ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון322
תגובה אחרונה: לפני שנה מאת Gilgamesh בנושא הריון שלא נגמר
דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.
הצפת נהר בעיראק בנפט
עריכהמצב טיפול: חדש
לפני כעשור קראתי במאמר של עיתונאי ישראלי (אולי זה היה בן דרור ימיני?) שדאעש הציפו בנפט את אחד משני הנהרות הגדולים של עיראק- הפרת או החידקל. לכאורה, חתיכת אירוע היסטורי- הרי מדובר בחיסול מקור המים של מיליוני בני אדם וכמובן הכחדה המונית של בעלי חיים. אבל למעט אותו אזכור קצרצר, לא שמעתי עוד על המקרה. מישהו שמע על זה משהו?--2A00:A040:196:306C:F9F9:87B0:113A:F513 16:58, 6 במרץ 2023 (IST)
- בשנת 2016 כתב אלכס פישמן: "כבר חודשים נערכת מוסול למתקפה הגדולה. אנשי דאעש הציפו את נהר החידקל החוצה את העיר ואת יובליו בדלק, והם יציתו אותו ברגע שהכוחות היבשתיים ינסו לחדור אל תוך העיר". מקור:
אלכס פישמן, על לוע הר הדאעש, באתר "ידיעות אחרונות", 20 באוקטובר 2016. בר 👻 שיחה 19:48, 7 במרץ 2023 (IST)
- אכן זה המאמר שהתכוונתי אליו. אז זה באמת קרה?? מישהו יודע מה קרה עם זה? מה הנזק? כמה בני אדם מתו מרעב? כמה ואילו בעלי חיים נכחדו? איך ייתכן שאף אחד בעולם לא דיבר על אירוע בסדר גודל כזה?--2A00:A040:196:306C:B1D8:9F42:17EB:BCBF 00:09, 8 במרץ 2023 (IST)
- כנראה ששפכו מעט בנזין ורצו להצית אותו. אם לא היה מעקב בכלי התקשורת ככל הנראה מדובר באיום סרק או ששפכו ממש מעט דלק וזה לא עשה שום דבר רציני גילגמש • שיחה 12:12, 11 במרץ 2023 (IST)
- בויקיפדיה העברית יש ערך על טרור אקולוגי. כאן כתבתי ערך על התייבשות נהרות ואגמים - שהיא תופעה הרבה יותר משמעותית ועקבית (מתרחשת גם בארצות הברית לדוגמה) . התייבשות כזו גדלה עם השנים - בעיקר עקב גידול אוכלוסין והגדלת טביעת הרגל המימית (בעיקר לשם צריכת מים לחקלאות) וכן בגלל הקמת סכרים ושינוי אקלים.
- בדרך כלל חדשות חוץ תופסות הרבה פחות מקום , כך שאנו יכולים לפספס ידיעה על אסון או תהליך הרסני במדינות אחרות. (זה הרסני כאשר תהליך דומה פוגע במדינה שלנו). ההדחקה והתעלמות חזקה יותר כאשר יש בעיה במדינה עניה או דיקטטורית - בגלל שיש לנו מראש פחות אמפתיה למדינה , מבחינת העיתונות מדובר ב"כלב נשך אדם" ולכן פחות מעניין לדבר על זה. האזרח דרור - שיחה 07:06, 4 באפריל 2023 (IDT)
- כנראה ששפכו מעט בנזין ורצו להצית אותו. אם לא היה מעקב בכלי התקשורת ככל הנראה מדובר באיום סרק או ששפכו ממש מעט דלק וזה לא עשה שום דבר רציני גילגמש • שיחה 12:12, 11 במרץ 2023 (IST)
- אכן זה המאמר שהתכוונתי אליו. אז זה באמת קרה?? מישהו יודע מה קרה עם זה? מה הנזק? כמה בני אדם מתו מרעב? כמה ואילו בעלי חיים נכחדו? איך ייתכן שאף אחד בעולם לא דיבר על אירוע בסדר גודל כזה?--2A00:A040:196:306C:B1D8:9F42:17EB:BCBF 00:09, 8 במרץ 2023 (IST)
רכישת קרנות סל
עריכהמצב טיפול: חדש
כאשר רוכשים קרנות סל ישנן מספר אפשרויות: הגבלת שער LMT, הגבלת שער בפתיחה LMO, שער שוק MKT, מיידי והכל FOK, מיידי או בטל IOC.
אני רוצה פשוט לקנות, לא להמר/לחש. כלומר לקנות ניירות ערך בסך 1000 שקל נגיד. מה אני צריך לבחור בשביל זה? ניסיתי "MKT" אבל זה עונה לי "הוראות עתידיות מחייבות מגבלת מחיר". איזה מגבלת מחיר? אני רוצה פשוט לרכוש את קרן, במחיר שהיא עולה. 192.114.1.67 17:42, 6 במרץ 2023 (IST)
- תן לימיט שלהערכתך יתפוס (למשל +15%). 87.69.242.88 20:36, 6 במרץ 2023 (IST)
- אין לנו ערך על הוראה עתידית. יש ערך שמתייחס לנושא? אני מנסה להבין על מה מדובר. האם המגבלות מתייחסות להוראה עצמה? כלומר, נתתי הוראה עכשיו לקנות את נייר הערך כאשר יחידה שלו עולה עשרה שקלים, אבל כאשר ההוראה תבוצע, הוא עשוי לעלות תשעה או אחד עשר שקלים. למה ההוראה לא מתבצעת „מיד״ (תוך כמה שניות או תוך כמה דקות)? Tzafrir - שיחה 20:55, 6 במרץ 2023 (IST)
- @Tzafrir: קרן סל דומה למניה, כלומר נסחרת בבורסה ושערה משתנה במהלך המסחר. כמו שאי אפשר לקנות מניה במהלך המסחר ללא מתן לימיט, כך גם בקרן סל. זו לא קרן נאמנות ששערה נקבע פעם אחת בסוף יום מסחר. 87.69.242.88 00:15, 7 במרץ 2023 (IST)
- אז איך קונים אותה? המשימה היא: לקנות קרנות סל בסך 1000 ש"ח, למה סתם לסבך?. שיחידתה את תעלה כמה שזה עולה, אני רוצה שיצא 1000 ש"ח חשבון. אין להם מחשבון שם שיכול לעשות את ההמרה בעצמו? 109.253.187.204 18:08, 7 במרץ 2023 (IST)
- תקנה בשעות המסחר, תן לימיט אחוז אחד מעל השער הנוכחי. 87.69.242.88 23:02, 7 במרץ 2023 (IST)
- אז איך קונים אותה? המשימה היא: לקנות קרנות סל בסך 1000 ש"ח, למה סתם לסבך?. שיחידתה את תעלה כמה שזה עולה, אני רוצה שיצא 1000 ש"ח חשבון. אין להם מחשבון שם שיכול לעשות את ההמרה בעצמו? 109.253.187.204 18:08, 7 במרץ 2023 (IST)
- @Tzafrir: קרן סל דומה למניה, כלומר נסחרת בבורסה ושערה משתנה במהלך המסחר. כמו שאי אפשר לקנות מניה במהלך המסחר ללא מתן לימיט, כך גם בקרן סל. זו לא קרן נאמנות ששערה נקבע פעם אחת בסוף יום מסחר. 87.69.242.88 00:15, 7 במרץ 2023 (IST)
- אין לנו ערך על הוראה עתידית. יש ערך שמתייחס לנושא? אני מנסה להבין על מה מדובר. האם המגבלות מתייחסות להוראה עצמה? כלומר, נתתי הוראה עכשיו לקנות את נייר הערך כאשר יחידה שלו עולה עשרה שקלים, אבל כאשר ההוראה תבוצע, הוא עשוי לעלות תשעה או אחד עשר שקלים. למה ההוראה לא מתבצעת „מיד״ (תוך כמה שניות או תוך כמה דקות)? Tzafrir - שיחה 20:55, 6 במרץ 2023 (IST)
משפחתו של קוואמה נקרומה
עריכהמצב טיפול: חדש
בקוואמה נקרומה#משפחתו, כתוב:
"ב-31 בדצמבר 1957, נקרומה נישא לפאטיה...חיה עם נקרומה בגאנה עד להפיכה שהדיחה את ממשלתו בשנת 1966, בעקבותיה חזרה למצרים עם ילדיה וגידלה אותם לבדה...בנו הבכור, פרנסיס, נולד בשנת 1932." (ההדגשות שלי)
ממה שהבנתי מהערך האנגלי, פרנסיס נולד ב1962. אבל לא הבנתי מי אמו, ומה כתוב על ילדים נוספים (אני לא טוב באנגלית)--שלום1234321 • אפצי • שיחה • י"ד באדר ה'תשפ"ג 10:21, 7 במרץ 2023 (IST)
- שנת הלידה של פרנסיס כבר תוקנה בערך, לשנת 1962 (פאטיה היא מי שנולדה ב-1932). לפי הערך באנגלית, נולדו להם 3 ילדים משותפים: ג'אמל (אנ'), סאמיה (אנ'), סקו (Gamal (born 1959), Samia (born 1960), and Sekou (born 1963).). מלבד הילדים הללו, ישנו בן נוסף בשם פרנסיס, בן נוסף בשם Onsy Anwar Nathan Kwame Nkrumah, שלו אמא מצרית - וששאר ילדיו של קוואמה טוענים שאינו בנו של קוואמה, ובת נוספת בשם אליזבת. מקורות אפשר למצוא בערך באנגלית.
מחירי הדלק
עריכהמצב טיפול: חדש
שמתי לב שיש הבדלי מחיר לא קטנים בין תחנות דלק באותו האיזור. עד לרמה של 7.02 מול 6.56, לא איזה אחוזון קטן. שאלות בהתאם:
1) מה בדיוק הסיבה לכך?
2) האם יש הבדלי "איכות" בין דלק 95 בתחנות השונות? אם כן, איך זה בא לידי ביטוי?
3) איך זה שלפעמים יש תחנות אחת ליד השניה מרחק נסיעה של 30 מטר אולי עם מחירים שונים? הרי תחרות היתה גורמת לתחנה היקרה יותר לפשוט את הרגל.
תודה למומחים, 192.114.1.67 16:08, 8 במרץ 2023 (IST)
- בשוק חופשי המוכר קובע מחיר כרצונו. אדם סביר מתדלק באותה תחנה בדרך כלל ולא בודק מחיר כל תדלוק. כן בודק לטווח ארוך. אין הבדל בטיב הדלק או בכמות המים שאתה מקבל בתחנה בדרך כלל
- מעל תחנות הדלק משתרעת עננה של דלקןים; ומי שמתדלק בעזרתם (ובעיקר ציי רכב) משלם מחיר אחר מהנקוב במשאבה (וגם במועד אחר). «kotz» «שיחה» 15:27, 13 במרץ 2023 (IST)
מניעת השתקפות
עריכהמצב טיפול: חדש
במרפסת סלון שלנו מותקן מעקה זכוכית ודירה שאנחנו חולקים איתה קיר משותף יש לה חלון במרחק קטן מהמרפסת שלנו. בתנאי תאורה של שעות הערב אנחנו יכולים לראות את הנעשה בחדר השינה שלהם דרך ההשתקפות במעקה והם יכולים לראות את כל הסלון והמטבח שלנו. חיפשתי מדבקות ציפוי שיפתרו לנו את הבעיה ולא מצאתי, מצאתי רק ציפויי חלונות שעושים את ההפך. לעומת זה במשקפיים קיים ציפוי אנטי ריפלקס, יש דרך ליישם ציפוי אנטי ריפלקס על הזכוכית?
עיבוד אותות
עריכהאני מבין שאות דיגיטלי הוא אות שהוא בדיד גם בזמן וגם במשרעת.
אני מבין מה זה בדיד בזמן, למשל, ניתן לקלוט אותו אחת לשנייה או אחת לחמש שניות וכדומה.
אבל, אני לא בטוח שאני מבין מה זה "בדיד במשרעת".
אפשר דוגמה מחיי היום יום? אולי נכון להגיד שסרגל הוא בדיד במשרעת בגלל שהוא מקוטע למקטעים?
תודה. ―אנונימי לא חתם
- כל אות שמאוחסן ומעובד במחשב הוא בדיד גם במשרעת. הדבר נובע מכך שאופן ייצוג ושמירת המספרים במחשב הוא סופי, ולכן יש דיוק סופי - גם אם עובדים ב-float (פורמט נקודה צפה) ובוודאי אם עובדים ב-int. מבלי להסתבך באנליזה נומרית ואריתמטיקה במחשב, הדוגמה היא שהמשרעת נמדדת רק בדיוק סופי ולכן "מעגלים" ליחידה המינימלית אותה אפשר למדוד: למשל, בסרגל שיש בו שנתות רק של מילימטר המשרעת תצוין ביחידות כאלו: כלומר n מילימטר, כאשר n מספר טבעי (או מספר שלם). וזה בדיוק משרעת בדידה. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 21:29, 9 במרץ 2023 (IST)
מה ההבדל בין פונקציה רקורסיבית ללולאה?
עריכהאם אני מבין נכון לכל פונקציה רקורסיבית (פונקציה שקוראת לעצמה) התנהגות של לולאה אבל לולאה היא לא בהכרח פונקציה רקורסיבית כי ייתכן שהלולאה תקרא לפונקציה כל שהיא שאיננה חלק מהלולאה.
תודה. ―אנונימי לא חתם
- גם הפונקציה הרקורסיבית יכולה לקרוא לפונקציות חיצוניות, כך שההבדל שאתה מצביע עליו אינו ברור.
- כל פונקציה רקורסיבית אפשר לממש באמצעות לולאה, וכל לולאה אפשר לממש בפונקציה רקורסיבית. מכאן שההבדל הוא בצורת המימוש. עוזי ו. - שיחה 20:19, 9 במרץ 2023 (IST)
- כן, אבל פונקציה רקורסיבית דורשת גם מחסנית (או דרך לממש משהו דומה), למעט מקרי קצה. ונראה מהשאלות הקודמות שהאלמוני משום מה מתעסק בעיקר באותם מקרי קצה. Tzafrir - שיחה 07:32, 10 במרץ 2023 (IST)
- לא תמיד. קיימות פונקציות רקורסיביות רבות שלא דורשות יותר מחסנית מ-O(1), לכן אף קוראים להן לפעמים פונקציות רקורסיביות איטרטיביות, כמה אבסורדי שזה נשמע במבט ראשון. בעצם, כל פונקציה רקורסיבית אפשר להפוך לכזאת. מבחינתי ההבדל בין פונקציות רקורסיביות ללולאה הוא בכלים שניתן להשתמש בהם במקרים שונים ומגוונים. סתם בתור דוגמה, לא ניתן להריץ לולאות במשפחת השפות הפונקציונליות, נתח משמעותי משפות התכנות הקיימות. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 02:05, 11 במרץ 2023 (IST)
- כן, אבל פונקציה רקורסיבית דורשת גם מחסנית (או דרך לממש משהו דומה), למעט מקרי קצה. ונראה מהשאלות הקודמות שהאלמוני משום מה מתעסק בעיקר באותם מקרי קצה. Tzafrir - שיחה 07:32, 10 במרץ 2023 (IST)
סכין ומזלג
עריכהמצב טיפול: חדש
שלום למומחה. אני יודע שבדרך כלל מחזיקים את הסכין בימין ואת המזלג בשמאל, אבל:
1. האם אדם שמאלי אמור להחליף את הצדדים (כלומר להחזיק את הסכין ביד שמאל ואת המזלג בימין)?
2. נניח שנשאר לי בצלחת רק מעט אוכל בתפזורת (נניח קצת אורז או אפונים וכד'). מטבע הדברים קשה להעמיס ככה אוכל על המזלג, אז בדרך כלל אני משתמש בסכין כדי לדחוף ולהעמיס את האוכל על המזלג.
- א. האם פעולה כזאת נחשבת לחוסר נימוס?
- ב. אם מעשה כזה נחשב ללגיטימי, האם אני עדיין אמור להחזיק את הסכין בימין והמזלג בשמאל (היד הדומיננטית שלי היא ימין)?
- ג. שאלה לא קשורה - איטר הוא אדם שהיד הדומיננטית שלו היא שמאל. האם קיימת בעברית מילה לתאור אדם שהיד הדומיננטית שלו היא ימין?
תודה, יודה אווזי - שיחה 00:59, 12 במרץ 2023 (IST)
- זה תלוי היכן אתה אוכל. בשיטה האירופאית המזלג תמיד נשאר בשמאל. בשיטה האמריקאית אחרי איסוף המזון יש להחליף ידיים כך שהמזלג מוחזק ביד ימין. לכן התנהג כאירופאי (יותר נכון מערב אירופאי) ואחוז תמיד במזלג ביד שמאל. Shannen - שיחה 06:37, 12 במרץ 2023 (IST)
- יודה אווזי ראה בבקשה את המדריך הזה: [1] גילגמש • שיחה 16:28, 13 במרץ 2023 (IST)
- זה תלוי היכן אתה אוכל. בשיטה האירופאית המזלג תמיד נשאר בשמאל. בשיטה האמריקאית אחרי איסוף המזון יש להחליף ידיים כך שהמזלג מוחזק ביד ימין. לכן התנהג כאירופאי (יותר נכון מערב אירופאי) ואחוז תמיד במזלג ביד שמאל. Shannen - שיחה 06:37, 12 במרץ 2023 (IST)
2.ג. סיס-כיראלי. עוזי ו. - שיחה 03:44, 16 במרץ 2023 (IST)
הגנה על יישובים פלסטיניים
עריכהמצב טיפול: חדש
האירוע בחווארה לא היה ראשון מסוגו, וגם לא שני, וגם לא עשירי... למה הפלסטינים לא מאבטחים את היישובים שלהם כמו שהמתנחלים עושים?--2A00:A040:196:306C:8C0B:EA78:55CF:F98C 15:50, 12 במרץ 2023 (IST)
- חווארה נמצאת בשטח C, בו האחריות הביטחונית נמצאת בידי צה"ל; האבטחה בהתנחלויות מבוססת על שיתוף פעולה של הרשויות המקומיות עם צה"ל, בעוד הרשויות המקומיות הפלסטיניות לא מקיימות קשרים דומים. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 17:19, יום ראשון בשבת, י"ט באדר ה'תשפ"ג (IST).
- היא לא נמצאת בשטח B? לא שזה משנה את התשובה: ליהודים בגדה יש נשק חוקי ולפלסטינים אין. Tzafrir - שיחה 17:29, 12 במרץ 2023 (IST)
- (א) ספציפית חווארה (וישנם עוד כמה כפרים כאלה) יושבת משני צידי ציר תנועה ראשי, החוצה את הכפר. לא עולה לי מקבילה של יישוב יהודי בעל מאפיין כזה. (ב) בנוסף, כפריפ רבים מתאפיינים בחוסר תכנון, כך שלא מדובר ברחובות מסודרים בתא שטח קטן יחסית, כמו של היישובים היהודיים, אלא בהתפרשות על פני מחרחב גדול. (ג) אולי לא ראשון מסוגו, אבל זה לא משהו שקורה תדיר. האם התועלת בשמירה שווה את זה? (ד) במקומות יישוב בכל רחבי הארץ ישנם פריצות, גניבות ופגיעה ברכוש באופן יומיומי - גם כאשר קיימת אבטחה, היא ממש לא הרמטית. אין לי מומחיות רבה בתחום, אך נדמה לי שהיום רוב האבטחה היא במצלמות ולא בנוכחות פיזית בשטח.
- תופעה חדשה: כפרים ערבים בונים גדרות ביטחון, באתר ערוץ 7, 19 במרץ 2023. עמד (שיחה | תרומות) • כ"ו באדר ה'תשפ"ג • 16:59, 19 במרץ 2023 (IST)
- (א) ספציפית חווארה (וישנם עוד כמה כפרים כאלה) יושבת משני צידי ציר תנועה ראשי, החוצה את הכפר. לא עולה לי מקבילה של יישוב יהודי בעל מאפיין כזה. (ב) בנוסף, כפריפ רבים מתאפיינים בחוסר תכנון, כך שלא מדובר ברחובות מסודרים בתא שטח קטן יחסית, כמו של היישובים היהודיים, אלא בהתפרשות על פני מחרחב גדול. (ג) אולי לא ראשון מסוגו, אבל זה לא משהו שקורה תדיר. האם התועלת בשמירה שווה את זה? (ד) במקומות יישוב בכל רחבי הארץ ישנם פריצות, גניבות ופגיעה ברכוש באופן יומיומי - גם כאשר קיימת אבטחה, היא ממש לא הרמטית. אין לי מומחיות רבה בתחום, אך נדמה לי שהיום רוב האבטחה היא במצלמות ולא בנוכחות פיזית בשטח.
- היא לא נמצאת בשטח B? לא שזה משנה את התשובה: ליהודים בגדה יש נשק חוקי ולפלסטינים אין. Tzafrir - שיחה 17:29, 12 במרץ 2023 (IST)
מהי "הסדרת פסילת חוקים" ברפורמת לוין?
עריכהכתוב בפתיח הערך רפורמת לוין שהרפורמה כוללת "הסדרת פסילת חוקים" (בלי דוגמאות, בלי מקור ובלי קישור פנימי).
איזו הסדרה ואיזו חוקים?
שאלתי בדף השיחה והפנתי לשאלתי מלוח המודעות אך מזה כמה ימים שאין תגובה ולכן אני שואל זאת כאן. תודה מראש. ―אנונימי לא חתם
- הרפורמה תקבע את המנגנון שמאפשר פסילת חוקים. היא נחליט איזה רוב צריך לפסול חוק, איזה חוק, ובאילו נימוקים ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין 09:40, 13 במרץ 2023 (IST)
- מה זאת אומרת "איזה חוק"? יש אין סוף חוקים שניתן לחוקק. ―אנונימי לא חתם
- חוק יסוד, חוק רגיל. 87.69.242.88 11:07, 13 במרץ 2023 (IST)
- איך אפשר להגדיר איך פוסלים חוק מסוים שטרם חוקק? הרי יש אין סוף חוקים שניתן לחוקק אז לכן צריכות להיות אין סוף הגדרות לאיך פוסלים חוק מסוים שטרם חוקק. ―אנונימי לא חתם
- לא צריך אין סוף הגדרות, די בכללים מתאימים. פסקת ההגבלה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו קובעת תנאים שעל חוק לעמוד בהם, כך שחריגה מהם מאפשרת את פסילתו, אבל אינה קובעת מי מוסמך לקבוע שהכנסת חרגה מהכללים. הסדרת פסילת חוקים תקבע איזה בית משפט מוסמך לפסול חוק (כרגע כל בית משפט מוסמך לכך) איזה רוב נחוץ (כרגע נחוץ רוב רגיל, ובמקרה שבדין יושב שופט יחיד, די בהחלטה שלו). גם בחוקי יסוד אחרים יש תנאים שעל חוק לעמוד בהם, וגם בהם חסרה הסדרה של מנגנון הפסילה. דוד שי - שיחה 16:46, 13 במרץ 2023 (IST)
- איך אפשר להגדיר איך פוסלים חוק מסוים שטרם חוקק? הרי יש אין סוף חוקים שניתן לחוקק אז לכן צריכות להיות אין סוף הגדרות לאיך פוסלים חוק מסוים שטרם חוקק. ―אנונימי לא חתם
- חוק יסוד, חוק רגיל. 87.69.242.88 11:07, 13 במרץ 2023 (IST)
- מה זאת אומרת "איזה חוק"? יש אין סוף חוקים שניתן לחוקק. ―אנונימי לא חתם
זיהום רעש מהפגנות רפורמת לוין
עריכההבנתי שההפגנות גורמות לבעיית זיהום רעש המתסכלת רבים. מה המתוסכלים יכולים לעשות והאם מותר להם להפעיל אלימות נגד המפגינים והאם זה תירוץ למשטרה להכות מפגינים? תודה. ―אנונימי לא חתם
- לאף אחד שאינו מכוחות הביטחון אין רשות להפעיל אלימות שאינה הגנה עצמית. גם לכוחות הביטחון אסור להפעיל אלימות שאינה נחוצה, במיוחד נגד מפגינים. כל חריגה מהכללים האלו היא עברה על החוק והעונש עליה עלול להגיע לשנות מאסר בפועל. ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין 09:38, 13 במרץ 2023 (IST)
- לפי מי? לפי החוק היבש במדינה מסוימת אולי. אני אישית לא מסכים איתך וסבור שאם מישהו חוסם כביש לאדם שנמצא בדרכו לבית חולים, שלא יתפלא אם הוא מותקף בלשון המעטה. ―אנונימי לא חתם
- אתה יכול לא להסכים עם כל חוק באשר הוא. ואתה גם יכול לתקוף אנשים ברחוב כי לדעתך אתה צודק והם טועים. השאלה היתה "האם מותר להפעיל אלימות" והתשובה היא לא. לפי כל חוק במדינה אסור להפעיל אלימות פיזית, פרט למקרים קיצוניים בהם האדם מגן על עצמו מפני פגיעה פיזית ממשית. אתה יכול לא להסכים עם זה, אבל לחוסר ההסכמה שלך אין יותר מדי משקל. Corvus,(Nevermore) 15:16, 13 במרץ 2023 (IST)
- לפי מי? לפי החוק היבש במדינה מסוימת אולי. אני אישית לא מסכים איתך וסבור שאם מישהו חוסם כביש לאדם שנמצא בדרכו לבית חולים, שלא יתפלא אם הוא מותקף בלשון המעטה. ―אנונימי לא חתם
- סבב ההפגנות שהחל בשנת 2017 (מה הערך שיש לנו עליהן?) קבע כל מיני תקדימים בנושא. בין השאר: שלא צריכים לבקש אישור מהמשטרה להפגנות לא המוניות, איפה בדיוק מותר ואסור להפגין ביחס לבתי אנשים, ועוד. בין השאר, נקבע שההפגנות ליד בלפור (שהן בסביבת בתי אנשים) צריכות להוריד את הווליום בסביבות 21:30 ולהתפזר ב־23:00. במקור לפחות בחלק מהמקרים, 23:00 היה זמן הפיזור הרשמי והתחלת התנגשויות של השבאב עם המשטרה (הכתוב הוא על סמן זכרוני בלבד, מוזמנים לתקן). Tzafrir - שיחה 15:27, 13 במרץ 2023 (IST)
חוסמי בטא
עריכההאם חוסמי בטא מעכבים אדרנלין דרך חסימת הקולטנים שלו בלב? תודה. ―אנונימי לא חתם
- התשובה הבסיסית היא כן, אבל חשוב להכיר את מערכת העצבים האוטונומית כדי להבין מה בדיוק נחסם על ידי איזו תרופה (בנוסף לקולטנים בלב). גילגמש • שיחה 16:31, 13 במרץ 2023 (IST)
האם יתכן שבוויקפדיה כתוב שהאמריקאים התערבו בבחירות בישראל (V15)?
עריכהמצב טיפול: חדש
בערך V15 כתוב שהאמריקאים הקימו בארץ תנועה שנקראת V15 שמטרתם הייתה לתמוך בקידום פתרון שתי המדינות. כך כתוב בפרק "חקירת הפעילות על ידי תת-ועדה של הסנאט האמריקאי", שבו נאמר גם שהסנטור רוב פורטמן, אמר כי הדבר לחלוטין אינו מקובל. אבל כאן מגיע החלק התמוהה בעיני, בערך כתוב המשפט הבא: "עם קבלת תוצאות הבחירות התברר שהתנועה כשלה במשימתה להחלפת הממשלה - מפלגת הליכוד הגדילה את כוחה ל-30 מנדטים וב-14 במאי 2015 הושבעה ממשלת נתניהו הרביעית". כלומר V15 ניסו לגרום לפתרון שתי מדינות ע"י מניעת עליתו של הליכוד לשלטון. התנועה לא הצליחה למנוע את עלייתו לשלטון ולכן כשלה. זה יכול להיות?? ―אנונימי לא חתם
- באיזה ערך? Tzafrir - שיחה 15:28, 13 במרץ 2023 (IST)
- בערך V15 או "ניצחון 2015" 192.114.3.241 16:17, 13 במרץ 2023 (IST)
- אגב, נתניהו טוען בביבי: סיפור חיי שביל קלינטון פעל למנוע את בחירתו (פעם ראשונה) מסיבות דומות. ראה גם איש עיטי - שחור הוא יפה - שיחה 16:32, 23 במרץ 2023 (IST)
- בערך V15 או "ניצחון 2015" 192.114.3.241 16:17, 13 במרץ 2023 (IST)
מה יותר פוגע בדמוקרטיה, ביטול עילת הסבירות או אישור פסקת ההתגברות?
עריכהתודה. ―אנונימי לא חתם
- שניהם מועילים מאד לדמוקרטיה. עוזי ו. - שיחה 12:17, 13 במרץ 2023 (IST)
- אני מאוד מקווה שאתה ציני. אקסינו - שיחה 17:35, 14 במרץ 2023 (IST)
- שניהם הם חלק מהרפורמה שנודה להוריד את הפרדת הרשויות ולהקל על הממשלה לחוקק חוקים שיקלו על העברת הוראת שעה במסווה של חוקי יסוד (כלומר לקחת על עצמם את סמכויות הרשות המחוקקת) ומרוקנות למעשה את בית הדין מכל כוח ממשי.
- שתיהן פעולות במידה דומה: הבג"ץ אינו יכול יותר לפסול חוק שאומר "כל הבן היילוד היאורה תשליכוהו". כלומר אם הקואליציה תחליט על "חוק יסוד: הכנסת הנצחית" או "חוק יסוד: מחיקת עבר פלילי מנבחרי הציבור" או "חוק יסוד: ביטול האופוזיציה" לא יהיה שום גורם שיכול למנוע זאת.
- הרי פסקת ההתבגרות אומרת שהרוב קובע וזהו (כלומר עריצות הרוב היא הנורמה). וביטול עילת הסבירות אומר שאם רה"מ יחליט למנות עבריין מורשע שישב בכלא וקיבל קלון לתפקיד שאחראי על כספי הציבור, אז אין שום גוף שיעצור אותו. וזה מרוקן מתוכן את החלטות המשפט. 176.12.187.119 12:49, 13 במרץ 2023 (IST)
- לאלמוני מעלי, אין הכרח שהכנסת תחוקק חוק "כל הבן היילוד היאורה תשליכוהו" (לפי דעתי זו דוגמת קיצון דמגוגית) וניתן לפתור את הבעיה שאתה מתאר עם משאלי עם. העם הוא הריבון, לא בית משפט המוגדר כ"עליון". שלטון הוא עניין חברתי-פרקטי לפני שהוא עניין משפטי. ―אנונימי לא חתם
- עילת הסבירות מתייחסת למצבים בהם אין חוקים המסדירים את הנושא, למשל האם יש מקום למנות רב ראשי עם הרשעה של הטרדת נשים. זה לא פוגע בדמוקרטיה, זה פוגע בשכל הישר. גם אישור פסקת התגברות כשלעצמה אינה פוגעת בדמוקרטיה ולדעתי ראוי שתהיה פסקת התגברות. המחלוקת היא על ניסוחה, האם יהיה ניסוח שיבטל כמעט לגמרי את הביקורת השיפוטית, למשל דרישה שביטול חוק יזדקק לקולות כל שופטי בית המשפט העליון ודי יהיה במתנגד אחד כדי למנוע זאת. גם קביעת רף נמוך מדי להתגברות, רף הקואליציה, רע מאוד. במצבים כאלה, כל ממשלה חדשה, שיש לה רוב קואליציוני, תתחיל את כהונתה בביטול החוקים, שהעבירה הממשלה הקודמת. זה יגרום לתוהו ובוהו, החוקים לא יהיו יציבים והאזרח יאלץ כל הזמן לברר מה החוק. הנכון הוא פסקת התגברות עם רוב מיוחס, נניח 70 או 75 חברי כנסת, רוב שמבטיח תמיכה נרחבת ויציבות. בברכה. ליש - שיחה 13:29, 13 במרץ 2023 (IST)
- עילת הסבירות קיימת רק בראשיהם של שופטים, מה שאומר שאין שום קשר בינה לבין דמוקרטיה. העילה הזאת משמשת שופטים להכתיב את דעתם באותם מקרים בהם נעשית פעולה שאין בה שום פגם. הפנטזיה היא שעילה זו תגן (על מי?) מפני פעולות "לא ראויות" של הרשות המבצעת, בפועל היא מכוונת ישירות נגד הציבור. עמית - שיחה 13:29, 13 במרץ 2023 (IST)
- זה תלוי באיזה רוב מדובר. ברוב של 80 מנדטים זה תקין ב 100 %. 192.114.3.241 16:16, 13 במרץ 2023 (IST)
- לאלמוני מעלי, אין הכרח שהכנסת תחוקק חוק "כל הבן היילוד היאורה תשליכוהו" (לפי דעתי זו דוגמת קיצון דמגוגית) וניתן לפתור את הבעיה שאתה מתאר עם משאלי עם. העם הוא הריבון, לא בית משפט המוגדר כ"עליון". שלטון הוא עניין חברתי-פרקטי לפני שהוא עניין משפטי. ―אנונימי לא חתם
- יש לי דעה ואולי אנמק אותה כאן. אבל ראשית כל, לדעתי הערכים שלנו צריכים לשקף טוב יותר את הנימוקים המשמעותיים (ולא מופרכים) ביחס לשינויים המוצעים. שלא לדבר על תוכן השינויים עצמם. Tzafrir - שיחה 15:22, 13 במרץ 2023 (IST)
- מעשה במהנדס חשמל שהתקשר עם קבלן בניין למתן שירותים שתמורתם ישלם לו הקבלן מיליון ש"ח. בטעות שכחו הצדדים לכתוב בחוזה את מועד התשלום. מהנדס החשמל עשה את חלקו בעסקה, וכאשר בא לקבל את התשלום המגיע לו, אמר לו הקבלן: יהיה בסדר, אשלם. עבר חודש, עברו חודשיים, והקבלן בשלו: יהיה בסדר, אשלם, מילה שלי זו מילה. לאחר שעברו עוד חודשים אחדים, ומהנדס החשמל נעשה רעב ללחם, הוא שאל את הקבלן: מתי תשלם? והקבלן ענה: יום אחרי שיצמחו לי שערות בכף היד. זה לא סביר, זעק מהנדס החשמל. ענה הקבלן: "לא סביר זה רק בראש שלך, אם אתה לא מאמין שאל את עמית, הוא מומחה לנושא". דוד שי - שיחה 16:54, 13 במרץ 2023 (IST)
- זו הייתה דוגמה לחוסר סבירות במשפט אזרחי. במשפט מנהלי יש דוגמאות רבות למצבים של חוסר סבירות: מינוי עבריין סדרתי לשר לא נאסר בחוק, אבל הוא אינו סביר; מינוי גנב קרקעות לרמטכ"ל לא נאסר בחוק, אבל אינו סביר; מינוי, לתפקיד הדורש כישורים מסוימים, של אדם חסר כל כישורים אבל מקורב לשר, אולי לא נאסר בחוק, אבל הוא אינו סביר. ביטול עילת הסבירות פירושו שהממשלה תוכל לעשות ככל העולה על רוחה, ללא שום הגבלה. זו אולי דמוקרטיה, כי העם בחר את הממשלה, אבל דמוקרטיה מטורפת.
- באשר לטענה שפסקת התגברות מועילה לדמוקרטיה, זו טענה שרק מי שחושב שהרוב מונח בכיסו יאמין בה. פסקת התגברות מאפשרת לקבוע שחרדים פטורים משירות בצבא, אבל היא מאפשרת גם לקבוע שחרדים חייבים לשרת בצבא עשר שנים, תוך ביטול כל סממן חיצוני של חרדיותם. החרדים תומכים בפסקת התגברות מפני שהם בוטחים שלעולם הרוב יהיה אתם, ואולי גם בידיעה שהצד השני פחות מופרע. פסקת התגברות שמתקבלת ברוב קולות בפרלמנט היא דמוקרטית, אבל היא הבסיס לדמוקרטיה מופרעת. דוד שי - שיחה 17:02, 13 במרץ 2023 (IST)
- אני אספר לך סיפור יותר סביר: מעשה במהנדס חשמל שהתקשר וגו', אבל דווקא רשמו גם רשמו מועדי תשלום והכל פורט בפרטי פרטים, ובכל זאת לא התחשק לקבלן לשלם למהנדס את שכר טרחתו. הלך המהנדס ותבע את הקבלן לדין, והשופט לאחר שהוצגו לו כל הנתונים והחוזה והפרתו, הציע לשניים להגיע לפשרה. בשורה התחתונה, דוד שי, יש את הפנטזיות של מתנגדי הרפורמות (שבית המשפט מגן על האזרחים), ויש את המציאות שאנחנו חיים בה (שבית המשפט מתעלם מהחוק). עמית - שיחה 17:32, 13 במרץ 2023 (IST)
- יש גם חוסר סבירות קיצוני בכך שתומכי טרור (כגון עזמי בשארה, חנין זועבי, עופר כסיף והיבה יזבק) ומפלגות שמתנגדות ליסודות קיומה של ישראל (בל"ד) ייבחרו לכנסת. בג"ץ חשב אחרת, דבר שמעיד על שיקול דעת לקוי מאוד אצלו ולכן לא סביר להותיר את עילת הסבירות כמו שהיא בידיו. – ד"ר MathKnight-at-TAU ✡ (שיחה) 17:34, 13 במרץ 2023 (IST)
- בג"ץ לא חשב אחרת, אך המבקשים לפסול את הרשימות הערביות לא הצליחו להוכיח שמדובר בתומכי טרור. אני מסכים עם האביר שתומכי טרור לא צריכים להיות בכנסת או בממשלה, כמובן שהכוונה היא לכל טרור, גם טרור יהודי החביב על סמוטריץ' ובן גביר ואת זה קל להוכיח. בברכה. ליש - שיחה 18:50, 13 במרץ 2023 (IST)
- צריך לזכור שנגד עזמי בשארה הוגש כתב אישום אך לא התנהל משפט. הוא טוען שהוא חף מפשע (ר’ נימוקיו בערך עליו). Tzafrir - שיחה 21:56, 13 במרץ 2023 (IST)
- ההתבטאויות תומכות הטרור של בשארה, זועבי ושות' היו גלויות לעיני כל ופורסמו בכלי התקשורת (וחלקן מופיעות גם בערכים עליהם בוויקיפדיה). לא צריך מידע מודיעיני חשאי בשביל זה אלא פשוט לדעת לקרוא. לשופטים הציגו את ההתבטאויות האלו, אבל הם קבעו שהן לא מספיק חמורות ואפילו לגיטימיות. זה לא שלא היו ראיות, לשופטים היה שיקול דעת לקוי. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 22:59, 15 במרץ 2023 (IST)
- MathKnight נכבדי, אם היה לי תואר דוקטור במשפטים, אולי הייתי יכול להסביר, איך קובעים כמה זה מספיק ראיות לתמיכה בטרור, אבל אין לי. אני אפילו לא בטוח, שהתבטאויותיו של סמוטריץ' בנושא חוארה יספיקו כדי להוכיח תמיכה בטרור ולפסול את מפלגתו מהשתתפות בבחירות הבאות. בברכה. ליש - שיחה 03:51, 16 במרץ 2023 (IST)
- ההתבטאויות תומכות הטרור של בשארה, זועבי ושות' היו גלויות לעיני כל ופורסמו בכלי התקשורת (וחלקן מופיעות גם בערכים עליהם בוויקיפדיה). לא צריך מידע מודיעיני חשאי בשביל זה אלא פשוט לדעת לקרוא. לשופטים הציגו את ההתבטאויות האלו, אבל הם קבעו שהן לא מספיק חמורות ואפילו לגיטימיות. זה לא שלא היו ראיות, לשופטים היה שיקול דעת לקוי. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 22:59, 15 במרץ 2023 (IST)
- מעשה במהנדס חשמל שהתקשר עם קבלן בניין למתן שירותים שתמורתם ישלם לו הקבלן מיליון ש"ח. בטעות שכחו הצדדים לכתוב בחוזה את מועד התשלום. מהנדס החשמל עשה את חלקו בעסקה, וכאשר בא לקבל את התשלום המגיע לו, אמר לו הקבלן: יהיה בסדר, אשלם. עבר חודש, עברו חודשיים, והקבלן בשלו: יהיה בסדר, אשלם, מילה שלי זו מילה. לאחר שעברו עוד חודשים אחדים, ומהנדס החשמל נעשה רעב ללחם, הוא שאל את הקבלן: מתי תשלם? והקבלן ענה: יום אחרי שיצמחו לי שערות בכף היד. זה לא סביר, זעק מהנדס החשמל. ענה הקבלן: "לא סביר זה רק בראש שלך, אם אתה לא מאמין שאל את עמית, הוא מומחה לנושא". דוד שי - שיחה 16:54, 13 במרץ 2023 (IST)
עילת הסבירות משמשת בתביעות של אזרחים נגד הרשויות, למשל אם הרשות המקומית תחליט להעלות רטרואקטיבית לשנה את הארנונה ואזרחים יפנו לבג"ץ, אין לבית המשפט עילה אחרת חוץ מחוסר סבירות. איסור השימוש בחוסר סבירות יפגע בעיקר בתחום זה, אבל גם בהחלטות פוליטיות כמו מינוי עבריין מורשע פעמיים לשר, זה מותר בחוק הישראלי ואין כיום עילה אחרת חוץ מחוסר סבירות. פסקאות התגברות לעומת זה, יחד עם איסור על בג"ץ בכלל לדון בחוקי יסוד, מקעקעות את לב ליבה של מדינת חוק, שהוא חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, והן מאפשרות לקואליציה לחוקק כל חוק שעולה על דעת ראש הממשלה או שהוא תומך בו. שני החוקים האלה כמו שאר סעיפי הרפורמה, מתבססים על הנחה שהקואליציה הנוכחית תחייה לנצח, והם לנצח לא יזדקקו לסעד מהרשות השופטת. יש לזה היתכנות, משום שללא הרשות השופטת הכנסת יכולה לחוקק חוק נגד התמודדות מפלגות ערביות לכנסת (עולות הצעות כאלה), או נגד התמודדות מפלגות שמאל.La Nave - שיחה 03:34, 14 במרץ 2023 (IST)
- אכן גם לדעתי מי שהורשע בליקחת שוחד (1993) גם בהיותו שר פנים לא צריך לחזור לאותה המשרה. אך ועדת הבחירות אישרה את מינויו, גם גנץ אמר שהוא מוכן לעשות איתו קואליציה. ולא הימין ולא השמאל פעלו אי פעם להדחתו כשהם היו בממשלה. מנדלבליט הודה שלא היה ברור שדרעי יחזור לא לפוליטקה. והעיקר באמת, עם יד על הלב אתם באמת חושבים שבג"ץ היה פוסק נגד דרעי אם היה מקים קואליציה עם השמאל? הרי בג"ץ אישר פסקת התגברות ברוב רגיל, של 61!, כדי ששש"ס תשאר בממשלת רבין והקואליציה לא תקרוס. קולטים? פסקת התגברות ברוב של 61 אושרה ע"י בג"ץ בעצמו, כדי שממשלת שמאל תהיה בשלטון וביחד עם ש"ס. תלו קורה מבין עינכם. יש צביעות גדולה במערכת. 192.114.3.241 10:17, 14 במרץ 2023 (IST)
- אתה מתכוון לתיקון חוק יסוד חופש העיסוק ב-1994 בגלל יבוא בשר לא כשר בלחץ המפלגות הדתיות? תמיד הדתיים, תמיד הימנים. חופש העיסוק בבשר הוא הדבר הכי פחות ראוי בעולם לתקן בגללו חוקה, אבל אותם ימים היו ימים היסטוריים על רקע הסכמי אוסלו. תיקון החוק עבר בכנסת ברוב גדול, לא 61, ובג"ץ בכלל לא דן בו, הוא לא אישר ולא פסל. זו הייתה טעות שאסור לחזור עליה. La Nave - שיחה 12:24, 14 במרץ 2023 (IST)
- הדוגמה הזאת מראה שהבג"ץ משמש ככלי פוליטי בידי השמאל. ברצותו - מפעיל את בג"ץ, ברצותו (לשחד מפלגה דתית) נמנע מכך. עמית - שיחה 13:53, 14 במרץ 2023 (IST)
- כל הפוליטיקאים, מימין ומשמאל, מנסים ולפעמים מצליחים לעשות מניפולציות לבית המשפט העליון, אך הכותב מעלי רואה רק את המניפולציות משמאל וחבל על כך. בית המשפט העליון אינו כלי בידי השמאל ואיך אני יודע זאת? כי מרבית חבריו מונו על ידי ממשלות ימין. הבעיה של הממשלה הנוכחית אינה שבית המשפט נוטה לצד זה או לצד אחר, הבעיה שלה היא שבית המשפט משתדל בכל כוחו להיות הגון, לשפוט לפי החוק ולפי הצדק וזה לא מוצא חן בעיני מי שרוצים לשלוט ללא מיצרים. בברכה. ליש - שיחה 14:41, 14 במרץ 2023 (IST)
- יש הבדל דק בין "מונו על ידי ממשלות ימין" לבין "מונו בזמן ממשלות ימין". הראשון כמעט שלא קרה, וכשזה סוף-סוף קרה זו הייתה חגיגה תקשורתית, בבחינת "אדם נשך כלב". האם תוכל לתת דוגמה ל"מניפולציה מימין"? עמית - שיחה 18:40, 14 במרץ 2023 (IST)
- נכון יש הבדל, בשיטת בחירת השופטים הנוכחית לנציגי הקואליציה יש וטו, לכן לא מונה אף שופט, שהימין התנגד לו, אך בשיטה שהקואליציה הנוכחית מנסה לקדם, ימונו רק שופטים, שהקואליציה תבחר והיתר יהיו בחזקת ניצבים אילמים. ולגבי מניפולציה מצד ימין, לא צריך ללכת רחוק, מה בן גביר מנסה להשיג בפנייתו לבג"ץ? בברכה. ליש - שיחה 19:40, 14 במרץ 2023 (IST)
- יש הבדל דק בין "מונו על ידי ממשלות ימין" לבין "מונו בזמן ממשלות ימין". הראשון כמעט שלא קרה, וכשזה סוף-סוף קרה זו הייתה חגיגה תקשורתית, בבחינת "אדם נשך כלב". האם תוכל לתת דוגמה ל"מניפולציה מימין"? עמית - שיחה 18:40, 14 במרץ 2023 (IST)
- כל הפוליטיקאים, מימין ומשמאל, מנסים ולפעמים מצליחים לעשות מניפולציות לבית המשפט העליון, אך הכותב מעלי רואה רק את המניפולציות משמאל וחבל על כך. בית המשפט העליון אינו כלי בידי השמאל ואיך אני יודע זאת? כי מרבית חבריו מונו על ידי ממשלות ימין. הבעיה של הממשלה הנוכחית אינה שבית המשפט נוטה לצד זה או לצד אחר, הבעיה שלה היא שבית המשפט משתדל בכל כוחו להיות הגון, לשפוט לפי החוק ולפי הצדק וזה לא מוצא חן בעיני מי שרוצים לשלוט ללא מיצרים. בברכה. ליש - שיחה 14:41, 14 במרץ 2023 (IST)
- הדוגמה הזאת מראה שהבג"ץ משמש ככלי פוליטי בידי השמאל. ברצותו - מפעיל את בג"ץ, ברצותו (לשחד מפלגה דתית) נמנע מכך. עמית - שיחה 13:53, 14 במרץ 2023 (IST)
- אתה מתכוון לתיקון חוק יסוד חופש העיסוק ב-1994 בגלל יבוא בשר לא כשר בלחץ המפלגות הדתיות? תמיד הדתיים, תמיד הימנים. חופש העיסוק בבשר הוא הדבר הכי פחות ראוי בעולם לתקן בגללו חוקה, אבל אותם ימים היו ימים היסטוריים על רקע הסכמי אוסלו. תיקון החוק עבר בכנסת ברוב גדול, לא 61, ובג"ץ בכלל לא דן בו, הוא לא אישר ולא פסל. זו הייתה טעות שאסור לחזור עליה. La Nave - שיחה 12:24, 14 במרץ 2023 (IST)
- רק כדי שלא תצא מכאן טעות: אם רשות מקומית תחליט רטרואקטיבית להעלות את הארנונה יש לבית המשפט עילה לפסול את ההחלטה גם בלי עילת הסבירות - מידתיות למשל. בברכה, משה כוכבי - שיחה 00:41, 15 במרץ 2023 (IST)
גם לי יש שאלה: מה יותר פוגע בוויקיפדיה, ויכוחים פוליטיים ב"כיכר העיר" או ויכוחים פוליטיים ב"הכה את המומחה"? דוד שי - שיחה 19:32, 14 במרץ 2023 (IST)
- ויכוחים פוליטיים בדפי שיחה של מרחב הערכים זה הדבר שהכי פוגע בויקיפדיה, הכה את המומחה וכיכר העיר לא פוגעים כמעט בכלום ביחס אליהם. עמד (שיחה | תרומות) • כ"ב באדר ה'תשפ"ג • 19:38, 14 במרץ 2023 (IST)
- מסכים לגמרי עם עמד. אנשים (כולל דוד) רוצים לשחרר קיטור, וטוב שיש איפה לעשות זאת. כדאי דווקא לעודד את זה. בברכה, משה כוכבי - שיחה 23:50, 14 במרץ 2023 (IST)
- הפגיעה היא כמובן בזבוז הזמן הכרוך בדיונים אלה. דוד שי - שיחה 07:58, 15 במרץ 2023 (IST)
- כמובן, אין חולק.
- השאלה היא מה המחיר מהצד השני. בפועל אתה רואה שהדיונים הדפי השיחה של ערכים בתקופה האחרונה מלאים בדיונים לא קונקרטיים ולא פרגמטיים בעליל. אז אם ממילא מבזבזים את הזמן - שלא נהרוס על הדרך את הענייניות של דפי השיחה ומרחב הערכים.
- בברכה, משה כוכבי - שיחה 08:29, 15 במרץ 2023 (IST)
- הפגיעה היא כמובן בזבוז הזמן הכרוך בדיונים אלה. דוד שי - שיחה 07:58, 15 במרץ 2023 (IST)
- מסכים לגמרי עם עמד. אנשים (כולל דוד) רוצים לשחרר קיטור, וטוב שיש איפה לעשות זאת. כדאי דווקא לעודד את זה. בברכה, משה כוכבי - שיחה 23:50, 14 במרץ 2023 (IST)
לגבי פסקת התגברות: אני מסכים חלקית עם הגדרת הבעיה, אבל חושב שפסקת התגברות אינה פתרון מוצלח. בעיקרון יש רשות מחוקקת שכותבת את החוקים ויש רשות שופטת שמפרשת אותם. יש חוקי יסוד שכנראה שמעמדם עולה על חוקים רגילים (כמו שמעמדם של חוקים רגילים עולה על זה של תקנות ושל חוקי עזר. אם בית משפט מצביע על כך שמשמעות החוק אינה כמו שחשבו המחוקקים, המחוקקים יכולים לשנות את החוקים. זה אומר שאם חוק מתנגש עם חוק יסוד, זה נראה לי מוזר שהמחוקקים מתעקשים להעביר אותו שוב. הם יכולים אולי לשנות את חוק היסוד (החוקה) כדי לכפות על השופטים את פרשנותם: הם המחוקקים.
