ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 234

דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
11	12	13	14	15	16	17	18	19	20
21	22	23	24	25	26	27	28	29	30
31	32	33	34	35	36	37	38	39	40
41	42	43	44	45	46	47	48	49	50
51	52	53	54	55	56	57	58	59	60
61	62	63	64	65	66	67	68	69	70
71	72	73	74	75	76	77	78	79	80
81	82	83	84	85	86	87	88	89	90
91	92	93	94	95	96	97	98	99	100
101	102	103	104	105	106	107	108	109	110
111	112	113	114	115	116	117	118	119	120
121	122	123	124	125	126	127	128	129	130
131	132	133	134	135	136	137	138	139	140
141	142	143	144	145	146	147	148	149	150
151	152	153	154	155	156	157	158	159	160
161	162	163	164	165	166	167	168	169	170
171	172	173	174	175	176	177	178	179	180
181	182	183	184	185	186	187	188	189	190
191	192	193	194	195	196	197	198	199	200
201	202	203	204	205	206	207	208	209	210
211	212	213	214	215	216	217	218	219	220
221	222	223	224	225	226	227	228	229	230
231	232	233	234	235	236	237	238	239	240
241	242	243	244	245	246	247	248	249	250
251	252	253	254	255	256	257	258	259	260
261	262	263	264	265	266	267	268	269	270
271	272	273	274	275	276	277	278	279	280
281	282	283	284	285	286	287	288	289	290
291	292	293	294	295	296	297	298	299	300
301	302	303	304	305	306	307	308	309	310
311	312	313	314	315	316	317	318	319	320
321	322	323	324	325	326	327	328	329	330
331	332	333	334	335	336	337	338	339	340
ארכיון מתמטיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פיזיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון ביולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פסיכולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

איך מוסלמים מהגרים כל כך בקלות לאירופה?

שבדיה, גרמניה, בלגיה, צרפת - כולן מדינות עם אחוז מוסלמים גבוהה במיוחד. אומנם מדיניות ההגירה שלהן סלחנית יחסית לארה"ב, אוסטרליה וכו', אך עדיין אי אפשר להגיד שנורא קל להגר לשם בלי מקצוע ביד. אם כך, כיצד יש כל כך הרבה מוסלמים במדינות אלו?האם רובם צאצאים של מהגרי עבודה משנות ה80 וה90, או שהם מהגרים לא חוקית ועם הזמן המדינה "מאשרת" אותם? תודה רבה.

אסלאם היא דת שנפוצה במהלך הדורות ברחבי העולם. אין למדינות ערב בלעדיות בעניין. במדינות מזרח אירופה, כגון טורקיה, קוסובו ואלבניה אחוזים גבוהים של מוסלמים שאינם מהגרים או בני מהגרים. נראה שאתה מתמקד במערב אירופה, שם עיקר האוכלוסייה המוסלמית היא תוצאה של הגירה במחצית השנייה של המאה ה-20. קרא את הערך העוסק בנושא: הגירת מוסלמים למערב אירופה. רק אוסיף שאין במדינות שהזכרת אחוז גבוה במיוחד של מוסלמים, יש בהן פחות מעשרה אחוז. ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 08:50, 14 באוגוסט 2014 (IDT)

מה אני צריך לעשות כדי שקורס שאני מעביר יוכר על ידי הפיקדון?

אין לי שום כיוון. אשמח להכוונה.91.199.69.254 08:24, 14 באוגוסט 2014 (IDT)

איזה פיקדון ואיזה קורס? השאלה לא ברורה. הדבר היחיד שעלה בדעתי הוא שאתה לא מעביר קורס אלא משלם על קורס ורוצה לפדות עבורו חלק מפיקדון שנתן צה"ל. לשם כך ראה באתר היחידה להכוונת חיילים משוחררים. ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 08:39, 14 באוגוסט 2014 (IDT)

לא. הוא מעביר קורס. הוא רוצה שצה"ל יכיר בקורס. Nachum - שיחה 12:56, 14 באוגוסט 2014 (IDT)

אכן כפי שכתב נחום. אני שואל ברצינות - העברית שלי אינה טובה? מה הם הקריטריונים לפיהם צה"ל מסכים להכיר בקורסים כדי שיסכים לשחרר אליהם את דמי הפיקדון. 80.246.133.151 13:50, 14 באוגוסט 2014 (IDT)

א. לא צה"ל אחרי על כספי הפיקדון אלא משרד הביטחון.
ב. העברית שלך אולי טובה אבל השאלה מנוסחת בצורה לא מספיק טובה למרות שאני אישית כן הבנתי אותה אני יכול להבין את אלו שלא הבינו אותה.
Gutter • שיחה 15:54, 14 באוגוסט 2014 (IDT)

ראה באתר ש Uziel302 הפנה אליו - הוא מפרט מהם המשרדים הממשלתיים שמכירים בקורסים למיניהם. אולי כדאי שתפנה למשרד הממשלתי המתאים.יואלפ - שיחה 15:56, 14 באוגוסט 2014 (IDT)

מסובך יהיה לכתוב את הסקריפט הבא?

אני עורך קובץ CSS דרך דפדפן האינטרנט (כמו ב-WP או Blogger). אני צריך סקריפט שהופך את כל ה-Float:Left ל-Right ואת כל ה-Text-align:Left ל-Right. נשמע לי סקריפט לא מאד מורכב... באיזה שפה כותבים דבר כזה והאם אוכל לעשות זאת בלי הרבה ידע מקדים בעצמי? בתודה. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 14:14, 14 באוגוסט 2014 (IDT)

לא מסובך. בכל שפת סקריפטים מודרנית שתבחר זה עניין של שורה או שתיים. לחלופין אתה יכול להשתמש באפשרות "חיפש והחלפה" בעורך הטקסט החביב עליך. שמוליק - שיחה 21:13, 14 באוגוסט 2014 (IDT)

תוכים

האם התוכים תורמים לבית??? אשמח לקבל תשובה213.57.151.21 16:30, 14 באוגוסט 2014 (IDT)--213.57.151.21 16:30, 14 באוגוסט 2014 (IDT) טליৎ אני צריכה לשכנע מישהו לגדל תוכים

תגדירי "תורמים". . . והייתי מציע לא לתת ל"מישהו" לקרוא את זה למשל. בלנק - שיחה 17:25, 14 באוגוסט 2014 (IDT)

לפי זה תוכים זה פגע רע של ממש הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 12:37, 15 באוגוסט 2014 (IDT)

את מתכוונת לתוכי גדול או לתוכונים? תוכונים נחמדים ואפשר לאלף אותם לעמוד על האצבע ולהתעופף בחדר (רצוי לסגור את כל החלונות קודם), אבל משום מה יש להם גם נטייה למות ללא התראה מוקדמת, ולא כל כך נעים להסיר את הכיסוי מן הכלוב בבוקר ולמצוא תוכי הפוך על הגב על קרקעית הכלוב. לא עדיף לאמץ כלב או חתול עזוב?שלומית קדם - שיחה 20:51, 22 באוגוסט 2014 (IDT)

האם יש אתר שעורך הקבלה בין שמות קורסים מאוניברסיטאות שונות?

אם ארצה לדעת, מה שמו המקביל של קורס פלוני מאוניברסיטה אחת, באוניברסיטה אחרת?. האם יש אתר שעורך הקבלות כאלה, ולדוגמה - אתר שיגיד לי איך נקרא הקורס "תורת התמחור" באוניברסיטה אחת ואיך קורס דומה מאד\כמעט זהה במהותו נקרא באחרות, בתודה. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 11:53, 15 באוגוסט 2014 (IDT)

מיניות האישה

למה בחורה נעלבת ונפגעת מאזכור של מיניות שלה, עד לרמה קיצונית של "אל תקראו לי יפה"? ומצד שני במסיבת רווקות בחורה יכולה לאכול עוגה בצורת איבר מין, לשחק בצעצועים שנראים כמו פין (קישור לא פורנוגרפי, אבל לא מתאים לדתיים וילדים) וכדו'. איך זה מסתדר שמצד אחד בנות נורמטיביות לחלוטין מפגינות התנהגות מינית מוחצנת ויום אחרי זה יתלוננו שגברים הולכים בלי חולצה ויפגעו ממש למראה של גבר עירום ברחוב? 79.182.179.210 12:16, 15 באוגוסט 2014 (IDT)

אני בספק שכותבת המאמר "אל תקראו לי יפה" מנשנשת עוגיות בצורת פין. ראה על פמיניסטיות שאולי כן en:Sex-positive feminism יואב נכטיילר – שיחה 12:30, 15 באוגוסט 2014 (IDT)

השערה: מיניות האישה פחות מוכתבת הורמונים ויותר נלמדת ומעוצבת תודעה, מה שמביא לשונות גדולה הרבה יותר. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 12:36, 15 באוגוסט 2014 (IDT)

מיניות האישה, בדיוק כמו מיניות הגבר, בדיוק כמו עוד אלף ואחד תכונות שיש לנו- היא כן מוכתבת הורמונים, היא בדנ"א של כולנו. הבעיה היא שיש תרבויות חשוכות - כמו התרבות המוסלמית והתרבות החרדית - שמדכאות את מיניות האשה, וגורמות לבני אדם להתנהג בניגוד לטבע שלהם. מהצד השני, יש מיעוט קטן של נשים ממורמרות ומתוסכלות, שמסוות את הבעיות האישיות שלהן במסווה של "אידיאולוגיה פמיניסטית נאורה", ובשם הנאורות הן בעצם עושות בדיוק מה שעושים המוסלמים והחרדים- מנסות לדכא את מיניות האשה. אבל כמו שנאמר, זה רק מיעוט קטן וממורמר. רוב הנשים ישמחו מאד לשמוע שהן יפות.--85.64.116.162 12:50, 15 באוגוסט 2014 (IDT)

אני תוהה אם כותבות מהסוג הזה באמת חושבות שמה שהן עושות זה לקדם את מעמד האישה. לדעתי מה שהן עושות ולא בתמימות זה ניסיון לגרום לגברים לקבל תחושה שהם חיות מלוכלכות שכל עולמם הוא ציצי-תחת. אמרתי לא מעט פעמים לנשים שהן נראות טוב, באף אחד מהמקרים לא התכוונתי להגיד "בואנה, איזה תחת אש". ועוד יותר מפתיע, אני בטוח שאף אחת מהן לא נפגעה או קיבלה תחושה שמשפילים אותה על ידי מדידה. לענות "מה זה עניינך?!" למחמאה על מראה אישי זו גסות רוח בדיוק כמו לשרוק ולמחוא כפיים לבחורה לא מוכרת ברחוב.

גם הסטרון שמופיע שם (Street Harassment) נראה כמו בא מאותה האג'נדה של לגרום לגברים לתחושה של חיה מלוכלכת. הוא מציג בכפיפה אחת שתי תופעות: מצד אחד מבטים לעבר בחורה מושכת שמתלבשת בצורה חופשית ושמה איפור(הממ... איפור שמים בשביל למשוך מבטים, אלא מה?)ומצד שני מעשים מגונים ותקיפות מיניות במקומות ציבוריים. מי שהכינה את הסרטון מנסה להגיד שאם אני לא מסיט את מבטי מבחורה בחצאית מיני ועקבים שחולפת על פני אז אני בפוטנציה אצמד אליה באוטובוס ואנסה לגעת בה. מזכיר לי ציטוט מהברית החדשה:

And if your eye causes you to sin, tear it out. It is better for you to enter the kingdom of God with one eye than with two eyes to be thrown into hell

Corvus,(שיחה) 13:50, 15 באוגוסט 2014 (IDT)

אני רק הערה: רק התשובה הראשונה של יואב, שהכילה 17 מילים, הייתה תשובה לשאלה של השואל. בלנק - שיחה 16:01, 15 באוגוסט 2014 (IDT)

קורבוס צודק בכל מלה. לא קידום האשה מעניין את ה"פמיניסטיות", אלא דיכוי המיניות- הן של הגבר והן של האשה. בחורה שעונה "מה זה עניינך?!" לגבר שמחמיא לה זאת בחורה מסכנה שצריכה עזרה מקצועית.

אהכן. לא זכור לי מי מהפ"ר אמרה, ש"כל מין שכולל חדירה הוא אונס". אמרה יותר אנטי-מינית יהיה קשה למצוא מחוץ לדתות חשוכות במיוחד. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 19:22, 15 באוגוסט 2014 (IDT)

מה זה פ"ר?--85.64.116.162 19:35, 15 באוגוסט 2014 (IDT)

פמיניזם רדיקלי

ואתה בלנק, מצד אחד ייאמר לזכותך שאתה מרבה לענות לאנשים ששואלים שאלות. מצד שני, אתה משתיק אנשים אחרים שעונים. אין לך מונופול על התשובות כאן. וגם אי אפשר לענות על כל שאלה בשתי מלים. אנשים שאלות מורכבות, שמן הסתם דורשות תשובות מורכבות. ריבוי נקודות מבט שונות חיוני להבנת נושאים מורכבים. לכן אל תשתיק אנשים אחרים, גם אם לדעתך הם סטו טיפה מהשאלה המקורית.--85.64.116.162 19:06, 15 באוגוסט 2014 (IDT)

מה פסול בתשובה שלי, בלנק? או של העורב? הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 19:17, 15 באוגוסט 2014 (IDT)

קודם כל, אני מתנצל אם מישהו נפגע מדברי. אלמוני, אני בוודאי לא דורש שיענו רק בשתי מילים, גם אני עונה תשובות ארוכות ומורכבות לפעמים. כן חשוב לי שכל התשובה, ולא רק חלקה, תהיה תשובה לשאלה המקורית. חשוב לציין ש"הכה את המומחה" הוא דף אינציקלופדי, שאמור לכלול תשובות עובדתיות, ולא הפייסבוק או פורום להבעת דעה (מותר ורצוי כמובן להספק הערכות או השערות לגבי מצב עובדתי מסויים, אבל לא הבעת דעה אישית). אני לא חושב שלדרוש מאנשים לענות לעניין על שאלות זה "השתקה". מי שרוצה מוזמן לעבור לפייסבוק, שם אפשר למצוא מקומות בשפע לכתוב את דעתו האישית על פמיניסטיות. או לדפי שיחה פרטיים, שם אף אחד לא מתערב במה שאתה רושם.

אילן, המשפט הראשון שכתבת היה רלוונטי לשאלה, לא ראיתי אותו, ואני מתנצל. שאר התגובות, כולל התגובה השנייה שלך, לא היו קשורות לשאלה המקורית של השואל. השואל שאל לא "מה זה פמיניזם" או "מה אתם חושבים על פמיניסטיות", אלא "איך זה שבחורה גם נעלבת שקוראים לה "יפה" וגם מפגינה התנהגות מינית מוחצנת." בלנק - שיחה 22:08, 15 באוגוסט 2014 (IDT)

נרגעתי האופן שבו פמיניזם רדיקלי קשור לשאלה, למיטב הבנתי, הוא בכך שהגישה של כותבת "אל תקרא לי יפה" אינה נגזרת של מיניותה, אלא של האידאולוגיה שלה, כפי שיחסו של נזיר אדוק לכל מין כאל חטא חמור הוא נגזרת של אמונתו. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 06:34, 16 באוגוסט 2014 (IDT)

עם כל הכבוד, השואל שאל על הניגוד לכאורה בהתנהגותן של נשים. קשה לי להבין איך המשפט "פמיניסטית רדיקלית אמרה פעם שש"כל מין שכולל חדירה הוא אונס" וכו'" רלוונטי לשאלה. בלנק - שיחה 12:36, 16 באוגוסט 2014 (IDT)

כושר הביטוי שלי לא מפיק ככרגע הסבר טוב יותר הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 17:55, 16 באוגוסט 2014 (IDT)

ההערה והנאום שלי התייחס בעיקר לכתבה של אישה כבדת אופי המקושרת בהתחלה. היא מתייחסת לחלק מהשאלה המקורית בכך שאותה א-מיניות שהכותבת מנסה להציג כנורמה היא לא יותר מאג'נדה של נשים אומללות שעושות כל מה שביכולתם בשביל לפגוע בחיי המין של נשים אחרות.

ולגבי זה שכל סקס הוא אונס- זה כנראה התייחסות לספר Intercourse (book) (לא קראתי), אנדרייה דוורקין היא אישה אומללה שאני מרחם עליה, אבל לא יכול שלא להיגעל מהרעיונות החולניים שלה. זה קשור לשאלה באותה המידה: מערער על נכונות של אותה אג'נדה קיצונית. Corvus,(שיחה) 12:39, 16 באוגוסט 2014 (IDT)

קורבוס, האייספוביה מיותרת. יואב נכטיילר – שיחה 00:42, 17 באוגוסט 2014 (IDT)

לא הכרתי את מונח לפי שקראתי תגובה זו. בכל אופן- אין לי שום עוינות כלפי אנשים א-מיניים. מה שגורם לי לעוינות זה ניסיון להציג כל התנהגות מינית כפגיעה באישה. Corvus,(שיחה) 10:06, 17 באוגוסט 2014 (IDT)

נראה לי כל התשובות פספסו בענק. התשובה הפשוטה היא: מותר לאישה לתעב את זה שגברים רנדומליים יעירו לה (לטוב או לרע) או יזכירו לה את המיניות\החיצוניות שלה, ובכל זאת להיות פתוחה *בתנאים שלה*, כשהיא מרגישה בטוחה, להפגין מיניות ואף מיניות "ללא מעצורים" (מסיבת רווקות וכו'). Ben tetuan - שיחה 08:33, 16 באוגוסט 2014 (IDT)

משטרה

מה ההבדל בין מחלקת חקירות לבין בילוש? 79.182.179.210ְ

בילוש מפנה לערך חקירה משטרתית. לפי שוטר#מקצועות משטרתיים: "בלש - שוטר העוסק בחקירות, בדרך כלל בבגדים אזרחיים." נראה שאין הבדל ברור. ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 14:49, 15 באוגוסט 2014 (IDT)

אולי משתמש:אריה ענבר יכול לעזור. גילגמש • שיחה 19:11, 15 באוגוסט 2014 (IDT)

אלה הגדרות פונקציונליות, המשתנות לפי האופנה החביבה על המפכ"ל התורן. בדרך כלל היה מקובל שהבילוש עושה עבודת שטח, משהו כמו סיור בבגדים אזרחיים, מעקבים ומארבים וחקירות מטפלים בתיקי חקירה, גביית עדויות, איסוף ראיות, חיפושים, מעצרים והופעות בבתי המשפט. מה המצב היום איני יודע. בברכה. ליש - שיחה 21:14, 15 באוגוסט 2014 (IDT)

מה התפקיד של המקש עם שני החיצים במקלדת המחשב?

במקלדת מחשב סטנדרטית יש מעל מקש ה-CAPS LOCK מקש עם שני חיצים לכיוונים מנוגדים, מה תפקידו? 194.114.146.227 19:05, 15 באוגוסט 2014 (IDT)

טאב

שהותו של אזרח זר בישראל

כיצד יכול אזרח זר להגר לישראל, בהנחה שאיננו יהודי ואינו זקוק לעבודה בישראל. למשל - הוא עובד כפרינס ועיקר עבודתו נעשית דרך המחשב או שאיננו זקוק לעבודה כדי להתפרנס. גילגמש • שיחה 19:39, 15 באוגוסט 2014 (IDT)

להגר לישראל במובן של קבלת אזרחות ישראלית?

למיטב ידיעתי, המסלול היחידי שפתוח בפני לא-יהודי שמעוניין להתאזרח בישאל הוא מציאת בן\בת זוג ישראלי ומעבר הליך מדורג של כמה שנים.

אם הוא רק מעוניין לחיות בישראל מספר חודשים\שנים, הוא יכול לבדוק מה האפשרויות שלו מבחינת אשרת לימודים\עבודה וכדו'. אם הוא נרשם לתכנית לימודים באוניברסיטה ישראלית הוא אמור לקבל אשרת לימודים ללא קשיים מיוחדים, אך השאלה היא האם זה מתאים לו. כעיקרון גם האפשרויות לאשרה די מוגבלות. Ben tetuan - שיחה 00:25, 16 באוגוסט 2014 (IDT)

תיאורטית חוק האזרחות (ישראל) מאפשר לאדם לבקש אזרחות ישראלית (להתאזרח) , באופן מעשי, מי שאינו יהודי, למעט מספר מקרים, ביניהם בן זוג של אזרח ישראלי (לאחר שנים של טרטור), בקשתו לא תענה - פקידי משרד הפנים שומרים על טוהר האוכלוסיה. שנילי - שיחה 10:20, 16 באוגוסט 2014 (IDT)

אין כוונת התאזרחות, אלא רק שהות ארוכה בארץ. לפי מה שהבנתי תייר יכול לשהות רק שלושה חודשים בארץ. איך אפשר להשאר בישראל במשך 3-4 שנים, בלי להתאזרח בה ובלי בן זוג ישראלי. גילגמש • שיחה 12:46, 16 באוגוסט 2014 (IDT)

איפשהו כאן אמור להיות נוהל שיעזור.--Eitan110 - שיחה 01:18, 19 באוגוסט 2014 (IDT)

תמונה של קבוצת "פלסטין" מ-1935

התמונה הזו מסתובבת ברשתות החברתיות כתעמולה פרו פלסטינית, כאילו "פלסטין" היתה קיימת שנים רבות ולא המצאה מ-1948 כפי שטוענים ה"ציונים". התמונה מלווה בכיתוב "Palestine national team basketball in 1935". השחקנים בתמונה אינם בני חזות ערבית (זה לא מונע מהתועמלנים לטעון ש"יש להם קרובים פלסטינאים עם עיניים כחולות"). האם סביר שהיתה זו נציגות יהודית שקראה לעצמה "פלסטין" כשמו הלועזי של שטחי ישראל בתקופה זו? אפשרות נוספת שחשבתי עליה שמדובר בקבוצה מהעיר פלסטין באוהיו. יש מי שיכול\ה לשפוך אור על התמונה? 109.23.76.41 09:24, 16 באוגוסט 2014 (IDT)

בהחלט סביר להניח שמדובר בקבוצה יהודית שייצגה את פלשתינה. בתקופת המנדט הבריטי, כשדיברו במערב על "פלשתינאים" התכוונו בדרך כלל ליהודים תושבי ארץ ישראל, וזה השם הלועזי שנשאו משלחות וקבוצות יהודיות מארץ ישראל. לדעתי יש סיכוי סביר שזו תמונה מהמכביה השנייה (1935) שבה קבוצת "פלשתינה" בכדורסל שיחקה נגד קבוצות יהודיות מארצות שכנות - במה שנחשב למשחק הכדורסל הרשמי הראשון שנערך בארץ. [1] Ben tetuan - שיחה 09:58, 16 באוגוסט 2014 (IDT)

מה לובשים החבר'ה בשורה האחורית? זה נראה יותר כמו בגדי כמורה מאשר חליפת טרנינג. Liad Malone - שיחה 15:48, 16 באוגוסט 2014 (IDT)

"פלשתינאים" היו כל יושבי Palestine (השם האנגלי) או פלשתינה-א"י (השם העברי) (מה היה השם הערבי הרשמי?). לא רק יהודים, כמובן. הבידול בשמות נוצר רק מאוחר יותר. ר' לדוגמה כאן.

סליחה, אבל הדיון הזה כולו מטומטם. החל מהטענה (מישהו טוען אותה באמת?) כאילו המושג "פלסטינים" הומצא רק ב1948 - אפילו המאחרים ביותר מדברים על תגובה להצהרת בלפור, כולל הניסיון להוכיח משהו באמצעות תמונה משנות השלושים (אז מה? בוא ואראה לך כתבים היסטוריים בני אלפיים שנה עם השם פלסטינה), וכלה בניסיון להגיב לטענות מטופשות שכאלה. ובכל זאת, התמונה, האמרקאית בבירור אינה של תיכון פלסטיין דאוהיו, אלא של פלסטיין דטקסס - השווה עם דמות המאמן ב[ http://texashistory.unt.edu/ark:/67531/metapth29204/m1/1/?q=palestine%20basketball%20team תמונה מ1932]. דניאל צבי • שיחה 17:07, כ"א באב ה'תשע"ד (17.08.14)

דניאל, גדול אתה :) איך עלית על זה? --109.23.76.41 01:36, 18 באוגוסט 2014 (IDT)

דירות להשכרה- לכניסה מיידית

1) אני לא בקיא בכל הסיפור של יצוא וביקוש. האם זה שרוב האנשים מפרסמים דירות "לכניסה מיידית" אומר שקל למצוא דירה, או שהדירות נחטפות מיידית ואין סיכוי למצוא דירה סבירה במחיר סביר כי הכניסה מיידית ואין דירות פנויות?

2)בתל-אביב, כמה זמן מראש לפני הכניסה הייתם ממליצים להתחיל לחפש דירה? 79.182.179.210 12:19, 16 באוגוסט 2014 (IDT)

1) אני לא יודע מה זה אומר דירה סבירה במחיר סביר. דירה לכניסה מיידית לא תיחטף תוך יום, ותוכל בהחלט "לתפוס" אותה, אבל זה לא אומר שנפלה לך לידיים מציאה.

2) 4-6 שבועות. ‏Gridge ۩ שיחה 16:04, 16 באוגוסט 2014 (IDT).

דירה "לכניסה מיידית" היא דירה פנויה מדיירים וכל המקדים זוכה, אם כי היא עלולה לעמוד גם ריקה ופנויה במשך שבועות וחודשים. בהחלט ייתכן שדירה לכניסה מיידית תיחטף תוך יום, אם היא עונה בדיוק על דרישות המחפש והוא מגיע לעמק השווה עם המשכיר. מנסיון אישי - אם את/ה רואה דירה שמתאימה לך, רוץ ותפוס אותה. אם זו מציאה או לא, זו שאלה אחרת שאיננה נוגעת לעניין. אגב, התכוונת ל"היצע וביקוש". יצוא זה דבר אחר.שלומית קדם - שיחה 21:05, 22 באוגוסט 2014 (IDT)

סרטי חידה

אני חפש עוד סרטי חידה בסגנון של "האוייב", "דוני דארקו", סרטיו של דייוויד לינץ'. זה פשוט ג'אנר בפני עצמו: חידה מצולמת. 79.182.179.210 13:37, 16 באוגוסט 2014 (IDT)

יש את קטגוריה:סרטי מותחן פסיכולוגיים ויש את הסרט המפורסם התחלה.

