו ארבה. כפי שמתאר ד"ר זהר עמר:

הארבה היה נקנה מהערבים כשהוא חי בשקים, והותקן לאכילה בצורות שונות: טיגון, צלייה ובישול. חלק מהאנשים היו מייבשים אותו ומשתמשים בו לאכילה במשך כל השנה. רבים מהגברים נהגו לאכלם ולהתענג בהם עם משקה משכר כמו ה'מאחיה'. פולמוס התחולל כאשר הרב חיים בן עטר, ה"אור החיים", פסק במאה ה-18 לאסור את אכילתם.

. ‏pacman • שיחה 21:08, 5 בנובמבר 2006 (IST)

ובנימה אישית - סבתא שלי סיפרה לי שבתימן אכן היו מנשנשים ארבה כחטיף מטוגן "כמו ביסלי". לבריאות. נריה 21:31, 5 בנובמבר 2006 (IST)

ובנימה נוצרית: יוחנן המטביל שהיה בכלל יהודי אכל הרבה הרבה ארבה להנאתו (כנראה היה ממוצא תימני) תמרה 22:56, 5 בנובמבר 2006 (IST)

בנימה רבנית: כשר אבל מסריח. מגיסטר 23:08, 5 בנובמבר 2006 (IST)

בנימה אנתרופולוגית: אם ארבה פשט על כל השדות והשאיר אותם קירחים, מה נותר לו לאדם אם לא לאכול את הארבה עצמו (בפרט כיוון שהוא אוצר בתוכו את כל הערך התזונתי שקיווית להפיק מהשדה). ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 10:40, 6 בנובמבר 2006 (IST)

בנימה מדרשית: לכן חז"ל אמרו שהרוח העיפה את כל הארבה במכת ארבה אל הים, גם מצנצנות האוכל של המצרים. שייחנקו. הלל • שיחה • תיבת נאצות 10:45, 6 בנובמבר 2006 (IST)

לפני שנתיים לערך(מעט יותר) הייתה מכת ארבה בדרום הארץ ויהודים שומרי מסורת(בעיקר יוצאי תימן) אכן טיגנו את הארבה ואכלו להנאתם,זה קרה כאן,בארץ,בשנת 2003 או2004 פלאח

אני מסכים עם מגיסטר. יונץ שיחה 22:11, 7 בנובמבר 2006 (IST)

אני מבקש מהתימנים לא לגנוב את כל הקרדיט לעצמם - את הסיפור על השקים מלאי הארבה החי ועל הארבה המטוגן שמעתי גם מאבי, שהשתתף בו כילד בבוז'אד שבמרוקו. נדב 00:04, 9 בנובמבר 2006 (IST)

ורק אנחנו, האשכנזים המסכנים היינו צריכים לחכות עד להמצאת הפופקורן... דניאל צבי 00:16, 9 בנובמבר 2006 (IST)

אגב יש לי תיאוריה מטורפת שיוחנן המטביל בכלל לא אכל ארבה (או חגבים) אלא פשוט חרובים! חקרתי ובדקתי שהמילה locustus (ובאנגלית - locust) משמשת הן לחגבים והן לחרוב (וגם באנגלית!). מה גם שעץ החרוב נקרא בהרבה שפות אירופאיות על שמו של יוחנן (באנגלית: St. John Tree וכך גם בגרמנית ובשבדית, נכון אביעד המקורי?) אולי אני אעשה מזה פעם מטעמים (מטוגנים כמובן...) תמרה 00:25, 9 בנובמבר 2006 (IST)

תרגום לעברית

כיצד הייתם מתרגמים את שם הארגון של הליצנים האלו - Clandestine Insurgent Rebel Clown Army? תומאס שיחה 22:08, 5 בנובמבר 2006 (IST)

צבא הליצנים המורדים החתרני החשאי. Harel - שיחה 22:09, 5 בנובמבר 2006 (IST)

טוב, אעבוד על הערך... תומאס שיחה 22:10, 5 בנובמבר 2006 (IST)

במקרה של ארגון, רצוי אולי לא לתרגם את השם, או רק לתת אותו בגוף הערך כ"פירוש מילולי". Harel - שיחה 22:11, 5 בנובמבר 2006 (IST)

עדיף לקרוא לערך CIRCA (סירקה), כשם בו הם מוכרים. אביעד המקורי 22:36, 5 בנובמבר 2006 (IST)

ואני לא חושב ש-insurgent הוא חתרני; נכון יותר מתקומם. חתרני הוא subversive. אביעד המקורי 22:37, 5 בנובמבר 2006 (IST)

אוקיי, כך אעשה... (מישהו רוצה להתחפש איתי לליצן ביום ללא קניות?) תומאס שיחה

מחפשת ביטויים המכילים את המילה צבע

שלום לצורך הכנת הרצאה אני מחפשת ביטויים המכילים את המילה צבע כמו " להכניס צבע לחיים" אודה לכם אם תוכלו לעזור לי בנושא תודה אילנה אביב

שני ביטויים שאולי לא חשבת עליהם הם: נשאר בעינו ו'נתן בכוס עינו. משמעות המילה "עיִן" במקרא היא גם "צבע". למעשה, משמעות המילה "צבע" במקורה הייתה כנראה מוגבלת לחומרי צבע, ולא למושג "צבע" באופן כללי. כך הדבר בערבית עד היום: صبغ הוא חומר צביעה, ו-صبّاغ (סבאג, סבאע') הוא צבּע.

אם נחזור למילה "עין" - "נשאר בעינו" פירושו "נשאר באותו צבע". מקור הביטוי בדיני הטיפול במצורעים המופיעים בספר ויקרא: "וְרָאָהוּ הַכֹּהֵן בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וְהִנֵּה הַנֶּגַע עָמַד בְּעֵינָיו לֹא-פָשָׂה הַנֶּגַע בָּעוֹר" (ויקרא, י"ג ה'). כלומר, הכוהן בוחן את נגע הצרעת ביום השביעי ורואה שצבעיו לא השתנו והוא לא התפשט בעור.

הביטוי "נתן בכוס עינו" לקוח מספר משלי: "אַל-תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם כִּי-יִתֵּן בכיס (בַּכּוֹס) עֵינוֹ" (משלי כ"ג ל"א), כלומר היין האדום גורם גם לכוס (השקופה) להיראות אדומה. בימינו מתפרש הפסוק בטעות כאילו השיכור "שם עין" על כוס היין, אבל זו לא משמעות הפסוק המקורית.