אבל אז בעצם אנחנו מגיעים לשינוי חוקי יסוד. הנה דוגמה להצעה שדווקא לא קודמה. אבל משרד האוצר שהציע אותה התייחס לשינוי הזה (שינוי בחוק יסוד, בחוקה) כעניין שגרתי. והמחוקקים שדחו אותו לא דחו אותו בגלל שזה שינוי חוקתי אלא בגלל שהוא לא טוב להם (נימוק לגיטימי). אנחנו כבר מתייחסים לחוקי יסוד כחוקים רגילים.
לכן לדעתי אנחנו צריכים לא סתם פסקת התגברות אלא הסדרה שלמה של כל חוקי היסוד.טיוטות של הצעת חוק יסוד: החקיקה מסתובבות כאן כבר עשרות שנים . צריך להגדיר בצורה טובה את מעמדם של חוקי היסוד. צריך אולי לבחון מחדש את כל חוקי היסוד ולאשרר אותם (או להפך: לקבוע שכל חוק יסוד שלא תוקן בשנתיים הקרובות דינו כחוק משוריין).
מהבחינה הזו הניסיון החרדי להוסיף חוק יסוד לימוד תורה הוא כניסה לאותו מגרש משחקים. אני מתנגד לחלוטין לחוק היסוד הזה, אבל זה בדיוק ניסיון של מחוקקים לשנות את החוקה. אם חוק כזה נוסף לחוקה, השופטים צריכים לשפוט לפיו. Tzafrir - שיחה 10:00, 15 במרץ 2023 (IST)
- טיעון יפה @Tzafrir. אבל אני לא מסכים איתך כבר מהפסקה הראשונה.
- חשוב לזכור שניתן לפגוע בעקרונות ובזכויות שבחוק יסוד (וכמעט לא תמצא חוק שלא פוגע), בתנאי שהפגיעה מוצדקת, ובאופן ספציפי בתנאי שעומדים בתנאי פסקת ההגבלה (חבל שאין ערך, באמת). מי שמכיר קצת את משמעות התנאים הללו מבין בנקל שההפעלה והיישום של התנאים שבפסקת ההגבלה תלויה מאוד בהשקפת העולם ובעולם הערכים של כל אחד.
- לדוגמא: אין שום ספק שחוק ההסדרה פוגע בזכות הקניין שבחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. השאלה היא רק אם הפגיעה היא מידתית. כשדעת הרוב בבית המשפט העליון קובעת שהחוק לא מידתי, מה תצפה מהכנסת שחושבת שהחוק הוא דווקא כן מידתי? לפי דבריך הכנסת צריכה לבטל את הזכות לקניין כדי להעביר את חוק ההסדרה. הייתכן??
- לכן אני גם לא מסכים עם הפסקה האחרונה שכתבת. מה פירוש שהשופטים "צריכים לשפוט" לפי חוק היסוד החדש? המשמעות היא הרי שיקבעו מהו האיזון הראוי בין עקרון לימוד התורה לבין עקרון השוויון. שניהם עקרונות אמורפיים לחלוטין, האיזון ביניהם יכול להיות בכל נקודה אפשרית, והקביעה למעשה תהיה כמובן תלויה בתפיסת עולמו של הפרשן. אז מה יועילו (או יזיקו) חכמים (או חכמי חלם) בתקנתם?
- בברכה, משה כוכבי - שיחה 22:42, 15 במרץ 2023 (IST)
- אז למה עם כל החוקים הללו, לא ניסו לשנות את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו כדי להבהיר לשופטים את הכוונה? לדעתי, אגב, חוק ההסדרה הוא חוק בעייתי שמנסה לכסות על מצב חוקי בעייתי עוד יותר. בית המשפט העליון מנסה להלך בין הטיפות בגלל המצב החוקי הבעייתי.
- חקיקה של פסקת התגברות בפני עצמה נותנת כוח רק בידיים של מחוקקים (ובפועל: בידי הממשלה) ללא שום איזון למקרה של זכויות יסוד שהן בהרבה מקרים עניינם של מי שלא מיוצגים בקואליציה. Tzafrir - שיחה 06:56, 16 במרץ 2023 (IST)
- לשאלתך, זו בדיוק הבעייתיות שהצגתי לעיל: הפער הוא לא באמת בין החוק לחוק היסוד, אלא בין הכנסת שחושבת שהפגיעה מוצדקת לבין בית המשפט שחושב אחרת. איזה שינוי תרצה שיעשו בחוק היסוד? שיבטלו את זכות הקניין??
- את חוק ההסדרה הבאתי כדוגמא לחוק שבעיני הכנסת הפגיעה שלו בזכויות היא מוצדקת, ואני לא רוצה לפתח כאן את הדיון על הדוגמא.
- ביקורת שיפוטית על חקיקה ראשית נותנת כח בידים של שופטים, מתוך אמון שבית המשפט יודע לאזן בין זכויות ואינטרסים ציבוריים שונים בצורה מיטבית. פסקת התגברות נותנת כח בידי הכנסת, מתוך אמון שהכנסת יודעת לאזן בין הזכויות והאינטרסים הציבוריים השונים בצורה טובה יותר. השאלה למי זכות המילה האחרונה בשאלות חוקתיות תלויה בשאלה במי יש יותר אמון.
- בברכה, משה כוכבי - שיחה 09:10, 16 במרץ 2023 (IST)
חניה במקביל
עריכהמצב טיפול: חדש
מה הסיבה הגאומטרית שחניה במקביל מצליחה רק ברוורס ולא בנסיעה קדימה? 192.114.1.68 12:28, 13 במרץ 2023 (IST)
- כנראה כי רק הגלגלים הקדמיים יכולים לנוע ימינה ושמאלה. התו השמיני ♫ הבה נשוחח 16:32, 13 במרץ 2023 (IST)
מה זה סקלר בהגדרה שמשותפת לכל תחומי המדע (או לחלופין, בהגדרה הנדסית)?
עריכהכל דבר פיזיקלי שניתן לתאר בגודל (כמותית) לפחות חד-מימדית.
לא?
תודה. ―אנונימי לא חתם
וקטור
עריכההאם וקטור הוא כל עצם שיש לו זמן, אנרגיה (מסה, נפח, צפיפות), טמפרטורה אך גם כיוון ומהירות?
תודה. ―אנונימי לא חתם
- וקטור (אלגברה) ווקטור (פיזיקה) (אך לא וקטור (ביולוגיה)) הוא באופן כללי גודל עם כיוון. כלומר לא אנרגיה אבל כן מהירות, שיש לה עוצמה וכיוון. סקלר (מתמטיקה) וסקלר (פיזיקה) הוא גודל פשוט ללא כיוון. התשובה הזו אינה מדויקת, אבל הערכים המקושרים נותנים תשובות מדויקות יותר. Tzafrir - שיחה 15:19, 13 במרץ 2023 (IST)
(לאחר התנגשות עריכה)
- ראה וקטור (פיזיקה) וסקלר (פיזיקה). "סקאלר" בפיזיקה מתייחס לכל גודל שאין משמעות להגדרת הכיווניות שלו. לדגומה מאסה, טמפרטורה, צבע, טעם. לרוב הוא יכול להיות מתואר על ידי מספר ממשי אחד. פיזיקאים משתמשים ב"וקטורים" בשביל לתאר גדלים שיש להם כיוון מוגדר. לדגומה, כוח הפועל ימינה, מהירות לכיוון צפון, זרם מגבעה לבקעה. וקטור מתואר בדרך כלל על ידי גודל (מספר ממשי) וכיוון (חץ). Corvus,(Nevermore) 15:25, 13 במרץ 2023 (IST)
אם הבנתי נכון הדמוקרטיה הקדומה שהונהגה ביוון העתיקה לא כללה תוספות "איזונים ובלמים" כמו עילת הסבירות או "מניעת כל פגיעה בכל מיעוט" או עיקרון הנבצרות.
היא הייתה רק ואך ורק שלטון העם בדמות עריצות הרוב.
הבנתי נכון? תודה. ―אנונימי לא חתם
- לא. היו להם איזונים אחרים. למשל בחירה על ידי הטלת גורל. כך הובטח למשל שאדם מסוים לאו דווקא יכול להבחר כי הוא ביקש לעשות זאת. שיטה נוספת הייתה ריבוי פקידים בכירים. כך למשל ברומא העתיקה היו 2 קונסולים שהיו יכולים להטיל וטו האחד על השני. באתונה (ועד כמה שאני זוכר גם במקומות אחרים) אפשר היה לגרש את הפוליטיקאי מהעיר ללא הוכחת אשמה ולמעשה ללא הגשת כתב אישום כלשהו. ההגלייה הייתה לעשר שנים. בוצע בהצבעה. כמובן שהיו גם בתי משפט. הדין היה אכזר למדי והפוליטיקאי עשוי היה להשלח לגרדום. כך שלא נכון לומר שלא היו שום איזונים ובלמים. גילגמש • שיחה 07:08, 14 במרץ 2023 (IST)
- אני חושב שלא נכון לדבר על רומא אלא רק על יוון העתיקה. ―אנונימי לא חתם
- אני לא חושב שצריך לפסול לחלוטין את רומא העתיקה וגם יוון לא היתה כולה דמוקרטית בנוסח אתונה. לא שזה משנה את הדוגמה. אפילו באותה אתונה נבחרו 10 סטרטגים (גנרלים) כך שהפיקוד הצבאי לא נמסר לאדם אחד וגם נבחרו מספר ארכונים. במדינות אחרות ביוון העתיקה היו שיטות נוספות להבטיח איזון זה או אחר. בנוסף, גם במדינות שלא נהוג לקרוא להן דמוקרטיות כמו ספרטה היה פיצול בכח השררה. כך למשל היו להם 2 מלכים ו5 אפורים. היו גורמים נוספים בממשל שתפקידם היה לאזן את הכח של השלטון. גם ברומא שאותה פסלת היו מספר גורמים שהיו יכולים לאזן את הממשל. למשל אספות העם השונות, טריבונים, סנאט גדול למדי ועוד. לא נכון לומר שהדמוקרטיה העתיקה היא "אך ורק שלטון העם בדמות עריצות הרוב". לפעמים זה עשוי היה להתגלגל לשם אבל זה קרה כתוצאה מחולשת הגורמים המאזנים שנוצלה על ידי פופוליסט מוכשר למען מטרותיו. גילגמש • שיחה 08:24, 14 במרץ 2023 (IST)
- פיצול כח השררה קיים גם במשטרים שאינם דמוקרטים. 192.114.3.241 10:08, 14 במרץ 2023 (IST)
- נכון, אבל ציינתי עוד כמה דברים כמו אספות העם, בעלי תפקידים מסוימים, בתי משפט ועוד. גילגמש • שיחה 10:34, 14 במרץ 2023 (IST)
- פיצול כח השררה קיים גם במשטרים שאינם דמוקרטים. 192.114.3.241 10:08, 14 במרץ 2023 (IST)
- אני לא חושב שצריך לפסול לחלוטין את רומא העתיקה וגם יוון לא היתה כולה דמוקרטית בנוסח אתונה. לא שזה משנה את הדוגמה. אפילו באותה אתונה נבחרו 10 סטרטגים (גנרלים) כך שהפיקוד הצבאי לא נמסר לאדם אחד וגם נבחרו מספר ארכונים. במדינות אחרות ביוון העתיקה היו שיטות נוספות להבטיח איזון זה או אחר. בנוסף, גם במדינות שלא נהוג לקרוא להן דמוקרטיות כמו ספרטה היה פיצול בכח השררה. כך למשל היו להם 2 מלכים ו5 אפורים. היו גורמים נוספים בממשל שתפקידם היה לאזן את הכח של השלטון. גם ברומא שאותה פסלת היו מספר גורמים שהיו יכולים לאזן את הממשל. למשל אספות העם השונות, טריבונים, סנאט גדול למדי ועוד. לא נכון לומר שהדמוקרטיה העתיקה היא "אך ורק שלטון העם בדמות עריצות הרוב". לפעמים זה עשוי היה להתגלגל לשם אבל זה קרה כתוצאה מחולשת הגורמים המאזנים שנוצלה על ידי פופוליסט מוכשר למען מטרותיו. גילגמש • שיחה 08:24, 14 במרץ 2023 (IST)
- אני חושב שלא נכון לדבר על רומא אלא רק על יוון העתיקה. ―אנונימי לא חתם
מעורבות הממשל האמריקאי בשינוי משטרים?
עריכההאם יש את הערך https://en.wiki.x.io/wiki/United_States_involvement_in_regime_change בעברית?
- לא, אבל אתה מוזמן לכתוב בעצמך או לתרגם... שלמה - שיחה 10:23, 14 במרץ 2023 (IST)
- בקצרה כתוב שארה"ב הייתה מעורבת בחלפתם של משטרים רבים. ושה CIA מעורב לעיתים בעניין. ברוב המקרים כנראה שמדובר בדקטטורות שלא בהכרח הוחלפו בדמוקרטיה (יתכן שזה בלתי אפשרי). השלטון החדש היה במקרים רבים אוהד גדול יותר של הממשל בארה"ב. 192.114.3.241 12:06, 14 במרץ 2023 (IST)
שם משפחה חצרוני
עריכהמצב טיפול: חדש
מה מקור ומשמעות (אתימולוגטה) של שם המשפחה חצרוני?
- לְחֶצְרֹן, מִשְׁפַּחַת הַחֶצְרוֹנִי. ע"ע חצרון בן ראובן וחצרון בן פרץ. עוזי ו. - שיחה 00:12, 15 במרץ 2023 (IST)
תזונה: סוגי דגנים
עריכהמצב טיפול: חדש
במאמר על דיאטה ים תיכונית הומלץ לאכול farro. לפי הויקיפדיה האנגלית הוא כולל 3 סוגי דגנים, אחד מהם כוסמין. אך מהם האחרים בעברית? תודה shoshie8 • שיחה • כ"ב באדר ה'תשפ"ג • 09:46, 15 במרץ 2023 (IST)
- אמר (Emmer) ואינקורן (Einkorn). לא מצאתי שמות עבריים נפרדים.
- ראי למשל 'הטחנות הגדולות של א"י' - סדרת קמחים מלאים עתיקים: אֶמֶר, אינקורן וקמוט מלא. בברכה, Virant (שיחה) 10:02, 16 במרץ 2023 (IST)
- שלום shoshie8. ראי לעיל. בברכה, Virant (שיחה) 23:21, 26 במרץ 2023 (IDT)
הטענה כי הדמוקרטיה היא דת
עריכהאני מזהה את ההתנהגות של אנשים רבים בעולם שכמהים ל"דמוקרטיה" כדתית בניסיונם לכפות דמוקרטיה על מי שלא רוצים בה. האם יש הטענות לכך שהדמוקרטיה היא דת בדומה לטענה שהאתאיזם הוא דת או שהטבעונות היא דת? תודה, אבנר שמלצר.
- אני טוען שלטעון תמיד אפשר. Tzafrir - שיחה 10:52, 15 במרץ 2023 (IST)
- אחד היסודות החשובים של הדת היא אמורה בכוח עליון. כלומר כלל הדתיים מאמינים שקיימת יישות על-טבעית כלשהי בעלת רצון המסוגלת להשפיע על המציאות הפיזיקלית. למושג "דמוקרטיה" נותנים פרשנויות שונות מאוד (רוסיה, סין שוויץ וארה"ב מגדירות את עצמן כדמוקרטיות) אבל אף אחת מהשיטות לא כוללת אמונה ביישות אלוהית כלשהי. Corvus,(Nevermore) 13:54, 15 במרץ 2023 (IST)
- דתות פר אקסלנס כמו בודהיזם, קונפוציאניזם וטאואיזם לא כוללות אמונה בכוח עליון ויש אולי שני מיליארד אנשים המאמינים בדתות אלה וחייהם לפיהן שנתית, חודשית ויומית, לכן אני חושב שהגדרתך את המונח דת איננה נכונה. ―אנונימי לא חתם
פסל של אליל בודהיסטי - בודהיזם היא דת פוליטאיסטית לכל דבר. היא הכוללת אמונה בעשרות יישויות על-טבעיות (ראה (Four Heavenly Kings) (Twenty-Four Protective Deities) ו- (Buddhist deities)). קונפוציאניזם אינה דת, אלא תורה פילוסופית-המוניסטית. דאואיזם הוא אכן מקרה גבולי, שכן הוא כולל אמונות על טבעיות וכוחות עליונים המשפיעים על הייקום, אבל אינו עושה להם פרסוניזציה. אבל בכל אופן, זה חורג מהשאלה המקורית שמנסה להציג שיטות משטר בתור דת. Corvus,(Nevermore) 14:17, 15 במרץ 2023 (IST)
- אני חושב שדבריך אינם מדויקים עד כדי הטעיה. המונחים האלה אינם מרכזיים בבודהיזם ומזוהים בעיקר עם זרמים בסין (בניגוד למשל למונחים "דהרמה" או "נכנס לזרם" או "סנגהה" מסדר הנזירים, או "גלגול תודעה", או "מדיטציה" או "נירוונה" או "ארבע האמיתות"). לא ידוע לי שהובדהה הטיף להאמין בקיומם של אלים אלה (אתה מוזמן להוכיח אחרת). אני חושב שזה דווקא חשוב מאד להמשך הדיון. ―אנונימי לא חתם
- טוב, אם תרצה. בודהיזם הוא דת רחבה מאוד עם זרמים שונים. הגרסה האפנתית כל כך במערב היא "בודהיזם מערבי" שבעיקר מושפע מבודהיזם מזרח-אסיאטי, תוך כדי ריקון של מנהגים רבים. לעתים מתבלבלים בינו לבין הדתות הבודהיסטיות המקוריות. בגדול הבודהיזם מתפצל לשלושה זרמים עיקריים. כמעט שאין ספק שזרם הוג'ריאנה (הקטן ביותר) הוא מיסטי לחלוטין, כולל טקסי טנטרה ואמונה בכוחות על-טבעיים ומאגיה. זרם הטהרוואדה שהוא הוותיק ביותר כולל ישויות כמו מוקלינדה (Mucalinda) (נחש המגן על בודהה), ווסונדרה (Vasudhara) (אלת האדמה הבודהיסטית. פופולרית מאוד בנפאל ומיאנמר). הזרם המרכזי הגדול ביותר מהאיאנה (הכולל את סין עצמה - מדינה בה מתגוררים 244 מיליון הבודהיסטים, האוכלוסייה הבודהיסטית הגדולה בעולם) ובזרם זה ניתן למצוא אמונה בקיום ישויות על טבעיות כמו וג'רפני (Vajrapani) (המורה והמגן של בודהה), גוניין (Guanyin) (אלת הרחמים. פופלרית ביותר בסין ויפן) ועוד ועוד. בקיצור, הבודהיזם על זרמיו (להוציא את הגרסה הניו-אייג' הפופולרית במערב) הוא דת פוליתאיסטית. כוללת מקדשים, פסלים, ויישיות על טבעיות כמו כל דת פוליתאיסטית. Corvus,(Nevermore) 17:01, 15 במרץ 2023 (IST)
- אני לא דיברתי על בודהיזם מערבי בהכרח. איפה מתייחסים למוקלינדה כאל? האם יש לך הוכחה לטענה שכל הבודהיסטים סוגדים את ווסודהרה? למיטב ידיעתי חלק מהמהיהנא סוגדים אותה ומקורה בדת הוודית כמו כן, התעלמת משאלתי האם יש לך הוכחה שהובדהה הטיף להאמין באלים כל שהם. הבודהה פעל בסביבה לא בודהיסטית וייתכן בהחלט שהוא ניסה למזג את רעיונותיו עם סביבתו ככל שרק יכל בדומה לכך שהמונותאיזם העברי נוצר בסביבה אלילית וניסה להתמזג איתה ככל שרק יכל דרך העתקת סממנים שונים כמו פסלים בתוך בית המקדש, צלמים של חיות, זבח קורבנות וכדומה. ―אנונימי לא חתם
- אם לא נצמדים לטרמינולוגיה מקובלת אפשר לקרוא לכל דבר בכל שם. פרופ' נח הררי מצטיין בזה וקורא לזה "סיפורים". יש לו דוגמאות רבות: כסף זה סיפור כי אנו מספרים שיש לו ערך מסוים. אידיאולוגיה זה סיפור כי אנחנו ממציאים את זה ועוד ועוד. מבחינה זו גם דת זה "סיפור" ודרך כך היות שגם דמוקרטיה זה לכל היותר "סיפור" אפשר להגיד שדמוקרטיה היא דת. זה טיעון בעייתי. על כן, כדאי להצמד לטרמנילוגיה שהתקבעה. דת מחייבת בדרך כלל יישות עליונה (או יותר מיישות אחת) צורות פולחן ועוד. דברים שלא קיימים בצורת משטר מודרנית אלא אם משתדלים למתוח את ההגדרות עד כדי ויתור עליהם. גילגמש • שיחה 10:15, 16 במרץ 2023 (IST)
- מה זה "בדרך כלל" כאן? כלומר, מה היא ה"יציאה מן כלל" כאן? תודה. ―אנונימי לא חתם
- אלמוני, באיזה הוכחה אתה מעוניין? אם קיומם של פסלים, מקדשים וערכים על אלים בדוהיסטיים לא מספיקים לך, אז מה אתה מצפה? להביא לך בודהיסט דובר עברית שיצהיר "המקדש הבודהיסטי של הסוס הלבן (White Horse Temple) אכן כולל פסלים של ארבעת מלכי השמיים (Four Heavenly Kings) שהם ישויות על-טבעיו. הפסלים נמצאים במקדשים לצורך סגידה"?
- מה בדיוק עוד אתה רוצה? קטגוריה של אלים בודהיסטיים (Category:Buddhist gods)? אזכורו של קרישנה ורהמה בסיפורי יאטקה (Jataka tales) (סיפור מספר 461)? או לצטט מתוך כתבי הבהגווד גיטא שהם בין היתר גם כתבי הקודש עבור מרבית זרמי הבודהיזם? אתה כנראה מצפה לראיון מצולם עם גאוטמה הבודהה עצמו (שהוא הסמכות היחידה בכל ההיסטוריה לדבר על בודהיזם) שבו הוא מצהיר בקולו "הסיפור הזה שבו מספרים על פריטהיבי (Prithvi) ועלי ביחד הוא אמת גמורה". לא תהיה לך הוכחה כזאת, כמו שלא תהיה לך הוכחה שישו הנוצרי היה נגד הפלות וגירושים. זה שמקדשים בודהיסטים מלאים בפסלים של אלילים זה פשוט עובדה גמורה. כמו שעובדה גמורה שבכנסיות קתוליות יש פסלים של ישו, יוחנן המטביל ומריה. Corvus,(Nevermore) 12:48, 16 במרץ 2023 (IST)
- אני לא רוצה עוד כלום אלא רק הוכחה לכך שהבודהה הטיף להאמין באל מסוים. הפסלים והערכים עליהם אתה מדבר, שנמצאים רק בחלק מהמקדשים אם בכלל, הם של אלים מן הדת הוודית, בבודהיזם אין חובה, בטח לא חובה כללית הנוגעת לכל הזרמים, להאמין בהם. המקדש של הסוס הלבן הוא מקדש אחד מתוך רבבות (?) מקדשים בודהיסטים. אני לא מצפה לראיון מצולם עם גאוטמה הבודהה עצמו והרטוריקה הזאת מיותרת לחלוטין, אני רק מצפה שתספק הוכחה לכך שהבודהה הטיף להאמין באלים אלה. על משה, ישו ומוחמד יש מסורות שהם הטיפו להאמין באל מסוים. אינני מכיר מסורת לפיה הבודהה הטיף להאמין באל מסוים כי זה לא חלק מתורתו, הוא לא פעל לקדם את הדת הוודית אלא את הדהרמה. ―אנונימי לא חתם
- במקרה של משה: העדויות הקדומות ביותר לקיומו הן מאות שנים לאחר זמן חייו. ספרי הברית החדשה נכתבו רק החל מכמה עשרות שנים לאחר מותו של ישו (שכלל לא ברור ממה ממה שמסופר עליו התקיים). יש מחלוקת במחקר על תאריך כתיבת הקוראן, אבל גם לפי המסורת המוסלמית, מדובר על כעשרים שנים לאחר מות מוחמד. כנראה שיש עוד כמה סמכויות, בפועל. Tzafrir - שיחה 20:34, 16 במרץ 2023 (IST)
- בקיצור, אתה רוצה לצמצם מסורת של אלפי שנים של הדת הבודהיסטית על כל זרמיה, אליליה, מקדשיה, פסליה, אמונותיה ומילוני מאמניה לציטוט של אדם אחד. הבנתי. בשיטה הזאת אני יכול לבקש הוכחה שמוחמד היה נגד הפלות או את דעתו של ישו על האפיפיור. אני חושב שזה ויכוח סרק, כי אתה מתעלם מהדת עצמה ומזלזל בפולחן שמקיימים מילוני אנשים ובאמונות שלהם, ובמקום זה מנסה להציג את הבודהיזם כולו בתור ספר ציטוטים של גאוטמה הבודהה. Corvus,(Nevermore) 23:13, 16 במרץ 2023 (IST)
- ממש לא וזו ממש לא מסורת על כל זרמי הבודהיזם. עבודת אלילים איננה חובה בבודהיזם. הפסל היחיד שיש מסורת כלל בודהיסטית לייצרו הוא פסל של הבודהה וגם אותו לא סוגדים. ציינתי בעצמי כמה עקרונות מרכזיים בבודהיזם כבר בתחילת הדיון. אתה טועה בהבנת כוונתי, אני טוען שיש מסורות על משה, ישו ומוחמד מטיפים להאמין באל מסוים אבל אין מסורת על בודהה מטיף להאמין באל מסוים, כי זה לא חלק מתורתו. אני לא מזלזל בכלום, אלא מציין בפניך את האמת שהבודהיזם מאפשר להיות בודהיסט ועדיין לא להאמין באל או אלים או כן להאמין באל או אלים (כל עוד אין סתירה בין זה לבין הבודהיזם), כי תורת הבודהה פרופר לא עוסקת באמונה באל (אלא רק טולרנטית לכך באופן כללי). אתה עדיין מתבקש להביא הוכחה למסורת לפיה הבודהה הטיף להאמין באל כל שהוא. ―אנונימי לא חתם
- אני לא רוצה עוד כלום אלא רק הוכחה לכך שהבודהה הטיף להאמין באל מסוים. הפסלים והערכים עליהם אתה מדבר, שנמצאים רק בחלק מהמקדשים אם בכלל, הם של אלים מן הדת הוודית, בבודהיזם אין חובה, בטח לא חובה כללית הנוגעת לכל הזרמים, להאמין בהם. המקדש של הסוס הלבן הוא מקדש אחד מתוך רבבות (?) מקדשים בודהיסטים. אני לא מצפה לראיון מצולם עם גאוטמה הבודהה עצמו והרטוריקה הזאת מיותרת לחלוטין, אני רק מצפה שתספק הוכחה לכך שהבודהה הטיף להאמין באלים אלה. על משה, ישו ומוחמד יש מסורות שהם הטיפו להאמין באל מסוים. אינני מכיר מסורת לפיה הבודהה הטיף להאמין באל מסוים כי זה לא חלק מתורתו, הוא לא פעל לקדם את הדת הוודית אלא את הדהרמה. ―אנונימי לא חתם
- אם לא נצמדים לטרמינולוגיה מקובלת אפשר לקרוא לכל דבר בכל שם. פרופ' נח הררי מצטיין בזה וקורא לזה "סיפורים". יש לו דוגמאות רבות: כסף זה סיפור כי אנו מספרים שיש לו ערך מסוים. אידיאולוגיה זה סיפור כי אנחנו ממציאים את זה ועוד ועוד. מבחינה זו גם דת זה "סיפור" ודרך כך היות שגם דמוקרטיה זה לכל היותר "סיפור" אפשר להגיד שדמוקרטיה היא דת. זה טיעון בעייתי. על כן, כדאי להצמד לטרמנילוגיה שהתקבעה. דת מחייבת בדרך כלל יישות עליונה (או יותר מיישות אחת) צורות פולחן ועוד. דברים שלא קיימים בצורת משטר מודרנית אלא אם משתדלים למתוח את ההגדרות עד כדי ויתור עליהם. גילגמש • שיחה 10:15, 16 במרץ 2023 (IST)
- אני לא דיברתי על בודהיזם מערבי בהכרח. איפה מתייחסים למוקלינדה כאל? האם יש לך הוכחה לטענה שכל הבודהיסטים סוגדים את ווסודהרה? למיטב ידיעתי חלק מהמהיהנא סוגדים אותה ומקורה בדת הוודית כמו כן, התעלמת משאלתי האם יש לך הוכחה שהובדהה הטיף להאמין באלים כל שהם. הבודהה פעל בסביבה לא בודהיסטית וייתכן בהחלט שהוא ניסה למזג את רעיונותיו עם סביבתו ככל שרק יכל בדומה לכך שהמונותאיזם העברי נוצר בסביבה אלילית וניסה להתמזג איתה ככל שרק יכל דרך העתקת סממנים שונים כמו פסלים בתוך בית המקדש, צלמים של חיות, זבח קורבנות וכדומה. ―אנונימי לא חתם
- טוב, אם תרצה. בודהיזם הוא דת רחבה מאוד עם זרמים שונים. הגרסה האפנתית כל כך במערב היא "בודהיזם מערבי" שבעיקר מושפע מבודהיזם מזרח-אסיאטי, תוך כדי ריקון של מנהגים רבים. לעתים מתבלבלים בינו לבין הדתות הבודהיסטיות המקוריות. בגדול הבודהיזם מתפצל לשלושה זרמים עיקריים. כמעט שאין ספק שזרם הוג'ריאנה (הקטן ביותר) הוא מיסטי לחלוטין, כולל טקסי טנטרה ואמונה בכוחות על-טבעיים ומאגיה. זרם הטהרוואדה שהוא הוותיק ביותר כולל ישויות כמו מוקלינדה (Mucalinda) (נחש המגן על בודהה), ווסונדרה (Vasudhara) (אלת האדמה הבודהיסטית. פופולרית מאוד בנפאל ומיאנמר). הזרם המרכזי הגדול ביותר מהאיאנה (הכולל את סין עצמה - מדינה בה מתגוררים 244 מיליון הבודהיסטים, האוכלוסייה הבודהיסטית הגדולה בעולם) ובזרם זה ניתן למצוא אמונה בקיום ישויות על טבעיות כמו וג'רפני (Vajrapani) (המורה והמגן של בודהה), גוניין (Guanyin) (אלת הרחמים. פופלרית ביותר בסין ויפן) ועוד ועוד. בקיצור, הבודהיזם על זרמיו (להוציא את הגרסה הניו-אייג' הפופולרית במערב) הוא דת פוליתאיסטית. כוללת מקדשים, פסלים, ויישיות על טבעיות כמו כל דת פוליתאיסטית. Corvus,(Nevermore) 17:01, 15 במרץ 2023 (IST)
- אני חושב שדבריך אינם מדויקים עד כדי הטעיה. המונחים האלה אינם מרכזיים בבודהיזם ומזוהים בעיקר עם זרמים בסין (בניגוד למשל למונחים "דהרמה" או "נכנס לזרם" או "סנגהה" מסדר הנזירים, או "גלגול תודעה", או "מדיטציה" או "נירוונה" או "ארבע האמיתות"). לא ידוע לי שהובדהה הטיף להאמין בקיומם של אלים אלה (אתה מוזמן להוכיח אחרת). אני חושב שזה דווקא חשוב מאד להמשך הדיון. ―אנונימי לא חתם
- דתות פר אקסלנס כמו בודהיזם, קונפוציאניזם וטאואיזם לא כוללות אמונה בכוח עליון ויש אולי שני מיליארד אנשים המאמינים בדתות אלה וחייהם לפיהן שנתית, חודשית ויומית, לכן אני חושב שהגדרתך את המונח דת איננה נכונה. ―אנונימי לא חתם
- אחד היסודות החשובים של הדת היא אמורה בכוח עליון. כלומר כלל הדתיים מאמינים שקיימת יישות על-טבעית כלשהי בעלת רצון המסוגלת להשפיע על המציאות הפיזיקלית. למושג "דמוקרטיה" נותנים פרשנויות שונות מאוד (רוסיה, סין שוויץ וארה"ב מגדירות את עצמן כדמוקרטיות) אבל אף אחת מהשיטות לא כוללת אמונה ביישות אלוהית כלשהי. Corvus,(Nevermore) 13:54, 15 במרץ 2023 (IST)
מה הייתה הדמוקרטיה הראשונה?
עריכהחיפשתי כרגע בערך דמוקרטיה אבל אין שם פרק היסטוריה בו כתוב מה הייתה הדמוקרטיה הראשונה ובעיקר מה היו מאפייניה מבחינה סטרוקטורלית. בברכה, אלמ' במיל'
- נהוג לציין את יוון העתיקה כמקור לדמוקרטיה. אפשר לראות בהרחבה בערך יוון הארכאית (פרק "משבר המשטר האריסטוקרטי והופעת צורות משטר חדשות" ובמיוחד פרק המשנה של הפרק הזה "כינון הדמוקרטיה וכניסה לתקופה הקלאסית"). עם זאת אין קשר ישיר בין זה לבין הדמוקרטיה המודרנית. קשה לומר מתי בדיוק נולדה דמוקרטיה מודרנית כי הרפובליקות המודרניות הראשונות לא היו דמוקרטיות במובן המקובל כיום. כך למשל בארה"ב הייתה חובה להיות בעלים של רכוש מסוים כדי לקבל זכות הצבעה. נשים ועבדים לא קיבלו זכות הצבעה. גם באירופה היה צורך בקיומו של רכוש כדי לקבל זכות הצבעה ונשים לא קיבלו זכות הצבעה. הדמוקרטיה התפתחה לאט לאט עד שהגיעה למה שמקובל כיום. לכן, קשה לומר איפה בדיוק נוסדה הדמוקרטיה הראשונה. אם רוצים למתוח את ההגדרה אז ככל הנראה אפשר לומר שבאנגליה ובארה"ב וקיבלה בוסט רציני בצרפת. משם זה התגלגל לשאר העולם. גילגמש • שיחה 10:23, 16 במרץ 2023 (IST)
- אני שואל רק איפה נוסדה המדמוקרטיה הראשונה במדויק. להגיד "יוון העתיקה" זה לא מדויק כי ביוון העתיקה היו ערי מדינה. מי התחיל? ―אנונימי לא חתם
- הפנתי אותך לערך שבו מתוארת התופעה. תוכל לקרוא בעצמך. גילגמש • שיחה 18:24, 19 במרץ 2023 (IST)
- אני שואל רק איפה נוסדה המדמוקרטיה הראשונה במדויק. להגיד "יוון העתיקה" זה לא מדויק כי ביוון העתיקה היו ערי מדינה. מי התחיל? ―אנונימי לא חתם
- הדמוקרטיה הראשונה הייתה ישראל והיא נוסדה בשנת 1992 אז עבר בכנסת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו המכונן את בג"ץ כמגן הדמוקרטיה. לפני זה לא הייתה דמוקרטיה בעולם כי אין דמוקרטיה בלי בג"ץ עם סמכויות-על. (
ציניות) – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 21:48, 18 במרץ 2023 (IST)
- רק לדייק, ישראל עדיין אינה דמוקרטיה, היא תהיה כזו ברגע שלקואליציה תהיה שליטה מלאה בוועדה למינוי שופטים והיא תוכל לחוקק כל חוק על ידי הגדרתו כחוק יסוד מבלי מגבלה שיפוטית כלשהי. תיכף זה בא (היי, גם ציניות, קריצה קריצה) אסף השני - שיחה 20:15, 21 במרץ 2023 (IST)
- אפשר לציין את אתונה כדמוקרטיה הראשונה - אם כי הדמוקטיה בה היתה מוגבלת מאד - רק לאנשים לבנים, זכרים. (בניגוד - ליוון - שהרי אותו זמן היו ערי מדינה ולא מדינת לאום). באתונה היתה עבדות והיתה הצדקה גזענית לקיום העבדות בידי הפילוסופים. הדמוקרטיה הזו היתה מושתת על עקרון רפובליקני שהוא גם מושג חשוב. היה אפשר להוציא בה אנשים להורג כמו סוקרטס - עוד לא היה מושג כמו זכויות אדם (כמו כן אתונה ניסתה להתנהג כאימפריה).
- אפשר לראות ניצנים של דמוקרטיה בהקונפדרציה השווייצרית הישנה משנת 1291 .אם כי היא השפיעה בעיקר על תושבי המקום ולא התפשטה.[2]. אחד הדברים שעודדו דמוקרטיה בשוויץ היה התפתחות צבאית - הקשת הארוכה שיצרה יתרון לצבאות גדולים יותר - וזאת בניגוד לאבירים חמושים עם שריון על סוסים שיצרו יתרון למבנה פאודלי ריכוזי יותר - ככל שצבאות הפכו מבוזרים יותר (התפחות כלי ירי) היה יתרון למבנים עממים יותר , כלכלנים מוסדיים כמו אבנר גרייף הזכירו נושא זה
- כמו כן המגנה כרתה יצרה מצב יחודי באנגליה שבו האצולה נמצאת בעימות עם המלך ודבר זה יצר בהדרגה איים של חופש ביטוי מסויים וכן מסורת משפטית פחות עריצה (בניגוד למקומות כמו צרפת עם מלוכה אבסולוטית) . בהקשר זה כדאי לקרוא נניח את דיוויד גרייבר - מהם מלכים? שמסביר כיצד עובדת מלוכנות.
- הרנסאס , המהפכה המדעית ושינוים באירופה הובילו לעידן הנאורות שהוביל ליצירות כמו האנציקלופדיה הגדולה. דבר זה יחד עם כתבים ליברלים \ קדם-סוציאליסטים\צדק חברתי נוצרי מהפכני (כמו הקוויקרים שהתגדו לעבדות) נוספים ושינוים חברתיים בעקבות תחילת עידן הקפיטליזם וסוף הפאודליזם השפיעו על מהפכות חברתיות שיצרו סוג של דמוקרטיות (עם בעיות שונות ומשונות) בצרפת ובארצות הברית (חלק מהבעיות לדוגמה - אלימות רבה בצרפת, עליה של קיסר, מלחמה בכל אירופה, או "היעוד הגלוי" ועבדות שחורים בארה"ב) . דבר זה התפשט למדינות נוספות - כמו בריטניה (במהלך המאה ה-19, בתחילה רק לבעלי רכוש- ראה קרב פיטרלו), מדינות אירופאיות ודרום אמריקאיות נוספות. התהליך כולו הוא איטי ולא נע תמיד בכיוון של הגברת הדמוקרטיה (שחיקה דמוקרטית) ומכונה דמוקרטיזציה עולמית. הוא מלווה בתהליכים נוספים כמו גלובליזציה או תהליך של "הרחבת המוסר" (הרחבת השאלה "מי זכאי להגנה מוסרית" לגבי קבוצות גדולות יותר) תהליכים נוספים שקשורים הם צמיחתה של התנועה לביטול העבדות, התנגדות גוברת לגזענות (שהיתה נפוצה למדי גם בשלהי המאה ה-19 לדוגמה ואף במאה ה-20 עד לשואה ומלחמת העולם השניה) , פמיניזם, זכויות לילדים, זכוית מסויימות לבעלי חיים ואף גישה של זכויות לטבע. האזרח דרור - שיחה 07:55, 4 באפריל 2023 (IDT)
- רק לדייק, ישראל עדיין אינה דמוקרטיה, היא תהיה כזו ברגע שלקואליציה תהיה שליטה מלאה בוועדה למינוי שופטים והיא תוכל לחוקק כל חוק על ידי הגדרתו כחוק יסוד מבלי מגבלה שיפוטית כלשהי. תיכף זה בא (היי, גם ציניות, קריצה קריצה) אסף השני - שיחה 20:15, 21 במרץ 2023 (IST)
הפרדת רשויות מלאה
עריכהמצב טיפול: חדש
האם יש משטרים פרלמנטריים שבהם השרים עצמם אינם חברי פרלמנט כלל? כלומר מצב שבו לשר אין שני כובעים: גם שר החשמל והמים וגם חבר פרלמנט מפלגת הנוצרים המומרים? 192.114.1.67 14:00, 15 במרץ 2023 (IST)
- לעניין השאלה: המקור לכינוי החוק הנורבגי הוא בדיוק זה: „סעיף 62 של חוקת נורווגיה קובע ששר בממשלה אינו יכול לשמש גם כחבר הרשות המחוקקת, הסטורטינג. חקיקה דומה קיימת גם במדינות אחרות כגון שוודיה, הולנד וצרפת. הדבר מחייב את חברי הפרלמנט שהתמנו לתפקיד שרים בממשלה להתפטר מתפקידם בפרלמנט.״
- לעניין הכותרת: זה כמובן לא אומר שלמפלגתו של ראש הממשלה אין שליטה על הפרלמנט במדינות הללו. ר’ דמוקרטיה פרלמנטרית. Tzafrir - שיחה 15:08, 15 במרץ 2023 (IST)
רואה דין ועורך חשבון
עריכהאשמח להסבר על שמות בעלי המקצוע - עורך דין - הרי הוא לא עורך את הדין, אלא השופט. נראה לי נכון יותר לכנות אותו משפטן, כמו lawyer. רואה חשבון עושה הרבה מעבר מאשר להתבונן במספרים, ואולי נכון יותר לכנות אותו חשבונאי. ובכלל, נראה לי מדויק יותר להחליף את הכינויים שלהם כפי שכתבתי בכותרת השאלה... אז מאיפה מגיע העורך והרואה? ―אנונימי לא חתם
- ר’ המילה עורך דין בוויקימילון. יש לה היסטוריה מעניינת. אין להם משהו מיוחד להגיד על רואה חשבון. Tzafrir - שיחה 22:24, 15 במרץ 2023 (IST)
האם יש סכנה בבושם?
עריכהמצב טיפול: חדש
כל יום אנחנו משפריצים לעצמנו בושם על הצוואר. האם קיימת סכנה שהבושם יחדור את העור, יגיע לקנה הנשימה ו/או לושט ויגרום לנזק?--2A00:A041:26E1:9700:69D8:37E3:C080:1FFE 14:46, 16 במרץ 2023 (IST)
- לא תשובה, אלא הבהרת השאלה: הערך דרכי מתן תרופות מתייחס גם ל: מתן טרנסדרמלי (דרך העור השלם, בדיפוזיה, לצורך ספיגה מערכתית ולא מקומית). למשל, מדבקות פנטניל בטיפול בכאב, מדבקות ניקוטין לטיפול בהתמכרות ומדבקות ניטרוגליצרין לטיפול בתעוקת חזה.
- כלומר: יש חומרים שעוברים דרך העור (אם כי רוב החומרים לא עוברים דרך העור). אבל אם חומר עובר את העור הוא מגיע לרקמות הפנימיות ובפרט למערכת הדם. קנה הנשימה או הוושט הם איברים אחרים שחשופים לחוץ. לדוגמה: נטילת גלולה. לכן זו דווקא אינה הסכנה. Tzafrir - שיחה 15:36, 16 במרץ 2023 (IST)
- אכן יש חומרים שיכולים לחדור דרך העור. עם זאת, בושם מסחרי נבדק לפני שהוא משווק לציבור והוא אינו רעיל. חומר שלא עבר בדיקה אכן יכול לגרום לנזק. גילגמש • שיחה 18:23, 19 במרץ 2023 (IST)
יש כאן דוברי ערבית?
עריכהאני מנסה ללמוד את ההבדל בהגייה בין האות س לאות [[]] ושתיהן נשמעות לי כמו האות ס בעברית. האם דוברי ערבית מצליחים להבדיל בין שתי האותיות הללו או שגם להם שתי האותיות הללו נשמעות כמו ס? שהרי בעברית יש את האות ט ואת האות ת, שנשמעות אותו דבר בדיוק. הבלשנים יאמרו וודאי אחרת, אבל עבור דובר העברית לאותיות ט ות יש אותו צליל בדיוק, ואותו הסיפור עם כּ וק. כך שהאם س ו- ص גם הן, עבור דובר הערבית, שתי אותיות שנשמעות בדיוק אותו הדבר? 2A00:A041:3C24:2700:785D:A8B8:8E9E:EEF4 12:51, 17 במרץ 2023 (IST)
- לא. הערבים הם לא מוגבלים פונטית כמו הישראלים. אין שפה בעולם אם כ"כ מעט צלילים כמו הישראלית המודרנית (בניגוד לעברית המקורית, שבה כאמור, יש הבדל בין א' ל-ע', בין ח' ל-כ', בין ט' ל-ת', ובין כ' ל-ק').--2A00:A041:26E1:9700:D9A7:D6DB:49D8:2143 14:25, 17 במרץ 2023 (IST)
- אם להאמין לויקיפדיה האנגלית, למאורית יש הרבה פחות צלילים מלעברית מודרנית 2A0D:6FC2:4C21:7400:2819:B28A:AB77:31 15:39, 17 במרץ 2023 (IST)
- ההבדל בין س לבין ص זהה להבדל שבין ס וצ בגלגולים קדומים של העברית, וכיום בעיקר בהגיות מזרחיות. בעברית מודרנית מתעתקים שמות כמו צאלח כ"סאלח" לעיתים קרובות. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 19:51, מוצאי שבת, כ"ה באדר ה'תשפ"ג (IST).
- בלשנים לא טוענים שטי"ת ות"ו נשמעות אחרת בעברית החדשה. בעברית מוקדמת יותר היה הבדל, וכן גם ההגיה של האות צד"י היתה שונה מזו הנהוגה כיום וברוב המסורות היתה דומה לאותה הגיה של ص הערבית כיום.
ההגיה של ص היא כשל סמ"ך מלועלעת. אפשר לתאר את ההגיה הזאת כמו סמ"ך שנהגית עם גרון מכווץ באופן שדומה להגיית עי"ן לועית (זה גם יהיה התיאור של הטי"ת הקדומה - ת"ו מלועלעת).
להמחשה, אתה יכול לשמוע כאן את ההבדל בין הגרסה המלועלת:
וכאן את הגרסה הרגילה:
R.G. - שיחה 11:24, 19 במרץ 2023 (IST)
- בלשנים לא טוענים שטי"ת ות"ו נשמעות אחרת בעברית החדשה. בעברית מוקדמת יותר היה הבדל, וכן גם ההגיה של האות צד"י היתה שונה מזו הנהוגה כיום וברוב המסורות היתה דומה לאותה הגיה של ص הערבית כיום.
למה מולקולות דומות מוצגות הפוך ב-360 מעלות לפעמים?
עריכהראו למשל שתי תמונות אלה. האחת של המולקולה כלורפרומאזין (Chlorpromazine) והשנייה של המולקולה זוטאפין (Zotepine).
אם הופכים את מולקולת הזוטאפין ב-360 מעלות היא תיראה מאד דומה למולקולת הכלורפרומאזין. אז למה באמת איננה מוצגת הפוך ב-360 מעלות?
- צודק. עם צאת השבת אשלח מכתב חריף בעניין. אסף השני - שיחה 16:03, 18 במרץ 2023 (IST)
- אשמח אם תפגין אמפתיה ותעזור לי להבין האם יש מטרה מדעית כל שהיא שאינני מודע לה מאחורי זה. אני מניח שיש סטנדרט כיווני לגבי ציור מולקולות דו מימדי. אשמח להתייחסות רצינית. תודה. ―אנונימי לא חתם
- הי אנונימי, למיטב ידיעתי יש הבדל מכוון בכיוון וגם הבדל בסימול שים לב לכל הפרטים. לא מדובר בעניין סתמי Asaf M - שיחה 16:15, 18 במרץ 2023 (IST)
- אני אשלח פלפל חריף Asaf M - שיחה 16:13, 18 במרץ 2023 (IST)
- שלום. אני מודע לכך שהטבעת המרכזית שונה וגם ה"זנב" אם כי אני לא יודע למה הכיווניות שונה. ―אנונימי לא חתם
- אם אוכל אנסה לבדוק עבורך, אני מנחש שגם לכיווניות יש משמעות אם כי יכול להיות שאני טועה. מקווה שלקחת את עניין הפלפל החריף בהומור. Asaf M - שיחה 18:31, 18 במרץ 2023 (IST)
- נסה לעיין בכתיב כימי אני מאמין שפתרון לתעלומה מופיע בערך זה. Asaf M - שיחה 18:33, 18 במרץ 2023 (IST)
- אין שום משמעות לאיך שהמולקולות מוצגות. תוכל למצוא בגוגל ייצוג שלהן "ישר" או "הפוך". וודאי וודאי שאין שום משמעות או קשר לשאלתך לזה שהן דומות או לא דומות. אסף השני - שיחה 20:18, 19 במרץ 2023 (IST)
- נסה לעיין בכתיב כימי אני מאמין שפתרון לתעלומה מופיע בערך זה. Asaf M - שיחה 18:33, 18 במרץ 2023 (IST)
- אם אוכל אנסה לבדוק עבורך, אני מנחש שגם לכיווניות יש משמעות אם כי יכול להיות שאני טועה. מקווה שלקחת את עניין הפלפל החריף בהומור. Asaf M - שיחה 18:31, 18 במרץ 2023 (IST)
- שלום. אני מודע לכך שהטבעת המרכזית שונה וגם ה"זנב" אם כי אני לא יודע למה הכיווניות שונה. ―אנונימי לא חתם
- אשמח אם תפגין אמפתיה ותעזור לי להבין האם יש מטרה מדעית כל שהיא שאינני מודע לה מאחורי זה. אני מניח שיש סטנדרט כיווני לגבי ציור מולקולות דו מימדי. אשמח להתייחסות רצינית. תודה. ―אנונימי לא חתם
- 180. עוזי ו. - שיחה 19:46, 18 במרץ 2023 (IST)
אברם ואברהם
עריכההאם השורש של שתי המילים הוא א.ב.ר? איך מבינים זאת מעבר לאינטואיציה?
- לא. אברם הוא צירוף של שתי מילים: אב רם. גם השם אברהם מתפרש באופן דומה, כשהיסוד "רהם" הוא כנראה הרחבה (דיאלקטית?) של "רם" (מהשורש רו"ם). ראובן מ. - שיחה 18:38, 18 במרץ 2023 (IST)
- לא הבנתי את תגובתך, האם אתה טוען שא.ב.ר אינו השורש?