בהרבה סרטים יש אלמנט של חידה ומסתורין, אני לא יודע עד כמה אפשר לסווג סרטים לפי זה. ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 18:20, 16 באוגוסט 2014 (IDT)

ההתחלה הוא סרט יפה, אבל הוא מאוד ברור (אין שם חידה- כל ההתרחשות ממש מובנת בלי פרשנות. אולי חוץ מהקטע שהגיבור לא בטוח אם הוא נמצא במציאות). הג'אנר שאני מדבר עליו זה משהו שאתה שואל את עצמך לאורך כל הסרט "מה הולך פה?" (לא כי התסריט גרוע אלא כי זאת הכוונה), צריך לחפש רמזים ופרטים קטנים (כמו משקפי שמש ב"האוייב" ומפתח כחול ב"מלהולנד דרייב".). מותחן פיסכולוגי זה יפה, אבל לא זה. 79.182.179.210 18:38, 16 באוגוסט 2014 (IDT)

אני הייתי ממליץ על ממנטו, החוש השישי, החשוד המיידי, ומועדון קרב, המספר 23. חוץ מממנטו אף אחד מהם לא עונה בדיוק בדיוק על ההגדרה שלך, אבל מאוד דומה, ובכולם יש סוף מפתיע באופן יוצא דופן. בלנק - שיחה

כל מה שכתבת (חוץ מ23) זה סרטים יפים מאוד, ממנטו קרוב מאוד. אבל סרטים כמו מנהולנד דרייב זה פשוט ג'אנר אחר. 79.180.173.213 09:40, 20 באוגוסט 2014 (IDT)

קיי-פקס? ‏[kotz]‏ [שיחה] 09:14, 21 באוגוסט 2014 (IDT)

כאב ראש ממאמץ חשיבה

האם חשיבה מאומצת ואינטנסיבית עלולה להוביל לכאבי ראש. בתודה. 85.250.71.225 22:34, 16 באוגוסט 2014 (IDT)

קשה לענות על השאלה, כי "חשיבה מאומצת ואינטנסיבית" זה מונח קצת מעורפל מבחינה רפואית. בגדול יש שני גורמים עיקריים לכאב ראש שהולכים ביחד עם חשיבה מאומצת- מתח/לחץ נפשי והתייבשות (כי בזמן חשיבה מאומצת מזיעים יותר ושותים פחות). גורמים נוספים יכולים להיות קשורים לתקופה ארוכה של חשיבה מאומצת (נניח, בשבוע שלפני מבחן חשוב)- תזונה לקויה, חוסר בשעות שינה, היתפסות שרירים מסויימים (בעיקר שרירי הלסת והצוואר) שמקרינים לראש, ולחץ דם גבוה הנוצר מהמתח הנפשי לאורך זמן. אבל- חשיבה מאומצת ואינטנסיבית שאינה שלובה במתח נפשי, וכאשר מקפידים לשתות, לאכול, להקפיד על יציבה נכונה ולישון הרבה, לא אמורה לגרום לכאבי ראש. ראה כאן למשל, את הגורמים ל כאב ראש]. בלנק - שיחה 00:12, 17 באוגוסט 2014 (IDT)

תודה רבה. 85.250.71.225 00:18, 17 באוגוסט 2014 (IDT)

גידור סביב הרים

מדוע ההרים מגודרים כך שלא ניתן לטפס עליהם? או שמא זה נועד למנוע מחיות להגיע אל הכביש? Gil mo - שיחה 01:30, 17 באוגוסט 2014 (IDT)

רוב ההרים אינם מגודרים, לפחות בחלקם הגדול. קטעים מגודרים ממספר סיבות:גדרות בקר כדי לרכז את הבקר הרועה (בארץ רק בקר לבשר) בשטחי המרעה, שמורות טבע או גנים לאומיים, איזורים חשודים במיקוש (בעיקר ברמת הגולן) ובסיסי צבא. שנילי - שיחה 07:55, 17 באוגוסט 2014 (IDT)

האם יש הבדל בין הבנזין שחברות שונות מוכרות בארץ?

בארץ חברות שונות מוכרות בנזין, כמו חברת פז, דלק, סונול, דור אלון ועוד ועוד. האם מדובר באותו בנזין או בבנזין שונה? אם הכול מיוצר באותו בית זיקוק בארץ (בחיפה) אז זה אומר שמדובר באותו בנזין ורק נמכר בחברות שונות. 91.199.69.254 08:41, 17 באוגוסט 2014 (IDT)

התגובה שהייתה כאן נמחקה. ‏אופקאלף • שיחה‏ • כ"ב באב ה'תשע"ד • 21:16, 17 באוגוסט 2014 (IDT)

יש תקן של משרד התמ"ת שבהן החברות נדרשות לעמוד ובדיקות תקופתיות של שמירה על הנ"ל. פעם לחברות היתה הקטע עם תוספים כמו שניתן לראות כאן-

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2755960,00.html.

חוץ מזה חברת פז מחזיקה בבית זיקוק משלה -פז בית זיקוק אשדוד 46.117.126.153 17:56, 17 באוגוסט 2014 (IDT)

אני מקווה ומניח שאופקאלף התלוצץ באמירתו לעיל. וגם אם כן ראוי שיחזור בו. כמה קל לזרוק כמה מילים ולהכפיש שורה שלמה של חברות מהוותיקות והמכובדות במשק הישראלי. שנילי - שיחה 20:57, 17 באוגוסט 2014 (IDT)

לצערי, לא ממש התלוצצתי, ואני גם לא ממש רואה את החומרה של הדברים שכתבתי, אבל מחקתי את דבריי. ‏אופקאלף • שיחה‏ • כ"ב באב ה'תשע"ד • 21:16, 17 באוגוסט 2014 (IDT)

איך אלקטרודה קולטת אותות חשמליים?

יש לי שתי שאלות: איך אלקטרודה קולטת אותות חשמליים ואיך אלקטרודה קולטת אותות חשמליים דרך העור? 91.199.69.254 08:59, 17 באוגוסט 2014 (IDT)

בערך אלקטרודה יש תשובות לשאלותייך.בלנק - שיחה 16:49, 17 באוגוסט 2014 (IDT)

האם אני בהריון (בדיחה)

יש בדיחה ישראלית ידועה של "מעריב לנוער שלום. (איזשהו תיאור לא רלוונטי) האם אני בהריון?"

האם הבדיחה הזאת באה מאנקדוטה אמתית? או שאולי זה הופיע באיזה תוכנית בידור או מערכון? 79.181.24.33 10:17, 17 באוגוסט 2014 (IDT)

המדור "על בנים ועל בנות" שהתפרסם ואולי עדיין מתפרסם במעריב לנוער כלל שאלות קוראים מתחום המיניות ותשובות מומחים. חלק מהשאלות חושפות בורות עמוקה של השואלים ופעמים רבות בורות היא מקור ללעג ולהומור. מי הראשון שהסתלבט בקול רם על הנושא? לא זוכר, בטח אחד מהבדרנים הבודדים שפעלו כאן לפני כמה עשרות שנים (למשל חנה לסלאו) ואולי הבדרנים מהדור של פלטפוס (תוכנית טלוויזיה). 10:50, 17 באוגוסט 2014 (IDT)

בzoo ארץ zoo היה מדור פארודיה שגיחך על המדור של מעריב לנוער. Zarnivop - שיחה 21:24, 17 באוגוסט 2014 (IDT)

תחת השם אתה שוגל המדריך משיב הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 20:27, 18 באוגוסט 2014 (IDT)

post proemic

מה המשמעות post proemic? (בהקשר של נרטיבים/ספרות) תודה --192.114.91.245 11:14, 17 באוגוסט 2014 (IDT)

מאחר ו Proemium פרושו הקדמה או פתיח, אני מבין שהפירוש הוא מה שבא אחרי ההקדמה. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 09:16, 18 באוגוסט 2014 (IDT)

דצמבר?

בבית האחרון בשיר "מחכים למשיח" נאמר, "דצמבר המר, זעקו כותרות בעיתון". אממה, המשבר הכלכלי שבהשפעתו נכתב השיר, אירע בכלל באוקטובר. משהו שגוי במילות השיר או שאני הוא זה שפספס משהו?
יום נפלא לכולם, אביתר ג' • שיחה • תרומות • כ"א באב ה'תשע"ד • 16:53, 17 באוגוסט 2014 (IDT)

אורי הייטנר מנחש פה ש"אולי הוא רצה לא להתמקד דווקא בתאריך המסוים של נפילת הבורסה, ולומר שמדובר במשבר ממושך". בלנק - שיחה 16:57, 17 באוגוסט 2014 (IDT)

תודה לך, אביתר ג' • שיחה • תרומות • כ"א באב ה'תשע"ד • 17:01, 17 באוגוסט 2014 (IDT)

אגב, אין דרך לבדוק (באינטרנט, כמובן, שאני אכתת רגליים עד לארכיונים?) אם לא התפרסמו כתבות בדצמבר 1983, הנושאות את הכותרת הנ"ל? אביתר ג' • שיחה • תרומות • כ"ב באב ה'תשע"ד • 14:47, 18 באוגוסט 2014 (IDT)

מחפש אתר ללימוד אנגלית באינטרנט בחינם

אני סטודנט, ואמנם יש לי פטור מאגנלית אבל אני מחפש ללמוד אנגלית עם כל הדיקדוקים ולא רק אוצר מילים. אלא ברצוני לדעת היטב לדבר/לכתוב את השפה כדת וכדין, כלומר עם הבעה נכונה בכתב ובע"פ, וזה באמצעות ידיעת כל הזמנים של האנגלית (פרסנט סימפל, פרוגרסיב, פסט, פיוט'ר וכו'). אשמח אם מישהו מכיר אתר כזה?? או משהו מתוך מערכת ויקי בהנחה שזה משהו שלם? תודה מראש לעונים!!

יש מאות אתרים כאלה, חפש בגוגל.

הזמנים השימושיים הם די פשוטים, ואם יש לך פטור מאנגלית כנראה שאתה מכיר אותם.

ההמלצה שלי לשיפור האנגלית היא פשוט להשתמש בשפה: קריאה, כתיבה, התכתבות, שמיעה, דיבור וכו'.

כשאתה קורא ספר או מאמר נסה לשים לב לתבניות בטקסט, נסה להבין למה משתמשים בזמן מסוים ובמילות יחס מסוימות, לאט לאט תהיה מורגל במבנים הדקדוקיים השונים. שינון של כללים הוא אולי טוב בתור בסיס מסוים אבל נראה שאת הבסיס יש לך. ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 19:41, 18 באוגוסט 2014 (IDT)

תראה אני בעבר למדתי היטב את הזמנים השימושיים (כולל פרוגרסיב והכל) ונבחנתי 5 יחידות בגרות וכו'. ומה שהצעת (לקרוא ספרים/מאמרים תוך כדי שימת לב על התבניות של הדיקדוק) זה בדיוק מה שאני מעוניין לעשות. אבל אני רוצה שזה יהיה אפקטיבי, וזה יקרה רק אם אלמד קודם את הדיקדוק ואז אתחיל לקרוא ולכתוב. לכן אני מחפש אתר נוח וקל בעברית שמלמד אותך היטב את הנושאים של הדיקדוק והזמנים. מה אומר????

תנסה את זה- http://www.no-english.com/Default.asp?gclid=CJPWo6upncACFa7KtAodpBMA-g 46.117.126.153 20:25, 18 באוגוסט 2014 (IDT)

תודה רבה לך. תהיה בריא וצדיק כל הימים! :) אם למישהו יש אתרים נוספים אשמח לדעת

סטודנט מורחב​

אתם יודעים במקרה מה זה התוכנית "סטודנט מורחב​" ברב קו? האם צריך לשלם עליה בנפרד? 79.181.24.33 14:03, 18 באוגוסט 2014 (IDT)

היא בתשלום. תכנית סטודנט רגיל היא בחינם. אני זוכר שתוכנית סטודנט מורחב (סמסטריאלי או שנתי) כוללת נסיעות חופשי בתוך העיר שלך, והנחות גדולות יותר (אני חושב חצי מחיר) בנסיעות אחרות. אינני בטוח בפרטים אלה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אכן. סטודנט רגיל ניתן בחינם, ונותן הנחות של שליש מחיר בנסיעות בינעירוניות, לגבי עירוניות אין לי מושג. סטודנט מורחב מחייב קניית חופשי שנתי או חופשי סמסטריאלי, מה שעולה כמובן כסף. באותו אזור שעבורו נרכש החופשי שנתי\סמסטריאלי הנסיעות בחינם, בנסיעות בינעירוניות ניתנת הנחה של חצי מחיר, ובנסיעות עירוניות שלא באזור אין הנחה.

אבל במקום לסמוך עלי, הסתכל באגד. יום נפלא, אביתר ג' • שיחה • תרומות • כ"ד באב ה'תשע"ד • 14:28, 20 באוגוסט 2014 (IDT)

לוד מול תל אביב

אם אני הולך ללמוד באוניברסיטת ת"א, חשבתי לי על הרעיון של לחיות בלוד. האם מישהו עשה את זה ויש לו חוויות? הבנתי שרכבת זה משהו כמו 25 דקות נסיעה והמחירים הם חצי מתל אביב.

ומה עם פשיעה בעיר? שמעתי לוד זה הרבה ערסים ושזה מקום מסוכן. 79.181.24.33 14:03, 18 באוגוסט 2014 (IDT)

בעיר לוד יש כפרי סטודנטים של עמותת איילים, שעל פי הנתונים בקישור מתגוררים שם כ-150 סטודנטים. שם ניתן לקבל פרטים נוספים. נראה שיש סטודנטים שגרים שם ולומדים בת"א. לא נראה לי שצריך לחשוש יותר מידי לפשיעה. יש אנשים רגילים שגרים שם גם..

התכוונתי לדירה, לא מעונות. 150 איש זה ממש מעט (בתל אביב לומדים עשרות אלפים). 79.181.24.33 21:09, 18 באוגוסט 2014 (IDT)

זה גרעין חדש יחסית. לדעתי, זה יכול להיות נחמד אם אתה לא מאוהבי הערים הגדולות. הכי טוב שתשאל אותם ותבקר שם בעצמך. גילגמש • שיחה 13:12, 19 באוגוסט 2014 (IDT)

גרתי בלוד בשנה שעברה, אני יכול להגיד בעיקר מילים טובות על החוויה. פשיעה יש גם במקומות אחרים. אוריה אורן - שיחה 14:19, 22 באוגוסט 2014 (IDT)

Under the Skin

מישהו יודע מה משמעות הסרט? לא הבנתי עד הסוף את העלילה. מה זה האופנוען ולמה הבחורה (חייזרית) מספיקה לצוד גברים לאחר שמשאירה את בחורה עם הפנים הפגומות בחיים? 79.181.24.33 21:09, 18 באוגוסט 2014 (IDT)

In the struggle, he tears skin from her back, revealing a black, featureless body beneath. As she extricates herself from the superficial skin, the logger douses her in petrol and burns her alive. Nachum - שיחה 10:46, 19 באוגוסט 2014 (IDT)

לא הבנתי איך מה שכבת עונה על השאלה. לא נשאל "מה סיום הסרט". 79.180.173.213 09:43, 20 באוגוסט 2014 (IDT)

טביעה בים - מקרים שחוזרים על עצמם

שלום וברכה. אנחנו רואים כי קורים הרבה מקרים בהם מישהו מתחיל לטבוע, אז מישהו אחר בא להציל אותו, ובעצמו טובע כך שהנטבע הראשון או שיוצא מזה או שטובע גם. מדוע זה קורה?? (האם זה בגלל שיש מערבולת במקום של הנטבע הראשון? או כי הנטבע השני התעייף מהחילוץ? ומה זה בכלל מערבולת? ואיך נממנעים מטביעה במצב כזה??. תודה לעונים מראש. אגב היום קרה מקרה דומה, שימו לב. http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4560231,00.html

קשה להמנע מזה. תגובה אינסטינקטיבית ולא נשלטת של טובע היא לטפס על כל דבר מוצק - כולל אדם -שבא במגע איתו. ראה בערך טביעה הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 14:27, 19 באוגוסט 2014 (IDT)

מְערבולת היא זרימה של חומר במעגל, בדרך כלל נוזל או גז. הזרימה בדרך כלל אינה זרימה למינרית (חלקה) אלא טורבולנטית. מהירות זרימת החומר ומהירותו הזוויתית גבוהות ביותר במרכז המערבולת וקטנות לקראת השוליים.

אז באמת קורה מצבים שבהם אדם טובע בגלל מערבולת כפי שתיארת? אם כן מהו הקוטר של המערבולת על פני הים בממוצע? ואיך יוצאים ממנה? (אולי צוללים לתחתית ומשם יוצאים הצידה? בהנחה שהטובע עושה זאת מעצמו?) ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

התשובה פשוטה מאוד - נכנסים למים רק במקום מאושר עם מציל שמשגיח. אם אין אישור או מציל - לא נכנסים למים. במקרה של טביעה המציל נכנס למים ומציל את הטובע. למציל יש כלי שיט (סירה או אופנוע ים), והכשרה מיטבית (שחייה, מערבולות, רפואה) איך לטפל במקרי טביעה. בעיקרון כל או כמעט כל^{[דרוש מקור]} מקרי הטביעה שהובילו למוות התרחשו במקום ללא אישור או ללא מציל. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

האם בדיחה באה משנאה?

אם מישהו מספר בדיחה על זה שמרוקאים עצבניים, האם זה אומר שהוא גזען? אם אני צוחק מבדיחה על זה שבלונדיניות טיפשות האם זה מצביע על סקסיזם? 79.178.30.38 13:52, 19 באוגוסט 2014 (IDT)

לא, זה אומר שאתה אדם ממוצע בעל חוש הומור. 83.130.127.110 15:00, 19 באוגוסט 2014 (IDT)

אי אפשר לענות על השאלה הזאת באופן אובייקטיבי. יש שיגידו ככה ויש שיגידו ככה. יואב נכטיילר – שיחה 14:20, 20 באוגוסט 2014 (IDT)

זה תלוי בקונטקסט שבו נאמרת הבדיחה. אם מרוקאי מתבדח על מרוקאים לרוב לא יואשם בגזענות. ‏אם ראש ממשלה אשכנזי יתבטא בהומור כנגד מרוקאים סביר שזה לא יתקבל בברכה. Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 17:58, 21 באוגוסט 2014 (IDT)

פיצוץ מנהרות במצרים לעומת ישראל

לפני כשנה פורסמו ידיעות שמצרים פוצצה כאלף מנהרות. זה מעורר מספר תהיות. 1. איך ייתכן כל כך הרבה מנהרות בשטח כה צר? זה אומר מנהרה כל חמש מטר כלומר הכל חלול. לא הגיוני. 2. איך זה שהמצרים פוצצו כל כך הרבה בלי נפגעים באף צד בעוד כשישראל מפוצצת יש מאות הרוגים? 3. יכול להיות שהכל בלוף של המצרים? אם אני לא טועה בתקופת הפרסומים איש האחים המוסלמים עדיין היה בשלטון כך שגם לא אמור להיות אינטרס לפוצץ).

1. לא ברור גם לי למה הם צריכים כל כך הרבה מנהרות. 2. ההרוגים בעזה מצוק איתן נהרגו בעיקר המהפצצות של חיל האויר, ירי ארטילרי וחילופי אש בין חיילי צה"ל וחמאס כמו כן ממטענים של חמאס וטעויות בשיגור רקטות. לא ידוע על אנשים שמתו מפיצוץ המנהרות למרות שסביר שהיו מחבלים שנלכדו במנהרות בעת הפיצוץ ומתו. 3. לא סביר. לא-סיסי יש אינטרס ממעלה ראשונה להרוס את המנהרות. בתקופת מורסי לא היתה לו שליטה מלאה על הצבא עד כמה שאני זוכר והצבא הפציץ את המנהרות בגלל עליית כוחות ג'יהדיסטים בחצי האי סיני.

1. אני מניח שחלק מהמנהרות נהרסו והוחלפו במנהרות חדשות.

2. ישראל הפציצה את המנהרות מהאוויר (בעיקר פירי הכניסה אליהן?) ולאחר מכן נאלצה להילחם כדי להשתלט על השטח שבו נמצאות על המנהרות כדי להשמידן. מצריים שולטת על השטח באופן כללי (אבל יש שם מידי פעם פיגועים ונהרגים לא מעט חיילים מצריים בסיני).

3. אתה טועה. ר' מנהרות הברחה ברצועת עזה#מצרים Tzafrir - שיחה 09:39, 20 באוגוסט 2014 (IDT)

גם בתקופת מורסי היה פיצוץ מנהרות, בעיקר לאחר מתקפת הטרור בגבול ישראל-מצרים.--Eitan110 - שיחה 09:50, 20 באוגוסט 2014 (IDT)

אין כאן תשובה לתהיות שהועלו. מצרים שולטת בתוך עזה? אפשר מקור לזה? אם היא לא שולטת על הצד העזתי של המנהרות, היא היתה צריכה להשתלט על השטח בדיוק כמו ישראל. בידיעות בעניין לא דווח על אף הרוג ראה http://www.haaretz.co.il/news/politics/1.1927053 הבט גם בתאריך, מורסי כן היה אז בשלטון. לפחות תשובה אחת מצאתי בכתבה הנ"ל, מדובר בלמעחה מאלף פירים, לא מנהרות.

אם אתה שואל למה מצרים הצליחה לאתר ולהפציץ את המנהרות בקלות אז זה נובע ממספר סיבות. המרכזית היא שמנהרות הברחה אינם מוסתרות כמו מנהרות הטרור לישראל. שני הצדדים של מנהרת הברחה פתוחים וניתן לעקוב אחרי המבריחים כדי למצוא את הפירים. המנהרות לישראל לעומת זאת מוסוות ולפי הבנתי הם לא מסיימים את החפירה של פיר היציאה בשטח ישראל עד שהם יוצאים להתקפת טרור.--Eitan110 - שיחה 18:20, 20 באוגוסט 2014 (IDT)

לאן זורמים השפכים שאנחנו מייצרים בישראל?

האם זה לים? (ואם כן באיזה מקומות/עומקים) או לקרקע? (כיצד? ובאיזה מקומות ועומקים?). אני כמובן מדבר על שפכים שלא טוהרו. תודה מראש לעונים ―46.120.172.91 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

התשובה הכללית היא חיובית, לים. לגבי פרטים (מאד מפורטים) תוכל למצוא במאגר היתרי הזרמה/הטלה לים באתר המשרד לאיכות הסביבה. שנילי - שיחה 13:35, 21 באוגוסט 2014 (IDT)

טיהור שפכים 46.117.126.153 14:51, 21 באוגוסט 2014 (IDT)

תומכי לחימה

האם תומכי לחימה (לרבות חימוש) נכנסו לשטח עזה במבצע צוק איתן? 79.180.173.213 22:19, 20 באוגוסט 2014 (IDT)

לפי זה היו חובשות שנכנסו לעזה ואמרו לי שהופיע על זה משהו בעיתון. ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 19:37, 21 באוגוסט 2014 (IDT)

מס' שאלות על האוניברסיטה הפתוחה

1) האם שכר הלימודים בה הוא אוניברסיטאי? 2) האם אוניברסיטה זו מתוקצבת על ידי הממשלה? 3) להיכן הולכים הרווחים של אוניברסיטה זו? (למיטב הבנתי היא גורפת רווחים רבים מתלמידיה) 80.246.133.164 02:28, 21 באוגוסט 2014 (IDT)

3) האוניברסיטה הפתוחה היא מלכ"ר. על מה מבוססת מיטב הבנתך בנושא? עוזי ו. - שיחה 15:04, 21 באוגוסט 2014 (IDT)

1) לא. התשלום הולך לפי קורסים (פירוט באתר הרשמי). השמועות אומרות שזה לרוב יוצא יותר יקר.

2) כן. בערך האוניברסיטה הפתוחה מופיע כי 20 אלף תלמידים מתוקצבים ובדו"ח שבהערה המצורפת מדובר על תיקצוב כולל של כ-190 מיליון שקלים בשנה.

3) כמוסד ללא כוונת רווח היא חייבת בדוחות (כמפורט בערך) ואינה יכולה להפוך את פעילותה לעסק מסחרי עם כוונות רווח. יש לה אמנם הכנסות, שכנראה הולכות על הוצאות המוסד, ובפרט משכורות. "רבים מהם מתפרנסים בכ-150% יותר מהנהוג במוסדות אקדמיים אחרים. " ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 17:48, 21 באוגוסט 2014 (IDT)

זה ייצא יקר יותר אם תיקח קורסים בקיץ ו/או אם תיקח קורסים ב"הנחיה מוגברת" (יותר שיעורים). אחרת, אני כמעט בטוח שלא (בהתחלה הקורסים יקרים יותר, וכשעוברים קורס מסוים מקבלים החזר על ההפרש, והקורסים העשרים והלאה הם כבר חינם, או משהו כזה). ‏אופקאלף • שיחה‏ • כ"ו באב ה'תשע"ד • 18:24, 21 באוגוסט 2014 (IDT)

3) אי אפשר לקבל כאמת טענות מעורפלות המופיעות בתוך בליל של דמגוגיה אלימה. עוזי ו. - שיחה 13:59, 22 באוגוסט 2014 (IDT)

עוזי אל מי כתבת את דבריך? (ניסיתי להבין ולא כל כך הצלחתי). כשמשווים מחירים בין אונ' רגילה לפתוחה צריך להשוות מחיר גלובלי של תואר. באונ' רגילה הוצאות יבשות על תואר שוות ל-36 אלף ש"ח בערך. צריך לעשות חשבון כמה קורסים נדרשים לתואר בפתוחה ומה מחיר כל קורס וכך לחשב. 80.246.130.85 17:54, 23 באוגוסט 2014 (IDT)

לא, בפתוחה ברגע שרואים ששילמת שכר לימוד אוניברסיטאי, שאר הקורסים בחינם. (בחישוב לא נכללים תוספות שונות: כמו תוספת קיץ או דמי אבטחה) [ראה גם: מאזן שמ"א] שמוליק - שיחה 00:06, 24 באוגוסט 2014 (IDT)

דרישות של חמאס

מישהו יכול לתמצת מהן הדרישות העיקריות של חמאס מישראל כתנאי להפסקת הירי? 84.94.165.130 09:46, 21 באוגוסט 2014 (IDT)

מהזיכרון, יכול להיות ששכחתי משהו.

1. הסרת הסגר היבשתי על עזה (פתיחת מעבר רפיח)
2. הקמת נמל ימי ושדה תעופה בעזה.
3. הרחבת שטח הדיג של הדייגים העזתיים.
4. הפסקת החיסולים הממוקדים.
5. תשלום לעובדי חמאס שלא קיבלו משכורת.
6. מחוייבות בין לאומית לשיקום תשתיות עזה.

יש לציין שלא כל הדרישות נדרשו בבת אחת, שעל חלקן האירגון כבר ויתר (או מיתן אותן) במהלך המשא ומתן, ושאין פרסום מסודר של הדרישות כי הכל תחת מעטה חשאיות במידה מסויימת. בלנק - שיחה 16:27, 21 באוגוסט 2014 (IDT)

מהיא התפלגות זכר\נקבה של בקיעת ביצי תרנגולות

אל אף שידוע לי שההתפלגות של כל חי היא חצי וחצי לא מצאתי סימוכין בכתובים לנושא. אני מבקש לדעת איפה אני מוצא את הנושא כתוב במידת האפשר בצרפתית אך גם עברית\אנגלית\ספרדית יספיקו לי. בברכה, --תרומות/83.229.107.59 12:54, 21 באוגוסט 2014 (IDT)

http://chick.org.il/chickens.html Nachum - שיחה 14:02, 21 באוגוסט 2014 (IDT)

על כל אפרוחה כזו, בוקע ומושמד אפרוח זכר אחד (ציטוט מהקישור לעיל, נוסף על ידי אנונימי)

ההתפלגות בהרבה בעלי חיים אינה חצי חצי. להרחבה ראה בערך en:Sex ratio.