גם מילת היחס "מְעֵין" פירושה המקורי הוא "מאותו הצבע". ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 13:10, 6 בנובמבר 2006 (IST)

מעניין! אבל אני לא חושב שהבנתי את משמעות הפסוק ממשלי - היין נותן לכוס את צבעה האדום, ואז...? אביעד המקורי 15:49, 6 בנובמבר 2006 (IST)

הפסוק במלואו: אל תרא יין כי יתאדם, כי יתן בכוס עינו, יתהלך במישרים. כלומר, אל תחשוב שהיין הוא דבר טוב - אדום, נותן גוון נאה לכוס, ועושה את האדם השותה אותו רגוע וטוב לב. אלא - (הפסוק הבא) - אחריתו כנחש ישך... (מקווה שהציטוט מדוייק) - דודס • שיחה 16:29, 6 בנובמבר 2006 (IST)

• "ללא כחל ושרק", "פנים צהובים", "שלל צבעים" "וכי דמך סמיק טפי (האם דמך סמוק יותר) בברכה, Shayakir • שיחה. 16:11, 6 בנובמבר 2006 (IST)

אבד לו הצבע מהפנים * צבע הכסף * תמרה 00:17, 7 בנובמבר 2006 (IST)

"ירוק מקינאה" , "מלבין פני חברו", "אין לי מושג ירוק", יוסאריאן 14:14, 8 בנובמבר 2006 (IST)

שאלה בלשון

מחר יש לי מבחן בלשון ויש לי שתי מילים שאני מתלבט לגבי דרך התצורה שלהן: 1. סדרנית- האם זה סדרן+ ִית או סדר+ִית? 2. ברווז- מהי דרך התצורה של המילה? נראה לי שזה הלחם בסיסים, אבל אני לא מבין איזה בסיסים מתחברים פה

1. סדרנית - סדרן+ית. היה שלב קודם שבו סדר+-ן>>סדרן, אבל המילה סדרנית עצמה נגזרה מ"סדרן".
2. ברווז - בר (בן)+אווז>>ברווז. הברווז הוא כביכול בנו של האווז, כיוון שהוא דומה לו אבל קטן יותר. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 13:58, 6 בנובמבר 2006 (IST)

אסוציאציה פרועה, אבל מעניינת - זאת הסיבה שההרים אביטל ובנטל שברמת הגולן נקראים כך: אביטל הוא הגבוה ובנטל הוא הנמוך שלידו תמרה 00:19, 7 בנובמבר 2006 (IST)

אסוציאציה פחות פרועה - אולי זו הסיבה שכתוב כך בערך? :) דניאל צבי 00:23, 7 בנובמבר 2006 (IST)

ונגיד שכך כתוב בערך, האם זה אומר שאי אפשר להעלות את זה כאן באסוציאציה פרועה, מתוך הנחה שלא כל אלפי קוראי ויקיפדיה דגמו דווקא את הערך "הר בנטל" לאחרונה? תמרה 00:30, 7 בנובמבר 2006 (IST)

אפשר, אבל אז זה לא כ"כ פרוע... דניאל צבי 00:33, 7 בנובמבר 2006 (IST)

הבנתי, אז בכל פעם שתעלה לי פה אסוציאציה פרועה, עלי קודם כל לבדוק אם הדברים רשומים באיזשהו ערך בויקיפדיה, ורק אם לא אז אהיה רשאית להכתיר אותם בתואר הנכסף? תמרה 00:35, 7 בנובמבר 2006 (IST)

קולגה יקרה, הרגישי חופשיה לכתוב ככל העולה על רוחך, אני בד"כ נהנה לראות זאת ([נחלאות הוא מצויין), ואמנם אם לא היית כותבת את האסוציאציה, לא הייתי נכנס לערך הר בנטל ומחכים. בסה"כ רציתי לחלוק עמך את העונג, ולאשש את רעיונך, שאכן זו הסיבה לשמות ההרים. דניאל צבי 00:40, 7 בנובמבר 2006 (IST)

טוב, שולם שולם לעולם!... תמרה 19:46, 7 בנובמבר 2006 (IST)

(-: דניאל צבי 00:17, 9 בנובמבר 2006 (IST)

עכשיו אני רק מבינה ממה שכתבת שחשבת שהעניין עם אביטל ובנטל הוא ניחוש שלי. אז לא - האסוציאציה לא היתה המצאה, אלא ידע שהתחבר לי עם הברווז. ויאללה, כמה אפשר לדסקס את העניין הזה? (-: תמרה 00:19, 9 בנובמבר 2006 (IST)

לצורך מתקפת האיכות בכימיה: כּיראליות או כּירליות?

וגם: מולקולה כיראלית או מולקולה כירלית? ובאופן כללי: מתי מוסיפים א בתעתיק של תנועת A, ומתי לא? תודה מראש, ג'ודי מלמד כץ 13:52, 6 בנובמבר 2006 (IST)

בימים שהייתי עורך לשוני שמעתי מפי איה גזית המתרגמת הנפלאה של ערוץ 1, שמומלץ להמעיט באל"פים ככל האפשר. עם זאת, יש רבים הטוענים שכתיבת מילים שאולות בלי אל"פים גורמת בלבול. במילון רב-מילים, הכלל הוא א' עבור תנועת A בהברה מוטעמת של מילים שאולות. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 14:00, 6 בנובמבר 2006 (IST)

אני אישית מעדיף למצוא את שביל הזהב, ומדי פעם מוסיף גם אל"פים, בעיקר במילים ארוכות יותר שלא קל לדעת איפה הטעם בהן (קלטראווה), או שעלולים להתבלבל בהן עם מילים עבריות (באך). אבל ככלל סיומת ָלי אינה זקוקה לאל"ף: נורמלי, אוריגינלי, נייטרלי, אינטגרלי... אביעד המקורי 17:05, 6 בנובמבר 2006 (IST)

לדעתי במקרה זה עדיף כיראליות ‏odedee • שיחה 21:33, 6 בנובמבר 2006 (IST)

אם יורשה לי לסכם, אתם ממליצים על: כיראליות, כירלי. עדיין נשאר לי: מולקולה כּיראלית או מולקולה כּירלית?מלמד כץ 12:43, 7 בנובמבר 2006 (IST)

לא, נדמה לי שעודדי ואני חלוקים בדעותינו. הוא גורס "כיראליות, כיראלי", ואני גורס "כירליות, כירלי". לא כדאי לערבב ביניהם. בסך הכול זו לא נקודה משמעותית, בעיניי. זה בעיקר הבדל אסתטי - שתי הגרסאות נכונות ומקובלות בשימוש. אביעד המקורי 18:09, 7 בנובמבר 2006 (IST)

לגרמניסטים - Möhne ו-Sorpe

מדובר בשמות סכרים על נהר הרוהר. כיצד הייתם מתעתקים לעברית?

• זורפה ומוהנה? זורפה ומהנה? זורפה ומנה? בצורה אחרת? תודה מראש על רעיונותיכם. אלדד • שיחה 16:36, 6 בנובמבר 2006 (IST)

כמי שהתעקש כל-כך על "ולטבינה" אני מצפה שתדע את התשובה בעצמך.... (-; אני הייתי כותב זוֹרפֶּה ומֵנֶה, וגם רוּר, אף כי אני יודע שאצלנו בוויקי הוחלט "רוהר". אביעד המקורי 17:01, 6 בנובמבר 2006 (IST)

זורפה ומנה נשמע לי בסדר. גם זורפה ומהנה. מסוג הדברים שצריך בשבילם לתת את הכתיב המקורי. Harel - שיחה 19:16, 6 בנובמבר 2006 (IST)

מוזר, כנראה בעיית cache - לא ראיתי את תשובתו של אביעד, וסברתי לתומי ששאלתי נותרה ללא מענה. נראה לי שאבחר בזורפה ומנה - מן הנימוקים ששניכם כבר מכירים (היות שטרחתי לפרטם בדיונים הקודמים בענייני תעתיק גרמני בוויקיפדיה). חן חן לאביעד ואף לך, הראל. אלדד • שיחה 19:19, 6 בנובמבר 2006 (IST)

Erosion

האם יש למשהו הסבר כולל הוכחות לשיטה זו בעיבוד תמונה

הסברים (באנגלית). אבינעם 10:11, 9 בנובמבר 2006 (IST)

מה משמעות המילה עקוד ?