- ישנם שמות ללא שורשים. התו השמיני ♫ הבה נשוחח 14:17, 19 במרץ 2023 (IST)
- מה למשל? איך ניתן לקבוע זאת? ―אנונימי לא חתם
- בשונה מפעלים, שמורכבים תמיד מאותיות שורש ואותיות נוספות היוצרות את ההטיה הנכונה, שמות עצם, ובמיוחד שמות פרטיים, יכולים להיות מורכבים במספר דרכים. דרכי תצורה לדוגמה הן שורש ומשקל (כמו משטרה או משתלה=מִקְטָלָה+ש.ט.ר/ש.ת.ל, משפט ומשטר = מִקְטָל+ש.פ.ט/ש.ט.ר), הלחם שני שמות (כמו אברהם) או שם וצורן (כמו עיתון, שמורכב מהשם "עת", והצורן Xוֹן), או פשוט ייבוא משפה אחרת (כמו טלפון, קומוניזם, נאציזם, ויקיפדיה, דמוקרטיה, שאגב כולם גם הלחמים). את דרך התצורה של רוב המילים אפשר לזהות על ידי אינטואיציה והיכרות עם השפה, אך לא ידוע לי על דרך שקובעת זאת במאה אחוז, ויתכנו מילים שדרך תצורתן אינה ידועה או שנויה במחלוקת. למשל, במקרה של אברהם, ניתן לטעון שדרך התצורה שלו היא צירוף של אב+המון, "כי אב המון גויים נתתיך", ואפשר להבין שהתוספת של הה"א לקוחה משם ה' (י-ה-ו-ה). עמד (שיחה | תרומות) • כ"ו באדר ה'תשפ"ג • 16:13, 19 במרץ 2023 (IST)
- איך בדיוק אפשר להגיע מאב+המון לאברהם... מדרשי השמות המקראיים לא מתיימרים להציע אטימולוגיה. ראובן מ. - שיחה 20:05, 5 באפריל 2023 (IDT)
- בשונה מפעלים, שמורכבים תמיד מאותיות שורש ואותיות נוספות היוצרות את ההטיה הנכונה, שמות עצם, ובמיוחד שמות פרטיים, יכולים להיות מורכבים במספר דרכים. דרכי תצורה לדוגמה הן שורש ומשקל (כמו משטרה או משתלה=מִקְטָלָה+ש.ט.ר/ש.ת.ל, משפט ומשטר = מִקְטָל+ש.פ.ט/ש.ט.ר), הלחם שני שמות (כמו אברהם) או שם וצורן (כמו עיתון, שמורכב מהשם "עת", והצורן Xוֹן), או פשוט ייבוא משפה אחרת (כמו טלפון, קומוניזם, נאציזם, ויקיפדיה, דמוקרטיה, שאגב כולם גם הלחמים). את דרך התצורה של רוב המילים אפשר לזהות על ידי אינטואיציה והיכרות עם השפה, אך לא ידוע לי על דרך שקובעת זאת במאה אחוז, ויתכנו מילים שדרך תצורתן אינה ידועה או שנויה במחלוקת. למשל, במקרה של אברהם, ניתן לטעון שדרך התצורה שלו היא צירוף של אב+המון, "כי אב המון גויים נתתיך", ואפשר להבין שהתוספת של הה"א לקוחה משם ה' (י-ה-ו-ה). עמד (שיחה | תרומות) • כ"ו באדר ה'תשפ"ג • 16:13, 19 במרץ 2023 (IST)
- מה למשל? איך ניתן לקבוע זאת? ―אנונימי לא חתם
- ישנם שמות ללא שורשים. התו השמיני ♫ הבה נשוחח 14:17, 19 במרץ 2023 (IST)
- לא הבנתי את תגובתך, האם אתה טוען שא.ב.ר אינו השורש?
המדרש על אברהם
עריכהלא הצלחתי להבין מה כתוב בציטוט להלן מן המדרש. אפשר תרגום לעברית מודרנית? אגב עבורי העברית הזאת שונה הן מעברית מקראית, הן מעברית בית שני והן מעברית מודרנית; איזו מן עברית זאת? תודה. ―אנונימי לא חתם
יאמר אברם: הן לי לא נתת זרע. אמר רב שמואל בר רב יצחק: המזל דוחקני ואומר לי אברם אין את מוליד. א"ל הקדוש ברוך הוא: הן כדבריך - אברם לא מוליד, אברהם מוליד; שרי אשתך לא תקרא שמה שרי, שרי לא תלד, שרה תלד.
- הוספתי סימני פיסוק בציטוט, אני מקווה שכעת קל להבין אותו ללא תרגום. דוד שי - שיחה 18:43, 18 במרץ 2023 (IST)
- גם עם סימני הפיסוק אני עדיין מעט מתקשה עם טקסט זה. למשל:
- למה "יאמר אברם" ולא "ויאמר" או "אמר"?
- למה "הן לי לא נתת זרע" במקום רק "לי לא נתת זרע"?
- מה זה "אין את מוליד"?
- מחיפוש באינטרנט מצאתי ראשי תיבות רבים ל א"ל, אז מה זה א"ל כאן?
- את השאר הבנתי. ―אנונימי לא חתם
- 1. לא הקפדת בהעתקת הציטוט: כתוב "ויאמר אברם" ולא "יאמר". 2. הן=הרי, לשון הדגשה שהופכת את העובדה לתמיהה או טרוניה (כך לשון הפסוק בבראשית). 3. אין אתה. 4. אמר לו. עוזי ו. - שיחה 21:09, 18 במרץ 2023 (IST)
- הבהרה קטנה ל-3: בלשון התנ"ך והמדרש מצינו כמה פעמים לשון פנייה של "את" לגבר, פחות הקפידו על זה אז. התו השמיני ♫ הבה נשוחח 14:18, 19 במרץ 2023 (IST)
- גם עם סימני הפיסוק אני עדיין מעט מתקשה עם טקסט זה. למשל:
איך מקרינים חולי סרטן כשחוסמים כבישים?
עריכהמצב טיפול: חדש
שבוע טוב,
בחודש האחרון נחסמים כבישים מרכזיים ונוצרים שיבושי תנועה ממושכים לפחות פעם בשבוע. אני מניח שכתוצאה מכך יש לא מעט חולי סרטן וחולי כליות שאינם מצליחים להגיע למרכז הרפואי כדי לקבל טיפול קרינתי או דיאליזה, בהתאמה. זאת גם אם נניח באופן אופטימי שהסגל הרפואי מצליח להתייצב לעבודה על מנת להעניק את הטיפולים האמורים. האם תוכלו בבקשה להסביר לי איזה מענה רפואי ניתן במרוצת "ימי השיבוש" לחולים הזקוקים לטיפול אמבולטורי מציל חיים שאינו סובל דיחוי?
במידת האפשר, אנא השתדלו להשיב דווקא לשאלה המסוימת הזו, ולא לשתף אותי בדעתכם אודות המחאה, הממשלה או הוועדה לבחירת שופטים. תודה, ליאור पॣ • כ"ז באדר ה'תשפ"ג • 22:30, 19 במרץ 2023 (IST)
- מענה רפואי לקוי וחסר. ללא קשר לדעותיי הפוליטיות בכלל, ולדעותיי לגבי האירועים – זו לדעתי שערורייה שנחסמים נתיבי תחבורה שבהם לכודים ברכב פרטי או ברכב הצלה תושבים בדרכם לטיפול רפואי, או לכל מטרה אחרת. זכות המחאה וההפגנה אינה הזכות לסיכון חיי אדם כלשהו. 87.69.242.88 06:03, 20 במרץ 2023 (IST)
- אם אי אפשר להגיע לבית חולים --- אי אפשר. זה ככה פשוט. ההשלכות של זה הן כמובן סבל מתמשך לחולים ולבני משפחותיהם, סיכון החולים בסיבוכים רפואיים ובמקרי קיצון סכנת מוות וממש לא מדובר רק על חולי סרטן או כליות אלא על כל מי שצריך בית חולים כולל סובלים מבעיות שינה חמורות, סובלים מבעיות פסיכיאטריות חמורות, אנשים שנפצעו בתאונות דרכים ועוד רבים. אה וגם כמובן הדבר גורם נזק לכלכלת המדינה כי פחות עסקים פתוחים ועסקים מסוימים שפתוחים נותנים שירות פחות מדויק ופחות טוב. ―אנונימי לא חתם
- יוצאים לדרך מוקדם יותר ונעזרים ב-Waze. זה פתרון שטוב לכל מי שזקוק לנוע בדרכים, גם בימים שבהם לא חוסמים כבישים וגם למטרות שאינן מצילות חיים. דוד שי - שיחה 06:46, 20 במרץ 2023 (IST)
- אולי גם תייעץ להגיע 5 שעות לפני התור? אני מתפלא עליך. מקרים דחופים הם מקרים דחופים! ―אנונימי לא חתם
- השואל לא שאל על מקרים דחופים, אלא על ביקור מתוכנן מראש במרפאה. באשר למקרים דחופים, אלה מוסעים באמבולנס, ואני משער שגם במקרה של חסימת כביש בהפגנה מתאפשר מעבר של אמבולנס, כשם שהוא מתאפשר בפקקים של שעות העומס. דוד שי - שיחה 08:45, 20 במרץ 2023 (IST)
- אתה משער, בסדר, זה לא מוכיח שזה יקרה, כל מכשול מהווה סכנה בהצלת חיים מיידית. ―אנונימי לא חתם
- בדרך כלל ממה שיצא לי לראות, המפגינים מפנים את הדרך כשיש אמבולנס, זה פשוט נוהל שאומץ עם ההפגנות, אז לא אמורה להיות בעיה, אבל בדרך כלל האמבולנסים יודעים איפה יש הפגנות כי הם מקושרים עם הגורמים המתאימים, ואם הם נתקעים בכביש הם עושים רברס ונוסעים נגד התנועה - כי מותר להם. בקיצור, יש להם פתרון לכל וכל. אקסינו - שיחה 12:20, 20 במרץ 2023 (IST)
- השואל לא שאל על מקרים דחופים, אלא על ביקור מתוכנן מראש במרפאה. באשר למקרים דחופים, אלה מוסעים באמבולנס, ואני משער שגם במקרה של חסימת כביש בהפגנה מתאפשר מעבר של אמבולנס, כשם שהוא מתאפשר בפקקים של שעות העומס. דוד שי - שיחה 08:45, 20 במרץ 2023 (IST)
- וויז לא יעזור לך כשאתה כבר באיילון על 80 קמ"ש ולפתע פורעי חוק אנרכיסטים פורצים מחסומי משטרה וחוסמים לפתע את הכביש. 87.69.242.88 11:33, 20 במרץ 2023 (IST)
- גם כשמפגינים מתפרצים לאיילון, המשטרה מוכנה מראש וחוסמת את הכביש לפני הפריצה, ככה שדבר כזה לא ייתכן. אקסינו - שיחה 12:22, 20 במרץ 2023 (IST)
- אשמח לראיה רצינית לדברים אלה של אקסינו שמבחינתי הם חסרי בסיס. ―אנונימי לא חתם
- גם כשמפגינים מתפרצים לאיילון, המשטרה מוכנה מראש וחוסמת את הכביש לפני הפריצה, ככה שדבר כזה לא ייתכן. אקסינו - שיחה 12:22, 20 במרץ 2023 (IST)
- אולי גם תייעץ להגיע 5 שעות לפני התור? אני מתפלא עליך. מקרים דחופים הם מקרים דחופים! ―אנונימי לא חתם
- יוצאים לדרך מוקדם יותר ונעזרים ב-Waze. זה פתרון שטוב לכל מי שזקוק לנוע בדרכים, גם בימים שבהם לא חוסמים כבישים וגם למטרות שאינן מצילות חיים. דוד שי - שיחה 06:46, 20 במרץ 2023 (IST)
האם החסימות פגועות בתעבורה משמעותית יותר מאשר הפקקים הרגילים וחסימות שונות לצורך עבודות? כמו שמי שמתוכנן לו טיפול רפואי יכול להיתקע בפקק למשך שעתיים בגלל תאונה, ככה הוא יכול להיתקע בפקק בגלל חסימה לא חוקית. הדרך להימנע זה כמו שדוד ציין: אם זה טיפול חשוב, אז אפשר לצאת הרבה מראש ולהיעזר בוויז שיודע להתריע מראש על שיבושי תנועה ולבחור דרכים חילופיות. Corvus,(Nevermore) 12:41, 20 במרץ 2023 (IST)
- וויז לא יודע מתי אנרכיסטים פורעי חוק שמקומם בכלא יחסמו כבישים. 87.69.242.88 13:02, 20 במרץ 2023 (IST)
- אז זהו, אין פיתרון. כולנו צריכים לקפוץ מהחלון כאות מחאה נגד חסימת כבישים. ובוא תכתוב עוד הפעם "אנרכיסטים פורעי חוק", זה לא היה מספיק ברור. אולי בפעם הרביעית זה יעזור. Corvus,(Nevermore) 13:37, 20 במרץ 2023 (IST)
- מאחל לך שלא תיתקע בפקק שמקורו בחסימת כבישים ע"י אנרכיסטים פורעי חוק (ב"ק) כשאתה או מישהו הקרוב לך בדרך לטיפול רפואי או סתם צריך לשירותים לאחר שעות ללא תזוזה. 87.69.242.88 14:51, 20 במרץ 2023 (IST)
- אז זהו, אין פיתרון. כולנו צריכים לקפוץ מהחלון כאות מחאה נגד חסימת כבישים. ובוא תכתוב עוד הפעם "אנרכיסטים פורעי חוק", זה לא היה מספיק ברור. אולי בפעם הרביעית זה יעזור. Corvus,(Nevermore) 13:37, 20 במרץ 2023 (IST)
ממתי כל מי שנוסע בדחיפות לבית חולים עושה את זה דווקא באמבולנס?
לא חסרים מקרים דחופים בהם בן משפחה או חבר מסיע אדם קרוב בדחיפות ואף בחירום לבית חולים ואני מדבר מניסיון אישי. חסימת כבישים היא טרור, היא אמנם לא חמורה כמו הצתה אבל היא חמורה מאד כשלעצמה ו"אכלו שתו לי את בג"צ המדהים שלי" איננה הצדקה לטרור. ―אנונימי לא חתם
- החסרים פקקים בתל אביב? Tzafrir - שיחה 18:51, 22 במרץ 2023 (IST)
אני מסכים להשכיר דירה לזוג הומואים רק אם האמא של התינוק גרה איתם תחת אותה קורת גג בטריאדה פוליאמורית, האם החוק לטובתי במקרה של תביעה?
עריכהאם האמא של התינוק לא גרה איתם תחת אותה קורת גג והם מגדלים אותו כשני אבות בלבד הדבר מבחינתי איננו מוסרי ואף אנטי מוסרי ונגד מצפוני ובעקבות זאת אני מסרב להשכיר להם דירה כל עוד אם התינוק לא גרה עימם תחת אותה קורת גג בטריאדה פוליאמורית. האם החוק הישראלי לטובתי במקרה של תביעה? תודה. ―אנונימי לא חתם
- ויקיפדיה איננה עוסקת בייעוץ משפטי. אני מאחל לך שתבריא. 192.114.182.2 08:04, 20 במרץ 2023 (IST)
- אני בריא. אני מאחל לך שתבריא (הנה גם אני יכול לכתוב שטויות). ―אנונימי לא חתם
- החוק הרלוונטי הוא חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, תשס"א-2000. החוק אוסר הפליה לפי נטייה מינית, והמעשה שאתה מתאר הוא הפליה ברורה לפי נטייה מינית. עם זאת, החוק חל רק על "מי שעיסוקו בהספקת מוצר או שירות ציבורי או בהפעלת מקום ציבורי", ולמיטב הבנתי את החוק הוא אינו חל על השכרת דירות. דוד שי - שיחה 08:40, 20 במרץ 2023 (IST)
- איך זאת הפליה על רקע נטייה מינית אם אין לי ולו חצי טענה על הנטייה המינית אלא רק על היעדר האם? ―אנונימי לא חתם
- המחוקק ידע שיהיו חוכמולוגים כמוך, וקבע בחוק "לעניין סעיף זה, רואים כהפליה גם קביעת תנאים שלא ממין העניין". לפי כלל זה, שמופיע בחוקים נוספים נגד הפליה, פרסום מודעה "דרוש מלצר לאחר שירות צבאי" היא התחכמות שמטרתה למנוע את המשרה מערבים וחרדים, ופרסום מודעה "דרוש סבל בעל שליטה מעולה בעברית" היא התחכמות שמטרתה למנוע את המשרה מעולים חדשים. גם הדוגמה שלך היא התחכמות שמטרתה למנוע את הדירה מהומוסקסואלים. דוד שי - שיחה 12:33, 20 במרץ 2023 (IST)
- אני טוען שאתה כאן הוא החכמולוג, הרי אין לך ראיה שאני מחרים את ההשכרה בגלל הומוסקסואליות ומצד שני אני אומר, תחיו עם האמא ותשכירו. נוח לך להאמין כך ואני לא אתפלא אם אתה גם נהנה לסכסך בין אנשים כך. ―אנונימי לא חתם
- אני מניח שאתה אדם פרטי ולא רשות ציבורית. הכלל במשפט הפרטי הוא שכל עוד לא נקבע אחרת בחוק אתה רשאי לפעול כרצונך ולהפלות את מי שאתה רוצה, גם אם זה מאוד מכוער מבחינה מוסרית.
- בפסק דין מי טל (רע"א 10011/17 מי-טל הנדסה ושירותים בע"מ נ' חאלד סלמאן (נבו 19.08.2019)) נחלקו השופטים אם חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים חל על מכירת דירות. השופט אלכס שטיין סבר שדירה היא לא "מוצר", ואילו השופט מני מזוז סבר שדירה היא "מוצר" ולכן החוק חל עליה (למעשה הם הסכימו שאסור להפלות במקרה הספציפי מסיבות אחרות). אין למיטב ידיעתי פסיקה שמכריעה לכאן או לכאן מאז.
- (אין לראות באמור ייעוץ משפט כמובן)
- ברובד האנושי, לא הבנתי מה אתה מנסה להשיג ב"טריאדה פוליאמורית" (אין לי מושג ואני לא בטוח שאני רוצה לדעת מה זה) ולמה זה כל כך חשוב לך.
- בברכה, משה כוכבי - שיחה 15:10, 20 במרץ 2023 (IST)
- זה פשוט. טריאדה פוליאמורית זה אהבה רומנטית בין שלושה בגירים ומגורים משותפים, ככלל תחת קורת גג אחת. במקרה הזה, כדי שהילד לא ישאל "אבא ואבא, איפה אמא? למה אני לא יכול להיות איתה?" (או אמא ואמא, איפה אבא? למה אני לא יכול להיות איתו?, לצורך העניין) ―אנונימי לא חתם
- ומה, זה לא מוזר בעיניך שהתינוק ישאל "היי, למה יש לי שלושה הורים"? זה בכללי לא מאוד משנה לדעתי. 💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤 • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • ∞ • 08:06, 23 במרץ 2023 (IST)
- זה דווקא משנה מאד כי המצב הטבעי/מובהק סטטיסטית הוא אמא ואבא. מצב בו יש אמא ואבא ועוד הורה נוסף לעומת זאת הוא מקרה לא שגרתי של אהבה וזה ממש לא בעיה כמו הפרדת הורה מילד. ―אנונימי לא חתם
- ומה, זה לא מוזר בעיניך שהתינוק ישאל "היי, למה יש לי שלושה הורים"? זה בכללי לא מאוד משנה לדעתי. 💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤 • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • ∞ • 08:06, 23 במרץ 2023 (IST)
- זה פשוט. טריאדה פוליאמורית זה אהבה רומנטית בין שלושה בגירים ומגורים משותפים, ככלל תחת קורת גג אחת. במקרה הזה, כדי שהילד לא ישאל "אבא ואבא, איפה אמא? למה אני לא יכול להיות איתה?" (או אמא ואמא, איפה אבא? למה אני לא יכול להיות איתו?, לצורך העניין) ―אנונימי לא חתם
- אני טוען שאתה כאן הוא החכמולוג, הרי אין לך ראיה שאני מחרים את ההשכרה בגלל הומוסקסואליות ומצד שני אני אומר, תחיו עם האמא ותשכירו. נוח לך להאמין כך ואני לא אתפלא אם אתה גם נהנה לסכסך בין אנשים כך. ―אנונימי לא חתם
- המחוקק ידע שיהיו חוכמולוגים כמוך, וקבע בחוק "לעניין סעיף זה, רואים כהפליה גם קביעת תנאים שלא ממין העניין". לפי כלל זה, שמופיע בחוקים נוספים נגד הפליה, פרסום מודעה "דרוש מלצר לאחר שירות צבאי" היא התחכמות שמטרתה למנוע את המשרה מערבים וחרדים, ופרסום מודעה "דרוש סבל בעל שליטה מעולה בעברית" היא התחכמות שמטרתה למנוע את המשרה מעולים חדשים. גם הדוגמה שלך היא התחכמות שמטרתה למנוע את הדירה מהומוסקסואלים. דוד שי - שיחה 12:33, 20 במרץ 2023 (IST)
- איך זאת הפליה על רקע נטייה מינית אם אין לי ולו חצי טענה על הנטייה המינית אלא רק על היעדר האם? ―אנונימי לא חתם
- החוק הרלוונטי הוא חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, תשס"א-2000. החוק אוסר הפליה לפי נטייה מינית, והמעשה שאתה מתאר הוא הפליה ברורה לפי נטייה מינית. עם זאת, החוק חל רק על "מי שעיסוקו בהספקת מוצר או שירות ציבורי או בהפעלת מקום ציבורי", ולמיטב הבנתי את החוק הוא אינו חל על השכרת דירות. דוד שי - שיחה 08:40, 20 במרץ 2023 (IST)
- אני בריא. אני מאחל לך שתבריא (הנה גם אני יכול לכתוב שטויות). ―אנונימי לא חתם
- השאלה לא מתחילה כלל, כיוון שהשכרת דירה אינה מוגדרת בחוק כמתן שירות. לפיכך, התשובה היא "כן". שמש מרפא - שיחה 08:52, 23 במרץ 2023 (IST)
מה קדוש יותר לחילוני הישראלי, דמוקרטיה או הומניזם?
עריכהיש כאן ערך או פרק מערך העוסק בנושא? תודה. ―אנונימי לא חתם
- חילוני נגזר מהמילה חולין, וחולין ≠ קודש. התו השמיני ♫ הבה נשוחח 09:33, 20 במרץ 2023 (IST)
- אנונימי או אנונימית שימו לב שהומניזם איננו הומניות, הומניזם הוא תפיסה שהאדם הוא מרכז העולם והדבר הכי חשוב בו, והומניות היא אמפתיה כלפי יצורים חיים אחרים. אלה מושגים כמעט נוגדים, אז למה התכוונת? חוץ מזה התו השמיני צודק, חילונים לא מאמינים בעל טבעי ואין אצלם שום דבר קדוש, יש ערכים טבעיים שאפשר לסכם אותם ב"מה ששנוא עליך אל תעשה לזולתך", בנוסף ל"בל תשחית" את הטבע. La Nave - שיחה 09:45, 20 במרץ 2023 (IST)
- Neither. אם לצטט את פרופ' גיא בן-פורת (הלכה למעשה: חילונו של המרחב הציבורי בישראל): "חוקרים המתארים את ישראל כ"דמוקרטיה לא ליברלית" או "דמוקרטיה אתנית" טוענים כי אנטי-ליברליות ואתנוצנטריות הם חלק מהתרבות הפוליטית הישראלית, וכי מאפיינים אלה באים לידי ביטוי בהכפפת ערכים ליברליים לשאלות של ביטחון, בשאיפה לקונצנזוס ובהדרת מיעוטים. בשונה מהדמוקרטיה הליברלית, שבמרכזה הפרט וזכויותיו, המחויבת לשוויון בין האזרחים, מבנה האזרחות המרובד בישראל מדיר או ממקם קבוצות ופרטים על בסיס אתניות ומגדר ועל בסיס תרומה לקולקטיב. כפי שהיטיב לתאר זאת אריאל רוזן צבי, היהודי הדמוקרטי החילוני עובר דרך היהדות המסורתית והתפיסה היהודית, גם במשמעותה הדתית, ש"מעניקה ערך מוסף לרעיון הציוני כל אימת שהוא מתעמת עם המרכיב הדמוקרטי. במקרה זה, המשקל הנוסף של המרכיב היהודי חובר למרכיב הציוני כדי להתגבר על התביעה שמעמיד המרכיב הדמוקרטי"... הממצאים שהשתמשתי בהם לאורך הספר מצביעים על תמונה דומה שלפיה התנהגות חילונית (הנמדדת בפעולות) מנותקת לעתים מכל מחויבות פוליטית או אידיאולוגית ומהשקפת עולם ליברלית. גם זהות חילונית מוצהרת עשויה להיות ליברלית בנוגע לתמיכה בנישואין או בקבורה אזרחית אבל מסויגת בשאלת השוויון לאזרחים הערבים. הדבר נוגע באופן מובהק לדפוסי הזהות החילוניים של יוצאי ברית המועצות, המתקיימים לצד שמרנות פוליטית, אבל גם לחלק מהחילונים הישראלים הוותיקים. בעוד שאלה המגדירים עצמם חילונים נוטים להיות יותר ליברליים מקבוצות אחרות בנוגע לשאלת השוויון, רבים מהם אוחזים בעמדות לא ליברליות מובהקות, הכוללות תמיכה במעמד מועדף ליהודים בישראל, התנגדות למדיניות שתקטין פערים כלכליים בין יהודים וערבים, והסתייגות מחיים משותפים בשכונות מעורבות. חולשת הליברליזם, מלמדים הממצאים, נובעת לא רק מתהליך החילון המתקדם בנתיב נפרד מזהות ומחויבות פוליטית, אלא גם מטיבה של החילוניות הישראלית, שמחויבותה לערכים הליברליים נותרת לעתים תחומה בגבולות הקולקטיב היהודי." AddMore-III - שיחה 12:33, 20 במרץ 2023 (IST)
- שום דבר.
כל היופי בלהיות חילוני זה שאנחנו לא כפופים לחוקים, לא חוקים דתיים, לא חוקים פנתאיסטים, אנחנו אנשי החופש, אנשי החילון. אין לנו חגים ואין לנו כשרות (בכל זאת שיש חילונים שמעדיפים לשמור כשרות).
לכן, זה הבחירה האישית של החילוני לבחור מה יותר חשוב לו - הדמוקרטיה או ההומניזם. אקסינו - שיחה 18:29, 22 במרץ 2023 (IST)- אקסינו, צר לי לקלקל לך את החגיגה אבל רוב ה"חילונים" שאני מכיר הם אנשים דתיים בצורה משמעותית, בין אמונותיהם הדתיות ניתן למנות את האמונה לפיה צריך לחגוג יום הולדת (אפילו שבכל יום הולדת אדם מתקרב למותו) וצריך לחגוג את אחד באפריל (גם אם הם ייצאו מושפלים), צריך להשתמש במדיה חברתית ויש להיות פתוח נפשית לטכנולוגיות מדיה חברתית חדשות (גם בלי לחקור את המכניקה שלהן, שיכולה להיות הרסנית לכל המשתמשים), צריך לשתות קפה כל בוקר, מאמינים שיש לחגוג ולנטיינס והלווין, שאין בעיה לחגוג חגים של היהדות, דת שלפי ספר הקודש שלה דינם מיתה בסקילה על מה שמכונה בה "חילול שבת", מאמינים שצריך לכפות הומניות דרך מערכת חינוך ממלכתית, מאמינים בדמוקרטיה, מאמינים שדתיים רפורמיים אינם פנאטיים, מאמינים שלבוש חושפני אינו משחק תפקיד משמעותי בהטרדות מיניות או גרוע מכך, שאיננו "אמור" לשחק תפקיד בכך למרות שאך טבעי שהוא כן, מאמינים שאם זוג הומואים מגדל ילד אין בעיה ממשית שהאמא לא תגור איתם באותו בית ואף לא באותה מדינה וכו' והרשימה עוד ארוכה. ―אנונימי לא חתם
- עכשיו אתה סתם מכליל. כל חילוני במנהגים שהוא מאמץ לעצמו. יש כאלו שלא חוגגים הלוויין, יש כאלו שכן. אקסינו - שיחה 23:31, 22 במרץ 2023 (IST)
- רבים מהחילונים הישראלים לפחות אכן מתנהלים כפי שתיארתי. אני לא טוען שכולם מתנהלים כך. ―אנונימי לא חתם
- עכשיו אתה סתם מכליל. כל חילוני במנהגים שהוא מאמץ לעצמו. יש כאלו שלא חוגגים הלוויין, יש כאלו שכן. אקסינו - שיחה 23:31, 22 במרץ 2023 (IST)
- אקסינו, צר לי לקלקל לך את החגיגה אבל רוב ה"חילונים" שאני מכיר הם אנשים דתיים בצורה משמעותית, בין אמונותיהם הדתיות ניתן למנות את האמונה לפיה צריך לחגוג יום הולדת (אפילו שבכל יום הולדת אדם מתקרב למותו) וצריך לחגוג את אחד באפריל (גם אם הם ייצאו מושפלים), צריך להשתמש במדיה חברתית ויש להיות פתוח נפשית לטכנולוגיות מדיה חברתית חדשות (גם בלי לחקור את המכניקה שלהן, שיכולה להיות הרסנית לכל המשתמשים), צריך לשתות קפה כל בוקר, מאמינים שיש לחגוג ולנטיינס והלווין, שאין בעיה לחגוג חגים של היהדות, דת שלפי ספר הקודש שלה דינם מיתה בסקילה על מה שמכונה בה "חילול שבת", מאמינים שצריך לכפות הומניות דרך מערכת חינוך ממלכתית, מאמינים בדמוקרטיה, מאמינים שדתיים רפורמיים אינם פנאטיים, מאמינים שלבוש חושפני אינו משחק תפקיד משמעותי בהטרדות מיניות או גרוע מכך, שאיננו "אמור" לשחק תפקיד בכך למרות שאך טבעי שהוא כן, מאמינים שאם זוג הומואים מגדל ילד אין בעיה ממשית שהאמא לא תגור איתם באותו בית ואף לא באותה מדינה וכו' והרשימה עוד ארוכה. ―אנונימי לא חתם
- שום דבר.
- Neither. אם לצטט את פרופ' גיא בן-פורת (הלכה למעשה: חילונו של המרחב הציבורי בישראל): "חוקרים המתארים את ישראל כ"דמוקרטיה לא ליברלית" או "דמוקרטיה אתנית" טוענים כי אנטי-ליברליות ואתנוצנטריות הם חלק מהתרבות הפוליטית הישראלית, וכי מאפיינים אלה באים לידי ביטוי בהכפפת ערכים ליברליים לשאלות של ביטחון, בשאיפה לקונצנזוס ובהדרת מיעוטים. בשונה מהדמוקרטיה הליברלית, שבמרכזה הפרט וזכויותיו, המחויבת לשוויון בין האזרחים, מבנה האזרחות המרובד בישראל מדיר או ממקם קבוצות ופרטים על בסיס אתניות ומגדר ועל בסיס תרומה לקולקטיב. כפי שהיטיב לתאר זאת אריאל רוזן צבי, היהודי הדמוקרטי החילוני עובר דרך היהדות המסורתית והתפיסה היהודית, גם במשמעותה הדתית, ש"מעניקה ערך מוסף לרעיון הציוני כל אימת שהוא מתעמת עם המרכיב הדמוקרטי. במקרה זה, המשקל הנוסף של המרכיב היהודי חובר למרכיב הציוני כדי להתגבר על התביעה שמעמיד המרכיב הדמוקרטי"... הממצאים שהשתמשתי בהם לאורך הספר מצביעים על תמונה דומה שלפיה התנהגות חילונית (הנמדדת בפעולות) מנותקת לעתים מכל מחויבות פוליטית או אידיאולוגית ומהשקפת עולם ליברלית. גם זהות חילונית מוצהרת עשויה להיות ליברלית בנוגע לתמיכה בנישואין או בקבורה אזרחית אבל מסויגת בשאלת השוויון לאזרחים הערבים. הדבר נוגע באופן מובהק לדפוסי הזהות החילוניים של יוצאי ברית המועצות, המתקיימים לצד שמרנות פוליטית, אבל גם לחלק מהחילונים הישראלים הוותיקים. בעוד שאלה המגדירים עצמם חילונים נוטים להיות יותר ליברליים מקבוצות אחרות בנוגע לשאלת השוויון, רבים מהם אוחזים בעמדות לא ליברליות מובהקות, הכוללות תמיכה במעמד מועדף ליהודים בישראל, התנגדות למדיניות שתקטין פערים כלכליים בין יהודים וערבים, והסתייגות מחיים משותפים בשכונות מעורבות. חולשת הליברליזם, מלמדים הממצאים, נובעת לא רק מתהליך החילון המתקדם בנתיב נפרד מזהות ומחויבות פוליטית, אלא גם מטיבה של החילוניות הישראלית, שמחויבותה לערכים הליברליים נותרת לעתים תחומה בגבולות הקולקטיב היהודי." AddMore-III - שיחה 12:33, 20 במרץ 2023 (IST)
- אנונימי או אנונימית שימו לב שהומניזם איננו הומניות, הומניזם הוא תפיסה שהאדם הוא מרכז העולם והדבר הכי חשוב בו, והומניות היא אמפתיה כלפי יצורים חיים אחרים. אלה מושגים כמעט נוגדים, אז למה התכוונת? חוץ מזה התו השמיני צודק, חילונים לא מאמינים בעל טבעי ואין אצלם שום דבר קדוש, יש ערכים טבעיים שאפשר לסכם אותם ב"מה ששנוא עליך אל תעשה לזולתך", בנוסף ל"בל תשחית" את הטבע. La Nave - שיחה 09:45, 20 במרץ 2023 (IST)
- אם בכל זאת נתעקש לאמץ את הטרמינולוגיה המוזרה, הרי שהדמוקרטיה היא רק כלי למימוש ההומניזם. כך שההומניזם, לדעתי, יתואר כ"קדוש" יותר. אסף השני - שיחה 19:53, 20 במרץ 2023 (IST)
מה ששנוא עליך אל תעשה לזולתך
עריכהעם כל הכבוד, חילונים ודתיים עושים את זה חופשי, אולי זה באמת לא קדוש עבורם. ―אנונימי לא חתם
- ברור, השאלה היא מה עמוד התווך המוסרי של החברה שעליו בנויות הדמוקרטיה ומערכת המשפט, אצל חילונים זה "מה ששנוא עליך אל תעשה לזולתך" שכולל את כל היצורים החיים, אצל יהודים דתיים זה "מה ששנוא עליך על תעשה ליהודי" (דתי). La Nave - שיחה 17:02, 22 במרץ 2023 (IST)
- כמה בורות בנוגע לדת.
- בדיוק כמו החילונים גם הדתיים רואים במשפט "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך" תווך מוסרי.
- בדיוק כמו החילונים גם הדתיים מדי פעם שוכחים אותו. -עורך לו- - שיחה 17:24, 22 במרץ 2023 (IST)
- לא שטויות לצערי, המשפט הוא "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך" - לא לזולתך כפי שכתבתי, ופרש הרמב"ם: "מצווה על כל אדם לאהוב את כל אחד ואחד מישראל כגופו". La Nave - שיחה 22:31, 22 במרץ 2023 (IST)
- כנראה שגם "חביב אדם שנברא בצלם, חבה יתרה נודעת לו שנברא בצלם" (מסכת אבות, פרק ג', משנה י"ד) היא המצאה חילונית. אי"ש / שו"ת, א' בניסן ה'תשפ"ג ; 23:40, 22 במרץ 2023 (IST)
- נחמד, אבל כאן דיברנו על משפט אחר, שלא כמו המשפט הזה, נשא ציווי מוסרי ישיר. 192.114.182.2 09:27, 23 במרץ 2023 (IST)
- כנראה שגם "חביב אדם שנברא בצלם, חבה יתרה נודעת לו שנברא בצלם" (מסכת אבות, פרק ג', משנה י"ד) היא המצאה חילונית. אי"ש / שו"ת, א' בניסן ה'תשפ"ג ; 23:40, 22 במרץ 2023 (IST)
- לא שטויות לצערי, המשפט הוא "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך" - לא לזולתך כפי שכתבתי, ופרש הרמב"ם: "מצווה על כל אדם לאהוב את כל אחד ואחד מישראל כגופו". La Nave - שיחה 22:31, 22 במרץ 2023 (IST)
שופן וואן גוך
עריכהמצב טיפול: חדש
אני שומע מוזיקה קלאסית, וברוב הסרטונים או התמונות של יצירות של שופן, יש את ליל כוכבים, ליל כוכבים מעל הרון או ציוים שונים בהשראתם. מה מקור ההקשר? שטרודל מאן - שיחה 20:17, 21 במרץ 2023 (IST)
ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל
עריכהמצב טיפול: חדש
ממתי ההסתדרות היא מעוז ליכודניקי? לא שמתי לב כי היא במילא הייתה צריכה להיעלם, ופתאום היא מופיעה לי בפיד בתור מאפיה ביביסטית. La Nave - שיחה 16:56, 22 במרץ 2023 (IST)
- האם זוהי שאלה או הערה על ענייני דיומא? אם זוהי שאלה, בבקשה לנסח אותה בצורה מתאימה. לדוגמה: האם ההסתדרות היא גוף שבו יש דומיננטיות לליכוד? אם כן: ממתי? זה מפתיע כי ראשי הסתדרות בעבר היו מזוהים עם מפלגת העבודה. Tzafrir - שיחה 18:47, 22 במרץ 2023 (IST)
- צפריר, אני בטוחה שאתה יודע את התשובה, תסביר לי מה קרה? La Nave - שיחה 22:26, 22 במרץ 2023 (IST)
- אינני יודע האם הטענה שההסתדרות עברה לשליטת הליכוד נכונה, אבל בהתחשב במפה הפוליטית בכנסת, שבה מפלגת העבודה קטנה במידה ניכרת מהליכוד, סביר ביותר שכך יקרה גם בהסתדרות, משום שאין לצפות שההתפלגות הפוליטית בקרב מאות אלפי העובדים חברי ההסתדרות תהיה שונה במידה ניכרת מההתפלגות בקרב כל הציבור בישראל. דוד שי - שיחה 04:39, 23 במרץ 2023 (IST)
- לא יודע לגבי הדומיננטית, אבל נדמה לי שזה גם עניין של אופורטוניזם מצד אנשי ההסתדרות. נכון שבתחום המהותי\אידאולוגי, הליכוד ועבודה מאורגנת זה לא בדיוק דברים שהולכים ביחד. אבל אם בהסתדרות רוצים לקדם מאבקי עובדים ספציפיים בכנסת, עדיף להם לשתף פעולה עם מפלגת השלטון, ולא רק עם מפלגות אופוזיציה. ובשביל זה, הרבה וועדי עובדים חזקים, לדוגמה ארגון עובדי התעשייה האווירית, מתפקדים בהמוניהם לליכוד. והאמת שזה די עובד להם, לראייה ההורדה מסדר היום של ההצעות של ח"כ רוטמן לפגיעה בזכות השביתה. תום רגב - שיחה 02:45, 26 במרץ 2023 (IDT)
- יודע שאף אחד לא קורא את זה, אבל וואו, דבריי התבדו מאוד מהר תום רגב - שיחה 00:56, 27 במרץ 2023 (IDT)
- לא יודע לגבי הדומיננטית, אבל נדמה לי שזה גם עניין של אופורטוניזם מצד אנשי ההסתדרות. נכון שבתחום המהותי\אידאולוגי, הליכוד ועבודה מאורגנת זה לא בדיוק דברים שהולכים ביחד. אבל אם בהסתדרות רוצים לקדם מאבקי עובדים ספציפיים בכנסת, עדיף להם לשתף פעולה עם מפלגת השלטון, ולא רק עם מפלגות אופוזיציה. ובשביל זה, הרבה וועדי עובדים חזקים, לדוגמה ארגון עובדי התעשייה האווירית, מתפקדים בהמוניהם לליכוד. והאמת שזה די עובד להם, לראייה ההורדה מסדר היום של ההצעות של ח"כ רוטמן לפגיעה בזכות השביתה. תום רגב - שיחה 02:45, 26 במרץ 2023 (IDT)
- אינני יודע האם הטענה שההסתדרות עברה לשליטת הליכוד נכונה, אבל בהתחשב במפה הפוליטית בכנסת, שבה מפלגת העבודה קטנה במידה ניכרת מהליכוד, סביר ביותר שכך יקרה גם בהסתדרות, משום שאין לצפות שההתפלגות הפוליטית בקרב מאות אלפי העובדים חברי ההסתדרות תהיה שונה במידה ניכרת מההתפלגות בקרב כל הציבור בישראל. דוד שי - שיחה 04:39, 23 במרץ 2023 (IST)
- צפריר, אני בטוחה שאתה יודע את התשובה, תסביר לי מה קרה? La Nave - שיחה 22:26, 22 במרץ 2023 (IST)
צרפתים ברעננה
עריכהמצב טיפול: חדש
שמתי לב לכמות גדולה של דוברי צרפתית בעיר רעננה. האם יש איזושהי קהילה מוכרת בעיר?. האם יש מידע בנושא?
- לפי מה שאני יודע, ברעננה יש ריכוז של יהודים יוצאי דרום אפריקה. על קהילה צרפתית שם מעולם לא שמעתי. ―אנונימי לא חתם
- אני שמעתי על ריכוז של צרפתים ברעננה. איזה סוג של מידע אתה מחפש? זה לא כמו קבוצות ספורט שיש איזשהו רישום של כל הקהילות בישראל....
הכאת מפגין שמנסה לשבש את תנועת הרכבות
עריכהאם מפגין נגד רפורמת לוין מתפרע בתחנת רכבת בישראל ומנסה למנוע ממני ומאחרים לעלות לרכבת ואני מפעיל נגדו אלימות, לפי חוקי מדינת ישראל, ביצעתי פשע? יש לו עילה לתבוע אותי? ―אנונימי לא חתם
- כן. הוא יכול להגיש נגדך תלונה במשטרה על תקיפה, ובנוסף לתבוע אותך תביעה נזיקית. לאזרח מותר להפעיל כח רק במקרים קיצוניים יחסית, וטוב שכך, אחרת היינו חיים באנרכיה. בברכה, משה כוכבי - שיחה 07:56, 23 במרץ 2023 (IST)
- ניסיון לשיבוש תנועת הרכבות זה לא קיצוני עבורך? ―אנונימי לא חתם
- זה לא חשוב מה משה כוכבי חושב על קיצוני או לא. שאלת שאלה: האם לתקוף מפגין או/ו אדם שמשבש תנועה זה פשע? התשובה היא חיובית: להכות אדם זה פשע ועילה לתביעה. אותם מקרים קיצוניים שבהם מותר לאזרח להפעיל אלימות פיזית זה דברים בסגנון של אדם רץ לכיוון שלך עם סכין שלופה, או אדם עם חגורת נפץ צועק "אללה אכבר" בכיכר העיר. Corvus,(Nevermore) 12:48, 23 במרץ 2023 (IST)
- אני חושב שדבריך אפורים ועמומים. המפגין החוצפן תוקף אותי ועוד רבים בכך שהוא פועל גופנית/פיזית למנוע מאיתנו להמשיך בדרכנו. תקיפה אנטי סוציאלית. ―אנונימי לא חתם
- באת לשאול שאלה או להוציא קיטור? גם במקרה שמישהו תקף אותך פיזית (כלומר בא אם מקל ודפק לך בראש), עדיין לתקוף בחזרה יהווה עבירה. אין שום תקדים משפטי בכך שכל המשתתפים בקטטה יקבלו תיקים על תקיפה, גם אלו שהתחילו וגם אלו שהחזירו. אני חושב שקיבלת את מלוא המענה לשאלה שלך: להכות מפגינים שמפריעים לך זה פשע. לא סביר שתצליח לקבל תשובה אחרת בעתיד האפשרי. Corvus,(Nevermore) 13:27, 23 במרץ 2023 (IST)
- שאלתי שאלה וקיבלתי תשובה אפורה. פירטתי מדוע. הגנה עצמית היא ממש לא עבירה, אתה באמת חושב שאם מישהו ידפוק לך ברזל בראש (אם להשתמש בדוגמה שנתת עלי והדבר מצער אותי ואתה מוזמן לערוך את דבריך ואני אערוך את דברי) אתה עובר עבירה אם תחזיר לו? פתיחת תיק כשלעצמו איננה בהכרח עבירה. ―אנונימי לא חתם
- התשובה היתה חדה וברורה: כן. Corvus,(Nevermore) 13:40, 23 במרץ 2023 (IST)
- תשובתך איננה הגיונית, אדם שמפריע לאחרים ששילמו על כרטיס לעלות לרכבת מפעיל נגדם אלימות פיזית. ―אנונימי לא חתם
- התשובה היתה חדה וברורה: כן. Corvus,(Nevermore) 13:40, 23 במרץ 2023 (IST)
- שאלתי שאלה וקיבלתי תשובה אפורה. פירטתי מדוע. הגנה עצמית היא ממש לא עבירה, אתה באמת חושב שאם מישהו ידפוק לך ברזל בראש (אם להשתמש בדוגמה שנתת עלי והדבר מצער אותי ואתה מוזמן לערוך את דבריך ואני אערוך את דברי) אתה עובר עבירה אם תחזיר לו? פתיחת תיק כשלעצמו איננה בהכרח עבירה. ―אנונימי לא חתם
- באת לשאול שאלה או להוציא קיטור? גם במקרה שמישהו תקף אותך פיזית (כלומר בא אם מקל ודפק לך בראש), עדיין לתקוף בחזרה יהווה עבירה. אין שום תקדים משפטי בכך שכל המשתתפים בקטטה יקבלו תיקים על תקיפה, גם אלו שהתחילו וגם אלו שהחזירו. אני חושב שקיבלת את מלוא המענה לשאלה שלך: להכות מפגינים שמפריעים לך זה פשע. לא סביר שתצליח לקבל תשובה אחרת בעתיד האפשרי. Corvus,(Nevermore) 13:27, 23 במרץ 2023 (IST)
- אני חושב שדבריך אפורים ועמומים. המפגין החוצפן תוקף אותי ועוד רבים בכך שהוא פועל גופנית/פיזית למנוע מאיתנו להמשיך בדרכנו. תקיפה אנטי סוציאלית. ―אנונימי לא חתם
- זה לא חשוב מה משה כוכבי חושב על קיצוני או לא. שאלת שאלה: האם לתקוף מפגין או/ו אדם שמשבש תנועה זה פשע? התשובה היא חיובית: להכות אדם זה פשע ועילה לתביעה. אותם מקרים קיצוניים שבהם מותר לאזרח להפעיל אלימות פיזית זה דברים בסגנון של אדם רץ לכיוון שלך עם סכין שלופה, או אדם עם חגורת נפץ צועק "אללה אכבר" בכיכר העיר. Corvus,(Nevermore) 12:48, 23 במרץ 2023 (IST)
- אם הוא משליך אנשים על אחת המסילות ואתה משליך אותו על מסילה אחרת, יתכן שתצליחו להעמיד את נהג הרכבת בפני דילמת הקרונית. וכנ"ל לגבי המדינה ): ליאור पॣ • א' בניסן ה'תשפ"ג • 13:29, 23 במרץ 2023 (IST)
- אני לא רוצה שמישהו ישליך מישהו על המסילה חלילה. כן הייתי בהחלט מנסה להזיז (לא לעבר המסילה) את מי שהיה מנסה למנוע ממני לעלות לרכבת במחאה על רפורמת לוין. ―אנונימי לא חתם
- ניסיון לשיבוש תנועת הרכבות זה לא קיצוני עבורך? ―אנונימי לא חתם
למה חברת ריינאייר כל הזמן בכותרות על בעיות ללקוחות ישראלים?
עריכהמעולם לא טסתי עם חברת ריינאייר ואני בספק שאי פעם ארצה לטוס עימה אבל מעניין אותי, למה לקוחות ישראלים לכאורה כל כך סובלים עימה ועוד יותר למה הם ממשיכים לטוס עימה? ―אנונימי לא חתם
- באל על סובלים לא פחות. למה טסים איתם? כי זה זול. התו השמיני ♫ הבה נשוחח 13:56, 23 במרץ 2023 (IST)
- טסתי עם שתיהן, וסבלתי יותר מריינאייר. המחיר הזול מתקזז עם שירות גרוע ובזבוז זמן. Reuveny - שיחה 20:23, 23 במרץ 2023 (IST)
טרנסיות בתחרויות נשים
עריכהאיגוד האתלטיקה העולמי החליט לאסור על טרנסיות להשתתף בתחרויות לנשים
https://www.haaretz.co.il/sport/other/2023-03-23/ty-article/00000187-0fa3-dce9-afc7-5fefe1d40000
מי יכול למרוד בו?
―אנונימי לא חתם
- הקשר בין הפתיח לשאלה אינו ברור. החברות באיגוד מן הסתם וולונטרית, ולכן אפשר לשנות את החלטותיו מבפנים לפי התקנון, או לפרוש (מי שרוצה יכול לייסד איגוד חלופי). עוזי ו. - שיחה 10:28, 24 במרץ 2023 (IDT)
- הערך הרלוונטי לנושא: טרנסג'נדריות ואינטרסקסואליות בספורט. Tzafrir - שיחה 12:21, 24 במרץ 2023 (IDT)
נבצרות
עריכהבתיקון הטרי לחוק יסוד: הממשלה נקבע שנבצרות של ראש הממשלה היא רק "בשל אי-מסוגלות פיזית או נפשית". נניח מצב שבו ראש הממשלה נשלח לכלא (לא נתניהו, ח"ו, כי אצלו כל התיקים קרסו), האם זה אומר שהוא ימשיך להיות ראש הממשלה מהכלא? ישיבות הממשלה השבועיות יהיה בחדר הביקורים של הכלא? דוד שי - שיחה 09:18, 24 במרץ 2023 (IDT)
- על פי חוק יסוד:הממשלה, "*הכנסת* *רשאית*, בהחלטה ברוב חבריה, להעביר מכהונתו את ראש הממשלה שהורשע בעבירה ובית המשפט קבע בפסק דינו שיש עמה משום קלון... לא הועבר ראש הממשלה מכהונתו לפי סעיף זה ופסק הדין כאמור... נעשה סופי, תיפסק כהונתו של ראש הממשלה ויראו את הממשלה כאילו התפטרה ביום שבו פסק הדין נעשה סופי". כלומר, לו היו בתי המשפט פוסקים על פי חוק (לא אצלנו, ח"ו), היה ברור שכל עוד ניתן לערער על פסק הדין (ואם הכנסת לא קבעה אחרת), ראש הממשלה ממשיך לכהן, וביצוע פסק הדין נדחה יחד עם השאלות כבדות המשקל ב"הכה את המומחה" עד לפסק הדין הסופי. עוזי ו. - שיחה 10:25, 24 במרץ 2023 (IDT)
- כתוספת למה שעוזי כתב: לא. אם הוא יהיה כלוא, משמע הוא הורשע בפסק דין סופי בעבירה שיש עמה קלון (אחרי זכות ערעור), ולפי חוק היסוד ״הממשלה״, סעיפים 17–18, במצב כזה הממשלה נחשבת כאילו התפטרה. Virant (שיחה) 12:52, 24 במרץ 2023 (IDT)
- האם כל עברה שעונשה מאסר בפועל היא עברה שיש עמה קלון? אינני יודע. במקרה שיוחלט שאין עמה קלון חזרנו לבעיה שהתחלנו אתה - ראש הממשלה בכלא ובכל זאת ממשיך לכהן כראש הממשלה, ואין דרך להכריז על נבצרותו.
