ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון104

דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
11	12	13	14	15	16	17	18	19	20
21	22	23	24	25	26	27	28	29	30
31	32	33	34	35	36	37	38	39	40
41	42	43	44	45	46	47	48	49	50
51	52	53	54	55	56	57	58	59	60
61	62	63	64	65	66	67	68	69	70
71	72	73	74	75	76	77	78	79	80
81	82	83	84	85	86	87	88	89	90
91	92	93	94	95	96	97	98	99	100
101	102	103	104	105	106	107	108	109	110
111	112	113	114	115	116	117	118	119	120
121	122	123	124	125	126	127	128	129	130
131	132	133	134	135	136	137	138	139	140
141	142	143	144	145	146	147	148	149	150
151	152	153	154	155	156	157	158	159	160
161	162	163	164	165	166	167	168	169	170
171	172	173	174	175	176	177	178	179	180
181	182	183	184	185	186	187	188	189	190
191	192	193	194	195	196	197	198	199	200
201	202	203	204	205	206	207	208	209	210
211	212	213	214	215	216	217	218	219	220
221	222	223	224	225	226	227	228	229	230
231	232	233	234	235	236	237	238	239	240
241	242	243	244	245	246	247	248	249	250
251	252	253	254	255	256	257	258	259	260
261	262	263	264	265	266	267	268	269	270
271	272	273	274	275	276	277	278	279	280
281	282	283	284	285	286	287	288	289	290
291	292	293	294	295	296	297	298	299	300
301	302	303	304	305	306	307	308	309	310
311	312	313	314	315	316	317	318	319	320
321	322	323	324	325	326	327	328	329	330
331	332	333	334	335	336	337	338	339	340
ארכיון מתמטיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פיזיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון ביולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פסיכולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

תשתית מקראית

• מה עומד בראש המשורר כשהוא מוסיף תשתית מקראית? האם זה בשביל אהדה או התחברות?
• על מה חושב המשורר כאשר הוא מחליט להוסיף תשתית מקראית? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

על זה שאת/ה צריכ/ה להכין את ש.ב לבד.109.65.31.141 23:39, 5 בינואר 2010 (IST)

שני שאלות..

1)האם יש אבקה שניתן לגבוה עוד כמה סנטימטרים ?

2)ברצוני לתרגם סרט מקורי מסוים לאן אני פונה כדי לתרגם ת'סרט וכמה זה עולה לי??

תודה מראש...אבי

1. ככל הנראה, לא.
2. מה בדיוק אתה מעוניין לעשות - לתרגם בשביל עצמך את הסרט? לא ברור למה שתצטרך לשלם על כך. אם תפרט יותר, ייתכן שהתשובה תשתנה. דוד - שיחה 22:10, 9 בינואר 2010 (IST)

אני רוצה שבן אדם שמבין אנגלית יתרגם לי סרט. לאן אני פונה וכמה זה עולה לי? תודה. אבי. מישהו???? HELP

תפנה לאולפן מקצועי; אולפני טרנס טייטלס, אולפני אלרום וכדומה. חפש בגוגל. אבל קח בחשבון שזה אולי עלול לעות לך הרבה כסף MT0 - שיחה 22:17, 11 בינואר 2010 (IST)

אתרי פרילנסרים - כמו rentacoder ודומיו.89.139.38.108 04:44, 19 בינואר 2010 (IST)

מקדים או מאחר

זה הולך ככה, כאשר אני מסתכל בשעון אני רואה 8:00 אך השעה האמיתית היא 7:58 האם השעון מאחר או מקדים ולמה? 212.143.55.118 08:15, 8 בינואר 2010 (IST)

השעון מקדים. הוא מקדים את המאוחר, מציג את השעה קודם זמנה, ואם תסתמך עליו תקדים להגיע לפגישותיך. Valleyofdawn - שיחה 08:42, 8 בינואר 2010 (IST)

Ordine gigante: "הסדר הענק"?

מישהו מכיר מונח עברי? אביעדוס • כ"ג בטבת ה'תש"ע • 01:36, 9 בינואר 2010 (IST)

יש סיכוי שהתשובה בתוך השאלה. בעברית אני מניח שלרוב קוראים למונח הזה בצורה הזאתי בגלל שאפשר להפוך את זה די בקלות מאיטלקית לאנגלית : Giant Order ומשם גם משמעו בעברית "הסדר הענק". אם אתה רוצה אתה יכול לקרוא לזה בשמות נרדפים לענק או סדר.ובטח אפשר להניח שמי שיצר את הערך מעריך כי זהו שמו של המונח העברי.Nimrod333 - שיחה 15:38, 9 בינואר 2010 (IST)

הגיוני. סתם תהיתי אם יש מינוח ספציפי מקובל. אביעדוס • כ"ג בטבת ה'תש"ע • 15:47, 9 בינואר 2010 (IST)

אני מניח שזהו שם הערך , ניתן גם "סדר יוני" \ "סדר דורי" בטח עפ"י העמודים המאפיינים אותו אך מיכאל אמר בשיחת הערך שזה דיסוננטי ומעדיף את הסדר הענק.Nimrod333 - שיחה 15:49, 9 בינואר 2010 (IST)

דימוס ומילואים

"היום מקובל להצמיד לדרגתו של קצין שפרש את התואר מיל', קיצור של 'מילואים', אך היה אפשר לומר עליו: קצין בדימוס", כך קובעת רות אלמגור רמון [1]. אך במספר מסמכים מצאתי שמעניקים את התואר לאנשים שונים במקביל. אם כן, מה ההבדל בין דימוס למילואים? דוד - שיחה 18:35, 9 בינואר 2010 (IST)

(תשובה לא-מוסמכת) אני שיערתי תמיד שכל עוד נמנה הקצין שפרש עם סד"כ המילואים של צה"ל (כלומר: פרש משירות סדיר, אך לפחות להלכה לא פרש משירות בכלל), מצמידים לדרגתו את התואר "מיל'", ושרק לאחר שפרש ממש הוא "בדימוס". אביעדוס • כ"ד בטבת ה'תש"ע • 19:09, 9 בינואר 2010 (IST)

זוהי אכן ההבחנה לפי תקנה 1 לתקנות השיפוט הצבאי (אופן השימוש בדרגה צבאית של מי שאינו חייל), תשכ"ט-1969 אמיר מלכי-אור - שיחה 23:29, 11 בינואר 2010 (IST)

אז הבנתי נכון. אביעדוס • כ"ו בטבת ה'תש"ע • 00:06, 12 בינואר 2010 (IST)

קומיקס?

איך הומצא הקומיקס? שי אבידן 19:10, 9 בינואר 2010 (IST)

היי שי, למה לא תקרא בערך קומיקס? איתי פ. • שיחה 19:12, 9 בינואר 2010 (IST)

קראתי לי זה מעניין שי אבידן 19:15, 9 בינואר 2010 (IST)

יופי, שבוע טוב! :) איתי פ. • שיחה 19:17, 9 בינואר 2010 (IST)

נתוני הבנק העולמי

גוגל, על פי נתוני הבנק העולמי, קובעת שבישראל יש חדירה של 27.9% לאינטרנט. הנתון הזה מופרך לחלוטין, אבל לא מצאתי לשונית עריכה. למישהו יש מושג למה הנתונים של הבנק העולמי נמוכים הרבה יותר מהמספר האמיתי? דוד - שיחה 21:06, 9 בינואר 2010 (IST)

איזה מקור נגדי יש לך כדי לקבוע שהנתונים לא נכונים? תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 08:51, 10 בינואר 2010 (IST)

זה וזה למשל. 28% הוא באמת מספר נמוך. Setreset - שיחה 11:34, 10 בינואר 2010 (IST)

אני מסכים שהמספר הזה קצת נמוך, אבל אני מנחש שאם כוללים את המגזר הערבי ואת הרש"פ זה מנמיך את המספר בצורה משמעותית. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 11:49, 10 בינואר 2010 (IST)

וולפראם אלפא מציין 2 מיליון, שזה אכן בערך 28%, תלוי באוכלוסיה המדוייקת. בקישור שנתתי ניתן לבחון גם את רשימת המקורות עליהן הוא מסתמך. הנתון לא מפתיע אותי - ישנה חדירה ענקית במשקי הבית היהודים החילוניים, אך הרבה יותר קטנה באלו הדתיים (שהולכת וקטנה ככל שהצביון הדתי מתחזק), וכפי שאמר תומר - חדירה הרבה יותר קטנה בקרב הציבור הערבי. אני לא יודע אם המספרים האלה כוללים את הרש"פ או לא (אני מנחש - לא, מלבד אלו שיש להם ת.ז. כחולה). כמו כן, יש במספרים האלה עיוות מסויים - למשפחה בת חמש נפשות יש מחשב אחד עם אינטרנט, בו משתמש רק הבן הצעיר, וכל האחרים טכנופובים - האם כולם נחשבים כמשתמשים באינטרנט? גם הסבתא החולה בת ה-93 (עד 120!) נחשבת? גם הבן החייל, שאוטוטו מקבל את הסמל אבל בקושי רואה בית - גם הוא נחשב? והבת של השכנים, להם אין בכלל מחשב, שעברה למעונות בירושלים ועשתה שם אינטרנט בשביל לימודי הרפואה שלה, אבל הכתובת שלה בתעודת הזהות היא עדיין בבית של ההורים? זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 12:14, 10 בינואר 2010 (IST)

זהר היקר. הריני להודיעך כי המליאה הבאה של הבנק העולמי תעסוק בהרחבה בנתוניה של הסבתא בת ה-93 ושל הסטודנטית. בברכה, דובר הבנק העולמי 12:37, 10 בינואר 2010 (IST)

ראיה

יש לי שתי שאלות בקשר לראיה: 1. כאשר עוצמים את העיניים בכוח רואים צורות שונות בכמה צבעים כמו בקליידוסקופ, ממה זה נובע?

2. לפעמים שמסתכלים, על השמים בד"כ, רואים מעין "יצורים" קטנטנים ושקופים שזזים כאילו בתוך העיניים- מהם? רחלי.

לגבי השאלה השניה, אני פחות מבין, ובטח יש אנשים שידעו לענות יותר טוב ממני. בכל מקרה זה תופעה שקשורה לעין עצמה.

לגבי השאלה הראשונה, זו תופעה לחלוטין שונה, והיא קשורה לעיבוד הראיה בקליפת הראייה במוח, בו המידע מעובד באופן גיאומטרי אבל ששונה מהצורה הגיאומטרית בו שהוא נקלט בעין. כשעוצמים את העיניים בכוח אין מידע חזותי, אבל הלחץ כן מפעיל גירוי שהוא במידה רבה אחיד. ולכן מה שרואים בעצם חושף את המבנה הגיאומטרי בו המידע נקלט במוח. דבר דומה קורה גם בהשפעת סמי הזיה מסויימים (לרוב האנשים באופן זמני, אבל אצל חלק זה "נתקע", והם רואים את זה כם במשך זמן רב, או אפילו זמן בלתי מוגבל).