מה משמעות המילה עקוד? האם מישהו יודע מה מקורה והקונטקסט שלה דליק כלבלב 17:29, 7 בנובמבר 2006 (IST)

באיזה הקשר? יש את עקידת יצחק שזה דבר אחד, ויש פרפור עקוד שזה דבר אחר. דניאל צבי 17:37, 7 בנובמבר 2006 (IST)

"והנה העתודים העולים על-הצאן, עקודים נקודים וברודים" (בראשית ל"א יב') - "עקודים" פירושו המילולי "קשורים", ובבהמות מדובר בטבעת בעלת צבע שונה סביב לרגל. עוזי ו. 17:37, 7 בנובמבר 2006 (IST)

אז איך הפירוש הזה בא לידי ביטוי במיני העופות: דרומס עקוד, סיפן עקוד ופרפור עקוד? לא מצאתי מכנה משותף בולט לעין... דליק כלבלב 18:57, 7 בנובמבר 2006 (IST)

על פי אבן שושן, "עקוֹד" הוא בעל חיים שצבע קרסוליו וכפות רגליו שונה מצבע שאר גופו, כך שהוא נראה כאילו רגליו קשורות (= עקודות). אביעד המקורי 19:29, 7 בנובמבר 2006 (IST)

להוסיף: רבים טועים לפרש מה שחרוט על גבי מצבות ואבני זכרון "פלוני אלמוני שנעקד בשנת תש"ד במחנה טרבלינקה, הי"ד (ה' ינקום דמו)", נעקד = נהרג, נרצח. ולא היא, אלא נעקד ר"ת נהרג על קידוש ד'. ד' משמש כקיצור לשם השם.

מילון אנגלי-עברי ברשת

האם יש כזה? תומפקינס 18:58, 7 בנובמבר 2006 (IST)

מורפיקס? Green Ape • שיחה ‏ 19:35, 7 בנובמבר 2006 (IST)

אין בחינם? תומפקינס 23:01, 7 בנובמבר 2006 (IST)

זה בחינם. רק המילון עברי-עברי הוא בתשלום. פתח את הקישור הזה. יונץ שיחה 23:03, 7 בנובמבר 2006 (IST)

וואו. תודה. זה בדיוק מה שחיפשתי. תומפקינס 03:39, 8 בנובמבר 2006 (IST)

אני שמח שזה עזר לך. יונץ שיחה 08:29, 8 בנובמבר 2006 (IST)

מילים

מישהו יודע מהן מקורן של המילה שקשוקה והשם הפרטי עפרה?

עפרה, כשמה של אימי, היא הנקבה של העופר, בנו של האייל. מקור המילה שקשוקה לפי דעתי, היא בגלל שהשקשוקה היא משוקשקת... יונץ שיחה 22:51, 7 בנובמבר 2006 (IST)

צריך עזרה ....

לאחרונה יצרתי ערך חדש בשם איקיטוס (עיר בצפון פרו) . עקב חוסר נסיון שלי , הערך אינו מספק מבחינה אסטתית . אשמח עם מישהו עם יותר נסיון יעבור על הערך וישפץ קצת. מבחינת תוכן אשתדל להוסיף יותר שיתפה לי יותר זמן.

אני עובד על זה עכשיו. התוצאות יבואו עוד כמה דקות. יונץ שיחה 22:22, 7 בנובמבר 2006 (IST)

שים לב לשינוי. יונץ שיחה 22:45, 7 בנובמבר 2006 (IST)

עם כל הכבוד לחשיבותה של העיר, התמונות מדהימות ביופיין. תומפקינס 23:02, 7 בנובמבר 2006 (IST)

מה את מנסה להגיד? יונץ שיחה 23:04, 7 בנובמבר 2006 (IST)

שהבאת תמונות מדהימות ביופיין. תומפקינס 03:52, 9 בנובמבר 2006 (IST)

לא אני הבאתי אותן ;) יונץ שיחה 22:34, 11 בנובמבר 2006 (IST)

קפרה או קאפרה?

איך אני אאיית נכון את השם Frank Capra ? תומפקינס 01:15, 8 בנובמבר 2006 (IST)

אני חושב שקפרה הרבה יותר מתאים. תומפקינס 01:19, 8 בנובמבר 2006 (IST)

אני דוקא בעד קאפרה. eman • שיחה • (: \ ): • ♥ 07:38, 8 בנובמבר 2006 (IST)

אבל גוגל, וגם אנצ' של וואינט בעד קפרה. eman • שיחה • (: \ ): • ♥ 07:40, 8 בנובמבר 2006 (IST)

מילון גרמני - עברי/אנגלי ברשת

אם כבר במילונים עסקינן, האם מישהו יודע על קיומו של מילון גרמני-עברי או גרמני-אנגלי בחינם ברשת? נריה 07:05, 8 בנובמבר 2006 (IST)

[8] ו-[9]. אף אחד מאלה לא מדהים, אבל זה מה יש. HansCastorp 07:22, 8 בנובמבר 2006 (IST)

dict.cc חביב עליי יותר מכולם. הוא מתעדכן תדיר על ידי מתרגמים מקצועיים, ומכיל יחסית הרבה אידיומים ועוד דברים דרושים. כמו כן ניתן ממנו לבצע חיפושים במגוון של אתרים (ביניהם ויקיפדיה), שימושי למילים שאיננו מכיל. Harel - שיחה 07:48, 8 בנובמבר 2006 (IST)

danke sehr! נריה 08:58, 8 בנובמבר 2006 (IST)

פלייר

מה מקור המילה פלייר (flyer)?