ספציפית לגבי תרנגולות זה קרוב לחצי חצי. ראה במחקר כאן. ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 17:23, 21 באוגוסט 2014 (IDT)

לגבי "כל חי" - נדמה לי שיש איזשהו מין (לא תרנגולים) שכולן נולדות בתור נקבות, ואח"כ חלק הופכים לזכרים. או משהו כזה. טבעת-זרם - שיחה 14:43, 23 באוגוסט 2014 (IDT)

למומחי המחשבים שביניכם

קניתי מחשב מאד מתקדם של חברת דל (כ3.5 אלף שח) עם וינדואוס 8 ושידרגתי אותו לוינדאוס 8.1. התקנתי תוכנות שונות כפי שכל אחד מתקין, ובכללם התקנתי גם מקבץ הקודקים של K LITE בחבילת הMEGA שלה מאתר www.codecguide.com. ועל אף זאת, הסרטים עובדים אומנם טוב, אבל רק טוב, ולא מצויין. למשל במחשב הקודם שלי שהיה פחות מתקדם בהרבה מאד, הסרטים שמה רצו חזק, לא היו נתקעים בהעברות הקטנות כשמעבירים דקות באמצע הסרט וכו' וגם האיכות היתה טובה מאד. עכשיו גם שיחקתי קנדי קראש דרך הפייסבוק וראיתי שהאיכות של הממתקים ממש אבל ממש לא משהו. מה חסר לי? אולי פלאש?(אני לא כזה מבין בזה) אשמח לקישור ישיר של תוכנת ההורדה שאתם ממליצים לי להתקין על וינדואוס 8.1 בעברית שיש לי. תודה רבה רבה לעונים!!! (אגב על הדרך אשמח שתתנו לי המלצות של 2 תוכנות שעדיין לא התקנתי: אקרובט רידר, וrar וזה אע"פ שיש לי 7ZIP אבל עדיין אני רואה שהוא לא מספיק)

הודעה נוספת: ניסיתי להוריד את תוכנת םלאש הרגע וזה ההודעה שיצאה לי בדפדפן:

Your Google Chrome browser already includes Adobe® Flash® Player built-in. Google Chrome will automatically update when new versions of Flash Player are available.

To download the Adobe® Flash® Player system plug-in, click here.

אבל אני עדיין לחצתי על click here והורדתי את הפלאש פלייר והתקנתי, וזה עדיין לא עוזר לי ועדיין הקנדי קראש והקסטים מראים באותו מצב

גזענות לפי מדינה

האם יש איזהו מדד אוביקטיבי של גוף חסר אינטרסים(אני יודע שזה הקטע הקשה) שמראה התפלגת של גזענות לפי מדינה? באיזה מקום נמצאת ישראל? 79.180.173.213 15:13, 21 באוגוסט 2014 (IDT)

גזענות היא עמדה, כל עוד אין כלים לקריאת מחשבות לא ניתן לדעת כמה אנשים נוקטים בעמדה זו. אתה כנראה מתכוון לגילויי גזענות אך גם אלו לא מתועדים כמעט, חלק מגילויי הגזענות הבולטים בישראל מופיעים בערך גזענות בישראל. גילויי גזענות כתובים, בעיתונות ובספרות, ניתנים פעמים רבות לפרשנות. מה שכן אפשר למדוד אלו מקרי קיצון, אנשים שהורשעו בגין גזענות, וזה לא ממש משקף את כלל האוכלוסייה ותלוי במידה רבה במערכת המשפט המקומית. כמו כן ניתן למדוד גזענות של ממשלות וארגונים לפי החוקים וההצהרות שלהם. ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 17:09, 21 באוגוסט 2014 (IDT)

אפשר לערוך (ועורכים) במדינות שונות סקרי עמדות אובייקטיביים (האם היית מוכן להעסיק X, האם היית מוכן שבתך תצא עם X, איך היית מרגיש אם היה לך שכן שהוא X). מה שאי אפשר לשקלל אובייקטיבית הוא הפרשנות לתוצאות בהתחשב בנסיבות רלוונטיות. עוזי ו. - שיחה 17:30, 21 באוגוסט 2014 (IDT)

ראו מה מצאתי ויש עוד בחיפוש בגוגל https://www.google.co.il/#q=racism+by+country+statistics שנילי - שיחה 17:56, 21 באוגוסט 2014 (IDT)

כמו שעוזי אמר, שואלים שאלה אובייקטיבית אבל הפרשנות שלה תלויה בנסיבות. בכתבה שמצאת שאלו לגבי שכנות עם אנשים מגזעים אחרים, סביר שישראלים לא ירצו שכנים פלסטינים מסיבות בטחוניות/תרבותיות/דתיות ולא כתוצאה מתפיסת עולם גזענית. ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 18:07, 21 באוגוסט 2014 (IDT)

הפחד מפני הזר - האחר - הוא שלב א' בדרך לגזענות. שנילי - שיחה 16:42, 22 באוגוסט 2014 (IDT)

הרצון בשכן בן התרבות של הנשאל לאו דווקא נובע מפחד. אני אשמח לגור באזור שבו יש רוב מוחלט לבני התרבות שלי ואעדיף שכנים מהתרבות שלי ולא מתרבות שונה באופן מובהק משלי לא כי אני מפחד מהם או סולד מהם או בעל מחשבה שלילית כלשהי אודות אותה תרבות אחרת. להיפך, אני דווקא אשמח ללמוד עליה. עם זאת, אני מעדיף לגור עם בני התרבות שלי. אין בכך קסנופוביה או גזענות, אלא נוחות. נח לי יותר לגור עם שכן שהוא בן התרבות שלי. גם כשגרתי בחול, נהגתי להסתובב עם ישראלים ולא עם בני תרבויות אחרות, אף שהיו כאלה בשפע. גם שם זה לא קרא כי האחרים הם אנטישמים או כי סלדתי מהם. פשוט הרגשתי הכי טבעי עם בני התרבות שלי. גילגמש • שיחה 18:12, 22 באוגוסט 2014 (IDT)

ואם תתבקש לבחור בין יפני לבין ערבי? מי הוא בן תרבותך? שנילי - שיחה 18:59, 22 באוגוסט 2014 (IDT)

אם יותר לי להתערב, אני הייתי מתחיל בתהייה לגבי הסיכויים שיפני אקראי, לעומת ערבי אקראי, ירצה במותך. זה טבעי ומובן לרצות להימנע ממגע עם אדם שיש סיכוי לא מבוטל שיתמוך במותך, או גרוע מכך - יפעל כדי להגשים את רצונו זה. זה לא נובע ממוצאו האתני, אלא מדעותיו. זה שונה ממצב שבו אתה מכיר ערבי משכיל וחביב ורוצה להמנע מקרבתו רק בגלל מוצאו האתני - זו גזענות. 188.62.161.42 23:18, 23 באוגוסט 2014 (IDT)

בשיר מנסור מפחד מאיתנו, כולנו, בגלל מבצע צוק איתן. אני לא חושב שהוא מפחד מיפנים, והוא בטח לא רואה בזה גזענות. עוזי ו. - שיחה 01:23, 24 באוגוסט 2014 (IDT)

עוינות כלפי סטרייטים

האם קיים מונח מקביל להומופוביה, המתאר עוינות מצד הומואים כלפי סטרייטים? 79.180.173.213 12:28, 22 באוגוסט 2014 (IDT)

הטרופוביה, סטרייטופוביה. יש הרבה. יואב נכטיילר – שיחה 12:34, 22 באוגוסט 2014 (IDT)

האם המכללות הפרטיות הם מלכרי"ם או מתנהלים כעסק עם רווחים?

אני מדבר על המכללות הלא מתוקצבות. וגם האם יש אוניברסיטאות פרטיות יוקרתיות בחו"ל שנחשבים לעסק מבחינה חוקית?185.32.176.21 13:09, 22 באוגוסט 2014 (IDT)

https://en.wiki.x.io/wiki/List_of_for-profit_universities_and_colleges Nachum - שיחה 15:03, 22 באוגוסט 2014 (IDT)

השאלה העיקרית היא האם המכללות הפרטיות הם מלכ"רים או מתנהלים כעסק רגיל עם רווחים והפסדים (אם יש)? לגבי התשובה לשאלה השניה, לא כל כך הבנתי מהי הרשימה בויקיפדיה האנגלית. 80.246.133.155 17:55, 22 באוגוסט 2014 (IDT)

מה ההבדל בין קבלה לחשבונית?

80.246.133.155 17:57, 22 באוגוסט 2014 (IDT)

חשבונית מוציאים לאחר ביצוע העבודה, כדי לקבל תשלום ולהוכיח שמגיש החשבונית ישלם עליו מס. את הקבלה מוציאים רק לאחר קבלת התשלום, כדי להוכיח שהתשלום על העבודה התקבל. Liad Malone - שיחה 18:16, 22 באוגוסט 2014 (IDT)

תודה 80.246.133.155 18:40, 22 באוגוסט 2014 (IDT)

יש לנו הערך חשבונית, אך חסר הערך קבלה (Receipt). דוד שי - שיחה 18:08, 23 באוגוסט 2014 (IDT)

מי יכול להסביר את המושג של "כאב מקרין"?

איך זה ייתכן שיש בעיה בשן התחתונה בעוד שהכאב נובע בעיקר בשן העליונה ממול? 80.246.133.155 18:41, 22 באוגוסט 2014 (IDT)

העצבים אינם כלי מושלם להעברת מידע. לעיתים הם יוצרים את הרושם שבעייה חמורה יותר או פחות מכפי שהיא באמת, לעיתים הם יוצרים תחושה של כאב בעצם כאשר בעצם הפגיעה היא בשריר או בגיד, ולעיתים הם גם יוצרים רושם של כאב במקום הלא נכון. אם אתה רוצה הסבר יותר מפורט (מה בעצם גורם לעצבים לשדר ככה ולא ככה) אז יש לך פה מגוון הסברים, אבל השורה התחתונה היא שאנחנו לא יודעים. ראה גם: כאב פסיכוסומטי וכאב רפאים. בלנק - שיחה 19:05, 22 באוגוסט 2014 (IDT)

כאב מקרין או מוקרן אינו כאב פסיכוסומטי או כאב רפאים אלא כאב אמיתי שמופיע במקומות שונים, לאורך עצב שנפגע בנקודה מסויימת.. הכאב אינו חייב להיות במקום הספציפי שהעצב נפגע בו. בדוגמה של השואל: כל השיניים בחצי פה (ימני או שמאלי) מעוצבבים על ידי עצב אחד בלבד המגיע לכל השיניים הללו בלסת התחתונה והעליונה. פגיעה בשן מסויימת גורמת גירוי של העצב באותו מקום. הגירוי גורם לכאב ותחושת הכאב מובאת לגזע המוח ומשם למוח לאיזור קטן האחראי לתחושה של השיניים באותו חצי פה. רק כאשר הגירוי מגיע לקליפת המוח, אנו מודעים שכואב לנו. היות שמדובר במקום קטן בקליפת המוח שאליו מגיע גירוי משיניים רבות מאוד, לעתים קשה למוח להבדיל בדיוק את השן הפגועה ואז אנו יכולים לחוש כאילו הכאב הוא משן אחרת (אך תמיד באותו הצד). ד"ר (נאורולוג)--וידנפלד - שיחה 19:46, 1 בספטמבר 2014 (IDT)

רק הערה לפרוטוקול. לא טענתי שכאב מקרין הוא כאב פסיכוסומטי או כאב רפאים. בלנק - שיחה 20:55, 1 בספטמבר 2014 (IDT)

קצת אהבה לא תזיק

מי הם שני השחקנים בקליפ "קצת אהבה לא תזיק" של אלון עדר? תודה.

נראה שהגבר הוא אלון עדר בעצמו. ראה תמונות שלו ברשת. ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 21:00, 25 באוגוסט 2014 (IDT)

בצק עלים

לבצק עלים יש תופעה לא טובה: כמכינים ממנו משהו, אז הוא נהה פחות פריך לאחר יום-יומים. נניח אני רוצה להכין משהו שיהיה טרי גם לאחר כמה ימים (בבקשה אל תענו "אז תוכלו הכל מיד לאחר ההכנה"), האם יש לכם שיטה (אולי להקפיא)? 79.180.173.213 17:29, 23 באוגוסט 2014 (IDT)

הקפאת בצק עלים אפוי לא מועילה כל כך לשמירה על הטריות. זה שומר במידה מסוים על המאכל אבל הטעם שלו שונה מהותית ממאכל שנאפה זה עתה. אני מחמם במיקרוגל מאפים מבצק עלים, לדעתי זה משפר אותם משמעותית (גם אם הם לא קרים). אבל זה פחות משפר את הפריכות. ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 20:50, 25 באוגוסט 2014 (IDT)

דף הכה את המומחה - גוסס? עצה להחייאה

כמי שביקר בדף זה רבות, משום מה אני חושב שיש כאן דעיכה של ממש בכמות התשובות ובמקביל באיכותן (בלי לפגוע באף אחד, כמובן שיש כאן עדיין תשובות איכותיות). תכנית פשוטה להחייאת הדף תכלול פרסום/ קישור בכל ערך על דף זה, וכך יותר אנשים יכירו דף זה ויותר אנשים ישיבו תשובות בדף זה. 80.246.130.85 17:58, 23 באוגוסט 2014 (IDT)

הדף מפורסם (בעדינות) בכל ערך, באמצעות הקישור "ייעוץ" שמופיע בצד ימין של כל ערך. זה בהחלט מספיק. דוד שי - שיחה 18:02, 23 באוגוסט 2014 (IDT)

אגב, הפרסום יכול בקלות גם להזיק ולא לעזור- הוא יכול להוביל להצפה בשאלות. . . בלנק - שיחה 00:28, 24 באוגוסט 2014 (IDT)

דוד שי, מה הבעיה שבמקום ייעוץ יהיה כתוב 'הכה את המומחה'. הרבה יותר פשוט ומובן. בלנק, ראה את 'הכה את המומחה' של ויקיפדיה האנגלית ואת מחזור השאלות והתשובות שם, ותבין שגם כאן זה יכול לעבוד יפה. 91.199.69.254 07:56, 24 באוגוסט 2014 (IDT)

אני מכיר את החבר'ה שעונים במדור המדע (לא בהכרח מדע מדויק-מאד) בויקי האנגלית; בחלקם מדובר באנשים המקדישים שעה לפחות מהיום רק למענה על תשובות... כאן אין כמעט חבר'ה כאלה... גם אי אפשר להשוות את כמות המשיבים שיש שם לכאן... לדעתי מתישהו ויקיפדיה תהיה כמעט כולה אנגלית (או אולי אפילו כולה), כחלק מתהליך האנגליזציה של מדינות רבות בעולמינו... מכל מקום, אני גם בעד להוסיף קישור בולט יותר בצידי התצוגה הויקיפדית... אם כי מהידע האוטו-דידקטי שלי בקידום אורגני, רוב הגולשים הלא רשומים לפחות, מגיעים לכאן בכלל דרך גוגל... ‏Ben-Natan‏ • שיחה 18:07, 24 באוגוסט 2014 (IDT)

משעשע אותי שאנשים ממשיכים להשוות בין ויקיפדיה העברית והאנגלית...

אני נגד קידום של "הכה את המומחה", ויקיפדיה היא אנציקלופדיה ולא פורום או אתר שאלות, הכה את המומחה, בדומה לכיכר העיר, הוא נספח נחמד שאינו מעיקר מטרתה של ויקיפדיה.

אם הייתי רוצה לקדם את איכותו של הדף, הייתי מעדיף לצמצם את נגישותו לקהל הרחב כך שיהיו פחות שאלות ויותר ויקיפדים ותיקים יוכלו לעקוב אחרי הדף ולענות. כיום המצב הוא שזה לא אפקטיבי לעקוב אחרי הדף כי תכיפות השינויים בו הופכת את הופעתו ברשימת המעקב לכמעט קבועה. ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 10:36, 25 באוגוסט 2014 (IDT)

אין שום קשר בין היות האתר אנציקלופדיה לדף המהווה לה השלמה (דף מחוייב המציאות). ויקיפדיה למעשה כן משמשת אתר מענה לשאלות הגולשים ברשת וככזאת בודאי ראוי שיהיה בה דף הכה את המומחה שבו ניתן לשאול על מה שלא כתוב בויקיפדיה. זה בהחלט עומד במטרותיה של ויקיפדיה העולמית. 185.32.178.253 21:12, 25 באוגוסט 2014 (IDT)

אין כזה דבר ויקיפדיה העולמית. יש את קרן ויקימדיה שמפעילה ומאחסנת את אתרי ויקיפדיה בשפות השונות ואתרים נוספים כגון ויקיטקסט וויקימילון. יש הרבה צורות של מידע. ויקיפדיה מתמקדת בפורמט של ערכים אנציקלופדיים. פורמט של שאלות ותשובות נפוץ בפורומים ואתרי שאלות. ישנם כמה אתרי ויקי הבנויים לפורמט שאלות ותשובות, לפי הידוע לי אין כזה מיזם של קרן ויקימדיה. כל מיזם אמור להבין את גבולות הגזרה שלו ולא לחרוג מהם הרבה. ב"מרחב ויקיפדיה" בו נמצא דף זה חלים כללים שונים מהמרחב הראשי ולכן מתאפשרת פה פעילות לא אנציקלופדית. ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 00:57, 26 באוגוסט 2014 (IDT)

עוזיאל, צר לי על כך שה-reference desk האנגלי עומד בניגוד גמור לעמדתך. הפעילות שם היא עובדה מוגמרת שלא ניתן להתווכח על מציאותה. 80.246.133.179 13:19, 27 באוגוסט 2014 (IDT)

צר לי שאנשים בוחרים להמשיך להתעלם מההבדלים בין ויקיפדיה העברית והאנגלית, ובפרט ההבדל במספר הוויקיפדים הפעילים. ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 17:00, 27 באוגוסט 2014 (IDT)

‏Uziel302: כדי להשיג מטרה דומה, אפשר שרשימת המעקב תהיה רגישה ל"פרקים". ואז מי שעוקב אחרי הדף יקבל הודעה בכל פעם שנפתחת שאלה חדש וכן יוכל לעקוב אחרי שאלות שהוא ענה להם למשל ‏[kotz]‏ [שיחה] 14:45, 27 באוגוסט 2014 (IDT)

kotz, זה נשמע לי רעיון מצוין בלי קשר, תוכל לפתוח באגזילה? איתן96 (שיחה) ח' באלול ה'תשע"ד 18:33, 2 בספטמבר 2014 (IDT)

איתן96, אני לא יודע איך. ‏[kotz]‏ [שיחה] 18:38, 2 בספטמבר 2014 (IDT)

נכנסים לאתר באגזילה, פותחים חשבון, לוחצים Report a Bug ועוקבים אחרי ההוראות. אם תעדיף אוכל לבצע את זה בעצמי. איתן96 (שיחה) ח' באלול ה'תשע"ד 18:52, 2 בספטמבר 2014 (IDT)

לך על זה ‏[kotz]‏ [שיחה] 20:04, 2 בספטמבר 2014 (IDT)

היכולת הזו תהיה מובנה במערכת הדיונים החדשה, מה שמייתר את הבאג. איתן96 (שיחה) ט' באלול ה'תשע"ד 16:11, 4 בספטמבר 2014 (IDT)

כמה עולה דלק מחיפה לת"א?

אומרים שזה בערך 100 שקל. האם זה נכון? האם זה אומר שזה בערך שקל לקילומטר? האם זה 100 לכיוון אחד או לשני כיוונים?

ושאלה יותר קשה- האם מישהו יודע כמה עולה דלק מחיפה לכפ"ס ובחזרה?--85.64.116.162 19:59, 23 באוגוסט 2014 (IDT)

(א) לכלי רכב שונים יש צריכת דלק שונה. (ב) לנסיעה במהירויות שונות יש צריכת דלק שונה. (ג) בתחנות דלק שונות ניתן לרכוש בנזין במחירים שונים. כך שאין לנו אפשרות במקרה זה לתת תשובה מדוייקת. אך בהנחה שהמרחק מחיפה לכפר סבא הוא 87.5 קילומטר [2], ובהנחה שמחיר ליטר בנזין 95 אוקטן עולה 7.40 ש"ח [3], ובהנחה שהרכב שלך צורך ליטר בנזין כל 16 קילומטר, אז כבר אפשר לחשב - בערך.

(...אין לי מושג איך להמשיך מכאן עם הנתונים, אבל המומחים שיודעים מתמטיקה בטח יוכלו להמשיך מכאן) . בברכה, דני. Danny-w • שיחה 20:51, 23 באוגוסט 2014 (IDT)

בהנחה שדני צודק בהערכותיו, מחיר הנסיעה הוא כ-40 ש"ח. בלנק - שיחה 00:18, 24 באוגוסט 2014 (IDT)

דני, הכל ביחידות (ככה אומרים פיזיקאים), נתונים לך:

• מרחק ב$km$
• צריכה ב${\frac {km}{liter}}$
• מחיר דלק ב${\frac {NIS}{liter}}$

ואתה רוצה תשובה בש"ח, אז הדרך לקבל זאת עם היחידות האלו היא:

מרחק/צריכה*מחיר:

$km\cdot {\frac {1}{\frac {km}{liter}}}\cdot {\frac {NIS}{liter}}=NIS$

ועם מספרים:

$87.5km\cdot {\frac {1}{16{\frac {liter}{km}}}}\cdot 7.40{\frac {NIS}{liter}}=40NIS$

בברכה, Nurick - שיחה 01:03, 24 באוגוסט 2014 (IDT)

תודה רבה לכולם. אנחנו מדברים על כיוון אחד, כן?--85.64.116.162 09:07, 24 באוגוסט 2014 (IDT)

הם חישבו לך 40 ש"ח לכ-90 ק"מ, שזה בערך המרחק מחיפה לת"א. החישוב מתייחס לדלק בנזין בשירות עצמי ולצריכת דלק של 16 ק"מ לליטר, רוב המכוניות פחות חסכוניות וצורכות בין 10 ל-15 ק"מ לליטר, לכן זה יעלה בממוצע כ-50 ש"ח לכל כיוון. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

החישוב היה לגבי חיפה-כפר סבא. ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 20:46, 25 באוגוסט 2014 (IDT)

טרור מוסלמי

מדוע במאה ה-20 ותחילת ה-21 הטרור הפך לכלי כל כך פופולרי בקרב המוסלמים? זה לא רק מחבלים בפלשתינה. זה ארגוני טרור וגרילה שקיימים בכמויות גדולות בהרבה מקומות במקביל (סתם להזכיר את צ'צ'ניה, אפגניסטן, פקיסטאן ולבנון. ברור שהרשימה ארוכה פי כמה וכמה). ממה זה התחיל ולמה דווקא מוסלמים? לפי שאתם עונים לגבי אט"א, הצבא האדום היפני וארגונים דומים- הם מיעוט זניח ביחס למחבלים מוסלמים. 79.183.22.47 10:47, 25 באוגוסט 2014 (IDT)

אני מאמין שאפשר לקשר לפוליגמיה ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שימוש באלימות לשם השגת מטרות הוא לחמה של האנושות משחר ההיסטוריה. בעידן המודרני כוח גדול מרוכז בידיהן של ממשלות שפועלות למיגור אלימות, פלילית ואידיאולוגית. כדי שאדם ינקוט באלימות לקידום מטרותיו עליו למלא שלושה תנאים: אמונה בלגיטימיות של האלימות, אמצעים לפעולות אלימות יעילות (כגון אמל"ח) ומוכנות להסתכן ולספוג פגיעות מצד ממשלות ומתנגדים אחרים.

האיסלאם הקיצוני הוא בין האידיאולוגיות המודרניות המרכזיות שרואות באלימות כלי לגיטימי ויעיל לקידום מטרותיהן. ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 13:44, 25 באוגוסט 2014 (IDT)

האנונימי כתב "אני מאמין שאפשר לקשר לפוליגמיה". הוא מסביר תופעה חברתית אחת בתופעה חברתית אחרת. מה גזעני בזה? עוזי ו. - שיחה 21:46, 25 באוגוסט 2014 (IDT)

הוא לא ממש הסביר. בהיעדר הסבר אני מבין שכוונתו לקשר בין שתי תופעות שפסולות בעיניו בחברה המוסלמית. בעיני יש פה שימוש בסטיגמה "המוסלמי נושא נשים רבות ומשתתף בפעילות טרור". ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 00:45, 26 באוגוסט 2014 (IDT)

אני האנונימי :) נתחיל מכך שגזענות ודאי אין כאן. לא התיחסתי למוצא אתני אלא לאידאולוגיה. מוסלמי רשאי לשאת נשים רבות בין אם זה מוצא חן בעיני ובין אם לאו. העלתי השערה שיש קשר בין עובדה זאת למגמה שעליה היתה שאלת השואל, ולגיטימי לא להסכים איתי אם כי סבורני שלפי פרויד זה דוקא מסתדר. 46.117.126.153 09:37, 27 באוגוסט 2014 (IDT)

החזרתי את המשפט. ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 10:02, 27 באוגוסט 2014 (IDT)

אין שום קשר בין פוליגמיה לטרור. שימוש בטרור ובלוחמה זעירה מאפיין קבוצות חלשות שנלחמות נגד גורם חזק שאין להן יכולת צבאית להכריע אותו במערכה סדורה. זה התקיים משחר ההיסטוריה וימשיך להתקיים. בנוסף לאלה, למוסלמים יש בעיה עם פולשים לשטחים שבהם התבסס האסלם ומוסלמים דתיים רבים רואים בכך פגיעה בדת שלהם. זה גורם חשוב למוטיבציה המוסלמית להלחם באותם פולשים. בנוסף, אסלם היא דת מסיונרית ומבחינתם יש לאסלם את כל העולם. שאיפת התפשטות זו היא גורם נוסף שדוחף אותם לתקוף את בני הדתות האחרות. שאיפות אלה לא מוגבלות לאסלם. גם הנצרות, הדת המונותאיסטית הגדולה השנייה שמתחרה באסלם במספר מאמיניה, גם כן מתאפיינת במסיונריות. נוצרים גם כן עסקו במלחמות דת רבות שנמשכו מאות שנים (מימי הביניים עד המאה ה-17) לעתים המלחמות האלה היו נגד בני דת אחרת ולפעמים בין פלגים שונים של נצרות. פעמים רבות הדת שימשה כסות למחלוקת פוליטית. הנוצרים השתחררו מרצון להרחיב את תחום ההשפעה הנוצרי בכוח צבאי המוסלמים עוד לא. הם המירו את זה בשאיפות לאומיות ושאיפות אחרות. כיום מרבית הנוצרים מגדירים את עצמם כאזרחי מדינת ולא כשייכים לאומה הנוצרית הגדולה (כמו שהם עשו בימי הביניים). רבים המוסלמים לעומתם לא פיתחו לאומים מובהקים חזקים. הלאום הסורי התפרק למרכיביו, העירקי, רק כמחצית מאזרחי אירן הם פרסים וכך הלאה. מכאן אפשר להניח שהטרור האסלמי ימשיך עד שהמוסלמים יצברו מספיק כח כדי לצאת למלחמה מסודרת נגד בני הדתות האחרות או לחלופין עד ששאיפות הדתיות שלהם ירגעו. גילגמש • שיחה 10:04, 27 באוגוסט 2014 (IDT)

סורק טוב ויעיל

הצטברו לי מהלימודים הררי מסמכים וסיכומים שאני רוצה לסרוק למחשב כדי לפנות מקום בספרייה ובארון. יש לי סדר גודל של כמה אלפי דפים, ואני צריך שהרזולוציה תהיה סבירה ושיהיה אפשרות לשים כמה דפים בבת אחת (יעני, מזין נייר אוטומטי). חשוב לי גם שתהיה אפשרות לשמור כמה דפים סרוקים לקובץ אחד (יש לי כמה סיכומים של עשרות עמודים...).