- בנוסף ייתכן מצב שבו ראש ממשלה יבצע פשע שמחייב מעצר עד תום ההליכים, ושוב חזרנו לבעיה שהתחלנו אתה. דוד שי - שיחה 21:58, 24 במרץ 2023 (IDT)
- הוא כבר עשה מספר פשעים כאלה.--2A00:A041:26E4:9500:596A:7764:191F:FB5C 11:59, 25 במרץ 2023 (IDT)
- אם נלך למקרה הפותטי לחלוטין, בו במהלך דיון בכנסת רה"מ, ויו"ר האופוזיציה התחילו לריב מכות, משמר הכנסת עצר את שניהם והעביר אותם למשטרת ישראל באזיקים: האם במקרה כזה תתקיים ישיבה של המליאה בתא המעצר? Corvus,(Nevermore) 13:20, 25 במרץ 2023 (IDT)
- אני חושב שבמקרה כזה ברור שישנה אי-מסוגלות פיזית. התו השמיני ♫ הבה נשוחח 10:33, 26 במרץ 2023 (IDT)
- זו פרשנות מרחיקת לכת של אי-מסוגלות פיזית. להבנתי הכוונה היא רק לאי-מסוגלות בריאותית, כדוגמת מה שקרה לראש הממשלה אריאל שרון.
- מליאת הכנסת מתקיימת פעמים רבות ללא נוכחות של יו"ר הכנסת וראש הממשלה, כך שלכנסת אין בעיה אם השניים האלה יושלכו למעצר. דוד שי - שיחה 22:25, 26 במרץ 2023 (IDT)
- אני חושב שבמקרה כזה ברור שישנה אי-מסוגלות פיזית. התו השמיני ♫ הבה נשוחח 10:33, 26 במרץ 2023 (IDT)
- דוד שי, אני מנסה להבין למה זה בכלל חשוב. דבר ראשון, בישראלים מפילים ממשלות על ימין ועל שמאל לרמה שזה נדיר לראות ממשלה שמסיימת קדנציה שלמה. דבר שני, אם הכנסת יכולה לחוקק חוק לפיו רה"מ אינו יכול להישלח לנבצרות, אז באותה המידה כעבור חצי שנה הכנסת יכולה לחוקק חוק שלפיו הוא כן יכול להישלח לנבצרות בהצבעה של 61 ח"כים. לכן, אני מנסה להבין: אז מה? למה שבכלל תהיה משמעות לחוק הנבצרות במדינה שבה ממשלות מתחלפות כמו גרביים? Corvus,(Nevermore) 15:55, 26 במרץ 2023 (IDT)
- ייתכן שאני קצת נאיבי, אבל כל זמן שהחוק קיים, זה החוק ויש לפעול לפיו, ולכן חשוב להבין את משמעותו. אם ישתנו הנסיבות, אולי ישנו את החוק ואולי לא. דוד שי - שיחה 08:50, 27 במרץ 2023 (IDT)
פרישה של חבר כנסת מהקואליציה
עריכהמצב טיפול: חדש
נניח מצב היפותטי שבו יש קואליציה עם 61 חברי כנסת. אחד החברים (בדיוק אחד) מחליט בניגוד למשמעת של מפלגתו לפרוש מהקואליציה.
א) האם הוא יכול לעשות את זה? להישאר במפלגה, לשמור על זכות ההצבעה כנסת, אבל לא להיות חבר בקואליציה?
ב) האם במקרה כזה, הממשלה מפוטרת וראש הקואליציה צריך לחפש דחוף מחליף?
- מה המשמעות של „לפרוש מהקואליציה״? להצביע נגד הקואליציה? לא להצביע עם הקואליציה? דודי אמסלם, לדוגמה, החליט כמה פעמים להפסיק להצביע עם הקואליציה עד שדרישותיו יתקבלו. שני שרי הליכוד הנוכחיים, עמיחי שיקלי ועידית סילמן פרשו, אבל לא בדיוק, מהקואליציה הקודמת, והתנהלו סביב הנושא סכסוכים משפטיים (כי לפי החוק, שנחקק בעקבות העריקות שהיו בתרגיל המסריח), חבר כנסת שהתפצל כך סתם מסיעתו לא יכול לעבור לאחר הבחירות הבאות למפלגה שקיימת בכנסת הנוכחית. אבל אולי לפעמים החוק מגלה גמישות. Tzafrir - שיחה 21:29, 24 במרץ 2023 (IDT)
- כל המצבים המטומטמים האלה שלא מאפשרים משילות, לא מאפשרים יציבות, לא מאפשרים למדינה להתנהל, לא מאפשרים ניהול מדיניות לטווח ארוך, הופכים כל ראש ממשלה בישראל לבן ערובה של סחטנים חמדנים- כל אלה הם תוצאה של השיטה המחורבנת שירשנו מהבריטים, בה אין הפרדת רשויות בין הכנסת לממשלה. זוהי אם כל חטאת.--2A00:A041:26E4:9500:596A:7764:191F:FB5C 11:57, 25 במרץ 2023 (IDT)
- כזכור, לפני בערך 30 שנים עבר החוק לבחירה ישירה שמי שחוקקו אותו קיוו שהו יביא ליציבות. בפועל התוצאה הייתה ממשלת ימין על מלא שלא הצליחה להשלים כהונה מלאה וממשלה ששברה שפל משך כהונה. התברר שהבחירה הישירה עדיין לא מעניקה לראש הממשלה כוח לפעול מול כנסת לעומתית. באופן כללי זה מדגים שפתרונות קסם של שינויים בשיטת הממשל לא בהכרח יפתרו בעיות עמוקות יותר. הבעיה הבסיסית שיש כרגע בפוליטיקה הישראלית היא קיטוב עמוק וחוסר נכונות לשיתוף פעולה משני עברי המתרס. Tzafrir - שיחה 13:16, 25 במרץ 2023 (IDT)
- חחחח יופי, במקום להחליף את המנוע, צבעו את האוטו בצבע אחר ומתפלאים שהוא עדיין לא נוסע. מה הטעם בבחירה ישירה כשהממשלה עדיין תלויה בכנסת???--2A00:A041:26E4:9500:596A:7764:191F:FB5C 15:47, 25 במרץ 2023 (IDT)
- פנה לאחרים בנימוס בבקשה. Virant (שיחה) 15:56, 25 במרץ 2023 (IDT)
- מחקתי את המלה.--77.137.79.175 17:37, 25 במרץ 2023 (IDT)
- תודה. Virant (שיחה) 18:23, 25 במרץ 2023 (IDT)
- מחקתי את המלה.--77.137.79.175 17:37, 25 במרץ 2023 (IDT)
- פנה לאחרים בנימוס בבקשה. Virant (שיחה) 15:56, 25 במרץ 2023 (IDT)
- הטעות להבנתי היתה להשאיר את הבסיס הקואליציוני לקיום ממשלה. בפועל מדובר היה במעבר לשיטה נשיאותית, שכן ראש הממשלה נבחר ישירות ע״י הבוחרים, רק חבל ששכחו שאחד היתרונות העיקריים בשיטה נשיאותית הוא אי-תלות בפרלמנט לצורך קיום הממשלה, כלומר הממשלה לא נופלת כשהפרלמנט מתנגד לה, אלא פשוט נאלצת להגיע איתו לפשרות כתנאי לקידום מדיניות. Virant (שיחה) 16:03, 25 במרץ 2023 (IDT)
- בדיוק. שכחו את הפרט ה"שולי" הזה.--2A00:A041:26E4:9500:596A:7764:191F:FB5C 17:38, 25 במרץ 2023 (IDT)
- חחחח יופי, במקום להחליף את המנוע, צבעו את האוטו בצבע אחר ומתפלאים שהוא עדיין לא נוסע. מה הטעם בבחירה ישירה כשהממשלה עדיין תלויה בכנסת???--2A00:A041:26E4:9500:596A:7764:191F:FB5C 15:47, 25 במרץ 2023 (IDT)
- כזכור, לפני בערך 30 שנים עבר החוק לבחירה ישירה שמי שחוקקו אותו קיוו שהו יביא ליציבות. בפועל התוצאה הייתה ממשלת ימין על מלא שלא הצליחה להשלים כהונה מלאה וממשלה ששברה שפל משך כהונה. התברר שהבחירה הישירה עדיין לא מעניקה לראש הממשלה כוח לפעול מול כנסת לעומתית. באופן כללי זה מדגים שפתרונות קסם של שינויים בשיטת הממשל לא בהכרח יפתרו בעיות עמוקות יותר. הבעיה הבסיסית שיש כרגע בפוליטיקה הישראלית היא קיטוב עמוק וחוסר נכונות לשיתוף פעולה משני עברי המתרס. Tzafrir - שיחה 13:16, 25 במרץ 2023 (IDT)
- כל המצבים המטומטמים האלה שלא מאפשרים משילות, לא מאפשרים יציבות, לא מאפשרים למדינה להתנהל, לא מאפשרים ניהול מדיניות לטווח ארוך, הופכים כל ראש ממשלה בישראל לבן ערובה של סחטנים חמדנים- כל אלה הם תוצאה של השיטה המחורבנת שירשנו מהבריטים, בה אין הפרדת רשויות בין הכנסת לממשלה. זוהי אם כל חטאת.--2A00:A041:26E4:9500:596A:7764:191F:FB5C 11:57, 25 במרץ 2023 (IDT)
- כשכתבתי "לצאת מהקואליציה" הכוונה היתה להפסיק להיות חבר בקואליציה התומכת בממשלה בכנסת. כלומר להצטרף לאופוזיציה. נגיד במקרה כזה הקואליציה היה 61, ועכשיו האופוזיציה הופכת ל61 . האם במקרה כזה הממשלה אמורה לקרוס או שזה קורה רק אם שר או מפלגה שלמה יוצאים מהקואליציה?
2A10:8012:17:E643:8CB5:AF91:680B:839B 18:29, 25 במרץ 2023 (IDT)
- נדרש כשלון של הממשלה בהצבעת אי אמון או בהעברת תקציב המדינה כדי שהיא תיפול. Virant (שיחה) 18:53, 25 במרץ 2023 (IDT)
האם אשראי של שופרסל משתלם?
עריכהמצב טיפול: חדש
ניסו לשכנע אותי לעשות אשראי של שופרסל כי הוא חינמי. יש מלא הטבות, צבירת נקודות וכד'. אז שאלתי חינמי לכמה זמן?
המוכרת נזכרה באותיות הקטנות ואמרה שזה חינם רק שנה אחת ואז זה עולה 12 שקלים ועוד 3 על חבר מועדון. ואז "פעם לשנה מתקשרים ומבקשים הארכה של המבצע".
אז אין לי סיבה להאמין שיאריכו לי את החינם. ואם כן, אז מדובר בשיטת המצליח: חינם, אבל באמת נזכרים להתקשר רק לאחר שמקבלים חיוב פעם לשנה. ואז בטח עוד חיוב כי לוקח לזה חודש להתעדכן שזה בחינם. אם זה היה באמת חינם, אז לא היו מגבילים את זה לשנה.
אז השאלה היא האם התנאים הללו בכל זאת מפצים על רווח כלכלי כלשהו מהכרטיס?
- יש מענק הצטרפות של 175 ש"ח לקנייה בשופרסל אונליין או 100 ש"ח לקנייה בחנות שופרסל. זה רווח מיידי. בנוסף צוברים יותר "נקודות סופרים", שהן למעשה הנחה על מחיר הקנייה ברשת. בהתאם לכך, השנה הראשונה בוודאי כדאית, ואם בשנה השנייה לא יוותרו על דמי חבר, תוכל לבטל את הכרטיס. דוד שי - שיחה 21:47, 24 במרץ 2023 (IDT)
- כן, מוותרים לכולם על דמי החבר פעם בשנה, כל שנה. רק אל תשכח להתקשר (או לשלוח הודעה). «kotz» «שיחה» 01:27, 25 במרץ 2023 (IDT)
- הם בונים על זה שתשכח להתקשר כנראה. אחרת, לא היה הגיון לוותר על דמי כרטיס למתקשרים, אפשר היה לתת כרטיס חינם לכל החיים. Corvus,(Nevermore) 13:14, 25 במרץ 2023 (IDT)
- כן, מוותרים לכולם על דמי החבר פעם בשנה, כל שנה. רק אל תשכח להתקשר (או לשלוח הודעה). «kotz» «שיחה» 01:27, 25 במרץ 2023 (IDT)
המציאות הפיזיקלית הראשונה אי פעם
עריכהאם המציאות הפיזיקלית הראשונה אי פעם התחילה להתקיים, היא אירוע.
אירוע זה יכול להיות אחד ממספר סופי של אירוע/ים או אחד מאין סוף אירועים (פרוגרסיה אין סופית או רגרסיה אין סופית ייתכנו באותה מידה מכל אירוע בציר האירועים).
אירוע כזה חייב היה להיגרם בגלל מציאות לא פיזיקלית נצחית חיצונית ובלתי תלויה במציאות פיזיקלית כל שהיא, כי לפני שנוצרה המציאות הפיזיקלית הראשונה אי פעם, לא הייתה כל מציאות פיזיקלית שתנבע ממנה מציאות פיזיקלית אחרת (כמו שמתואר ש"יקום" יכול לנבוע מ"וואקום קוונטי") .
אם המציאות הפיזיקלית הראשונה אי פעם לא התחילה להתקיים, היא נצחית בעצמה.
האם יש אפשרויות נוספות? תודה. ―אנונימי לא חתם
- זה יותר מסובך מזה. אתה מניח הנחה סמויה של זמן בדיד (כלומר "אוסף של רגעים") במקום זמן רציף. רציפות הזמן אומרת שבין כל שני רגעים, יש לך עוד רגע כלשהו. שים את המידע הזה בצד, נחזור עליו עוד מעט. תחשוב על גרף של לדגומה כאן. הגרף מתחיל ב-x=0, אבל לא כולל את x=0 בתחום הגדרתו. אם x זה הזמן, ו-y זה לדוגמה צפיפות ממוצעת של היקום, אז אפשר להבין מהגרף סיפור מעניין: אין נקודה ("רגע פיזיקלי") ראשונה, אלא לפני כל נקודה על הגרף יש נקודה אחרת השייכת לגרף. מכיוון שהיקום היה רציף מ"הרגע הראשון" (x=0), אבל לא כולל את הרגע הראשון כחלק מהמציאות - אין אפשרות לשים את האצבע על הרגע הפיזיקלי הראשון שהיה קיים. כי לכל x1 קיים x2 המקיים .
- לגבי הצד השלילי של הגרף שבטח מסקרן אותך: אז פשוט - הוא מחוץ לתחום ההגדרה. אז אין סיבה לדבר על הצד השלילי, הוא פשוט לא קיים. Corvus,(Nevermore) 13:37, 25 במרץ 2023 (IDT)
- רגע, למה אתה אומר שאני מניח זמן בדיד אם הצגתי חלופה של מציאות פיזיקלית נצחית שלא התחילה להתקיים אי פעם, (כלומר נצחית ורציפה)?
- מעבר לכך, מה זאת אומרת הצד השלישי של הגרף שלא קיים, אם הגרף מורכב רק משני צדדים/צירים?
- אה ועוד דבר, אני חושב שאתה מניח הנחת יסוד סמויה ש"מציאות פיזיקלית" היא בהכרח "יקום" ולא "מרחב" (שייתכן וחוקי הפיזיקה בו שונים מבמרחב שלנו)
- הנחת הבדידות (כלומר שניתן לחלק את הזמן לרגעים) מופיע במפורש בטענה: "אירוע זה יכול להיות אחד ממספר סופי של אירוע/ים או אחד מאין סוף אירועים ". אין בהנחה של "מציאות פיזיקלית נצחית שלא התחילה להתקיים אי פעם" סתירה להנחת הבדידות. אני אסביר פה: אינסופי, חסום ורציף אלו תכונות בלתי תלויות ושונות. לדגומה קבוצת המספרים הטבעיים בין 1 ל2 היא חוסמה, רציפה ואינסופית. מספרים שלמים היא קובצה בדידה, אינסופית ולבתי חסומה. אוסף מספרים ה-(x,y) העונים לתנאי היא קובצה חסומה מלמטה ורציפה. מספרים ממשיים הגדולים ממש מ-0 (לא כולל את ה-0 עצמו) היא קבוצה חוסמה מצד אחד, רציפה ואינסופית. אוסף המספרים השלמים הוא אינסופי, בלתי חסום ובדיד. מספרים רציונליים הם קבוצה בדידה, לא חסומה ואינסופית.
- למה זה רלוונטי: בכך שזה שאתה מקבל את האפשרות של מציאות נצחית שלא התחילה אף פעם, אתה לא סותר את זה שהזמן בדיד. אינסוף יכול להיות בדיד בלי בעיה.
- בשביל לנסח את השאלה ללא הנחת הבדידות של הזמן, היית אמור לכתוב "אירוע זה יכול להיות אחד מרצף אירועים" ולא מ"מספר אירועים". זה לא רק סמנטיקה: רציפות היא דבר עקרוני (ואגב, לא מובן מאליו. זאת שאלה פתוחה ונכון להיום כידוע לי רציפות הזמן היא הנחה מקובלת). למעשה הטענה "אם המציאות הפיזיקלית הראשונה אי פעם לא התחילה להתקיים, היא נצחית בעצמה. " היא שגויה בדיוק עקב הרציפות: כאשר הזמן רציף וקיים רק בקטע (ולא בקטע ), אזי לפני כל נקודת זמן שתמסן כ"ראשנה" יהיה לך עוד נקודת זמן שהיתה לפניה, הנמצאת במקטע ! כלומר בו זמנית מתקיימים שני דברים: גם לא היתה מציאות פיזיקלית וראשונה וגם הזמן אינו נצחי, אלא התחיל מ- t=0 , לא כולל את החסם התחתון.
- לשאלה למה הצד השלילי של הגרף כלל לא קיים: הוא פשוט מחוץ לתחום ההגדרה. פשוט ככה: לא מוגדר במערכת ההנחות שאנחנו עובדים בה. לא סתם נתתי דוגמה עם שורש.
- לגבי הבדלים כיבול בין "מציאות פיזיקלית" ו"יקום", זה סמנטיקה מיותרת לטעמי וחורג מתחום הקוסמולוגיה לתחום שעשועי לשון. אם תרצה לשחק במשחק הזה: אני מגדיר "יקום" בתור "כל מה שקיים", אז יקום ומציאות וזה אותו דבר בדיוק. כי אם מצאת מרחב נוסף שלא היה ידוע לפני כן, והוא קיים, אז לפי ההגדרה שלי הוא חלק מהיקום (שזה לפי הגדרה ש"כל מה שקיים"). אותם שעשועי לשון והגדרות זה החלק הכי לא חשוב בחקר היקום, ואסטרופיזיקאים לא באמת משקיעים מאמצים בכיוון הזה. אנחנו עובדים יותר בכיוון של ניסיון לשחזר את התקופות שהיו לפני שהיקום שלנו היה נראה כמו שהוא היום. Corvus,(Nevermore) 15:30, 26 במרץ 2023 (IDT)
- להניח זמן רציף במקום זמן בדיד, איך זה משנה מהותית את המסר שבשאלה (מלבד העניין העקרוני שרציפות הזמן היא גישה מקובלת)?
- לגבי הצד השלישי, אם x הוא רוחב ו y הוא גובה, אז הצד השלישי הוא עומק? ―אנונימי לא חתם
- הנחת הרצף היתה חשובה לצורך הבנה שלפני כל נקודה על הגרף, קיימת עוד נקודה על אותו הגרף עם x קטן יותר, וזאת מבלי לסתור את זה שהגרף מתחיל בנקודה x=0. אילו הזמן היה בדיד, וניתן לחלק אותו למספר אינסופי של רגעים, אז אפשרי לדבר על התקופה בין 0 לבין 1 זמן פלאנק (לדגומה) בתור התקופה הראשונה לקיום. אבל על פניו אין סיבה להניח בדידות, ולכן כל חלוקה לתקופות תהיה שרירותית כי לפני כל תקופה התקיימה תקופה קודמת לה (קצרה ככל שתהיה). וכל זה מבלי לחרוג מהכלל שזמן תמיד חיובי.
- אני מצטער על ה"שלישי": זאת היתה שגיאת הקלדה. הכוונה היתה "שלילי" אורך כל הדרך, במובן של איזור בגרף שבו , מצטער אם זה בלבל אותך. בדגומה שנתתי צמצמתי את הבעיה ה-4 מימדית לשני מימדים לצורך ההסבר. ציר ה-x בדגומה שלי הוא הזמן וציר ה-y בדגומה שלי הוא צפיפות ממוצעת של היקום. אין צירים נוספים בדוגמה.
- נ.ב. [הערה מתמטית: אני עושה סוג של פרה כדורית (Spherical cow) לצורך פישוט והסבר של עקרונות, על ידי אסימפטוטה. רציפות כמובן מגדירים עם גבולות, אבל העדפתי "למרוח" בשביל לא להיכנס לאפסילון-דלתא, דבר שלא יוצאים ממנו.] Corvus,(Nevermore) 16:45, 26 במרץ 2023 (IDT)
- אז בעצם זמן רציף מחזק את הטיעון? אני מאמין שעדיין לא הבנתי למה. מתחילים מ 0 ועולים כל הזמן, למשל לזמן פלאנק 1, זמן פלאנק 2 אינסופית? ―אנונימי לא חתם
- אפשר לראות זאת בפרדוקסים של זנון. זנון חי בתקופה שבה רציפות מתמטית לא היתה ידועה ולכן הגיע לפרדוקסים דומים במידת-מה לשאלה שלך. מומלץ לקרוא את הערך, כי זה רלוונטי. אם אתה רוצה לחלק את הזמן ליחידות בדידות באורך של נגיד זמן פלאנק 1, זמן פלאנק 2 .... עד היום, אז למעשה תיצור מספר תקופות דיסקרטי סופי, כי הזמן מחולק לכמות סופית של תקופות, השווה לגיל היקום חלקי זמן פלאנק אחד. ככה זה לא יהווה פיתרון (לפחות לא מקובל על מרבית החוקרים). עקרונית אפשרי לדבר על קבוצה של תקופות שהולכות והופכות לקצרות יותר ככל שמתקרבים לאפס. אבל בעיה בגישה הזאת שזה הופך למקרה קלאסי של פרקוקס החץ, בו מהירות אפסית בכל רגע נתון. וזה נפתר רק על ידי הגדרות מתמטיות מורכבות יותר (נגזרת), שדורשות רציפות.
- אני מצטער אם זה נשמע מבלבל, ומתמטי מדי. פשוט כל התחום הזה של קוסמולוגיה הוא תחום מאוד כבד מתמטית ונורא קשה לתאר אותו ללא מינוח מחשבון אינפיניטסימלי. תנסה לראות את זה בעיינים של "היסטוריון". במקום לחושב על הזמן מ-0 לעכשיו, תחשוב אחורה: אתה מתצפת על היקום וככל שהתצפית עמוקה יותר, ככה אתה רואה אחורה יותר בזמן. אתה רואה הכל מ"עכשיו" (היקום הקרוב סביבך) עד ל"כמעט אפס". האפס עצמו זו נקודה אחת שחסרה. אבל ככל שאתה מתקרב בתצפיות לאותה הנקודה ("תחילת הזמן") אז הצפיפות הממוצעת של היקום הולכת וגדלה. והאפס עצמו, פשוט מחוץ לתחום. Corvus,(Nevermore) 22:11, 26 במרץ 2023 (IDT)
- רגע, האם לטעון "אירוע אחד מרצף אירועים" במקום "אירוע אחד ממספר אירועים" מחזק את הטיעון? ―אנונימי לא חתם
- פה אני חושב שאיבדתי את חוק המחשבה שלך. תנסה לנסח את הטיעון במשפט אחד. אם המשפט הוא "אם המציאות הפיזיקלית הראשונה אי פעם לא התחילה להתקיים, היא נצחית בעצמה." אז זו טענה שגויה. לפני כל מציאות היתה מציאות אחרת. זה מה שניסיתי להסביר לאורך כל הדרך: אין סתירה בין הטענה "המציאות קיימת לכל t>0" לבין "אין רגע ראשון לקיום המציאות". בדיוק כמו שאין סתירה בין "כל המספרים החיוביים גדולים מ-0" לבין "אין את המספר החיובי הקטן ביותר".
- אם הטענה היא "מציאות ראשונה יכולה להיות אחד ממספר סופי של אירועים או אחד מרצף אירועים ", אז באופציה הראשון מיידית מגיעים לסתירה. אם מקבלים שהזמן רציף, אין אין משמעות ל"מספר סופי של אירועים", מכיוון שבין כל שני אירועים (נקרא להם A ו-B) היה עוד אירוע (נקרא לו A1). ובין אותו אירוע ביניים (A1) לבין A היה עוד אירוע (נקרא לו A2) וחוזר חלילה. האופציה השניה יותר מעניינת ובה נמצא הפיתרון לסתירה: אם מקבלים את זה שהזמן רציף, אז מבינים שלכל אירוע נתון היה רצף בלתי נקטע של אירועים שהובילו אליו. ולכן אין מה לחפש את "הרגע הראשון" לקיום, בדיוק כמו שאין מה לחפש את המספר החיובי הקטן ביותר. Corvus,(Nevermore) 16:01, 27 במרץ 2023 (IDT)
- ואללה, מצטער, אבל אני לא מבין אותך. הטיעון הוא לא משפט אחד אלא מה שהוצג בתחילת השרשור. אני לא מוצא מדוע הטענה שגויה כי לפחות לוגית המציאות הפיזיקלית שהתחילה להתקיים הראשונה אי פעם היא לפחות במסגרת הטיעון הראשונה אי פעם כאמור, כך שלפחות במסגרת הטיעון, לא יכול להיות שהייתה מציאות פיזיקלית שהתחילה להתקיים לפניה. ―אנונימי לא חתם
- אוקי, אז זאת שאלה של התעמלות לוגית ופחות של קוסמולוגיה, לגיטימי. אז: אם אתה מגדיר מראש את "המציאות הראשונה אי פעם" בתור "המציאות שלא היתה מציאות לפניה", אז לא השגת בזה הרבה. כולו הגדרת "ראשון" בתור "אחד שלא היה לפניו". זה לא ממש טיעון, זו הגדרה שאתה מגדיר. וזה לגיטימי.
- מה שאני טוען הוא שבמקרה המשעמם של מציאות פיזיקלית אמתית, הקבוצה שהגדרת היא ריקה, וזאת עקב רציפות הזמן. אין אף רגע נתון לאורך כל ההיסטוריה שיענה על הגדרה ש"לא היה מציאות לפניו".
- המושג "ראשון" יכול להתקיים אך ורק בקבוצה בדידה (דיסקרטית) וסדורה, כדוגמת המספרים הטבעיים, גובה של ילדים בכיתה, רשימת ציונים של סטודנטים. אם אתה רוצה למצוא מערכת חוקים לגוית בו תוכל להגדיר את הגדרה של "המציאות הראשונה", אז תאלץ להניח שהזמן הוא בדיד. כלומר לוותר על רציפות הזמן ולקבל במקום זה שהעולם מתחלק ל"פריימים" (תקופות זעירות, timeframe) בלתי ניתנים לחלוקה (כי אם הפריים הראשון יכול להתחלק לתת-פריימים, אז אף תת-פריים לא היה ראשון, כי גם הוא יכול להתחלק לתת-פריימים). ואז אתה יכול לתת לכל "פריים" יש מספר סדור. הרגע הראשון נקרא "1", הרגע השני נקרא "2" וכד', עד לרגע זה ממש, שמקבל מספר סופי כלשהו. כלומר כמות המציאויות היא סופית ומוגדרת. האם השגת משהו חדש מבחינה לוגית בראיה זו? לדעתי כלום, כי קיבלת בחזרה את ההנחות היסוד (שכאמור לא מסתדרות על הפיזיקה) ללא מסקנות חדשות. במסגרת הגדרת זמן זו, אתה לא יכול לטעון לקיומה של שום מציאות "לפני הראשונה", כי הגדרת את הראשונה בתור ראשונה. כמובן אתה יכול אז להמציא עוד קבוצה אחרת, עם הגדרה של "מציאות לא פיזיקלית", אבל אני חושש שזה כבר יעזוב את תחום הפילוסופיה והפיזיקה גם יחד. כי אז תאלץ קודם להגדיר מושגי יסוד בעייתיים כמו "קיום", "מציאות", "פיזיקלי", "לא פיזיקלי", "חיצוני", "נצח" ועוד. ואז לבנות ממושגי יסוד טיעונים מוגדרים היטב שלאו דווקא יעזרו לנו להבין את העולם האמתי. Corvus,(Nevermore) 12:29, 28 במרץ 2023 (IDT)
- לא התעמלות לוגית אלא פשוט לוגיקה.
- מה הקשר בין המציאות הפיזיקלית הראשונה אי פעם שהתחילה להתקיים לקבוצה ריקה או מה הקשר לרציפות זמן?
- אני אכן חושב שהזמן במציאות הפיזיקלית הראשונה אי פעם שהתחילה להתקיים מחולק לפרימיים (יחידות קטנות ביותר שלא ניתן לחלק). ―אנונימי לא חתם
- במציאות שבה הזמן רציף, "המציאות פיזיקלית הראשונה" לא קיימת (קבוצה ריקה). בדיוק כמו שהמספר החיובי הראשון אינו קיים. כי לכל נקודת זמן היה רצף אירועים שהובילו לנקודה זו.
- במציאות שבה הזמן בדיד (מתחלק לפריימים מסודרים בלתי ניתנים לחלוקה) ובהנחה שהזמן סופי (קיים פריים ראשון ואחרון) אתה יכול להגדיר את הפריים שלא היה אף פריים לפניו בתור "הפריים הראשון". אני אומר שזה הגדרה טריוואלית שפשוט שלא מובילה לשום דבר חדש ולא מלמדת כלום, אלא רק מגדירה קבוצה סופית סדורה. Corvus,(Nevermore) 13:04, 29 במרץ 2023 (IDT)
- ואללה, מצטער, אבל אני לא מבין אותך. הטיעון הוא לא משפט אחד אלא מה שהוצג בתחילת השרשור. אני לא מוצא מדוע הטענה שגויה כי לפחות לוגית המציאות הפיזיקלית שהתחילה להתקיים הראשונה אי פעם היא לפחות במסגרת הטיעון הראשונה אי פעם כאמור, כך שלפחות במסגרת הטיעון, לא יכול להיות שהייתה מציאות פיזיקלית שהתחילה להתקיים לפניה. ―אנונימי לא חתם
- רגע, האם לטעון "אירוע אחד מרצף אירועים" במקום "אירוע אחד ממספר אירועים" מחזק את הטיעון? ―אנונימי לא חתם
- אז בעצם זמן רציף מחזק את הטיעון? אני מאמין שעדיין לא הבנתי למה. מתחילים מ 0 ועולים כל הזמן, למשל לזמן פלאנק 1, זמן פלאנק 2 אינסופית? ―אנונימי לא חתם
רצף כאין סוף
עריכהלא הבנתי פסקה זו:
במציאות שבה הזמן רציף, "המציאות פיזיקלית הראשונה" לא קיימת (קבוצה ריקה). בדיוק כמו שהמספר החיובי הראשון אינו קיים. כי לכל נקודת זמן היה רצף אירועים שהובילו לנקודה זו.
הרי למעלה מכך טענת (או לפחות כך הבנתי) שרצף ואין סוף אינם אותו דבר. הרי משהו יכול להיות גם רציף וסופי. למשל בעיבוד אותות ניתן לדגום אות רציף, אך סופי (מתחילת שידורו ועד סוף שידורו). ―אנונימי לא חתם
אם אני מונע פיזית מאדם לעלות לרכבת, הפעלתי אלימות?
עריכהאם אני מפגין נגד רפורמת לוין ומנעתי פיזית, בשם ההפגנה, מאדם אחר לעלות לרכבת, הפעלתי אלימות?
תודה ―אנונימי לא חתם
- עברת על סעיף 215(א) לחוק העונשין: "העושה מעשה שלא הותר בדין... וגורם בכך לציבור פגיעה, סכנה או הטרדה, או מפריע לו, או גורם לו אי נוחות, בשימוש בזכות הרבים, הרי זה מטרד לציבור, ודינו - מאסר שנה אחת.".
- וגם 216(א): "עושה אחת מאלה, דינו - מאסר ששה חדשים: (4) מתנהג במקום ציבורי באופן העלול להביא להפרת השלום".
- וגם סעיף 31 לפקודת מסילות הברזל: "העושה אחת מאלה ללא סמכות, דינו - מאסר שנה אחת: (5) עושה למסילה כל דבר אחר המפריע לפעולתה או מעכב אותה או מסכן את בטיחותו של נוסע או של כל אדם הנמצא במסילה, גורם לעשיית דבר כאמור או מנסה לעשותו". 87.69.242.88 21:55, 25 במרץ 2023 (IDT)
- בשביל מה לך. תודיע למשטרת ישראל שבכוונתך להפגין, והם יחסמו את הרכבת בשבילך. עוזי ו. - שיחה 23:11, 25 במרץ 2023 (IDT)
תפילה בדתות אחרות
עריכהמצב טיפול: חדש
יש האם יש עוד דתות מלבד היהדות בהן:
- התפילה היא חלק כ"כ מרכזי באורח החיים הדתי?
- התפילה אורכת שעות?
- התפילה היא בנוסח קבוע ואף בשפה אחידה?--2A00:A041:26E4:9500:596A:7764:191F:FB5C 11:50, 25 במרץ 2023 (IDT)
- באיסלאם, חשיבות התפילה מרכזית ונוסחה קבוע בערבית. חמש פעמים תפילה של רבע שעה ביום עשויה להגיע לשעה ורבע זמן תפילה ביום. אסף השני - שיחה 12:26, 25 במרץ 2023 (IDT)
- כן, אבל האם יש גם תפילות ארוכות?
- והאם כל המוסלמים בעולם יודעים לקרוא בערבית ומבינים מה הם קוראים?--2A00:A041:26E4:9500:596A:7764:191F:FB5C 12:33, 25 במרץ 2023 (IDT)
- באיסלאם, חשיבות התפילה מרכזית ונוסחה קבוע בערבית. חמש פעמים תפילה של רבע שעה ביום עשויה להגיע לשעה ורבע זמן תפילה ביום. אסף השני - שיחה 12:26, 25 במרץ 2023 (IDT)
- בראשית דרכו של האסלאם תפילות לא נכתבו אלא שוננו בעל פה. מסופר שמוחמד עצמו לא ידע לקרוא ולכתוב והעביר את כל המסר שלו בעל פה. ―אנונימי לא חתם
- תפילה היא חלק חשוב בפולחן של דתות ותרבויות רבות. צודק @אסף השני בדבריו לעיל. גם מוסלמי שאינו דובר ערבית נדרש להתפלל את נוסח התפילה הקבוע בערבית (רוב המוסלמים כיום אינם ערבים כלל), ולרוב משננים את התפילה בעל פה. בזרמים שונים בנצרות יש חשיבות רבה לתפילה, במיוחד לתפילות יום ראשון בכנסייה. בדת הבהאאית יש חובת תפילה יומית גם כן, אך למרות שהנוסח המקורי של התפילה נכתב בערבית, כל מאמין ומאמינה יכולים להתפלל בשפה הנוחה להם (התפילות תורגמו לשפות רבות לנוחות המתפללים). ע"ע (אנ'), צלאה, התפילה בדת הבהאית. סיון ל - שיחה 10:55, 26 במרץ 2023 (IDT)
- בראשית דרכו של האסלאם תפילות לא נכתבו אלא שוננו בעל פה. מסופר שמוחמד עצמו לא ידע לקרוא ולכתוב והעביר את כל המסר שלו בעל פה. ―אנונימי לא חתם
ייצוג פונקציות מתמטיות במחשב
עריכהכשכתוב ב LaTeX למשל x=1 תמיד הכוונה היא לציר ה x האופקי או שאין בהכרח קשר לצירים? תודה. ―אנונימי לא חתם
מצב טיפול: חדש
מה משמעות "רומיידה"? (אני מניח שזה ערבית) איש עיטי - שחור הוא יפה - שיחה 23:04, 25 במרץ 2023 (IDT)
- @איש עיטי, אני מצטט מכאן: "תל חברון הקדומה זוהה בתל שנקרא בערבית "רומידה"; משמעות השם נובעת כנראה מהשורש הערבי רמ"ד שפירושו אפר או אפור, ומכך שככל הנראה כאשר הערבים הגיעו לחברון במאה ה-7 התל כבר היה חרב ואפור, לאחר שהעיר הקדומה בו חרבה".
- גילוי נאות: אני לא דובר ערבית ולא יודע אם הכותב דייק בכתביו. התו השמיני ♫ הבה נשוחח 10:39, 26 במרץ 2023 (IDT)
- תודה (גם על הקישור). איש עיטי - שחור הוא יפה - שיחה 11:10, 26 במרץ 2023 (IDT)
- @איש עיטי שאלתי כעת מישהו שחשבתי שהוא אמור לדעת את התשובה לשאלתך, והוא ציטט לי כתשובה את מה שכתבת כעת בערך
משה כוכבי - שיחה 11:36, 26 במרץ 2023 (IDT)
- @איש עיטי שאלתי כעת מישהו שחשבתי שהוא אמור לדעת את התשובה לשאלתך, והוא ציטט לי כתשובה את מה שכתבת כעת בערך
- תודה (גם על הקישור). איש עיטי - שחור הוא יפה - שיחה 11:10, 26 במרץ 2023 (IDT)
פאדמה אמידאלה
עריכהמצב טיפול: חדש
האם בנאום פה רואים את פאדמה אמידאלה עצמה או את הכפילה שלה? כלומר האם זאת פטרמן או נייטלי? 2A10:8012:17:E643:D0B:2424:D9F9:D393 00:38, 26 במרץ 2023 (IDT)
- לדעתי זו אינה נטלי פורטמן.
ערך אישי בויקיפדיה
עריכהמצב טיפול: חדש
שלום רב, שמי טלי אטדג'י, קודם כל מבקשת להתנצל על אי בקיאותי בויקיפדיה, ברצוני להעלות ערך בויקיפדיה על שמי ובעקבות שיטוטיי בויקיפדיה גיליתי שהדבר אסור, אני מבקשת עזרה בנידון, מישהו מכם יוכל לעזור לי בנושא? ערכתי את הערך שלי בעצמי ואוכל לשלוח אליכם לעיון ולבדיקה יסודית אם זה בסדר מבחינתכם, אם זה אסור אבין זאת ואכבד את המדיניות, תודה רבה מראש, טלי טלי אטדג'י - שיחה 10:11, 26 במרץ 2023 (IDT)
- @טלי אטדג'י, שלום ובוקר טוב. לוויקיפידה יש עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכי אישים, ואחרי שחיפשתי בגוגל את פועלך אני חושש שאת עדיין לא עומדת בקריטריונים. אם הבנתי נכון, זה נראה שהוצאת שני ספרים בהוצאה עצמית, כשבדרך כלל הנוהג הוא – במקרה של ספרים בהוצאה עצמית – לאפשר כתיבת ערך רק על מי שכתב מספר ספרים גדול בצורה משמעותי. עם זאת, תמיד תוכלי לכתוב את הערך בדף טיוטה:טלי אטדג'י, לפנות לאחר מכן לויקיפדיה:העברת דפי טיוטה ולהביא את ההכרעה לקהילת הוויקיפדים הרחבה. המשך יום נעים, התו השמיני ♫ הבה נשוחח 10:31, 26 במרץ 2023 (IDT)
- שלום ובוקר טוב, תודה רבה על ההבנה, מעריכה מאד. אמשיך כפי שהצעתם. המשך יום מקסים גם לכם טלי אטדג'י - שיחה 10:34, 26 במרץ 2023 (IDT)
הצהרת עורך דין לתקשורת
עריכהמצב טיפול: חדש
הרבה פעמים בחדשות כשמדווחים על חקירה פלילית או משפט פלילי, הפרקליט של החשוד נותן הצהרה קצרה לתקשורת, שבה הוא מציג את עמדתו. בשביל מה? הרי התיק מוכרע לא בתקשורת אלא בבית המשפט.--2A00:A041:26E4:9500:DD20:8E44:19D2:5919 10:13, 26 במרץ 2023 (IDT)
- פרקליט החשוד נותן את ההצהרה עבור כלי התקשורת, וכדי שאם תחפש את שם החשוד בגוגל תוכל למצוא גם את הצד שלו. התו השמיני ♫ הבה נשוחח 10:40, 26 במרץ 2023 (IDT)
- יש חשיבות לדעת הקהל. אתה יכול לשאול למה עורך הדין עושה זאת ולא הנאשם עצמו, אבל זה נראה לי מובן - אף אחד לא רוצה שיתיקפו אותו באופן ישיר, ועורכי דין מנוסים יותר בנושא. איש עיטי - שחור הוא יפה - שיחה 10:45, 26 במרץ 2023 (IDT)
- לדעתי הצגת עמדת עורך הדין היא טעות של אמצעי התקשורת. הרי אין שום חשיבות לכך שסניגור סבור שמרשו צח כשלג. כדאי להציג פעם טבלה שמשווה בין מה שהסנגור אמר למה שבית המשפט פסק, כדי להמחיש עד כמה דברי הסנגורים חסרי טעם וחסרי חשיבות. דוד שי - שיחה 22:28, 26 במרץ 2023 (IDT)
- דעת הקהל היא קריטית לאור ההתמשכות של משפטים על פני שנים רבות ובינתיים יש אנשים שעלולים להניח שהוא אשם. התגובה של עורך הדין היא חשובה בשביל הציבור לגבש עמדה. אמנם רבים מהמועמדים לדין מורשעים לבסוף (חלקם בצדק, וחלקם, הקטן אנו מקווים, שלא בצדק) אבל יש גם כאלו שמזוכים. יעקב - שיחה 14:55, 27 במרץ 2023 (IDT)
- לדעתי הצגת עמדת עורך הדין היא טעות של אמצעי התקשורת. הרי אין שום חשיבות לכך שסניגור סבור שמרשו צח כשלג. כדאי להציג פעם טבלה שמשווה בין מה שהסנגור אמר למה שבית המשפט פסק, כדי להמחיש עד כמה דברי הסנגורים חסרי טעם וחסרי חשיבות. דוד שי - שיחה 22:28, 26 במרץ 2023 (IDT)
איסור כל הפגנה נגד רפורמת לוין
עריכהאם הממשלה פתאום תוציא צו חירום ממשלתי שאוסר להפגין נגד רפורמת לוין בטענה שההפגנות פוגעות בבריאות הנפשית ואף הפיזית של אזרחי ישראל וכן גם במשק הישראלי פגיעה מתמשכת, מה יוכלו אלו הרוצים להפגין לעשות נגד זה? תודה, ―אנונימי לא חתם
- להפגין. התו השמיני ♫ הבה נשוחח 11:51, 26 במרץ 2023 (IDT)
- לעתור לבג"ץ בשל פגיעה אסורה בזכויות. בברכה, משה כוכבי - שיחה 12:13, 26 במרץ 2023 (IDT)
- בזמן הקורונה אסרו התכנסות להפגנות. התוצאה הייתה הפגנות במתחמים של קילומטר מהבית (והוצאה של עוד יותר אנשים מהבית להפגנות). אם יהיה איסור הפגנות אני מתכוון לעמוד בלשון האיסור וללעוג לרוחו. Tzafrir - שיחה 12:22, 26 במרץ 2023 (IDT)
- ברוסיה עושים את זה לא מעט. הפגנות נגד החלטות הממשלה מדוכאות בכוח. כשהיתה הוראה כזאת באוקראינה בתקופת היברומאידאן, הדבר הסתיים בשפיכת דמים: ירי במפגינים, ירי בשוטרים ואלימות קשה בין רשויות החוק לבין מרי אזרחי. Corvus,(Nevermore) 15:34, 26 במרץ 2023 (IDT)
ויקיפדיה היא מוסד אנרכיסטי, הנה למה
עריכהבויקיפדיה מצפים מכל משתמש לדעת את הכללים בעל פה, אבל זה לא עובד ככה, משתמש חדש מספיק העומד לסוג כל שהוא של משפט כמו ב וק:בקשות ממפעילים או ב וק:בירורים או אפילו בדף שיחתו האישי אולי יזדקק לעורך דין שיסביר לו במה הוא מואשם, מה הן זכויותיו, איך ניתן להגן עליו וכו.