אני מוכן להמר, מבלי שבדקתי, שהמקור הוא במנשרים (שזה השם העברי) שהופצו ממטוסים, כפי שעשו מטוסינו במלחמת הקיץ האחרון מעל שמי לבנון. Harel - שיחה 23:46, 8 בנובמבר 2006 (IST)

אני מכיר שם עברי אחר לפלייר: עפיפית. שמעת עליה פעם? :-) אלדד • שיחה 00:20, 9 בנובמבר 2006 (IST)

fly הוא כינוי ישן (מהמאה ה-17) לאדם שמוציא את הדפים ממכונת הדפוס. התפקיד נקרא במקור printer's devil, והוא קיבל את השם הנוסף fly, בגלל ששדונים תוארו בדרך-כלל כבעלי כנפיים והם נקראו גם flies. במאה ה-19 הומצא מכשיר שעשה את הפעולה באופן אוטומטי. המכשיר נקרא תחילה fly ואחר-כך flyer. בסוף המאה ה-19 המילה קיבלה משמעות נוספת: דף פרסומת שמצורף לעיתון, ומשם הדרך כבר קצרה לפליירים של ימינו.מלמד כץ 05:34, 9 בנובמבר 2006 (IST)

שאלה למבינים במשחקי מחשב ישנים

האם מישהו במקרה זוכר כיצד קוראים למשחק שבו צריכים לגרום לכדור (?) בעזרת כל מיני מכשירים שונים (מגלשה, בלון, קפיץ וכדומה) להגיע לאיזושהי מטרה סופית (סל?) ? משהו כמו "המכונה המופלאה", אני חושב. ומי שמכיר - היכן ניתן להוריד המשחק בחינם? בברכה, HansCastorp 10:00, 9 בנובמבר 2006 (IST)

כן, המכונה המופלאה. וזה לא רק כדורים, צריך לגרום שם פשוט למשהו לקרות. הורדה: המכונה המופלאה 1 ויש את המכונה המופלאה 2, פחות מוכר. גלעד (ד"ר גילדה) 10:03, 9 בנובמבר 2006 (IST)

כפרה עליך! תחי הגילדה, יחי שדה החורף! HansCastorp 10:05, 9 בנובמבר 2006 (IST)

יחי הברווז גלעד (ד"ר גילדה) 10:34, 9 בנובמבר 2006 (IST)

הרבה מכירים את המשחק בשם הלועזי, "טים" (The Incredible Machine). נריה 10:39, 9 בנובמבר 2006 (IST)

ולמי שרוצה לבנות אחד כזה באמת, אז הנה הגרסה היפנית.מלמד כץ 15:26, 9 בנובמבר 2006 (IST)

יש לנו כמובן ערך: המכונה המופלאה. איתמר ק. 16:34, 10 בנובמבר 2006 (IST)

מה מקור המילה בטן?

האם זה מהתנ"ך? וגם- מה מקור המילה בוטן?

שתיהן נזכרות במקרא, שתיהן בבראשית - מהספרים המוקדמים. אגב, הבוטן שבמקרא מתייחס לאלה אמיתית - מה שנקרא בערבית פיסטוק. דודס • שיחה 19:19, 9 בנובמבר 2006 (IST)

שתי חידות

חידה 1: אם 3=21 1=46 4=58 כמה שווה 101? ולמה?

חידה 2: מה ההגיון שבשפה הבאה- דוד בן גוריון= קפק שט רפגמפט

חידה 1: מדובר בשיטה הקרויה גימטריה קטנה: מחברים את הספרות של כל מספר עד להגעה למספר חד ספרתי, כך 21=2+1=3 וכו'. לכן 101=1+0+1=2.

חידה 2: מדובר בצופן האתב"ש. ראה הסבר בערך צופן החלפה. gal_m 18:33, 9 בנובמבר 2006 (IST)

יפה, לא ידעתי שאלו שיטות קיימות שיש להן שם, חשבתי שאני המצאתי אותן

מה קודם למה?

האם מדינת ישראל היא בראש ובראשונה מדינה יהודית או שהיא בראש ובראשונה מדינה דמוקרטית? מני מזוז (היחיד מבין אישי הציבור שבאמת עושה את מלאכתו נאמנה) כבר אמר את דעתו. תומפקינס 17:36, 9 בנובמבר 2006 (IST)

ראה: קרקעית שיחה:פרדוקס, לא שזה עונה לך על השאלה. ‏Gridge ۩ שיחה 17:41, 9 בנובמבר 2006 (IST).

סוחבים בעלייה

מישהו יודע מה הסטנדרט לשיפוע של עלייה שסוללים בכביש? מישהו מכיר שיאים של שיפועים? יוסאריאן 19:45, 9 בנובמבר 2006 (IST)

לא יודע מספרים מדויקים; אבל 10-15% זה עליה די חדה, ו-30-35% זה כבר מסוכן מאוד (לא עושים דברים כאלה). דודס • שיחה 19:54, 9 בנובמבר 2006 (IST)

כבר ב-6% יש אזהרה ופותחים מסלול נוסף למשאיות. חגי אדלר 20:00, 9 בנובמבר 2006 (IST)

מעולם לא הבנתי את עניין האחוזים; מישהו יכול להסביר? אחוזים ממה? מה אומר "שיפוע של 6%"? אביעד המקורי 20:02, 9 בנובמבר 2006 (IST)

הכוונה היא לזווית. תשעים אחוזים לדוגמה, זה כך: L . ‏Gridge ۩ שיחה 20:04, 9 בנובמבר 2006 (IST).

תשעים אחוז? אז למה לא לומר תשעים מעלות? או אולי תשעים מעלות הן מאה אחוז? אביעד המקורי 20:06, 9 בנובמבר 2006 (IST)

לא, הכוונה היא שהפרש הגבהים הוא X% מהמרחק האופקי. דודס • שיחה

אוקיי, זה הגיוני יותר... אביעד המקורי 20:10, 9 בנובמבר 2006 (IST)

אבל רגע, זה עובד רק אם הכביש בקו ישר, לא? אביעד המקורי 20:11, 9 בנובמבר 2006 (IST)

"שהפרש הגבהים הוא X% מהמרחק האופקי" תוכל להסביר את מה שכתבת ? ‏Gridge ۩ שיחה 20:15, 9 בנובמבר 2006 (IST).

הכביש באורך 1000 מטר. תחילת הכביש בגובה 35 מטר מעל פני הים, וסופו 25 מטר מעל פני הים. הפרש הגבהים 10 מטר, ולכן הירידה היא בשיפוע של אחוז אחד. אביעד המקורי 20:16, 9 בנובמבר 2006 (IST)

הסבר מצוין, תודה. ‏Gridge ۩ שיחה 20:18, 9 בנובמבר 2006 (IST).

אתה צודק, התנסחתי לא נכון. אחוז מאורך הכביש, ולא מהמרחק האופקי בין קצותיו. דודס • שיחה 20:20, 9 בנובמבר 2006 (IST)

הייתי עולה על הפיתרון. אני עסוק עכשיו בשני דברים במקביל. ‏Gridge ۩ שיחה 20:23, 9 בנובמבר 2006 (IST).

ובעליה לקסטל כמה זה? eman • שיחה • (: \ ): • ♥ 20:24, 9 בנובמבר 2006 (IST)

אתה עוד שואל? אי כל הזמן אומר בלב, מתי יבוא אימן, יגלה שאנחנו מקשקשים, ויסביר לנו בדיוק. אז מה אתה עושה במקום? מביא לנו בושות! דודס • שיחה 20:28, 9 בנובמבר 2006 (IST)

ולדודס: כתבת בתקציר העריכה 'לאביעד'. יש פה שני אביעדים. תוכל לפנות אלי כ'אביעד הצעיר'. ‏Gridge ۩ שיחה 20:26, 9 בנובמבר 2006 (IST).