זו תופעה שחוקרים אותה גם חוקרי מוח, וגם מתמטיקאים שמתעסקים בדינמיקה לא לינארית. בקישור הזה יש תמונה של מודל מתמטי של צורות שאמורים לראות בהשפעת סמי הזיה כאלה. זה לקוח מתוך דף הבית של פרופ' ברד ארמנטראוט, שהוא אחד האנשים החשובים בתחום. eman • שיחה • ♥ 03:14, 10 בינואר 2010 (IST)

את הצורה הנ"ל צריך לראות גם כשלוחצים את העיניים (כך בכל אופן אני רואה את הצורות עצימה סתם לא מספיקה) כי אני רואה ממש משהו אחר (ואת האמת כבר הרבה פעמים ניסיתי להבין האם כולם רואים אותו דבר או לא לא הצלחתי להגיע למסקנה), כי אני רואה מין רשת המורכבת ממעגלים זורחת בצהוב ושחור וממנה עולים ענני קיטור ונצנצים מרחפים באוויר, יש לזה הסבר זה לא רק צורות גאומטריות זה הרבה יותר אך הרבה פחות צבעים דקדוקית - שיחה 14:22, 10 בינואר 2010 (IST)

לגבי השאלה השנייה, ראי כאן. דוד - שיחה 04:02, 10 בינואר 2010 (IST)

לגבי השאלה השניה עד שמישהו יתרגם את הערך חפשי בגוגל "זבובים בעיינים" שנילי • שיחה 11:53, 10 בינואר 2010 (IST)

התכוונת לזבובונים באישונים? יוסי מחשבון אחר - שיחה 14:53, 10 בינואר 2010 (IST)

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

כשסוגרים את העיניים או כשלוחצים על העין רואים את כלי הדם שיש בעין. רואים כלי דם אלה רק במצבים אלה ולא כשהעין פקוחה במצב יום יומי כי המח לומד להתעלם מכלי הדם במצב רגיל כדי שלא יפריעו לקליטת מידע. גילגמש • שיחה • ראו את מיזם ההמשך! 08:33, 19 בינואר 2010 (IST)

הטבלה המחזורית

למה קוראים לטבלה המחזורית בשמה זה? מה מחזורי בה? קראתי את הערך... 89.139.69.59 08:29, 10 בינואר 2010 (IST)

תכונות החומרים הן מחזוריות, אם מתקדמים לפי המספר האטומי שלהם - מתכות אלקליות, מתכות מעבר, על מתכות, גזים אצילים וחוזר חלילה. יואלפ - שיחה 09:09, 10 בינואר 2010 (IST)

יוסף פפירניקוב

מישהו יכול בבקשה למצוא מידע כלשהו בכל שפה על יוסף פפירניקוב, משורר שכתב באידיש?

הוא מאד לא מוכר, אני מחפש עליו ביוגרפיה קצרה או כל מידע, ובפרט את שנת עלייתו ארצה. חיפשתי כבר הרבה כמעט בכל מקום, ומצאתי רק רשימת ספרים שלו. תודה מראש! Imanuel.sygal - שיחה 15:02, 10 בינואר 2010 (IST)

יוסף פַּפְּיֶרניקוב (פּאַפּיערניקאָוו): בארכיון הספרייה הלאומית מצויים שרידים מעזבונו, ושם נכתב כי הוא נולד בוורשה בשנת 1897 או 1899, עלה לארץ ב-1924 והתפרנס מעבודת כפיים. חזר לפולין. שהה שם בשנים 1929–1933 וחזר ארצה. נפטר בתל אביב ב-1993.

באתר עיריית תל אביב (עמ' 20) מצוין כי בשנת תשמ"ח-1988 הוענק לו תואר יקיר העיר תל-אביב-יפו. כאן מצוי מה שנראה כתמונתו.

מטבע הדברים, פרטים ביוגרפיים רבים יימצאו בממואר שלו, "היימישע און נאענטע" (תל אביב, 1958). ואפשר להמר שיש עליו ערך ב"לעקסיקאָן פון דער נייער ייִדישער ליטעראַטור". אביעדוס • כ"ו בטבת ה'תש"ע • 18:11, 11 בינואר 2010 (IST)

שטיית חומרי הרדמה

האם ניתן לשטות חומרי הרדמה במקום להזריק לווריד? לדוגמה קטמין שמגיע לצורך עירוי - מה יקרה אם שוטים אותו? הוא יפעל? 109.67.39.129 19:23, 10 בינואר 2010 (IST)

קטמין נכלל בפקודת הסמים המסוכנים בישראל ואינו אמור להיות בידיו של אדם שלא יודע מה לעשות איתו. מכאן ששאלתך הנוגעת לדרכי צריכה של קטמין היא סוג של הלצה או סוג של חוסר הבנה לגבי המקום בו שאלת. יוסי • שיחה 20:00, 10 בינואר 2010 (IST)

כמו כן, "שתיית" ו"שותים" מלשון drinking, זה ב-ת'. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 20:02, 10 בינואר 2010 (IST)

לא לגמרי טעות - שתיית חומרים אלה היא בהחלט השתטות. Magister • שיחה 20:31, 10 בינואר 2010 (IST)

זה סתם לידע כללי ולקחתי קטמין רק בתור דוגמה לחומר מרדים. השאלה אותה אחת: אם במקום להזריק לחולה את החומר, נותנים לו לשתות אותו - האם הוא ירדם? 109.67.39.129 21:32, 10 בינואר 2010 (IST)

על פי הערך האנגלי קטמין אפשר להזריק, לאכול, לעשן או לשאוף (בצורתו האבקתית). בכל הצורות האלה יש לחומר אפקט כלשהו על הגוף שתלוי במינון. על פי הבנתי כדי להרדם מאכילת קטמין צריך לאכול דיי הרבה.

כמה זה "דיי הרבה"? ואיזו כמות נחשבת למסוכנת? כאילו יכול להיות ששוטים יותר מדי קטמין, נרדמים ולא מתעוררים יותר? או שזה נחשב לסם בטוח? יוסי • שיחה 20:58, 11 בינואר 2010 (IST)

כאן יש מידע בנושא מינונים ועוד. Magister • שיחה 23:16, 11 בינואר 2010 (IST)

חומרי טעם וריח

האם חומר כימי שעושה ריח של לימון במסטיק הוא אותו כומר כימי שעושה ריח של לימון בלימון? או שפשוט החומר הכימי "עובד" על חוש הריח ונותן לי רק הרגשה של החומר המקורי?

אגב, האם וניל וקינמון נחשבים לחומרי טעם וריח? 109.67.39.129 22:33, 10 בינואר 2010 (IST)

ריח של קינמון מגיע מחומצה צינמית. אם אתה רוצה להחשיב את זה כחומרי טעם וריח אפשר, אבל זה תלוי האם מקור ריח הקינמון בתה שלך הוא טבעי או לא. לגבי השאלה באופן כללי: יש פעמים שמשתמשים במקור, יש פעמים שלא. זה תלוי בהרבה גורמים:עלות הפקה, השפעות חומר הריח על הטעם וכן הלאה... yanshoof • שיחה • בואו לאמץ ערכים יתומים 01:58, 11 בינואר 2010 (IST)

אני חושב שהרבה פעמים ישנן כמה תרכובות שלכולן אותו ריח, אולי רק בעוצמות שונות. אז יכולות להיות כמה תרכובות בעלות ריח של לימון. אם אני לא טועה חומר הריח העיקרי בלימון הוא אחד האננטיומרים של לימונן, ובתפוז זה האננטיומר השני. יכול להיות שבלימונית ובלואיזה מדובר בתרכובות אחרות שאחראיות לארומה הלימונית.

וניל וקינמון הם טעמים או ארומות שמקורם בצמח מסוים. בצמח יש חומרי טעם וריח שאחראים לארומה. בשני המקרים הללו יש חומר אחד עיקרי שנותן את רוב האפקט, אך יש מקרים אחרים שבהם מדובר בתערובת של כמה תרכובות שלכולן אפקט משמעותי. בוניל התרכובת היא ונילין ובקינמון חומצה צנמית. Gidip - שיחה 15:45, 11 בינואר 2010 (IST)

מה היה הערך ה-100,000?

ובאיזה שעה הוא עלה? תודה. noammt - שיחה 23:03, 10 בינואר 2010 (IST)

אחוזת סיטון דלאוואל, נכתב על ידי ברוקולי ועלה ב-18:54, 10 בינואר 2010. ‏Gridge ۩ שיחה 14:55, 11 בינואר 2010 (IST).

ואיפה זה כתוב (מלבד ב-ויקיפדיה:הכה את המומחה#מה היה הערך ה-100,000?). 17:26, 11 בינואר 2010 (IST) ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בויקיפדיה:ציוני דרך MT0 - שיחה 21:06, 11 בינואר 2010 (IST)

אני מתכוון: איפה אפשר למצוא נתונים סטטיסטיים על כל ערך לגבי מספרו הסידורי בין שאר הערכים? 22:11, 11 בינואר 2010 (IST) ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אין דבר כזה. אנחנו לא ממספרים ערכים. ‏Gridge ۩ שיחה 22:14, 11 בינואר 2010 (IST).

לא רק אנחנו, אפילו במסד הנתונים אין לערכים מספר סידורי. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 22:42, 11 בינואר 2010 (IST)

אז איך ידעו שערך זה הוא הערך ה-100 אלף? 16:59, 12 בינואר 2010 (IST) ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

דווקא איציק כתב במזנון שהוא בדק את העניין הזה עם האחראים על שרתי ויקיפדיה בארה"ב. ‏עמיחי • שיחה 14:51, 12 בינואר 2010 (IST)

יש דרכים אחרות לבדוק, אבל לערכים אין מספרים סידוריים. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 13:59, 15 בינואר 2010 (IST)

מחיקת ההיסטוריה מהדפדפן

האם יש דרך למחוק כתובות ספציפיות מההיסטוריה במקום את כולה? האם יש דפדפן כלשהו שמאפשר זאת? תודה. Gidip - שיחה 21:51, 11 בינואר 2010 (IST)

כולם מאפשרים את זה. עמוד על הכתובת ולחץ על הכפתור Delete. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 21:55, 11 בינואר 2010 (IST)

באקספלורר אפשר גם לעשות על כתובת ספציפית: קליק ימני --> מחק.

דרך אגב, מחיקת היסטוריה לא מבטיחה את מחיקת כל המידע על היסטוריית הגלישה שלך. (בשביל זה באקספלורר יש את inPrivate)‏ MT0 - שיחה 22:10, 11 בינואר 2010 (IST)

תודה, אני מרגיש ממש טמבל עכשיו (-: Gidip - שיחה 22:34, 11 בינואר 2010 (IST)

יכל להיות יותר גרוע, יכולת לשאול לגבי #שטיית חומרי הרדמה. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 22:42, 11 בינואר 2010 (IST)

ולא לשכוח את אינקוגניטו של גוגל כרום, שפשוט לא שומר היסטוריה או קוקיז, וזכה ברשת לכינוי porn mode. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 15:08, 12 בינואר 2010 (IST)

בפיירוול זה עובד לי מצויין, אבל באקספלורר אני לא מצליח למחוק. יש דרך אחרת אולי? Gidip - שיחה 20:43, 15 בינואר 2010 (IST)

כמה שוקל 1x1x1 ממ של ?

כמה זה קוביה של 1 ממ מחומר כסף (יסוד) (silver) ? כמה זה קוביה של 1 ממ מחומר זהב (gold) ? פו-איי - שיחה 01:43, 12 בינואר 2010 (IST)

מסה שווה למכפלת הצפיפות בנפח. קח את ערכי הצפיפות שנתונים בערכים אליהם קישרת והכפל בנפח המבוקש. שים לב שהיחידות צריכות להיות מתאימות, כלומר, 1 מ"ק = 10⁹ ממ"ק. אני מניח שתרצה את המסה בגרמים, אז תצטרך להכפיל את התוצאה שקיבלת פי אלף. Kulystab • שיחה • האם המלחמה הגדולה גדולה על ויקיפדיה? • כ"ו בטבת ה'תש"ע • 01:53, 12 בינואר 2010 (IST)

מה ערכי הצפיפות של כסף (יסוד) (silver) ושל זהב (gold) ?

פו-איי - שיחה 12:18, 12 בינואר 2010 (IST)

כמובן שזה תלוי גם בטמפרטורה ובלחץ. Gidip - שיחה 19:32, 12 בינואר 2010 (IST)

נניח בטמפ' החדר פו-איי - שיחה 21:57, 12 בינואר 2010 (IST)

לפי התבנית בערך זהב : 19320 ק"ג/מ"ק. שמוליק - שיחה 13:16, 15 בינואר 2010 (IST)

מגדל פיקוח

שלום.