מישהו פה יכול להמליץ על סורק טוב במחיר שלא יגרום לי לקחת הלוואה מהבנק? תחי מדינת ישראל! • (שיחה) • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 11:34, 25 באוגוסט 2014 (IDT)

אני לא יכול להמליץ לך על סורק, אבל כן על מה לחפש: לפי מה שאתה מתאר, רצוי מאד שיהיה לך סורק דו-צדדי, זה מוצר נפוץ. עקב האכילס של מכשירים אלו, הם הפלסטיקים בכניסת הדפים מהמזין האוטומטי, כבר כמה פעמים אכלתי קש, ואחרי סריקת כמה חוברות/ספרים המזין הדו-צדדי נהיה חד-צדדי (יעני, נתקע הדף בפנוכו בדרך חזור). חשוב לבקש אחריות על נושא זה. יש מדפסות משולבות פקס/סורק/מדפסת שעושות את העבודה לא רע בכלל, וזה תענוג לעבוד איתן. נקודה נוספת: ישנה הגבלת מספר מסמכים (אני חושב משהו כמו 70 דפים בכל פעם, במכשירים הביתיים. המשרדיים עולים יותר. אם מדובר בפרוייקט חד-פעמי, אולי תשקול שירותי סריקה בתשלום. יכול להיות שזה יצא בשורה התחתונה יותר זול, אם נחשב את עלות זמנך היקר. ביקורת - שיחה 11:45, 25 באוגוסט 2014 (IDT)

יש חברות שעושות דברים כאלה; המחיר אינו רחוק מצילום. עוזי ו. - שיחה 13:11, 25 באוגוסט 2014 (IDT)

פלאש וקודקים במחשב וינדואוס 8.1

קניתי מחשב מאד מתקדם של חברת דל (כ3.5 אלף שח) עם וינדואוס 8 ושידרגתי אותו לוינדאוס 8.1. התקנתי תוכנות שונות כפי שכל אחד מתקין, ובכללם התקנתי גם מקבץ הקודקים של K LITE בחבילת הMEGA שלה מאתר www.codecguide.com. ועל אף זאת, הסרטים עובדים אומנם טוב, אבל רק טוב, ולא מצויין. למשל במחשב הקודם שלי שהיה פחות מתקדם בהרבה מאד, הסרטים שמה רצו חזק, לא היו נתקעים בהעברות הקטנות כשמעבירים דקות באמצע הסרט וכו' וגם האיכות היתה טובה מאד. עכשיו גם שיחקתי קנדי קראש דרך הפייסבוק וראיתי שהאיכות של הממתקים ממש אבל ממש לא משהו. מה חסר לי? אולי פלאש?(אני לא כזה מבין בזה) אשמח לקישור ישיר של תוכנת ההורדה שאתם ממליצים לי להתקין על וינדואוס 8.1 בעברית שיש לי. תודה רבה רבה לעונים!!! (אגב על הדרך אשמח שתתנו לי המלצות של 2 תוכנות שעדיין לא התקנתי: אקרובט רידר, וrar וזה אע"פ שיש לי 7ZIP אבל עדיין אני רואה שהוא לא מספיק) הודעה נוספת: ניסיתי להוריד את תוכנת פלאש הרגע וזה ההודעה שיצאה לי בדפדפן: Your Google Chrome browser already includes Adobe® Flash® Player built-in. Google Chrome will automatically update when new versions of Flash Player are available. To download the Adobe® Flash® Player system plug-in, click here. אבל אני עדיין לחצתי על click here והורדתי את הפלאש פלייר והתקנתי, וזה עדיין לא עוזר לי ועדיין הקנדי קראש והקסטים מראים באותו מצב

עזרה בבקשה??????? זה דחוף

יש גורמים רבים שקשורים לאיכות התצוגה בסרטים וברשת.

האם אתה רואה סרטים דרך הרשת? אם הסרטים שמורים על המחשב, באיזו איכות הם? איזה פורמט הם? ובאיזו תוכנה אתה מפעיל אותם?

ניסית לגלוש בדפדפנים אחרים? האם גם שם יש את הבעיה עם קנדי קראש? האם במחשב הקודם השתמשת בקנדי קראש והאיכות הייתה יותר טובה? ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 20:44, 25 באוגוסט 2014 (IDT)

אם זה לא רק ברשת, אולי לא הותקן דרייבר של כרטיס המסך? ביקורת - שיחה 20:54, 25 באוגוסט 2014 (IDT)

הי שוב: 1. הותקנו כל הדרייברים כראוי. אני כן רואה סרטים דרך הרשת. באיכות שניראת טובה (תלוי בסרטון עצמו כמובן) רואה דרך תוכנות BS PLAYER או מדיה פלייר של WINDOWS. בדפדפנים אחרים גם כן הקאנדי קראש לא עובד משהו (כמו בכרום)

איזה סוג כרטיס מסך ואיזה מעבד יש לך? חשוב הפרטים המדויקים, כולל הספרות. איתן96 (שיחה) ז' באלול ה'תשע"ד 08:44, 2 בספטמבר 2014 (IDT)

מכללת און ליין

קראתי כאן כאן שאסור לאדם להשתמש בשם "מכללה אקדמית" אם הוא לא קיבל אישור לכך. האם זה אומר שמותר למכללת אין ליין ודומיה להשתמש בשם מכללה בגלל שלא מוזכרת שם המילה אקדמיה? 80.246.133.52 00:56, 26 באוגוסט 2014 (IDT)

סעיף 21א לחוק: "לא ישתמש מוסד חינוך באחד הכינויים האלה - אוניברסיטה, טכניון, מכון טכנולוגי, פקולטה, אקדמיה, בית-ספר גבוה, מכללה אקדמית, השכלה גבוהה או חינוך גבוה - ...אלא אם המוסד הוכר ...". כינוי שאינו מוזכר ברשימה, מותר. עוזי ו. - שיחה 02:31, 26 באוגוסט 2014 (IDT)

פרסום דו"חות רבעוניים

מתי חברה ציבורית הנסחרת בבורסה לני"ע בת"א צריכה לפרסם את הדו"חות הרבעוניים שלה? רביעי - שיחה 09:11, 26 באוגוסט 2014 (IDT)

2 חודשים לאחר הרבעון. Nachum - שיחה 10:17, 26 באוגוסט 2014 (IDT)

אז למגדל שמש יש חיסרונות

למה ללא לבנות Pyreliophorus ענק ולהשתמש בו להשגת אנרגיה? 46.117.126.153 10:29, 26 באוגוסט 2014 (IDT)

אותם חסרונות פחות או יותר. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 10:56, 26 באוגוסט 2014 (IDT)

שתינה

מכירים את זה שאתם מתים להשתין, אבל לא יכולים באותו רגע (נגיד אתם בחוץ במקום הומה אדם), אז אתם מתאפקים והלחץ יורד לכמה דקות? מה ההסבר לזה? האם השתן מגיע לאיזושהי נקודה שממנה הוא רוצה להתפרץ, ואם לא נותנים לו הוא נסוג אחורה (בדומה לזרע)?--85.64.116.162 09:07, 27 באוגוסט 2014 (IDT)

השאלה היא איך עובד המנגנון שגורם לנו להרגיש צורך לרוקן את שלפוחית השתן. לפי הערך, "אצל אדם בוגר יכולה השלפוחית להכיל עד חצי ליטר נוזלים, אך כבר ב-250 מ"ל מורגש הצורך להטיל שתן." מן הסתם תחושת הצורך נוצרת במוח עקב קלט מהעצבים, יכול להיות שהעצבים מפסיקים לשלוח אותות לאחר זמן מה. לפחות במצבים בהם בשלפוחית יש עוד מקום. ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 09:27, 27 באוגוסט 2014 (IDT)

ההסבר הוא מאוד נחמד ורק חבל שהוא אינו נכון. כאשר תכולת השלפוחית מגיעה לגודל מסויים (בערך 300 סמ"ק, אך שונה במקצת מאדם לאדם) שרירי השלפוחית מתחילים להתכווץ במטרה להטיל את השתן. שרירים אלו הם בלתי רצוניים. התכווצויות אלו אמורות להתגבר על סוגר שרירי שנמצא בערך בתחתית השלפוחית והוא מכווץ ומונע את הטיפטוף של השתן החוצה מהשלפוחית. גם סוגר זה הוא בלתי רצוני. השתן שיצא מהשלפוחית כאשר זו מתכווצת ומתגברת על הסוגר (כמוסבר מעלה), מגיע לשופכן (אורטרה) אשר גם לו יש סוגר. סוגר זה הוא רצוני וגורם לנו להטיל שתן בזמן הנוח לנו ולפי רצוננו. כאשר השלפוחית מלאה ומתכווצת, אנו חשים בצורך להטיל שתן. אך ההתכווצויות האלו מתרחשות עם הפסקות ביניהן (כמו התכווצויות הרחם אצל יולדת) ובזמן בין התכווצות אחת לבאה אחריה, אנו חשים סוג של הקלה וכנראה לזה התכוון השואל--וידנפלד - שיחה 14:23, 31 באוגוסט 2014 (IDT)

מוצאו של שי אגסי

מהו מוצאו העדתי של שי אגסי, לשעבר מייסד "בטר פלייס"?

http://www.planetnana.co.il/ohalim22/_0.1.2008a.r_nrg_kol_kore_aravim_yehoudim.htm Nachum - שיחה 15:08, 27 באוגוסט 2014 (IDT)

הא? לא הבנתי. האם מהקישור ניתן להבין שמר אגסי הינו ממוצא מזרחי?

כך נראה. ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 17:16, 27 באוגוסט 2014 (IDT)

זה בסה"כ טוקבק. Liad Malone - שיחה 18:32, 27 באוגוסט 2014 (IDT)

אבא שלו, ראובן, נולד בעיראק 46.117.126.153 11:01, 28 באוגוסט 2014 (IDT)

אוניברסיטת תל אביב

מתי מתחילה שנת לימודים הקרובה (כלומר באיזה יום יש את השיעור הראשון)? תודה מראש.

היום הראשון ללימודים

26.10.2014 יום א' ב' בחשון

מגן אנושי

ישנה תמונה אנטי ישראלית שמסתובבת זמן מה ברשת,( זאת) שבה רואים נער פלסטיני קשור לשמשה של הרכב.

מה האירוע המדובר? האם זה באמת מגן אנושי? קשה לי להאמין שזה נועד להגן על הרכבים מפגיעת מחבלים (כי לא מפריע להם ילד מת והרכב גם ככה משוריין). אז מה זה?

יש מצב שזה תעמולה שלהם, הרבה אנשים בעולם חושבים שאנחנו הרעים והם הטובים בגלל שהכניסו לאנשים בעולם לראש שישראל כובשת שטחים ורוצחת פלסטינים, אז רב הסיכויים שזו תעמולה פלסטינית. אוהד הפועל - שיחה 16:59, 27 באוגוסט 2014 (IDT)

פלסטינים קשרו ילד לרכב משטרה ישראלי? לא סביר. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא קשרו, אולי עשו פוטושופ ולקחו רכב סורי שרשמו עליו משטרה או עשו משהו אחר, לצערנו לא חסרות דרכים לזייף תמונות בשביל שהם יוכלו להשתמש בהן. אוהד הפועל - שיחה 17:57, 27 באוגוסט 2014 (IDT)

היה מקרה בשכם ב-2007 שבו, בניגוד לנהלים, חיילים לקחו נער שיידה אבנים והציבו אותו בקדמת הג'יפ הצבאי כדי שיצעק לחבריו להפסיק ליידות עליהם. [4] יכול להיות שזה תמונה מאותו מקרה. בכל אופן הניסיון לייצר סימטריה מוסרית בין זה לבין השימוש של החמאס במגנים אנושיים שגורם למאות הרוגים, לא ממש ישכנע את מי שלא משוכנע מראש. Ben tetuan - שיחה 18:01, 27 באוגוסט 2014 (IDT)

בן מי שלא יודע שחמאס משתמש במגנים אנושיים ורואה את התמונה הזו, אכן עלול להשתכנע שישראל משתמשת במגנים אנושיים בלחימה, כי אולי יחשבו שיש עוד מקרים כאלה שלא צולמו. בכל מקרה, יש מצב שאתה צודק והתמונה היא מאותו אירוע. אוהד הפועל - שיחה 18:51, 27 באוגוסט 2014 (IDT)

האיזכור הכי מוקדם לתמונה הזאת מצאתי כאן, מ-2004 והועלה מאז לא אחת. ניתן לראות זאת מחיפוש התמונה בגוגל תמונת (אפשרות שניתנת על ידי לחצן ימני בכרום).

הרתחה כפולה

שמעתי ממספר ישראלים טענה שאוסר להרתיח מים פעמים (או שזה לא טוב לשתות קפה ממים שהורתחו פעם שניה) וכל פעם לפי הקפה הם מרוקנים את הקומקום ומחממים מים "חדשים". האם זה משהו נפוץ בארץ או שפשוט נתקלתי במספר תמהונים?

מעלה ריכוז מומסים 46.117.126.153 11:32, 28 באוגוסט 2014 (IDT)

אני אתייג פה את משתמש:יורם שורק שאולי ישפוך אור על הסוגיה. לדעתי האפקט המתואר זניח בהחלט. Corvus,(שיחה) 15:52, 29 באוגוסט 2014 (IDT)

אני לא אתרום שום דבר חד משמעי לדיון, אבל תמיד האמנתי שמדובר באמונה טפלה. פעם פגשתי ד"ר למדעים שהסבירה לי בשיא הרצינות שהרתחה כפולה הופכת את המים למים כבדים... (IKhitron (שיחה, 132.72.45.122) 19:27, 29 באוגוסט 2014 (IDT))

היא כנראה עבדה עליך בשיא הרצינות או שפשוט טעתה. גם ד"ר למדעים (אילו מדעים?) טועים. אם זה היה כזה פשוט לייצר מים כבדים לא היה כתוב בערך משפט כגון: "לצורך הפקת ליטר אחד של מים כבדים השתמש המפעל בכ־340,000 ליטרים מים."

גם פה ופה מפקפקים בסיפור של הרתחה כפולה.

העלאת ריכוז המומסים בהרתחה שנייה אמורה להיות בערך כמו העלאת ריכוז המומסים בהרתחה הראשונה. מי שלא מפחד ממים מורתחים לא אמור לפחד ממים מורתחים פעמיים. ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 19:47, 29 באוגוסט 2014 (IDT)

לצערי הרב, ‏Uziel302, זה באמת מה שהיא חשבה. ולא זוכר אילו מדעים, זה היה לפני כמה עשרות שנים. (IKhitron (שיחה, 132.72.45.122) 19:50, 29 באוגוסט 2014 (IDT))

אני לא מצטער על טעויות של אנשים, אנשים תמיד טעו ויטעו, גם אם יש להם תואר. אני פשוט מעדיף שהטעויות לא יונצחו. ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 19:52, 29 באוגוסט 2014 (IDT)

ריכוז המומסים יעלה ככל שיותר מים יתנדפו. זה נכון גם למים שלא רתחו כלל וחיכו לנו הרבה זמן או מים שהורתחו פעם אחת למשך זמן ארוך. בעיה יכולה להיגרם חומרים מהקומקום דולפים למים החמים (וגם אז הבעיה היא משך הרתיחה ולא מספר ההרתחות). כיום הקומקומים והסירים נדרשים לעמוד בתקנים מחמירים למניעת מיצוי חומרים מזיקים למים כך שמדובר באגדה אורבנית. יורם שורק - שיחה 22:24, 29 באוגוסט 2014 (IDT)

ביררתי בשבילך, Uziel302. דוקטור לסוציאולוגיה וסטטיסטיקה. (IKhitron (שיחה, 132.72.45.122) 13:57, 31 באוגוסט 2014 (IDT))

איך אני יוצר סקריפט?

אני רוצה ליצור סקריפט שיאפשר שבנוסף לכפתור ערך אקראי, יהיה כפתור קצרמר אקראי. איך אני עושה את זה? שי • מנשמע? • 1.. 2.. צא! 12:01, 28 באוגוסט 2014 (IDT)

ראשית עליך לדעת לתכנת JavaScript. במידה ואתה יודע וכבר כתבת את הסקריפט, אתה מוזמן להסתכל בויקיפדיה:סקריפטים ולעקוב אחרי ההוראות. במידה ואתה לא יודע לתכנת, אתה מוזמן לבקש את כתיבת הסקריפט בויקיפדיה:סקריפטים/בקשות ואם יימצא הויקיפד בעל הרצון והיכולת הסקריפט ייכתב. בברכה, איתן96 (שיחה) ב' באלול ה'תשע"ד 12:21, 28 באוגוסט 2014 (IDT)

האד באנג

איך לעשות האד-באנג בלי להזיק לצוואר? יש טיפים ידועים? אומנים עושים את זה בהופעה במשך כחצי שעה במצטבר. ואיך הם עושים "תחנת רוח" בלי לקבל סחרחורת וליפול על הרצפה? 109.67.122.246 13:33, 28 באוגוסט 2014 (IDT)

הד באנגינג זה ענין מסוכן קצת. ראה כאן: Headbanging#Health issues. אצלנו הפרק הזה עדיין חסר. ביקורת - שיחה 14:23, 28 באוגוסט 2014 (IDT)

תודה, אבל זה לא עונה על השאלה אלא רק חוזר עליה. השאלה היא איך לא להזיק לצוואר בזמן הד באנג. 109.67.122.246 14:39, 28 באוגוסט 2014 (IDT)

Conclusion: To minimise the risk of head and neck injury, ----head bangers should decrease their range of head and neck motion, head bang to slower tempo songs by replacing heavy metal with adult oriented rock, only head bang to ----every second beat----, or use personal protective equipment. הקטע הוא סיכום מאמר. כל ההתנהגות הזאת לא בריאה ורצוי לא לעשות אותה. Nachum - שיחה 14:46, 28 באוגוסט 2014 (IDT)

מעניין למה מתכוון הכותב ב"adult oriented rock"? האומנים שהתחילו עם ההאד באנג היום בני 70 בערך... כנראה שהכוונה היא להפסיק לשמוע מטאל ולעבור לשמוע שירים משנות ה50 או משהו. לא הייתי מתייחס ל"טיפים" כאלה ברצינות. כנראה שהוא יוצא מנקודת הנחה (שגויה לחלוטין) שתרבות המטאל זה דבר שמתאים לצעירים בלבד. בערך כמו טיפים לגבי נהיגה נכונה שמתחילים ב"עדיף לנסוע באוטובוס". טוב, תודה בכל מקרה. 109.67.122.246 14:59, 28 באוגוסט 2014 (IDT)

מישהו שפרש וחוזר לג'וב אחרון

בהמון סרטים, ספרים וכו', (סתם כמה דוגמאות שעלו לי לראש: להרוג את ביל, הג'וב האיטלקי, מרד הנפילים.) יש מוטיב שבו מישהו, שהיה הטוב ביותר בתחומו, פורש. ולאחר המון שנים מישהו אחר, צעיר יותר, משכנע אותו לחזור מהפרישה בשביל "פעם אחת אחרונה" או משהו בסגנון. מאיפה המוטיב מגיע? מתי השתמשו בו בפעם הראשונה? או לפחות, האם מישהו יודע על שימוש מוקדם במוטיב? בלנק - שיחה 20:10, 28 באוגוסט 2014 (IDT)

מצאתי כמה בסגנון באתר TV Tropes שהוא אגב אתר מצוין לצרכים מעין אלו. retired badass roundup, one last job, back in the saddle ו-Putting the Band Back Together.

קצת קשור ודי קדום: מהערך שמשון: "לכידתו של שמשון נחגגה על ידי הפלשתים ברוב עם, בזבח גדול שערכו במקדש דגון אלוהיהם, שאליו הביאו את שמשון מנוקר העיניים והמושפל. שמשון ביקש מהנער שהוליך אותו להציבו בין עמודי התווך של המבנה, נשא תפילה לאלוהים שיחזקהו, "זָכְרֵנִי נָא וְחַזְּקֵנִי נָא אַךְ הַפַּעַם הַזֶּה, הָאֱלֹהִים, וְאִנָּקְמָה נְקַם אַחַת מִשְּׁתֵי עֵינַי, מִפְּלִשְׁתִּים" (שופטים, ט"ז כח), לפת את העמודים וקרא: "תָּמוֹת נַפְשִׁי עִם פְּלִשְׁתִּים" (שם, ט"ז ל), והמבנה קרס על כל החוגגים.‏ "וַיִּהְיוּ הַמֵּתִים אֲשֶׁר הֵמִית בְּמוֹתוֹ רַבִּים מֵאֲשֶׁר הֵמִית בְּחַיָּיו". ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 21:55, 28 באוגוסט 2014 (IDT)

לא כל כך קשור. . . שמשון לא "פורש" בשום שלב, ואין אף דמות שמשכנעת אותו לחזור מפרישה. בלנק - שיחה 16:14, 29 באוגוסט 2014 (IDT)

הוא כן פרש, פעילותו הופסקה לאחר שנפל בידי הפלישתים ונגזז שערו. החזרה לפעילות כנגד הפלישתים היא אכן מיוזמתו האישית. אתה דורש רשימה ארוכה מדי של תנאים: פרישה מרצון, הפורש הוא הטוב ביותר בתחומו, חזרה בעקבות פנייה של דמות אחרת, שנים ארוכות בין הפרישה והחזרה, חזרה לפעם אחת בלבד. ניתן למצוא די בקלות שילוב של חלק מהדרישות אבל שילוב של כולן ביחד יש הרבה פחות וממילא יותר קשה למצוא. ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 16:31, 29 באוגוסט 2014 (IDT)

הסיפור של שמשון אינו עונה על התנאי הראשוני, הבסיסי ביותר, של פרישה מרצון. אני חושב שאם היית מכיר את המוטיב היית מבין יותר למה אני מתכוון. תראה למשל כאן, בדקה 8:43. יש מחווה ל/פרודיה על למוטיב הזה. (לאחר מכן היא כמובן משתכנעת לחזור ) אולי לא הגדרתי טוב את התנאים (לצורך העניין, לא כל כך משנה אם הוא חוזר לפעם אחת בלבד), אבל הסצנה הזאת היא סצנה מוכרת היטב, והסיפור של שמשון אינו מזכיר אותה בכלל. בלנק - שיחה 20:29, 29 באוגוסט 2014 (IDT)

טוב, מצאתי בקישורים לעיל מקור די קדום: "הרפתקאות המוסקטרים אחרי עשרים שנה" ספר ההמשך של שלושת המוסקטרים שפורסם ב-1845. על פי האתר: "Cardinal Mazarin asks d'Artagnan to find his three old friends, who have left the service long ago, and convince them to join back and help the Cardinal against his enemies. But only Porthos Jumped at the Call; Athos and Aramis excuse themselves." ‏‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 05:42, 30 באוגוסט 2014 (IDT)

כהערת אגב, דארטאניאן המקורי לא פרש ונהרג בסופו של דבר בשירות המלך יותר מעשור לאחר מותו של הקרדינל מאזארן. Tzafrir - שיחה 08:41, 30 באוגוסט 2014 (IDT)

תודה!בלנק - שיחה 11:37, 30 באוגוסט 2014 (IDT)

אגב, לאחר זמן מה חשבתי על הסיפור של אכילס, שמזכיר במידת מה את זה. בלנק - שיחה 17:07, 6 בספטמבר 2014 (IDT)

"פסיכותרפיסט"

שאלה: האם מותר לכל אדם להציג עצמו כפסיכותרפיסט. בשוק יש קורסים חצי שנתיים המכשירים לעיסוק זה. האם זה חוקי? 93.173.132.169 20:35, 28 באוגוסט 2014 (IDT)

מהערך פסיכותרפיה "בישראל, פסיכותרפיסטים הם בדרך כלל פסיכולוגים, פסיכיאטרים, עובדים סוציאליים, קרימינולוגים, או מטפלים באמצעות אמנויות, שהם מותרים בידי משרד הבריאות לעסוק בפסיכותרפיה‏, בהתמחות או בהכשרה ממוקדת‏ כאשר הכשרות כאלה לרוב מוצעות גם לעוסקים במדעי המוח, ורופאים שאינם פסיכיאטרים." ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 21:00, 28 באוגוסט 2014 (IDT)

עדות ראייה בלוח השנה העברי

מדוע היה צורך בעדות ראייה בלוח השנה העברי על ידי תושבים שמחוץ לירושלים ? מדוע היו נוהגים להגיע לבית הדין ? אנשי בית הדין לא היו יכולים להסתדר בלעדיהם ? אוריה אורן - שיחה 03:25, 29 באוגוסט 2014 (IDT)

מתוך הערך קידוש החודש: "מצוות קידוש החודש היא מצווה בתורה על בית הדין הגדול לקבוע, מדי חודש בחודשו, את יום ראש החודש, על פי עדותם של אנשים שראו את הירח בחידושו.... עם השנים, כאשר הלכה והדלדלה סמכותם של בתי הדין בארץ ישראל, החל תהליך של קיבוע הלוח שאותו יזם הלל נשיאה (בתקופת האמוראים), והחלו בקביעת החודשים על פי החישוב, ולא על פי הראייה." ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 06:48, 29 באוגוסט 2014 (IDT)

ארחיב. מאוד קשה לראות את רגע מולד הירח, אפילו אם אתה יודע בדיוק מתי הוא אמור להופיע, ולא מספיק החישוב המדויק שלו אלא חייבים לראות את עצם המולד (יש חישובים תנאיים מדויקים ברמה מרשימה מאוד יחסית לזמנם, יש שחושבים שחישובו של רבן גמליאל הוא הטוב ביותר בזמנו). מהסיבה הזו כל מי שראה את המולד מגיע לבית הדין להעיד - גם אם הדיינים פספסו מישהו ודאי ראה. איתן96 (שיחה) ג' באלול ה'תשע"ד 08:37, 29 באוגוסט 2014 (IDT)

שניכם הסברתם והרחבתם, אך לטעמי לא ממש הצדקתם את המנהג. הירח מופיע בחידושו בפרהסיה. שימוש בעדים קיים לרוב באירועים שקרו בפורום מוגבל של אנשים, כמו רצח לדוגמה. כל מי שעיניו בראשו יכול לראות את מולד הירח, (בהתאם לתנאי מזג האוויר). למה צריך ששני עדים יהלכו מטבריה לירושלים רק על מנת להעיד על מולד הירח ? הרי עד שהם יגיעו, סביר שהדיינים יחזו בתופעה בעצמם, לא ? אוריה אורן - שיחה 18:37, 6 בספטמבר 2014 (IDT)

ברור שאיש לא בא מטבריה לירושלים בימי בית שני כדי להעיד עדות החודש, בגלל המרחק הרב. באו להעיד רק ממקומות שאפשר להגיע מהם לבית הדין תוך 24 שעות לכל היותר (משנה ראש השנה א,ט: שעל מהלך לילה ויום מחללים את השבת ויוצאים לעדות החודש). הצורך בעדים מחוץ לירושלים נבע מהחשש שהירח נראה מחוץ לירושלים ולא בירושלים עצמה.

רחוב 2369

הבנתי שיש בתל אביב רחוב עם מספר "2369" במקום שם. מישהו יודע מה הסיפור מאחורי זה? 109.67.122.246 13:35, 29 באוגוסט 2014 (IDT)

מהערך שמות רחובות בתל אביב-יפו: "עם קום המדינה סומנו כמה רחובות בתל אביב יפו במספרים. בשנת 2006 החליטה העירייה לתת שמות לכל הרחובות האלה במסגרת זו נקראו, למשל, רחוב 3833 בשכונת נווה גולן ביפו על שם יונה וולך, ורחוב 3350 ביפו על שם הרב חיים נחום‏." ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 16:22, 29 באוגוסט 2014 (IDT)

בחיפה (ואני מעריך שגם בת"א) לכל רחוב יש מספר וכך הוא מוכר עד שמשיימים (נותנים לו שם) אותו. אולי/כנראה זה המקרה. Shannen - שיחה 08:00, 30 באוגוסט 2014 (IDT)

כיוון שעל שלטי רחוב נהוג לתת מידע קצר על האובייקט שהרחוב נקרא על שמו, אני מצפה שברחוב 2369 יאמר בשלט: "2369 הוא מספר פריק, השווה ל-23 כפול 103". דוד שי - שיחה 03:52, 31 באוגוסט 2014 (IDT)

"2369 זהו סכום ההכנסה ליום של בעלת מקצוע עתיק; אם סכום זה יוכפל ב-30 ימי עבודה בחודש, יתקבל (במחשבון דיגיטלי) למי היא מעבירה את הכנסותיה". חזרתי • ∞ • שיחה 08:35, 31 באוגוסט 2014 (IDT)

נמחקה מכאן תגובה. נימוק? מיותר. תרתי משמע. 46.117.126.153 08:40, 31 באוגוסט 2014 (IDT)

שכר דירה- מספר שאלות ללא קשר בינהם

1) האם שכר דירה נעשה על חודש לפני או על חודש אחרי התשלום?