ואני דווקא התכוונתי למבוגר. דודס • שיחה 20:28, 9 בנובמבר 2006 (IST)

השפוע הכי חזק שאני מכיר בישראל זה מעלה גולני בחרמון. מישהוא פתח שם פעם ציר רגלית (ועוד עם מאג וציוד...) סיוט! חגי אדלר 20:31, 9 בנובמבר 2006 (IST)

אם אתה מדבר על השיפוע הסלול הכי חזק, אז ראיתי משהו מטורף באבו דיס, עליתי אותו עם תנופה טובה, ובסוף הרכב כבר החל להחליק. אם על הלא סלול, השמים הם הגבול. היית במעלה קדם? דודס • שיחה 20:35, 9 בנובמבר 2006 (IST)

באבו דיס לא נוסעים בחצי מטר שלג... חגי אדלר 20:40, 9 בנובמבר 2006 (IST)

באירופה התקן הוא 5%, ולכן הם מרבים בחציבת מנהרות ובניית גשרים.

השיא הוא כנראה בדנידין שבניו זילנד: en:Baldwin_Street,_Dunedin. בלוס אנג'לס ובסן פרנסיסקו יש כמה וכמה רחובות שהשיפוע שלהם הוא יותר מ-25 אחוז, והתלולים שבהם הם בשיפוע 31-33 אחוז. אלה רחובות חד סיטריים, נוסעים בהם רק למטה. ‏odedee • שיחה 00:01, 10 בנובמבר 2006 (IST)

דנידין שבניו זילנד הוא "רק" 19 מעלות, אם כי ישר ולכן מבחינת אחוז שפוע כנראה השיאן. רחוב לומברד (Lombard Street) בסן פרנסיסקו הוא 27 מעלות. הוא מפותל מאד וחד סיטרי בכוון הירידה. ליסוע בו זו חוויה מיוחדת. חגי אדלר 01:57, 10 בנובמבר 2006 (IST)

רוכבי אופניים טוענים כי בקסטל מדובר בכ-7%. 80.178.114.234 12:15, 14 בנובמבר 2006 (IST)

$

מישהו יודע מהו מקור הסימן $ שמסמל את הדולר?

ראו בערך דולר...בברכה, Shayakir • שיחה. 20:54, 9 בנובמבר 2006 (IST)

סרט

מישהו מכיר סרט שהנושא שלו הוא מגפת "המוות השחור"? אם כן, מהו שם הסרט (גם באנגלית, אם אפשר)?

התכוונת לסרט תיעודי אודות המגיפה או לסיפור שמתרחש על רקע המגיפה? במקרה השני יש את "החותם השביעי" "The Seventh Seal" של אינגמר ברגמן, אך מבחינת הרקע ההיסטורי אינו מדוייק. ראה בויקיאנגלית : The Seventh Seal גברת תרד • שיחה 23:43, 9 בנובמבר 2006 (IST)

לפני למעלה משנה שודר בלווין סרט בשם"אנאזאפטה"(אני מקווה שהאיות נכון) בכל מקרה תפנה לאתר שלהם והם אולי יסייעו לך-סרט מעניין אבל מאוד ארוך ומתיש ולדעתי מכיל אי דיוקים היסטוריים -הוא מתעלם כמעט לחלוטין מסבלם של היהודים שהואשמו במחלה. פלאח

ואם ביהודים ובמוות השחור עסקינן, סתם משהו שמעניין לדעת: תשאלו היום יהודים למה היהודים אז נפגעו פחות מהמגיפה? והתשובה שלרוב תקבלו היא בגלל שהם שמרו באופן טבעי על תנאי היגיינה טובים יותר: נטלו ידים, טבלו במקווה וכו' (נכון?) ובכן - לא נכון! היהודים לא נפגעו פחות מהמגיפה ביחס לאחוז שלהם באוכולסיה! מאחר שהיו פחות יהודים מגויים אזי נפגעו פחות יהודים. כולנו מחזיקים פה בדעה אנטישמית שהעלילו על יהודים, ומנסים בעצם "לתרץ" אותה מבלי שיש לה כל אחיזה במציאות. את הדברים היפים האלה שמעתי מד"ר יהודית באומל בקורס משובח באונ' בר אילן שנקרא "מאנטישמיות לשואה". שווה! (וזאת אני תמרה, אבל המחשב משום מה לא מזהה אותי) 85.250.154.211 01:08, 12 בנובמבר 2006 (IST)

מה מקור המילה (המושג) ירח דבש?

או honey moon באנגלית? וממתי קיים המושג?

יש לעניין מספר גרסאות, עליהן ניתן לקרוא ב-en:Honeymoon. מגיסטר 23:21, 9 בנובמבר 2006 (IST)

בימי הביניים נהגו בני האצילים לשהות במשך חודש שלם (כך מסופר) באמבטיות שהכילו דבש וחלב(מעין הספא של ימינו).פלאח

תואר ראשון

בישראל לימודים לתואר ראשון נמשכים שלוש שנים (פרט למקצועות מסוימים כגון ראיית חשבון). למיטב ידיעתי לימודים לתואר ראשון בארצות הברית נמשכים ארבע שנים תמימות. 1. באילו מדינות נוספות פרט לארה"ב הלימודים נמשכים 4 שנים ? 2. האם יש מדינה שבה מתחילים ללמוד באוניברסיטה כבר בגיל 17 ? 3. משיחותי עם חברים הלומדים לתואר ראשון, קיבלתי את הראשון שאפשר "לדחוס" את הלימודים למשך 24 חודשים בלבד, במידה והסטודנט איננו עובד ועדיין יוותר לו זמן פנוי. האם הלימודים נמתחים על פני שלוש שנים משיקולי יוקרה ? בברכה, ‏Gridge ۩ שיחה 23:45, 9 בנובמבר 2006 (IST).

כשאני למדתי מוזיקה באונברסיטת ת"א, נדרשו 4 שנים לקבלת תואר ראשון. אביעד המקורי 23:49, 9 בנובמבר 2006 (IST)

ברוסיה התיכון מסתיים בגיל 16(יש רק 10 שנות לימוד)ואז הולכים לאוניברסיטה(גיל 17) לגבי משך הלימוד,בכל הנוגע למדעים, אין בעצם תואר ראשון אלא מסלול ישיר לתואר שני במשך 5 שנים.לגבי הארץ ,ניתן ללמוד תואר באוניברסיטה הפתוחה בקצב הרצוי לך,בדר"כ רב האנשים "מושכים" את התואר יותר שנים,אבל יש כאלה שלומדים בקצב מטורף ומסיימים אחרי שנתיים,זה כולל גם לימודים בקיץ. פלאח

בטכניון ישנם לרוב המקצועות מסלולים הן של שלוש שנים והן של ארבע שנים, שמקנים תארים קצת שונים. עקרונית, המסלול של שלוש השנים נחשב למתאים יותר לאלו שמעוניינים ללמוד גם תואר שני, ואילו המסלול הארבע שנתי לאלו שרוצים ללכת לעבוד אחר כך (ולכן להספיק לדחוס לתואר הראשון כמה שיותר דברים). בכל הנוגע ל"דחיסה", זה אפשרי, מכיוון שיש יד חופשית יחסית באשר לכמות הנקודות שאפשר לקחת בסמסטר. עם זאת, אלא אם אתה גאון, הדחיסה הזו תבוא לידי ביטוי הן בציון והן ברמת השליטה שלך בחומר, אז לא בהכרח כדאי. גדי אלכסנדרוביץ' 11:28, 10 בנובמבר 2006 (IST)

לפלאח: בעניין רוסיה, אם הלימודים נמשכים עשר שנים במקום 12, אז בגיל 16 מתחילים ללמוד באוניברסיטה. אם אני לא טועה, הלימודים בבית הספר ברוסיה מתחילים בגיל 7 ולא 6 ולכן בעיקרון אתה צודק.