רציתי לשאול מדוע לרוב מגדלי הפיקוח בחלקן העליון יש את הצורה היחודית של טרפז הפוך?

אשמח לקבל תשובה בעיניין.

תודה.

שי.79.181.24.117 14:28, 12 בינואר 2010 (IST)

כבר נשאלה השאלה וניתנה תשובה בערך 20 פסקאות למעלה. והסיבה היא שהטיית החלונות כלפי מטה מונעת שקיעת אבק, משקעים (גשם) וסינוור. שנילי • שיחה 14:45, 12 בינואר 2010 (IST)

הצלב הדרומי

מי יודע איך נקראים הכוכבים דלתה ואפסילון בצלב הדרומי? • עודד (Damzow) • שיחה • האם המלחמה הגדולה גדולה על ויקיפדיה? 15:51, 12 בינואר 2010 (IST)

למעט המקרה של מימוזה, לכוכבי הצלב הדרומי אין שמות "רגילים". הכוכבים הבהירים אלפא וגמא (ולפעמים גם בטא) זכו לקיצור אקרוקס וגקרוקס (ולפעמים גם ביקרוקס). שאר כוכבי הקבוצה הם עמומים מכדי לקבל שם. Easy n - שיחה 00:03, 13 בינואר 2010 (IST)

תודה, זה מה שרציתי לדעת • עודד (Damzow) • שיחה • האם המלחמה הגדולה גדולה על ויקיפדיה? 10:04, 13 בינואר 2010 (IST)

חום מים

האם יש ההבדל בחום המים כאשר שמים מים חמים ואז קרים לבין קרים ואז חמים?

אם בשני המקרים מדובר באותן הכמויות, באותם התנאים ובאותן הטמפרטורות - אז לא MT0 - שיחה 17:51, 12 בינואר 2010 (IST)

או, טרחתי לבדוק האם אני שפוי. שנילי • שיחה 17:57, 12 בינואר 2010 (IST)

שאלה מצוינת. אני לא יודע כמה הבדל יש אך הוא קיים מהסיבה הפשוטה שחום שואף לעלות מעלה ולכן כאשר המים החמים יהיו מעל הקרים יקח להם יותר זמן להתערבב עם המים הקרים לעומת המקרה השני בו המים החמים יהיו מתחת למים הקרים ויעלו מעלה וככה יאיצו את זמן ערבובם.. ראה רש"י ד"ה "ולא קרים על חמים": תתאה גבר. ושטיינזלץ על המקום

ל MT0: האם בדקת את דבריך? אני חייב לציין שאני הייתי מהמר שאתה צודק, אבל כל עוד לא מצאנו הסבר לאפקט מפמבה, קיימת האפשרות שהדינמיקה או ההסטוריה של המערכת יכולים להשפיע על הטמפרטורה. עלינו להודות שאנחנו לא באמת מכירים את התכונות הסטטיסטיות של הנוזלים אלא על סמך מודלים המובססים על הנחות לא מוכחות. (אם כי אני חייב לציין שאינני מסוגל לדמיין סיבה לכך שהתשובה שלך לא נכונה). משה פרידמן - שיחה 09:57, 13 בינואר 2010 (IST)

יש עוד נקודה: קצב ההתקררות של מים תלוי בהפרש הטמפרטורות בינהן לבין הסביבה. כמה שההפרש יותר גדול, הם מתקררים יותר מהר. לכן אם מחכים פרק זמן משמעותי בין שני השלבים, אז אם תשים קודם את המים החמים, זה יתקרר יותר מהר. וסה"F אחרי הערבוב המים יהיו יותר קרים מאשר במצב השני. eman • שיחה • ♥ 18:48, 12 בינואר 2010 (IST)

השאלה לא מתמקדת בקצב התאזנות הטמפ' במפגש בין המים הקרים לחמים, בשתי הווראציות. בתנאי מעבדה, תחת טמפ' קבועה ובתנאי שבשני הווראציות, טמפ' המים החמים וטמפ' המים הקרים שווים - לא יהיה הבדל בחום המים בשני המקרים. MT0 - שיחה 00:56, 14 בינואר 2010 (IST)

Internet Explorer 8

כשאני מנסה להתקין את ה-Internet Explorer 8 בעברית, אני תמיד מקבל הודעת שגיעה: "התקנה זו אינה תומכת במערכת ההפעלה שלך". עזרה? תודה, 17:43, 12 בינואר 2010 (IST) ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

השאלה המתבקשת: באיזו מערכת הפעלה אתה משתמש? (וגם - מאיפה אתה מנסה להוריד את הדפדפן?) MT0 - שיחה 17:50, 12 בינואר 2010 (IST)

בעיה מוכרת, תוריד גרסא אנגלית למרות שהמערכת כאילו מזהה באופן אוטמטי שיש לך גרסא עברית. דנו כאן בזה כבר בעבר. שנילי • שיחה 17:59, 12 בינואר 2010 (IST)

מצאתי ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון95‏#אקספלורר 8 אתמצת לך: "הייתה לי אותה תופעה כי גרסת החלונות החוקית שלי אינה עברית. בכל פעם שניסיתי להוריד קיבלתי גרסא עברית של IE8 ואותה הודעה. לבסוף רשמתי שאני בארה"ב וקיבלתי להורדה גרסא אנגלית (כמובן שהעברית נתמכת) והתקנתי אותה ללא כל בעיה. " שנילי • שיחה 18:04, 12 בינואר 2010 (IST)

אווטאר הולך לעקוף את טיטאניק בהכנסות? האומנם?

שאלה לי אליכם: מה היה מחיר כרטיס קולנוע בשנת 1998 ומה מחיר כרטיס קולנוע בשנת 2010 בארה"ב? והאם זה שאווטאר הוא סרט תלת מימד אומר שכרטיס הקולנוע לסרט יהיה יקר יותר מכרטיס קולנוע לסרט רגיל? ואם כל זה נכון, זה אומר שזה פשוט בלתי נמנע שיום יבוא וישבר שיא ההכנסות של טיטאניק ולו רק בגלל מחיר כרטיס הקולנוע. מה דעתכם? 84.111.25.135 23:11, 12 בינואר 2010 (IST)

41 שקלים לעומת 35 כיום. נעה - שיחה 10:25, 13 בינואר 2010 (IST)

מחירי הכרטיסים עלו בכל רחבי העולם, במידות שונות במדינות שונות, כך שלא נכון להתייחס רק לישראל כן. הסיבה היא פשוטה - אינפלציה. יש לציין שהדבר עובד גם לרעת טיטאניק, שאם נחשב את ההכנסות לסרטים באופן מתוקן נגלה שבמקום הראשון בכלל חלף עם הרוח, שב-1939 גרף 198.6 מיליון דולר, ואם היה נמכר במחירי הכרטיסים בארה"ב כיום היה מרוויח רק בארה"ב כמעט 1.5 מיליארד. טיטאניק רק במקום השישי (מי שמעוניין - הנה הטבלה המלאה). אוואטר אי שם במקום ה-52, אבל הוא עוד יעלה כמובן. רק שבוע רביעי.

לגבי האפשרות שאוואטר יעקוף את טיטאניק במספרים מוחלטים - אני בספק. סרטים מאבדים תנופה עם הזמן, ובעוד שאוואטר עדיין לא הוקרן במספר מדינות גדולות - הוא הוקרן כבר בדיי הרבה. בינו לבין טיטאניק מפרידים עוד כ-500 מיליון דולר - זה סכום אדיר שספק אם יצליח להשיג. כל זה לא מבטל כמובן את ההישג המרשים שלו באופן כללי. גם אם נסתכל רק על ארה"ב מדובר ב-165 מיליון דולר הפרש, וגם זה הרבה מאוד עבור ארה"ב לבדה. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 10:51, 13 בינואר 2010 (IST)

בהכנסות העולמיות עבר. עוד קצת גם בארה"ב. אוכל את כובעי בשלווה. זהר דרוקמן - Talk to me Goose! ‏ 22:52, 26 בינואר 2010 (IST)

לפי חדשות 2, עבר גם עבר. תוכל לעדכן את הערכים הרלוונטים? בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 22:58, 26 בינואר 2010 (IST)

חדשות ערוץ 2 פרסמו לפני יום או יומיים משהו לא ברור עד לא נכון לפי המקורות. עתה (as in היום) מוג'ו עדכן שאכן עבר. הערך על הסרט כבר עודכן. זהר דרוקמן - Talk to me Goose! ‏ 22:59, 26 בינואר 2010 (IST)

לדעתי ספירת כרטיסי הקולנוע שנמכרו במקום שווי ההכנסה מהמכירה תפתור את ההטיה האינפלציונית ותקלע לכוונת המודדים.

חרטומים- ערך חסר

ויקיפדים שלום! בעקבות מחקר שקיבלתי על עצמי, חיפשתי בוויקיפדיה על החרטומים עצמם. מצאתי כתב חרטומים, מצאתי תרבות מצרים העתיקה,כישוף... אבל החרטומים בפני עצמם, ממש לא. מישהו יכול לעזור לי למצוא את הערך/ ויקפידיה תכניס ערך כזה? בתודה- עמית

שלום עמית, אין ערך על חרטומים, יש בויקיפדיה מעל 100,000 ערכים אבל עדיין חסרים בה ערכים רבים. ויקפדיה תכניס ערך כזה כאשר יימצא מישהו שיכתוב את הערך. אז מציעה שלאחר שתעשה את המחקר ותהיה לך עבודה נהדרת, אולי אתה תעלה את הערך לויקיפדיה? אני תמיד אשמח לעזור. Hanay • שיחה • ראית את פורטל הארכאולוגיה? 12:59, 13 בינואר 2010 (IST)

תודה על העצה. אקח אותה. אבל רק תיקון והוספה- יש 100,000 ערכים בעברית אבל יש הרבה יותר ערכים בשפות אחרות. בדקתי חרטומים באנגלית (Cerastes) ומצאו את הערך Cerastes במיתולוגיה היוונית! חיפשתי hierogliphics ומצאתי כתב חרטומים... :(

אם אתה מתכוון לחרטמים שהופיעו בספר שמות, ע"ע en:Iannes. אם לחרטמים בכלל, אולי שווה שתסתכל (אם לא הסתכלת כבר) בערך en:Ancient Egyptian religion בפרקים Priests ו-Magic.‏ Kulystab • שיחה • האם המלחמה הגדולה גדולה על ויקיפדיה? • כ"ח בטבת ה'תש"ע • 19:37, 13 בינואר 2010 (IST)

מספרים מרוכבים

― הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון מתמטיקה/4#מספרים מרוכבים (104)

רדיואקטיבי

האם בלבה יש רדיואקטיביות?? תודה אבי

לא חושב שבמיוחד. בכלל בכדור הארץ יש רדיואקטיביות, אבל לאו דווקא בלבה. eman • שיחה • ♥ 21:43, 13 בינואר 2010 (IST)

טמפ' ממוצעת של מים במקלחת

כשאני מתקלח בבית, מה הטמפ' הממוצעת של המים שיוצאים מהדוש?