2) באיזה תאריך מקובל לגבות את התשלום? האם זה משהו קלינדרי או ביום של הכניסה?

3) אם בעל הדירה מבקש תשלום על ימים מתחילת החודש בהם אף אחד לא שכר את הדירה שלו (בטענה שהדירה היתה פנויה ואפשר היה להכנס אליה גם לפני)- צריך לסרב, נכון? 109.67.122.246 17:26, 29 באוגוסט 2014 (IDT)

דווקא יש קשר כי כל התשובות אמורות להנתן כהסכמה בחוזה בין המשכיר לשוכר. אם לא נחתם חוזה זו כבר שאלה לדיון בבית משפט שיתן פרשנות לכוונת הצדדים. המקובל הוא ש-

1. התשלום נעשה מראש לחודש, לפעמים מראש עבור מספר חודשים. לעיתים קרובות בעת החתימה על החוזה, אף אם הוא לפני הכניסה מבוצע התשלום הראשון.
2. מקובל לגבות תשלום בתחילת החודש, כלומר 1 בחודש. אם החוזה החל באמצע החודש מקובל להסדיר את התשלומים כך שהבאים יהיו בתחילת החודש.
3. בחוזה יש לציין את מועד תחילת השכירות ומועד סיומה (תאריך מדויק) ואז יש לשלם מהתאריך שצויין אם הדייר החל לגור או לא.

שנילי - שיחה 18:34, 29 באוגוסט 2014 (IDT)

האם יודעים בדיוק ממה מורכב האבטיח?

האם יודעים את כל החומרים שמהם מורכב האבטיח? או שייתכן שיש חומרים רבים אחרים (אומנם במידה מזערית) שקיימים ואבטיח ואף אחד עדיין לא יודע על קיומם שם? 149.78.31.188 18:21, 29 באוגוסט 2014 (IDT)

שאלה דומה נשאלה ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 231 בפסקה "אבטיח". ראה תשובות שם בלנק - שיחה 18:29, 29 באוגוסט 2014 (IDT)

ועיין גם בערך אבטיח. :-) ‏Danny-w • שיחה 18:31, 29 באוגוסט 2014 (IDT)

לא בדיוק שאלה דומה. השאלה שלי שונה: האם ייתכן שיש חומרים זעירים המרכיבים את האבטיח שלא יודעים עליהם? 149.78.31.188 23:29, 29 באוגוסט 2014 (IDT)

השאלה היא אם כן שאלה כללית, האם יש חומרים שלא יודעים עליהם באובייקט כלשהו. התשובה לשאלה שכזו היא בדרך כלל לא כי אם התשובה הייתה כן, יש חומרים כאלו, הם כבר לא היו חומרים שלא יודעים עליהם. כשהשאלה היא האם יתכן שיש חומרים שלא נתגלו בבדיקות המעבדה שנעשו למציאת הרכב האובייקט התשובה היא כן, כי הבדיקות הן מדגמיות ומזהות קיום חומרים באמצעות השפעתם על תגובות כימיות ולא באופן ישיר. ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 04:00, 30 באוגוסט 2014 (IDT)

לא לא לא, השאלה היא האם יש באבטיח חומרים (ידועים או לא ידועים) ועדיין לא יודעים שהם מרכיבים את האבטיח. לדוגמה אם עד עכשיו הניחו שאבטיח מורכב מאשלגן מים וסוכרים, מחר יבוא חוקר ויגלה שיש בו מולקולה מיוחדת שמגבירה כאב או מחלישה אותו. כלומר, האם יש עוד מקום לחקור את מרכיבי האבטיח או שכל מרכיביו ידועים? אגב, האם מדבריך ניתן להסיק שלא ניתן לגלות מולקולות מסוגים שונים באופן ישיר? 149.78.31.188 16:18, 30 באוגוסט 2014 (IDT)

אני מניח שאכן לא מיפו מעולם אבטיח על כלל מיליוני מולקולותיו אלא רק ביצעו בדיקות של מדגמים. אני לא יודע באילו סוגי בדיקות השתמשו כשחקרו את הרכב האבטיח ומה נחשב ישיר. גם סוגי מולקולות שזיהו לא תמיד יודעים את תפקידם ואופן פעולתם. קח לדוגמה את הריבוזום הקיים בכל תא חי, הוא התגלה בשנות החמישים בעזרת מיקרוסקופ אלקטרונים ורק ב-2009 זכתה עדה יונת בפרס נובל על חקר מבנהו ופעולתו, שבוצע בעזרת קריסטלוגרפיה בקרני רנטגן. כל התחום של חומצות גרעין וחלבונים ממשיך להיחקר ואלו דברים שקיימים בכל תא מתאי האבטיח. כך שבהחלט יתכן שיתגלו דברים חדשים על הרכבו של האבטיח. ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 19:37, 30 באוגוסט 2014 (IDT)

פולמוס קיטוס

בערך האנגלי w:en:Kitos War:

The distress became so great that the patriarch Rabban Gamaliel II, who was shut up there and died soon afterwards, permitted fasting even on Ḥanukkah. Other rabbis condemned this measure.[8] ... Ta'anit ii. 10; Yer. Ta'anit ii. 66a; Yer. Meg. i. 70d; R. H. 18b

חיפוש בשתי המסכות (בבלי, ירושלמי) "תענית" מוצא קטע אחד על לוליאנוס, פאפוס וטריינוס, ואחרים על גמלילאל, לוד חנוכה ומתנגדים (בתוספתא אחד תמציתי:תענית צבור אין מפסיקין לימים טובים הכתובים במגילה מה שאין כן בתענית יחיד מעשה וגזרו תענית בחנוכה בלוד [אמרו לו לרבי אליעזר וסיפר לרבי יהושע ורחץ אמר להם ר' יהושע] צאו והתענו על מה שהתעניתם כל זמן שהיה רבן גמליאל קיים היתה הלכה נוהגת כדבריו לאחר מיתתו של רבן גמליאל בקש רבי יהושע לבטל את דבריו עמד רבי יוחנן בן נורי על רגליו ואמר חזי אנא בתר רישא גופא אזיל כל זמן שהיה רבן גמליאל קיים היתה הלכה נוהגת כדבריו עכשיו שמת אתם מבקשים לבטל את דבריו אמר רבי יהושע אנו שומעין לך נקבעה הלכה כדברי רבן גמליאל ולא ערער אדם על דבריו.). אבל האם יש סיבה לקשור הכל ביחד? ומה שיותר מטריד אותי, איך המספרים למעלה הולמים את מספרי הקטעים האלה? על טריינוס למשל ב- בבלי דף יח,ב גמרא. Danny lost - שיחה 23:14, 29 באוגוסט 2014 (IDT)

הערת השוליים מפנה למקורות הבאים: משנה תענית ב י, ירושלמי תענית ב יב, ירושלמי מגילה א ד וראש השנה יח ב. המספרים בירושלמי הם לפי עימוד של אחת המהדורות בה יש בכל עמוד שתי עמודות וממילא בכל דף ארבע עמודות, מסמנים אותן בעברית באותיות א-ד ובאנגלית ב-a-d. לא מצאתי מה המהדורה הזו או איך ניתן לפי זה לאתר את המקור, איתרתי בעצמי באמצעות חיפוש בגוגל למשל חיפוש "ירושלמי תענית סו א" מראה שבעמוד זה מופיעות ההלכות האחרונות של פרק ב. ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 04:55, 30 באוגוסט 2014 (IDT)

תודה רבה. לא הבנתי את כל המהלך - החיפוש לדוגמה מביא א. תלמוד ירושלמי מסכת תענית פרק ב דף סו טור א /הי"ב [5]; ב. תענית ב יג, סו ע"א [6]; ג. ירושלמי,תענית: ב, ח - סו,א [7]. איך בחרת ביניהם?

זה מתחיל להיות ברור יותר. באנציקלופדיה תלמודית של בר אילן (אין מה לחשוש מתחרות - אנציקלופדיה זה לא) הם מחלקים את ירושלמי (ונציה) למסכתות, פרקים, דפים, וטורים, ואת ירושלמי (וילנא) למסכתות, פרקים והלכות. המספרים, עם טורים א' ו-ב' אבל בלי ג' ו-ד', שרואים בויקיטקסט וממרא, הם כנראה מוילנא, אבל בבר אילן ויתרו עליהם (?). אגב, פה מספרים ש" דפוס ז'יטומיר (תר"ך - תרכ"ו - 1860 - 1866) היה הראשון שחילק את מסכתות התלמוד הירושלמי לפרקים ולהלכות, ובכך הציע שיטה קלה ונוחה יותר להתמצאות מהחלוקה לארבעה עמודים." Danny lost - שיחה 02:57, 31 באוגוסט 2014 (IDT)

השיטה שלי עם גוגל היא לא שיטה יעילה במיוחד, היא מראה לי כיוון. בדוגמה שלך רואים שבדף סו א הפרק הוא פרק שני ומופיעות בו בין היתר ההלכות ח, יב ויג. אני פותח את פרק ב, קורא ברפרוף את שלושת ההלכות, אם לא מצאתי אני קורא את ההלכות ביניהן, לפניהן ואחריהן. למעשה אם יש לי מילת מפתח אין צורך לקרוא, די לחפש את מילת המפתח. לקח לי די הרבה זמן לאתר את מגילה א ד, התוצאות בגוגל הראו הלכות אחרי, רק לאחר כמה דקות של חיפושים ניסיתי לבדוק את ההלכות לפני. ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 04:57, 31 באוגוסט 2014 (IDT)

כשגומרים יחסי מין איזה חומר משתחרר בגוף?

כשגומרים יחסי מין ישנה הרגשה של חומר שמתפשט בגוף וגורם לדופק מוגבר. באיזה חומר מדובר (אדרנלין?) ומה ההסבר הפיזיולוגי לכך? 149.78.31.188 02:02, 30 באוגוסט 2014 (IDT)

אני לא יודע אם אתה מדבר בדיוק על השלב הזה אבל זה מה שמצאתי בערך האנגלי על אורגזמה ‏: "The period after orgasm (known as a refractory period) is often a relaxing experience, attributed to the release of the neurohormones oxytocin and prolactin, as well as endorphins (or "endogenous morphine").

בעברית: השלב שלאחר האורגזמה (הידוע כ"התקופה הרפרקטורית") הוא על פי רוב חוויה מרגיעה, המיוחסת לשחרור ההורמונים אוקסיטוצין ופרולקטין, כמו גם אנדורפינים. ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 05:09, 30 באוגוסט 2014 (IDT)

השומרים

האם הדמיות מהשומרים הופיעו לפני 1985? כי זה נראה כאילו שהסיפור מתחיל מהאמצע, כשהשומרים כבר זקנים ופרשו מעבודתם. היה איזשהו קומיקס בו הם הופיעו לפני כן? 79.181.118.66 15:55, 31 באוגוסט 2014 (IDT)

כן, יש פריקוול 46.117.126.153 06:21, 1 בספטמבר 2014 (IDT)

הערך השומרים עוסק בקומיקס. כתוב בו: "עלילת הסדרה מתרחשת בהיסטוריה חלופית בה גיבורי העל פרצו בשנות ה-40 ושנות ה-60 של המאה ה-20, לקחו חלק פעיל במלחמת העולם השנייה, נלחמו בפשע וסייעו לארצות הברית לנצח במלחמת וייטנאם." הערך על הסרט נקרא השומרים (סרט). ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 06:23, 1 בספטמבר 2014 (IDT)

השאלה והתשובה היו על קומיקס. מיותר... 46.117.126.153 07:02, 1 בספטמבר 2014 (IDT)

חשפנות, זקפה ושפיכה (לא לילדים!)

מצטערת מראש- השאלה לא לילדים ודתיים (אם יש לכם בעיה עם מיניות בשאלות, בבקשה תתעלמו מהשאלה שלי ולא תמחקו אותה בגלל צניעות).

אם גבר בא למועדון חשפנות ומזמין חשפנית למופע פרטי, אז כנראה שבאיזשהו שלב הוא יחווה זקפה, נכון? ולפי רוב אין לקיים שום מגע עם חשפנית (אפילו יש מצלמות). לכן הגבר יקבל גירוי חזק ולא יבוא לידי פורקן. כך למעשה הוא יהיה יותר חרמן ממה שהוא היה לפני המופע. לפי מה שאני מבינה, זה אמור לגרום לו לסבל כי הוא קיבל זקפה ולא גמר ולא קיבל שום שחרור מיצר המין שלו, אלא להפיך. אז מדוע גברים כן באים לחשפנות? אל תגידו בשביל הנעה אסתטית (לא קונה) או על זה שמעודני חשפנות הם בתי בושת בהסוואה (עובדתית זה פשוט לא כך. יש מצלמות ואבטחה). תרומות/79.182.164.200 11:10, 1 בספטמבר 2014 (IDT)

ההנאה של גברים היא לא רק מאורגזמה אלא גם מעוררות מינית בפני עצמה. העוררות אכן מתבטאת לרוב בזקפה. זקפה ללא אורגזמה אינה סבל. מי שהולך למועדון חושפנות כנראה לא מחפש "שחרור מיצר המין" אלא דווקא גירוי של יצר המין. ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 11:28, 1 בספטמבר 2014 (IDT)

(וכמובן- הגבר לא חייב "לא לבוא לידי פורקן". אני מוכן להמר שאחוז גדול מהמבקרים במועדוני חשפנות חוזרים הביתה ובאים לידי פורקן, עם עצמם או עם בת זוגתם.) בלנק - שיחה 16:42, 1 בספטמבר 2014 (IDT)

מותה של אמליה כהן

"כל מנהל רואה לנגד עיניו כיום את פרשת מותה של אמליה כהן בת התשע”, אומר גילאון. כהן נפלה אל מותה מחלון בית הספר לוריא שבירושלים, שבו למדה, לפני כ–16 שנה. מנהלת בית הספר, שרה אנג'ל, הורשעה אז בגרימת מוות ברשלנות - אף שהתריעה בפני הרשות המקומית, משרד החינוך, ואף בפני ההורים והתלמידים, שהחלונות מסוכנים מכיוון שאינם מסורגים. בעירייה התעקשו שהם תקניים, מכיוון שתקני משרד החינוך לא היו ברורים. במשך שנים נאבקה אנג'ל בבתי משפט: ב–2004 זוכתה לחלוטין בערעור שהגישה. הפרקליטות עירערה על ההחלטה, וב–2008 - עשר שנים לאחר מותה של כהן - דחה בית המשפט את הערעור של המדינה." (מקור: [8])

אין לנו ערך על זה בויקיפדיה? נשמעת פרשה חשובה. ‏[kotz]‏ [שיחה] 16:20, 1 בספטמבר 2014 (IDT)

מה זה שואל ומה זה שוכר

מה זה שואל ומה זה שוכר

שוכר זה בכסף, שואל זה לא. ראה במשפט הראשון של השאלה. בלנק - שיחה 17:16, 1 בספטמבר 2014 (IDT)

תמונה עולה באיכות ירודה

יש תופעה שראינו כל יום, אבל מועטים שואלים איך זה. תמונות באינטרנט לפעמים עולות באיכות ירודה ואז לאחר המתנה של מספר שניות, התמונה "המתוקנת" עולה.

התופעה לא נראית מפתיעה על פניו, אבל תחשבו מה המשמעות של זה: יש איזשהו מנגנון שמעלה את התמונות לא לפי פיקסלים(לא רואים חצי תמונה עליונה ורק אז את מלאה), אלא לפי משהו(?) אחר. מה זה בעצם אותה "איכות ירודה"? זה סוג של כיווץ שחוסך במידע? הרי לא קיימת ברשת עוד תמונה נוספת, לכל תמונה באיכות מלאה. איך פועל המנגנון שמוריד את האיכות? מה הוא בעצם עושה? ואיך פועל המנגנון שמשפר את האיכות של תמונה ככל שיותר מידע יורד למחשב שלי? 79.179.151.149 13:25, 2 בספטמבר 2014 (IDT)

ראה en

Zarnivop - שיחה 14:20, 2 בספטמבר 2014 (IDT)

טעות בחישוב מע"ם

מה קורה במקרה שבחשבונית מס חישוב מעם נעשה בצורה מוטעית והינו גבוהה ממה שצריך להיות למשל על 37330 אלף שקל נלקח מע"ם של 9170 שקל וסך הכל שולמו 46500 ? האם מוחזר מ"עם שנגבה בפועל ? או מע"ם שהיה אמור להלקח ומה קורה עם ההפרש ?46.117.126.153 18:21, 2 בספטמבר 2014 (IDT)

מתייג את משתמש:דוד_שי Zarnivop - שיחה 07:28, 4 בספטמבר 2014 (IDT)

אני לא בקי במיוחד בנושאי מע"מ, אבל ברור לי שאם מוכר טעה בחישוב מע"מ עליו לתקן את טעותו, ורשות המסים לא תתנגד לתיקון הטעות (בהנחה שלא חלה התיישנות עקב השתהות של שנים רבות מדי). דוד שי - שיחה 17:59, 4 בספטמבר 2014 (IDT)

למה חברת חשמל עושה פרסומות?

מה המטרה של הפירסום? הרי זה בא מכסף של משלמי המיסים ולא מעלה את הצריכה של החשמל. אז בשביל מה? 79.179.151.149 12:20, 3 בספטמבר 2014 (IDT)

בדרך כלל הפרסומים עוסקים בהימנעות מצריכה מופרזת. זה נועד לעזור בוויסות הצריכה והפעלת התחנות. ביקורת - שיחה 12:42, 3 בספטמבר 2014 (IDT)

לדעתי הרוב המוחלט של הפרסומות של חברת חשמל (ובפרט, שקע ותקע), עוסק דווקא בבטיחות סביב חשמל- אל תיגעו בחשמל אם אתם רטובים וכו'. זה כמובן עוזר להפחית את כמות האסונות, אבל זה גם עוזר למתג את חברת החשמל כחברה חיובית ותורמת. בלנק - שיחה 16:05, 3 בספטמבר 2014 (IDT)

חברת החשמל בפירסום באתר חברת החשמל. ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 16:24, 3 בספטמבר 2014 (IDT)

איך המיתוג של חברת החשמל רווחי לה בהיעדר תחרות? יש מחקרים לפיהם מותגים כאלה משפיעים על הצריכה? 132.77.136.169 10:59, 4 בספטמבר 2014 (IDT)

הם חוששים שהציבור יקום עליהם וידרוש מהפוליטיקאים להפריט אותם. גילגמש • שיחה 11:11, 4 בספטמבר 2014 (IDT)

בדיוק, ציבור צרכנים מודע וממוקד היה דורש מחברת החשמל להפסיק לבזבז את הכסף שלו על רכישת אהדה. שפם אדום - שיחה 23:00, 4 בספטמבר 2014 (IDT)

יום אחד תבצבץ לה תוכנית פוליטית לשנות את מבנה שוק החשמל בישראל. הסנטימנט הציבורי כלפי החברה באותה עת יקבע האם, למשל, החברה תפוצל ועובדיה יוטלו באחת לשוק תחרותי, או שהעובדים יפוצו בסכומים גבוהים על עצם נכונותם להרשות לממשלה לחשוב בקול רם את המלה "רפורמה". משום כך חשוב לעובדים לטפח כלפי החברה סנטימנט חיובי באופן שוטף. (ויש אומרים שכל זה כבר קרה). עוזי ו. - שיחה 23:25, 4 בספטמבר 2014 (IDT)

בקיצור, כולכם מסכימים עם האנונימי שאין כאן תועלת ציבורית, למרות שזה נעשה מכספי ציבור, ובלשונו "זה בא מכסף של משלמי המיסים ולא מעלה את הצריכה של החשמל. אז בשביל מה?" יש בכנסת מספיק לוביסטים כבדים בשביל האינטרס הציבורי שאין להם סנטימנטים לאינטרסים הצרים שהוצגו כאן, והם לא היו שותקים. אולי אני נאיבי. לא חושב. ביקורת - שיחה 01:01, 5 בספטמבר 2014 (IDT)

כפי שניתן לראות בקישור שהבאתי היו זמנים שהחברה ניסתה לקדם צמצום או הרחבה של השימוש בחשמל, בהתאם ליחס בין הייצור לצריכה. בשנים האחרונות יש אכן התמקדות בבטיחות, שיש שיאמרו שזהו אינטרס ציבורי על אף שהוא לא מקדם את חברת החשמל. גם אם נניח שלחברת החשמל מניעים זרים בקידום הבטיחות, אין פה בזבוז משווע של כספי ציבור שירתיח פעילים פוליטיים או אנשי ממשלה. ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 05:33, 5 בספטמבר 2014 (IDT)

קוראים לזה יחסי ציבור, וכמו שנכתב מקודם המטרה היא ליצור תדמית חיובית כדי למנוע לחץ ציבורי למהלך של הפרטה ופיטורין. ‏ MathKnight ✡ (שיחה) 01:31, 5 בספטמבר 2014 (IDT)

בניית גשר להולכי רגל

מישהו יכול לתת הערכה גסה, כמה זמן יקח לבנות גשר להולכי רגל מעל כביש שני מסלולים לכל כיוון? חודש, חצי שנה, שנה? אפשר לעשות זאת מבלי לסגור את הכביש לתנועה ביום, כשיש גישה לרכבי בנייה רק ליד אחת הכניסות של הגשר העתידי? תודה רבה מראש, (IKhitron (שיחה, 132.72.45.122) 13:51, 3 בספטמבר 2014 (IDT))

בנייה טרומית פותר את א וגשר מקטעים בדחיקה פותר את ב. (בהנחה שנעשה מבטון). אם זה נעשה מחומר אחר, זה יותר פשוט - ובמקרה כמו בכביש 443, אאל"ט התנועה נסגרה ללילה אחד כאשר נבנה גשר בבנייה טרומית ממתכת.

תודה רבה לך על העזרה! (IKhitron (שיחה, 132.72.45.122) 20:50, 3 בספטמבר 2014 (IDT))

ריקוד בטן

יש איזו סתירה שאני מנסה לגשר.

מצד אחד ריקוד בטן מזוהה עם איסלאם ותרבות ערבית. ומצד שני האיסלאם דורש צניעות ומסתיר את גוף האישה. וכמובן שריקוד בטן הוא בעל אלמנט אירוטי( עירום חלקי ותנועות שיכולות לגרות). איך מגשרים על הסתירה? 79.179.151.149 16:29, 3 בספטמבר 2014 (IDT)

מתוך הערך מחול מזרחי שאליו מפנה ריקוד בטן: "במרבית המקרים, הריקוד היה מבוצע על ידי נשים למול קהל נשים. נשים הופיעו זו מול זו, ובאירועים מיוחדים הוזמנו רקדניות מקצועיות להופיע בפניהן. שורשיה של ההפרדה עוד בתקופה הביזנטית, לפני האסלאם."

"לאחר מהפכת הקצינים החופשיים ב-1952 ניסו השלטונות במצרים לאסור את הופעות המחול המזרחי על רקע דתי. תחת לחץ עממי, האיסור בוטל ב-1954, אבל נקבעו הגבלות רבות בחוק. הזירה המצרית פרחה עוד עשרות שנים, אבל החל משנות ה-90 של המאה ה-20 יש נסיגה בהצלחה של מופעים אלה, בשל התחזקות האסלאם, ירידה בפופולריות של המחול המזרחי בקרב צעירים מקומיים, וירידה בתיירות העשירה מהמפרץ הפרסי."

יש לציין שאין חפיפה בין תרבות ערב לבין האסלאם ולכן השאלה מראש נראית כמבוססת על הנחת יסוד שגויה. ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 16:35, 3 בספטמבר 2014 (IDT)

סתם מתוך סקרנות, 79.179.151.149, שאלת לפני שקראת את המאמר, או אחרי? (IKhitron (שיחה, 132.72.45.122) 16:40, 3 בספטמבר 2014 (IDT))

עטרת כוהנים - מקור

היכן מצוין הצירוף "עטרת כהנים" במקורות, ובאיזה הקשר? תודה אביעד‏ • שיחה 21:54, 4 בספטמבר 2014 (IDT)

לא ממש מופיע, יש במשלי ביטויים כגון "עטרת זקנים", "עטרת חכמים" (ראה ביאור:עטרה).

הפעם הראשונה שמצאתי שימוש במילה בהקשר של כהונה היא "עטרת הכהונה" במלבי"ם על זכריה ו יג. ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 05:45, 5 בספטמבר 2014 (IDT)

ליזה בולקונסקי עם שפם

למה דמות של אישה יפה (ליזה אישתו של אנדריי בולקונסקי, מלחמה ושלום אם מישהו שכח) מתוארת עם שפם? באותה תקופה שפם נשי נחשב למשהו יפה? 79.177.101.193 13:40, 5 בספטמבר 2014 (IDT)

תביעת אדם או חברה ממדינה אחרת

אני לא מבקש ייעוץ משפטי אלא תגובות מן הידע הכללי של כלל העורכים: פלוני קונה בחוזה, תבנית עיצוב לאתר אינטרנט. בחוזה מובטח לו שהתבנית ריספונסיבית. בפועל איננה.