לגדי: מדוע לימודים+עבודה במשך 3 שנים זה קצב נורמלי, אך לימודים בלבד במשך שנתיים, זו גאונות ? האם יש כמות חומר מוגבלת שהמוח האנושי מסוגל לקלוט ? האם אפשר לדחוס לשנה אחת, X לימודים ו-Y עבודה, אך אי אפשר להקדיש X+Y זמן ללימודים ? ‏Gridge ۩ שיחה 12:03, 10 בנובמבר 2006 (IST).

שים לב שלא אמרתי שלימודים+עבודה במשך 3 שנים זה קצב נורמלי. לדעתי מאוד קשה לשלב לימודים עם עבודה וזה פוגע הן ברמת הידע והן בציונים. אני לא חושב שזה קשור לקיבול המוח האנושי כפי שזה קשור לכמות הזמן שניתן להקדיש לפתרון תרגילים ולימוד החומר לעומק - אם לומדים הרבה מקצועות, אי אפשר להקדיש להם את אותה כמות הזמן שניתן היה להקדיש אם היו לומדים רק מעט. גדי אלכסנדרוביץ' 15:00, 10 בנובמבר 2006 (IST)

באוניברסיטה הפתוחה אפשר ללמוד בכל גיל. אני אישית עוד מעט מתחיל ויש לי חברים שגדולים ממני בשנה שכבר התחילו (אני יודע שיש ילד שהתחיל בכיתה ד'). דניאל ༒ שיחה 14:52, 10 בנובמבר 2006 (IST)

ברוב מסלולי הלימוד יש שרשראות של קורסים (לא ניתן ללמוד קורס ד' לפני ג', או ג' לפני ב', וכו'). מכיוון שהזמן המקובל לסיום הלימודים הוא שלוש שנים, יש שרשראות של 5-6 קורסים סמסטריאליים שהופכות את סיום הלימודים בשנתיים למבצע די נדיר. עוזי ו. 15:19, 10 בנובמבר 2006 (IST)

בעקרון אפילו בארה"ב ובקנדה אפשר להתחיל אוניברסיטה בגיל 17. אנשים שנולדו מאוחר בשנה,לדוגמא בנובמבר או בדצמבר, יסיימו תיכון בגיל 17 ויתחילו אוניברסיטה בגיל 17, אבל מספר חודשים אחרי תחילת הלימודים הם יהיו בני 18. אז אני לא יודע אם זה נחשב. Bentzi 06:24, 14 בנובמבר 2006 (IST)

מתקן מתח

1 מהו מקור השם בלועזית? 2 אלו קבוצות שרירים עובדות- מהו השריר העיקרי והסינרגיסט? 3 מדוע בוחנים עליית מתח באחיזה עילית ולא בתחתית? 4 אלו תרגילים יכולים לתרום לשיפור עליות מתח?

אם תעמיס כל יום עגלה כזאת [10], מובטח לך שיפור ניכר במתח.אודי 15:23, 12 בנובמבר 2006 (IST)

אודה לכם (הועבר מערך חדש למחיקה)--שנילי • שיחה 09:36, 10 בנובמבר 2006 (IST)

כסף

מהי המדינה העשירה ביותר בעולם?

תלוי מהי צורת המדידה. מבחינת תוצר כולל, ארצות הברית. מבחינת רמת חיים, כנראה שזוהי לוקסמבורג. בברכה, ‏Gridge ۩ שיחה 12:05, 10 בנובמבר 2006 (IST).

מבחינת רמת חיים, זו לא קנדה? אני התכוונתי למדינה שלממשלה שלה יש הכי הרבה כסף

לממשלה שלה יש הכי הרבה כסף ? זוהי צורת מדידה שטרם שמעתי עליה, אך אני מעריך שלממשלת מונקו יש הכי הרבה כסף. עושר של מדינות מודדים בעזרת חישוב תוצר לאומי גולמי. ללוקסמבורג התוצר הכי גבוה (אני לא מחשיב המדינה הזערורית, מונקו) ולכן היא הכי עשירה - רמת החיים בה היא הגבוהה ביותר. ‏Gridge ۩ שיחה 12:16, 10 בנובמבר 2006 (IST).

בקשר למונקו, כוונתי היא שיש לה הכי הרבה כסף, ביחס לאוכלוסייה. ‏Gridge ۩ שיחה 12:19, 10 בנובמבר 2006 (IST).

למה אומרים שפלאפון מסרטן?

מה מסרטן בו? ומתי הוא מסרטן?

טלפונים ניידים פולטים קרינה א"מ (אלקטרומגנטית) לא מייננת. למיטב ידיעתי, עד היום לא נמצאו ראיות להשפעה של קרינה כזו על רקמות, מלבד סכנת קטרקט עבור קרינה חזקה מאוד. מגוון דעות ומחקרים מובאים בקרינת טלפון סלולרי ובריאות.מלמד כץ 21:47, 10 בנובמבר 2006 (IST)

דווקא בערך אליו קישרת מפורט מחקר שמצא נזק לדנ"א מקרינה דומה לזו של סלולארי. --חאקויאק 03:00, 11 בנובמבר 2006 (IST)

התכוונתי לומר שעד היום לא נמצאו ראיות חד-משמעיות להשפעה של קרינה כזו על רקמות. אם בכל זאת יש השפעה כזו אז הסיבה לה לא ידועה. אני אישית דווקא ממעט להשתמש בטלפון נייד, אבל מסיבות כלכליות:-).מלמד כץ 13:04, 11 בנובמבר 2006 (IST)

יש לציין כי הקרינה מהפלאפון חזקה הרבה יותר מהקרינה מהאנטנה (כמובן כאשר מדובר במרחק הממוצע שאתה נמצא מהם, אם אתה מתקרב מספיק לאנטנה, היא פולטת יותר קרינה) ושהקרינה מהפלאפון חזקה יותר ככל שיש פחות אנטנות... טרול רפאים 13:08, 11 בנובמבר 2006 (IST)

ובאותו נושא, טלפונים ניידים הם מקור למספר אגדות אורבניות. את המתיחה הזאת המציא אחד שלא אהב טלפונים סלולריים, אבל הוא לא שיער כמה אנשים יאמינו לסיפור.מלמד כץ 13:28, 11 בנובמבר 2006 (IST)

מקור המילה "ארסנל"

מהו מקור המילה "ארסנל"? (לא קבוצת הכדורגל)