אם אני זוכר נכון, זה יחסית נמוך למה שאפשר לצפות. 40 ומשהו מעלות. ביותר מזה הגוף לא יכול לעמוד. eman • שיחה • ♥ 21:42, 13 בינואר 2010 (IST)

בין פוסקי ההלכה מקובל להגדיר כ- 45 מעלות לכל היותר את המושג "חום שהיד סולדת בו" ואיננה עומדת בו (יש לכך משמעות בכמה תחומים הלכתיים). אחד מרבותי בדק את הנושא בהיותו בצבא, במקלחת בבסיס צבאי שהיה בה מד טמפרטורה לחום המים, ולדבריו אף חייל לא התקלח ביותר מ 41-42 מעלות. בניגוד למה שניתן היה לדמיין, הפה שלנו מסוגל לעמוד בחום הרבה יותר גבוה מאשר חלקי הגוף החיצוניים. עזר - שיחה 21:46, 13 בינואר 2010 (IST)

המספר נמוך אפילו יותר. טמפ' מי הים התיכון שלחופי ישראל בשיא הקיץ היא 29 מ"צ, ואלו מים נעימים למדי לרחצה. בתחום הבישול, כשצריך להעריך טמפ' ללא אמצעי מדידה, מקובל שבטמפ' של 40 מ"צ, המכניס אצבע לתבשיל יחוש כאב לאחר 3 שניות, ויעדיף להוציא אותה. ולסיכום- אין לי תשובה מוחלטת, אבל המספר הוא נמוך מ-40 וגבוה מעט מ-29. אוריה אורן - שיחה 19:43, 22 בינואר 2010 (IST)

נוסחה לנגזרת ה-n-ית של x^x עבור x=1

― הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון מתמטיקה/4#נוסחה לנגזרת ה-n-ית של x^x עבור x=1

יש מומחי חל"כ באולם?

מהו phosgene () ? Ranbar - שיחה 00:44, 14 בינואר 2010 (IST)

פוסגן (תרכובת כימית: COCl2), גז רעיל, חסר צבע, המופק בתגובה של פחמן חד חמצני וכלור. שימש כנשק כימי בזמן מלחמת העולם הראשונה. במינון נמוך, בעל ריח של חציר או דשא קצוץ. משפיע על דרכי הנשימה בעיקר. יש לו גם שימושים תעשיתיים MT0 - שיחה 01:03, 14 בינואר 2010 (IST)

OK, השאלה הייתה האם יש לגז כינוי ידוע ומוכר בעברית או שמשתמשים פשוט במילה פוסגן? Ranbar - שיחה 09:14, 14 בינואר 2010 (IST)

השם המקובל הוא פוסגן. ‏odedee • שיחה 09:43, 14 בינואר 2010 (IST)

רוב תודות. Ranbar - שיחה 09:49, 14 בינואר 2010 (IST)

תוקף ומהימנות של מבחני מיון לעבודה

― הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון פסיכולוגיה/3#תוקף ומהימנות של מבחני מיון לעבודה

document.getElementById(field).style.background-color

ניסיתי לעשות במתודה ב-javascript:

document.getElementById(field).style.background-color = (bool) ? 'White' : 'Red';

אבל קיבלתי הודעת שגיעה בגלל שהמחשב לא מבין את background-color. מה אני עושה? תודה, 18:36, 14 בינואר 2010 (IST) ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שמתי background במקום, תודה בכל מקרה. 20:17, 14 בינואר 2010 (IST) ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

גוגל

איך זה שכתבתי ערך לפני שבוע וגוגל עוד לא מכיר אותו? האם זה יקרה, ומתי? אלמוג 06:29, 15 בינואר 2010 (IST)

הי אלמוג, גוגל מכיר בהחלט את הערך ‏ΔΜΫ‏ • שיחה • 06:41‏, 15/01/2010 • כ"ט בטבת ה'תש"ע

אולי כדשאי שתראה איך גוגל עובדת. 18:37, 15 בינואר 2010 (IST) ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

האים מוהל יכול להיות עוסק פטור

שאלה האים מוהל יכול להיות עוסק פטור או הוא מוגדר רופא וחייב להיות עוסק מורשה תודה.11:10, 15 בינואר 2010 (IST)109.67.35.135

לצורך כך תצטרך להתייעץ עם רואה חשבון. מה שבטוח הוא שמוהל אינו מוגדר כרופא. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 13:58, 15 בינואר 2010 (IST)

ככל הידוע לי, התשובה חיובית (יכול). ‏Gridge ۩ שיחה 14:11, 15 בינואר 2010 (IST).

אירגון ניל"י

יש לי עבודה על אירגון ניל"י ולא רשום מהו מקור השם אז תיכתבו בבקשה את מקור השם ניל"י ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בערך ניל"י מילים 4-7 כתוב במפורש שמקור השם הוא בראשי התיבות של הפסוק "נצח ישראל לא ישקר". שמוליק - שיחה 13:10, 15 בינואר 2010 (IST)

למעשה, אם כותבים "נילי" בגוגל מקור השם מופיע בשורה הראשונה של תוצאות החיפוש. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

האם קיימת מילה?

מהי המילה לצריף קטן?

צריפון, בקתה... ים • שיחה • כ"ט בטבת ה'תש"ע • 16:09, 15 בינואר 2010 (IST)

חושה, בוטקה. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 20:41, 15 בינואר 2010 (IST)

<noframes>

1. למה דפדפנים שתומכים בפריימים תומכים גם ב-noframes?
2. האם noframes עובד עם מחוץ ל-frameset?
3. האם noframes יציג את הטקסט שבתוכו אם הדפדפן יתמוך ב-frameset אבל לא ב-iframe?

תודה, 18:51, 15 בינואר 2010 (IST) ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

1. למה לא? אולי התכוונת הפוך "למה דפדפנים שלא תומכים בפריימים תומכים ב-noframes?" ואז התשובה היא שאם הדפדפן לא מזהה את הטאג הוא ידפיס את מה שבתוכו, הטקסט היחיד בframeset הוא ה-noframes.
2. יעבוד אבל לא תקני.
3. noframes עובד כשהדפדפן תומך ב-noframes. דפדפן שתומך בframeset יתמוך גם בnoframes.

ראה ב-W3. שמוליק - שיחה 12:07, 17 בינואר 2010 (IST)

חורים שחורים

האם אסטרונאוט שייפול לחור שחור ויחצה את אופק האירועים לא יוכל לשדר לנו מידע כלשהו אפילו אם יהיו ברשותו משדרים תאורטיים בעלי עצמה בלתי מוגבלת ובחוץ מקלטים בעלי עצמה בלתי מוגבלת גם כן? 89.139.82.116 00:53, 16 בינואר 2010 (IST)

לא. המידע שהמשדרים ישדרו לא יוכל לעבור את מהירות האור (לפי תורת היחסות הפרטית), ואילו מהירות המילוט מהחור השחור גבוהה ממהירות זו. 01:12, 16 בינואר 2010 (IST) ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ייתכן שמידע מתוך החור שחור "ידלוף החוצה" דרך קרינת הוקינג אולם אפשרות זאת מעולם לא הוכחה ואיש לא הציעה דרך סבירה בה זה יכול לקרות. לכן ככל הידוע כיום התשובה היא לא, מהסיבה שפירט קודמי. דניאל ב. 15:11, 17 בינואר 2010 (IST)

אמר"לים, א"א

מישהו יכול להסביר לי את תוצאת הניסוי? ניסוי יחסית פשוט עם כלים צבאיים: אמר"ל ולייזר "סמוי". אם מקרינים עם לייזר על הקיר בחושך, לא רואים ממש שום אור. מכך ניתן להסיק שהלייזר אינו פועל בתדר אור נראה. כמסתכלים על אותה הנקודה עם אמר"ל מא"כ ("עכבר" אם מישהו מכיר), רואים שהקיר מואר באור די חזק עם נקודה בולטת במרכז. אפשר להבין מזה שכנראה הלייזר ה"סמוי" הוא למעשה נורה שמאירה בתדר אינפרה אדום( אפשר לפסול את האפשרות של אולטרה סגול ומיקרו). כלומר, אמר"ל מא"כ רואה אור אינפרה אדום( בין היתר). אז למה אני לא רואה את עצמי/אנשים אחרים "זוהרים" בחושך? הרי אני פולט קרינה אינפרה-אדומה בגלל החום. 79.177.19.209 14:02, 16 בינואר 2010 (IST)

ראה כאן: w:Near_Infrared#Night_vision, האמר"ל שלך רואה אינפרה-אדום אך אינו אמר"ל תרמי. קומולוס - שיחה 14:46, 16 בינואר 2010 (IST)

אם הוא רואה א"א, למה הוא לא רואה את הא"א שאני פולט? 79.177.19.209 17:07, 16 בינואר 2010 (IST)

אני לא זוכר מה המצב ב"עכבר" אבל זכור לי שב"שפנפן" בני האדם די זוהרים. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 17:22, 16 בינואר 2010 (IST)

באמת? בחש"ע או בשפנפן פאסיבי? 79.177.19.209 18:11, 16 בינואר 2010 (IST)

יש אינפרה אדום ויש אינפרה אדום. אמצעי ראיית לילה שמבוססים על מגברי אור כוכבים רגישים לקרינת אינפרה אדום קרוב, בתחום שהוא בדרך כלל נמוך מ-1 מיקרון (הלייזרים המדוברים פולטים בדרך כלל ב-0.8 מיקרון). הפליטה התרמית של גוף האדם בתחום הזה היא זניחה - הגוף פולט בעיקר קרינת אינפרה אדום רחוק, בעיקר סביב 10 מיקרון. לכן בני אדם אינם זוהרים לא בעכבר ולא בשפנפן. ‏odedee • שיחה 18:44, 16 בינואר 2010 (IST)

האינפרא אדום שאתה פולט חלש מאד, על מנת להבחין בו צריך אמר"ל רגיש הרבה יותר מאשר מא"כ. אם אני זוכר נכון ה"ארטישוק" ז"ל היה הראשון בצה"ל שהיה מסוגל להבחין בהפרשי טמפ' כה זעירים, והוא דרש קרור של הגלאי בחנקן נוזלי.. אילן שמעוני - שיחה 20:05, 16 בינואר 2010 (IST)

לאיזה טמפ' צריך לחמם חומר בשביל שמא"כ יוכל להבחין בקרינה א"א שנפלט ממנו? 79.177.19.209 21:36, 16 בינואר 2010 (IST)

שווה ניסוי. בסיגריה (800 מעלות בערך) מא"כ מבחין בקלות, וגם מצייר הילה סביבה כאשר הקצה של הסיגריה מוסתר. למישהו יש רעיון למשהו נפוץ שהחום שלו פחות מ 800 ויותר משל מים רותחים? אילן שמעוני - שיחה 06:56, 17 בינואר 2010 (IST)

אולי שמן רותח? משהו בסביבות 250 מעלות צלזיוס? יואלפ - שיחה 08:41, 17 בינואר 2010 (IST)

מא"כ מבחין בסיגריה לא בגלל קרינת אינפרה אדום רחוק אלא בגלל שהבעירה שלה פולטת אור אדום... כשמסתירים את קצה הסיגריה האור האדום פשוט מתפזר, והמא"כ רואה אותו. יפתיע אותי אם מא"כ כלשהו יהיה רגיש דיו לחוש פליטה תרמית בטמפרטורות של פחות מ-1000 מעלות. ‏odedee • שיחה 12:19, 17 בינואר 2010 (IST)

מאחר שערכתי מספר ניסויים פרטצ'יים בנושא, אני =כמעט= בטוח בצדקתי. גם כשקצה הסיגריה מכוסה לגמרי באפר והעין לא מחינה בשום ניצנוץ קצה הסיגריה זורח במא"כ באור יקרות. זה נראה הרבה מעבר להגברה של אור קלוש שאינו נראה לעין. אם יש לך גישה למא"כ בדוק אותי בבקשה. אילן שמעוני - שיחה 23:04, 19 בינואר 2010 (IST)

עוד זחלים לזיהוי

1

2

אנא זהו את הזחלים. מקום צילום: בין נס ציונה לטירת שלום. תודה. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 16:49, 16 בינואר 2010 (IST)