1. איך בכלל פלוני מתחיל לתבוע אדם\חברה בחו"ל - לאן הוא מגיש את התביעה? - האם עליו לטוס למדינה אחרת בשביל להגיש אותה? האם הוא חייב עו"ד במקרה הזה או שמא יוכל (במקרים מסוימים) לעשות זאת בעצמו בלבד?
2. איך נקראת תביעה כזו? (תביעה בין לאומית?...). בתודה! ‏Ben-Natan‏ • שיחה 16:35, 6 בספטמבר 2014 (IDT)

חיסול מחבלים

האם הריגתו של מחבל נחשבת להוצאה להורג? אם כך, איך מבחינה משפטית הדבר מותר (עונש מוות דורש משפט מבחינה חוקית). איך מסבירים את זה שמותר להרוג מחבל בביתו בלי משפט אבל אוסר להרוג מחבל שנתפס כשהוא כן נשפט? אני מבקש לא לחרוג בתשובות מהנושא (כמו לדבר על אספקטים בטחוניים, רגשיים או מוסריים. הם לא הנושא, אלא רק החוקיות של הצעד) 79.177.101.193 16:47, 6 בספטמבר 2014 (IDT)

השאלה בהקשר זה היא האם המחבל מהווה סכנה כרגע. (ידוע כלל האצבע של צה"ל- האם למחבל יש אמצעי כוונה ויכולת לפגוע בך). אם הוא מהווה סכנה מיידית לחיי אדם, והדרך היחידה לעצור אותו היא באמצעות חיסולו (כמו בפרשת פיגוע הדריסה, למשל.), אז ברור לחלוטין שהדבר מותר. אם המחבל כבר בידך, ואינו מהווה סכנה (כמו בפרשת קו 300, למשל), אז ברור לחלוטין שהדבר אסור. (ללא משפט- אסור בכל קנה מידה בינ"ל. עונש מוות במשפט- לא קיים במדינת ישראל כרגע). כל המצבים באמצע נמצאים "על הסקאלה"- בחלקם ברור יותר שמותר, בחלקם ברור יותר שאסור, וכו'. הדבר תלוי ברמת הסכנה של המחבל, קיומן של דרכים אחרות לעצור אותו, סכנה שהוא יהווה בעתיד, כמות החפים מפשע שייפגעו מהריגתו, וכו'. בלנק - שיחה 17:05, 6 בספטמבר 2014 (IDT)

אני מדבר על אספקט שרשויות (הצבא הוא כפוף לממשלה) מקבל את הזכות להוציא להורג בלי משפט. כלומר אותו מחבל שיושב בביתו (ומתכנן אולי רצח של ישראלים) נהרג על ידי רשויות ללא חקירה של גורמים שהוסמכו לכך (משטרה, בתי משפט). במקרה של ירי על חייל או אזרח, אפשר לסווג את החיסול להגנה עצמית וזה זה מותר משפטית. 79.177.101.193 17:46, 6 בספטמבר 2014 (IDT)

לבלנק קיים בישראל עונש מוות לבוגדים ומרגלים נגד המדינה עונש המקסימום בחוק העונשין הוא מוות. Gutter • שיחה 17:44, 6 בספטמבר 2014 (IDT)

גאטראלף אלפי סליחות, מקווה שיום אחד תהיה לך גדלות הנפש לסלוח לי גוטר אתה צודק, הייתי צריך לציין זאת. לאנונימי- פגיעה במחבל שאינו מעורב כרגע בפעולה אלימה מכונה סיכול ממוקד. בערך שהרגע קישרתי אליו, וגם בערך בג"ץ הסיכולים הממוקדים יש הסבר מפורט לאספקט החוקי של שאלה זו. בלנק - שיחה 18:24, 6 בספטמבר 2014 (IDT)

הכינוי שלי הוא גוטר לא גאטר!!! Gutter • שיחה 18:30, 6 בספטמבר 2014 (IDT)

נעשה כאן ערבוב בין שני מצבים. האחד הוא מצב מלחמה ועליו חלים דיני המלחמה הבינלאומיים. בעת מלחמה, מותר ללוחם חמוש אחד לפגוע בלוחם חמוש אחר (הפגיעה צריכה להיות מידתית - עדיף לפצוע, ולשבות, מאשר להרוג). כאשר לוחם חמוש מוריד את נשקו או נכנע, אסור להרגו או לפגוע בו גם על פי דיני המלחמה. כאשר אין מדובר במלחמה - חלים דיני השלום (המשפט המדינתי הרגיל). עכשיו, על אף שמחבל הוא לא "איש צבא" כהגדרת הדין הבינלאומי (ואני לא נכנס לשאלה איך מוגדר לוחם חופש), כל עוד הוא אוחז בנשק או מסכן חיים, חלים דיני המלחמה. ברגע שהוא נכנע - חלים הדינים הרגילים (ואז, לצורך הדוגמא, הוא "מרגל" או "שוהה בלתי חוקי" בשטח מדינת ישראל וחלים עליו אותם דינים החלים על אזרח מדינת אפריקאית החוצה את הגבול שלא כדין, ונבדקת הכוונה של מטרת החציה - וברור שבמצבים אלה מדינת ישראל לא מטילה עונש מוות על פי דינה (רק על נאצים, ועל ריגול בזמן מלחמה מדינת ישראל מטילה עונש מוות). דרור - שיחה 10:57, 9 בספטמבר 2014 (IDT)

אני לא נכנס כאן לוויכוח שהשאלה יכולה לעורר. רק רציתי להבהיר את המושג - הפסקה אלימה של חיי אדם כל שהוא ללא משפט וללא מתן אפשרות לקורבן להגן על עצמו אינה הוצאה להורג, אינה חיסול ואינה סיכול אלא רצח (ראה כל ספר חוקים שהוא)--וידנפלד - שיחה 23:15, 16 בספטמבר 2014 (IDT)

במו דבריך נכנסת לוויכוח. במסגרת הגנה עצמית מותר להפסיק את חייו של אדם שמאיים ומנסה לרצוח אחרים, ובפרט לכוחות הביטחון מותר להרוג מחבלים ולבצע סיכול ממוקד בפעילי טרור. ‏ MathKnight ✡ (שיחה) 23:34, 16 בספטמבר 2014 (IDT)

אתה טועה! אם אני הורג אדם וטוען להגנה עצמית, אני אגיע לפני בית משפט שהוא, ורק הוא, יקבע אם אני זכאי עקב הגנה עצמית. הבטחת זכאות מראש, עוד לפני ביצוע ההריגה ולפני העמדה לדין, הוא דבר בלתי חוקי, בלתי מוסרי ובלתי דמוקרטי. האישור הניתן לכוחות הביטחון להרוג אנשים ולא להשפט על כך (גם עם אפשרות לצאת זכאים עקב טיעון ההגנה העצמית) הוא בלתי חוקי לפי החוק הבינלאומי. האישור בישראל ניתן על ידי יועצים משפטיים של הממשלה או של הצבא, כלומר על ידי אנשים המועסקים על ידי השולחים והמעסיקים גם את המבצעים את ההריגה. כאשר המצב הוא כזה, כל אובייקטיביות חוקית הולכת לאיבוד--וידנפלד - שיחה 23:06, 17 בספטמבר 2014 (IDT)

לפי ההיגיון הזה, אף אחד מהמקרים האלה אינו רצח, שכן כידוע כל אדם חף מפשע עד שתוכח אשמתו. ואיש ממבצעי הסיכולים הממוקדים מעולם לא הורשע ברצח. מובן שבית המשפט אינו מחוייב להעמיד בן אדם לדין, ולמעשה הוא חוטא לתפקידו אם הוא מעמיד אדם לדין כאשר ברור שיש לו סייג שמזכה אותו (אגב, לא חייב להיות דווקא הגנה עצמית. יכול להיות גם הגנת הצורך- בדרך כלל יותר רלוונטיים בנושאים אלו.). ההתייעצות עם הגורמים המשפטיים נועדה להבטיח שהסייג אכן מתקיים. בלנק - שיחה 23:24, 17 בספטמבר 2014 (IDT)

אתה טועה. לפי החוק הישראלי, פסיקת בתי המשפט והמשפט הבינלאומי לכוחות הביטחון מותר להרוג מחבלים שמהווים איום על חיי אדם, והם לא צריכים לעמוד בפני שופט על כל מחבל שהם הורגים. אבל עדיף שפעיל שמאל קיצוני יאשים אותי בפשעי מלחמה ובהפרת כל חוקי הדמוקרטיה והמוסר, מאשר שאני אעמוד מנגד ואתן למחבל נתעב לרצוח את כל המשפחה שלי. ‏ MathKnight ✡ (שיחה) 23:46, 17 בספטמבר 2014 (IDT)

אבל בנקודה זאת אני מעדיף לצאת מהוויכוח שהפך מרציני בנושא הגדרה וחוק לקלישאי בנושא פוליטי.--וידנפלד - שיחה 00:13, 18 בספטמבר 2014 (IDT)

הסר את המשפט הפוגעני שלך שרומז לפשעי הנאצים. יש הבדל גדול בין מלחמה נגד מחבלים לבין השמדת עם. ‏ MathKnight ✡ (שיחה) 13:07, 18 בספטמבר 2014 (IDT)

אם נעלבת מדברי (שכוונו נגד טיעונך ולא נגדך אישית) אני מצטער ומתנצל. אני גם מצטער שאינך ער למה שאומר משפט כפי שכתבת שאתה מעדיף הרג מחבלים (ללא משפט, אם הבנתי נכון) גם במחיר שתואשם בהפרת חוקי הדמוקרטיה והמוסר. אתה רשאי למחוק כל חלק ממה שכתבתי. אני לא אפגע מכך,--וידנפלד - שיחה 17:24, 18 בספטמבר 2014 (IDT)

בוא אבהיר את הטיעון שלי: מחבל חמוש ברובה מסתובב בשכונה ויורה לכל עבר. לי יש רובה. אני יורה בו והורג אותו. לפי הטיעונים שלך זו הוצאה להורג בלתי-חוקית ללא משפט שנוגדת את ערכי המוסר והדמוקרטיה. לפי השכל הישר, הגישה שלי ושל החוק הישראל והבינלאומי זו הגנה עצמית מוצדקת. כנ"ל אם למחבל במקום רובה יש חגורת נפץ או ארטילריה רקטית. ‏ MathKnight ✡ (שיחה) 17:30, 18 בספטמבר 2014 (IDT)

של איזו מדינה אדמות המדינה ביהודה ושומרון?

הרי שטחי יהודה ושומרון לא שייכים לישראל, אפילו על פי טענתה היא. לא נעשה נסיון להחיל את החוק הישראלי על שטח זה. מדינה פלסטינית אינה קיימת. מכאן גם השאלה - כשבונים על אדמות המדינה ביהודה ושומרון (בניגוד לבנייה על קרקע פרטית) של איזו מדינה השטחים האלה? של ירדן? גילגמש • שיחה 17:36, 6 בספטמבר 2014 (IDT)

ירדן כבשה אותם בזמנה ולא הכריזה עליהם כשטחה. בריטים שכבשו את השטחים מידי העותומנים לא החשיבו את השטח לחלק מהממלכה אלא שטח מנדט. ככה שהם פשוט שטח של אף מדינה, כמו הקוטב הצפוני. בניה בשטחים באופן חוקתי נחשבת לקולוניזציה. 79.177.101.193 17:42, 6 בספטמבר 2014 (IDT)

אז למה קוראים לזה "אדמות מדינה" ולא "אדמות הפקר" או משהו כזה? גילגמש • שיחה 17:43, 6 בספטמבר 2014 (IDT)

הסבר חלקי תמצאו כאן איקס איקס - שיחה 17:47, 6 בספטמבר 2014 (IDT)

שאלה מצוינת. השטחים הם שטחים מוחזקים דה-פקטו על ידי מדינת ישראל (באופן זמני, לפי הגדרתם החוקית). כפי שמוסבר בקישור מעלי, בראשית השליטה הישראלית על השטחים, הוצא צו צבאי לפיו כל הקרקעות והנכסים שהיו בבעלות השלטון הירדני יעברו לידי השלטון הצבאי הישראלי‏, בהן גם אדמות שהיו בבעלות יהודית קודם למלחמת העצמאות, בסה"כ כ־13% משטחי יהודה ושומרון. כלומר: כרגע אדמות המדינה בשטחים הן בשליטת הצבא הישראלי. עם קביעת הריבון על הקרקע בהסכם בינלאומי תקף, תעבור אליו גם הבעלות. בברכה, דני. Danny-w • שיחה 18:01, 6 בספטמבר 2014 (IDT)

אגב, ההכרזה על גוש עציון כעל "אדמות מדינה" - הוא הצהרה ריקה מתוכן, מאחר שלא הוכרז על סיפוחן למדינת ישראל בחוק (כפי שנעשה לגבי הגולן). הכתבה הזאת בערוץ שבע, למרות הניסוחים המעט מתלהמים בה, מסבירה את הדברים מבחינה משפטית. בברכה, דני. Danny-w • שיחה 18:09, 6 בספטמבר 2014 (IDT)

זה כן היה שטח ירדן. ירדן שינתה את שמה מעבר הירדן לירדן עקב סיפוחה של הגדה המערבית.מאוחר יותר אחרי שאיבדה אות שטחה במלחמת ששת הימים, נאלצה לוותר על הזכות עליה לטובת אש"ף.Ewan2 - שיחה 20:44, 11 בספטמבר 2014 (IDT)

סיפור מעניין. אם כך ירשנו את שטחי המדינה מהירדנים. גילגמש • שיחה 17:38, 18 בספטמבר 2014 (IDT)

הזקן והים

האם הסיפור הוא מטפורה? אם כן, למה? 79.177.101.193 21:47, 6 בספטמבר 2014 (IDT)

בערך הזקן והים בוויקיפדיה (...ולמה יש לי הרגשה שלא טרחת לחפש?) - זה מוזכר.

...וגם כאן.

ובכלל כאן. :-)

אם יש משהו שהמומחה בפורום הזה ממש לא אוהב לעשות - זה להוציא את הערמונים הקלויים מהאש. אין ברירה, עליך לקרוא. בהצלחה. Danny-w • שיחה 01:03, 7 בספטמבר 2014 (IDT)

לימודי גיאופיזיקה

האם תואר שני בגיאופיזיקה שקול לתואר שני בפיזיקה מבחינת מקוממות עבודה?

הרבה פעמים בפיזיקה דורשים תואר שני על מנת להתקבל לעבודה. האם תואר שני גיאופיזיקה יתאים להם? כי מה כבר הקורסים הנוספים שלומדים בפיזיקה שלא לומדים בגיאופיזיקה? קוונטים 3, תורת שדות ופיזיקה סטטיסטית מתקדמת? במה זה עוזר בתעשייה כבר. 79.176.185.156 13:35, 7 בספטמבר 2014 (IDT)

ניכר שאתה מבין בנושא הרבה יותר ממני, אבל- למשל, ידע נרחב בתורת הקוונטים הכרחי לצורך הבנת מערכות מסויימות בננוטכנולוגיה- תחום שהולך ומתחזק בעולם ההיטק. בלנק - שיחה 16:32, 7 בספטמבר 2014 (IDT)

אבל קוונטים 3 זה כבר קוונטיזציה של שדה ואינטראקציה ספין-שדה. למה שמישהו חוץ ממדענים יעסוק הזה? בננו-טכולוגיה זה בעיקר דברים ברמה של מינהור וגלים, לא? חוץ מזה, הם בטח יעדיפו בוגרי מחלקה של ננו-מדעים על פני פיזיקאים. 79.176.185.156 17:38, 7 בספטמבר 2014 (IDT)

באקדמיה אין חפיפה מלאה בין הידע התאורטי הנדרש והידע המעשי המשמש מקומות עבודה. ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 18:18, 7 בספטמבר 2014 (IDT)

מה המשמעות של "גו גו דולס"?

קראתי את הערך "גו גו דולס", ובדרך כלל מקובל בערכים בויקיפדיה שלצד השם האנגלי יש תרגום עברי - או הסבר כלשהו, אך לא במקרה הזה, ולכן נשארתי מסוקרן... 194.114.146.227 02:23, 8 בספטמבר 2014 (IDT)

לא קראת את הערך. "הלהקה בחרה את השם "גו גו דולס" בעקבות פרסומת של צעצוע שנקרא כך." ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 06:07, 8 בספטמבר 2014 (IDT)

עדיין אין שום הסבר על השם. מה זה 'גו גו', זה סתם שם או עם משמעות כלשהיא? 213.57.12.162 23:41, 8 בספטמבר 2014 (IDT)

She chose the name "Goo Goo" because it is the universal language of newborns -

מקור

איך לשפר את הגרמנית שלי?

יש לי רקע קטן בגרמנית. אני יודע מילים מספר, קצת תחביר וזמן פשוט (עבר, הווה ככה). עשיתי יחסית לא מזמן קורס ברמה יחסית נמוכה (זה מקור הרקע).

עכשיו אני רוצה לשפר מרמה בסיסית לרמה בינונית. יש לכם איזו שיטה מומלצת? לקרוא משהו, לשמוע שירים? 79.180.103.125 12:14, 8 בספטמבר 2014 (IDT)

תראה סרטים גרמניים עם תרגום, לאחר שהרמה שלך תשתפר תעבור לראות סרטים גרמניים ללא תרגום ולבסוף תראה סרטים בשפה שאתה לא מכיר עם תרגום לגרמנית. בהמשך ניתן לעבור לקריאה של ספרים. להבין שירים עלול להיות יותר בעייתי ותלוי בסגנון. אחד היתרונות בסרטים ובסדרות שהמקרה שלא הכרת מילה הרבה פעמים תוכל להבין את המשהעות שלה מההקשר. בשירים לעומת זאת הביצוע עצמו עלול להיות לא ברור ועלולים להשתמש במשחקי מילים שמי שאינו דובר את השפה לא יוכל להבין.--Eitan110 - שיחה 15:44, 8 בספטמבר 2014 (IDT)

אם האנגלית שלך טובה, הייתי ממליץ לעבוד עם אתר דואולינגו. (יש גם אפליקציה אם יש לך סמארטפון). הוא לא יביא אותך מעבר לרמה בינונית, אבל לרמה בינונית הוא בהחלט יביא אותך. ויש גם מבחן השמה כדי להתאים את הרמה של הלימודים לרמה שלך. בלנק - שיחה 15:54, 8 בספטמבר 2014 (IDT)

זקן זיפים

אם אני מגולח, אני נראה כמו ילדה בת 14, אחרי שבועיים וחצי צומח לי זקן של מחבל מהג'יהד. מה השיטה לשמור על זקן זיפים בגובה יחסית נמוך וקבוע? 79.180.103.125 13:55, 8 בספטמבר 2014 (IDT)

מכונת תספורת.--Eitan110 - שיחה 15:45, 8 בספטמבר 2014 (IDT)

80 ש"ח ברכישה מדילאקסטרים או אליאקספרס. בונוס- אם אין לך תספורת מסובכת, אתה יכול להסתפר לבד. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 16:15, 8 בספטמבר 2014 (IDT)

אם אתה קונה מכונת תספורת אני מציע להשתמש במכונות של Philips, אבל אני בפירוש לא הייתי מציע לך Babyliss. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 19:34, 9 בספטמבר 2014 (IDT)

סיפור אמיתי או אגדה (בטהובן בסוף ימיו)

כאן: http://www.haaretz.co.il/gallery/music/classicalmusic/teiva/.premium-1.2426981 כותב נעם בן זאב, בין היתר כך:

האולם היה מלא באותו ביצוע בכורה של התשיעית לפני 190 שנה — אם כי לא עמוס עד אפס מקום. ובטהובן, עוטה פראק ירוק וכנראה גם כובע משולש־קצוות, ניגש והתייצב גם הוא על הבמה, ליד המנצח, אחד מיכאל אומלאוף, כדי להכתיב את המהירויות המתחלפות תדיר בסימפוניה. זו היתה בעיה, כי באותה עת היה המלחין כבר חירש לגמרי, ולכן ניתנה הוראה לתזמורת ולמקהלה — שעשו רק שתי חזרות על היצירה הכבירה הזאת — לא להתייחס אליו כלל. בסיפרו על הסימפוניות של בטהובן (מ–1896) מגולל החוקר הבריטי סר ג׳ורג׳ גרוב את סיפור הביצוע הזה, כפי שסופר לו על ידי הסולנית זמרת האלט בקונצרט, העלמה קרולין אונגר: עם תום הנגינה בטהובן עדיין ניצח בתנועותיו, לא מודע כלל לסיום הסימפוניה ולמחיאות הכפיים שהחלו להרעים באולם. ואז ניגשה אליו העלמה אונגר ובעדינות סובבה אותו כדי שיבחין בקהל המריע.

האם בטהובן היה גם סנילי ולא הבחין כלל, כל אותה שעה ארוכה, שהנגנים לא נשמעים לו כלל והמשיך בתנועות הניצוח שלו? 85.250.35.97 20:46, 8 בספטמבר 2014 (IDT)

אולי משתמשת:שלומית קדם תדע. גילגמש • שיחה 20:49, 8 בספטמבר 2014 (IDT)

books.google.de/books?isbn=3608939490כאן נטען שהוא לא היה סנילי. Nachum - שיחה 10:30, 9 בספטמבר 2014 (IDT)

בפסטיבל הסרטים האחרון בחיפה ראיתי סרט על זה - כאשר לכאורה יש מחלוקת מי היא העלמה שסובבה את בטהובן (לפי גירסא אחת - מלחינה, לפי אחרת מאהבת, לפי שלישית מעריצה). מישהו יכול לצרף קישורים ואסמכתאות? דרור - שיחה 10:52, 9 בספטמבר 2014 (IDT)

אזור חופשי

קודם כל, סרט מעניין. שנית, האם הוא סרט אנטי ישראלי? ישראל מוצגת בו מצד מאוד לא מחמיא (גורמת לפליטים ולסבל). שנית, לא הבנתי מה רבקה (פורטמן) עושה בסיפור? איך היא הגיעה בכלל למצב שהיא נכנסת לירדן? כן, קראתי את הערך אזור חופשי. 79.180.103.125 21:43, 8 בספטמבר 2014 (IDT)

מגורים בישראל

כל כמה זמן בממוצע (נגיד, לפי נתוני הילודה והתמותה של 20 השנים האחרונות) מכפילה את עצמה אוכלוסיית ישראל?

איזה אחוז משטח המדינה יכול תיאורטית לשמש למגורים?

מה כמות האוכלוסייה המירבית שישראל יכולה לקיים? (האם שטח הוא בכלל צוואר הבקבוק? אולי אנרגיה, מים, או מצרכים אחרים שלא ניתן לייבא והייצור המקומי שלהם מוגבל?) 132.77.136.169 09:36, 9 בספטמבר 2014 (IDT)

המדינה הכפילה את אוכלוסייתה ב25 שנים האחרונות, קודם זה היה יותר מהיר. מאוד קשה לענות לשאלותך השנייה והשלישית מכיוון שהנתונים משתנים באופן קבוע. כך לדוגמא עד לא מזמן נראה היה שתהיה בעיית מים, אך בעוד כשנה וחצי (בתכנון) מחצית מהמים במדינה יגיעו מהתפלה, מה שיגדיל משמעותית את כומת המים. גם בעניין האנרגיה האנושות מגלה יכולת המצאה מופלאה של מקורות חדשים. נחיה ונראה. איתן96 (שיחה) י"ד באלול ה'תשע"ד 10:14, 9 בספטמבר 2014 (IDT)

וגם לגבי שטח אין לך בתאוריה שום מגבלה. למשל, אתה יכול לראות כאן כל מיני תכנונים תיאורטיים של בניינים שיכילו מיליוני אנשים. אם תיקח למשל את הבניין הגבוה ביותר שם המיועד למגורים (מגדל בבל של טוקיו), אז תוכל לאכלס את כל אוכלוסיית העולם הנוכחית ב300 בניינים כאלה. בלנק - שיחה 16:08, 9 בספטמבר 2014 (IDT)

מרתק. תודה! 132.76.10.42 17:07, 9 בספטמבר 2014 (IDT)

ebay

1) איך יתכן שהמחירים של מחשבים באתר נמוכים כל כך ביחס לחנויות בישראל?

2) עד כמה זה בטיחותי? איך יודעים שאקבל את מה שאני מזמין ולא מחשב יד שניה או בכלל דגם אחר ממה שהזמנתי? 79.180.182.161 14:12, 9 בספטמבר 2014 (IDT)

לשאלה הראשונה - אין בישראל הרבה תחרות, ולכן המחירים של הרבה מוצרים הרבה מעבר למחירים בחו"ל. כמו כן, המיסוי בישראל אדיר (גם מכס וגם מע"מ) שאחראי גם הוא בחלקו למחירים הגבוהים של מוצרים רבים. (אתה מסבסד את המדינה, ולא רק את המוכר כשאתה קונה בישראל) 132.76.10.42 15:18, 9 בספטמבר 2014 (IDT)

לשאלה השנייה - לאיביי יש מנגנון בטיחות מאוד יעיל נגד דברים כאלו, כמצופה באתר מסדר הגודל הזה. ראשית, כדאי לקנות ממוכר שהוא "top rated seller", ניתן למצוא סימן במקום די בולט מתחת שם המוצר. שנית, במידה והמוצר לא מגיע, או מגיע לא מה שהובטח, ניתן להתלונן לאיביי והם מוודאים שהכסף יוחזר. בברכה, איתן96 (שיחה) י"ד באלול ה'תשע"ד 15:25, 9 בספטמבר 2014 (IDT)

אבל צריך לדעת שהמחירים בארה"ב (ובאתרים אמקיראיים) אינם כוללים חלק מהמיסים (Sales Tax) שגובהו משתנה לפי המדינה בה נמצאת החנות והמדינה בה נמצא הרוכש. [kotz] [שיחה] 18:30, 9 בספטמבר 2014 (IDT)

בעיה קשה ברכישה מאיביי היא שהביטוח תופס רק עבור 45 יום מרגע הרכישה. מאחר ופעמים רבות המוצר כלל לא מגיע תוך פרק זמן זה הקונה עומד בפני הדילמה לתבוע בכל מקרה או להמר על יושר המוכר. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 21:31, 9 בספטמבר 2014 (IDT)

אאל"ט, המדיניות כיום עודכנה ומתייחסת לזמן מרגע הגעת המשלוחה ולא לזמן מרגע הזמנת המשלוחה. יוסי • שיחה 22:05, 9 בספטמבר 2014 (IDT)

עיון בכללים העלה שהם האריכו מ45 יום ל 60. שיטת החישוב עדיין מרגע הקניה, כך שהבעייתיות עדיין קיימת. ראה כאן הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 21:59, 11 בספטמבר 2014 (IDT)

האם היו הוגי דעות שהתנגדו לישוב העולם החדש?

אני כותב עבודת חקר בנושא ההתיישבות האירופאית באמריקה. עברתי על לא מעט ספרים אך באף אחד מהם לא הייתה התייחסות לעניין הזה, ונדמה שהיה קונצנזוס כלל-אירופאי בעד ההתיישבות. האם היו הוגי דעות, פילוסופים או פובליציסטים שהתנגדו מבחינה רעיונית להתיישבות ולגזילת האדמות מהמקומיים? אני מדבר בעיקר מבחינה הומאנית. קשה לי להאמין שקטסטרופה ארוכת שנים כזאת לא עוררה התנגדויות. תודה רבה

יש סימטריה מעניינת באופן שבו החוקרים המודרניים של תקופה היסטורית משתמשים בעולם מושגים אנכרוניסטי-ביחס-לעבר כדי לבקר את האנכרוניזם-ביחס-לעתיד של מושאי המחקר. אבל ראה [9]. עוזי ו. - שיחה 16:25, 9 בספטמבר 2014 (IDT)

ואם הזכרת אנכרוניזם, חייבים להזכיר את [10]. [kotz] [שיחה] 18:27, 9 בספטמבר 2014 (IDT)

לא ברור אם תשובתי עוזרת: להגירה היהודית מאירופה לארצות הברית (וגם לארצות העולם החדש בכלל) הייתה התנגדות עזה של רבנים אורתודוקסים, שטענו שאורחות החיים הדתיים יהרסו בארצות ההגירה (ובדיעבד הם די צדקו). במובן מסוים ההגירה לאמריקה (והמודרניזציה שהפעילה אותה ושפעלה עליה) שינתה את אורח החיים המסורתי באופן סימטרי להרס המסורות הישנות אצל האינדיאנים למשל. וזו רק דוגמא. הרס אורח החיים הישן התחולל במידה רבה גם אצל קבוצות אתניות אחרות שהיגרו לאמריקה. השינוי התחולל אצל כולם. בהצלחה בעבודתך! 46.19.86.150 23:43, 9 בספטמבר 2014 (IDT)

ריבית פריים

למה ריבית הפריים האחידה בכל הבנקים בישראל לא נחשבת לתיאום מחירים? 132.76.10.42 17:08, 9 בספטמבר 2014 (IDT)

אף מומחה לא ענה כאן, וזו שאלה די טובה. הניחוש שלי הוא שהבנקים לא באמת נותנים הלוואות דווקא בריבית פריים. משכנתאות לוקחים בדר"כ מתחת לפריים, והבנקים מתחרים ביניהם על המרווח הזה. הפריים הוא איזו שער, אבל הבנקים מתמחרים באופן חופשי מעליו או מתחתיו. אם היה איזה מוצר שבכל הבנקים ניתן לקבל אותו אך ורק במחיר פריים בדיוק (או בפריים + קבוע כלשהו בכל הבנקים) (ואני לא יודע אם קיים כזה), אזי נראה לי שזה היה נחשב לתיאום מחירים אסור. «kotz» «שיחה» 10:11, 10 בספטמבר 2014 (IDT)

סיסטמי=סיסטולי, פלמונארי=דיאסטולי?