הארסנל המקורי הוא מתחם ייצור הספינות והנשק בונציה. מקור המילה בערבית. ‏odedee • שיחה 21:50, 10 בנובמבר 2006 (IST)

תוכל להרחיב? בברכה, Shayakir • שיחה. 21:34, 11 בנובמבר 2006 (IST)

בערבית דאר-אס-סינעה (מקווה שלא טעיתי באיות) משמעו בית-הייצור. הונציאנים לקחו את המילה וקראו למתחם הנ"ל arzana, שהפך עם הזמן ל- arzenale ומשם זה הגיע לצרפתית ולאנגלית בתור arsenal - תחילה במשמעות של מספנה בלבד.מלמד כץ 22:33, 11 בנובמבר 2006 (IST)

בהחלט מחכים... יונץ שיחה 15:00, 13 בנובמבר 2006 (IST)

אחוזי חולים באיידס

לפי התמונה שבלינק הבא: , מהן המדינות שבהן נשאי האיידס מהווים 30% ויותר מהאוכלוסייה, והאם יש מדינות נוספות, מלבד מדינות באפריקה, בעלות אחוזים בסדר גודל כזה של נשאי איידס מתוך אוכלוסיית המדינה, וכמה אחוזים מתוך אוכלוסיית העולם מהווים נשאי האיידס?

האם אתה חושב שהפגזת הדף הזה באופן בלתי סלקטיבי, בכל נושא שעולה בדעתך, מגבירה את המוטיבציה של אנשים להשיב לשאלות? ‏odedee • שיחה 23:35, 10 בנובמבר 2006 (IST)

אתה צודק, אני מצטער שהטרדתי אתכם. הגזמתי עם כמות השאלות ששאלתי אתכם. כבר די "התמכרתי" לדף "הכה את המומחה" הזה. מהיום אני כבר לא אשאל אתכם שאלות בתדירות כזו גבוהה.

הדף מיועד לכך, אל תתנצל על שאילת שאלות. אור17 13:33, 11 בנובמבר 2006 (IST)

מצטרפת לאור. עודדי! אני קוראת אותך לסדר! מ'כפת לך שהאיש שואל? לא טוב לך - אל תענה! אם אנשים לא ישאלו פה כמה ומתי שהם רוצים, אז מה הועלנו? לא יפה! (תמרה) 85.250.154.211 01:12, 12 בנובמבר 2006 (IST)

אני מציע לשניכם לא להצטרף לשום דבר לפני שאתם בודקים את העובדות. אתם מוזמנים לבדוק את הגרסאות האחרונות של דף זה ולראות את כמות השאלות ששאל כאן האלמוני הזה (הוא מחק את רובן אחרי הערתי). שאלות כה רבות, בכל נושא שצץ בראשו, זורקות את כל השאלות שלפניהן הרחק למעלה ומקטינות את הסיכוי שהאחרים ששאלו שאלות יקבלו גם הם תשובות על שאלותיהם. זה מה שנקרא to abuse the privilege. ‏odedee • שיחה 08:42, 12 בנובמבר 2006 (IST)

ובכל זאת יש דרך לומר דברים. אני לא מתרשמת מתגובתו של אלמונינו שכוונתו היתה להזיק או לעצבן או "לזרוק שאלות למעלה". תמרה 08:48, 12 בנובמבר 2006 (IST)

אף אני לא התרשמתי כך, ולכן התנסחתי בעדינות והפניתי אליו שאלה, שהוא אכן הבין בעצמו את התשובה אליה. זו דרכי להעביר מסר. את בהחלט מוזמנת לנסח את המסר אחר, במילותיך שלך. ‏odedee • שיחה 09:12, 12 בנובמבר 2006 (IST)

"התנסחתי בעדינות"??? בוא ננסה שוב: "אלמוני יקר וסקרן! שאלותיך מעניינות וחשובות, אבל כָ‏מוּ‏תן דוחקת את השאלות הקודמות במעלה הדף ומעלימה אותן. נשמח לעזור לך כמידת יכלותנו, אבל גם נעריך אם תשאל רק קצת בכל יום (-: חוץ מזה, מה דעתך להירשם אצלנו ולצאת מאלמוניותך?". אני ממשיכה את הדיון הזה בדף שיחה שלך. תמרה 09:32, 12 בנובמבר 2006 (IST)

בדו"ח זה וביתר האתר של unaids, תמצא סטטיסטיקות רבות לשאלותיך. 80.178.114.234

שאלה בנושא קולנוע

איך נקרא רצף של סצינות בקולנוע? (למשל, סצינת מירוץ הכרכרות ב"בן חור" שהוא שילוב של כמה וכמה סצינות). תומפקינס 13:06, 11 בנובמבר 2006 (IST)

Leo McCarey

איך אני אכתוב את שמו של הבמאי הזה בעברית? תומפקינס 09:46, 12 בנובמבר 2006 (IST)

אני פשוט מתכוון לכתוב עליו ערך, אז אם מישהו יודע איך יותר נכון לכתוב את שמו, אני אשמח לדעת. תומפקינס 18:46, 12 בנובמבר 2006 (IST)

לאו מקארי. כמו פול מקרטני (Paul McCartney) יונץ שיחה 14:58, 13 בנובמבר 2006 (IST)

מלחמת הסושי

מישהו יכול להסביר לי בבקשה למה עקיבא אלדר מתכוון באנלוגיות הסושי שלו. תודה.

ב"מלחמת הסושי" הכוונה למלחמה בין מוסלמים סונים לבין מוסלמים שיעים. יוסאריאן 11:51, 12 בנובמבר 2006 (IST)

שאלה בכימיה

האם מים המכילים כלור הבאים במגע עם פלדה חשופה, כזו שבבטון יכולה לגרום לקורוזיה מואצת ולפגוע בפלדה או בבטון? איך גם מים בלי כלור גורמים לקורוזיה? תודה.

גלגלי שיניים

מתוך הערך גלגל שיניים:

צמדים של גלגלי שיניים סובלים מרמות חופש (backlash) - טעויות הנוצרות ברגע שגלגל שיניים משנה את כיוונו. בעת תנועה קדימה, חלקה הקדמי של שן הגלגל הראשון דוחפת את חלקה האחורי של שן הגלגל השני. כאשר התמסורת משנה את כיוונה, הצד האחורי של שן הגלגל השני הוא זה שדוחף את הצד הקדמי של שן הגלגל הראשון. כתוצאה מכך קיים רגע מסוים בעת שינוי הכיוון שבו לא פועל כוח על אף אחד מהגלגלים. משמעות הדבר היא שברגע מסוים, קיימת תנועה שנכנסת למערכת ואין תנועה שיוצאת ממנה. תכנון נכון של מערכת התמסורת נועד למזער את הנזק כנגרם כתוצאה מדרגות החופש.