מס' 2 - משהו ממשפחת הדובוניים. אמנון שביט • שיחה 23:18, 16 בינואר 2010 (IST)

תודה. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 20:52, 21 בינואר 2010 (IST)

מה היחס

בין מספר המכוניות הפרטיות בישראל למספר האוטובוסים? 132.66.100.55 11:30, 17 בינואר 2010 (IST)

עוברת אורח בסן-סוסי

לכבוד הערך המומלץ של היום, ארמון סנסוסי, האם מישהו יודע אם יש קשר בין הארמון הזה, או בין אתרים אחרים שנקראים סנסוסי או סן-סוסי לסרט "עוברת אורח בסן-סוסי" , בכיכובם של רומי שניידר (סרטה האחרון) ומישל פיקולי? מבירור קצר שעשיתי באינטרנט לא הצלחתי להבין מהיכן הגיע השם סן-סוסי לסרט.אודי - שיחה 13:12, 17 בינואר 2010 (IST)

המודל הסטנדרטי

אני יודע כי פוטון הוא קוונט של גל אלקטרומגנטי ופוטון וירטואלי הוא נשא של הכוח האלקטרומגנטי. אני גם יודע כי גרביטון הוא נשא של הגרביטציה אז מהו גרביטון וירטואלי? 212.143.55.118 14:29, 17 בינואר 2010 (IST)

בדבר הזה הפוטון והגרביטון הם אותו דבר. אפשר גם לומר סתם ש"פוטון הוא נשא של הכוח האלקטרומגנטי". התוספת "וירטואלי" אומרת שאנחנו מדברים עליו רק בתפקידו זה. פשוט עבור הגרביטון האספקט הזה שלו הרבה יותר חשוב, אז לא טורחים להדגיש שמדובר על גרביטון וירטואלי. בעיקרון אפשר לדבר גם על גרביטון כקוונטיזציה של גלי גרביטציה, אבל אני חושב שטרם מדדו גלי גרביטציה. eman • שיחה • ♥ 01:44, 18 בינואר 2010 (IST)

היישוב הקטן ביותר בישראל

מהו היישוב (קיבוץ, מושב, כפר וכו') הקטן ביותר בישראל מבחינת מספר התושבים? Fade to Black - שיחה 14:41, 17 בינואר 2010 (IST)

אל תתפוס אותי במילה, אבל בהר עמשא (יישוב) גרים אולי עשרים איש. עם זאת יש צורת התיישבות שנקראת חוות בודדים שבה מתגוררת משפחה בחווה, אך אינני יודע אם זה נקרא יישוב.Ranbar - שיחה 17:52, 17 בינואר 2010 (IST)

דומני שגם באר מילכה מתחרה על התואר. Ranbar - שיחה 09:42, 18 בינואר 2010 (IST)

אז למה אין נתונים על מס' התושבים בערכים עצמם? Fade to Black - שיחה 14:06, 20 בינואר 2010 (IST)

בקיבוץ ענבר שבין צומת קדרים לצומת חנניה היו שבעה אנשים והרבה כלבים כשביקרנו שם לפני כמה שנים. לפי הערך, הוא אכן היישוב הקטן ביותר בארץ וכיום יש בו עשרה חברים.שלומית קדם - שיחה 17:14, 24 בינואר 2010 (IST)

סר אלפרד מונד

מי יודע, מי יודעת - מה פשר השם מלצ'ט וכיצד קיבל הברון הנכבד כינוי זה ? שמירה - שיחה 17:00, 17 בינואר 2010 (IST) google - royal forest of Melchet-and report back if it not good. Nachum - שיחה 10:52, 18 בינואר 2010 (IST)

תשובה חלקית בערך הברון מלצ'ט בוויקיפדיה האנגלית. אביעדוס • ג' בשבט ה'תש"ע • 13:29, 18 בינואר 2010 (IST)

המילה הארוכה בעולם

מהי המילה הכי ארוכה שקיימת עתה? כתוב שזה מושג כימי, אבל לא מסבירים מה --אני ויקיגמד ואני גאה בזה! - שיחה 18:46, 17 בינואר 2010 (IST)

המילה הכי ארוכה באנגלית, אם אינני טועה היא pneumonoultramicroscopicsilicovolcanoconiosis והיא מדברת על מחלה (סוג של דלקת ריאות) שנוצרת מחלקיקים מאוד קטנים שנפלטים מהרי געש. זה מה שאני מכיר. yanshoof • שיחה • בואו לאמץ ערכים יתומים 19:16, 17 בינואר 2010 (IST)

ראה את הערך על המילה או את המילה עצמה. 19:36, 17 בינואר 2010 (IST) ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

זו למעשה רשימה של חומצות האמינו שמרכיבות אותו. כל חומצת אמינו מצוינת בשלוש אותיות. אין לזה משמעות כמילה, זו רשימה של קיצורים. yanshoof • שיחה • בואו לאמץ ערכים יתומים 19:43, 17 בינואר 2010 (IST)

תיקון קטן, כל חומצת אמינו מצוינת בשמה פחות או יותר. למשל Methionine היא Methionyl ואחר כך Threonine היא threonyl וכן הלאה (תחילת המילה הזו Methionyl-threonyl-threonyl-glutaminyl-arginyl...). חומצות אמינו מקודדות על RNA ו-DNA בעזרת שלושה נוקלאוטידים (המיוצגים בד"כ כאותיות הקוד הגנטי), אבל זה עניין אחר. יוסי • שיחה 23:43, 17 בינואר 2010 (IST)

המילה השימושית הארוכה ביותר - זה יותר מעניין. אולי i18n ובכלל נסה ב-en:Longest words. שמוליק - שיחה 21:11, 17 בינואר 2010 (IST)

האח הגדול

האם נכונה הטענה שג'ורג' אורול טבע את המושג הגדול והמושג לא היה שגור בפי העם קודם לכן חוכא - שיחה 22:00, 17 בינואר 2010 (IST)

תשובה: כן. ראה בערך 1984 (ספר). ‏Danny-w‏ 22:06, 17 בינואר 2010 (IST)

מה שבטוח זה שאווייל לא העתיק מזכיניות הטלוויזיה הישראלית. עִדּוֹ (Eddau)..... ''הוצא תורה מציון - תרגם ערכים לאנגלית''... - שיחה 17:51, 20 בינואר 2010 (IST)

מהו "סוחר יערות"?

ניתקלתי רבות במונח "סוחר יערות" ושי לו נוכחות של ממש בקרב ביוגרפיות על יהודים מרוסיה-פולין (למשל) וברצוני לשאול - מהו סוחר יערות? Ranbar - שיחה 11:10, 18 בינואר 2010 (IST)

למיטב ידיעתי "סוחרי יערות" היו יהודים אשר קיבלו זיכיונות מאת הדוכס (הפריץ), לעשות שימוש ולסחור ביער ובמוצריו (כריתת עצים וכו'). ברכות אריאל פ. שיחה 11:19, 18 בינואר 2010 (IST)

נו, ומקור יש לאדוני, וערך הוא יכול לכתוב? Ranbar - שיחה 11:22, 18 בינואר 2010 (IST)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: לקחת לי את המילים מהפה. ::סוחר יערות היה אדם שקיבל בזיכיון, בדר"כ מהאציל המקומי, חלקת יער והיה רשאי לכרות את העצים ולמכרם. שנילי • שיחה 11:25, 18 בינואר 2010 (IST)

בזכרונות יחזקאל קוטיק יש מעט קטעים על סוחרי עצים, לפי המתואר חלק מהיהודים רכשו יערות ולא רק חכרו אותם. שנילי • שיחה 12:03, 18 בינואר 2010 (IST)

קרא כאן על אברהם. שנילי • שיחה 12:09, 18 בינואר 2010 (IST)

הערך יהדות פולין, כמה שנראה גדול, עודו חלקי ביותר. בהקשר לענייננו, למשל, כל העסק מתמצה בפסקה הדלה "מהעיר אל הכפר". יש עוד הרבה מה לכתוב בקשר לחכירה ולמקצועות שהתפתחו בעקבותיה מלבד סוחר מוצרי יער (המוזגות, לדוגמה – פרק עשיר ובעייתי בתולדות יהודי פולין). אביעדוס • ג' בשבט ה'תש"ע • 13:20, 18 בינואר 2010 (IST)

מקור פוטנציאלי זמין ומעט ארכאי: "תולדות הכלכלה של יהודי פולין וליטא מימים ראשונים ועד לחלוקת המדינה" מאת יצחק שיפר, בתוך: ישראל היילפרין (עורך), בית ישראל בפולין: מימים ראשונים ועד לימות החורבן, ירושלים, תש"ח. אביעדוס • ג' בשבט ה'תש"ע • 13:26, 18 בינואר 2010 (IST)

למיטב זכרוני מקורס אוניברסיטאי שלקחתי פעם, יהודי תחום המושב היו מנועים מרכישת הקרקע עצמה ויכלו לרכוש (לחכור) רק את מה שעליה (מבנים, יערות). נפטון - שיחה 13:38, 18 בינואר 2010 (IST)

טוב, נראה שבאמת הנושא רחב ועמוק וקשור למערכת הסבוכה של הכלכלה של יהודי פולין. שנעלה ל"טיפול דחוף"? Ranbar - שיחה 09:50, 20 בינואר 2010 (IST)

ביאליק היה חוכר יערות תקופה מסוימת. סיפור שכתב, שלא הושלם (ולא התפרסם בחייו), עוסק באורחות חייהם של סוחרי היערות היהודים [2]: "בלי ספק, – ענני רעי – אינך יודע לשער, מה רב העושר הצפון בעסק הזה לבעליו, במה דברים אמורים? באלה, אשר השפיקו לקנות יערות לפני לדת חוק "משמרת היערות". עבודת היער השתלמה באופן כזה, אשר לא יאבד שחיף-עץ אחד לבטלה, כל זמורה כסף וכל כפיס – עוד הפעם כסף, וזה מקרוב שמעתי, שהמציאו תחבולה לכבוש על ידי מכונה גם את הנסורת ופסולת הקרשים לקורות. הקונה אז יער, למה הוא דומה? לקונה הרבה כסף, כל שקל בפרוטה. מאין אסף אדוני את רבבותיו, אם לא מן היערות האלה אשר בסביבות ק–ב? דוק ותמצא, כי כל הסוחרים ביערות אשר בסביבותינו העשירו מן העסק הזה וביחוד הצליחו אלה, אשר עלתה בידם לקנות יער כבד וגדול, אשר גם מוכרו בעצמו, שהנהו על הרוב איזה פריץ מתמוטט המוכר מפני חובותיו, לא ידע את ערכו האמתי ולא ראה מעולם את תוך תוכו... יער כזה היה יער בעל האחוזה הזאת, שנפל ברובו לחלקו של אדוני ב., בטרם התקינו "משמרת היערות" ובעוד שלא רבו בסביבותינו הקופצים על עסק היער. כי, כפי שידוע לך, רוב עשירי הכרך ז., הקרובים אלינו, עסקו עד עתה ביער הצומח בלי גשם – ברבית, עסק שאינו דורש בינה יתרה וטפול מרובה, ויסיחו את דעתם מן האוצרות והמטמונים העצורים ביערות אשר סביבותיהם, עד שבאו אנשים זרים מערים אחרות כאדוני ב. בגבולם ופרשו כנפיהם עליהם, וכאשר ננעלו שערי הפרנסה ועסק הרבית מתמוטט והולך, זכרו פתאם את היערות ויוָכחו לדעת, כי מיטב חררתם נחטפה בידי אחרים... ויקומו הנושכים ויפוצו וירוצו ויעלו כארבה בבהלה אל הפריצים ואל האדונים לחטוף את השיָרים. נאספו ובאו אל "חלקות היער" של הממשלה הנמכרות בפומבי, וכל הזוכה במקח משלם פי שנים ושלשה בעד – פסולת של יער דלול ומָקרח, המצמיח "עצי גפרית" – כי גם עיני הפריצים נפקחו לדעת את ערך ה"עץ" אחרי ראותם את קוני יערותיהם הראשונים המעשירים ואת הקופצים הרבים, השוקדים על דלתותיהם ומפקיעים השער. ומלבד זאת, השיָרים וחלקי הממשלה מצד עצמם אינם מסוגלים להביא שכר רב לקוניהם, כי מקטנם וממעוטם נמכרים המה במדה ובמנין, כל עץ וענף מנוי וספור ומדוד בדיוק עצום וכל זמורה וחריה נכנסת בחשבון, וכבר נשנתה הלכה מפי חכמי היער, שאין הברכה שורה כי אם ביער הסמוי מעין בעליו. ואף אלה אשר יִקר מקריהם יער גדול, הנה חוקי המשמרת יסגרו עליהם הדרך, ומעניָנו למֵד, שכסף התגרנים הנחשלים האלה, ששלמו שלש מאות רו"כ מחיר דסיאטין יער של מה בכך, יאבד בענין רע ויורד לטמיון בקומם לתַחֲרוֹת את הסוחרים הזרים, שהקדימום." דב ט. - שיחה 09:57, 20 בינואר 2010 (IST)