למה יש פה דין ושופטים אבל לא סנגוריה? למה השופט פה הוא גם בפוטנציה התובע וגם בפוטנציה המעניש? ―אנונימי לא חתם
- ר' סימון בשם ר' יהושע אמר: מפני מה אין כהן גדול משמש בבגדי זהב? שלא ייעשה סניגור קטיגור, כדי שלא ליתן פתחון פה לשטן לקטרג ולומר: אתמול עשו להם אלהי זהב, והיום הם מבקשים לשמש לפניו בבגדי זהב…. ובמילים אחרות —כולם כאן סניגורים ובשביל זה קיים ככר העיר 2A02:3038:40B:A0E1:C4CB:AB72:5F47:7237 12:08, 27 במרץ 2023 (IDT)
- ויקיפדיה היא לא אנרכיסטית, יש לה מוסדות מסודרים. היא כן דיקטטורית, אם לזה התכוונת, אבל דיקטטורה שבה השולטים הם נציגי העם והעם בוחר ומדיח אותם כרצונו. התו השמיני ♫ הבה נשוחח 13:45, 27 במרץ 2023 (IDT)
- ממתי יש פה מנגנון בחירה מסודר בו כולם מיודעים על "בחירות" כמה וכמה פעמים? גם "תקשורת המונים" שתבשר על הבחירות האלה אין פה. אין דרך לדעת כמה "נמנעים" באמת יש. ―אנונימי לא חתם
- לא הבנתי. כל משתמש בעל זכות הצבעה יכול להצביע בעד או נגד מינויו של כל מפעיל. ניתן גם, כמובן, להצביע
נמנע. התו השמיני ♫ הבה נשוחח 14:10, 27 במרץ 2023 (IDT)
- אין צורך לנסות להגדיר את ויקיפדיה, פשוט תתרמו את חלקכם ותהנו לממשק. אקסינו - שיחה 14:12, 27 במרץ 2023 (IDT)
- לא הבנתי. כל משתמש בעל זכות הצבעה יכול להצביע בעד או נגד מינויו של כל מפעיל. ניתן גם, כמובן, להצביע
- ממתי יש פה מנגנון בחירה מסודר בו כולם מיודעים על "בחירות" כמה וכמה פעמים? גם "תקשורת המונים" שתבשר על הבחירות האלה אין פה. אין דרך לדעת כמה "נמנעים" באמת יש. ―אנונימי לא חתם
- ויקיפדיה היא לא אנרכיסטית, יש לה מוסדות מסודרים. היא כן דיקטטורית, אם לזה התכוונת, אבל דיקטטורה שבה השולטים הם נציגי העם והעם בוחר ומדיח אותם כרצונו. התו השמיני ♫ הבה נשוחח 13:45, 27 במרץ 2023 (IDT)
- מה קשור אנרכיסטי? אנרכיה היא "איש הישר בעיניו יעשה". פה זה יותר לכיוון ההפוך: ישנם בעלי כוח ותפקידים, אשר יכולים לכפות את דעתם ולסתום לאחרים את הפה בקליק. בשביל למנוע "פשיזם", אותם בעלי הסמכויות נבחרים מדי פעם בהצבעה, ואין מניעה שהם יתפטרו או יפוטרו מתפקידם (קרה מספר פעמים). אין קשר לאנרכיה. וזה שרוב משתמשי ויקידפיה לא משתתפים בהצבעות מינוי, אומר שפשוט לא אכפת להם מספיק וזה בסדר: האתר התנדבותי לחלוטין. אם אתה בכל זאת מעניין להיות מעורב יותר ענייני הקהילה, תזרוק מדי פעם מבט בשינויים האחרונים. כשיש הצבעות פעילות, קל מאוד לראות זאת. Corvus,(Nevermore) 15:30, 27 במרץ 2023 (IDT)
- השוואת בחירת המפעילים בויקיפדיה לבחירת חברי כנסת בישראל איננה נכונה מסיבות אלה:
- ההצבעה בויקיפדיה מתאפשרת גם לקטינים בעוד שההצבעה לכנסת מתאפשרת לבגירים בלבד
- ההצבעה בויקיפדיה איננה חשאית ויכולה לבייש את המצביע ואף לגרום לעוינות מתמשכת ולרדיפתו מצד מי שהועמד להצבעה או מצד תומכיו
- אין בויקיפדיה מנגנון תקשורת המונים שיעסוק בכל הצבעה באופן מתמשך ובעיקר יסקור את הרקע ואת ההיסטוריה של המועמדים השונים
- נכון להיום אין בויקיפדיה מנגנון שיודיע אוטומטית לכל המשתמשים על כל הצבעה (לשלוח מישהו להביט "מדי פעם" בשינויים אחרונים זה לדעתי זלזול באינטליגנציה של המשתמש, זה הניסוח הכי עדין וחביב שאני יכול למצוא)
אני גם לא חושב שאנשים לא משתתפים בהצבעות כי לא אכפת להם אלא כי אינם מודעים להצבעות. ―אנונימי לא חתם
- טענת "יכולה לבייש" כמובן היפותטית לחלוטין, אא"כ יש לאלמוני דוגמה לכך מ-19 השנים שויקיפדיה העברית פועלת בשקיפות (כמעט) מלאה. מה שבולט מדברי האלמוני, וכאן גדולתה של קהילת הויקיפדים פה, שהקהילה סומכת לחלוטין על האחריות האישית של כל ויקיפד וויקיפד - לעקוב, לבדוק את המידע בכוחות עצמו וללא מתווכים, להיות מעורב ולקבל החלטות. זו לא אנרכיה - זו המשמעות המקורית של המונח "דמוקרטיה". עמית - שיחה 07:17, 28 במרץ 2023 (IDT)
- ליתר דיוק: זה יותר קרוב למשמעות של אנרכיזם מאשר לאנרכיה. אנרכיה היא בלגן שנגרם מחוסר שלטון. לדוגמה, בהיסטוריה האנגלית, האנרכיה הוא תקופה של סכסוך של 13 שנים על ירושת המלוכה שגרם לעלייה זמנית של שליטים מקומיים חומסים. אנרכיזם היא אידאולוגיה שלפיה אין צורך בשלטון מרכזי ואנחנו יכולים להסתדר בהתארגנות עצמאית. ועדיין, ויקיפדיה:מה ויקיפדיה איננה#קהילה והתנהלות מזכיר לנו ששני אלו הם רק כלים לעזור לנו להשיג את המטרה שלנו: כתיבת אנציקלופדיה חופשית וטובה. באופן כללי, מה שנכתב במאמרים מלומדים על דרכי שלטון שמתאימות למדינות לא בהכרח רלוונטי לקהילה אינטרנטית של מתנדבים. Tzafrir - שיחה 09:02, 28 במרץ 2023 (IDT)
- משתמש:עמית, אני מסכים עימך שזו הצבעה דמוקרטית, אני רק מציין שלא ניתן להשוות זאת לצורת הבחירות או לרוח הבחירות בישראל 2023. ―אנונימי לא חתם
- זה גם לא נועד להיות חיקוי של בחירות במדינה. אנחנו לא פרלמנט פה. אלו לא בחירות בהן גולשים בוחרים נציגים בעלי דעות פוליטיות כאלה ואחרות. הקהילה מנוהלת לפי חוקים (ולכן לא מדובר בשום מקרה באנרכיה), כאשר בעלי תפקידים נבחרים בהצבעות על ידי משתמשים פעילים. אין לנו גוף תקשורת פנימי מסודר, כי לרוב מי פעיל ידע לראות שיש הצבעות פעילות בכוחות עצמו: אם זה הצבעות מחלקות בנושאים הקרובים לליבו, אם זה במינוי מפעילים, אם זה בנושא מחיקת ערכים. Corvus,(Nevermore) 16:32, 28 במרץ 2023 (IDT)
- בסדר, אם זו לא אנרכיה זו דיקטטורה (כמו שציין מ' התו השמיני) ודיקטטורה גרועה במיוחד יש לציין ומערכת בחירות קקמייקה... ―אנונימי לא חתם
- אתה שוכח שזה מיזם אנציקלופדי. ההצבעות הן חלק שולי מאוד בקיומו. התו השמיני ♫ הבה נשוחח 00:22, 30 במרץ 2023 (IDT)
- לרגע לא שכחתי זאת ואני דווקא מתרשם שיותר מדי זמן בויקיפדיה העברית (ויקיפדיה הצינית) הולך על הצבעות. ―אנונימי לא חתם
- אתה שוכח שזה מיזם אנציקלופדי. ההצבעות הן חלק שולי מאוד בקיומו. התו השמיני ♫ הבה נשוחח 00:22, 30 במרץ 2023 (IDT)
- בסדר, אם זו לא אנרכיה זו דיקטטורה (כמו שציין מ' התו השמיני) ודיקטטורה גרועה במיוחד יש לציין ומערכת בחירות קקמייקה... ―אנונימי לא חתם
לפנים משורת הדין
עריכהמצב טיפול: חדש
בטעות חניתי בחניה המיועדת לנכה, ונקנסתי. עקרונית, עברתי עבירה (גם אם הסיבה היתה שילוט לא ברור די). הגשתי ערעור וקיבלתי מכתב האומר:
"(...) החליטה התובעת העירונית (...) על ביטול דו"ח החניה שבנדון, וזאת לפנים משורת הדין. דו"חות נוספים בנסיבות אלו לא יבוטלו שוב בעתיד. "
לא הבנתי מדוע התובעת בחרה לבטל לי את הדו"ח? באופן עקרוני, הייתי אמור לקבל קנס כספי גבוה. אני לא מתלונן: הבנתי את המסר, הקנס הומר בכרטיס צהוב והובהר לי שאני לא חונה במקום הזה או קרוב אליו בעתיד. אבל אני מנסה להבין מדוע השתמשה התובעת בטיעון של לפנים משורת הדין במקום להמשיך בקו החוק ולדרוש קנס כספי? 192.114.1.67 12:30, 27 במרץ 2023 (IDT)
- היה לה מצב רוח טוב כי הילדה לא בכתה בלילה, והיא החליטה לפרגן לך. התו השמיני ♫ הבה נשוחח 13:46, 27 במרץ 2023 (IDT)
- לפי דבריך: כי ה"שילוט לא ברור די". 87.69.242.88 14:26, 27 במרץ 2023 (IDT)
- להיות הוגן אני אגיד שהטעות היתה שחניתי בצד ההפוך של הכביש וזה מה שמנע ממני לראות את השילוט. נסעתי בכביש דו סתרי וראיתי חניה פנויה בצד השני של הכביש. לכן שברתי שמאלה ונכנסתי לחניה מהצד השמאלי של הכביש. למי שהגיע מהנתיב ממול היה קל לראות שיש שלט של נכה. אבל למי שהגיע מהכיוון שלי, השלט לא היה נראה לעין. וזאת הסיבה לטעות שעשיתי. גיליתי את השלט רק לאחר שקיבלתי דו"ח. ולכן אני מאוד מופתע מפסק הדין ומנסה להבין מה גרם לתובעת לקבל החלטה שכביכול פוגעת בהסדרי החניה של העיר. 192.114.1.67 15:23, 27 במרץ 2023 (IDT)
- טוב, זה די ברור: עברת על תקנה 72(א) לתקנות התעבורה: "לא יעצור אדם רכב, לא יעמידנו, לא יחנהו ולא ישאירנו עומד, כולו או חלק ממנו, באחד המקומות המנויים להלן, אלא לשם מניעת תאונה או לשם מילוי אחרי הוראה מהוראות תקנות אלה או אם סומן בתמרור אחרת; ואלה המקומות: (1) בצד שמאל של הדרך...".
- מאחר שלא ניתן לתת לך דו"ח על תמרור שלא יכולת לראות (437), ומאחר שהעבירה של חנייה בצד שמאל של הדרך אינה כלולה בחוקי העזר של העירייה – זכית מן ההפקר. 87.69.242.88 21:18, 27 במרץ 2023 (IDT)
- להיות הוגן אני אגיד שהטעות היתה שחניתי בצד ההפוך של הכביש וזה מה שמנע ממני לראות את השילוט. נסעתי בכביש דו סתרי וראיתי חניה פנויה בצד השני של הכביש. לכן שברתי שמאלה ונכנסתי לחניה מהצד השמאלי של הכביש. למי שהגיע מהנתיב ממול היה קל לראות שיש שלט של נכה. אבל למי שהגיע מהכיוון שלי, השלט לא היה נראה לעין. וזאת הסיבה לטעות שעשיתי. גיליתי את השלט רק לאחר שקיבלתי דו"ח. ולכן אני מאוד מופתע מפסק הדין ומנסה להבין מה גרם לתובעת לקבל החלטה שכביכול פוגעת בהסדרי החניה של העיר. 192.114.1.67 15:23, 27 במרץ 2023 (IDT)
- היא בחרה לוותר לך "לפנים משורת הדין" כלומר על אף ש(לדעתה) אתה חיייב בקנס. רשויות רבות נוהגות לוותר במקרה של עבירה ראשונה - זה לא שווה את הטרחה שלהם והתכלית הראשית של הקנס - חינוך הציבור, במקרה זה אתה - הושגה.
- האנונימי הקודם טועה לדעת; הרי בחרת לחנות נגד כיוון הנסיעה - וודאי שהיית יכול לראות את התמרור. רק היית צריך להסתכל במקום הנכון.
- «kotz» «שיחה» 17:34, 29 במרץ 2023 (IDT)
- לא, התמרור נועד למי שמגיע מהנתיב ממול ולכן פנה לכיוון ממול (ראה כאן תרשים שציירתי). אין דרך לזהות תמרור לפי צידו ההפוך. כמובן שזה לא מצדיק עבירה (למרות שחצי מהעיר חונים בכיוון ההפוך לתנועה), אבל מהכיוון שלי לא יכולתי לראות את התמרור כלל. על מנת לראות אותו הייתי אמור לבוא מהכיוון הנכון. יתכן וזו הסיבה לוויתור ויתכן שזה אכן כי נהוג לוותר בפעם הראשונה. 192.114.1.68 18:46, 29 במרץ 2023 (IDT)
- @Kotz: ממש לא טעיתי. דוגמה לסיטואציה דומה: נהג משאית 10 טון נוסע נגד כיוון התנועה (תמרור 402) ומואשם שנהג בקטע כביש שבו לרכב מותר להיכנס עד למשקל של 4 טון, כפי תמרור 415 שמוצב בתחילת קטע הרחוב, בכיוון הנסיעה החוקי. האישום לא יכול להיות על נסיעה בניגוד לתמרור 415 שאותו הנהג לא יכול היה לראות – אלא בניגוד לתמרור 402 שמוצב בכיוון הנסיעה בפועל של נהג המשאית. 87.69.242.88 21:20, 29 במרץ 2023 (IDT)
- לא נראה לי שזו סיטואציה דומה. אבל אני לא מומחה ולא אוסיף, אלא בברכת שנשמור על החוק והוא יגן עלינו «kotz» «שיחה» 22:44, 29 במרץ 2023 (IDT)
טירוף מערכות של צפצופים מהאוטו
עריכהנסעתי בעבר טויוה סוזוקי (לא זוכר את הדגם המדויק) שלא הפסיקה לצפצף לאורך כל הנסיעה, צפצוף אחד היה בשל מעבר נתיב ללא איתות, אם כי האיתות כמובן הפסיק רעש זה ועוד שני סוגי צפצופים שפשוט לא פסקו לאורך כל הנסיעה שאינני יודע את מטרתם:
- צפצוף איטי וארוך (לאורך שנייה וחצי או שתי שניות)
- מערך צפצופים מהירים קצרים (בערך שישה צפצופים בכל פעם, כולם יחדיו לאורך שנייה וחצי - שלוש שניות)
לא מצאתי על זה מידע בחיפוש בגוגל בעברית (מצאתי שרשורים שונים בפורומים על צפצופים מהמנוע אבל לא משהו שמזכיר את שלושת סוגי הצפצופים שאני מזכיר כאן שמקורם אלקטרוני).
אני מרגיש שצפצופים אלה גורמים הסחה קיצונית שנזקה עולה על תועלתה, אשמח לדעת מה הם ואם אפשר גם איך ניתן לבטלם והאם ביטולם יגרום כישלון טסט לרכב.
תודה. ―אנונימי לא חתם
- ברכב שלי (שהוא לא
טויוהסוזוקי), אם הנהג (ואולי גם הנוסעים) לא מחברים את החגורה, הרכב ממשיך לצפצף עד שמחברים אותו. יש גם צפצוף שמתריע על רמת דלק נמוכה. ישנן התרעות גם על השארת בלם יד מורם, וכשהדלת פתוחה וגם האורות הקדמיים. בנוסף, במערכות כגון מובילאיי (שניתן להתקין גם בטויטה) יישנם צפצופים שונים - כגון, מעבר נתיב ללא איתות; קרבה למכונית שלפניך; התרעה על מכוניות בנתיבים לידך וכן הלאה.
האם יש פה ויקיפד שיכול לאשר שמדובר במובילאיי? האם יש ביקורת על חברת מובילאיי? האם הסרת מובילאיי תגרום לכשלון טסט לרכב? צריך להוסיף את המידע הזה לערך. ―אנונימי לא חתם
- נשמע לי כמו צפצופים מהקודן.
- לגבי מובילאי - יש כפתורים של בקרת עוצמת השמע, גם על המצלמה (במרכז השמשה הקדמית) וגם על הצג היעודי של מובילאיי, אם יש לך.
- מערכת מובילאיי אינה רכב נדרש ב"טסט" השנתי של הרכב.
- כן, בוודאי שמערכות בטיחות נהיגה כמו מובילאיי עוברות רגולציה ובקרה.
- «kotz» «שיחה» 17:29, 29 במרץ 2023 (IDT)
האם חברי כנסת פטורים מהעומסים בנתב"ג?
עריכההאם יש להם מסלול עוקף תורים? אני לא מדבר על ח"כים במשלחת דיפלומטית אלא סתם ח"כים בחופשה. תודה. ―אנונימי לא חתם
המשמר הלאומי
עריכהמצב טיפול: חדש
אני מבקש לענות כמה שיותר אובייקטיבי ופחות מוטה. לפי התקשורת השר בן גביר מתעקש לכונן את המשמר הלאומי שיהיה כפוף למשרד ביטחון פנים ולא למשטרה. האם עד כה אני צודק?
אז קודם כל, אני רואה שיש ערך המשמר הלאומי של ישראל הטוען שהמשמר הלאומי כבר קיים. איך זה?
שאלה שניה והיא יותר מורכבת: מה התפקיד שאמור למלא המשמר הלאומי ומדוע תפקיד זה אינו יכול להיות ממולא על ידי גופי ביטחון אחרים, כמו משמר הגבול, משטרת ישראל, צה"ל והש"ב? על איזה צורך מבצעי המשמר הלאומי צריך לענות? ―2001:44C8:418B:99C2:F44D:A6FF:FE1E:72D0 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם
- אענה כרגע רק בעניין האחרון: התכלית של משמר לאומי (שמוצגת די בבירור גם בערך שציינת בהתייחס למהומות בישראל (2021)), היא להיות ״כוח המילואים של המשטרה״: לעבות את כוחות המשטרה ולטפל במקרים של מרד, הפרות סדר אלימות מאוד או נרחבות מאוד בתוך שטחי ישראל, והפרעה של אזרחים לניוד הצבא בעת מלחמה. כמו כן לסייע בעת אסונות נרחבים (רעידות אדמה, שטפונות, שריפות וכד׳). בדיוק כמו עם צבא המילואים, מדובר בכוח שאין בו צורך בעתות שגרה (הוא גם יקר, לא אמור ולא בנוי להיות מגויס לאורך זמן, שהרי מרבית חבריו עובדים במשרות אזרחיות כשאינם מגויסים). מגויסים קלאסיים הם שוטרי מג״ב לשעבר ושוטרים לשעבר העומדים בקריטריונים של כשירות פיזית (בריאות, כושר גופני, היעדר ליקויים פוסלים ובד״כ גם גיל מתחת לסף כלשהו). כמו כן מדובר בגוף שאפשר להתנדב אליו, כמו רובם ככולם של שירותי הביטחון והרפואה שלנו (שלא היו שורדים בלי מתנדבים). בברכה, Virant (שיחה) 16:16, 28 במרץ 2023 (IDT)
- כלומר לא באמת מדובר בכוח משטרתי סדיר, כמו מג"ב ומשטרה אלא בגסה חמושה של המשמר האזרחי? כלמור אזרחים בוגרי יחידות מג"ב שבמידת הצורך עולים על המדים ומהווים כוח עזר למשטרה. אני מבין נכון? על פניו, נראה רעיון טוב. אבל מצד שני, זמן לגיוס מילואים בצו חירום הוא במינימום 5-8 שעות (הערכה מניסיון שלי) וככה שזה לא כוח שידע לקפוץ לאירוע באופן מהיר.
- אכן המשמר הלאומי לא אמור להיות כוח סדיר, שכן הכוח הסדיר הוא משטרת ישראל (אם אינני טועה, אך לאחרונה העבירו לרשותה תוספת תקציבית של 9 מיליארד ש״ח כדי לשפר את כשירותה הסדירה). קל בהרבה לגייס משמר לאומי מאשר חיילי מילואים, מכיוון שבניגוד לצבא, כולם מבצעים פחות-או-יותר אותו סוג של משימה, ולכן גם ניתן לדאוג לפיזור גאוגרפי כך שהמרחק לאזורי היעד שלהם יהיה קצר. בגיוס חיילי מילואים, הקשיים הלוגיסטיים רבים: נפוץ מאוד שאלפי חיילים (לפעמים רבבות) יידרשו לעבור מרחקים גדולים כדי להגיע מבתיהם ליחידותיהם; עד שיגיעו הם לא מסוגלים לבצע את תפקידם, ולרוב אפילו אינם חמושים (למשל שריונר שגר בדרום והחטיבה שלו נמצאת בצפון). אלה קשיים כמעט בלתי נמנעים, כי חיילי מילואים לא נדרשים לגור בקרבה גאוגרפית ליחידת המילואים שלהם, ומגוון היחידות וציודן עצום. לעומתם, איש המשמר הלאומי יכול להגיע לאזור בו הוא נחוץ, ואם נדרש שהוא יהיה חמוש, הוא יכול או להגיע חמוש מהבית או לעבור בתחנת משטרה קרובה ולהתחמש. שמיים וארץ מבחינת קושי. Virant (שיחה) 16:49, 28 במרץ 2023 (IDT)
- כלומר לא באמת מדובר בכוח משטרתי סדיר, כמו מג"ב ומשטרה אלא בגסה חמושה של המשמר האזרחי? כלמור אזרחים בוגרי יחידות מג"ב שבמידת הצורך עולים על המדים ומהווים כוח עזר למשטרה. אני מבין נכון? על פניו, נראה רעיון טוב. אבל מצד שני, זמן לגיוס מילואים בצו חירום הוא במינימום 5-8 שעות (הערכה מניסיון שלי) וככה שזה לא כוח שידע לקפוץ לאירוע באופן מהיר.
מקטעים של כביש 6
עריכהמצב טיפול: חדש
התעריפון של האתר כביש 6 כותב לפי כמות מקטעים. כמה מקטעים זה להגיע ממתנב"ג למחלף סומך? 109.253.209.22 20:40, 28 במרץ 2023 (IDT)
- חמישה קטעי תשלום (מקסימום) בכביש 6; קטע אחד בקטע 18; שני קטעים בכביש 6 חוצה צפון. 87.69.242.88 23:12, 28 במרץ 2023 (IDT)
מה זה אישה?
עריכהההגדרה שאני מכיר היא:
Human female adult
אני מבין שאפילו יש בסיס מהותני להגדרה זו כאשר מדברים על רבייה אבל זו תפישה בעייתית כי היא לכאורה מדירה נשים עקרות.
אשמח לדעת אם לפי המומחה יש להגדיר את המונח אחרת ומדוע. ―אנונימי לא חתם
- השאלה באיזה פן מדובר בדיוק. אם מדובר נטו בפן הביולוגי, המינוח אכן נכון (אדם, זיוויג נקבה, בוגרת). HiyoriX • שיחה • חציל-צילון • 23:39, 28 במרץ 2023 (IDT)
- אבל אני רק רוצה לדייק שזה לא נכון בהכרח בפן התרבותי. 💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤 • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • ∞ • 08:20, 29 במרץ 2023 (IDT)
- למה לא? ―אנונימי לא חתם
- להבנתי אישה היא מילה בשפה העברית עם פירושים שונים (לפעמים: כתלות בהקשר). Tzafrir - שיחה 08:35, 29 במרץ 2023 (IDT)
- הגדרה היא מונח משפטי -לשוני. המציאות הביולוגית מורכבת מכך שיש מיליוני יצורים חיים, כל אחד מהם ייחודי בגלל מטען גנטי שונה ועם היסטוריה שונה (שגם משנה את המוח ושאר איברי הגוף) ואנו דוחסים אותם לתוך קופסאות של הגדרה הסתברותית לצרכי נוחות. לדוגמה מה זה אדם ? זה אדם או אדם (סוג) אם הורינו הם בני אדם - כן, האם הוריהם הם בני אדם ? מתישהו כאשר ממשיכים בקו הזה מגיעים לקוף -אדם (שהוא מין נפרד) ואם הולכים עוד אחורה - לקוף, יונק קדום יותר ואף זוחל או דג - שברור אינם שייכים למין אדם. אבל אין הגדרה חד משמעית מתי עוברים מ"קוף אדם" לאדם. כך גם השאלה האם זנים \ מינים אחרים של בני אדם הם בני אדם או לא. אין הגדרה חד משמעית ומי שירצה כזו - יצטרך להכריע גם כן בין שני אחים. האם נאנדרטלית היא אשה?
- אם הסכמנו מהו אדם, נצטרך להחליט מהי "נקבה". האם מדובר על נוכחות של איברי מין נשיים? מה עם נשים שנולדו ללא רחם? או עם איברים מין נקביים וזכריים כאחד או אף אחד מהם? מטען גנטי? יש אנשים שהם XXY או צירופים אחרים. במהלך התפתחות עובר האדם ייתכן כן XY שמוביל לבעל איברים נקביים והפוך (שכן המטען הגנטי הוא רק בגדר הוראות ולפעמים יש טעות בקריאת ההוראות). המוח הוא איבר ולכן אם אומרים שהמבחן הוא איברים, אז עולה השאלה מה קורא אם במהלך ההריון המוח מתפתח לצורה יותר נקבית ואילו איברים אחרים מתפתחים בצורה זכרית? או מתפתח בצורה שהיא בין זכר לנקבה או מכיל אלמנטים מכאן ומכאן.
- עלינו להניח כי יש חלוקה בינאריות מגדרית חדה בין גברים לנשים וכי כל בני האדם שהם "לא גבר" חייבים להיות "אשה" - ואז יש בעיה אפילו עקב קיום אינטרסקס עקב איברי מין.
- חלופה אחרת היא להניח כי אין חלוקה בינארית, יש גברים טיפוסיים, נשים טיפוסיות ומגוון משמעותי של הגדרות מגדריות אחרות , בצורה דומה לכך שיש מגוון של סוגי של נטייה מינית. האזרח דרור - שיחה 11:52, 5 באפריל 2023 (IDT)
- אבל אני רק רוצה לדייק שזה לא נכון בהכרח בפן התרבותי. 💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤 • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • ∞ • 08:20, 29 במרץ 2023 (IDT)
ניווט בתוך ויקיפדיה
עריכהאם אני רוצה לנווט לדף שיחת משתמש אני צריך לכתוב "שיחת משתמש:username" או "שיחת משתמשת:username".
קשה לי לעשות את זה חוזרנית מטלפון נייד.
מישהו כאן יכול ליצור ראשי תיבות כמו שמ בדומה לוק:הכה את המומחה (שבמקום ויקיפדיה:הכה את המומחה)?
ככה נוכל פשוט לכתוב שמ:username.
תודה. ―אנונימי לא חתם
- קיים כבר: שמש. לצערי לא ראיתי חשבון של „העמים״ או כל ניצול אחר של זה. Tzafrir - שיחה 09:16, 29 במרץ 2023 (IDT)
- עזוב את זה - "מש:תתף בצערך". 💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤 • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • ∞ • 09:39, 29 במרץ 2023 (IDT)
- @שוקו מוקה, למה לא קראת לי לחגיגה? תתף בצערך - שיחה 00:30, 30 במרץ 2023 (IDT)
- @תתף בצערך אשכרה וואו 💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤 • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • ∞ • 07:53, 30 במרץ 2023 (IDT)
- @שוקו מוקה, למה לא קראת לי לחגיגה? תתף בצערך - שיחה 00:30, 30 במרץ 2023 (IDT)
- עזוב את זה - "מש:תתף בצערך". 💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤 • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • ∞ • 09:39, 29 במרץ 2023 (IDT)
הליכוד, תנועה לאומית ליברלית
עריכהשמה המלא של המפלגה הוא "הליכוד, תנועה לאומית ליברלית", לפי חזונם של מיסדי התנועה. אך האם היום היא עדיין תנועה ליברלית? הרי הפחתת כוחו של בית המשפט וחוקים של כפיה דתית כגון חוק החמץ אינם ערכים ליברלים. אני לא מתייחס לשאלה האם החוקים צודקים אלא לשאלה האם אלו חוקים ליברלים? Assafn • שיחה 11:05, 29 במרץ 2023 (IDT)
- לגבי בית המשפט ההיפך הוא הנכון. ליברל באופן טבעי יתמוך בכמה שיותר כוח לאזרח ובכמה שפחות כוח לשלטון, ולעניין זה בית המשפט בישראל הוא בוודאי חלק מהשלטון. הרפורמה, במיוחד בחלק שנועד ליצור איזונים ובלמים על בית המשפט העליון שכיום נעדרים ממנו כליל, נועדה לעשות בדיוק את זה. Virant (שיחה) 16:07, 29 במרץ 2023 (IDT)
- ה"ליברלית" בשם הליכוד מתייחס בעיקר לפן הכלכלי, קרי תפיסת שוק חופשי. בהחלט יש כיום בליכוד גורמים שעמדתם מנוגדת לגישה זו, אך רוב חברי הליכוד מצהירים על מחוייבות לכך. עם זאת, אין לשכוח שלחלק מהשותפות הקואליציוניות כיום של הליכוד תפיסת עולם שונה לחלוטין. שים לב: לא חברי הליכוד הם שמציעים חוקים שמערבים דת ומדינה, והחוקים שמוצעים לא בהכרח עוברים את כל שלבי החקיקה.
- בכל האמור בבתי המשפט, התקשורת אינה מציגה את התמונה המלאה. הרפורמה לא מיועדת במיוחד להחליש את בג"ץ - לחברי הליכוד יש ביקורת קשה על המערכת השיפוטית בכללותה, על שהיא פוגעת בשוק החופשי. למשל, בליכוד טוענים שבית הדין לעבודה פוסק כאילו היה סניף של ההסתדרות, מבלי להתחשב בחוקי העבודה במדינה ובטח שלא בזכות הקניין, הקריטית לקיומו של שוק חופשי. עמית - שיחה 16:36, 29 במרץ 2023 (IDT)
- ליברל אמיתי היה - א. שם לב שבישראל אין חוקה ואין חוקי יסוד להגנה על זכויות רבות שנחשבות בסיסיות - חוק יסוד חופש הביטוי, חוק יסוד שווין בפני החוק, חוק יסוד חופש ההפגנה, חוק יסוד חופש ההתאגדות, חוק יסוד חופש העיתונות, חוק יסוד חופש דת ומדת, הזכות להליך הוגן. במצב קואליציה וממשלה יכולות לדרוס חירויות רבות להן הורגלנו ב. מודה בכך שבית משפט ללא גבולות עלול להיות מסוכן לחופש. ג. מודה בכך שממשלה ללא גבולות מסוכנת הרבה יותר מאותו בית משפט (שכן כל הדיקטטורות שאנו מכירים הם של ממשלות שלקחו כוח - לא של שופטים דיקטטורים שאיכשהו עקפו את הממשלה) ד. אני גם ממליץ לראות את החלטות הליכוד משנות 1993. [3] והשוואת עמדתם להיום . ה. כמו כן תוהה לגבי ליברלים בליכוד שהיו בעבר ועפו לכל הרוחות. ו. לגבי השוק - בינתיים נראה שהשווקים לא מתלהבים מהרפורמה של לויון - אולי למשקיעים יש יותר מידי זכרונות רעים מהשקעות ברוסיה והונגריה. כמו כן ליברלי אמיתי היה כנראה מזדעק על זה שבמקביל הממשלה מנסה להכניס אדם ללא רקע סטטיסטי אל ראשות הלמ"ס האזרח דרור - שיחה 13:00, 5 באפריל 2023 (IDT)
- כפי שאני רואה זאת, הטעות של הימין היא בחוסר ההבנה שלמעשיו לא ייוחס תום לב, אלא ההיפך הגמור. בפועל, כל אחד מסעיפי הרפורמה נוגע לשינוי שבוצע אחרי 1992, ומטרתו להשיבו למצבו הקודם, דהיינו דמוקרטיה שבה בית המשפט העליון לא מערער תדיר על פעולות הממשלה, ויותר מכך על חקיקת הכנסת, מבלי שיש לכך בסיס חוקי או הצדקה אובייקטיבית.
- גם לפני 1992 פעל בית המשפט העליון לשמירה על זכויות אדם ואף אחד לא ערער על סמכותו לעשות כן, גם בלי חוקי יסוד. כיום מוזכרים תדיר בג"ץ קול העם מ-1953, שהגן על חופש הביטוי ועל חופש העיתונות הרבה לפני שנחקק חוק היסוד ״כבוד האדם וחירותו״, ובג"ץ ישראל שייב נגד שר הביטחון מ-1950, שניסה להגן על חופש העיסוק הרבה לפני שנחקק חוק היסוד ״חופש העיסוק״ (הוא נכשל בפועל עקב כוחו של שלטון מפא"י ולא בגלל שלא כובד או שערערו על חוקיותו). כלומר טענתך הראשונה לא עומדת במבחן המציאות, מכיוון שהיעדר חוקה או חוקי יסוד להגנה על זכויות מסוימות לא מנע מבית המשפט העליון לפעול בעבר, כולל, אגב, ביקורת על חקיקה (אבל שמרנית, לא חקיקה מכס השופט).
- העובדה שאיננו מכירים מדינות שהפכו לדיקטטורות עקב בית משפט ללא גבולות, אין פירושה שזאת לא אפשרות קיימת. למעשה, קל מאוד לטעון שבמספר תחומי שלטון בישראל זה בדיוק המצב, במיוחד השליטה בהגירה (חוקי מסתננים, איחוד משפחות, אזרוח מהגרי עבודה מכל מקום בעולם), היחס לאויב, לרבות אזרחיו וסייעניו (סמכויות שר הביטחון ושר הפנים בחסימת נכנסים פוטנציאליים, כמו במקרה של קרובי משפחות מחבלים מעזה שהשתתפו ב״טקס יום הזיכרון הישראלי-פלסטיני״ ולארה אל-קאסם שנכנסה לישראל, שניהם בניגוד לרצון השרים ועקב החלטות בג״צ), ובכלל כיבוד חוקי הכנסת בלי לנסות להכניס חוקי-שופטים כשלב בתהליך (למשל פסילת תומכי טרור וגורמים אנטי-ציוניים מכהונה כחברי כנסת, אישור מסירת שטח ימי לממשלת לבנון/חיזבאללה בניגוד לחוק היסוד ״משאל עם״, שקילת הדחת רה״מ באמצעות פרשנות ל״נבצרות״ בניגוד ברור ללשון החוק ולרוחו וכן הלאה).
- לגבי כתיבת חוקה - הלוואי. גם אולמרט הבטיח זאת כרה״מ, הרבה אחרי 1993 (סביבות 2006 אאל״ט). אבל הרפורמה המשפטית נועדה לטפל קודם כל במה שדחוף, ולכן כתיבת חוקה, שהיא עניין ממושך לכל הדעות, אינה פוטרת את הצורך ברפורמה משפטית.
- ליברלים בליכוד של אז הם בהחלט סוגייה מעניינת. חלקם הם פשוט בשר מבשרו של בית המשפט העליון (כמו דן מרידור וגדעון סער). אחרים מנסים לפעול בדרך שתועיל להם פוליטית במעוזי השמאל (ציפי לבני והתמודדות אפשרית לראשות עיריית תל אביב) או סתם נחמד להם לקבל תשואות ומחיאות כפיים מקהל גדול במקום לשבת בבית ולהיזכר שפעם היה להם כוח פוליטי. אני לא מנסה לתרץ את מעשיהם, אבל כל מי שתומך בהמשך שלטונו חסר הגבולות של בג״צ איננו ליברל, גם אם הוא מכנה עצמו כך. נשאל הפוך - מדוע דברי ביקורת מהשמאל-מרכז של פעם הפסיקו להיות לגיטימיים היום? מדוע דברים של טומי לפיד נגד סמכויות היועמ״ש, של פרופ׳ שלמה אבינרי נגד כוחו המופרז של בג״צ (את המונח בג״צוקרטיה״ הוא טבע) ושל דניאל פרידמן נגד התנהלות העליון בשלל נושאים לא נחשבים היום לגיטימיים? איך זה שאהרן ברק, אסתר חיות ותומכיהם לא מוכנים לוותר ולו על פסיק מכוחם נוח אותה ביקורת משמאל?
- לבסוף, עניין הכלכלה. תיקון סביר להלכת אפרופים ההרסנית (והטיפוסית לאהרן ברק) ואיוש בית המשפט בשופטים שלא סבורים שהם צד בכל חוזה דווקא יועילו מאוד לכלכלה. אבל בפן שאתה מעלה - לא סביר שאותם אנשים שמזהירים מפני נזק כלכלי בידם האחת, יוזמים ומעודדים אותו בידם השנייה ואז עוד מאשימים את הממשלה בתוצאות. אני לא מכיר כלכלות שהשבתות קבועות של צירי תנועה ראשיים, תעמולה של אזרחיהן נגדן ברמה בינלאומית ויוזמות להוציא מהן כסף, משקיעים וחברות, לא יגרמו להן נזק כלכלי בפני עצמן, בלי שום קשר לרפורמה משפטית זו או אחרת.
- בברכה, Virant (שיחה) 14:15, 5 באפריל 2023 (IDT)
- הלכת אפרופים? מה הבעיה בה? מדובר על החלטה של בית המשפט העליון (כערעור על פסיקה של בית המשפט המחוזי). הפסיקה מסתמכת בעיקרה על חוק החוזים. אם זה מתבסס על חוק החוזים, אפשר לשנות את חוק החוזים, וזה אמנם קרה בשנת 2011 (על החוק חתומים הנשיא פרס, ראש הממשלה נתניהו, יו״ר הכנסת ריבלין ושר המשפטים נאמן) שנה לאחר מכן שינוי החקיקה נבחן בבית משפט, וראה זה פלא, מסתבר שהשינוי לא ממש ברור. כלומר, גם העורך דין הממולח נאמן לא יכל לדאוג כאן לנוסח חוק ברור? אם הכנסת חושבת שפסיקות של בית המשפט אינן מוצלחות, היא יכולה לשנות את החוק. אבל לא ממש לשנות את החוק וגם להתלונן שנדרש שינוי?
- אחת הבעיות שלנו היא שיש לנו כנסת מאוד חלשה ומערכת פוליטית שבה נוח למרוח דברים. איכשהו הם מגיעים לבג״צ שמנסה גם הוא לגלגל אותם הלאה אבל לא תמיד יכול. Tzafrir - שיחה 15:13, 5 באפריל 2023 (IDT)
- ידוע, התוצאה לא היתה מרשימה, והעניין הגרוע יותר, ואף אותו ציינתי, הוא זהות היושבים בדין. כל עוד ימשיכו להיכנס למערכת שופטים הסבורים שהם מבינים את החוזה ותכליתו טוב יותר מהצדדים לחוזה, ומסוגלים לפסוק בניגוד לתוכנו ולרוחו של החוזה, תמשכנה חברות ישראליות לחתום על חוזים בינלאומיים, לפיהם בכל מקרה של מחלוקת תהיה ההכרעה על ידי בית משפט במדינה הזרה. כמה חבל שאי אפשר לאמץ זאת גם לחוזים פנים-ישראליים. Virant (שיחה) 15:22, 5 באפריל 2023 (IDT)
- אבל בדיוק בשביל זה העביר גדעון סער תיקון לחוק בשנת 2008 שהכריח להגיע להסכמה של שבעה (במקום שישה) חברי ועדה למינויים בבית המשפט העליון, ובכך העניק גם לחברי הקואליציה זכות וטו על מינויים.
- התוצאה אכן לא מרשימה: של אדם ששולט בכנסת כבר יותר מעשור ועדיין לא יכול להעביר תיקון פשוט על נושא לא מפלג. או שלא נדרש תיקון. Tzafrir - שיחה 16:00, 5 באפריל 2023 (IDT)
- ההצעה של סער או גרועה בכוונה או גרועה בלי כוונה, אבל בכל מקרה דרך מינוי השופטים בישראל לא דמוקרטית, וסברתי כך גם לפני שהתברר שאפי נווה ואבי חימי השתמשו בתפקידיהם משל היו גרסת-מציאות ישראלית משפטית של טינדר. Virant (שיחה) 16:04, 5 באפריל 2023 (IDT)
- ידוע, התוצאה לא היתה מרשימה, והעניין הגרוע יותר, ואף אותו ציינתי, הוא זהות היושבים בדין. כל עוד ימשיכו להיכנס למערכת שופטים הסבורים שהם מבינים את החוזה ותכליתו טוב יותר מהצדדים לחוזה, ומסוגלים לפסוק בניגוד לתוכנו ולרוחו של החוזה, תמשכנה חברות ישראליות לחתום על חוזים בינלאומיים, לפיהם בכל מקרה של מחלוקת תהיה ההכרעה על ידי בית משפט במדינה הזרה. כמה חבל שאי אפשר לאמץ זאת גם לחוזים פנים-ישראליים. Virant (שיחה) 15:22, 5 באפריל 2023 (IDT)
- ליברל אמיתי היה - א. שם לב שבישראל אין חוקה ואין חוקי יסוד להגנה על זכויות רבות שנחשבות בסיסיות - חוק יסוד חופש הביטוי, חוק יסוד שווין בפני החוק, חוק יסוד חופש ההפגנה, חוק יסוד חופש ההתאגדות, חוק יסוד חופש העיתונות, חוק יסוד חופש דת ומדת, הזכות להליך הוגן. במצב קואליציה וממשלה יכולות לדרוס חירויות רבות להן הורגלנו ב. מודה בכך שבית משפט ללא גבולות עלול להיות מסוכן לחופש. ג. מודה בכך שממשלה ללא גבולות מסוכנת הרבה יותר מאותו בית משפט (שכן כל הדיקטטורות שאנו מכירים הם של ממשלות שלקחו כוח - לא של שופטים דיקטטורים שאיכשהו עקפו את הממשלה) ד. אני גם ממליץ לראות את החלטות הליכוד משנות 1993. [3] והשוואת עמדתם להיום . ה. כמו כן תוהה לגבי ליברלים בליכוד שהיו בעבר ועפו לכל הרוחות. ו. לגבי השוק - בינתיים נראה שהשווקים לא מתלהבים מהרפורמה של לויון - אולי למשקיעים יש יותר מידי זכרונות רעים מהשקעות ברוסיה והונגריה. כמו כן ליברלי אמיתי היה כנראה מזדעק על זה שבמקביל הממשלה מנסה להכניס אדם ללא רקע סטטיסטי אל ראשות הלמ"ס האזרח דרור - שיחה 13:00, 5 באפריל 2023 (IDT)
האם דוד הוא גיבור?
עריכהמצב טיפול: חדש
דוד המלך, האם מבחינה ספרותית הוא נחשב לגיבור? לרוב גיבור זה מודל להערצה, יש לו תכונות אופי חיוביות, אומץ ומידת מוסר גובהה.
האם דוד נחשב לגיבור לפי גישה זו?
- כאילו, אני פחות סגור.ה לגבי זה? הוא ביצע כמות לא קטנה של דברים שהיום נחשבים לפשעי מין. 💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤 • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • ∞ • 07:54, 30 במרץ 2023 (IDT)
- ברור שגיבור, אנו הרי שרים "שנה טובה לדוד גיבור". דוד שי - שיחה 08:39, 30 במרץ 2023 (IDT)
אבל דוד חטא והחטיא את הרבים. איך הוא גיבור? 109.253.209.22 11:00, 30 במרץ 2023 (IDT)
- דוד המלך של ספר שמואל הוא גיבור חיל ומלך מפואר שכולם אוהבים וגם לא מעט מאויביו מחוסלים באורח פלא על ידי חבריו (אבנר בן נר, נבל הכרמלי. אפילו את שאול הוא לא הרג). אבל מצד שני יש לו חטא גדול אחד בפרשת בת שבע.
- דוד המלך של ספרים שבאים מאוחר יותר הוא בערך אותו דבר, רק ללא החטאים. הוא אמנם לא בנה את המקדש אבל זה לא בגלל חטאים אלא בגלל מלחמותיו.
- אז גיבור או לא גיבור? Tzafrir - שיחה 16:20, 30 במרץ 2023 (IDT)
- @Tzafrir, אם אני טועה, כתוב איפשהו "כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה".
- בכל מקרה, אנחנו אוהבים את הגיבורים שלנו כדמויות עגולות ומתמודדות. גיבורים בעלי מימד אחד לא מצליחים. התו השמיני ♫ הבה נשוחח 12:08, 31 במרץ 2023 (IDT)
- גיבור לא חייב להיות מושלם. דוד בהחלט מוצג כגיבור בספרות התנ"כית ובספרות החז"לית.
קיזוז
עריכהאיך המומחה יגדיר "קיזוז"? "פעולה הכוללת חיבור וחיסור יחדיו" לא יספיק, אני מניח. ―אנונימי לא חתם
יש הגדרה כללית המשותפת לכולם?
לא אתפלא אם ההגדרה ממס הכנסה מקבילה היטב לזו מאריתמטיקה. ―אנונימי לא חתם
- איזון על ידי השוואת החָסֵר והיָתֵר זה לזה. כך באתר האקדמיה ע"פ מילון ההווה בקישור [4]. «kotz» «שיחה» 09:04, 30 במרץ 2023 (IDT)
התפצלות הומו סאפיינס למינים שונים
עריכהמצב טיפול: חדש
האם סביר להניח שלולא גילוי אמריקה והתערבבות כל עמי העולם אלה עם אלה, בעוד כמה מיליוני שנים תושבי העולם החדש היו מתפתחים למין נפרד או אף מספר מינים נפרדים מהומו סאפיינס?--2A00:A041:26E4:9500:B192:5222:71EA:E002 15:31, 30 במרץ 2023 (IDT)
- בהחלט, ולדעתי גם מאות אלפי שנים היו מספיקות לכך, אולי אף פחות. כמובן בתנאי שאיכשהו תושבי העולם החדש והעולם הישן היו ממשיכים להיות מנותקים לחלוטין. Reuveny - שיחה 15:36, 30 במרץ 2023 (IDT)
- כך חשבתי. תודה רבה, תותח (תמיד אתה זה שעונה על השאלות המעניינות).--2A00:A041:26E4:9500:B192:5222:71EA:E002 15:58, 30 במרץ 2023 (IDT)
- Reuveny, קשה לי להאמין שמאות אלפי שנים יספיקו בשביל להגדיר מינים שונים של ממש. תקן אותי אם אני טועה, בשביל שהם יהיו מין אחר, אז הם אמורים להיות מנועים מלהתרבות זה עם זה ולהעמיד צאצאים פוריים. ואפילו גזעים של קופי מקוק שונים (שנראים שונים מבחינה חיצונית) יכולים להתרבות זה עם זה וכל כן נחשבים לתת-מין למין אחד. אני די בטוח שגם עם ההומו-סאפיאנס הסיפור לא היה שונה. בדיוק כמו שיש טיגריס אמור וטיגריס בנגלי. Corvus,(Nevermore) 16:25, 30 במרץ 2023 (IDT)
- כך חשבתי. תודה רבה, תותח (תמיד אתה זה שעונה על השאלות המעניינות).--2A00:A041:26E4:9500:B192:5222:71EA:E002 15:58, 30 במרץ 2023 (IDT)
מעכה טוקסיקונומית נכחדת לחלוטין
עריכהישנם אינספור מינים ומשפחות שנכחדו לחלוטין.
אבל האם ידעו לנו על מערכה או לפחות סדרה שלמה של בעלי חיים שחיו בכדור הארץ בעבר ולא קיימים יותר? מה שמסקרן אותי זה צורות חיים שונות מהותית מאלו שאנחנו רואים היום. כי רוב בעלי החיים (הרב תאיים) שאני שומע אליהם הם סוג של "גרסאות" של בעלי חיים שאנחנו מכירים: כמו לטאה אבל גדול והולך על 2. יונק דומה לכלב, אבל אורך יותר. ממש תולעת, אבל חי באוקיינוס. שפירית בגדול של עטלף. פיל שעיר מאוד, לטאה מעופפת עם נוצות, וכד' וכד'.
אז אני שואל אם יש משהו שהוא לגבי שונה מכל מה שיש היום. איזה יצור שאם היה מופיע היום, אז לא היינו משייכים אותו לאף סדרה או מערכה שמתקיימת היום. 192.114.1.67 16:10, 30 במרץ 2023 (IDT)
- יצור כזה צריך להיות מספיק שונה. לדוגמה: כל היצורים החיים שאנחנו מכירים מבוססים לא רק על „פחמן״ אלא גם על חלבונים, ועל אותן 20 חומצות אמינו. המערכת של ה־DNA, ה־RNA וחלבונים היא כנראה מערכת די מוצלחת, אבל בהחלט די סביר שגם כל מיני מערכות די דומות עם כמה שינויים קטנים היו מצליחות לעבוד. בהחלט סביר שהיו כמה מערכות כאלו על פני כדור הארץ ורק זו שאנחנו מכירים שרדה.
- לעומת זאת, משיקולי אבולוציה מתכנסת, לא לגמרי יפתיע לגלות כל מיני נקודות דמיון בין חיזרים לבין יצורים אחרים שאנחנו מכירים. Tzafrir - שיחה 18:26, 30 במרץ 2023 (IDT)
- כן, למשל (Vetulicolia) היא מערכה מתקופת הקמבריום שנכחדה לחלוטין, לפחות ככל הידוע לנו (כלומר: עד שמישהו יגלה מין כזה חי באיזו פינה נידחת בכדור הארץ). לא בדקתי, אבל לא אופתע אם יש עוד כמה מערכות כאלו, בעיקר מתקופת הקמבריום, או מן הפאונה של האדיקאריה שקדמה לקמבריום. זה בעיקר שאלה של שיוך טקסונומי של מאובנים מתקופות אלו, כלומר האם הטקסונום החליט שהמאובנים מספיק שונים ע"מ להצדיק מערכה שונה. H. sapiens - שיחה 16:45, 31 במרץ 2023 (IDT)
- הרחבה לשאלה היא מדוע החיים שאנחנו מכירים מבוססים על פחמן. הסרטון הבא מתמודד עם השאלה
https://youtu.be/kAFC4RY1cKQ שנילי - שיחה 19:11, 31 במרץ 2023 (IDT)
- גם Proarticulata נכחדו ונחשבים מערכה. כמו כן בעלי חיים הם רק חלק מאוחר למדי ודי מצומצם של החיים על פני האדמה. ראו על-ממלכה, איקריוטים .אפילו בתוכם - יש את דיאפורטיקס, שמכילים את הצמחים וירוקיות, ויש את אמורפאה שכוללת את הפטריות האמבות ובעלי החים. בעלי החיים הם "השכנים החדשים" לכדור ארץ שהיו בו יצורים אחרים במשך כ -4 מיליארד שנים ללא בעלי חיים. אחת ההכחדות הגדולות היא אסון החמצן שבו נכחדו רוב המינים, וסביר שגם מחלקות. בנוסף- ככל הנראה אנחנו מכירים רק חלק קטן מתוך החיידקים - קשה לחוקרים להכיר חיידקים שקשה לגדול במצאים. האזרח דרור - שיחה 12:26, 5 באפריל 2023 (IDT)
דג לרבות שאינו דג
עריכהמצב טיפול: חדש
מה מקור הביטוי העברי "דג, לרבות שאינו דג"?
- פקודת הדיג המנדטורית משנת 1937. מרווין האנדרואיד הפראנואיד - שיחה 23:41, 30 במרץ 2023 (IDT)
- אין להחמיץ את "כלב -- לרבות חתול או קוף". עוזי ו. - שיחה 03:12, 31 במרץ 2023 (IDT)
- וכך גם "אדם - לרבות חברה וחבר בני-אדם". כל הדוגמאות ממחישות שהמחוקק נותן למילים את המשמעות שהוא חפץ בה, גם אם היא שונה מהמשמעות המקובלת בלשון בני אדם. דוד שי - שיחה 04:29, 31 במרץ 2023 (IDT)
מדוע ביבי ביטל את רפורמת לוין?
עריכהיש פה ערך המסביר מדוע בוצע הביטול?
כמו כן אשמח לדעת אם יש סיכוי להחזיר את הרפורמה. ―אנונימי לא חתם
- ראה אנרכיה: "מצב בו מתקיים אי-סדר באזור מסוים ו"איש הישר בעיניו יעשה" (כגון בעת מהומות אלימות), הגורר את היחלשותו של השלטון המרכזי". 2A01:73C0:66E:FE8F:0:0:13A1:8652 12:12, 31 במרץ 2023 (IDT)
- ביבי לא ביטל את המהפיכה המשטרית. שותפיו לקואלציה הצהירו שהם ימשיכו לקדם את המהפיכה המשטרית במושב הבא של הכנסת. זה ככל הנראה תרגיל שהוא למד מפולין.
- מדינה שב-2017 הודיע השלטון בה על הפיכה משטרית שמחאה של מיליונים הצליחה לעכב, אבל לא לאורך זמן.
- התעייפות של המחנה הליברלי איפשרה השתלטות מוחלטת של השלטון על מערכת המשפט ב-2019.
- מאות שופטים, בכל הערכאות, מונו על ידי השלטון. מי שיכול עוזב. והמדינה שוקעת באיטיות. מרווין האנדרואיד הפראנואיד - שיחה 13:23, 31 במרץ 2023 (IDT)
- ראשית, רפורמת לוין לא בוטלה, היא רק הושהתה. התוכנית, המכונה רפורמת לוין על ידי חסידיה והמהפכה המשפטית על ידי מתנגדיה, אמורה לשנות את המאזן בין 3 הרשויות, לחזק את הרשות המבצעת ולהחליש מאוד את הרשות השופטת. קבלת התוכנית תהפוך את ישראל למדינה חסרת או כמעט חסרת שומרי סף, תהפוך את הביקורת המשפטית על הרשויות האחרות לחלשה עד לא קיימת. במצב כזה ישראל תיפול כפרי בשל לידי פופוליסטים, שינהיגו משטר אוטוקראטי וכמובן גן עדן לעשירים, שיוכלו לשחד את השולטים (ראו חוק המתנות, מסווה למתן שוחד), לקבל זיכיונות וליצור מונופולים. יהיו מי שיתעשרו, אך מרבית האוכלוסייה תסבול מצמצום שרותים ויוקר מחיה. בברכה. ליש - שיחה 13:35, 31 במרץ 2023 (IDT)
- מדהים כיצד ביקורת שיפוטית, יחסים בין רשויות ונבואה הפכו תוך חודשים ספורים לתחום מומחיות כה נפוץ. בברכה, משה כוכבי - שיחה 16:14, 31 במרץ 2023 (IDT)
- רפורמת לוין/המהפכה המשטרית לא הייתה באה לעולם, לולא כישלון מקצוע האזרחות בבתי הספר. אם רבים היו יודעים את הדברים הבסיסיים על הפרדת רשויות וביקורת שיפוטית, רק פוליטיקאי מתאבד היה מעלה על דעתו לעלות רעיונות כל כך אנטי-דמוקרטיים. לא פלא שמרבית תומכי הרפורמה/מהפכה באים ממגזרים שלא לומדים אזרחות. בברכה. ליש - שיחה 16:21, 31 במרץ 2023 (IDT)
- רפורמות לוין לא הייתה באה לעולם אילולא ההפיכה המשפטית המשטרית שביצע אהרן ברק. הפרדת רשויות עובדת לשני כיוונים: גם ריכוז כל הכוח ברשות השופטת (כולל כוח לפסול חוקים ולחוקק חוקים בעצמה, וכן שליטה ברשות המבצעת באמצעות היועמ"ש) זה מתכון לדיקטטורה. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 16:31, 31 במרץ 2023 (IDT)
- @אריה ענבר כיצד ספרת עד שהגעת לתוצאה המעניינת הזו שמרבית תומכי הוואטאבר באים ממגזרים שלא לומדים אזרחות? למיטב זכרוני מדובר במקצוע חובה. אם מתאים לך אשמח גם להבין מהם הדברים הבסיסיים על הפרדת רשויות וביקורת שיפוטית. בברכה, משה כוכבי - שיחה 16:41, 31 במרץ 2023 (IDT)
- משה כוכבי, די להביט בהפגנות של התומכים, כדי לראות סימנים מובהקים של הבאים ממגזרים בהם לא לומדים אזרחות ולא לומדים את תורת האבולוציה. יתר על כן, גם נציגיהם בכנסת לוקחים חלק בקואליציה המקדמת את המהפכה המשטרית.