אני לא מבין את המשפט המודגש. הרי מניעים את הגלגל הראשון, והוא זה שמניע את השני. מתי, איפוא, הגלגל השני הוא זה שדוחף את הגלגל הראשון? גם כל מה שאחרי המשפט (ובעצם, כל הקטע) לא מובן לי. לגמרי. יש הסברים? תודה. בסג תריג מכה שנית! 15:06, 12 בנובמבר 2006 (IST)

אתה צודק כמובן (כל הכבוד שעלית על זה!). בדקתי שמדובר בתרגום לא נכון מהערך באנגלית. אני מתקן את זה מיד.מלמד כץ 18:07, 12 בנובמבר 2006 (IST)

כך הרבה יותר טוב! :-) בסג תריג מכה שנית! 20:34, 12 בנובמבר 2006 (IST)

זיתים

מה נכון להגיד מטע זיתים או כרם זיתים?

מטע זיתים. Harel - שיחה 19:28, 12 בנובמבר 2006 (IST)

"כרם זית" מופיע בתנ"ך, אך כיום נהוג להשתמש במילה "כרם" רק לענבים. דניאל צבי 20:33, 12 בנובמבר 2006 (IST)

דווקא אצלנו, היכן שנמצא כרם הזיתים הגדול בארץ, מקפידים לומר 'כרם'... נדב 13:37, 13 בנובמבר 2006 (IST)

עכשיו גם נזכרתי על שם מה קרויה כרמיאל (רמז - זה לא גפנים). דניאל צבי 14:06, 13 בנובמבר 2006 (IST)

כל מי שאני מכיר אומר כרם. אני מבקש לחסום (לשבוע) ויקיפדים שאומרים מטע. דודס • שיחה 20:42, 13 בנובמבר 2006 (IST)

שאלות אמריקאיות

מה מקור המילה/מושג "שאלות אמריקאיות"? למה דווקא אמריקאיות?

מפני שזהו סגנון המבחנים הנפוץ בארה"ב. אגב, נהוג לאחרונה לומר "אמריקניות" ולא "אמריקאיות". מילא זה, אבל גם "עוגיות מרוקניות" ולא "עוגיות מרוקאיות". לא להאמין! תמרה 20:24, 12 בנובמבר 2006 (IST)

אגב, השם העברי התקני למבחן מסוג זה, הוא 'מבחן רב־ברירתי' (בניגוד לאח החורג שלו - המבחן הפתוח). דניאל צבי 20:58, 12 בנובמבר 2006 (IST)

השם העברי לסוג השאלות הוא לא "סגורות"?

אני מניח שניתן לקרוא להן ככה - הרי מבחר האפשרויות לבחור מהן הוא מצומצם, אבל לא כך לימדו אותי, ולא כך שמותיהן באנגלית (Open & Multipule choice questions) דניאל צבי 22:02, 12 בנובמבר 2006 (IST)

ניתן גם לקרוא לזה כך (לפחות אצלנו בשיעור ביולוגיה...). בל נשכח את בת דודתיהן ה"שאלה הצרפתית" (נראה לי) בה יש שני טורים ויש להתאים מושג להסברו... היהודי שיחה הה"ה ספריה 18:31, 13 בנובמבר 2006 (IST)

מה האלגוריתם של ערך אקראי בויקיפדיה?

בשבוע האחרון מתוך +47,000 ערכים בויקי חוק מור קפץ לי שלוש פעמים בחיפוש ערך אקראי. להערכתי יש סיכוי של איזה 1:10,000,000,000,000,000 שזה יקרה... חגי אדלר

כנראה שאתה אדם מיוחד :) יונץ שיחה 14:55, 13 בנובמבר 2006 (IST)

לכל היותר 1:2,200,000,000, וגם זה בהנחה הלא סבירה שחיפשת ערך אקראי בדיוק שלוש פעמים. אם חיפשת 100 ערכים, הסיכוי להתנגשות משולשת כזו הוא בערך 1:14,000. קח בחשבון שאתה לא היחיד שחיפש ערכים באקראי, וזה לא השבוע הראשון, ותגיע למסקנה שאין מספיק ראיות נגד האקראיות של האלגוריתם. עוזי ו. 15:06, 13 בנובמבר 2006 (IST)

לדעתי, האלגוריתם אינו אקראי כ"כ - מספר פעמים רב גיליתי שבלחיצה חוזרת ונשנית על "ערך אקראי", יש נטייה לאותם ערכים לחזור ולהופיע. דניאל צבי 16:19, 13 בנובמבר 2006 (IST)

עוזי, אתה יכול להסביר איך חישבת? אכן חפשתי כמאה ערכים, אז קח את זה בחשבון. מדוע אם אנשים אחרים מחפשים זה משפיע עלי? גם 1:14,000 זה הרבה. חגי אדלר 16:25, 13 בנובמבר 2006 (IST)

החיפושים של אנשים אחרים אינם משפיעים עליך, אלא עלינו: אם *אתה* זוכה בפיס, זוהי תופעה חד פעמית וראויה לציון (ולארגון כנס ויקיפדיה מיוחד בקריביים, על חשבונך). אם *מישהו* זוכה בפיס, נו, זה קורה כל שבוע. לכן, בהערכת מידת הפליאה שאנחנו אמורים לחוש מול אירוע נתון, צריך להכפיל את ההסתברות האפוסטריורית שלו במספר הנסיינים והניסויים. כבר בהערכת התופעה עצמה, צריך להתחשב בזה שהנס שאתה מדווח עליו הוא שערך (כלשהו) עלה בגורל שלוש פעמים, והסיכוי לזה הוא $\ 47000^{-2}$ ולא $\ 47000^{-3}$ (יש 47000 נסים כאלה, וכולם מרשימים בדיוק באותה מידה). בנוסף לזה, אם דגמת 100 ערכים, ערכת למעשה $\ 100 \choose 3$ ניסויים (שבכל אחד מהם בדקת האם שלושת הערכים זהים זה לזה). לכן הסיכוי לנס שלך הוא $\ {100 \choose {3}}\cdot 47000^{-2}\approx {\frac {1}{14000}}$. עוזי ו. 17:15, 13 בנובמבר 2006 (IST)

תודה על ההסבר המקיף. סבורני שאמלא לוטו השבוע! חגי אדלר 18:27, 13 בנובמבר 2006 (IST)

שמתי לב,כי פעמים רבות "הערך האקראי" מוביל לקצרמרים(כמעט תמיד) לכן לא נראה לי נכון לחשב את כל המאמרים בהסתברות שווה,יתכן שהתוכנה מוצאת מאמרים קצרים בקלות.פלאח

למיטב ידיעתי, אין קשר בין אורך הערך לבין קלות מציאתו. ‏– rotemliss – שיחה 20:32, 13 בנובמבר 2006 (IST)

פשוט יש הרבה קצרמרים. דניאל ༒ שיחה 20:35, 13 בנובמבר 2006 (IST)

המונולית מכורח

מה המיקום הגיאוגרפי שלו? H₂O 16:31, 13 בנובמבר 2006 (IST)

אולי כורח? H₂O 16:44, 13 בנובמבר 2006 (IST)

איך מתרגמים את Algebraic variety

― הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון מתמטיקה/2#איך מתרגמים את Algebraic variety

נקודות אדומות בקצה הלשון

למה לאחר כווייה בלשון יש ריכוז של נקודות אדומות בולטות בקצה הלשון?