יפה, איזו העשרה תרבותית על הבוקר. אני מניח שערך העץ עלה במיוחד לאחר הגעת הרכבת והצורך בפחם-עץ בכמות בלתי מוגבלת להסקת דודי הקיטור של הקטרים. בינתיים השתמשתי בכלי החביב והמוזנח של מונחון. Ranbar - שיחה 10:02, 20 בינואר 2010 (IST)

חור שחור

האם גרביטון ממשי אינו יכול לברוח מחור שחור וגרביטון וירטואלי יכול? תודה מראש 89.138.153.219 20:21, 18 בינואר 2010 (IST)

תכונותיו של גרויטון וירטואלי זהות לתכונותיו של גרויטון ממשי. שום דבר לא יכול לברוח מחור שחור, כי באופק האירועים המרחב נמתח לאינסוף אז לוקח אינסוף זמן לעבור אותו. Setreset - שיחה 19:10, 20 בינואר 2010 (IST)

אז כיצד החור השחור מושך אליו עצמים אם לא בעזרת גרביטונים וירטואלים? 89.138.153.164 20:54, 20 בינואר 2010 (IST)

מדובר בקריעת יריעת המרחב-זמן ולכן אין צורך בגרוויטונים. סינגולריות כמו חור שחור נשארת אחת התופעות הכי קשות להסבר. מעניין שישנה הסתברות שקרינה מסויימת תברח מאופק האירועים בעזרת החלקיק הנגדי לה - הקרינה נקראת קרינת הוקינג.

HTML

1. מה ההבדל בין התגית <menu> לבין <ul> ב-HTML?
2. האם אפשר לאפיין בעזרת CSS אובייקט HTML-י כך שיהיה בעל תכונות <pre> (כך שהטקסט שבתוך <td style="..."></td>, למשל, יהיה זהה לטקסט בתוך <td><pre></pre></td>)?

תודה, 21:03, 18 בינואר 2010 (IST) ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

1. MENU מיושן ו"מגונה" על ידי הW3C.‏ 2.כן. שמוליק - שיחה 22:51, 18 בינואר 2010 (IST)

לגבי 2 - איך? תודה, 17:38, 19 בינואר 2010 (IST) ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לכל דפדפן יש גיליון CSS דיפולטיבי, בגיגול(default pre css) תוכל למצוא את התקן, כך אתה יכול להעתיק את הקטע הרלוונטי ולהחיל אותו על כל אובייקט. זה יראה כך : ‎{display: inline-block ;font-family:monospace; white-space: pre;}‎ , יום טוב! שמוליק - שיחה 13:10, 21 בינואר 2010 (IST)

ספר תשבי

מה זה "ספר תשבי"? ראיתי ציטוט ממנו בערך מנדלה, אך לא מצאתי קישור או הסבר. למי הפתרונים? 23:17, 18 בינואר 2010 (IST)

ילקוט תשבי hi. מפתח לכל האגדות המפוזרות בש״ס בבלי וירושלמי מכילתא ספרא ספרי תוספתא. סדר עולם מדרש רבות חנהומא ,אבות אבות דר׳ נתן סופריה כלה דא״ר וזו ... www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_32659_1.pdf Nachum - שיחה 10:50, 19 בינואר 2010 (IST)

נוסחאות נסיגה

― הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון מתמטיקה/4#נוסחאות נסיגה

מסך הברזל

בנאומו המפורסם טבע וינסטון צ'רצ'יל את הביטוי "מסך הברזל" במילים האלו: "משטטין בים הבלטי ועד טריאסט בים האדריאטי נפל מסך ברזל החוצה את היבשת". בדיקה קצרה מעלה כי שצ'צ'ין ממוקמת ממש בגבול בין גרמניה לפולין, כלומר צ'רצ'יל סיפח משום מה את גרמניה המזרחית הסובייטית לצד המערבי של מסך הברזל. מדוע? יתכן כי באותם ימים גרמניה יועדה להישאר מאוחדת? בתודה, 79.176.136.68 17:46, 19 בינואר 2010 (IST)

הנאום נישא ב-46, בשנה זאת לא הייתה קיימת מדינה בשם גרמניה המזרחית (וגם לא מערב גרמניה, הם הוקמו רק ב-49) גרמניה הייתה תחת כיבוש צבאי (בניגוד למדינות אחרות במזרח אירופה שבהם הצבא האדום הקים משטרים קומוניסטים) ועדיין לא היה ברור מה יקרה לגרמניה - למשל היו יכולים להחליט שהיא תהפוך למדינה (או מספר מדינות) ניטראלית. רק עם העמקת הפער בשנתיים הבאות בים ברה"מ למערב הוקמו שתי מדינות - מדינה קומוניסטית בשטח הכיבוש הסובייטי ומדינה קפיטליסטית-מערבית בשטח הכיבוש המערבי. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

נכון שלא הרגנו את ישו?

שמעתי שהייתה ועידה אקומנית שהחליטה מפורשות שהיהודים לא הרגו את ישו. מישהו יודע אם אכן הייתה, היכן ומתי?

ועוד שאלה: מי היה איש הדת הנוצרי (אינני יודע את מעמדו), שטען שבגלל שהיהודים רצחו את ישו, הם לא יחזרו לעולם לארצם?

ברי"א • שיחה • ה' בשבט ה'תש"ע • 21:53, 19 בינואר 2010 (IST)

התשובה לשאלה הראשונה היא בהכרזת נוסטרה אטאטה של ועידת הוותיקן השנייה. לגבי השנייה - איני יודע. ‏DGtal‏ 22:24, 19 בינואר 2010 (IST)

אם נדייק, ובהסתמך על המצוטט בערך המקושר בתגובה שקדמה לי, לא נקבע שהיהודים לא הרגו את ישו, אלא שאין להאשימם (את יהודי זמנינו) בכך. Rex - שיחה 23:02, 19 בינואר 2010 (IST)

לגבי השאלה השנייה: איש הדת הנוצרי היה יוחנן כריסוסטומוס, שהצהיר כי "האלוהים לעולם לא יניח ליהודים לחזור לירושלים". (מצוטט אצל ברל לוקר, "בחבלי קיום ותקומה", עמ' 69). הציטוט לקוח מכאן. כוזרי - שיחה 23:40, 19 בינואר 2010 (IST)

תודה רבה לכל העונים. ברי"א • שיחה • ה' בשבט ה'תש"ע • 23:54, 19 בינואר 2010 (IST)

אני, אישית, מעולם לא הרגתי את ישו. עִדּוֹ (Eddau)..... ''הוצא תורה מציון - תרגם ערכים לאנגלית''... - שיחה 17:50, 20 בינואר 2010 (IST)

אתמול הזדמן לי לשמוע מפי אחת, שידעה לספר שבגלגולי הקודם הייתי כהנת מצרית. הייתי מציע שתוודא את עניינך עם אותה גברת, בטרם אתה יוצא בהכרזות מעל גבי ויקיפדיה. Rex - שיחה 18:58, 20 בינואר 2010 (IST)

מעניין איך היה ? התוכל גם באותה הזדמנות, לספר לנו על העבריים, ועל יציאת מצרים, ואם היתה או לא היתה ? בנצי - שיחה 17:12, 21 בינואר 2010 (IST)

שודדי ים

העליתי שאלה בדף השיחה של הערך אך לא קיבלתי תשובה מספקת, מדוע היו שודדי הים מניפים דגל שחור על תורן ספינתם? הרי כך יוכלו קורבנותיהם להבחין בדגל ולהמנע מהסכנה מבעוד מועד. 217.132.210.240 23:07, 19 בינואר 2010 (IST)

עד כמה שידוע לי, שודדי הים נהנו מיתרונות משמעותיים על פני הספינות הנשדדות, הן במהירות הספינות והן בחימושן, כך שלנשדדים לעתיד היו שתי ברירות: להיכנע בצורה מסודרת או להיגרר לתוך קרב בו לשודדים יש יתרון ברור. כנראה שהאינטרס של שני הצדדים היה שהברירה הראשונה תצא אל הפועל. כוזרי - שיחה 23:32, 19 בינואר 2010 (IST)

ראה הערך רוג'ר העליז ומקבילו האנגלי, ובעיקר הפיסקה en:Jolly roger#Use in practice - שם תקבל מענה מלא לתהייתך. Magister • שיחה 23:46, 19 בינואר 2010 (IST)

האם מים מינרלים מתקלקלים?

האם מים מינרלים, או מים בכלל, מתקלקלים? האם בקבוקי מים לשתיה מתקלקלים אחרי זמן מסוים? אם כן, אז אחרי כמה זמן? האם שמירה במקרר מאריכה את תוקף המים? 89.138.153.164 23:33, 19 בינואר 2010 (IST)

במים יתפתחו, על פני זמן, חיידקים ועובשים. סגירה הרמטית של הבקבוק, כמקובל במים מינרליים, מאיטה את התהליך, וגם שמירה במקרר מאיטה את התהליך. בקבוקי מים, ככל מוצר מזון, נושאים על פי חוק תאריך תפוגה, בדר"כ שנה מיום הייצור. לא ניסיתי, אך סביר שבקבוק מים הנשמר סגור ובקירור יאריך חיים הרבה מעבר לשנה המומלצת. Magister • שיחה 23:59, 19 בינואר 2010 (IST)

אם תפתח בקבוק מים מינרלים ותשתה ממנו מהפיה (בלי למזוג לכוס קודם) ותחכה כמה ימים, תוכל להריח מהפיה ריח מסריח. אלו החיידקים מהפה שלך שמתרבים במים.89.138.37.157 00:20, 20 בינואר 2010 (IST)

ועוד קצת:גם הבקבוק עצמו לא מומלץ לשימוש חוזר אינטנסיבי. הפלסטיק משחרר חומרים (אין לי כוח להכנס לכל הכימיה בעניין). אפשר להשתמש בבקבוקים שוב, אבל לא מומלץ להשתמש בהם שנה שלמה. אומרים גם שלא ממש כדאי לקנות מים מינרלים בתחנת דלק בגלל שהם עומדים הרבה זמן בשמש וחשופים לדלק ושמנים, וזה נשמע לי הגיוני, אבל אני לא יודע כמה אמת יש בזה. yanshoof • שיחה • שבוע ללא מזנון! 11:44, 20 בינואר 2010 (IST)

זה שהפלסטיק משחרר חומרים בטמפרטורת החדר זו אגדה אורבנית מלפני כשנתיים. בנוגע לתחנות דלק, אני מציע לא להפיץ מידע אם אתה לא יודע כמה אמת יש בזה. Setreset - שיחה 18:22, 20 בינואר 2010 (IST)