- אביר, חזרה אין סופית על אגדה חסרת בסיס עובדתי אינה הופכת אותה לאמת. הפנסיונר אהרן ברק אינו דיקטטור ואין לו שום כוח ושום סמכויות - לשרים יש כוח וסמכויות והשרים הנוכחיים תאבי כוח ורוצים עוד כוח. לרשות השיפוטית יש רק את כוח החוק, היא יכולה להגיד מהו החוק, אך אין לה גייסות, כדי להכתיב זאת. לרשות המבצעת יש גייסות וכרגע רוצים להוסיף גייסות (המשמר הלאומי). נא לא לזרוק חול בעיניים, רק הכנסת מחוקקת ובית המשפט יכול, במקרים בהם יש ניגוד בין חוקים קיימים, לבטל חוק. הכנסת תמיד יכולה לשוב ולחוקק אותו, תוך תיקון הניסוחים הבעיתיים. בלי סיפורי סבתא, הרשות השופטת הייתה ונשארה הרשות החלשה ביותר. מה רוצה לוין לעשות, זה להפוך אותה לאימפוטנטית. בברכה. ליש - שיחה 17:00, 31 במרץ 2023 (IDT)
- ברק כבר לא דיקטטור, כי הוא פרש. אבל תשלובת חיות+מיארהבהרב כן. בסמכותן לבטל כל החלטת ממשלה, אפילו ללא נימוק מצידן, וכן בסמכותן לחייב את הממשלה לבצע כל פעולה שהן פוסקות, ומאחר שבפועל הפרקליטות והמשטרה כפופות להן ולא לממשלה, יש בידיהן הרבה מאוד כוח, כוח ברמה כמעט דיקטטורית. השלב היחידי שנותר בינן לבין דיקטטורה מוחלטת היא שהצבא יפסיק לציית לממשלה ובמקום זאת יציית להן. מעניין מה יקרה אם הממשלה תחליט שצריך לבצע Y ובג"ץ יפסוק אחרת או יועמ"ש תטיל וטו - למי הצבא יציית? למי הוא כפוף? – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 19:57, 31 במרץ 2023 (IDT)
- יש בחלק מהאוכלוסיה שמתנגדת באופן כללי לרפורמות במערכת המשפט, הנחת יסוד שלדעתי היא כוזבת. האחת היא שהשופטים אנשי הפרקליטות ואנשי לשכת עורכי הדין (שנציגיה חלק מהוועדה לבחירת שופטים) הם (חלקם, רובם או כולם) שומרי סף ערכיים, תמים וטהורי לב שהם במהותם שומרים על זכויות אדם ומיעוטים ושואפים לחברה "מתוקנת" ויגנו מפני האזרח הקטן מן השררה.
זו אחת מהתפיסות הכוזבות עד כדי חולי שקיימות בשיח הציבורי. אני אדהים אתכם ואגלה לכם גם מניסיון אישי שהשופטים כולם ללא יוצא מן הכלל הם בני אדם המונעים מאינטרסים לעיתים אישיים שמקבלים לעיתים הכרעות דין מראש ורק לאחר ההכרעה הלא מקצועית הם בונים את מסכת הנימוקים, דוגמאות יש בשפע עצום. הפרקליטות זכתה לכינוי "גוף עברייני" מפי אילנה ראדה ואני מבין לליבה. לפרקליטות כח אדיר והיא משתמשת בו לעיתים באופן לא פרופורציונלי ולא מוסרי תוך טיוח ומצגי שווא. לשכת עורכי הדין בישראל הוא גוף חולה שלא ניתן להבריא. יש לפרקו ולהקים גוף חדש שיהיה נתון לפיקוח עצמאי לחלוטין.
רפורמה במערכת המשפט היא חובה, חוקה לישראל היא חובה, שני בתי פרלמנט לישראל חובה, פירוק מוחלט של שחיתות שלטונית היא חובה.
יחד עם כל אלה אני מוכרח להדגיש שלדעתי פסקת התגברות ברוב של 61 היא טעות נוראית ותוביל את ישראל לתהום, פסקת ההתגברות צריכה להתקבל ברוב של 80 חברי כנסת (שני שלישים), בחירת שופטים צריכה להעשות על ידי וועדה רחבה של כמה עשרות חברים מקצועיים, משפטנים בכירים (לא עורכי דין) ודיוני הוועדה כולם צריכים להיות מוקלטים ומועברים בשידור חי (סטייל ערוץ הכנסת). דיונים בבתי המשפט (למעט חסויים) צריכים להיות מוקלטים, פסקי דין (למעט חריגים) צריכים להיות נחלת הכלל (חסל תקדין וכל שאר המסרסרים במידע).
יש בשמאל ובימין, דתיים וחילונים, יהודים וערבים הרבה אנשים חכמים ומוסריים, עליהם החובה לתקן את מערכת המשפט ולהשאיר את ישראל עם 3 רשויות נפרדות, עצמאיות שהתנהלותן שקופה לחלוטין.
מי יתן.. Asaf M - שיחה 20:43, 31 במרץ 2023 (IDT)- רפורמה היא אולי חובה, אבל השינויים המוצעים ממש לא עוזרים. בינתיים הדבר שהכי חסר הוא תוספת כוח אדם. השר שאחראי למשטרה נלחם על תוספת תקציב למשטרה. השר שאחראי למערכת המשפט לא נלחם על תוספת תקציב למערכת המשפט. Tzafrir - שיחה 21:16, 31 במרץ 2023 (IDT)
- יש בחלק מהאוכלוסיה שמתנגדת באופן כללי לרפורמות במערכת המשפט, הנחת יסוד שלדעתי היא כוזבת. האחת היא שהשופטים אנשי הפרקליטות ואנשי לשכת עורכי הדין (שנציגיה חלק מהוועדה לבחירת שופטים) הם (חלקם, רובם או כולם) שומרי סף ערכיים, תמים וטהורי לב שהם במהותם שומרים על זכויות אדם ומיעוטים ושואפים לחברה "מתוקנת" ויגנו מפני האזרח הקטן מן השררה.
- @אריה ענבר אני לא מבין. מגזרים בהם לא לומדים אזרחות הם בפשטות מגזרים בהם לא מסיימים תעודת בגרות. מה במראה של המפגינים רימז על כך שמדובר באנשים שלא לומדים אזרחות לבגרות? ואיך לימודי אבולוציה קשורים לתמיכה או התנגדות לרפורמה במערכת המשפט? בברכה, משה כוכבי - שיחה 21:12, 1 באפריל 2023 (IDT)
- משתמש:אריה ענבר סתם חירטט. לא צריך לקחת את החירטוט הזה שלו ברצינות. תחי רפורמת לוין. ―אנונימי לא חתם
- משה כוכבי, אתה מתמם ולגבי האלמוני עם החרטוטים, מאז ומתמיד באפלולית של האלמוניות התחבאו כל מיני שרצים, זה לא חידוש. בברכה. ליש - שיחה 07:01, 2 באפריל 2023 (IDT)
- משתמש:אריה ענבר מה השגת בלקרוא לי בעקיפין שרץ? אם אתה קורא לי שרץ אני קורא לך שרץ, איך זה קידם אותנו? ―אנונימי לא חתם
- אני לא יכול לקרוא לך, לא שרץ ולא הגאון מווילנה, כל עוד אינך מזדהה, אתה בחזקת רוח רפאים. אני ציינתי עובדה ידועה על כך ששרצים אוהבים להסתתר, מתחת לאבנים או באלמוניות ומשם הם מגיחים כדי לנשוך, לעקוץ מבלי לסכן את עצמם, גיבורים גדולים בעיני עצמם, אך למעשה נבלים מוגי לב. ליש - שיחה 07:35, 2 באפריל 2023 (IDT)
- אם בשבילך אני רוח רפאים אז אני חושב שאינך צריך להתייחס אלי. אני לא מסתתר, כתובת האי פי שלי גלויה. אין לי סיבה לפזר על עצמי פרטים לפניך. אין לי מושג על מה מתבססת אותה "עובדה ידועה" כדבריך, אני אף מוצא בכך כפיות טובה כלפי כל התרומות של "אלמונים" בכל הויקיפדיות. ―אנונימי לא חתם
- אין שום בעיה עם אלמונים תורמים, אין בעיה גם עם אלמונים סקרנים, הבעיות מתעוררות עם אלמונים, כמוך, שמתוך מסתור האלמוניות באים להעליב ולפגוע. אלמונים, כמו ויקיפדים רשומים, יכולים גם לקחת חלק בדיונים ובמחלוקות, אך כל זאת מתוך התייחסות עניינית, דיונים לגוף הנושא ולא לגוף המתדיינים. כאן עובר הגבול, בחרטוטים. ליש - שיחה 10:54, 2 באפריל 2023 (IDT)
- להכליל אותי כ"לא תורם" ו"בא להעליב" זה חסר בסיס וחמור מאד, בדיוק כמו הכללתך המתריסה על תומכי הרפורמה כמי שלא למדו אזרחות או לא למדו על תאוריית האבולוציה. לא אמרתי עליך אד-הומינם אחד, אחרת אנא צטט אותו. ―אנונימי לא חתם
- אין שום בעיה עם אלמונים תורמים, אין בעיה גם עם אלמונים סקרנים, הבעיות מתעוררות עם אלמונים, כמוך, שמתוך מסתור האלמוניות באים להעליב ולפגוע. אלמונים, כמו ויקיפדים רשומים, יכולים גם לקחת חלק בדיונים ובמחלוקות, אך כל זאת מתוך התייחסות עניינית, דיונים לגוף הנושא ולא לגוף המתדיינים. כאן עובר הגבול, בחרטוטים. ליש - שיחה 10:54, 2 באפריל 2023 (IDT)
- אם בשבילך אני רוח רפאים אז אני חושב שאינך צריך להתייחס אלי. אני לא מסתתר, כתובת האי פי שלי גלויה. אין לי סיבה לפזר על עצמי פרטים לפניך. אין לי מושג על מה מתבססת אותה "עובדה ידועה" כדבריך, אני אף מוצא בכך כפיות טובה כלפי כל התרומות של "אלמונים" בכל הויקיפדיות. ―אנונימי לא חתם
- אני לא יכול לקרוא לך, לא שרץ ולא הגאון מווילנה, כל עוד אינך מזדהה, אתה בחזקת רוח רפאים. אני ציינתי עובדה ידועה על כך ששרצים אוהבים להסתתר, מתחת לאבנים או באלמוניות ומשם הם מגיחים כדי לנשוך, לעקוץ מבלי לסכן את עצמם, גיבורים גדולים בעיני עצמם, אך למעשה נבלים מוגי לב. ליש - שיחה 07:35, 2 באפריל 2023 (IDT)
- @אריה ענבר אל תתייחס לעלבונות סרק. אבל אני לא מיתמם, אני באמת לא מבין למה התכוונת. האם אתה סבור שנערים מהציונות הדתית או מצביעי ליכוד לא לומדים אזרחות? ברצינות, משה כוכבי - שיחה 09:17, 2 באפריל 2023 (IDT)
- בואו נבדיל, במיוחד הזכרתי גם את תורת האבולוציה. אנשי ימין שלמדו בבתי ספר ממלכתיים למדו גם את תורת האבולוציה וגם אזרחות. מי שלמד בבתי ספר חרדיים לא למד לא את זאת ולא את זאת וחלקם לא למדו מתמטיקה ולא למדו אנגלית. בזרם הממלכתי דתי לא לומדים את תורת האבולוציה ולומדים אזרחות מקוצצת, ערך השיוויון לא מתאים להם. אני מניח שאותן ימניים, שלמדו אזרחות מלאה, מרביתם ודאי מתנגדים למהפכה המשפטית, כמו רבים מהאישים הבאים, כולם ימניים: ליברמן, סער, מרידור, בגין, מנדלבאום, רובינשטיין, סאשה ביטון ורבים אחרים. בברכה. ליש - שיחה 09:50, 2 באפריל 2023 (IDT)
- רובינשטיין? מה לגבי שטרן? מה הקשר של אבולוציה לדיון הנוכחי? מה הקשר לחרדים? חרדים היו מיעוט מבין המפגינים, לא? Tzafrir - שיחה 10:49, 2 באפריל 2023 (IDT)
- @אריה ענבר תוכנית הלימודים של ביולוגיה זהה בחינוך הממלכתי ובממלתי-דתי. אותו היקף שעות (מצומצם בכל מקרה) שמוקדש ללימודי האבולוציה זהה בשניהם.
- רובינשטיין? מה לגבי שטרן? מה הקשר של אבולוציה לדיון הנוכחי? מה הקשר לחרדים? חרדים היו מיעוט מבין המפגינים, לא? Tzafrir - שיחה 10:49, 2 באפריל 2023 (IDT)
- בואו נבדיל, במיוחד הזכרתי גם את תורת האבולוציה. אנשי ימין שלמדו בבתי ספר ממלכתיים למדו גם את תורת האבולוציה וגם אזרחות. מי שלמד בבתי ספר חרדיים לא למד לא את זאת ולא את זאת וחלקם לא למדו מתמטיקה ולא למדו אנגלית. בזרם הממלכתי דתי לא לומדים את תורת האבולוציה ולומדים אזרחות מקוצצת, ערך השיוויון לא מתאים להם. אני מניח שאותן ימניים, שלמדו אזרחות מלאה, מרביתם ודאי מתנגדים למהפכה המשפטית, כמו רבים מהאישים הבאים, כולם ימניים: ליברמן, סער, מרידור, בגין, מנדלבאום, רובינשטיין, סאשה ביטון ורבים אחרים. בברכה. ליש - שיחה 09:50, 2 באפריל 2023 (IDT)
- משתמש:אריה ענבר מה השגת בלקרוא לי בעקיפין שרץ? אם אתה קורא לי שרץ אני קורא לך שרץ, איך זה קידם אותנו? ―אנונימי לא חתם
- משה כוכבי, אתה מתמם ולגבי האלמוני עם החרטוטים, מאז ומתמיד באפלולית של האלמוניות התחבאו כל מיני שרצים, זה לא חידוש. בברכה. ליש - שיחה 07:01, 2 באפריל 2023 (IDT)
- משתמש:אריה ענבר סתם חירטט. לא צריך לקחת את החירטוט הזה שלו ברצינות. תחי רפורמת לוין. ―אנונימי לא חתם
- ברק כבר לא דיקטטור, כי הוא פרש. אבל תשלובת חיות+מיארהבהרב כן. בסמכותן לבטל כל החלטת ממשלה, אפילו ללא נימוק מצידן, וכן בסמכותן לחייב את הממשלה לבצע כל פעולה שהן פוסקות, ומאחר שבפועל הפרקליטות והמשטרה כפופות להן ולא לממשלה, יש בידיהן הרבה מאוד כוח, כוח ברמה כמעט דיקטטורית. השלב היחידי שנותר בינן לבין דיקטטורה מוחלטת היא שהצבא יפסיק לציית לממשלה ובמקום זאת יציית להן. מעניין מה יקרה אם הממשלה תחליט שצריך לבצע Y ובג"ץ יפסוק אחרת או יועמ"ש תטיל וטו - למי הצבא יציית? למי הוא כפוף? – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 19:57, 31 במרץ 2023 (IDT)
- רפורמת לוין/המהפכה המשטרית לא הייתה באה לעולם, לולא כישלון מקצוע האזרחות בבתי הספר. אם רבים היו יודעים את הדברים הבסיסיים על הפרדת רשויות וביקורת שיפוטית, רק פוליטיקאי מתאבד היה מעלה על דעתו לעלות רעיונות כל כך אנטי-דמוקרטיים. לא פלא שמרבית תומכי הרפורמה/מהפכה באים ממגזרים שלא לומדים אזרחות. בברכה. ליש - שיחה 16:21, 31 במרץ 2023 (IDT)
- מדהים כיצד ביקורת שיפוטית, יחסים בין רשויות ונבואה הפכו תוך חודשים ספורים לתחום מומחיות כה נפוץ. בברכה, משה כוכבי - שיחה 16:14, 31 במרץ 2023 (IDT)
- ראשית, רפורמת לוין לא בוטלה, היא רק הושהתה. התוכנית, המכונה רפורמת לוין על ידי חסידיה והמהפכה המשפטית על ידי מתנגדיה, אמורה לשנות את המאזן בין 3 הרשויות, לחזק את הרשות המבצעת ולהחליש מאוד את הרשות השופטת. קבלת התוכנית תהפוך את ישראל למדינה חסרת או כמעט חסרת שומרי סף, תהפוך את הביקורת המשפטית על הרשויות האחרות לחלשה עד לא קיימת. במצב כזה ישראל תיפול כפרי בשל לידי פופוליסטים, שינהיגו משטר אוטוקראטי וכמובן גן עדן לעשירים, שיוכלו לשחד את השולטים (ראו חוק המתנות, מסווה למתן שוחד), לקבל זיכיונות וליצור מונופולים. יהיו מי שיתעשרו, אך מרבית האוכלוסייה תסבול מצמצום שרותים ויוקר מחיה. בברכה. ליש - שיחה 13:35, 31 במרץ 2023 (IDT)
- הוא לא ביטל כלום, הוא רק עיכב, מרווין ציין פה (והוא צודק) שזה טריק שהוא למד מפולין שגם קידמו רפורמה דומה כמעט לחלוטין
הם בעצם עיכבו את ההפיכה בשנתיים ככה שהמחאה תיחלש ואז אחרי שנתיים בבליץ' חקיקה העבירו את הרפורמה. אקסינו - שיחה 20:52, 31 במרץ 2023 (IDT)
תביעת אגד נגד הרשות הפלסטינית
עריכהמצב טיפול: חדש
זכור לי שבזמן או אחרי האינתיפאדה השנייה אגד תבעה את הרשות הפלסטינית על הנזק לאוטובוסים וזכתה בתביעה. האם הרשות הפלסטינית הכירה בלגיטימיות של התביעה ושלחה עורך דין שייצג אותה במשפט? האם היא שילמה את הפיצוי? האם הייתה דרך בכלל לאכוף את התשלום?--2A00:A041:26E4:9500:B505:5F2A:312:7BF6 19:42, 1 באפריל 2023 (IDT)
- מדובר בהליך שנפתח ב-2002 ונסגר ב-2017 (ת"א 2425/02). הרשות הפלסטינית נתבעה ע"י אגד בטענה שהיא מימנה אירועי טרור שפגעו באוטובוסים ובהכנסות של אגד. במענה לשאלותיך:
- הרשות הפלסטינית יוצגה בתיק זה ע"י עו"ד יונתן ארנון.
- היו הרבה דיונים בנושא לאורך השנים. נדמה לי שהיה פסק דין שחייב פיצויים אך לא כובד, אבל אני לא בטוח לגבי זה. לבסוף הוחלט לפנות להליך גישור אצל עו"ד יורי גיא-רון ולדחות את התביעות.
- היתה דרך לאכוף את התשלום, ואף אושר להוציא צו עיקול של נכסים של הרשות בישראל במקרה הצורך. דרך חלופית היא כמובן לקזז מכספי המיסים שישראל מעבירה לרשות על פי הסכמי אוסלו, בדומה למנגנון של חוק הקפאת כספי טרור.
בברכה, משה כוכבי - שיחה 00:23, 2 באפריל 2023 (IDT)
- 1. למה עורך דין ישראלי ייצג את הרשות הפלסטינית?
- 2. מה פתאום דחו את התביעה??--2A00:A041:26E4:9500:64FC:A0ED:A9EC:A74E 14:10, 2 באפריל 2023 (IDT)
- במשפט בבית משפט ישראלי, הצדדים צריכים להיות מיוצגים על ידי עורכי דין ישראליים (לא אם כן אחד או יותר מהצדדים בוחר לייצג את עצמו). Tzafrir - שיחה 14:33, 2 באפריל 2023 (IDT)
- אז זה עורך דין שבית המשפט הישראלי מינה? האם הרשות הפלסטינית שיתפה איתו פעולה?--2A00:A041:26E4:9500:64FC:A0ED:A9EC:A74E 15:33, 2 באפריל 2023 (IDT)
- למיטב הבנתי זה לא בדיוק דחיה של התביעה. יותר כמו משיכה שלה על ידי אגד בגלל הליכי הגישור. אני יכול לשער שכמו כל גוף עסקי אגד לא היו מעוניינים להמשיך את ההליך האינסופי הזה.העלות של ניהול הליך משפטי על פני שנים יכולה להיות גבוהה מהרווח שלבסוף ניתן להפיק ממנו. בברכה, משה כוכבי - שיחה 15:06, 2 באפריל 2023 (IDT)
- אז בשביל מה הגישו את התביעה מלכתחילה?--2A00:A041:26E4:9500:64FC:A0ED:A9EC:A74E 15:33, 2 באפריל 2023 (IDT)
- במשפט בבית משפט ישראלי, הצדדים צריכים להיות מיוצגים על ידי עורכי דין ישראליים (לא אם כן אחד או יותר מהצדדים בוחר לייצג את עצמו). Tzafrir - שיחה 14:33, 2 באפריל 2023 (IDT)
כור היתוך של בן גוריון
עריכהמצב טיפול: חדש
ידוע שבן גוריון בא עם חזון של כור היתוך גרעיני שלפיו אחרי מספר קטן של דורות יוולד הישראלי החדש שיהיה שונה מכל הגלויות.
האם החזון של בן גוריון כשל? כי המדינה שלנו כולה מתעסק בנושא העדתי. כולם מתחלקים לספרים ואשכנזים ובני תערובת.
האם אפשר להגיד שישראל היא באמת כור היתוך גרעיני? ―אנונימי לא חתם
- ראשית כל, כור היתוך (או melting pot, או כור מצרף) אינו כור גרעיני. הערך לא מתייחס למשמעות הביטוי אבל הוא נוצר עוד לפני שכור גרעיני היה קיים. מדובר על כלי קיבול שאליו מכניסים מתכת מוצקה, ומחממים אותה עד שהיא מותכת והופכת להיות תערובת אחידה.
- שנית, באופן כללי נראה לי שהתהליך הזה די הצליח (עבור היהודים!). עדות שהיו פעם: רומנים, סלוניקאים, בולגרים, פרסים וכדומה, לא ממש קיימות כזהות עיקרית. אני חושב שלפחות מבין היהודים. רוב גדול מאוד של היהודים רואה את עצמו בראש ובראשונה ישראלי או יהודי ישראלי לפני כל זהות אחרת. Tzafrir - שיחה 22:40, 1 באפריל 2023 (IDT)
מצב טיפול: חדש
שתי שאלות:
א. מה בין join meeting לבין 'new meeting' בחלון הראשי של ישום 'זום' ? נראה שהראשון מיועד לאורח המוזמן, ועליו להקליד קוד או קישור ? ואילו השני מיועד להזמנת אחרים ? מלבד זאת, במה שונה אפשרות זו מכניסה לחדר של המארח באמצעות קישור שהוא מספק ? אשמח לדעת יותר פרטים על כך, מהמנוסים שבחבורה.
ב. היכן מצויות מצויות או נשמרות הקלטות של מפגשים ? שבוע טוב, בנצי - שיחה 20:55, 1 באפריל 2023 (IDT)
- א. הראשון מיועד לאורח המוזמן, והשני נועד כדי לאחר אחרים אצלך. זהה לחלוטין לכניסה לחדר באמצעות קישור ישיר לחדר - ובצורה זו של קישור ישיר אפשר להתחבר לפגישה ללא צורך ביצירת משתמש.
- ב. תלוי בהגדרות - אפשר להגדיר שהן נשמרות לוקלית במחשב שלך, או באיזשהו שירות ענן.
היכן נמצא
עריכהמצב טיפול: חדש
ארכיונו / עזבונו של פרופ' נחום סלושץ ? אשמח אם מישהו יודע משהו על כך. ארכיון חשוב ביותר מבחינת תחומי המחקר בהם עסק, כולל יהדות צפון-אפריקה. בנצי - שיחה 21:07, 1 באפריל 2023 (IDT)
- כדאי להפנות את השאלה לדלפק הייעוץ של הספריה הלאומית. סיון ל - שיחה 14:58, 2 באפריל 2023 (IDT)
- הם הראשונים אליהם פניתי, וגם ליעצי ספריות אחרות. רק לאחר מיצוי ערוצים 'טבעיים' אלה, שאלתי גם כאן, כי אולי.
- לבסוף, הציע לי ספרנו של מכון שוקן לבדוק גם בספריית יד בן-צבי, שכן סלושץ ובן-צבי היו קרובי משפחה. ואכן, עצתו היתה מועילה, כמו גם בעניינים ביבליוגרפיים אחרים. בסופו של דבר, מנהל ספריית היד אכן ידע את קורות הארכיון עליו שאלתי. הארכיון שהה ביד ב"צ עד 1999, יחד עם ארכיונו של יצחק בן-צבי, ואז הועברו שני הארכיונים לארכיון המדינה, שכן ארכיונו של בן-צבי, כנשיא, עובר לארכיון זה, הוא והמצורף אליו. חג שמח, למרות למרות, בנצי - שיחה 22:55, 7 באפריל 2023 (IDT)
- סלושץ היה בין מייסדיו של מכון גנזים, שמחזיקים בארכיונו עד היום. לא יודע מה היה ביב"צ - או שפשוט מדובר בדברים שבן־צבי התכתב עם סלושץ לגביהם, או שארכיונו פוצל (בהחלט אפשרי - הבנאדם עבר את גיל 90 ולא הפסיק לכתוב, יש לו מספיק חומר כדי להיכלל בכל ארכיוני הארץ). דניאל צבי • שיחה 14:20, י"ח בניסן ה'תשפ"ג (9.04.23) 14:20, 9 באפריל 2023 (IDT)
הריון שלא נגמר
עריכהמצב טיפול: חדש
האם קיים מקרה רפואי שבו הילוד לא יצא כלל והאישה המשיכה לחיות כרגיל?
מה ההריון הכי ארוך שנרשם לאדם?
- לשאלה השנייה, 375 יום לפי כמה כתבות ברשת. Uziel302 - שיחה 00:58, 2 באפריל 2023 (IDT)
- אני לא יודע לגבי הריון הכי ארוך שנרשם בהיסטוריה אך באופן כללי ההריון לא יכול להמשך לנצח ויסתיים במות האם והעובר. גילגמש • שיחה 19:48, 12 באפריל 2023 (IDT)
הקואליציה האיראנית
עריכהמצב טיפול: חדש
האם עיראק (שאחרי נסיגת האמריקאים), סוריה ולבנון הן מדינות בובה של איראן?--2A00:A041:26E4:9500:C475:47B7:2430:908 23:21, 1 באפריל 2023 (IDT)
- תגדיר "מדינת בובה". התו השמיני ♫ הבה נשוחח 13:27, 2 באפריל 2023 (IDT)
- מדינה שלא מנהלת מדיניות עצמאית, אלא למעשה משמשת כזרוע של מדינת החסות. אני מניח שהדוגמא הכי מפורסמת ונדושה זה משטר וישי.--2A00:A041:26E4:9500:64FC:A0ED:A9EC:A74E 14:11, 2 באפריל 2023 (IDT)
- כנראה הכוונה להפעלת ממשלת בובות. Corvus,(Nevermore) 14:13, 2 באפריל 2023 (IDT)
- אז לשאלתך – סוריה ועיראק כנראה שלא, לבנון חצויה בעניין. התו השמיני ♫ הבה נשוחח 14:19, 2 באפריל 2023 (IDT)
החזרה בתשובה
עריכהמצב טיפול: חדש
בשיח עם דתיים לאומיים סמוטריץ' אמר "זאת תהיה תפארתה של הציונות הדתית...מפסיקים לגמגם ולהרגיש לא נעים ולפחד ופשוט הולכים להחזיר את עם ישראל בתשובה" - כאן. שאלה לדתיים: למה הוא מתכוון? אבל אנא, ענו בכנות, למי הוא מתכוון ב"עם ישראל" ומה כוונתו "להחזיר בתשובה". La Nave - שיחה 23:33, 1 באפריל 2023 (IDT)
- מחיפוש קצר נראה שזה מכנס של ראש יהודי. אלו אנשים בעלי תפיסה דתית אקטיביסטית שמאמינים בצדקת דרכם ואמונתם ורוצים לשכנע יהודים לחזור בתשובה. "עם ישראל" הכוונה מם הסתם בעיקר אנשים שאינם שומרי תורה ומצוות, ו"להחזיר בתשובה" זה לשכנע אותם ללמוד תורה ולקיים מצוות. בכנות, משה כוכבי - שיחה 23:48, 1 באפריל 2023 (IDT)
- ראי תנועת התשובה. שמש מרפא - שיחה 09:16, 2 באפריל 2023 (IDT)
- האנשים האלה הם עכשיו בשלטון, אין מדינה יותר דתית מישראל למעט כמה מדינות מוסלמיות, כאילו זה משהו לשאוף אליו. La Nave - שיחה 23:20, 2 באפריל 2023 (IDT)
- לא ברור לי איך זה אמור להיות קשור למדינה. סמוטריץ הופיע בכנס של ארגון החזרה בתשובה והוא מחזק את ידיהם, זה הכל. שמש מרפא - שיחה 23:58, 2 באפריל 2023 (IDT)
- סמוטריץ' הוא שר במדינה הזאת, "זאת תהיה תפארתה של הציונות הדתית, להפוך את כולנו לשליחים שאומרים הנני, ומפסיקים לגמגם ולהרגיש לא נעים ולפחד, ופשוט הולכים להחזיר את עם ישראל בתשובה". La Nave - שיחה 01:00, 3 באפריל 2023 (IDT)
- אז מה אם הוא גם שר? שכל מה שהוא תומך בו הוא מתכוון לקדם כשר? שימי לב שהוא מדבר על הציונות הדתית (לא הציונות הדתית (רשימה)) ולא על המדינה. זה שברשתות אוהבים להוציא כל דבר מההקשר ולהזדעזע זה עוד דבר. שמש מרפא - שיחה 01:50, 3 באפריל 2023 (IDT)
- לא הוא לא תומך במיסיונריות, הוא רק מדבר בלשון רבים ודוחק בשליחים לעשות את העבודה. כל מה שהוא עושה זה קידום דתי, העליונות היהודית היא דתית, הרפורמה היא דתית כדי לחוקק ב"ארץ ישראל השלמה" חוקים שבג"ץ היה פוסל. La Nave - שיחה 09:42, 3 באפריל 2023 (IDT)
- אז מה אם הוא גם שר? שכל מה שהוא תומך בו הוא מתכוון לקדם כשר? שימי לב שהוא מדבר על הציונות הדתית (לא הציונות הדתית (רשימה)) ולא על המדינה. זה שברשתות אוהבים להוציא כל דבר מההקשר ולהזדעזע זה עוד דבר. שמש מרפא - שיחה 01:50, 3 באפריל 2023 (IDT)
- סמוטריץ' הוא שר במדינה הזאת, "זאת תהיה תפארתה של הציונות הדתית, להפוך את כולנו לשליחים שאומרים הנני, ומפסיקים לגמגם ולהרגיש לא נעים ולפחד, ופשוט הולכים להחזיר את עם ישראל בתשובה". La Nave - שיחה 01:00, 3 באפריל 2023 (IDT)
- לא ברור לי איך זה אמור להיות קשור למדינה. סמוטריץ הופיע בכנס של ארגון החזרה בתשובה והוא מחזק את ידיהם, זה הכל. שמש מרפא - שיחה 23:58, 2 באפריל 2023 (IDT)
- האנשים האלה הם עכשיו בשלטון, אין מדינה יותר דתית מישראל למעט כמה מדינות מוסלמיות, כאילו זה משהו לשאוף אליו. La Nave - שיחה 23:20, 2 באפריל 2023 (IDT)
- ראי תנועת התשובה. שמש מרפא - שיחה 09:16, 2 באפריל 2023 (IDT)
האם בג"צ מחויב לאתאיזם והומאניות?
עריכהאחרת, על מה הוא מתבסס בפסיקותיו? תודה. ―אנונימי לא חתם
- בפסיקותיו בג"ץ מתבסס על חוקי ישראל, על מגילת העצמאות (המעוגנת בחוקים אחדים) ועל עקרונות יסוד של המשפט, שאתאיזם אינו אחד מהם (אך גם יראת שמים אינה נכללת בהם). הומניזם נגזר מכבוד האדם, שנכלל בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. דוד שי - שיחה 11:44, 2 באפריל 2023 (IDT)
- מה זאת אומרת "עקרונות יסוד של המשפט"? לאיזה משפט הכוונה? כמו כן האין ההנחה שהומאניות (כתפיסה אתאיסטית רחבה) נגזרת מאותו חוק יסוד, היא הנחה רחבה מדי? ―אנונימי לא חתם
- ראה עקרונות יסוד (משפט). דוד שי - שיחה 12:33, 2 באפריל 2023 (IDT)
- הערך שם ללא מקורות כלל, אינני יכול לדעת אם יש בו הטיה כל שהיא. רק מקריאת פסקת הפתיחה ניכר שיש בו ערבוב בין הומאניות לבין "משפט ישראלי". ―אנונימי לא חתם
- אם כבר מתבססים על מגילת העצמאות, אז צריך לזכור שהיא לא מסמך אתאיסטי כלל, אלא מזכיר מהמשפט הראשן את הדת היהודית כנקודת מפתח. הוא מזכיר את התפילה היהודית, לצד ערכי הומאניות, ריבונות, דמוקרטיה, לאומיות יהודית ועליה יהודית. אפשר להתווכח רבות על סעיפים ופרשנויות ולדון מה מיושם ומה נשאר הצהרה, אבל העקרונות שעליהם קמה המדינה כללו גם יהדות וגם דמוקרטיה. Corvus,(Nevermore) 14:00, 2 באפריל 2023 (IDT)
- הערך שם ללא מקורות כלל, אינני יכול לדעת אם יש בו הטיה כל שהיא. רק מקריאת פסקת הפתיחה ניכר שיש בו ערבוב בין הומאניות לבין "משפט ישראלי". ―אנונימי לא חתם
- ראה עקרונות יסוד (משפט). דוד שי - שיחה 12:33, 2 באפריל 2023 (IDT)
- מה זאת אומרת "עקרונות יסוד של המשפט"? לאיזה משפט הכוונה? כמו כן האין ההנחה שהומאניות (כתפיסה אתאיסטית רחבה) נגזרת מאותו חוק יסוד, היא הנחה רחבה מדי? ―אנונימי לא חתם
- שאלה מוזרה. על אילו פסיקות אתה מדבר? אחד הדברים היפים אצל שופטים הוא שפסקי הדין שלהם מנומקים (בשונה מהרבה מקבלי החלטות אחרים), כך שאם אתה שואל על פסיקה ספציפית - תוכל למצוא לכך תשובה בפסק הדין עצמו. אך נדמה לי שבדבריך יש רק טרוניה כללית ולא מבוססת. בברכה, משה כוכבי - שיחה 13:19, 2 באפריל 2023 (IDT)
- אני שואל האם יש השקפת עולם לפיה שופטי בג"צ בישראל פוסקים? האם למשל בוצע מחקר על פסיקותיהם והכליל מכך השקפת עולם מסוימת כמו הומניזם חילוני או לחלופין אתאיזם הומאני? ―אנונימי לא חתם
- אני לא חושב ששופטים מנסים לפסוק לפי תפיסת עולם או מרגישים מחויבים לאתאיזם והומניזם. אפשר אולי לומר שיש להם הטיה קוגניטיבית כזו או אחרת שמביאה אותם לפסיקות שתואמות לתפיסת העולם שלהם. מחקר מעניין שבחן את יחסם של השופטים לעתירות של תנועות ימין לעומת יחסם לעתירות של תנועות שמאל זה תוכל לראות כאן. בברכה, משה כוכבי - שיחה 16:16, 2 באפריל 2023 (IDT)
- יש מעט אתאיסטים בישראל, וממה שיש - מעט מאד התפתח מספיק לכדי תפיסה הוליסטית, רחבה ועמוקה מספיק כדי לבסס עליה משהו. כדוגמה למשהו טיפה יותר עמוק אפשר לראות את דוקינס "יש אלוהים?" שבו הוא תוהה ביחס לשיוך האוטומטי כמעט בין דת ומוסר. ומזכיר פרשות כמו זו של ג'ורג' טמרין. שנשכחה בקרב רוב הציבור ה"חילוני" הישראלי. ישראל מדינה די דתית והרבה ממי שאינם דתיים באורח החיים מאמינים בכל זאת בקיומו של כוח עליון, בכך שהתנ"ך הוא ספר מופת להוראת מוסר ורעיונות דומים. הרעיון שדת עלולה לחסום התקדמות רוחנית או מוסרית (נניח להצדיק גזענות, להצדיק סחר בנשק, או לאפשר תהליך שמוליך לאסון אקולוגי-חברתי) הוא רעיון שכמעט לא קיים בציבור ואני בספק אם יש שופטים שמחזיקים בו. האזרח דרור - שיחה 12:40, 5 באפריל 2023 (IDT)
- אני לא חושב ששופטים מנסים לפסוק לפי תפיסת עולם או מרגישים מחויבים לאתאיזם והומניזם. אפשר אולי לומר שיש להם הטיה קוגניטיבית כזו או אחרת שמביאה אותם לפסיקות שתואמות לתפיסת העולם שלהם. מחקר מעניין שבחן את יחסם של השופטים לעתירות של תנועות ימין לעומת יחסם לעתירות של תנועות שמאל זה תוכל לראות כאן. בברכה, משה כוכבי - שיחה 16:16, 2 באפריל 2023 (IDT)
- אני שואל האם יש השקפת עולם לפיה שופטי בג"צ בישראל פוסקים? האם למשל בוצע מחקר על פסיקותיהם והכליל מכך השקפת עולם מסוימת כמו הומניזם חילוני או לחלופין אתאיזם הומאני? ―אנונימי לא חתם
המשמר הלאומי של בן גביר
עריכהמה אמור להיות ההבדל המהותי בין המשמר הלאומי לבין מג"ב (משמר הגבול)?
האין מדובר באותו דבר בדיוק בכלל המדינות? למשל בארה"ב יש את The National Guard. זה לא המג"ב שלהם ולכן הקמת "המשמר הלאומי" של בן גביר מיותר? ―אנונימי לא חתם
תודה. ―אנונימי לא חתם
- לדעת המפכ"ל המשמר הלאומי הזה מיותר ומזיק [5], אבל כדי שבן גביר יצא גבר-גבר ונתניהו יצא אפס, המשמר הלאומי יקום. הצטרפו בהמוניכם! דוד שי - שיחה 11:40, 2 באפריל 2023 (IDT)
- אכן, משמר הגבול מזמן-מזמן משמש כמשמר לאומי לכל דבר ודומה בסמכויות ותפקוד למשמרים לאומיים של מדינות אחרות. אני לא מבין מה המטרה של כל הסיפור הזה, בהתחשב בכך שהמשמר הלאומי של ישראל כבר קיים והוא פלוגת מילואים של מג"ב. הרעיון היה בהתחלה שהמשמר החדש לא היה כפוף לשרשרת הפיקוד המשטרתית ובמקום זה יהיה כפוף ישירות למשרד ביטחון הפנים. קשה לי לראות איך אפשר לתת למישהו סמכויות שיטור מבלי להפוך אותו חלק מכוחות המשטרה. Corvus,(Nevermore) 11:55, 2 באפריל 2023 (IDT)
- שלום. התייחסתי לנושא לא מזמן, ראו במעלה השרשור הנוכחי תחת הכותרת ״המשמר הלאומי״. בברכה, Virant (שיחה) 12:00, 2 באפריל 2023 (IDT)
- אכן, משמר הגבול מזמן-מזמן משמש כמשמר לאומי לכל דבר ודומה בסמכויות ותפקוד למשמרים לאומיים של מדינות אחרות. אני לא מבין מה המטרה של כל הסיפור הזה, בהתחשב בכך שהמשמר הלאומי של ישראל כבר קיים והוא פלוגת מילואים של מג"ב. הרעיון היה בהתחלה שהמשמר החדש לא היה כפוף לשרשרת הפיקוד המשטרתית ובמקום זה יהיה כפוף ישירות למשרד ביטחון הפנים. קשה לי לראות איך אפשר לתת למישהו סמכויות שיטור מבלי להפוך אותו חלק מכוחות המשטרה. Corvus,(Nevermore) 11:55, 2 באפריל 2023 (IDT)
אברהם במחזה
עריכהלפעמים אני מציץ בדף "בקשות ממפעילים" ומוצא שם בקשות לחסום כתובות או משתמשים שפתח "אברהם במחזה".
אני מניח שהאיש משתמש בפרוקסי ולכן לא עולים על כתובת IP קבועה או על טווח כתובות אחד או יותר שהוא מקבל מאותו ספק שירות אינטרנט.
אבל, בהתחלה, עם הכתובות הראשונות, לפני שהוא התחיל להשתמש בפרוקסי (אם היה זמן כזה) הוא כן השתמש בכתובת או בטווח/טווחים יציב/ים, לא? אם כן הרי שעמותת ויקימדיה הייתה יכולה לפעול נגדו במישור החוקי, אין היא יכולה?
אשמח להסבר. ―אנונימי לא חתם
- פרוקסי נחסם היום גלובלית. כתובת IP משתנה מעת לעת, וכתובת סלולרית יכולה להשתנות בתוך כמה שעות. שמש מרפא - שיחה 16:47, 2 באפריל 2023 (IDT)
- מה זאת אומרת "פרוקסי נחסם היום גלובלית"? כמו כן, אם הכתובות שלו מאותו ספק איך זה שעד היום לא פנו לספק האינטרנט שלו וביקשו לבקש ממנו שיפסיק להשתמש בו נגד ויקיפדיה? ―אנונימי לא חתם
- עריכה מפרוקסי. כנראה זה לא בראש מעייניה של חברת התקשורת. --שמש מרפא - שיחה 21:07, 2 באפריל 2023 (IDT)
- לא הצלחתי להבין את דבריך כי פרוקסי הוא שירות עצמאי שלקוח ה ISP יכול לרכוש או לא לרכוש. ―אנונימי לא חתם
- עריכה מפרוקסי. כנראה זה לא בראש מעייניה של חברת התקשורת. --שמש מרפא - שיחה 21:07, 2 באפריל 2023 (IDT)
- מה זאת אומרת "פרוקסי נחסם היום גלובלית"? כמו כן, אם הכתובות שלו מאותו ספק איך זה שעד היום לא פנו לספק האינטרנט שלו וביקשו לבקש ממנו שיפסיק להשתמש בו נגד ויקיפדיה? ―אנונימי לא חתם
למי פונים לדיווח על עבירה?
עריכהמצב טיפול: חדש
במקרה צילמתי משאית נוסעת על המדרכה. לאן אני יכול להעביר את הסרטון על מנת שהנהג יקנס כיאות? עמית - שיחה 16:13, 2 באפריל 2023 (IDT)
- ניסית במשטרה? כנראה ששם (יודע על מישהו שצילם אוטובוס עוקף רכב במעבר חציה, תוך כדי שילדים חוצים, והנהג נעצר אחר כך). התו השמיני ♫ הבה נשוחח 16:24, 2 באפריל 2023 (IDT)
- במשטרה בעיקר לא עונים. אני לא רואה הגיון להתקשר למוקד החירום בעניין. עמית - שיחה 16:39, 2 באפריל 2023 (IDT)
- נניח שאתה שולח את התמונה למשטרה, מה הם יכולים לעשות איתה? בעלי המשאית ייקח עורך דין וזה יגיד שאין שום הוכחה שהסרטון שהעברת למשטרה הוא בדיוק מה שצולם באותו מקום. Tzafrir - שיחה 17:08, 2 באפריל 2023 (IDT)
- אני לא מבין בדיוק את מערכת המשפט, כך שאיני יודע איזה הוכחה אפשר לדרוש לכך שסרטון מראה מה שהוא מראה. עדיין נהג המשאית יצטרך לשלם לעורך דין. עמית - שיחה 17:14, 2 באפריל 2023 (IDT)
אם זה בכלל יגיע לכך, עורך הדין של הנהג ישאל "מה זה נוסע על מדרכה?" האם הוא נסע על כל המדרכה או רק עלה על חלק ממנה? אם תפנה למשטרה תחילה היא אולי רק תזהיר אותו. ―אנונימי לא חתם
- כולם פה כבר עורכי דין לדיני תעבורה ושופטים, שיודעים לפסול ראיות מבלי לראות אותן...
- התשובה לשאלה היא כמו שנאמר פה פשוטה: לדווח למשטרת תנועה. בנוסף קיים מיזם בשם "שומרי הדרך" שדורש הרשמה והתקנת אפליקציה ייעודית, המצלמת דרך טלפון נייד. ארגון שומרי הדרך נמצא בקשר עם משטרת תנועה ודרכו ניתן לדווח על עבירות בכביש. Corvus,(Nevermore) 18:20, 2 באפריל 2023 (IDT)
- @עמית אבידן @Corvus: שומרי דרך מדווחים רק על עבירות בריונות גסות בדרך ועבירות מסכנות חיים. מהאתר שלהם: "מיזם מיועד להצלת חיים, ולכן אנו מתמקדים בעיקר בעבירות תנועה חמורות ומסכנות חיים. הכוונה לעבירות כמו עקיפה על קו הפרדה רצוף, עקיפה כאשר הדרך אינה פנויה, אי מתן זכות קדימה להולך רגל על מעבר חצייה וכיוצ"ב". לא כל נסיעה על מדרכה היא כזו, ויש מקרים בהם היא מותרת. אפשר להגיש תלונה למשטרה דרך המרשתת. 87.69.242.88 01:59, 3 באפריל 2023 (IDT)
- נכון שסביר להניח שעבירה כמו נסיעה על מדרכה לא תעניין את שומרי הדרך. אבל את המשטרה אולי כן. מצד שני, כמות העבירות תנועה ביום כה גדולה, שהם מעדיפים להתמקד ספציפית בעבירות מסכנות חיים ועבירות שגרמו לנזק. לצערי אין למשטרה מספיק כוח אדם להתעסק בעבירות פחות חמורות כמו עקיפה אסורה דרך השוליים, החלפת נתיבים לא זהירה ("לחתוך מישהו"), או אפילו אי ציות ל"תן זכות קדימה", שהופך לרלוונטי רק במקרה של תאונה ובירור מול חברות ביטוח... Corvus,(Nevermore) 12:21, 4 באפריל 2023 (IDT)
- למשאית יש שטחים מתים מכל הכיוונים - קדימה, אחורה, משני הצדדים ולכן גם במהירות איטית היא עלולה לסכן חיים (מנסיון לצערי). הבעיה שבישראל המשטרה היא ארגון מוטה מכוניות (לדוגמה כמעט כל השוטרים נוסעים במכוניות - לא מתניידים ברגל או באופניים) ולכן עיוורים לעבירות תנועה רבות (לדוגמה - תת אכיפה של עבירות מהירות בעיר, תמיכה של המשטרה במדיניות תכנון עירוני מוטת מכוניות ומסוכנת - כמו ביטול מעברי חציה, גדרות תכנון "אנטי הליכתי"). ארגון "שומרי הדרך" אולי היה יכול לקבל את התלונה (הם מעבירים אותה למשטרה) אבל הם גם מוטי מכוניות - הם לא מקבלים צילומים מאנשים שאינם נוסעים בזמן הצילום במכונית (כלומר לא מרשים להולכי רגל או רוכבי אופניים או נוסעי אוטובוס להשתתף, בטענה מקוממת שדבר זה יחשוף את המצלמים לאלימות (כאילו אינם חשופים לאלימות כבר כעת) ובכל מקרה - שומרי הדרך יקחו רק צילום של מישהו שנרשם כבר למערכת. האזרח דרור - שיחה 12:49, 5 באפריל 2023 (IDT)
- נכון שסביר להניח שעבירה כמו נסיעה על מדרכה לא תעניין את שומרי הדרך. אבל את המשטרה אולי כן. מצד שני, כמות העבירות תנועה ביום כה גדולה, שהם מעדיפים להתמקד ספציפית בעבירות מסכנות חיים ועבירות שגרמו לנזק. לצערי אין למשטרה מספיק כוח אדם להתעסק בעבירות פחות חמורות כמו עקיפה אסורה דרך השוליים, החלפת נתיבים לא זהירה ("לחתוך מישהו"), או אפילו אי ציות ל"תן זכות קדימה", שהופך לרלוונטי רק במקרה של תאונה ובירור מול חברות ביטוח... Corvus,(Nevermore) 12:21, 4 באפריל 2023 (IDT)
- @עמית אבידן @Corvus: שומרי דרך מדווחים רק על עבירות בריונות גסות בדרך ועבירות מסכנות חיים. מהאתר שלהם: "מיזם מיועד להצלת חיים, ולכן אנו מתמקדים בעיקר בעבירות תנועה חמורות ומסכנות חיים. הכוונה לעבירות כמו עקיפה על קו הפרדה רצוף, עקיפה כאשר הדרך אינה פנויה, אי מתן זכות קדימה להולך רגל על מעבר חצייה וכיוצ"ב". לא כל נסיעה על מדרכה היא כזו, ויש מקרים בהם היא מותרת. אפשר להגיש תלונה למשטרה דרך המרשתת. 87.69.242.88 01:59, 3 באפריל 2023 (IDT)
שגרירות ישראל באסטנה
עריכהמצב טיפול: חדש
בקשה לדוברי הרוסית/קזחית: האם מישהו יכול לחפש מתי הועברה שגרירות ישראל בקזחסטן מאלמטי לאסטנה? (אני יודע שהיא הוקמה ב-1992 באלמטי שהייתה אז בירת קזחסטן, שהבירה הועברה לאסטנה ב-1997, ושהשגרירות עדיין הייתה באלמטי ב-2004 (כל הנ"ל כתוב ביחסי ישראל–קזחסטן).). יעזור לי בטיוטה שאני כותב. תודה,--איש עיטי - שיחה - שחור הוא יפה 17:40, 2 באפריל 2023 (IDT)
- אה, מצאתי את זה בערך על רן ישי. (בין 2006 ל-2008. תאריך מדוייק יותר יעזור, אבל לא דחוף). איש עיטי - שיחה - שחור הוא יפה 18:18, 2 באפריל 2023 (IDT)
עזרה בזיהוי סרט
עריכהמצב טיפול: נענה
ראיתי אתמול סרט בסלקום TV או נטפליקס, ובגלל עייפות וניקור איני זוכר את שמו לצפייה חוזרת. קבוצה של חיילי יחידת עילית אמריקאית נוחתת במסוק על אי שבו מוחזקים (ע"י ארה"ב) אסירים/שבויים ובהם אחד סורי עם אזרחות בריטית שנשללה ממנו שהם אמורים להעביר לניו-יורק. נלווית אליהם נציגת הממשל. אחרי הנחיתה ולקיחת הסורי הם נקלעים למארב של (?) שחודרים את שער המחנה במשאית מלאה לוחמים וגם הם רוצים את אותו סורי, אך (כמובן) חיילי היחידה מצליחים בסוף להשתלט, ונרדמתי. מה שם הסרט? 87.69.242.88 02:07, 3 באפריל 2023 (IDT)
- טוב, מצאתי (מומלץ): טווח אפס – One Shot. 87.69.242.88 16:04, 3 באפריל 2023 (IDT)
- בסוף הוצאת את עצמך מומחה. אני מקווה שגם ההמלצה שלך על הסרט ניתנה מתוך מומחיות : )
- חג שמח. Virant (שיחה) 18:05, 3 באפריל 2023 (IDT)
מצב טיפול: חדש
היה הצנזור הצהלי. אין בערך עליו פרטים מינמלים. היש בכם יודע משהו נוסף עליו? 2A02:3038:413:DB73:D189:D130:CBE4:89B3 11:09, 3 באפריל 2023 (IDT)
- שלום. גם אני לא מצאתי. הוא הוולש היחיד שאין לי לגביו מידע. Virant (שיחה) 17:43, 5 באפריל 2023 (IDT)
- אפשר לנסות לפנות לדובר צה"ל. 87.69.242.88 01:24, 6 באפריל 2023 (IDT)
שכיר ללא משכורת, מה עם ביטוח לאומי?