בתודה. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 19:32, 9 בספטמבר 2014 (IDT)

לא. סיסטמי לפי ההקשר יותר קל להסביר, ופולמונרי = ריאתי. וע"ע סיסטולה. יוסי • שיחה 22:03, 9 בספטמבר 2014 (IDT)

הוספתי לאחר התנגשות עריכה: לא. כשאומרים "סיסטמי" לפעמים מתכוונים ל"סיסטמי העורקי"- לחץ הדם הרגיל שמודדים (גם הסיסטולי וגם הדיאסטולי), ולפעמים מתכוונים ל"סיסטמי הורידי". לחץ דם נמוך בהרבה, שיש לו שימושים בטיפול מתקדם יותר. לא ניתן למדוד את הורידי בלי אמצעי פולשני. (סוג של קטטר אם אני לא טועה). פולמונארי- של העורק הפולמונרי- עורק הריאה. גם לזה יש שימושים בטיפול מתקדם בלבד. בלנק - שיחה 22:05, 9 בספטמבר 2014 (IDT)

לסיכום, באופן כללי, סיסטולי+דיאסטולי=סיסטמי, ופלמונארי=ל"ד בעורק הריאה. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 15:07, 10 בספטמבר 2014 (IDT)

רק של"סיסטמי" יכולה להיות גם משמעות נוספת- לחץ הדם הורידי. בלנק - שיחה 15:41, 10 בספטמבר 2014 (IDT)

ערימת חול בשער הגיא

ליד כביש מספר 1 בשער הגיא יש ערימת חול. מה הגובה שלה? (רציתי לתת קישור לתמונה של החול אבל לא מצאתי.) 80.230.73.249 03:53, 10 בספטמבר 2014 (IDT)

איך מזמינים תור לרופא?

קופת חולים מכבי, אני רוצה לעשות בדיקה אצל רופא מעיים ופרוקטולוגיה. איך אני עושה את זה והאם אני צריך לשלם מעבר לתשלום הקבוע שלוקחים בחודש? 79.180.18.50 11:37, 10 בספטמבר 2014 (IDT)

תתקשר למוקד מכבי ללא הפסקה (1700-50-53-53) יסדרו לך תור. אתה תצטרך לשלם אם זה ביקור ראשון אצל אותו רופא ברבעון. אלא אם כן זה כלול בביטוח שלך. ביקורת - שיחה 11:57, 10 בספטמבר 2014 (IDT)

אסור לתת ייעוץ רפואי... נא לשים אזהרה... 5.28.182.18 20:13, 11 בספטמבר 2014 (IDT)

אני מניח שזאת היתה בדיחה. . . הייעוץ הזה לא רפואי בשום צורה. בלנק - שיחה 20:35, 11 בספטמבר 2014 (IDT)

שעת ההצבעה/הכרזה על קבלת תכנית החלוקה ב-1947

בערך כ"ט בנובמבר לא מצאתי באיזו שעה היה שיאו של השידור המפורסם. מישהו יודע? Liad Malone - שיחה 23:15, 10 בספטמבר 2014 (IDT)

עיתון דבר מדווה שהדיונים התחילו "אחר הצהריים". ‏Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 09:38, 11 בספטמבר 2014 (IDT)

תודה, עובד, אבל מה שמצאתי בכתבה זה שג'ונסון אמר "אתמול אחרי הצהריים ננעל הויכוח". מדהים שאין שום אזכור לשעה. מה שאני בעצם רוצה לדעת, זה מתי זה קרה כשהקשיבו לשידור הרדיו ומיד אחריו פרצו החגיגות? בערב? מאוחר בלילה? Liad Malone - שיחה 11:27, 11 בספטמבר 2014 (IDT)

http://www.nytimes.com/learning/general/onthisday/big/1129.html Nachum - שיחה 13:28, 11 בספטמבר 2014 (IDT)

All other questions before the Assembly were disposed of a week ago, and it ended its second regular session at ---6:57 P.M.--- after farewell speeches by Dr. Oswaldo Aranha, its President, and Trygve Lie, the Secretary General. The Assembly's third regular session is to open in a European capital on Sept. 21.The vote on partition was taken at ---5:35 P. M.--- Representatives of Iraq, Saudi Arabia, Syria, and Yemen, four of the six Arab member states, announced that they would not be bound by the Assembly's decision and walked determinedly out of the Assembly Hall at Flushing Meadow. The Egyptian and Lebanese delegates were silent but walked out, too. new york time.

אז ההצבעה החלה אם כך בשעה 17:35. תודה רבה, נחום. Liad Malone - שיחה 14:30, 11 בספטמבר 2014 (IDT)

שים לב! זה עיתון ממזרח ארה"ב.

אההה... אם ההצבעה התרחשה גם היא במזרח ארה"ב, זה אומר שבארץ ישראל השעה היתה מאוחרת בלילה (חצות? 01:00?) ולכן המהומות התחילו רק למחרת...(?) Liad Malone - שיחה 14:46, 11 בספטמבר 2014 (IDT)

זכור לי שבתום ההצבעה אנשים יצאו לרחובות ורקדו הורה. זה אפשרי ברוב שעות היממה, ודווקא פחות בשעות הלילה המאוחרות או לפנות בוקר. לא? Danny-w • שיחה 15:03, 11 בספטמבר 2014 (IDT)

קראתי אמנם את "סיפור על אהבה וחושך", אבל אני לא זוכר מה בדיוק כתוב שם, נדמה לי שעמוס עוז מספר שנשאר ער או התעורר לקול החגיגות בחוץ. מפתיע שהפרט הזה נשכח מכל התיאורים שאנחנו מכירים. Liad Malone - שיחה 15:09, 11 בספטמבר 2014 (IDT)

טוב, מצאתי עכשיו אישור לכך שזה היה בלילה (בא"י). בספר "ימי הכלניות" של תום שגב:

• עמוד 403: "יעקב כהן ישב כל הלילה כשהוא צמוד לרדיו, הקשיב למהלך ההצבעה ההיסטורית בניו-יורק...'שוב נתקבצו ברחובות ירושלים...רקדו, שרו, שתו והרעישו בהמוניהם כל היום'".
• עמוד 406: "היריות הראשונות...זה קרה בתוך שעות אחדות לאחר שנודע על החלטת החלוקה של האו"ם...רבים מתושביה היהודים של העיר עוד רקדו אז ברחובות".

Liad Malone - שיחה 15:33, 11 בספטמבר 2014 (IDT)

מה הן עשר השפות המדוברות ביותר בעולם - בסדר עולה או יורד?

5.28.182.18 11:19, 12 בספטמבר 2014 (IDT)

ראה כאן. אני מניח שהסדר נקבע רק לפי מספר האנשים שדוברים את השפה כשפת אם. אם נבדוק לפי מספר הדוברים הכולל אז צרפתית תצטרף לרשימה במקום ג'אווה ואנגלית תהפוך לשפה המדוברת ביותר.--Eitan110 - שיחה 11:32, 12 בספטמבר 2014 (IDT)

איזה מדינות בעולם מוגדרות כאתאיסטיות?

מדינות עם דת ממוסדת:

  בודהיזם

  אסלאם

  אסלאם שיעי

  אסלאם סוני

  הכנסייה האורתודוקסית

  נצרות פרוטסטנטית הכנסייה האנגליקנית

  נצרות קתולית

מה שאני יודע בינתיים זה סין.5.28.182.18 11:21, 12 בספטמבר 2014 (IDT)

לפי מפה המצורפת, במרבית מדינות העולם אין דת ממסדת. Corvus,(שיחה) 11:40, 12 בספטמבר 2014 (IDT)

זה לא אומר שהן אתאיסטיות אלה שהן מפרידות דת ומדינה. לארה"ב לדוגמא כתוב על השטרות "in God we trust" ביטוי אנטי-אתאיסטי לחלוטין. המדינה היחידה היום שהייתי מגדיר כאתאיסטית היא צפון קוריאה כי היא אוסרת על פעילות דתית--Eitan110 - שיחה 11:56, 12 בספטמבר 2014 (IDT)

אני חושב שהמדינות הקומוניסטיות הן היחידות שמוגדרות כאתאיסטיות בחוק. נסה לחפש בכיוון זה. גילגמש • שיחה 17:42, 18 בספטמבר 2014 (IDT)

האם ההינדים (ההודים) נימולים?

5.28.182.18 11:21, 12 בספטמבר 2014 (IDT)

לא, תסתכל על המפה בערך מילה (ניתוח) ותראה שמספר הנימולים בהודו נמוך.--Eitan110 - שיחה 11:35, 12 בספטמבר 2014 (IDT)

הם לא. ראה בגוגל. Danny-w • שיחה 11:48, 12 בספטמבר 2014 (IDT)

יש לזכור שהמוסלמים בהודו כן נימולים. בהודו כמיליארד תושבים, מתוכם 13.4% מוסלמים, שהם כ- 134 מיליון (אנא תקנו אותי אם טעיתי בחישוב). אז הם אולי לא הינדים, אבל יש המון הודים נימולים... :-) דני. Danny-w • שיחה 12:08, 13 בספטמבר 2014 (IDT)

האם יש ערבים במג"ב?

האם יש אזרחים ערבים (לא בדואים) שמשתרים במג"ב (לא שירות חובה או התנדבות, אלא עבודה כמו משטרה)? אם כן, איך יודעים לא לשלוח אותם למשימות שבהם מכים ערבים? 109.65.115.152 13:00, 12 בספטמבר 2014 (IDT)

ראה שילוב אוכלוסיות במג"ב. --Eitan110 - שיחה 13:11, 12 בספטמבר 2014 (IDT)

שוטרי מג"ב יהודים ושאינם, מפליאים מכותיהם ללא הבדל דת, גזע, מין ועמדה פוליטית. המה וסוסיהם. משה פרידמן - שיחה 13:59, 12 בספטמבר 2014 (IDT)

פיזיקה- ת"א או טכניון

אני רוצה לשאול לגבי פיזיקה ואסטרופיזיקה (בעיקר דגש על השני) באוניברסטית תל אביב וטכניון (לא ייעוץ): איזה משני המוסדות יותר טוב מבחינה מחקרית? מבחינת איכות הלימודים כמו שאני מבין הטכניון הוא בין המקומות האחרונים בישראל (היה איזה של אגודת סטודנטים ארצית שבו הטכניון היה במקום ה-34 או משהו כזה). אז אני שאול עליהם ספציפית כעל מחוני מחקר ולא כעל מוסדות לימוד. 109.65.58.41 15:49, 12 בספטמבר 2014 (IDT)

אסטרופיזיקה תצפיתית - אונ' ת"א ומכון ויצמן. אסטרופיזיקה תיאורטית - האונ' העברית. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

האם דגים ישנים?

46.117.126.153 07:35, 13 בספטמבר 2014 (IDT)

מיני דגים רבים ישנים. קיים ספק לגבי דגי מים רדודים. ראה כאן(אנגלית) הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 08:01, 13 בספטמבר 2014 (IDT)

טעות שלי! צ"ל דגי מים =עמוקים=. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 18:35, 13 בספטמבר 2014 (IDT)

שאלה בקשר לצמחונות

האם זה נכון שבשביל ליצור כמות זהה של קלוריות בשביל ארוכה טבעונית, צריכים להרוג בשוגג כמות כפולה של בעלי חיים מזאת של ארוחה כוללת בשר?

אני מדבר על זוחלים, מכרסמים, קיפודים וחיות קטנות אחרות שחיות בשדות ותהליכים כמו הדברה, קציר ושימוש במכונות חקלאיות הורג אותם. 109.66.111.162 10:12, 13 בספטמבר 2014 (IDT)

השאלה שלך יוצאת מנקודת הנחה שהבשר בארוחה לא מצריך גם הוא את אותן שיטות חקלאיות. כדי לגדל ולהזין את בעל החיים שהפך אח"כ לבשר בארוחה היה צורך בהרבה יותר מזון טבעוני. Liad Malone - שיחה 11:05, 13 בספטמבר 2014 (IDT)

גם הפרה צריכה לאכול ועל כל קילוגרם בשר צריך 11 של תבואה (יש סיכוי שאני טועה קצת במספרים). מה שכן נכון הוא שגידול של מזון ללא חומרי הדברה גורם לשדה להיות פחות מניב ולכן יהיה צורך בבזבוז שטח יותר גדול בשביל להאכיל את אותה האוכלוסיה.--Eitan110 - שיחה 20:44, 13 בספטמבר 2014 (IDT)

1. האם שטחים חקלאיים ושטחי מרעה מודברים באותה מידה?

2. בכל אופן בסופו של דבר, האדם המודרני הורג חיות בשביל להתקיים. זו מקסימום שאלה של כמות. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

1. נראה לי ששטחי מרעה לרוב אינם מודברים, האכלה של משק החי בעולם המודרני היא לאו דווקא במרעה, רפתות המספקות חציר קוצרות חלק ניכר ממנו משדות של גידולים חקלאיים אחרים ולא מגדלות ומדבירות שדות במיוחד לצורך חציר.

2. אכן טבעונים וצמחונים מנסים "רק" להפחית את הסבל בעולם, למרות היותו בלתי נמנע מה שהופך את השאלה לשאלה כמותית. בערך טבעונות מופיע הקטע הבא: "אחת הביקורות כלפי טבעונות מטעמי מוסר היא כי למרות טענותיהם של טבעונים בדבר מזעור הסבל, תוצרת חקלאית צמחית אף היא גורמת סבל לבעלי חיים שוכני צמחים כגון זני חרקים ואחרים. כתגובה לטיעון זה, הציע הפילוסוף הטבעוני סטיבן דיוויס את העיקרון של "סבל מינימאלי" (Least harm principle); לפי עיקרון זה, החקלאות הטבעונית עדיין עדיפה על חקלאות-כל שכן מצד אחד, כמו חקלאות-כל היא מבטיחה השרדות למין האנושי, אך מצד שני, כרוכה בגרימת סבל מינימאלי, למינימום חיות, בעוד שחקלאות-כל (לצורותיה השונות בתרבויות השונות) כרוכה בגרימת סבל רב הרבה יותר, לחיות רבות יותר." ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 13:03, 18 בספטמבר 2014 (IDT)

היכן בירושלים פסל הסוס של פרננדו בוטרו

פסל הסוס בגן המנורה

בערך על פרננדו בוטרו נכתב בין היתר כי "פסליו הדשנים של בוטרו אהובים על ציבור רחב והם מוצבים בערים רבות, למשל ... בכיכר במרכז העיר ירושלים (פסל סוס)"

השאלה - היכן בירושלים מוצב פסל הסוס של פרננדו בוטרו ?

תודה

http://www.pikiwiki.org.il/?action=gallery&img_id=664

יצירה של הפסל בוטרו בחצר מוזיאון ישראל Nachum - שיחה 13:46, 13 בספטמבר 2014 (IDT)

ישנו גם פסל סוס בין בניין המשביר לצרכן ובניין הכנסת הישן במרכז העיר ירושלים. Ranbar • שיחה • בואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 13:32, 14 בספטמבר 2014 (IDT)

אתה יכול לצלם?

צדיקים - מלאכתם נעשית בידי אחרים.. וראו גם גן המנורה. Ranbar • שיחה • בואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 13:37, 14 בספטמבר 2014 (IDT)

תודה!

אבל הסוס בגן המנורה אינו של בוטרו. דוד שי - שיחה 21:25, 16 בספטמבר 2014 (IDT)

ויזות רוסיה-ישראל

בשנת 2008 בוטלו הדדית הויזות בין ישראל לרוסיה. למה זה טוב לאזרחי רוסיה? למה זה טוב לאזרחי ישראל? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לישראל זה מצוין, כי זה כנראה שילש את מספר התיירים מרוסיה. תיירות היא הכנסה שהמדינה זקוקה לה. (זה גם מקל מאוד על אזרחי ישראל ממוצא רוסי, לארח קרובי משפחה וחברים שאינם אזרחים, ומקל על נסיעה לרוסיה). דני. Danny-w • שיחה 13:42, 13 בספטמבר 2014 (IDT)

לרוסיה זה נוח, כי אזרחי רוסיה של פוטין אינם אורחים רצויים במספר רב של מדינות. הם נזקקים לויזה למדינות אירופה, למשל. מעמד הביניים הרוסי, שעובדים קשה ורוצים לצאת לנופש בחו"ל, לא יכולים לצאת למדינות אירופה לנופש באופן ספונטאני. עליהם להגיש בקשה לוויזה ולשלם תמורתה. אבל לישראל הם יכולים, והיא מדינה מערבית על חוף הים התיכון ובמרחק טיסה סביר. (ויש הרבה יוצאי רוסיה בישראל. אומרים שכמיליון). אז נראה שזאת בדיוק ההגדרה של win-win. דני. Danny-w • שיחה 13:47, 13 בספטמבר 2014 (IDT)

שפם של צ'רלי צ'פלין והיטלר

אני לא הראשון ששם לב לדימיון בין השפם של היטלר לבין השפם של צ'פלין. האם זה משהו שהיה באופנה התקופה שלהם? 109.66.144.120 10:42, 14 בספטמבר 2014 (IDT)

לפי הערך האנגלי "שפם מברשת שיניים" סגנון זה החל נפוץ במאה ה-19 בארה"ב ומשם עבר לגרמניה ומדינות נוספות. לשיא הפופולריות הגיע בתקופה שבין מלחמות העולם ואחר דעך עקב ההקשר לשפמו של היטלר. שנילי - שיחה 12:20, 14 בספטמבר 2014 (IDT)

אגב, יש כאן תמונות של היטלר במהלך השנים, החל מינקות 46.117.126.153 13:20, 14 בספטמבר 2014 (IDT)

אכן, בינקות לא היה לו שפם. איך זה עונה על השאלה? שנילי כבר ענה על זה בצורה מלאה. Corvus,(שיחה) 14:40, 14 בספטמבר 2014 (IDT)

http://commons.wikimedia.org/wiki/File:Hitler_World_War_I.jpg 46.117.126.153 19:45, 14 בספטמבר 2014 (IDT)

אפילו יצא סרט על סמך הדמיון ,הדיקטטור הגדול. Elmogo - שיחה

השפם הנ"ל המשיך להיות פופולארי גם שנים אחרי מלחמת העולם השנייה, אפילו בקרב ישראלים. לראיה- משה שרת, יצחק שמיר ועוד. האובססיה לקשר כל נושא בעולם לנאצים זה אופנה של השנים האחרונות.--85.64.116.162 21:47, 15 בספטמבר 2014 (IDT)

מטרונית

אני רוצה להגיע מקריות לחיפה עם החלפה של ממטרונית לאוטובוס במרכזית המפרץ. מה יותר זול:

לקנות כרטיס במכונה של מטרונית עד לחיפה או קודם למרכזית המפרץ ושם עוד אחד של אגד לחיפה? 109.66.144.120 18:37, 14 בספטמבר 2014 (IDT)

אני מאמין, 109.66.144.120 שביכולתך למצוא בקלות את כל המידע כאן. (IKhitron (שיחה, 132.72.45.122) 18:40, 14 בספטמבר 2014 (IDT))

הממשק שם ממש מסורבל ולא ידידותי למשתמש. לא הצלחתי למצוא את המידע המבוקש באתר. 109.66.144.120 18:49, 14 בספטמבר 2014 (IDT)

אני מסכים לחלוטין עם השואל. לא ייאמן איך שירות להסעת המונים בשנת 2014 לא מאפשר לקבל מידע בסיסי באינטרנט. Reuveny - שיחה 21:54, 15 בספטמבר 2014 (IDT)

למרות שמזמן לא נסעתי בתחבורה ציבורית בכיוון הזה, אני יודע שיש כרטיס משולב אגד-מטרונית חיפה-קריות והוא זול במעט מרכישת שני כרטיסים נפרדים. לדעתי הכי מהיר והכי נוח לנסוע במונית של קווי הגליל מהתחנה שאתה רוצה בקריות ועד לחיפה, בלי החלפות איקס איקס - שיחה 22:03, 15 בספטמבר 2014 (IDT)

לצערי, אינני מסכים. נתתי את הלינק למערכת כל קו כי מדובר במשהו מאוד פשוט, נוח וחזק, שתמיש מאפשר למצוא בקלות את התשובה הרצויה. ולא, אני לא עובד אצלם. פשוט זה מעולם לא אכזב אותי. (IKhitron (שיחה, 132.72.45.122) 14:58, 16 בספטמבר 2014 (IDT))

מה זה "מצולות"?

בשיר החול יזכור מופיעה השורה

הכל ישוב אל המצולות, זולת הקצף הלבן

מה זה המצולות? Corvus,(שיחה) 19:25, 14 בספטמבר 2014 (IDT)

מצולות - (נ') מעמקים, עומק הים, מעמקי הים, מים עמוקים; עומק. NiD123 - שיחה 19:34, 14 בספטמבר 2014 (IDT)

מה שניד כתב וגם, הייתי מהמר שזה מהשורש צלל. • רוליג • שיחה • אמצו חתול 20:23, 14 בספטמבר 2014 (IDT)

מה זה "כבשו את עצתו"?

תודה, (IKhitron (שיחה, 132.72.45.122) 20:15, 14 בספטמבר 2014 (IDT))

1. הידוק דבר מה, לחיצה ודחיסה.
2. שמירה ועיבוד מזון (בעיקר ירקות) בשמן, חומץ ועוד כדי לתת להם טעם מיוחד ולשמור על טריותם לזמן רב.
3. איפוק, עצירה, הבלגה, מניעה מדבר כלשהו לקרות או להיות מובע.
4. השתלטות בכח, תפיסה, לכידה, כיבוש. 46.117.126.153 20:20, 14 בספטמבר 2014 (IDT)

תודה על המענה המהיר, אבל זה לא עוזר במקרה שלי, כי שאלתי על פועל וההסבר הוא על שם עצם. אם כתוב "הם כבשו את עצתו", אי אפשר לראות בזה לא "הם הידוק דבר מה" ולא "הם איפוק". בכבוד, (IKhitron (שיחה, 132.72.45.122) 20:23, 14 בספטמבר 2014 (IDT))

מס. 3 זה מה שאתה מחפש. כעת תתרגם: הם מנעו מעצתו להיות מיושמת. או: מנעו מעצתו להתפרסם. ביקורת - שיחה 20:31, 14 בספטמבר 2014 (IDT)

תודה רבה לך, ביקורת. (IKhitron (שיחה, 132.72.45.122) 20:33, 14 בספטמבר 2014 (IDT))

השימוש הסביר הוא כשהכובש הוא דווקא בעל העצה עצמו. כובש עדותו הוא מי שיודע דבר מסויים הנמצא בבירור משפטי ונמנע מלהעיד. עוזי ו. - שיחה 22:47, 14 בספטמבר 2014 (IDT)

לא נראה לי, עוזי ו., שזה המקרה כאן, כי מדובר על "כבשו את עצתו" ולא "כבש את עצתו". בברכה, (IKhitron (שיחה, 132.72.45.122) 13:18, 15 בספטמבר 2014 (IDT))

הצעתי את ההקשר השכיח. בלי הקשר, זה יכול להיות גם "עם בוא החורף הכבד, המתיישבים הנואשים כבשו את עצתו של האילן הכרות והכינו ממנה מרק דלוח". עוזי ו. - שיחה 13:23, 15 בספטמבר 2014 (IDT)

בהמשך לדברי עוזי, תוכל לתת את ההקשר? את המשפט השלם לפחות? ‏nevuer‏ • שיחה 13:30, 15 בספטמבר 2014 (IDT)

אני אשתדל למצוא את זה הערב בבית, nevuer. זה היה בידיעות של יום שישי בשבועיים האחרונים. (IKhitron (שיחה, 132.72.45.122) 13:33, 15 בספטמבר 2014 (IDT))

כתבתי לפני התנגשות עריכה: למען הסר ספק, גם אני מוכן לאכול את כובעי (אין לי) אם ימצא משפט כזה בהקשר אחר, במקור רציני ששפתו עברית. זה כמובן לא אומר שלא היה מישהו שניסה לעשות שימוש במשפט בהקשר שהוזכר. אבל זה כמובן מוזר מאד.

הוספתי לאחר התנגשות עריכה: אה. ידיעות. ביקורת - שיחה 13:35, 15 בספטמבר 2014 (IDT)

לצערי, nevuer וביקורת, לא הצלחתי למצוא את המקום המדויק. יכול להיות שראיתי את זה בברשת, ואז אין סיכוי למצוא את זה כלל. בברכה, (IKhitron (שיחה, 132.72.45.122) 15:00, 16 בספטמבר 2014 (IDT))

אולי ביקשו את עצתו? «kotz» «שיחה» 15:21, 16 בספטמבר 2014 (IDT)

הכרה במדינה

מדוע כל העולם מכיר בצפון קוריאה, אפגניסטן, סודאן וסומליה, אבל אף אחד לא מכיר במדינת חמאס ברצועת עזה ובמדינה האסלאמית בעיראק? מה ההבדל? האם השליטה הישראלית על הים של רצועת עזה היא המונעת מהעולם לקיים קשרים עם משטר חמאס?--85.64.116.162 21:44, 15 בספטמבר 2014 (IDT)

כדי שמדינה תיחשב מדינה, דרושה לה קודם כל ריבונות- כלומר, שטח שהוא בשליטתה בכל מובן. לחמאס עדיין אין ריבונות על שטח עזה- ישראל מעולם לא אישרה (וכנראה גם לא תאשר בזמן הקרוב) הקמתה של מדינה פלסטינית בשטחי עזה. לרוב, ההכרה הבין-לאומית באה אחרי הריבונות, לא לפניה. בלנק - שיחה 16:14, 16 בספטמבר 2014 (IDT)

רצועת עזה נשלטת בפועל על ידי החמאס, אולם רוב מדינות העולם טוענות שהחמאס השתלט על הרצועה בצורה לא חוקית ושהריבון שם הוא הרשות הפלסטינית (גוף שגם מעמדו מעניין). הכרה בריבונות החמאס משמעה אי הכרה בטענות הרשות הפלסטינית. באותה מידה, הכרה בשטחי ארגון המדינה האסלאמית בעירק משמעה דחיית ריבונות מדינת עירק עצמה על השטח. ר' גם סין/טיוואן, צפון קפריסין וממש לאחרונה: קרים. המצור הישראלי־מצרי על רצועת עזה (ישראל משלושה כיוונים, המצרים: מהכיוון הרביעי) בוודאי לא קשור ישירות לסוגיה הזו. Tzafrir - שיחה 16:52, 16 בספטמבר 2014 (IDT)

מדים של נאצים

איך מבדילים בין מדים של חייל בצבא לבין מדים של איש SS בלי כובע עם גולגולת? האם שני ברקים זה תמיד אומר SS? ‏109.66.144.120 22:03, 15 בספטמבר 2014 (IDT)

ולמה לפעמים לSS יש מדים ירוקים ולפעמים שחורים? 109.66.144.120 22:08, 15 בספטמבר 2014 (IDT)

לפי הערך אס אס, שני ברקים זה סמל הארגון. בערך יש תת כותרת בשם מדים שמתייחסת לשאלה שלך. הצבע "אפור-שדה (feldgrau)" יכול להיחשב ירוק (ר' ). «kotz» «שיחה» 15:19, 16 בספטמבר 2014 (IDT)

אנשי אס אס לבשו פעמים רבות מדים בצבע שחור (אם כי גם שריונרים אז זה עשוי לבלבל). סמל שני הברקים הוא אכן מאפיין מובהק מאוד ורק חיילי אסאס ענדו אותו. גילגמש • שיחה 15:40, 16 בספטמבר 2014 (IDT)

נושאי הדוקטורט של הרצל רוזנבלום ועזריאל קרליבך

מישהו יודע?