לגבי תחנות דלק, אני יודע שבעיירית ירושלים החליטו (ממש לאחרונה) לאסור על תחנות הדלק שבתחומם למכור מיים מינרלים. אולם איני יודע אם זה מחמת המניעים הבריאותיים שציינת. Rex - שיחה 21:50, 20 בינואר 2010 (IST)

אני קניתי פעם שישיית מים מינרלים בתחנת דלק וכשבאתי לפתוח אותם ראיתי שיש עליהם שכבה שמנונית. אני מנחש שמדובר באדי דלק שהתעבו על הבקבובים. אני מנחש שזה לא בריא. אני מנחש שהבנתם שלא שתיתי את זה. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 21:53, 20 בינואר 2010 (IST)

מנסיון לאחסן בנזין בבקבוק של מים מינרלים גיליתי שהבנזין מצליח להתנדף ממנו דרך הפלסטיק עצמו. הבקבוק היה סגור היטב ונוצר בו תת לחץ שהביא לקריסת דופן הבקבוק כלפי פנים. המסקנה שלי היא שבנזין מסוגל לעבור דרך פלסטיק ואי לכך אני לא קונה מים מינרלים בתחנות דלק (או דלק בבקבוקים של מים מינרלים). Easy n - שיחה 00:55, 22 בינואר 2010 (IST)

פרטים בחסידות ברסלב

רציתי לדעת, האם תלמידיו של הרב אליעזר שלמה שיק רואים בו אדמו"ר לכל דבר, ובניגוד למקובל בחסידות ברסלב שלרבי נחמן אין ממשיך? אם כן, האם זאת הסיבה ששאר הפלגים בברסלב מתנגדים להם?

כמו כן רציתי לדעת, האם הסיבה שהרב יעקב מאיר שכטר אינו נוסע לאומן לראש השנה הינה עקרונית או אישית [מחלה וכדומה]? אם זה עקרוני, מה דעתם של שאר מנהיגי ברסלב על כך? [לפי הידוע לי הוא עומד בראש הועד העולמי של חסידות זאת.]

אני צריך פרטים אלו לצורך השלמת מחקר מסוים, אודה לכל מי שיעזור. כמו כן, אם אפשר לציין לי מקומות באינטרנט שבהם אפשר להשיג מידע על תולדות חייהם של שני אישים אלו, והיחס אליהם מצד גורמים אחרים בחסידות. [חוץ ממה שכבר יש בויקיפדיה עליהם כמובן]

MP3

מה הטעם שבכל מכשירי השמע {למעט אלו שבנויים על ארדיסק) כמות הזיכרון היא רק כזו בה המספרים בנויים על חזקות 1,2,4,8,16. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כולן חזקות של 2. רכיבי הזיכרון מכילים תאים, והגישה אל התאים מתבצעת באמצעות מספרים בינארים. המספר המרבי שאפשר לייצג באמצעות כמות נתונה של ספרות בינריות הוא חזקה של 2. היה אפשר לשים במכשיר 3 רכיבי זיכרון של 1 מגה (לדוגמא) ואז היינו מקבלים 3 מגה בסה"כ, אבל שילוב של 3 רכיבי זיכרון הוא מסובך ויקר יותר בהשוואה לשימוש ברכיב זיכרון יחיד. טבעת-זרם - שיחה 19:47, 20 בינואר 2010 (IST)

אם כבר אז הארד דיסק (דיסק קשיח), מאחר וזהו התעתיק הנכון מ-Hard Disk. בנצי - שיחה 17:10, 21 בינואר 2010 (IST)

יהדות ונצרות.

על פי הדת, האם ליהודים מותר ללמוד על הנצרות? אם כן מדוע? ואם לא מדוע? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני מניח שזה תלוי על פי איזה פירוש של הדת היהודית וגם תלוי איזה חומר על הנצרות מבקשים ללמוד. שמעתי שאסור ליהודי להתפלל תפילה יהודית בכנסיה אבל מותר ליהודי להתפלל תפילה יהודית במסגד. כמו כן שמעתי שיש איסור על הנאה מאמנות כנסייתית. מכאן אני מניח שלימודים על תולדות האמנות הכנסייתית יראו בעיין פחות יפה מאשר לימודים על ההיסטוריה הכללית של הנצרות. עִדּוֹ (Eddau)..... ''הוצא תורה מציון - תרגם ערכים לאנגלית''... - שיחה 17:47, 20 בינואר 2010 (IST)

הדת (קרי ספרות המקרא) לא התייחסה בפירוש לגבי שאלה זו, משום שבשעה שהועלו דבריה על הכתב עדיין לא הייתה נצרות. כך שתזדקק לפרשנות דבריה, ולהסיק דבר מדבר. כאן נכנס לתמונה הגורם המפרשן, שיכול לומר לך שמותר, ויכול לומר לך שאסור. תלוי את מי תשאל. מה שבטוח שכל אחד יגיד לך שמשנהו טועה ומטעה, רשע וגס רוח. Rex - שיחה 18:52, 20 בינואר 2010 (IST)

הדת היהודית אינה רק המקרא אלא גם התורה שבעל פה. לענייננו, כותב הרמב"ם בהלכות עבודה זרה פרק ב' הלכות ב-ג: "ספרים רבים חברו עובדי כוכבים בעבודתה היאך עיקר עבודתה ומה מעשיה ומשפטיה, צונו הקב"ה שלא לקרות באותן הספרים כלל ולא נהרהר בה ולא בדבר מדבריה... ולא עבודת כוכבים בלבד הוא שאסור להפנות אחריה במחשבה אלא כל מחשבה שהוא גורם לו לאדם לעקור עיקר מעיקרי התורה מוזהרין אנו שלא להעלותה על לבנו". לכן כעיקרון התשובה היא שאסור, אבל יש יוצאים מן הכלל.

יש לשים לב שיש כאן קביעה עקרונית ביחס לאמונות הסותרות את עיקרי היהדות, ולכן זה לא משנה שבזמן התורה הנצרות עוד לא היתה (לפי הרמב"ם מדובר באיסור מהתורה, ראה שם בהמשך הלכה ג: "ועל ענין זה הזהירה תורה ונאמר בה ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים, כלומר לא ימשך כל אחד מכם אחר דעתו הקצרה וידמה שמחשבתו משגת האמת"). בנילה - שיחה 21:01, 20 בינואר 2010 (IST)

ואתה החלטת שהנצרות היא עבודת כוכבים, ושללמוד על הנצרות שווה ערך ללמוד "האיך היא עיקר עבודתה ומה מעשיה ומשפטיה", וצוטטת את הרמב"ם כאילו הוא כהן יחיד בעירו, ומתוך נקודת הנחה שלא נבדקה - שלא נאמר אחרת בספרי הפוסקים היהודיים לדורותיהם, או יותר מדוייק היהודים האירופאים הרבניים הקבילים על המינסטרים החרדים לשעה זו... Rex - שיחה 21:46, 20 בינואר 2010 (IST)

לא "בנילה" החליט כי אם הרמב"ם בעצמו בספרו היד החזקה הלכות עבודה זרה ט,ד: "הנוצרים - עובדי עבודה זרה הן.". לגבי תשובה לשאלה הראשונית תוכל לראות כאן.סול במול - שיחה 22:12, 20 בינואר 2010 (IST)

צודק סול במול בדעת הרמב"ם, אם כי יש סוברים שהנצרות אינה עבודה זרה. אבל משום כך הבאתי את המשך דברי הרמב"ם: ולא עבודת כוכבים בלבד הוא שאסור להפנות אחריה במחשבה אלא כל מחשבה שהוא גורם לו לאדם לעקור עיקר מעיקרי התורה מוזהרין אנו שלא להעלותה על לבנו, שכן דברים אלה אינם שנויים במחלוקת, ואין ספק שהנצרות היא מחשבה שעוקרת עיקר מעיקרי התורה. ועוד משהו: אינני מייצג את המיינסטרים החרדי או כל מיינסטרים אחר, אלא את עצמי בלבד. בברכה בנילה - שיחה 22:27, 20 בינואר 2010 (IST)

אני חושב שהשואל שאל על דעת היהדות, ולא על דעת איש פלוני או אחר. ובכלל לא נעשתה כאן הבחנה בין ללמוד על הפולחן (אם ישנו) לבין ללמוד על הנצרות, על ההיסטוריה שלה, על מנהגיה ועל דמויותיה. ואגב לפי דעתך, אסור לקרוא על אבולוציה, על המפץ הגדול, על ארכאולוגיה ועל היסטוריה, אני בספק אם השואל התכוון לתשובה מקצינה שכזו. Rex - שיחה 22:33, 20 בינואר 2010 (IST)

ככל הידוע לי, על פי הגדרת היהדות את עצמה, דעתה היא דעת פוסקי ההלכה הרבניים במשך הדורות. דרך אגב, לא הבנתי מה הסתירה בין המפץ הגדול, הארכאולוגיה ההיסטוריה והאבולוציה ליהדות. סול במול - שיחה 22:41, 20 בינואר 2010 (IST)

הגדרת היהדות את עצמה??? אין חיה כזו, ובכלל יש זרמים ביהדות שבכלל לא הכירו ברמב"ם שציטטת לעיל, ולא חסרים זרמים שיחישבו אותך ככופר בעיקר על משפטך האחרון. Rex - שיחה 22:49, 20 בינואר 2010 (IST)

כתוב בתנ"ך "ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך מן המקום ההוא אשר יבחר ה' ושמרת לעשות ככל אשר יורוך. על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט אשר יאמרו לך - תעשה. לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל."- כלומר היהדות כן מורה ליהודי לעשות כדעת הרבנים... ואשמח אם תומר לי איזה זרמים לא הכירו ברמבם לעיל. תודה.סול במול - שיחה 23:10, 20 בינואר 2010 (IST)

רק שלא נאמר מי הם המורים שבקולם יש לשמוע, לצורך העניין אני מורה שמותר. ולרמב"ם היו מתנגדים רבים, שלא לומר הקראים שאינם מכירים בסמכויותיו הבלעדיות של פוסק זה או אחר. Rex - שיחה 23:17, 20 בינואר 2010 (IST)

נאמר גם נאמר, פסוק לפני כן "ובאת אל הכהנים הלוים ואל השפט אשר יהיה בימים ההם ודרשת והגידו לך את דבר המשפט. ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך" וכו' כנ"ל.סול במול - שיחה 23:22, 20 בינואר 2010 (IST)

בר דעת, יבחין שלא ענית על שאלתי. ומי שאינו בר דעת - עליו כבר נאמר "הלעיטהו לרשע וימות". Rex - שיחה 14:39, 22 בינואר 2010 (IST)

כאשר מדובר על מורים - מדובר על תלמידי חכמים גדולים, שידיעתם בתורה אינה מוטלת בספק והאנשים מודעים לכך - הרי אין חו8לקים על כך שהרמב"ם ידע תורה שבכתב ובע"פ ברמה גבוהה, אע"פ שחולקים על דרכו. הקראים אינם שומרי תורה ומצוות מבחינת היהדות האורתודקסית. ים • שיחה • ט' בשבט ה'תש"ע • 22:40, 23 בינואר 2010 (IST)

אין לך את ההגינות המינמלית לציין שכל ה-20-30 מילים שהכנסת לכאן, זוהי פרשנות אישית סוביקטיבית שלך למלה התמימה "כהנים/לויים/שופט"? Rex - שיחה 11:44, 24 בינואר 2010 (IST)