עריכהמצב טיפול: חדש
כאשר בן אדם הוא שכיר, אז על המעסיק שלו לשלם ביטוח לאומי ומס בריאות, מתוך שכרו של המועסק. נכון? אז אם מישהו עובד על פי חוזה שעתי והוא עבד בחודש מסוים בדיוק 0 שעות: מה דינו?
האם במקרה כזה המעסיק צריך להעביר בעצמו תשלום ב"ל מינימלי על חשבונו? 192.114.1.67 12:26, 3 באפריל 2023 (IDT)
- אדם שלא הרוויח כלום במשך חודש ישלם תשלום קטן לביטוח לאומי 2A02:3038:413:DB73:D189:D130:CBE4:89B3 12:31, 3 באפריל 2023 (IDT)
- מי שאינו עובד (למעט אישה הנשואה למבוטח תושב ישראל), חייב לשלם דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות עבור עצמו בשיעור המינימום - 194 ש"ח (החל ב- 01.01.2023) —גוגל מצא
- אבל אם הוא רשום בתור שכיר (כן חתם על חוזה העסקה, לא קיבל מכתב פיטורים), אז אין לו אפשרות לשלם בעצמו: המעסיק הוא זה שאמור להתעסק בענייני ב"ל. 192.114.1.67 12:39, 3 באפריל 2023 (IDT)
- בתור מי שיושב צמוד למנהלת המשרד אני יכול לספר שמה שקורה בפועל, זה שמשלמים את הדברים הנ"ל (לא יודע באיזה סכום, אבל בסכום כלשהו), השכיר מקבל תלוש משכורת עם מספר שלילי, ומנכים לו את הכמות מהמשכורת הבאה. דניאל צבי • שיחה 14:25, י"ח בניסן ה'תשפ"ג (9.04.23) 14:25, 9 באפריל 2023 (IDT)
אזרח ישראל מתנגד שיקברו אותו בקבורה יהודית (רבנית או קראית) או בקבורה שומרונית או בקבורה נוצרית או מוסלמית או דרוזית או באהאית, איך הוא יכול להסדיר את זה?
עריכה- האם יקל עליו להירשם כחסר דת או כ"בן דת אחרת" (תוך הצהרה שדת זו איננה נצרות/אסלאם/דרוזיות/באהאיות)?
- האם יקל עליו להסדיר זאת בצוואה ואם בצוואה האם יקל עליו לשגר עותק של הצוואה הזאת למשרד ממשלתי מסוים?
השאלה כללית לטובת הציבור.
תודה. ―אנונימי לא חתם
- ראה ערך קבורה אזרחית בישראל וחוק הזכות לקבורה אזרחית חלופית. בברכה, משה כוכבי - שיחה 13:17, 3 באפריל 2023 (IDT)
עוגת שמרים כשרה לפסח
עריכהמצב טיפול: חדש
זה לא סוד שהיום יש מגוון רחב של מאפי שמרים שטפחו היטב שכשרים לפסח. ניתן למצוא על המדף גם "שמרים כשרים לפסח". יש אפילו תערובת מוכנה להכנת מאפה שמרים כשל"פ. אז נשאלת השאלה מה בדיוק (כלומר מה התגובה הכימית) שמבדילה בין חמץ למצה? האם זה "חיטה+שמרים => חומצה"? 192.114.1.67 14:59, 3 באפריל 2023 (IDT)
- חמץ הוא מונח הלכתי, ואינו קשור לשמרים כלל, אלא לקמח (העשוי מאחד מחמשת מיני הדגן (שוב, בהגדרה הלכתית ולא בוטנית)) שבא במגע עם מים ותפח. מצה עשויה מקמח ומים, אך אופים אותה בפרק זמן שאינו מאפשר תפיחה. שמרים בפני עצמם אינם חמץ. עם זאת, ניתן להשתמש בקמחים שמקורם אינו מדגן, קמח תירס, חומוס (בפסח, מוגבל לנוהגים לאכול קטניות), שקדים, תפוחי אדמה וכו' בכדי להכין מאפים שונים.
- נכון, וקמח לכשעצמו אינו בהכרח חמץ, ובתנאים מסוימים מותר שיימצא בבית בתקופת חג הפסח ומותר להשתמש בו לאפייה. 87.69.242.88 01:28, 6 באפריל 2023 (IDT)
בן/בת זוג של ישראלי
עריכהמצב טיפול: חדש
נניח בן או בת זוג של ישראלי אינם מעוניינים לקבל אזרחות ישראלית. האם הוא/היא מקבלים תושבות קבע? 192.114.1.67 15:30, 3 באפריל 2023 (IDT)
- כן. הם מקבלים מעמד תושב קבע ויותר מזה — במקרה של גירושין בלי ילדים או מוות בלי ילדים על פי רוב אין לבן הזוג הזר במקרה כזה זכות מוקנית להמשך שהייה בארץ. אך אם מתקיימות בעניינו נסיבות הומניטריות מיוחדות (בעיה בריאותית חמורה, מגבלה משמעותית כלשהי, שהייה ממושכת כדין בישראל, התפתחות מקצועית בארץ ועוד), צריך לבקש העברת העניין לוועדה ההומניטרית. חשוב להבין שמשרד הפנים לא בנקל מסכים להפנות בקשות לוועדה, ובמרבית המקרים תידרש מערכה משפטית על עצם הזכות להגיע לוועדה ההומניטרית. 2A02:3038:40A:246A:95D3:EDF8:17CE:1298 19:15, 3 באפריל 2023 (IDT)
על מה ממשיכים להפגין?
עריכההממשלה הקפיאה את הרפורמה ומקימה את המשמר הלאומי. על מה יש עוד להפגין? אני מבין שמפיקי ההפגנה מקבלים כסף לפרסם וליצור שלטים ולתאם עם הרשויות וכנראה גם מספיק משעמם להם לצאת להפגין ואני לא אתפלא אם גם מפגינים מסוימים מקבלים כסף, אבל כרגע, מה הקטע? איזה בעיה זה פותר? תודה ―אנונימי לא חתם
- משתתפי ההפגנות לא מקבלים כסף.
- באופן כללי הקואליציה בכנסת יכולה להעביר את שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים בהתראה די קצרה ברגע שהכנסת תתכנס מחדש. כמה מראשי מחנה הימין הצהירו שזה עומד על הפרק. לכן חייבים להישאר מוכנים. והדרך להישאר מוכנים היא לשמור על שגרת הפגנות. Tzafrir - שיחה 22:14, 3 באפריל 2023 (IDT)
- מה זה "להישאר מוכנים"? איך שגרת הפגנות שמשבשת את התנועה ומעמיסה באכזריות על התשתיות תשנה את דעתם של חברי הקואליציה? ―אנונימי לא חתם
- המחאה שהייתה עד כה הובילה לשינוי קטן (הקפאה זמנית של המשך החקיקה), אבל נחוץ שינוי גדול יותר, של השלכת החקיקה המוצעת לפח האשפה, ולכן נדרש המשך המחאה. דוד שי - שיחה 02:04, 4 באפריל 2023 (IDT)
- כמו שצפריר ודוד אמרו, מטרת ההפגנה היא להשמיד את החקיקה לחלוטין
בלי הידברות, בלי הפסקה ובלי השהייה. אקסינו - שיחה 02:53, 4 באפריל 2023 (IDT)- ההפגנות כל הזמן היו מול מה שהמפגינים (וכן משקיעים ומומחים מהעולם ,ממשלות דמוקרטיות אחרות) מזהים כניסיון הפיכה משטרי או שחיקה דמוקרטית. הדגש הוא על רפורמת לוין שהיא לפי הטענה חוליה מרכזית בשרשרת (שכן היא תאפשר לממשלה להעביר עוד ועוד חוקים שיחזקו את כוחה). אבל היתה ויש מחאה גם מול צעדים אחרים שנתפסים כצעדים משלימים : לדוגמה נסיון לסגור ערוץ 11 (של שר התקשורת) , סיוע של הממשלה לערוץ 14 (ויתור על גביית כספים שהערוץ חייב לממשלה), נסיון לפוליטיזציה של הלמ"ס (הצנחת איש לא מקצועי לעמוד בראש הגוף), פוליטיזציה של המשטרה, נסיונות השתקה של אנשי מקצוע שעובדים בממשלה שלא ישמיעו את קולם (לדגומה סמורטיץ מול אנשי האוצר, פוליטקאים אחרים מול נגיד בנק ישראל) , הסתה נגד מפגינים (לדגומה הגדרה שלהם כאנרכיסטים, טרוריסטים, אנשי SA ועוד - ) הסתה נגד אליטות (אחד הסמנים של פופליזם , ראה לדוגמה סרטון זה של פרופ' מהבין-תחומי משנת 2020) . האזרח דרור - שיחה 07:19, 4 באפריל 2023 (IDT)
- כמו שצפריר ודוד אמרו, מטרת ההפגנה היא להשמיד את החקיקה לחלוטין
- המחאה שהייתה עד כה הובילה לשינוי קטן (הקפאה זמנית של המשך החקיקה), אבל נחוץ שינוי גדול יותר, של השלכת החקיקה המוצעת לפח האשפה, ולכן נדרש המשך המחאה. דוד שי - שיחה 02:04, 4 באפריל 2023 (IDT)
- מה זה "להישאר מוכנים"? איך שגרת הפגנות שמשבשת את התנועה ומעמיסה באכזריות על התשתיות תשנה את דעתם של חברי הקואליציה? ―אנונימי לא חתם
את משתמש:דוד שי אני שואל, למה אתה כך בטוח שהחרפת המחאות תביא לביטול גורף של כל החקיקה? אני אישית לא חושב שזה יקרה. ―אנונימי לא חתם
- אבל נחוץ שינוי גדול יותר, של השלכת החקיקה המוצעת לפח האשפה, ולכן נדרש המשך המחאה —-כך כתב ד. ש.
- אני כלל לא בטוח, רק ציינתי שזו מטרת המשך המחאה. דוד שי - שיחה 10:40, 4 באפריל 2023 (IDT)
האם עתודאית יכולה עקרונית להתחתן
עריכהאחרי סיום הלימודים באוניברסיטה ולזכות בפטור מגיוס? 21:39, 3 באפריל 2023 (IDT)
- עתודאית יכולה עקרונית להתחתן. ועם זאת, "קיימים תפקידים וסוגי שירות כגון עתודה, בהם חיילת מתנדבת מראש, בטופס חתום, שגם במקרה של נישואין או הריון תתנדב לשירות צבאי, חרף פטור שאמור להינתן לה". עוזי ו. - שיחה 22:43, 3 באפריל 2023 (IDT)
- משעשע הניסוח: "מתנדבת מראש... [ש]תתנדב". ראובן מ. - שיחה 14:05, 4 באפריל 2023 (IDT)
- כתוב וַיִּשְׂמְחוּ הָעָם עַל-הִתְנַדְּבָם כִּי בְּלֵב שָׁלֵם הִתְנַדְּבוּ. עוזי ו. - שיחה 15:52, 4 באפריל 2023 (IDT)
- אשתי הייתה עתודאית, ולאחר שעברה קורס קצינות וילדה את בננו הבכור שוחררה מצה"ל. כל זה היה לפני 50 שנה, ייתכן שהכללים השתנו מאז. דוד שי - שיחה 17:23, 4 באפריל 2023 (IDT)
- הכרתי רופאה שעשתה את הטירונות שלה עם בנה התינוק. סביר להניח שהצבא לא ימהר לוותר על רופאות. יעקב - שיחה 17:39, 4 באפריל 2023 (IDT)
- אשתי הייתה עתודאית, ולאחר שעברה קורס קצינות וילדה את בננו הבכור שוחררה מצה"ל. כל זה היה לפני 50 שנה, ייתכן שהכללים השתנו מאז. דוד שי - שיחה 17:23, 4 באפריל 2023 (IDT)
- כתוב וַיִּשְׂמְחוּ הָעָם עַל-הִתְנַדְּבָם כִּי בְּלֵב שָׁלֵם הִתְנַדְּבוּ. עוזי ו. - שיחה 15:52, 4 באפריל 2023 (IDT)
- משעשע הניסוח: "מתנדבת מראש... [ש]תתנדב". ראובן מ. - שיחה 14:05, 4 באפריל 2023 (IDT)
מה שמו של הניסוי על הצגת אלימות בהפגנה
עריכהמצב טיפול: חדש
- קראתי מספר פעמים בעבר על ניסוי שבו הראו למשתתפי הניסוי סרטון על הפגנה בו יש אלימות בין שוטרים לבין מפגינים. כאשר אמרו לאנשים מהימין שאלו מפיגינים מהימין, הם תארו כיצד המשטרה דיכאה את המחאה באכזריות ובאלימות. כאשר תוארו המפגינים כאנשי שמאל הנשאלים מהימין תארו כיצד המפגינים התגרו והרביצו לשוטרים. דבר דומה של ראיה סלקטיבית של מה רואים התרחש כאשר הראו לאנשים שמאלנים את אותה הפגנה ונתנו להם לתאר אותה כאשר סיפקו להם את הטענה לשיוך פוליטי נגדי או משותף להם. אני מחפש את שמו של הניסוי?
- כמו כן אני מחפשי חומרים לגבי "הצדקת אלימות" - כיצד אנשים בחברה דיקטטורית או גזענית (ולפעמים גם דמוקרטית) מצדיקים פעולות אלימות של השלטון או של מיליציות נגד מתנגדי השלטון \ אנשים שנפגעו על יד השלטון \ אנשים בקבוצת המיעוט \ קבוצה אחרת - לדוגמה כיצד אנשים בברית המועצות \ תקופת מקראתי בארה"ב \ לינצי'ם בארה"ב הצדיקו פעולות אלימות. האזרח דרור - שיחה 07:30, 4 באפריל 2023 (IDT)
- הכוונה אולי לזה?
- לא. אבל תודה על הנסיון האזרח דרור - שיחה 12:02, 5 באפריל 2023 (IDT)
קצבת ביטוח לאומי לטרנסג'נדרים בישראל
עריכההאם זה נכון שכל ישראלי, ללא יוצא מן הכלל, יכול להביא מכתב מפסיכולוג לפיו הוא "טרנסג'נדר" (גם אם מעולם לא התחיל תהליך שינוי מין ואף איננו מעוניין להתחיל) והוא אוטומטית יקבל קצבת נכות כללית 100% גם אם הוא עובד ומרוויח לפחות שכר מינימום?
האם ביטוח לאומי לא מבצע מבחנים פסיכיאטריים כל שהם כמו להבטיח שלא התחיל והפסיק שינוי מין כמה פעמים וסובל מבילבול מגדרי או כדי להבטיח שלא מדובר בהתחזות?
תודה ―אנונימי לא חתם
- זה סוג של נכון, אבל לא כזה ישיר. ראה כאן. בגדול, לפי ביטוח לאומי צריך א) להתחיל להתאמה מגדרית בשביל לקבל הגדרה של נכות ואז אין דרישה לעמוד מול ועדה ב) אם מגיש התביעה אינו התחיל בתהליך הרפואי, אז עליו כן לעמוד מול ועדה. לגבי דרגת האי-כושר , אז לפי האתר כל זכות זה 40%, לא 100%. וכמו שהם כותבים באתר, הם מבקשים חוות דעת רפואית או מעובד סוציאלי. על פניו, נראה שעם תנאים שהם הציבו, זה לא כזה מסובך להתחזות לטרנס. Corvus,(Nevermore) 14:12, 4 באפריל 2023 (IDT)
- השואל לא דיבר על 100% נכות אלא על 100% קצבת נכות. שני דברים שונים. ראובן מ. - שיחה 14:17, 4 באפריל 2023 (IDT)
- (מה שכתוב באתר כל זכות מתייחס לאחוזי נכות רפואית ולא לדרגת אי-כושר, כפי שכתבת). ראובן מ. - שיחה 15:09, 4 באפריל 2023 (IDT)
- מה זה "להתחיל שינוי" בשביל להיות פטור מוועדה? האם פשוט רק קבלת מרשם' אנדוקרינולוג לטיפול הורמונלי (בלי לוודא שהכדורים נלקחו ובלי מעקב רפואי של שנה-שנתיים אולי) מאפשר לפסוח על ועדה ולקבל קצבה חופשי? ―אנונימי לא חתם
- אני לא חושב שזה המקום לתת טיפים איך לרמות את הביטוח הלאומי. בסופו של דבר זה הכסף שכולנו משלמים, ואני לא חושב שזה ראוי לקחת מקופה משותפת שנועדה לנכים, כשהלוקח אינו באמת נזקק לעזרה. ולכן אני מסתפק בשני הקישורים שנתתי ומקווה שאיש לא ינצל את הניסוחים המעורפלים שם לרעה. Corvus,(Nevermore) 16:06, 4 באפריל 2023 (IDT)
- איפה ביקשתי טיפים איך לרמות את הביטוח הלאומי? בסך הכל שאלתי אותך ואני עדיין שואל אותך מה זה "להתחיל שינוי" בשביל להיות פטור מוועדה? כי לא ברור למה התכוונת וכן שאלתי האם פשוט רק קבלת מרשם אנדוקרינולוג לטיפול הורמונלי (בלי לוודא שהכדורים נלקחו ובלי מעקב רפואי של שנה-שנתיים אולי) מאפשר לפסוח על ועדה ולקבל קצבה חופשי? כי לא ברור אם לזה התכוונת. לא אמרתי ולא התכוונתי להגיד כל דבר אחר.
- אני לא חושב שזה המקום לתת טיפים איך לרמות את הביטוח הלאומי. בסופו של דבר זה הכסף שכולנו משלמים, ואני לא חושב שזה ראוי לקחת מקופה משותפת שנועדה לנכים, כשהלוקח אינו באמת נזקק לעזרה. ולכן אני מסתפק בשני הקישורים שנתתי ומקווה שאיש לא ינצל את הניסוחים המעורפלים שם לרעה. Corvus,(Nevermore) 16:06, 4 באפריל 2023 (IDT)
- ואני גם רוצה להגיד משהו לאנונימי - אני חושב.ת שאתה ממעיט בכמה קשה לטרנסג'נדרים לקבל טיפולים של התאמה מגדרית. אני מעולם לא לקחתי הורמונים אז אני לא יכול.ה להגיד לך על זה ממקור ראשון, אבל אני כן הייתי במשך תקופה בטיפולים של נישוי קול - לא ניתוחים אפילו, אלא פגישה שבועית עם קלינאית תקשורת לצורך דיבור בצורה יותר נשית. אפילו זה היה מאוד קשה לארגן - בשל הביקוש הגבוה, הייתי צריכ.ה לבוא לפגישות בשעה מאוד מוקדמת בבוקר כי רק השעה הזאת הייתה פנויה, וגם את זה הצלחתי לארגן רק אחרי מאמץ ממושך. ההליך הזה הרבה יותר מסובך משאתה מניח, וזה ממש לא "טריק לקצבה בחינם". 💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤 • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • ∞ • 16:18, 4 באפריל 2023 (IDT)
- איפה ואיך המעטתי ב"קושי" עליו אתה מדבר? פסיכיאטרים ופסיכולוגים יש בשפע ואנדוקרינולוגים יש בשפע, אם אין תורים ל-3 חודשים קרובים אדם יכול ללכת פרטית ולשלם עוד 300-400 ש"ח (ולקבל החזר) ולהמשיך עם רופא משפחה. בכל מקרה, כלל לא בזה עסקתי אלא בקלות לכאורה בה ניתן לקבל קצבה בלי ועדות שהיא פתח להונאות. ―אנונימי לא חתם
- אבל אתה יכול לקבל קצבה רק אחרי שהתחלת תהליכים. ניסיתי להסביר למה להתחיל תהליכים זה לא קל בכלל. ונראה לך שבפרטית יש תורים? תחום הרפואה לטרנסים הוא מאוד מצומצם וחסרים לו משאבים. 💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤 • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • ∞ • 20:11, 4 באפריל 2023 (IDT)
- תהליך אן תהליכים? לפי מה שאני מבין מספיק שכל אדם יביא מכתב מפסיכולוג/פסיכיאטר בו כתוב שהוא טרנסג'נדר ולזה לא הייתי קורא "תהליכים" אלא מחדל. אגב, ממש לא רק טרנסיות מחכות הרבה זמן לתורים ברפואה ציבורית, זו טענה אבסורדית. תורים לפסיכיאטרים ופסיכולוגים יש בשפע ובמקרים דחופים אפשר לפנות למיון פסיכיאטרי שם יוכלו לקבוע תור מהיר. ―אנונימי לא חתם
- אבל אתה יכול לקבל קצבה רק אחרי שהתחלת תהליכים. ניסיתי להסביר למה להתחיל תהליכים זה לא קל בכלל. ונראה לך שבפרטית יש תורים? תחום הרפואה לטרנסים הוא מאוד מצומצם וחסרים לו משאבים. 💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤 • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • ∞ • 20:11, 4 באפריל 2023 (IDT)
- איפה ואיך המעטתי ב"קושי" עליו אתה מדבר? פסיכיאטרים ופסיכולוגים יש בשפע ואנדוקרינולוגים יש בשפע, אם אין תורים ל-3 חודשים קרובים אדם יכול ללכת פרטית ולשלם עוד 300-400 ש"ח (ולקבל החזר) ולהמשיך עם רופא משפחה. בכל מקרה, כלל לא בזה עסקתי אלא בקלות לכאורה בה ניתן לקבל קצבה בלי ועדות שהיא פתח להונאות. ―אנונימי לא חתם
- כן, אבל הפתרון ההגיוני הוא להכניס את התרופות ו/או הטיפולים לסל הבריאות, לא לחלק כסף כקצבה. משתמעת פה אמירה לא ממש טובה על טרנסג'נדרים, אני מתפלא מדוע הסכימו לכך. עמית - שיחה 17:10, 4 באפריל 2023 (IDT)
- לא ברור למי הגבת או מה ניסית להגיד, אתה מתכוון שההסכמה לתת קצבה בלתי נגמרת לאדם אוטומטית רק כי הוא "הביא מכתב מפסיכולוג שאומר שהוא טרנסג'נדר" היא בעייתית גם עבור טרנסג'נדרים? ―אנונימי לא חתם
- א - הקצבה לא בלתי נגמרת, כתוב מפורשות שהיא רק לשנתיים.
- ב - עדיף הרבה יותר שהטיפולים עצמם יהיו זולים מאשר שנזדקק ללכת לקבל קצבה מביטוח לאומי.
- ג - ההגדרה של טרנסג'נדרים כנכים היא הגדרה... בעייתית, אם לומר זאת בעדינות. זה עדיף מאשר לקרוא להם חולים, אבל עדיין לא טוב בכלל. 💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤 • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • ∞ • 20:15, 4 באפריל 2023 (IDT)
- לא קראתי את המקור המצורף. מוזר שהקצבה לשנתיים, אם אני לא טועה קצבה אמורה להיות לשנה. אחרי שנתיים אפשר להגיע לועדת ביטוח לאומי שוב עם אותם מסמכים ומן הסתם יאריכו אותה מחדש. ―אנונימי לא חתם
- בשום מקום לא כתוב שאפשר לקבל מכתב מפסיכולוג ובום יש לך קצבה. 💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤 • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • ∞ • 10:48, 5 באפריל 2023 (IDT)
- לא אמרתי זאת, אמרתי שאפשר להביא מכתב לועדה רפואית ואז ולקבל קצבה לשנתיים (כי הרי לך תוכיח ששמוליק לא באמת מרגיש אישה בנפשו). אז נכון, אולי בוועדה יידרשו עוד סימוכין כמו התחלת טיפול הורמונלי (שגם ניתן להפסיק כבר באותו היום בו הותחל) ואם זה המצב זה מחדל חמור ופתח אדיר לניצול המערכת. ―אנונימי לא חתם
- בשום מקום לא כתוב שאפשר לקבל מכתב מפסיכולוג ובום יש לך קצבה. 💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤 • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • ∞ • 10:48, 5 באפריל 2023 (IDT)
- לא קראתי את המקור המצורף. מוזר שהקצבה לשנתיים, אם אני לא טועה קצבה אמורה להיות לשנה. אחרי שנתיים אפשר להגיע לועדת ביטוח לאומי שוב עם אותם מסמכים ומן הסתם יאריכו אותה מחדש. ―אנונימי לא חתם
- לא ברור למי הגבת או מה ניסית להגיד, אתה מתכוון שההסכמה לתת קצבה בלתי נגמרת לאדם אוטומטית רק כי הוא "הביא מכתב מפסיכולוג שאומר שהוא טרנסג'נדר" היא בעייתית גם עבור טרנסג'נדרים? ―אנונימי לא חתם
הדלקת נרות שבת במסורת הבעל שם טוב
עריכהמצב טיפול: חדש
נתקלתי במסורות ברסלביות שונות ולפיהן הבעל שם טוב נהג להדליק נרות שבת מוקדם - שעתיים קודם כניסת השבת. האם מסורת זו מוכרת מחוץ לספרות ברסלב. תודה לעונים. טל ומטר - שיחה 13:58, 4 באפריל 2023 (IDT)
- בבית יוסף סימן רסא סעיף ב, הובאה דעת מוהר"ם שאפשר להוסיף מהחול על הקודש שעתיים לפני הלילה, שהם 1/12 מהשבת, כשם שתוספת שביעית היא 30 יום, שהם 1/12 מהשנה.
- בהקשר זה מפורסמת גם תשובת תרומת הדשן סימן א: ”גם שמעתי בישיבה מפי אחד מהגדולים, ששמע וקיבל, כי בימי הקדמונים בקרימ"ש התפללו ערבית וקראו את שמע בערב שבת בעוד היום גדול כל כך, שהיה רב העיר, שהיה מהגדולים הקדמונים, הוא וכל טובי הקהל עמו הלכו לטייל אחר אכילה של סעודת שבת על שפת הנהר דונא"י, והיו חוזרין לבתיהם קודם הלילה”.
- בברכה, משה כוכבי - שיחה 23:35, 4 באפריל 2023 (IDT)
- אתה בטח יודע שמבחינה הלכתית צריך להדליק אחרי פלג המנחה. שים לב שבחלקים מסוימים של הגלובוס, הכנסת שבת מוקדם הוא (עדיין) עניין סטנדרטי, כך שלא בטוח שזה היה ראוי לציון.
- תודה רבה לך על תשובתך. אין ספק שאפשר, איש לא חולק על כך. אבל כמה מקורות ברסלביים מספרים שכך, בפועל, נהג הבעש"ט וכן נכדתו פייגה אמו של רבי נחמן. והמקורות שהבאת אינם מסייעים. אני חוקר את המסורות הברסלביות הנוגעות לאגדות אודות לידתו של רבי נחמן ואני מבקש לבסס מסורת זו. חג כשר ושמח. כשר - מה שתרצה. שמח - עד בלי די, טל ומטר - שיחה 23:59, 4 באפריל 2023 (IDT)
- אתה בטח יודע שמבחינה הלכתית צריך להדליק אחרי פלג המנחה. שים לב שבחלקים מסוימים של הגלובוס, הכנסת שבת מוקדם הוא (עדיין) עניין סטנדרטי, כך שלא בטוח שזה היה ראוי לציון.
האם פיצה כשל"פ נחשבת להערמה?
עריכהמצב טיפול: חדש
הערמה היא שיטה לעקוף איסור הלכתי. האיסור הוא לאכול לחם בפסח. הדרך לעקוף זה להחליף את קמח החיטה בקמח תפוח אודמה. האם זה נחשב להעמה? 109.253.194.39 11:48, 5 באפריל 2023 (IDT)
- אולי אתה מתכוון למראית עין, ואתה מוזמן גם לבדוק את איסור אכילת קטניות בפסח, שדומה לרעיון. בכל מקרה, שאלות הלכתיות מומלץ להפנות לרב. איש עיטי - שיחה - שחור הוא יפה 12:04, 5 באפריל 2023 (IDT)
- קמח חיטה לכשעצמו אינו אסור בפסח. 87.69.242.88 01:30, 6 באפריל 2023 (IDT)
למה המשטרה נכנסה ונלחמה אתמול במסגד אל אקצא?
עריכההדבר יכול להצית מלחמה עם כל העולם המוסלמי ממרוקו ועד אינדונזיה ומלחמה כזו יכולה להביא לסופה של מדינת ישראל.
למה המשטרה נכנסה לתוך המבנה עצמו? איזה בעיה זה פתר? למה היא לא פעלה רק מחוץ למבנה?
תודה. ―אנונימי לא חתם
- הר הבית הוא שטח בריבונות ישראל. כשאזרחים מתפרעים בו ותוקפים אזרחים אחרים או שוטרים מחוצה לו, תפקידה של משטרת ישראל לעצור את ההתפרעות. הדרך הישירה והפשוטה לעשות זאת היא להיכנס למתחם הר הבית ולהתעמת עם המתפרעים לצורך ריסונם ומעצרם, גם אם הם נמצאים במסגד אל אקצא או בכל מתחם ואזור אחר על ההר. מבחינה הצהרתית כל דבר ״יכול להצית מלחמה עם כל העולם המוסלמי״, ואיכשהו זה אף פעם לא קורה, אולי כי ״העולם המוסלמי״ עוסק בענייניו, אולי כי רוב נתיניו נמצאים הרחק מגבולות ישראל, אולי כי רובו מורכב ממדינות עולם שלישי שאזרחיהן מתקשים לדאוג לעצמם למספיק אוכל ברמה היומית, אולי כי אין להן יכולת צבאית מספקת לתקוף את ישראל ולהמשיך להתקיים, ואני בטוח שיש עוד ״אולי״ לרשימה. בכל מקרה, ״סופה של מדינת ישראל״ לא צפוי להגיע עקב אכיפת החוק על המתפרעים בהר הבית. אישית אני ממליץ לשתות משהו חם ולהירגע, זה בריא, עשוי לתרום לאריכות ימים, וכשחיים יותר אפשר להספיק להתנבא על חורבן המדינה הרבה יותר פעמים (וגם לעשות עוד דברים, חלקם אפילו נחמדים). חג שמח ושקט. בברכה, Virant (שיחה) 17:39, 5 באפריל 2023 (IDT)
- אם אתה טוען שאני "אפילו לא עושה דברים נחמדים" אני רק יכול להיות מופתע מכמות מהציניות, אתה הרי לא מכיר אותי ולא יודע מה אני עושה או לא עושה. גם לשטחים בריבונות ישראל ייתכן מעמד מיוחד והר הבית הוא אחד מהם ורשויות המדינה נמנעות להניף בו דגל ישראל ומקשות על אזרחים ישראלים יהודים לעלות לשטחו. דיברתי רק על מסגד אל אקצא שפגיעה קיצונית בו אכן יכולה להצית מלחמה עם כל מדינות האסלאם. מה שכתבת על מדינות ערב לא נכון אך זה לא מטרת הדיון ולכן לא אתייחס לכך מעבר לכך. לצערי לשאלות ששאלתי לא מצאתי תשובה בדבריך, למשל לשאלה למה היה צורך להיכנס למבנה עצמו, כלומר, איזו בעיה זה פתר. ―אנונימי לא חתם
- לא טענתי דבר נגדך באופן אישי. בהחלט ביקרתי את הטון הרה האסון בו נקטת. ייתכן שהמשטרה פעלה בצורה סבירה וייתכן שלא, ייתכן שיכולה היתה לפעול אחרת וייתכן שלא היתה לה כל ברירה אלא לנהוג כפי שנהגה. כך או כך, הקפיצה הלוגית המדהימה שלך מ״המשטרה נכנסה למסגד אל אקצא״ ל״תהיה מלחמה עם כל העולם הערבי שתכחיד את ישראל״ ראויה לביקורת נוקבת, שכן מלבד היסטריה אינה מסתמכת על שום בסיס הגיוני. למה לדעתך הדברים שכתבתי על מדינות ערב אינם נכונים? האם אתה סבור שיש להנהגתן, צבאותיהן ואפילו תושביהן את היכולת הכלכלית, הלוגיסטית והצבאית כדי להגיע מרחבי המזרח התיכון לישראל ועוד לנחול הצלחה צבאית במלחמה נגדנו? לא לחינם הם הפסיקו לנסות, ולא לחינם הדאגות העיקריות שלנו ברמה האסטרטגית הן משטרים משוגעים עם יכולת גרעינית ולא ״צעדת מאות מיליוני ערבים כועסים לישראל״. ליל מנוחה. Virant (שיחה) 23:26, 5 באפריל 2023 (IDT)
- שלום משתמש:Virant. אנא שים לב, לא ציטטת אותי במדויק, לא אמרתי "תהיה מלחמה עם כל העולם הערבי" אלא עם העולם המוסלמי. כמו שאתה בטח יודע, רק 20% מהמוסלמים בערך חיים בארצות ערב.
- לא אנמק על מה שלא קשור לדיון ישירות ולא אדון בכל מדינה ספציפית אבל אני כן מאמין שהיום יש לרבות ממדינות האסלאם את היכולת הכלכלית, הלוגיסטית והצבאית כדי להגיע בקלות למרחבי המזרח התיכון ולזרוע הרס אם מספיק ירצו בכך ולאו דווקא בישראל. המשפט "לא לחינם הם הפסיקו לנסות" לדעתי מעיד על שאננות (רגעית, אני לא מתרשם שאתה אדם שאנן כלל) כי הערבים שתקפו את ישראל בראשיתה בכללותם או ברובם לא כללו ביניהם מלזים, אינדונזים, איראנים, בנגלדשים, פקיסטנים, אלג'יראים, טורקים, מרוקאים, עומאנים או קזחים וכו' וגם ככה הזמנים השתנו מאז (למשל, הנפצת המחשוב האישי ועליית האינטרנט ומספיקים שני גורמים אלה כדי לא להשוות, לדעתי). לגבי דבריך על "צעדה", אני מצטער לבשר לך שגם זה לא ציטוט מדויק של דברי, לא דיברתי על צעדה וגם לא התכוונתי לכך. ―אנונימי לא חתם
- שלום משתמש:Virant. אנא שים לב, לא ציטטת אותי במדויק, לא אמרתי "תהיה מלחמה עם כל העולם הערבי" אלא עם העולם המוסלמי. כמו שאתה בטח יודע, רק 20% מהמוסלמים בערך חיים בארצות ערב.
- לא טענתי דבר נגדך באופן אישי. בהחלט ביקרתי את הטון הרה האסון בו נקטת. ייתכן שהמשטרה פעלה בצורה סבירה וייתכן שלא, ייתכן שיכולה היתה לפעול אחרת וייתכן שלא היתה לה כל ברירה אלא לנהוג כפי שנהגה. כך או כך, הקפיצה הלוגית המדהימה שלך מ״המשטרה נכנסה למסגד אל אקצא״ ל״תהיה מלחמה עם כל העולם הערבי שתכחיד את ישראל״ ראויה לביקורת נוקבת, שכן מלבד היסטריה אינה מסתמכת על שום בסיס הגיוני. למה לדעתך הדברים שכתבתי על מדינות ערב אינם נכונים? האם אתה סבור שיש להנהגתן, צבאותיהן ואפילו תושביהן את היכולת הכלכלית, הלוגיסטית והצבאית כדי להגיע מרחבי המזרח התיכון לישראל ועוד לנחול הצלחה צבאית במלחמה נגדנו? לא לחינם הם הפסיקו לנסות, ולא לחינם הדאגות העיקריות שלנו ברמה האסטרטגית הן משטרים משוגעים עם יכולת גרעינית ולא ״צעדת מאות מיליוני ערבים כועסים לישראל״. ליל מנוחה. Virant (שיחה) 23:26, 5 באפריל 2023 (IDT)
- אם אתה טוען שאני "אפילו לא עושה דברים נחמדים" אני רק יכול להיות מופתע מכמות מהציניות, אתה הרי לא מכיר אותי ולא יודע מה אני עושה או לא עושה. גם לשטחים בריבונות ישראל ייתכן מעמד מיוחד והר הבית הוא אחד מהם ורשויות המדינה נמנעות להניף בו דגל ישראל ומקשות על אזרחים ישראלים יהודים לעלות לשטחו. דיברתי רק על מסגד אל אקצא שפגיעה קיצונית בו אכן יכולה להצית מלחמה עם כל מדינות האסלאם. מה שכתבת על מדינות ערב לא נכון אך זה לא מטרת הדיון ולכן לא אתייחס לכך מעבר לכך. לצערי לשאלות ששאלתי לא מצאתי תשובה בדבריך, למשל לשאלה למה היה צורך להיכנס למבנה עצמו, כלומר, איזו בעיה זה פתר. ―אנונימי לא חתם
תוגבה למשתמש:Virant מאת משתמש:אקסינו
עריכה- ישראל היא לא ממש דמוקרטיה במלוא מובן המילה, היא דמוקרטיה פגומה על פי מדד הדמוקרטיה.
תמיד מפמפמים לנו שישראל היא מדינה דמוקרטית, אבל היא לא ממש כזאת.
מדינה דמוקרטית לא מכניסה פלוגות משטרה לתוך הר הבית כשאנשים בה מתפללים (וגם אם הם כן מתפרעים, זה לא מגיע למצב של 16 פצועים!), מדינה דמוקרטית לא רומסת את חופש הביטוי של הפלסטינים, של האתיופים ושל החרדים להפגין, מדינה דמוקרטית לא זורקת רימוני הלם או מביאה מכתז"ית להפגנות, מדינה דמוקרטית היא לא מדינה שבה המפכ"ל מעז אפילו לומר את הדבר שאמר על ערבים ולא מתפטר, ולדובדבן שבקצפת, מדינה דמוקרטית לא הייתה מאפשרת מצב של נישול אוכלוסייתי כמו שיש בישראל היפה שלנו.
עכשיו ישראל עשתה עוד צעד מטומטם במיוחד של כניסה למקום הקדוש ביותר למוסלמים, המשטרה התנהלה באופן בזיוני, מה ציפיתם שיצא, קולה? ניכנס למבצע, זה בעיקר אשמתם של אחראי המנגנון המקולקל הישראלי. אקסינו - שיחה 23:49, 5 באפריל 2023 (IDT)- שלום @אקסינו. קרא את תגובתי להלן לגבי המשטרה, שנכתבה כשעה וחצי לפני תגובתך. אתה לא צריך לשכנע אותי לגבי תפקודה הלקוי של המשטרה. כמו כן אני מסכים שישראל דמוקרטיה פגומה. בניגוד למה שכתבת, הר הבית הוא לא המקום הקדוש ביותר למוסלמים אלא המקום הקדוש ביותר ליהודים. הוא שלישי בקדושתו למוסלמים, וגם זה רק בתקופה מאוחרת ו״בהשאלה״ מהיהודים. האם זה נותן לנו היהודים הצדקה להתפרע ולאיים במלחמת דת? אני מעריך ששנינו נסכים שלא. אישית אני מסרב להצטרף להיסטריה לגבי הר הבית. זה שהמשטרה פועלת הרבה פעמים בצורה לקויה (ועוד לא השתכנעתי שזה המצב הפעם) לא מהווה הצדקה לאלימות על רקע דתי, לאומי או כל עילה מעוותת אחרת לפריעת חוק, בטח לא להבנה שלנו לאלימות מצד מוסלמים (״טוב, נכנסנו ״להם״ למסגד אז הגיוני שהם יורים, מציתים ומתפרעים״). לא, לא ועוד פעם לא. Virant (שיחה) 16:54, 6 באפריל 2023 (IDT)
- כמובן שלא, אבל תפקודה גרם להתלקחות. אקסינו - שיחה 17:32, 6 באפריל 2023 (IDT)
- יכול בהחלט להיות. ויכול להיות שהשתמשו בה כתירוץ להתפרע, ולא בפעם הראשונה. Virant (שיחה) 17:35, 6 באפריל 2023 (IDT)
- אז אתה בכלל לא עונה לשאלה שבכותרת. ובפרט: למה עשתה זאת בשנית, כאשר יכלה לחזות לאחר הפעם הראשונה שהתוצאה תהיה שוב התנגשות אלימה. נתניהו אמר בתגובה למאורעות האלימות שהמשטרה פעלה כך למניעת מאורעות אלימות למחרת, בזמן עליית יהודים להר הבית.
- בהנחה שזה נכון, זה אומר שהמשטרה לא יכולה להסתמך על הידברות עם הווקף הירושלמי (אנ') וגורמים דומים כדי למנוע את האירועים. למה? שאלה טובה. Tzafrir - שיחה 17:49, 6 באפריל 2023 (IDT)
- המשטרה לא הייתה צריכה להיכנס להר הבית בתפילות רמאדן, זה מתכון לאסון ואנחנו יודעים זאת מהעבר. אולי היא רצתה שיהיה סכסוך ביטחוני, אבל אי אפשר לדעת כלום בינתיים. בכל מקרה, ההתנהגות של המשטרה - לא חכמה בלשון המעטה, והרבה בלתי מעורבים נפצעו בשלה. אקסינו - שיחה 17:54, 6 באפריל 2023 (IDT)
- התשובה לשאלה בכותרת מובנת מאליה וענית עליה בעצמך. מה שמשך את תשומת לבי הוא הדרמה הנלווית (שלא לומר ההיסטריה לפיה ״כניסת משטרה לאל אקצא עלולה להביא לסופה של ישראל״), והיא שהפריעה לי. ככל שאכיפת החוק תהיה מהוססת כך נראה יותר מקרים כאלה. Virant (שיחה) 17:55, 6 באפריל 2023 (IDT)
- היא אמורה להפריע. אקסינו - שיחה 18:52, 6 באפריל 2023 (IDT)
- ההתפרעויות החלו לאחר שהמשטרה נכנסה.
צר לי להגיד לך אבל משטרה לא נכנסת לכותל ב-3 בלילה, אין מצב כזה. אקסינו - שיחה 17:53, 6 באפריל 2023 (IDT)
- בהנחה שזה נכון, זה אומר שהמשטרה לא יכולה להסתמך על הידברות עם הווקף הירושלמי (אנ') וגורמים דומים כדי למנוע את האירועים. למה? שאלה טובה. Tzafrir - שיחה 17:49, 6 באפריל 2023 (IDT)
- אז אתה בכלל לא עונה לשאלה שבכותרת. ובפרט: למה עשתה זאת בשנית, כאשר יכלה לחזות לאחר הפעם הראשונה שהתוצאה תהיה שוב התנגשות אלימה. נתניהו אמר בתגובה למאורעות האלימות שהמשטרה פעלה כך למניעת מאורעות אלימות למחרת, בזמן עליית יהודים להר הבית.
- יכול בהחלט להיות. ויכול להיות שהשתמשו בה כתירוץ להתפרע, ולא בפעם הראשונה. Virant (שיחה) 17:35, 6 באפריל 2023 (IDT)
- כמובן שלא, אבל תפקודה גרם להתלקחות. אקסינו - שיחה 17:32, 6 באפריל 2023 (IDT)
- שלום @אקסינו. קרא את תגובתי להלן לגבי המשטרה, שנכתבה כשעה וחצי לפני תגובתך. אתה לא צריך לשכנע אותי לגבי תפקודה הלקוי של המשטרה. כמו כן אני מסכים שישראל דמוקרטיה פגומה. בניגוד למה שכתבת, הר הבית הוא לא המקום הקדוש ביותר למוסלמים אלא המקום הקדוש ביותר ליהודים. הוא שלישי בקדושתו למוסלמים, וגם זה רק בתקופה מאוחרת ו״בהשאלה״ מהיהודים. האם זה נותן לנו היהודים הצדקה להתפרע ולאיים במלחמת דת? אני מעריך ששנינו נסכים שלא. אישית אני מסרב להצטרף להיסטריה לגבי הר הבית. זה שהמשטרה פועלת הרבה פעמים בצורה לקויה (ועוד לא השתכנעתי שזה המצב הפעם) לא מהווה הצדקה לאלימות על רקע דתי, לאומי או כל עילה מעוותת אחרת לפריעת חוק, בטח לא להבנה שלנו לאלימות מצד מוסלמים (״טוב, נכנסנו ״להם״ למסגד אז הגיוני שהם יורים, מציתים ומתפרעים״). לא, לא ועוד פעם לא. Virant (שיחה) 16:54, 6 באפריל 2023 (IDT)
תגובת משתמש:Tzafrir
עריכה- נכון, אבל ההתפרעות שם החלה לאחר כניסת המשטרה.
- דרך אגב, מדינת ישראל לא הצליחה להגן על תושבי חווארה (שבשליטה בטחונית ישראלית – שטח B) וסגרה להם את החנויות למשך פרק זמן די ממושך מהרמדאן. מי שנחלצו לעזרתם הכלכלית היו תושבי העולם המוסלמי (ליתר דיוק: איחוד האמירויות) שהעניקו להם פיצויים על הרס רכושם. Tzafrir - שיחה 21:43, 5 באפריל 2023 (IDT)
- שלום צפריר. אף אחד מכוחות הביטחון שלנו לא עושה מלאכה נפלאה בטיפול באזרחים, לא המשטרה, לא משמר הגבול ולא הצבא. הצבא מבצע משימות שאינו אמור לבצע (שכן הוא צבא ולא משטרה), המשטרה מונהגת במשך הרבה שנים ע״י קצינים שרובם לא מבינים את תפקיד המשטרה בחברה חופשית, ונעה בין אדישות והתעלמות מפניות האזרחים להפעלת אלימות קשה כלפיהם ולפגיעה בזכויות אדם אחרות, ומג״ב הוא הילד הבעייתי של אימא משטרה ואבא צבא עם מאפיינים בהתאם. עם זאת, על שאלה קנטרנית כמו ״למה המשטרה נכנסה להתמודד עם התפרעות בהר הבית?! אתם לא יודעים שזה יגרום לשמיים ליפול?!״ קשה להגיב ללא סרקזם. לגבי העניינים שהעלית - מסכנים תושבי חווארה שהותקפו ושרכושם הוצת, ומסכנים התושבים היהודים בקרבתם שסופגים מהם טרור רצחני מזה עשרות שנים. זאת המציאות, בלי להכניס עמדות פוליטיות. Virant (שיחה) 22:14, 5 באפריל 2023 (IDT)
- אותה משטרה מאותה איכות עם אותו מפקד, שלוש שנים ברציפות. בשנה אחת מתוכן לא היו מהומות בירושלים (שהקרינו למקומות אחרים) בחודש רמדאן. Tzafrir - שיחה 23:35, 5 באפריל 2023 (IDT)
- אולי כשמכניסים לקואליציה את התנועה האסלאמית (סניף דרום), יש לה אינטרס גדול יותר למנוע מקרים כאלה, ללמדך עד כמה המתפרעים מוכוונים מלמעלה. מצד שני, הכנסת התנועה האסלאמית לקואליציה היא עניין בעייתי מאוד בפני עצמו. בכל מקרה אסור להסכים לסחיטה באיומים - יתכבדו מנהיגי המוסלמים וימנעו התבצרויות עתידיות שלהם בהר הבית, כדי שהמשטרה לא תצטרך לפרוץ למתחם ההר ולהפעיל אלימות כדי לאכוף את הסדר. Virant (שיחה) 17:59, 6 באפריל 2023 (IDT)
- לאירוע זה היו שלבים מוקדמים, שלא התייחסתם אליהם. זה התחיל עם פנטים יהודים, שהודיעו על כוונתם לבצע זבח על הר הבית, למרות האיסור. זה נמשך עם השר לביטחון הפנים, שסירב לקרוא להם להימנע מהפרובוקציה. איש דת מוסלמי קפץ על המציאה וקרא למאמינים להתאסף במהלך הלילה במסגד, כדי למנוע את ההקרבה של היהודים. התאספות המוסלמים במסגד, בניגוד לתקנות, גררה את התערבות המשטרה. הקיצונים היהודים עשו פרובוקציה, הקיצונים המוסלמים שמחו לקחת חלק ואת החשבון מגישים למשטרה... בברכה. ליש - שיחה 19:39, 6 באפריל 2023 (IDT)
- אולי החמצת את הסרטון הזה, שבו שוטרים מכים מכות רצח אנשים במסגד אל אקצא. איפה שוטרים לומדים להכות כך? למה מצפה המשטרה לאחר ששוטריה פועלים כך? דוד שי - שיחה 05:25, 7 באפריל 2023 (IDT)
- אותם פנטים יהודיים עורכים את אותם טקסים כל שנה וכל שנה המשטרה תופסת אותם בדרך. ההבדל הוא שהשנה כתוב על הכרוז שלהם (שמבטיח פרס כספי לכל משתתף, כולל מי שייתפס בדרך) שהדבר הוא בהסכמת השר בן–גביר. השר, שאחראי על המשטרה, לא טרח להכחיש את זה. לכן מבחינת המוסלמים, יש כאן הוכחה טובה לכך שאל אקצה בסכנה. ויש להם תיבות תהודה ומערכות תעמולה משלהם שטרחו להפיץ את המסרים הללו.