1929 kehrte er nach Deutschland zurück und studierte Jura in Berlin sowie Hamburg und promovierte zum Doktor der Rechtswissenschaften. קרליבך עשה את הדוקטורט במשפטים. Nachum - שיחה 10:10, 16 בספטמבר 2014 (IDT)

In Vienna, he studied law and economics, gaining a PhD. רוזנבלום בכלכלה ו/או משפטים.

למה ההמתנה לתור רופא היא מספר חודשים?

זה פשוט מגוחך. אם יש לי בעיה כלשהי, היא תעבור לבד תוך 3 חודשים. ככה שאין טעם להמתין בתור 3 חודשים. אז בשביל מה זה טוב- להקטין את מספר הפניות בנושאים שיעברו מעצמם? 109.66.144.120 10:53, 16 בספטמבר 2014 (IDT)

(1) אין מספיק רופאים בארץ באופן כללי. (2) המשאבים לרפואה הציבורית מוגבלים; בדרך כלל תוכל למצוא תור לרופא פרטי הרבה יותר מהר. עוזי ו. - שיחה 15:28, 16 בספטמבר 2014 (IDT)

שים לב- ההמתנה בתור לרופא משפחה היא קצרה מאוד (לרוב, מספר ימים לכל היותר), וההמתנה לרופא במיון היא קצרה עוד יותר. (לרוב- מספר שעות). רופאים אלו אמורים להחליט האם יש מידה של דחיפות במצבך הבריאותי, ואם יש, להפנות אותך לרופאים המתאימים בדחיפות. המקרים שבהם מחכים שלושה חודשים לרופא הם במקרים שהם בעליל לא דחופים. וכמובן שאם הבעייה צפויה לעבור בעצמה תוך שלושה חודשים אז אין כל טעם לרוץ לרופא מומחה. בלנק - שיחה 16:18, 16 בספטמבר 2014 (IDT)

"אם יש לי בעיה כלשהי, היא תעבור לבד תוך 3 חודשים". לא. ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 21:03, 16 בספטמבר 2014 (IDT)

מצב שבו צריך להמתין לרופא יותר מחודש הוא כישלון של הרפואה הציבורית, וטוב יהיה לקבל מקופות החולים מידע סטטיסטי על מספר המקרים שבהם נדרשה המתנה כזו.

סיפור קטן: לפני 22 שנים נזקקתי לצילום CT דחוף. הפקיד בקופת חולים אמר לי "תבוא בעוד שבועיים, ואז נגיד לך למתי נקבע התור". עוד באותו ערב עשיתי את הצילום במכון פרטי. החלק המעניין בסיפור הוא שלפני בתור היה כלב דוברמן, שנזקק גם הוא ל-CT. מסקנה: עדיף להיות כלב בהרצליה פיתוח מאשר אדם בהרבה שכונות אחרות. דוד שי - שיחה 21:20, 16 בספטמבר 2014 (IDT)

באמת סיפור יפה. יחד עם זאת, בתור חובש במגן דוד אדום, אני חייב להגיד שכאשר צילום הסיטי הוא באמת דחוף (לדוגמא- חשד לפגיעת ראש, חשד לאירוע מוחי. . . ) הוא מתבצע בתוך שעות אחדות מרגע ההגעה לבית החולים. אני לא יודע בדיוק מה היה לך, אבל ככל הנראה זה לא היה מסכן חיים או אורח חיים. (אבל כמובן, יכול להיות שלפני 22 שנה זה היה אחרת) בלנק - שיחה 22:54, 16 בספטמבר 2014 (IDT)

מאוניברסיטת תל אביב לרמת גן

איך מגיעים מאוניברסיטת תל אביב לרמת גן באוטובוס? אל תשלחו אותי לחפש באתר של דן וכדו'. אני שואל אם אתם מכירים מניסיון אישי. 109.64.99.20 15:47, 16 בספטמבר 2014 (IDT)

ואם מישהו גם יודע מחיר (כי האתר של דן שומר על סודיות), אז זה מאוד יעזור!. 109.64.99.20 16:08, 16 בספטמבר 2014 (IDT)

שאלות כאלו מומלץ לשאול בפורום תחבורה ציבורית של תפוז: [11]. כדאי לצרף לשאלה גם יעד מדויק, כי התשובה יכולה להשתנות בהתאם. ‏אופקאלף • שיחה‏ • כ"א באלול ה'תשע"ד • 16:12, 16 בספטמבר 2014 (IDT)

נסיעה עם רב קו תעלה לך 6.60 לשעה וחצי. אוניברסיטת תל אביב היא מקום לא קטן, ומקצה אחד לקצה השני של רמת גן זה כשעה וחצי הליכה, ככה שקשה לענות על השאלה הזאת, בלי לדעת מאיפה אתה יוצא ולאן אתה מנסה להגיע. בכל מקרה, גוגל מאפס, כמו גם אפליקציית מוביט, יודעים לתכנן נסיעות באוטובוסים באופן סביר, גם אם לא מושלם. בברכה, --איש המרק - שיחה 17:27, 16 בספטמבר 2014 (IDT)

תיקון קל: נסיעה עולה 6.90. ‏אופקאלף • שיחה‏ • כ"א באלול ה'תשע"ד • 17:42, 16 בספטמבר 2014 (IDT)

אם אני קונה מחו"ל מוצר ב-500 דולר אני משלם 18% כפול 3?

רק שאני אבין אם אני הוזה... אם הזמנתי מוצר מחו"ל בשווי 2200 ש"ח (נניח שמדובר בשעון), האם זה אומר שאני צריך לשלם כאן 18% מע"מ+ 18% מכס+ 18% מס קניה?! (400*3=1200) 149.78.228.59 20:47, 16 בספטמבר 2014 (IDT)

שיעורי מכס ומס קנייה משתנים ממוצר למוצר, ואין קשר בינם ובין שיעור המע"מ. דוד שי - שיחה 21:01, 16 בספטמבר 2014 (IDT)

צייד נאצים היום

האם יש משמעות לחיפוש והעמדה לדין של נאצים ושותפיהם בימנו? רובם המוחלט הם בני 85 ומעלה שנזקקים לטיפול רפואי קבוע. ברור שאם במשך כל כך הרבה זמן לא מיצו איתם את הדין, אז כנראה הם חיו באושר במשך הרבה שנים. כלא ברגע האחרון לא יתממש (מקסימום יקבלו בית אבות עם סורגים). וגם מוצאים בימינו בעיקר אנשים שהאשמה שלהם היא ברמה של להיות טבח או שומר בשער של מחנה השמדה. לא שזה תפקיד מוסרי, אבל עם כל הכבוד, זה לא 'מבצעי השואה', אלא חיילים שדפקו אותם לתפקיד נורא.

אז בשביל מה זה טוב? זה מעורר בעיקר רחמים כלפי אותם האנשים. 79.176.58.122 18:02, 17 בספטמבר 2014 (IDT)

אני מסכים עם החלק הראשון של דבריך (ואכן, כיום יש מעט מאוד אנשים שעוסקים בצייד נאצים, וזה בוודאי לא נמצא בחזית המאבק של המוסד כמו שזה היה פעם.) אבל לגבי החלק השני, ראה כאן רשימה של נאצים שעשו דברים די מחרידים, ועדיין לא נתפסו. כמובן, זה לא אייכמן, אבל בכל זאת. בלנק - שיחה 20:03, 17 בספטמבר 2014 (IDT)

דבריך אינם שאלה אלא הבעת דעה וזכותך המלאה להחזיק בדעה זו כפי שקיימת הזכות לבעלי דעה הפוכה. מפריע לי רק הסיפא (הסוף) של דבריך. דעתי שוללת קיום "חיילים שדפקו אותם לתפקיד נורא" (כפי שכתבת). בני אדם (כולל חיילים) מתחלקים לשתי קבוצות - בני אדם מוסריים ובני אדם חסרי מוסר. חיילים חסרי עקרונות מוסר יסכימו להיות ברגים גדולים או קטנים במערכת שמבצעת פשעים. זאת לא בגלל ש"דפקו אותם" אלא בגלל חוסר מוסריותם. על כן, הם ברי עונש. חיילים בעלי אומץ וחוסן מוסרי, יסרבו לבצע פשעים, גם בסיכון עצמם ועתידם--וידנפלד - שיחה 23:26, 17 בספטמבר 2014 (IDT)

מוסר אינו פרמטר בינארי (אם כי הוא ודאי היה כזה אם חרוצי ויקיפדיה היו בונים סביבו תבנית). עוזי ו. - שיחה 23:39, 17 בספטמבר 2014 (IDT)

מצטער אך מוסר הוא פרמטר בינארי לחלוטין. אדם יכול להיות מוסרי או לא מוסרי. אתה מכיר אפשרות אחרת? לדעתך "קצת" לא מוסרי היא אפשרות שלישית? ו"קצת" מוסרי, רביעית וכו'? אם אני נכנס לבית מלא כל טוב וגונב רק פריט קטן אחד אז אני לא נכנס לקטגוריה של "לא מוסרי"?--וידנפלד - שיחה 00:27, 18 בספטמבר 2014 (IDT)

מילא מצטער, שוגה. בכל סולם מוסר ישנם חטאים גדולים יותר ופחות. אין דין גנב זעיר כדין רוצח סידרתי. שניהם לא מוסריים תאמר? חטאו של הגנב הזעיר יכול להתכסות מני ובי במעשים טובים. לא כך הרוצח. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 02:04, 18 בספטמבר 2014 (IDT)

איך שכחתי להוסיף:

Only a Sith deals with absolutes

הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 02:33, 18 בספטמבר 2014 (IDT)

הרעיון של מוסר בינארי המוגדר לכל אדם הוא קירוב גס מאוד למציאות שמתאים אולי לסיפורי ילדים עד גיל 5. אפילו במשחקי מבוכים ודרקונים יש אפשריות כמו chaotic good, true neutral או lawful evil. במציאות אנשים אינם מתחלקים באופן חד וברור למוסריים וחסרי מוסר. לדגומה אם לקחתי סוכריה בתפזורת בסופר- אני אוטומטית הופך ללא מוסרי. אבל אם אחרי זה התעכבתי 10 דקות ופיספתי את האטובוס שלי בשביל לעזור לקשיש לעלות לאטובוס שלו, אז אני כן מוסרי. לשיטתך זה בלתי אפשרי למצוא אדם שעושה את שני הדברים האלא ולכן אני אדם בלתי אפשרי.

ונראה לי אתם מפספסים את השאלה המקורית, שהיא "מה הטעם להתעסק בזקנים בני 90 שלפני 70 שנה עסקו בפעילות צבאית נפשעת". Corvus,(שיחה) 10:40, 18 בספטמבר 2014 (IDT)

אני מסכים שציד נאצים כיום הוא חסר תועלת. רובם זקנים בני 90 ומעלה ובלאו הכי לא ניתן להעניש אותם בשום צורה. אפילו עונש מוות, עם כל חומרתו, לא ממש יכול לעזור במקרה זה. אפשר להוקיע אותם ואת מעשיהם, אבל בשביל זה אין צורך לצוד אותם. גילגמש • שיחה 11:07, 18 בספטמבר 2014 (IDT)

לזקנים רבים חשוב להוריש לצאצאיהם, אני חושב שעונשים כספיים יכולים להיות הולמים אם פושע זקן נתפס על ידי שלטון המוסמך לשפוט אותו. ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 13:21, 18 בספטמבר 2014 (IDT)

היות שהוויכוח הפילוסופי (מוסר) ומתמאטי (בינארי) הגיע למסקנה שחשיבתי מתאימה לבני 5, וכדי לחזור לנושא שהשואל שאל, אשאל גם אני שאלת תם - האם שבוי אוקראיני בידי הגרמנים אשר כדי להציל את חייו הסכים לעבוד כמפעיל מנוע דיזל (שם סולר, לוחץ על כפתור ההפעלה וכו') של תא הגאזים בטרבלינקה, הוא אדם מוסרי או בלתי מוסרי? אם התשובה היא שהוא לא מוסרי, אנא הסבירו מדוע והאם מגיע לו עונש?--וידנפלד - שיחה 17:04, 18 בספטמבר 2014 (IDT)

אדם שמסכים לרצוח עשרות ומאות אנשים חפים מפשע כדי להציל את חייו שלו אינו מוסרי אבל לדעתי גם לא מגיע לו עונש. לא כל דבר לא מוסרי הוא פלילי.--Eitan110 - שיחה 18:19, 18 בספטמבר 2014 (IDT)

שאלת תם 2: הגרמנים מכריחים את השבוי האוקראיני, כדי להציל את חייו, להכנס לבית מלא כל טוב ולגנוב רק פריט קטן אחד. האם הוא אדם מוסרי או בלתי מוסרי? עוזי ו. - שיחה 20:16, 18 בספטמבר 2014 (IDT)

וידנפלד, יש לך שיטה ממש מוזרה לנהל ויכוח. תחילה אתה כותב אמירה מופרכת (ישנם שני סוג בני אדם- מוסרי ולא מוסרי. כלומר ניתן לייצג מוסריות של איש על ידי ביט אחד לכל אדם) ואחרי זה נותן דוגמאות נגדיות שסותרות את האמירה. מה אתה מנסה להוכיח? אכן, מוסריות של אדם זה דבר לא קבוע וחד משמעי אלא משתנה בהתאם לשיקול דעת ונסיבות. מעשיו של אדם יכולים להיות מוסריים או בלתי מוסריים ואין אדם שכל מעשיו הם רק טוב או רק רע. אם אתה אומר שאין דרגות שונות למוסר וחוסר מוסר, אז כל אדם לפחות פעם בחיים ביצע מעשה לא מוסרי. לכן אין אנשים מוסריים בעולם (הרי זה בינארי פר אדם ולא קיימות דרגות). למה הגענו? 79.176.1.19 12:05, 19 בספטמבר 2014 (IDT)

גם אני חשבתי שבני האדם מתחלקים לשתי קבוצות, אבל לפני חמש שנים נתקלתי באדם יוצא דופן אשר חציו הימני היה מוסרי ואילו חציו השני היה לא מוסרי. תפישת עולמי קרסה עלי באחת.

הנטיה של רבים וטובים לייחס לערכים חברתיים או לתחושות מוסר מעמד של ישויות אובייקטיביות, אבסולוטיות, היא מובנת למדי. האדם הוא יצור חברתי וכדי שהוא יהיה מסוגל לחיות בחברה נדרשת לו היכולת לייחס לאמונותיו כורח חיצוני או התניה מחייבת לא פחות. אבל בתפישה כל-כך רדודה ופשטנית של מוסר לא נתקלתי הרבה זמן. אם לא במציאות של סיפורי ילדים עד גיל 5 כפי שתואר לעיל, אולי באינדוקטרינציות של משטרים פאשיסטיים יש מושגים שטחיים ברמה כזו של טוב ורע. R.G. - שיחה 06:12, 20 בספטמבר 2014 (IDT)

לשואל בראש הדיון: רדיפת נאצים עד יום מותם הוא הביטוי המוחשי ביותר לכך שהצדק צריך להיעשות ולהיראות. מיצוי הדין עם מי שהיה שותף לזוועות גובר על רגשות רחמים שמעורר קשיש בן 85, כדי להציב תמרור אזהרה למען יראו אחרים ויחשבו פעמיים אם להיכנס לסיטואציות כאלה. ואגב, לפי החוק בישראל - אין חנינה והתיישנות על פשעי החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם.אסתי ברוכי - שיחה 16:42, 19 בספטמבר 2014 (IDT)

וסתם הרהור: מדהים איך מתחילים לתת הנחות למי שהיו שותפים לזוועה (שאין לה אף מקבילה בכמות ובשיטתיות) , ולקיים דיון פילוסופי אקדמי נינוח בשאלות שאיש לא היה מעז לדון עליהם עד לפני כמה שנים. ועיין ערך מדרון חלקלק. אסתי ברוכי - שיחה 16:42, 19 בספטמבר 2014 (IDT)

אני לא רואה בזה מדרון חלקלק. לפני כמה שנים הם היו צעירים יותר ולעונש הייתה משמעות. מה הטעם לתת לרוצח שגוסס מסרטן עונש מוות? אני חושב שזה מקרה דומה. בלאו הכי ימותו לפני שהמשפט שלהם יסתיים בכלל. גילגמש • שיחה 06:37, 20 בספטמבר 2014 (IDT)

אם יש משמעות למשפט, לעשיית הצדק, למען יידע מבצע פשע נורא כל כך שיירדף עד יומו האחרון - אז יש סיבה להעניש אדם ישיש. ובכלל, מה הסיבה שנוקטים בעונש מוות, אם לא כדי לעשות צדק? אין בזה בהכרח טעם, זה הרי הליך משפטי, שלפחות במערב מתמשך שנים על גבי שנים. אביעד‏ • שיחה 19:00, 21 בספטמבר 2014 (IDT)

גאולה אבן סער

היי. קראתי פעם בעיתון ופעם אחרת שמעתי בכתבה טלוויזיונית כי גאולה אבן נולדה במוסקבה ועלתה לישראל בגיל שלוש. שמה האמיתי, כפי שסיפרה זאת פעם בראיון (בו גם אישרה את הדבר בפיה), היא גאלינה ייבגנייבנה. אני יודע בודאות שהיא מדברת רוסית טובה, אם כי במבטא חזק. לעומת זאת, בערך שלה (וגם במקורות המצויים בו) מופיע כי היא נולדה בחיפה להורים מליטא. יש לכם מושג מה קורה כאן? כלומר, חוץ מהקביעה שהזיכרון שלי מטעה אותי, לזה אני יכול להגיע לבד, אם כי זה לא ממש סביר, מנסיון. תודה, (IKhitron (שיחה, 132.72.45.122) 21:13, 17 בספטמבר 2014 (IDT))

http://www.tbk.co.il/article/2612778 Nachum - שיחה 10:32, 18 בספטמבר 2014 (IDT)

נראה לי שהתבלבלת בלינק, Nachum. לא מצאתי שם שום דבר בנושא. בברכה, (IKhitron (שיחה, 132.72.45.122) 13:36, 18 בספטמבר 2014 (IDT))

סער, כפי שמעידים חבריו, מייעד עצמו כבר מגיל 16 לתפקיד ראש הממשלה. יש כמה מאפיינים דומים בינו לבין אשתו הנוכחית. שניהם בנים להורים שאינם ילידי הארץ - הוריה של אבן הגיעו מליטא, הוריו של סער ילידי ארגנטינה. אביה של אבן רופא פסיכיאטר, אביו של סער, שמואל סרצ'נסקי, התפרסם בתור הרופא האישי של דוד בן גוריון. אם לאבן היה פוסטר של נתניהו מחדרה, סער בילה את נעוריו בנוער התחייה. the marker 13 days ago nachum.

זה רק מראה שהם יכלו לבדוק את זה בויקיפדיה או במקורות שלה. מה שאני מחפש, זה שאולי מישהו אכן זוכר תימוכין לגרסה שלי. אחרת אדע שפשוט אינני זוכר נכון. (IKhitron (שיחה, 132.72.45.122) 13:59, 18 בספטמבר 2014 (IDT))

Help to fix the article after bot editing

After this editing of bot crashed view of links in notes. Please, help to fix. [12] --Trydence - שיחה 00:44, 18 בספטמבר 2014 (IDT)

All deleted. בוצע. Geagea - שיחה 02:46, 18 בספטמבר 2014 (IDT)

כתוביות לסרטים

אני מחפש כתוביות בעברית או רוסית לסרטים. גוגל מוצא בעיקר אתרים שהורדות מהם נחסמים על ידי אנטיווירוס. אתם מכירים אתר טוב? 79.176.58.122 12:34, 18 בספטמבר 2014 (IDT)

איזה אנטיווירוס יש לך? למה הוא חוסם את אתרי הכתוביות הגדולים? האם תוכל להחליף אנטי וירוס? איזה אתר אתה מצפה שימליצו לך, בלי שיהיה ניתן לדעת אם הוא מהאתרים שנחסמים אצלך? ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 12:53, 18 בספטמבר 2014 (IDT)

תוכנת BSplayer יודעת למצוא בעצמה כתוביות לסרטים בהצלחה רבה למדי. איתן96 (שיחה) כ"ג באלול ה'תשע"ד 13:10, 18 בספטמבר 2014 (IDT)

מהם אותם "אתרי הכתוביות הגדולים"? www.subtitleseeker.com נותן קבצים EXE עם איזשהו win32/InstallCore.QC שאנטיווירוס ESET מזהה כסכנה. opensubtitles.org כנ"ל. בגלל זה שאלתי אם אתם מכירים אישזהו אתר טוב ולא אותם פיראטים שרק רוצים להפיץ טרויאנים לאנשים אקראיים. 79.176.58.122 13:44, 18 בספטמבר 2014 (IDT)

http://www.subscenter.org/he/ אתר די טוב ואמין.147.236.33.241 14:09, 18 בספטמבר 2014 (IDT)

"פירור" רגעי לחלקיקים

האם יש תהליך כזה, שבו חפץ, גוף האדם לצורך הענין, מתפרק בן רגע לחלקיקים ? 46.117.126.153 15:53, 18 בספטמבר 2014 (IDT)

הרגת מישהו? (IKhitron (שיחה, 132.72.45.122) 16:15, 18 בספטמבר 2014 (IDT))

מה ? 46.117.126.153 16:22, 18 בספטמבר 2014 (IDT)

אמורה להיות סיבה שאתה/את שואל/ת איך להפטר מהגופה. (IKhitron (שיחה, 132.72.45.122) 16:25, 18 בספטמבר 2014 (IDT))

אני לא חייב להגיש לך דו"ח. אני שואל בצורה היפותטית, מכאן ועד העלאת חשד בפלילים עם כל המשתמעה הדרך ארוכה 46.117.126.153 16:31, 18 בספטמבר 2014 (IDT)

אז בפעם הבאה כדאי לך לנסח שאלות שהם לא יעלו חשד לפלילים אצל הקורא. וזה לא שאני מאמין אפילו לרגע שאכן הרגת מישהו. כי אז היית מנסה להסתתר ולא לפרסם זאת בריש גלי. (IKhitron (שיחה, 132.72.45.122) 16:35, 18 בספטמבר 2014 (IDT))

אני מבין שאין לך מה לענות בצורה עניינית. גם על שאלות שלך ניתן להעלות חשדות שווא לעילא ולעילא שתצטרך להפריך . תורם לדיון זה לא. פטפטת מיותרת 46.117.126.153 16:44, 18 בספטמבר 2014 (IDT)

צודק בהחלט. המטרה שלי הייתה למנוע ממך לעשות כזה דבר בפעם הבאה. כלומר, מנסיון, יש סיכוי סביר שמישהו מהמפעילים יעיף את כל השיחה הזאת מהדף עקב חשד לפלילים. היו דברים מעולם, גם בחודש האחרון. (IKhitron (שיחה, 132.72.45.122) 16:48, 18 בספטמבר 2014 (IDT))

באיזה דף זה היה? (אני לא האנונימי הקודם.) 80.230.73.249 17:54, 18 בספטמבר 2014 (IDT)

לצערי, 80.230.73.249, אינני זוכר. זה היה אחד מדפי השיחה הכלליים – כאן, או במזנון, או משהו בסגנון. (IKhitron (שיחה, 132.72.45.122) 17:56, 18 בספטמבר 2014 (IDT))

[13]‏ 18:15, 18 בספטמבר 2014 (IDT) ‏ ―46.117.126.153 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא לזה התכוונתי, (IKhitron (שיחה, 132.72.45.122) 18:25, 18 בספטמבר 2014 (IDT))

פצצת אטום יכולה לגרום לאפקט הזה.--Eitan110 - שיחה 18:45, 18 בספטמבר 2014 (IDT)

למה החטופים של דאע"ש משתפים איתו פעולה?

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4572689,00.html החטופים יודעים שדאעש יוציא אותם להורג בין שישתפו פעולה ובין שלא. הם לא נראו מוכים כך שלא נראה לי שהכריחו אותם באלימות. אז מה גורם להם לשאת נאומים שתוקפים את המערב?--Eitan110 - שיחה 18:44, 18 בספטמבר 2014 (IDT)--Eitan110 - שיחה 18:44, 18 בספטמבר 2014 (IDT)

קודם כל, האם ראית את הסרטון שקישרת אליו. יש שם הסבר. הסבר שנשמע לי יותר הגיוני- דווקא כן הכריחו אותם באלימות/עינויים. אפשר לעשות את זה בקלות מבלי להשאיר סימנים. כמובן- זאת סברה שלא מתבססת על כלום. בלנק - שיחה 20:51, 18 בספטמבר 2014 (IDT)

זה לא רק סימנים של אלימות אלה גם שפת גוף. שפת הגוף שלהם לא נראית כמו של אדם שהתעללו בו. בסרטון הספציפי הזה אפילו לא נראה שהוא פעל תחת איום בשונה מהסרטונים של העריפות. יכול להיות שאני טועה אחרי הכל אני לא מומחה לשפת גוף.--Eitan110 - שיחה 13:28, 19 בספטמבר 2014 (IDT)

שאלת המשך: מילא החטופים; למה העיתונות, שלא נחטפה ככל הידוע, משתפת פעולה עם הארגון הזה? עוזי ו. - שיחה 23:58, 18 בספטמבר 2014 (IDT)

דוקא לזה יש תשובה פשוטה, העיתונות נחטפה על ידי הרייטיג.--Eitan110 - שיחה 13:28, 19 בספטמבר 2014 (IDT)

Like הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 14:24, 19 בספטמבר 2014 (IDT)

לשאלה המקורית, כדי ללחוץ על אנשים בדרך כלל די באיומים ולא צריך להגיע לעינויים עצמם. בחקירות שערכה האינקוויזיציה (נשארו פרוטוקולים) רק לעתים רחוקות השתמשו בעינויים, בדרך כלל הנחקרים נשברו בשלב בו הציגו להם את כלי העינויים והסבירו להם את השימוש. גם הטרוריסטים נהגו כנראה בצורה דומה, הסבירו לעיתונאי שיש לו בחירה בין מוות מהיר ובין מוות בעינויים ממושכים וייתכן שגם נתנו להם הדגמה של עינויים על גבם של סתם שיעים שנפלו לידי הסונים. בברכה. ליש - שיחה 14:56, 19 בספטמבר 2014 (IDT)

אני מניח שרובנו, אם היינו מוקפים באנשי דאע״ש חמושים ברובים וסכינים, היינו ממלאים כל הוראה שניתנת לנו. בעיקר אם זו הוראה כזו מינורית יחסית כמו לדבר באופן משכנע מול מצלמה. החישוב ״אני כנראה אמות בסוף בכל מקרה״ לא גובר על יצר ההישרדות של רוב בני האדם, תשאל 6 מיליון יהודים.. Ben tetuan - שיחה 15:08, 19 בספטמבר 2014 (IDT)

אבל יש גם דוגמאות הפוכות. קראתי אצל סטיבן פינקר עדות של נחקר מימי הביניים, שנשבר- פיזית- על גלגל העינויים. הוא מתאר משהו איום ונורא, אבל כעובדה לא הודה בעבירת המינות שיוחסה לו ושוחרר- אמנם נכה. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 23:44, 20 בספטמבר 2014 (IDT)