אז איך באמת נדע למה התכוונה התורה במילה כהן/לוי/שופט??? אולי היא בכלל התכוונה לכהן דת בודהיסטי בהודו, ולשופטת דליה דורנר??? או אולי לאהרון ברק? ואולי כל אחד יפרש איך שבא לו? סול במול - שיחה 13:18, 24 בינואר 2010 (IST)

אכן, שאלה קשה. וכשלא יודעים ההגינות מחייבת לומר "לא יודע", ולא להציע הסבר חלופי ולסתום את פי כל מי שינסה לערער על אותו הסבר חלופי. אגב, האם אתה רומז שעד עתה לא "כל אחד מפרש איך שבא לו"? Rex - שיחה 14:03, 24 בינואר 2010 (IST)

אם נחזור לשאלה המקורית, התשובה היא שאין תשובה חד-משמעית. היהדות הרבנית האורתודוקסית, כחלק ממגמת ההסתגרות הגבילה את לימוד הדת הנוצרית אבל לא הגבילה למשל לימודים על ההיסטוריה הנוצרית או אפילו לדעת את שמות האפיפיורים לפי סדר כהונתם. יחיד עם זאת, בכל הוויכוחים התיאולוגיים שקיימו רבנים עם כמרים במהלך ההיסטוריה, הם נדרשו לדעת היטב את עיקרי האמונה הנוצרית ולהכיר את המחלוקות הפנימיות. מוטי - שיחה 22:56, 20 בינואר 2010 (IST)

בוודאי שהיהדות תמנע ממאמיניה את לימודי הדת הנוצרית, לפני שהיהודי ביסס את אמונתו היהודית לעומק, וילמד את הנצרות בעתיד רק בבחינת "דע את האויב"...ו"דע מה שתשיב". זה בדיוק כמו שכל אחד מאיתנו ימנע מילדיו את הסמים... ולשיטת היהדות נצרות=אסון, ולכן מונעים לימוד שלה. זה די הגיוני...סול במול - שיחה 23:18, 20 בינואר 2010 (IST)

נצרות אויב? נצרות אסון? הלו, אנחנו ב-2010. Rex - שיחה 23:23, 20 בינואר 2010 (IST)

מה עניין 2010 לפה? אני בספק אם יש זרם יהודי שאינו אזוטרי שרואה בהמרת דת לנצרות "לא אסון". אילן שמעוני - שיחה 07:02, 22 בינואר 2010 (IST)

המסיון הנוצרי עדין פורח, כן גם ב2010, כמו באלפיים השנים האחרונות... סול במול - שיחה 23:28, 20 בינואר 2010 (IST)

הוא לא פועל בחצי הקצב מהמסיון היהודי שנוצר רק ב-100 השנים האחרונות. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 06:49, 21 בינואר 2010 (IST)

לדבר על מיסיון יהודי זה גם לטעות וגם להטעות. מיסיון בא מ-mission, כלומר סוג של שליחות דתית, שמטרתה להראות לבני דתות 'טועים' את אורה של הדת 'הנכונה'. היהדות כפי שאנו מכירים אותה היום, לדורותיה, אינה משקיעה ב'אימפריאליזם' דתי-אמוני, ואינה מתאמצת לקנות נפשות (להיפך). אתה מתכוון כנראה, לחוגי מחזירים בתשובה למיניהם, עם כל הבעייתיות המתנשאת של הדרכים בהם הם נוקטים וכוונותיהם הנסתרות והגלויות. אבל זוהי כמובן, בעיה מסוג אחר, בשל היותה בתוך השיח הפנימי בחברה הישראלית (והיהודית בכלל) אודות טיבה של תודעה יהודית ו/או דתית, ולא בינ-דתית. בנצי - שיחה 17:05, 21 בינואר 2010 (IST)

ההבהרה של תומר גם אם לא היתה נכונה סמנטית, היא הייתה במקומה. אם מאן דהוא רואה במסיון "אסון", מוטב ויעשה בדק בית פנימה. מלבד מה שכל הראיה הצרה שלו על הנצרות היא תוצאה ישירה של אותו "מיסיון" דתי, הרואה כאסון אם מאן דהוא החליט למצוא את סיפוקו על כתפי ג'יזס במקום על כתפי משה. Rex - שיחה 17:41, 21 בינואר 2010 (IST)

אתה טועה ישראל. המישורים הם מישורים שונים, ולא סמנטית. אני רואה את ה'דמיון' בין השאיפה המתנשאת, לקנות נפשות כאן וכאן. אבל אני בכל זאת רואה את בני עמי ודתי כ"עניי עירי" במובן של צרות באשר הן, עדיין הן בתוך המשפחה. לא כך במישור שבין דתות. במלים אחרות, יש לי ויכוח עמוק רב-רבדים עם התפיסות הדתיות שרווחו במקומנו, שנעשו כל כך מונוליתיות. בחלק מהם נגעת בעצמך קודם לכן למעלה, אם כי בנקודות מסוימות נקטת בחרות יתר, אמנם לגיטימית כשלעצמה, אבל לא בפרופורציות. ויכוח בכלל, וויכוח כזה בפרט, חייב לבוא ממקום של כבוד לזולת ולתפיסותיו, גם אם לא מסכימים להם או לחלקם, לחלוטין. אחרת, מה לנו כי נלין. ראיתי מה כתב המשיב המוזיקלי, בעיקר בעניין 'ציות לרבנים', ודחיתי את התייחסותי בעניין זה ליותר מאוחר. בסיכומו של עניין, אני מדבר על מה שבין 'אימפריאליזם' דתי לבין מונוליתיות שתפסה אחיזה במקומותינו, עד כי כבר 'לא מכירים את יוסף'. שבת שלום, לכל הזרמים ולכל נציגיהם בויכוח הנ"ל, בנצי - שיחה 21:20, 21 בינואר 2010 (IST)

תגובה מעניינת, בנצי. אישית, התקשתי למצוא את ההבדל בין אימפריאליזם בין-דתי, לבין אימפריאליזם תוך-דתי אך בין-עדתי/מגזרי. והטעיית ציבורים על גבי ציבורים מידי יום ביומו, לא מוסיפה לכך נופך מחבב, על אף שהם "עניי עירי". Rex - שיחה 23:20, 21 בינואר 2010 (IST)

ישראל, לא רק שאין הבדל אלא שההבדל הוא לכיוון השני. כמישהו מנסה לחרד אותי הוא מבצע מסיונריות וזה לא משנה מה מקור המילה. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 23:25, 21 בינואר 2010 (IST)

לטעמי אין מיסיונריות אם אין נסיון להמרת דת., ומבחינה זו יהודי הוא יהודי וזהו. 06:48, 22 בינואר 2010 (IST)

תומר, אינני רב אתך, תרתי משמע, ואתה יכול לפנות אליי ישירות גם אם דבריי אינם נראים לך. לגופה של תגובתך, אלו הם היגדים מילוליים בלבד, נטולי הנמקה כלשהי. אשמח לשמוע את הבסיס ל'לוגיקה' ההפוכה, על שני שלביה. רק אזכיר שבשנות ה-50 היתה 'מיסיונריות' הפוכה, אם כבר משתמשים במונח זה לצרכים 'פנימיים', כאשר חלקים מסוימים מבין העולים החדשים, בעיקר יוצאי תימן, עיראק וצפון-אפריקה הוכרחו להתחלן, כולל תופעת 'גזיזת הפיאות' הידועה לשמצה (היתה אז מעין 'חלוקה' מספרית של העולים, שהופנו ליישובים המתאימים לפי מפתח מפלגתי). אתם מוזמנים לקרוא לדוגמא, את תרנגול כפרות של אלי עמיר, כדי להתרשם מהתופעה דרך ז'אנר ספרותי. עפ"י תפיסתי, שניהם, חילון והחזרה בתשובה הנעשים בדרך של כפייה, כוחנית, מניפולטיבית או בכל דרך אחרת, פסולים מכל וכל. ועדיין, אינני רואה באותן קבוצות שדגלו בכך אז, ובראשן התנועות הקיבוציות החילוניות, כמי שניתן להשוותן, אידיאולוגית, טכנית, או אחרת, לנסיונות המרת דת, כמו זו המסיונרית הנוצרית. יהדות, נצרות או איסלם, אינם רק דת, אלא גם תרבות, זהות קולקטיבית, מיתוס ואתוס משותפים. גם לחילוני כמו כל אחד משלושתנו, יש עם הציבור החרדי למשל, מן המשותף מבחינת מה שהזכרתי. אינני יכול לומר זאת על ציבורים נוצריים או מוסלמיים, אם כי גם איתם יש כמובן, מהמשותף, במישור אנושי, היסטורי ותרבותי אוניברסליים יותר, אבל מטבע הדברים, עם רזולוציה נמוכה יותר. רזולוציות אלה הן שיוצרות את הגיוון התרבותי ואת הפלורליזם, ולזה כוונו דבריי במלים "עניי עירי". בנצי - שיחה 12:39, 22 בינואר 2010 (IST)

בנצי, על יהדות תימן הם כיפרו עם יהדות אתיופיה. אני נצבט מכאב כל אימת שאני רואה אתיופי עם ציצית וכיפה, הממשיך את הקולוניאליזם החרדי לדורות הבאים. לגופם של דברים, הבנתי כעת את ההבדל עליו דיברת, אכן, הוא לא רק סמנטי, אבל לאדם מן השורה (לי בכל אופן) - שני הדברים פסולים מכל וכל, אני חושב שזה מה שתומר התכוון. (בכלל כל רעיון יצירת אתוס, לאומיות וזהות עצמית לא כל כך כשר אצלי. מסוג הרעיונות שעל פניו נראה שגרמו רק לרוע, אבל זוהי תחושה פרטית שלי החסרה כל בסיס פורמלי של התחומים הרלוונטיים). Rex - שיחה 13:04, 22 בינואר 2010 (IST)

שתי הערות קטנות בשולי הדברים. רבים כתבו כאן את המילים מסיון או מסיונריות וזו שגיאת כתיב נפוצה. בתעתיק ממילים בלועזית משמרים את היו"ד (כמו למשל במילה מיליון) והנכון הוא מיסיון או מיסיונריות. לכן הקישור מסיון שהובא בתחילת הדברים הוא אומנם כחול אבל הוא הפניה לערך בשם הנכון מיסיון. שנית, על פי ההגדרה מיסיון הוא "פעילות להפצת דת או אמונה מסוימת (בדרך כלל נוצרית) בקרב בני דת אחרת או בקרב חסרי דת". להבנתי החוזרים בתשובה הם חסרי דת, ולכן הפעילות שנועדה לשכנעם לקבל עול מצוות היא אכן מיסיונרית על פי ההגדרה. ההתנגדות העזה לכינוי זה למחזירים בתשובה היא אמוציונלית ונובעת מהיחס השלילי ביהדות כלפי מוסד המיסיון הנוצרי שבמקרים מסוימים שם לו למטרה להמיר את דתם של יהודים. אביהו • שיחה 08:40, 22 בינואר 2010 (IST)

אולי זה יישמע מעט פתטי, אבל צאצאים לאם יהודיה מרגע שהם נולדים לא יכולים להיות חסרי דת. הם כבר מגיל יום יהודים. ים • שיחה • ט' בשבט ה'תש"ע • 22:46, 23 בינואר 2010 (IST)

זה אכן נשמע פתטי. Rex - שיחה 11:44, 24 בינואר 2010 (IST)

אני לא יודע אם זה פתטי, אבל זה לא נכון. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 12:30, 24 בינואר 2010 (IST)

מבחנים פסיכוטכניים

אשמח לכמה שיותר לינקים (שלא הצלחתי למצוא באינטרנט בעצמי) למבחנים פסיכוטכניים (שתואמים באופן מסוים למבחנים של הצו הראשון) ומבחנים פסיכולוגיים (גם מבחני IQ זה טוב), רצוי בעברית, אך אפשר גם שלא. תודה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)