- כמוכן, בשנה שעברה השר נתן למשטרה הוראה להימנע משימוש באמצעים שונים במתחם הר הבית במהלך התקופה הרגישה (או בכלל). במבחן התוצאה לא הייתה בשנה שעברה התפרעות של מתפללים מוסלמים שמנעה כניסת מתפללים יהודים להר הבית או תפילת יהודים לכותל. Tzafrir - שיחה 10:10, 7 באפריל 2023 (IDT)
- דוד שי, אכן החמצתי את הסרטון, אך עכשיו, אחרי שראיתי אותו, אני מחפש את מה שקדם לו, קטע שתמיד חסר בסרטונים כאלה. הקטעים האלה קיימים, אך עורך הסרטון דאג להעלימו, כדי להעצים את מה שרואים בסרטון, כי אולי פגעו קודם בשוטר, התגרו בו ואז הסתבר שגם השוטרים, כמו שיילוק, כואב כשפוגעים בו ומחפש לנקום. אני יודע, שוטרים צריכים לדעת להתאפק, לא להיגרר. יש פיתרון לכך, לסלק את כל השוטרים המגיבים לפובוקציות ולגייס חדשים, כאלה היודעים להתאפק ומוכנים לשרת במשטרה, במשמרות של 12 שעות ביום ובמשכורת מבישה, הרי יש המון מועמדים לכך, לכן איני מבין איך חסרים כל כך הרבה שוטרים, עכשיו, לפני שסולקו השוטרים המכים. בברכה. ליש - שיחה 10:35, 7 באפריל 2023 (IDT)
- לאירוע זה היו שלבים מוקדמים, שלא התייחסתם אליהם. זה התחיל עם פנטים יהודים, שהודיעו על כוונתם לבצע זבח על הר הבית, למרות האיסור. זה נמשך עם השר לביטחון הפנים, שסירב לקרוא להם להימנע מהפרובוקציה. איש דת מוסלמי קפץ על המציאה וקרא למאמינים להתאסף במהלך הלילה במסגד, כדי למנוע את ההקרבה של היהודים. התאספות המוסלמים במסגד, בניגוד לתקנות, גררה את התערבות המשטרה. הקיצונים היהודים עשו פרובוקציה, הקיצונים המוסלמים שמחו לקחת חלק ואת החשבון מגישים למשטרה... בברכה. ליש - שיחה 19:39, 6 באפריל 2023 (IDT)
- אולי כשמכניסים לקואליציה את התנועה האסלאמית (סניף דרום), יש לה אינטרס גדול יותר למנוע מקרים כאלה, ללמדך עד כמה המתפרעים מוכוונים מלמעלה. מצד שני, הכנסת התנועה האסלאמית לקואליציה היא עניין בעייתי מאוד בפני עצמו. בכל מקרה אסור להסכים לסחיטה באיומים - יתכבדו מנהיגי המוסלמים וימנעו התבצרויות עתידיות שלהם בהר הבית, כדי שהמשטרה לא תצטרך לפרוץ למתחם ההר ולהפעיל אלימות כדי לאכוף את הסדר. Virant (שיחה) 17:59, 6 באפריל 2023 (IDT)
- אותה משטרה מאותה איכות עם אותו מפקד, שלוש שנים ברציפות. בשנה אחת מתוכן לא היו מהומות בירושלים (שהקרינו למקומות אחרים) בחודש רמדאן. Tzafrir - שיחה 23:35, 5 באפריל 2023 (IDT)
- שלום צפריר. אף אחד מכוחות הביטחון שלנו לא עושה מלאכה נפלאה בטיפול באזרחים, לא המשטרה, לא משמר הגבול ולא הצבא. הצבא מבצע משימות שאינו אמור לבצע (שכן הוא צבא ולא משטרה), המשטרה מונהגת במשך הרבה שנים ע״י קצינים שרובם לא מבינים את תפקיד המשטרה בחברה חופשית, ונעה בין אדישות והתעלמות מפניות האזרחים להפעלת אלימות קשה כלפיהם ולפגיעה בזכויות אדם אחרות, ומג״ב הוא הילד הבעייתי של אימא משטרה ואבא צבא עם מאפיינים בהתאם. עם זאת, על שאלה קנטרנית כמו ״למה המשטרה נכנסה להתמודד עם התפרעות בהר הבית?! אתם לא יודעים שזה יגרום לשמיים ליפול?!״ קשה להגיב ללא סרקזם. לגבי העניינים שהעלית - מסכנים תושבי חווארה שהותקפו ושרכושם הוצת, ומסכנים התושבים היהודים בקרבתם שסופגים מהם טרור רצחני מזה עשרות שנים. זאת המציאות, בלי להכניס עמדות פוליטיות. Virant (שיחה) 22:14, 5 באפריל 2023 (IDT)
מי אמר: כך אומרים המשוררים?
עריכהמצב טיפול: חדש
זכור לי שקראתי היכנשהו לפני שנים רבות משהו מעין זה: כשילדים שואלים על סיפורי אגדה שונים 'האם זה אמיתי' יש לענות להם: 'כך מספרים המשוררים'. חיפשתי ארוכות בגוגל את המקור ולא מצאתי. מתייג בעלי הידע בספרות בברכת מועדים לשמחה, טל ומטר - שיחה 21:51, 6 באפריל 2023 (IDT)
- נראה לי שמדובר בהשאלה צינית. מוכר לי אצל פילון האלכסנדרוני פנייה דומה (אמיתית) לגבי הומרוס, במדרשי פילון ב, ח.
- תודה לך אנונימי מלומד. אבל ככל שאני זוכר זה לא היה כלל בציניות. זו תשובה אלגנטית ונבונה לילד. לא עונים לו בהן או לאו. עונים לו כך שהשאלה תמשיך להדהד בו וכשיגדל יבין. כלומר, יבין שמה שהמשוררים מספרים 'אמת' הוא על פי דרכם. טל ומטר - שיחה 13:30, 7 באפריל 2023 (IDT)
מאיפה באנו ולאן אנו הולכים
עריכההאם אלו שתי שאלות שמפריכות את הגישה הניהליסטית? תודה
- כבר בפרקי אבות נאמר ”דַּע מֵאַיִן בָּאתָ וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן” (משנה, מסכת אבות, פרק ג', משנה א'), והם בוודאי לא היו ניהיליסטים. דוד שי - שיחה 11:18, 7 באפריל 2023 (IDT)
- והתשובה לשאלות:
- מֵאַיִן בָּאתָ?
- מִטִּפָּה סְרוּחָה;
- וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ?
- לִמְקוֹם עָפָר רִמָּה וְתוֹלֵעָה;
- וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן?
- לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
- 87.69.242.88 00:39, 8 באפריל 2023 (IDT)
- מאיפה באנו - אבולוציה של האדם, לאן אנו הולכים - כדרך כל מין בעבר - הכחדה . מובן שאנו יכולים לעזור לזה להתרחש - ראו לדוגמה מלחמה גרעינית, חקלאות בת קיימא, משבר האקלים, גבולות פלנטריים. אם הכוונה היא במישור האישי - יש ערך (חסר) על מוות האזרח דרור - שיחה 15:09, 9 באפריל 2023 (IDT)
- לי אישית לא ברור על מה מסתמכת הטענה לפיה אנו הולכים לכיוון של הכחדה, הרי לפחות תאורטית קיימת האפשרות שבהינתן טכנולוגיה מספיק מתקדמת ניתן יהיה להגיע ליקום אחר או לכל הפחות לשלוח אליו זרעי חיים. ―אנונימי לא חתם
- מאיפה באנו - אבולוציה של האדם, לאן אנו הולכים - כדרך כל מין בעבר - הכחדה . מובן שאנו יכולים לעזור לזה להתרחש - ראו לדוגמה מלחמה גרעינית, חקלאות בת קיימא, משבר האקלים, גבולות פלנטריים. אם הכוונה היא במישור האישי - יש ערך (חסר) על מוות האזרח דרור - שיחה 15:09, 9 באפריל 2023 (IDT)
פרידריך ניטשה
עריכההאם נכון להגיד שהוא היה "אבי הפוסטמודרניזם" במובן מסוים? תודה
- נראה לי כמקור השראה, לא בהכרח אב. ראה שני ציטוטים מערכים באנגלית: (1) מתוך הערך Postmodernism:
- "In the 1970s a group of poststructuralists in France developed a radical critique of modern philosophy with roots discernible in Nietzsche, Kierkegaard, and Heidegger, and became known as postmodern theorists, notably including Jacques Derrida, Michel Foucault, Jean-François Lyotard, Jean Baudrillard, and others"
- (2) מתוך הערך Postmodern philosophy:
- "Postmodern philosophy originated primarily in France during the mid-20th century. However, several philosophical antecedents inform many of postmodern philosophy's concerns.
- It was greatly influenced by the writings of Søren Kierkegaard and Friedrich Nietzsche in the 19th century and other early-to-mid 20th-century philosophers, including phenomenologists Edmund Husserl and Martin Heidegger, psychoanalyst Jacques Lacan, structuralist Roland Barthes, Georges Bataille, and the later work of Ludwig Wittgenstein. Postmodern philosophy also drew from the world of the arts and architecture, particularly Marcel Duchamp, John Cage and artists who practiced collage, and the architecture of Las Vegas and the Pompidou Centre."
- https://www.pomoculture.org/2013/09/26/nietzsche-as-postmodernist/
- provides no firm connection between Nietzsche and “postmodernism. קטע מהמאמר
העברת מידע בין מחשבים סמוכים
עריכהשלום למומחה. יש לי שני מחשבים שולחניים עם ווינדווס 11 שנמצאים אחד ליד השני במרחק של בערך שני מטר.
אני רוצה להעביר ביניהם מידע בצורה של העתק הדבק, למשל להעתיק-להדביק ממחשב A למחשב B או ממחשב B למחשב A.
המידע שאני רוצה להעביר נע בין קילובייטים ספורים ללא יותר מג'יגהבייט.
אני רוצה לעשות זאת בלי דיסק און קי אבל גם בלי תוכנת ענן כל שהיא.
יש דרך לכך? יש אולי איזה כבל שניתן לקנות כדי ליצור מעין Local Area Network מהירה (בלי שום קונפיגורציה) ולהעביר דרכו מידע כאשר שני המחשבים עובדים? ―אנונימי לא חתם
- אני מעריך שהם באותה רשת, אז כאן יש הסבר. Shannen - שיחה 23:13, 7 באפריל 2023 (IDT)
- עדיין אין רשת מקומית בין המחשבים.
- הדרך הפשוטה היא ליצור רשת מקומית: לחבר את שני המחשבים בכבל אתרנט. למחשבים שולחניים יש בדרך כלל גם מתאם אתרנט. אם אין: אפשר לקנות אחד שעובד מעל USB. חיבור האתרנט עצמו לא דורש הגדרה. אבל עדיין צריך להגדיר כתובות. נדמה לי שעבור המקרה הפשוט הזה אפשר להסתמך על כתובות אוטומטיות לרשתות מקומיות: (Link-local address) (לפחות עבור IPv6) אבל לא ניסיתי את זה. Tzafrir - שיחה 23:21, 7 באפריל 2023 (IDT)
- תודה. שני המחשבים מחוברים לאותו Wi-Fi אז כתובות ה IP שלהן זהות. איזה עוד כתובת צריך להגדיר? תודה. ―אנונימי לא חתם
- אם הם מחוברים לאותו וי-פי אז הם כבר ברשת מקומית. לכל אחד מהמחשבים יש כתובת מקומית שונה שנותן הראוטר. Shannen - שיחה 07:10, 8 באפריל 2023 (IDT)
- בדקתי כרגע ב whatismyip.com גם ממחשב נייד שמחובר לוי-פי וגם ממחשב נייח שמחובר לוי-פי ולשניהם הופיעה אותה כתובת IP אז לאיזו כתובת מקומית שונה התכוונת? תודה. ―אנונימי לא חתם
- זוהי הכתובת החיצונית שלך. לא משנה כמה מכשירים יהיו מחוברים לראוטר שלך, לכולם תהיה אותה כתובת. הראוטר "מווסת" את התקשורת שמגיעה מבחוץ אל המכשירים השונים כשלכ"א יש כתובת מקומית. כאן תוכלו לקרוא הסבר כיצד לגלות אותה. Shannen - שיחה 20:27, 8 באפריל 2023 (IDT)
- תודה, במחשב השולחני השלונית הייתה Ethernet ובמחשב הנייד הלשוניתה הייתה Wi-FI. במחשב הנייח הכתובת היא 10.0.0.2 ובמחשב הנייח הכתובת היא 10.0.0.3. ―אנונימי לא חתם
- זוהי הכתובת החיצונית שלך. לא משנה כמה מכשירים יהיו מחוברים לראוטר שלך, לכולם תהיה אותה כתובת. הראוטר "מווסת" את התקשורת שמגיעה מבחוץ אל המכשירים השונים כשלכ"א יש כתובת מקומית. כאן תוכלו לקרוא הסבר כיצד לגלות אותה. Shannen - שיחה 20:27, 8 באפריל 2023 (IDT)
- בדקתי כרגע ב whatismyip.com גם ממחשב נייד שמחובר לוי-פי וגם ממחשב נייח שמחובר לוי-פי ולשניהם הופיעה אותה כתובת IP אז לאיזו כתובת מקומית שונה התכוונת? תודה. ―אנונימי לא חתם
- אם הם מחוברים לאותו וי-פי אז הם כבר ברשת מקומית. לכל אחד מהמחשבים יש כתובת מקומית שונה שנותן הראוטר. Shannen - שיחה 07:10, 8 באפריל 2023 (IDT)
- תודה. שני המחשבים מחוברים לאותו Wi-Fi אז כתובות ה IP שלהן זהות. איזה עוד כתובת צריך להגדיר? תודה. ―אנונימי לא חתם
מסגד אל אקצא שלישי בחשיבותו למוסלמים - האמנם?
עריכההטענה שמסגד אל אקצא הוא "שלישי בחשיבותו למוסלמים" היא טענה ידועה ומוכרת שמפומפמת הרבה מאד באינציקלופדיות, בספרות כללית ובמדיה.
אבל, האם היא נכונה?
גם בזמנים בהם המוסלמים שלטו במזרח התיכון (האימפריה המוסלמית, האימפריה העותמאנית) הם מעולם לא הפכו את מתחם אל אקצא לגרנדיוזי ומפואר כמו מתחם הכעבה במכה או מתחם מסגד הנביא באל-מדינה.
מתחם אל אקצא תמיד היה נראה לי מוזנח מאד יחסית למתחם הכעבה במכה או למסגד הנביא באל-מדינה, אז אולי באמת יש הגזמה בספרות לגבי חשיבותו למוסלמים?
הערת אגב, אני מכיר את התאוריה שמקדם מרדכי קידר לפיה מסגד אל-אקצא המקורי (הנזכר בספרות החדית') הוא בכלל בג'ועראנה בתחום סעודיה של ימינו ואני בפירוש לא מתייחס לתאוריה זו אלא אך ורק למסגד אל אקצא בירושלים.
תודה. ―אנונימי לא חתם
- כידוע לך ההגזמה בבנין מתחם קבר מוחמד נעשתה נגד רוח האיסלם. כנראה צנעה וההזנחה בירושלים הייתה מכוונת
- הבנייה המוסלמית הקדומה בהר הבית היא בהחלט גרנדיוזית ומפוארת, בשורה אחת עם מרכזי פולחן מוסלמיים בולטים אחרים. כיפת הסלע היא "המבנה המוסלמי המונומנטלי העתיק ביותר שנשתמר ללא שינויים מהותיים" ו"נחשבת למופת אדריכלי ואמנותי, ולפינת יסוד בתולדות האמנות והאדריכלות האסלאמיים." (הציטוט מהערך). גם מסגד אל-אקצא מייצג השקעה רבה של שליטי ירושלים בתחילת המאה השמינית, אבל עבר אירועים רבים של הרס מרעידות אדמה ותהפוכות פוליטיות. Reuveny - שיחה 18:46, 8 באפריל 2023 (IDT)
ברוך
עריכהמצב טיפול: לא ברור
ברוך כהנא, נדבן יהודי מפלוישט שברומניה, אשר הוריש את עזבונו לקק"ל בתמורה להנצחת שמו ביישוב חקלאי —-מי הוא היה?
- נראה לי נדבן יהודי מפלוישט שברומניה, אשר הוריש את עזבונו לקק"ל בתמורה להנצחת שמו ביישוב חקלאי. אבל אם לדבר ברצינות, השאלה שלך לא מספיק ברורה כדי שיהיה אפשר לענות עליה כמו שצריך. תרצה להבהיר? 💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤 • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • ∞ • 20:38, 8 באפריל 2023 (IDT)
האם ממשלת ישראל או הרשות הפלסטינית כיוונו לכך שתהיה תקיפה משטרתית בתוך מסגד אל אקצא?
עריכהמצד אחד, אם אני לא טועה, לא סתם מתפללים באל אקצה טמנו בתוכו זיקוקים, מצד שני הכאת מתפללים בתוך מסגד אל אקצא היא מצב קיצוני, שברירי ומסוכן, במיוחד בהתחשב בנזק שזה יכול לגרום להסכמי אברהם ובכלל להסלמת היחסים בין ישראל לעולם המוסלמי (אני מדגיש, לאו דווקא הערבי, אלא המוסלמי בכללותו).
אני מנסה לברר האם מדובר בפרובוקציה אליה כיוונו ממשלת ישראל ה-37 או הרשות הפלסטינית, או גרוע מכך שניהם יחדיו. מה דעת המומחה?
למה אני שואל את זה? ובכן, לא ידוע לי על מקרה בהיסטוריה של מדינת ישראל בו המשטרה תקפה בתוך מסגד אל אקצא.
תודה. ―אנונימי לא חתם
- פנטים יהודים הודיעו על כוונתם להקריב חיה על הר הבית. הקרבה כזאת היא בגדר הפרה חמורה של הסטטוס קוו וניסיון לחדש את עבודת הקורבנות על הר הבית, מקום הנמצא בבעלות המוסלמים מזה דורות. הפנטים האלה מנסים זאת כל שנה והמשטרה מונעצת זאת מהם. השנה ממונה על המשטרה השר בן גביר, שסירב לקרוא להם להימנע מההקרבה. מכאן ראו המוסלמים סכנה לבלעדיות שלהם על הר הבית.
- איש דת מוסלמי, כנראה בעידוד חמאס, קרא למוסלמים להתאסף במסגד אל אקצא, כדי להגן עליו. מוסלמים רבים התאספו שם והכינו עצמם למאבק עם אבנים וכלים אחרים.
- לפי התקנות אסורה לינה במסגד והמשטרה נשלחה לפנות את המנסים להעביר את הלילה במסגד, הם התנגדו לפינוי ומכאן התחיל המאבק.
לסיכום, ממשלת ישראל לא נתנה הוראה לתקוף, אך התנהגות השר לביטחון פנים והפנטים משני הצדדים הובילו למאבק אלים מיותר ומזיק. אנחנו רגילים שהפנטים, משני הצדדים, מחפשים אמתלות להצית בערות, זה לא חדש, מה שחדש זה שיש לפחות שר אחד, שמעודד פעילות זאת. בברכה. ליש - שיחה 16:33, 8 באפריל 2023 (IDT)
- בטח שלא הרשות הפלסטינית. גורמים שונים בתנועה האיסלאמית (הפלג הצפוני, בתוך ארץ ישראל) או החמאס (מזרח ירושלים) הם חשודים יותר סבירים בארגון, אם היה כזה. Tzafrir - שיחה 09:09, 9 באפריל 2023 (IDT)
- בלת"ק, מדובר בקונספציה הישראלית הקרויה "נא בעין". כשישראל לא פורצת למסגד הכל עובר בשלום, כשישראל לא נדחפת לחגיגות של מוסלמים לא קורה כלום. מאות מתפללים ישנים במסגד אל אקצא ומסתגרים שם, בחוץ בכל זאת נדחפים משיחיסטים יהודים, אבל בניגוד לקונספציה המשטרה לא פורצת פנימה והכל שקט. ככה עברו עלינו שני רמדאנים בממשלת השינוי. La Nave - שיחה 10:52, 9 באפריל 2023 (IDT)
טיעון הבריאה של אמנון יצחק
עריכהאמנון יצחק מרבה לטעון בהרצאותיו טענה בנוסח זה:
יש שתי אפשרויות, או שנבראת או שבראת את עצמך; מוכרח שנבראת כי מי שלא קיים לא יכול לברוא את עצמו
בגרסה השנייה של הטיעון הוא אומר ”מי שלא קיים לא צריך לברוא את עצמו” אבל זה סתם סיבוך מיותר כי לא צריך לדבר דווקא על מושג ה"צורך".
אני אישית מבין שאין שתי אפשרויות, יש רק אפשרות אחת, שכל ישות, מלבד ישות נצחית, הותחלה להתקיים ("נבראה") איך שהוא.
מה חושב המומחה? תודה. ―אנונימי לא חתם
- ראה אבולוציה. Reuveny - שיחה 18:38, 8 באפריל 2023 (IDT)
- אם קצת נתפלסף הטיעון שלו לא סותר שהמין האנושי התחיל להתקיים ("נברא") דרך אבולוציה. ―אנונימי לא חתם
- נחמד ועונה לשאלה. בגישה אחרת, זה לא נכון שיש רק שתי אפשרויות. או שבראת את עצמך, או שנבראת על ידי מישהו אחר, או שהתפתחת באבולוציה, א שהיית קיים תמיד, או הרבה אפשרויות אחרות. הצבת רק שתי אפשרויות מתוך הרבה ובחירת האחת על ידי פסילת האחת היא כשל לוגי. לא מפתיע אצל כבוד הרב הגדול הגאון מרן אמנון יצחק שליט"א. אסף השני - שיחה 20:50, 8 באפריל 2023 (IDT)
- אם קצת נתפלסף הטיעון שלו לא סותר שהמין האנושי התחיל להתקיים ("נברא") דרך אבולוציה. ―אנונימי לא חתם
- ככל שידוע לי (מעדותה של אמי ז"ל) לא נבראתי ולא בראתי את עצמי. אני גם לא מכיר אף אחד שנברא או ברא את עצמו. כאשר כבר הפסוק הראשון בטיעון שקרי, אין צורך להמשיך הלאה.
- ייתכן שכוונת הטוען היא בעצם לטיעון שונה מאוד, לגבי היקום כולו שנברא או ברא את עצמו. אך למעשה גם איננו יודעים זאת, וייתכן בהחלט שגם היקום, כמו כל מה שאנחנו מכירים בתוכו, התפתח ממשהו שהיה קודם. H. sapiens - שיחה 10:13, 9 באפריל 2023 (IDT)
- אין בזה שום היגיון.
- נניח "לכל דבר יש בורא" => "יש שתי אפשרויות, או שנבראת או שבראת את עצמך" אבל לא "מוכרח שנבראת".
- נניח בנוסף "מי שלא קיים לא יכול לברוא את עצמו" => אין בורא.
- נניח שיש הוכחה לבורא => אמנון יצחק לא מאמין בבורא. ראש כרוב כבוש - שיחה 12:25, 9 באפריל 2023 (IDT)
בנוסף למה שנאמר, הטענה "ברא את עצמו" היא לא יותר מאוסף מילים שיוצרים רצף נכון בלשנית, אבל לא חסר הגיון. שכן המושג "ברא" הוא פועל שאומר שגוף א' ביצע פעולה, שלאחריה גוף ב' התחיל להתקיים. "ברא את עצמו" לא יכול לקרות כלל, כי אילו גוף א' לא היה קיים לפני תחילת הבריאה, לא היה מי שיברא אותו. וכמובן זה שהדובר מציג שתי אפשרויות, ופוסל אחת על הסף זה טיעון חלש ביותר. זה גם אד איגנורנטיאם, וגם לוקה בחוסר הכרות עם עבודות בסיסיות של פילוסופים עתיקים ומודרניים. 2A10:8012:17:E643:3CB9:B403:95A7:E510 12:57, 9 באפריל 2023 (IDT)
- ראשית החיים, לא הגיע מתוך אבולוציה. אבולוציה היא כוח הורס שמאיץ את יצירת הסדר בקרב יצורים חיים - אם יש התאמה גדולה יותר של יצור א' (או יכולת ליצור יותר צאצים בריאים בעלי יכולת רביה בעצמם) - יש לו יתרון על פני יצור ב'. ההסבר לראשית החיים הוא מתוך מנגנון של ארגון עצמי - מקרים נדירים בהם זרימה של אנרגיה חופשית בתוך מערכת גוררת הגדלה של הסדר במקום הפחתה שלו. הסבר נוסף - החוק השני של התרמודינמיקה בביולוגיה
- התפתחות דברים כמו יסודות כבדים ממימן או הווצרות כוכבי לכת במערכת השמש - לא נוצרו מאבולוציה אלה שוב - כתוצאה מתהליכים פיסיקליים שלפעמים יוצרים "סדר" (במובן לדוגמה שכוכב לכת הוא בעל אנטרופיה נמוכה יותר מאשר עננת אבק, השאלה איפה נמצא חלקיק חומר מסויים היא תמיד - במרחב כוכב הלכת, לעומת המצב של עננת אבק שבה חלקיק החומר יכול להתקיים בכל מקום, דבר מגיע להסברים של מכניקה סטטטטית ומידע והקשר שלהם לתרמודינמיקה)
- התפתחות היקום - קשה לדעת מה היה בראשית היקום. לדוגמה איך היתה זרימת הזמן שם? (שהרי מסה מרחב וזמן קשורים אחד בשני).
- הטיעון לפיו כל דבר מורכב מחייב דבר מורכב יותר שיבנה אותו הוא טיעון לא נכון. זהו טיעון נכון לגבי שעונים אבל לא נכון לגבי יצורים חיים. הטיעון הזה הוא טיעון רקורסיבי שלכאורה עוצר בישות מורכבת כלשהי המכונה "אלוהים" אבל נוצר קושי לוגי נוסף - אם הטיעון היה נכון היה נדרש הסבר לוגי לשאלה כיצר נוצר אלוהים (מי שלא קיים לא יכול לברוא את עצמו - כלומר גם אלוהים נברא). בשלב זה מבצעים תעלול לוגי נוסף ומכריזים שאלוהים נמצא מחוץ לחוקי הלוגיקה או העולם או הבנתנו וכו' - ובעצם יצרנו כאן הסבר ללא הסבר על ידי המצאת מושג (אלוהים) שאין לו בעצם משמעות מסויימת וברורה. לעיון נוסף ממליץ על יש אלוהים?האזרח דרור - שיחה 15:30, 9 באפריל 2023 (IDT)
בית הבראה לילדים בנוה-שאנן בחיפה
עריכהמצב טיפול: חדש
אני מחפש פרטים אודות בית הבראה לילדים, או מוסד דומה, אשר פעל, ככל הנראה, בשכונת נוה-שאנן בחיפה, או בסמוך לה, בתחילת שנות ה-60 (אינני יודע מתי נסגר). אשמח לדעת את שמו ואת מקומו המדוייק. מקוה שמישהו כאן מכיר או שמע פרטים אודותיו. שבוע טוב, בנצי - שיחה 22:13, 8 באפריל 2023 (IDT)
- נראה שאתה מתכוון לבית ההבראה ברחוב פיארברג 9 בנווה שאנן שהוקם על ידי "מילד לילד" של עליזה שמעוני מארגון אמהות עובדות. בית ההבראה החל לפעול בשנת 1968 ושמו שונה ל"בית שמעוני". נראה שכיום נמצא בו מעון של נעמת ראה כאן במפה. ראה את הכתבות הבאות מהעיתונות:
- בית־הבראה לילדים נזקקים ביזמת אא"ע בחיפה, דבר, 24 ביוני 1968
- בית־הבראה לילדים - בחיפה, דבר, 2 באוגוסט 1968
- מרים גולדנברג, בית־החלמה לילדים - בחיפה, למרחב, 26 בספטמבר 1968
- מאיר הראובני, ילדי הספר נופשים בחיפה, למרחב, 20 בנובמבר 1969
- עמוס כרמלי, הילדים לא הבינו: מדוע לא ישנים במקלטים?, דבר, 25 בנובמבר 1969
- אריאלה ראובני, ימי הבראה בלי בומים, דבר, 16 במרץ 1970
- מרים גורן, ילדי הספר שנפצעו מחלימים בבית הבראה יחיד מסוגו בארץ, דבר, 22 ביוני 1970
הנה הודעה על המכרז להקמת המבנה:
- עירית חיפה, דבר, 20 בנובמבר 1966
אחר כך יש כתבות על עליזה שמעוני. בזה שמשנת 1976 (8 שנים אחרי ההקמה) כתוב שהמוסד פעל כ-10 שנים:
- אחת מרבים, דבר, 30 במרץ 1976
- עליזה שמעוני, קרן להנצחת זכר ילדים, דבר, 6 באפריל 1978
- מיכל מירון, עליזה שמעוני מלאך, מעריב, 7 בינואר 1981
- אהרן גבע, 130 הילדים של עליזה שמעוני, דבר, 26 באוקטובר 1981
האם מגיע לעליזה שמעוני או לבית שמעוני ערך? יעקב - שיחה 10:57, 9 באפריל 2023 (IDT)
מה הופך אדם לפנאטי בהקשר מסוים?
עריכההאם זה דחיית כל ביקורת על השקפת עולמו? האם זה חוסר היכולת להגיד משהו טוב על בעלי השקפת עולם יריבה? האם זה שני הדברים האלה יחדיו?
מה ההגדרה המקובלת?
תודה. ―אנונימי לא חתם
- לבושתנו, אין לנו עדיין פנאטיות. הכי קרוב זה פנאטיות דתית אבל בשביל זה פשוט אפשר לצפות בחדשות. לוגי ; שיחה 12:17, 9 באפריל 2023 (IDT)
- הסבר אחד הוא הרעיון של סגידה - הערצה ללא גבול של משהו (דת , מנהיג, אידאולוגיה) - ברמה שתרגום לתקיפה והכחשת עובדות מצד מי שמנסה לערער על הנושא. כמו כן פנאטיות בימנו מלווה ב הכחשת מדע] בו בזמן שאותו אדם משתמש במדע בהקשרים אחרים (נניח כדי לפתח נשק או לשם פיתוח תרופות) אבל מתנגד לשיטה המדעית כאשר היא מערערת אמונות שלו (דוגמה לזה אצל דתיים קיצוניים, אצל הקומוניסטים, הנאצים) - כלומר סוג של "פצלת".
- הסבר דומה נוגע למושג "קדושה" כפי שהוא מוגדר בספר סלמון הספק- אוסף של רעיונות שאסור לערער עליהם. מדוע אסור לערער ? -פשוט ככה - החלנו שאסור וזהו. פנאטיות הולכת יד ביד עם הגדרת הטאבו כדבר שהוא בגדר פשע מחשבה
- ההפך מן הפנאטיות היא א. מתינות (אני חושב משהו אבל אין לדון בחומרה אנשים אחרים שחושבים אחרת) ב. נכונות להודות בבורות - להגיד - יש שאלות שאנו לא יודעים לענות אליהם - כיצד לדעתך כדאי לחפש להן תשובות? האזרח דרור - שיחה 15:46, 9 באפריל 2023 (IDT)
- רק הערה: אלו הפירושים למונח 'פאנט', לא מה עושה אדם לפאנט. המונח מתחלף עם קיצוני ורדיקלי, אבל משמש גם להגכחת הגורם 'הפאנט' (בדרך כלל דתי). איש עיטי - הבה נשיחה - הבה נריבה 21:09, 9 באפריל 2023 (IDT)
- המוסר הוא דבר אוניברסלי שטבוע ברוב האנשים (למעט פסיכופטים) אבל בכל תרבות יש פרשנות שלה לשאלה מה זה מוסרי. בחברות מסויימות אפשר לשכנע אנשים שמה שמוסרי לעשות הוא לדבוק באמונות מסויימות, גם אם זה כרוך באלימות מול קבוצות מסויימות. שילוב של חינוך, סביבה חברתית, תעמולה וצנזורה שמציגים את העולם בצורה מסויימת. ככה תמכו מיליונים בתרבויות שונות ברצח עם בשם הדת, בעבדות של שחורים (והתייחסות אליהם כאל רכוש) בשם צידוקים דתיים ואו גזעניים, בטרור בלתי פוסק של המדינה (לרבות הלשנה על חברים ובני משפחה) במשטר הסובייטי של סטאלין. בתוך זה יש אנשים שיותר מתנגדים (לפעמים תוך כדי סיכון עצמי) או זורמים עם השלטונות ועם האלימות. בין היתר בגלל שאלה כמה זה תורם להרגשה טובה של ערך עצמי (למול מקורות אחרים של ערך עצמי וזהות - נניח אמפתיה לבני אדם אחרים). כמו כן ראו ניסויים בתחומים של פסיכולוגיה חברתית האזרח דרור - שיחה 21:38, 9 באפריל 2023 (IDT)
- ? (אמת ונכון, אבל מה זה קשור לכאן?) איש עיטי - הבה נשיחה - הבה נריבה 12:53, 10 באפריל 2023 (IDT)
- המוסר הוא דבר אוניברסלי שטבוע ברוב האנשים (למעט פסיכופטים) אבל בכל תרבות יש פרשנות שלה לשאלה מה זה מוסרי. בחברות מסויימות אפשר לשכנע אנשים שמה שמוסרי לעשות הוא לדבוק באמונות מסויימות, גם אם זה כרוך באלימות מול קבוצות מסויימות. שילוב של חינוך, סביבה חברתית, תעמולה וצנזורה שמציגים את העולם בצורה מסויימת. ככה תמכו מיליונים בתרבויות שונות ברצח עם בשם הדת, בעבדות של שחורים (והתייחסות אליהם כאל רכוש) בשם צידוקים דתיים ואו גזעניים, בטרור בלתי פוסק של המדינה (לרבות הלשנה על חברים ובני משפחה) במשטר הסובייטי של סטאלין. בתוך זה יש אנשים שיותר מתנגדים (לפעמים תוך כדי סיכון עצמי) או זורמים עם השלטונות ועם האלימות. בין היתר בגלל שאלה כמה זה תורם להרגשה טובה של ערך עצמי (למול מקורות אחרים של ערך עצמי וזהות - נניח אמפתיה לבני אדם אחרים). כמו כן ראו ניסויים בתחומים של פסיכולוגיה חברתית האזרח דרור - שיחה 21:38, 9 באפריל 2023 (IDT)
- רק הערה: אלו הפירושים למונח 'פאנט', לא מה עושה אדם לפאנט. המונח מתחלף עם קיצוני ורדיקלי, אבל משמש גם להגכחת הגורם 'הפאנט' (בדרך כלל דתי). איש עיטי - הבה נשיחה - הבה נריבה 21:09, 9 באפריל 2023 (IDT)
עקרונות מדעיים מודרניים
עריכההאם זה נכון שכל מדען עובד עם עיקרון הסיבתיות, חוק הסתירה ועיקרון ההפרכה?
האם יש עוד כללים וחוקים המשותפים כביכול לכל המדענים?
תודה. ―אנונימי לא חתם
- ע"ע המתודה המדעית. מניסיוני כמדען, כל העקרונות שהזכרת הם פילוסופיים יותר מאשר נוגעים לעבודתו הממשית של המדען.
- סיבתיות: מרבית המדענים מחפשים קשרים סיבתיים בגלל שהם שימושיים, אך כמעט כולם (למשל כל מי שמשתמש בבדיקת השערות) מניחים שקיים בתופעות גם מרכיב אקראי. ישנה אמנם טענה פילוסופית שאקראיות מייצגת רק את חוסר הידע שלנו בנוגע לסיבות, אך טענה זו לא נתמכת דווקא בתאוריה המדעית המתקדמת ביותר כיום.
- חוק הסתירה: מדענים אכן משתמשים בו, אבל השימושיות שלו מוגבלת כי לעתים קרובות מסתבר שתי אפשרויות שלדעתנו סותרות זו את זו, בעצם לא סותרות.
- עיקרון ההפרכה: עיקרון שנוסח ע"י פילוסוף, ובאופן מעשי מדענים ממעטים ליישם אותו בעבודתם אפילו כשהם מסכימים איתו עקרונית. ע"ע השיטה המדעית#השיטה המדעית בפילוסופיה של המדע החל מהמאה העשרים והמבנה של מהפכות מדעיות. H. sapiens - שיחה 11:03, 9 באפריל 2023 (IDT)
- בערך מתודה מדעית מוזכר הנושא של ביקורת עמיתים והוא דבר שמאפיין עבודות מדעיות ומאפיין אותם משיטות אחרות לצבירת ידע (מאמרים בירחונים לא מדעיים, מאמרים בדת, עיתונות פופלארית). חשוב גם היבט לפיו יש דיון מנומס ללא אד הומינם.
- חשדנות או פקפוק בעדויות כמו מעשי ניסים, או טיעונים כמו "פעם מישהו חשוב פעם אמר" כמו גם "מדען חשוב אמר" - יתכן ואפילו סביר שמדען מהעבר טעה. (להבדיל מדת לדוגמה)
- עקרון חשוב קיים מאז מרן מרסן והיא פרסום של הממצאים בצורה פומבית בשיטה מסודרת (כך שאחרים יוכלו לשחזר מה שעשית).
- שימוש בניסוי מדעי ותצפית מדעית. (להבדיל מפילוסופיה, דת)
- עקרונות נוספים מפורטים בספר [החדווה שבגילוי דברים של פיינמן לדוגמה "אסור לדעת את התשובה לשאלה כלשהי מראש " או לאסוף כמה שיותר ראיות ולנסות שראיות אלה יהיו עקביות מבחינה לוגית זו עם זו. לחבר כמה דברים אחד עם השני ולנסות לברר האם הם עקביים. ככל שמצליחים לחבר יותר רעיונות אחד לשני כך שיהיו עקביים כך המצב טוב יותר." או העקרון שבו אתה אומר להציג לא רק דברים שמתסדרים עם התזה שלך אלה גם דברים שמפריעים לתזה הזו.
- עקביות בין הסברים שונים, מחקרים שונים תחומי מחקר שונים - לדוגמה עקביות הולכת וגדלה בין חוקרים מתחמומים שונים בשאלה מהי מהירות האור (בין אסטרונממים לבין פיזיקאים שמדדו את הדבר בשיטות שונות) - עקביות בין ענפים שונים של המדע בשאלה מה גילו של כדור הארץ \ מע' השמש (הסברים של גאולוגיה , ביולוגיה, פיזיקה בהקשרים של רדיואטקיביות וכן פיזיקה גרעינית ביחס לשמש) עקביות בין תחומי מדע שונים (התאמה בהסברים של ביולוגיה מודרנית על תאוריות יסודיות יותר מתחומי פיזיקה, כימיה, סטטיסטיקה), התבססות חקר מודרני של היסטוריה על תחומים כמו ביולוגיה , רדיולוגיה, אריכאולוגיה, גנטיקה וכו') האזרח דרור - שיחה 16:09, 9 באפריל 2023 (IDT)
עת שאיבת מים בעת העתיקה
עריכהמצב טיפול: חדש
בספר בראשית, בתיאור שליחות העבד להביא אשה ליצחק נאמר:
- וַיַּבְרֵ֧ךְ הַגְּמַלִּ֛ים מִח֥וּץ לָעִ֖יר אֶל־בְּאֵ֣ר הַמָּ֑יִם לְעֵ֣ת עֶ֔רֶב לְעֵ֖ת צֵ֥את הַשֹּׁאֲבֹֽת.
'לעת ערב', כך אני מבקש להניח, אין הכוונה לערב ממש. שכן מה ההיגיון לשאוב מים בחשכה. אלא הכוונה סמוך לערב. אולי מה שאנו קוראים שעות אחר הצהריים. אילו מקורות מתארים את נושא שאיבת מים בעת העתיקה? תודה לעונים, טל ומטר - שיחה 11:20, 9 באפריל 2023 (IDT)
- בספר בראשית, כמה פרקים מאוחר יותר כתוב וַיֹּאמֶר הֵן עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל לֹא עֵת הֵאָסֵף הַמִּקְנֶה הַשְׁקוּ הַצֹּאן וּלְכוּ רְעוּ - כלומר שהשקית הצאן נעשית מוקדם בייום. בנוסף, בספר שמואל כתוב הֵמָּה עֹלִים בְּמַעֲלֵה הָעִיר וְהֵמָּה מָצְאוּ נְעָרוֹת יֹצְאוֹת לִשְׁאֹב מָיִם וַיֹּאמְרוּ לָהֶן הֲיֵשׁ בָּזֶה הָרֹאֶה, ובהמשך הנערות אומרות לשאול שיש רואה (שמואל) בעיר, ושימהרו לעיר - כי העם לא אוכל עד ששמואל יזבח זבח, ולכן הגיוני שמדובר בשלב מוקדם יותר ביום. לי נשמע הגיוני שהיו יוצאים לשאוב פעמיים ביום - פעם בבוקר ופעם בערב, ונראה שכך סוברים המפרשים על הפסוק שהבאת:
- "נוהג זה של שאיבת מים על ידי הנערות לעת ערב מצינו גם מאוחר יותר; השווה שמואל א ט׳:י״א. ולדברי נוסעים במזרח קיים נוהג זה גם כיום." רד"צ הופמן.
- "הנשים הממלאות מים ומוליכות לצורך סעודת ערבית" שכל טוב.
- "ושהיה זה לעת ערב שהוא עת צאת השואבות ואמר זה לפי שהנשים השואבות מים לא ישאבום כאשר השמש זרחה על המים כי הם אז מתחממים מאד גם שיהיה לנשים טורח גדול ללכת עם משא המים בהיות השמש בגבורתו ולכן ישאבו המים אם בבקר קודם שהשמש יצא על הארץ או לעת ערב אחרי שקיעתו." אברבנאל.
- מלבד זאת, אני תוהה מהו טווח השנים של העת העתיקה אליו אתה מתכוון - הרי ככל שהולכים רחוק יותר, כך המקורות מתמעטים..
עניין בהוראת אנגלית שלא מצאתי עליו כאן ערך
עריכההעניין הזה קשור להוראת אנגלית בעיקר לדוברי עברית כשפת אם ואינני יודע עד כמה הוא קשור להוראת אנגלית לדוברי שפות אחרות כשפת אם.
ישנן מילים באנגלית אשר מבחינת הצליל נשמעות מהן האותיות D ו-J בסמיכות ואשר דוברי עברית נוטים להפוך את צליל ה-J שבהם ל G.
- דיג'יטל (Digital)
- סטראטג'י (Strategy)
- טראג'די (Tragedy)
- דיודיליג'נס (Due-diligence)
- רג'יסטרי (Registry)
אפשר לבטא מילים אלה יותר בקלות אם מפרקים אותן לרכיביהן ומבטאים כל רכיב בנפרד כפי שהוא נשמע בפרקי זמן שונים, למשל:
- Diji-tal
- Stra------De------jy
- Tra---je---dy
- Due---Dilijence
- rej---ist---ry
זה כמובן לצורך הוראת ההיגוי בלבד כי הרי המילים לא נכתבות כך באנגלית.
האם יש פה ערך או פרק בערך שמרחיב על זה ונותן עוד דוגמאות?
תודה. ―אנונימי לא חתם
- נשמע לי שהתופעה הזו נגרמת מחוסר חוסר הידיעה של איך האשכולים gi, ge, gy פועלים באנגלית ומהעובדה שהמקבילות למילים בעברית כולן מתועתקות כ-'ג' בעברית. נסה אולי את הערך English phonology (אנ') באנגלית. לוגי ; שיחה 12:13, 9 באפריל 2023 (IDT)
פלשתינה א"י בחותמת דואר
עריכהמצב טיפול: חדש
האם חותמות דואר שבהן כתוב 'פלשתינה א"י' היו בשימוש כבר בתקופה העותמנית, או שזה הופיע רק עם המנדט הבריטי? 109.67.65.229 10:19, 10 באפריל 2023 (IDT)
הלקוח תמיד צודק
עריכהבאופן כללי זה נכון, הלקוח תמיד צודק.
ייתכנו מקרי קיצון נדירים בהם הלקוח לא צודק אלא משקר ואולי גם על הדרך מקלל (וגם מצולם ומוקלט).
סביר להניח כי לקוח רוצה להנות ולא לשקר ואפשר לזהות שלקוח לא משקר אם הוא נראה נסער, במיוחד ליד בני משפחתו.
במקרים מסוימים ראוי לפצות לקוח על טענה מוצדקת.
יש פה ערך שמסביר על זה ונותן דוגמאות? מישהו כאן עם ידע רחב מספיק על התנהגות צרכנים כדי לכתוב ערך בסיסי בנושא? תודה. ―אנונימי לא חתם
ניסיון
עריכהשלום, אני לא מצאתי ערך כאן שמסביר על המונח ניסיון שהוא מונח בסיסי בכלכלה (בעלי עסק צריכים ניסיון, שאותו למשל רכשו בלימודים טכניים) וכן הוא גם מונח בסיסי במדע.
בבחינה המדעית יש פה את הערך אמפיריציזם אבל זה לא מסביר כללית על המושג. חסרה גם התייחסות למונח מבחינת פסיכולוגיה (נפש ותודעה). גם אין דף פירושונים.
כמו כן, אשמח לדעת מה המומחה חושב על ההגדרה הכללית הבאה, שאולי תבסס כתיבת ערך כזה:
המונח ניסיון משמש לתאר ידע שהושג בכל דרך שאיננה תאורטית (עם חריג אפשרי בתחום מתמטיקה).
המונח ניסיון מקצועי משמש לתאר ידע נרחב ומדויק, המשקף שניים או יותר "תבניות מקרה" (case patterns) בתחום עיסוק מסוים.
תודה. ―אנונימי לא חתם
- בערך חצי שעה אחרי פרסום פנייה זו משתמש:דוד שי יצר את הקצרמר ניסיון. ―אנונימי לא חתם
- מתמטיקה חריגה בכך שהיא אינה אמפירית, כלומר אינה תלויה בניסוי. המתמטיקאי, כמקרה פרטי של אדם, צובר ניסיון ככל אדם אחר. עוזי ו. - שיחה 18:57, 10 באפריל 2023 (IDT)
ביקורת על הויקיפדיות השונות לפיה הערכים בהן ארוכים מדי
עריכהאני חושב שכולם כאן נתקלו בתופעה של "ערך ארוך מדי".
לפי דעתי זאת בעיה של ממש. האם יש כאן ערך או פרק על ערך העוסק בביקורת ספציפית זו ומציע פתרונות? תודה. ―אנונימי לא חתם
- אין ביקורת כזו בביקורת על ויקיפדיה. בתחילת כל ערך יש פתיח שמתמצת את הערך לכמה פסקאות כך שלדעתי אין בזה בעיה. עמד (שיחה | תרומות) • י"ט בניסן ה'תשפ"ג • 16:51, 10 באפריל 2023 (IDT)
- ואם הפתיח לא כולל את המידע הרלוונטי? ואם הפתיח חסר מקורות? ואם הפתיח בעצמו ארוך מדי? ואם הפתיח בעצמו לא כתוב טוב? ואם מצד אחד הפתיח עצמו קצר מדי ונותן תחושת החמצה ומצד שני הערך ארוך מדי ונותן תחושת עומס מידע? אני לא שואל שאלות אלה כדי שתענה לי אלא כדי להשיב בשאלות רטוריות המציגות את הבעיה שבפשוט להניח שיקראו את הפתיח והכל בסדר. ―אנונימי לא חתם
- אפשר אולי לתקן, או לפחות להעיר על כך בדף השיחה של הפרק. יכולים להיות מקרים של ערכים הם ארוכים מדי כי יש בהם תוכן מיותר. או של ערכים שהם ארוכים מדי ועדיף להפריד חלק מהתוכן לערך משנה.
- לפתיח, אגב, לא צריכים להיות מקורות. אבל הוא צריך להתבסס כולו על תוכן הערך. להפך: אם יש למידע שבו מקורות ישירים, זה מעלה חשד שהוא לא מסכם את תוכן הערך אלא מכיל מידע שלא נמצא בשאר הערך. Tzafrir - שיחה 10:29, 11 באפריל 2023 (IDT)
- לפתיח לא אמורות להיות מקורות? זה מאד חדש לי. אפשר עוד הסבר? ―אנונימי לא חתם
- אתה טועה - ערכים ארוכים הם בעיה מאוד גדולה.
לדעתי הדבר הראשון שיגרום לוויקיפדיה להיות "אתר של פעם", אפילו בעתיד הקרוב - הוא האריכות של הערכים.
אם ערך ארוך מדי יש לפצלו. עשיתי זאת בעבר עם מצעדי גאווה בישראל ומצעדי גאווה בעולם ואני מצפה שגם אחרים יעשו את זה.
ערכים ארוכים מדי מרחיקים קוראים פוטנציאלים מהאתר אפילו לצמיתות לתוך אתרים אחרים (לפעמים גם הפתיח ארוך מדי). אקסינו - שיחה 17:02, 11 באפריל 2023 (IDT)
- ואם הפתיח לא כולל את המידע הרלוונטי? ואם הפתיח חסר מקורות? ואם הפתיח בעצמו ארוך מדי? ואם הפתיח בעצמו לא כתוב טוב? ואם מצד אחד הפתיח עצמו קצר מדי ונותן תחושת החמצה ומצד שני הערך ארוך מדי ונותן תחושת עומס מידע? אני לא שואל שאלות אלה כדי שתענה לי אלא כדי להשיב בשאלות רטוריות המציגות את הבעיה שבפשוט להניח שיקראו את הפתיח והכל בסדר. ―אנונימי לא חתם
- אני מציע להתייחס לערכים שונים בקני מידה שונים. יש ערכים שמטבעם צריכים להיות קצרים ואחרים אמורים להיות ארוכים. היסטוריה של אירופה צריך להיות ערך ארוך, אפילו שיש בו הפניות לערכים מורחבים, לעומת זאת צומת בית הערבה מטבעו יהיה קצר, אולי אפילו קצר מאוד. מה שחשוב בערכים גדולים זה שלא יהיה בהם תוכן חסר חשיבות ושיהיו מסודרים פרקים-פרקים, כך שהקורא יוכל לגשת למה שמעניין אותו מבלי להיות חייב לקרוא את כל הערך. בברכה. ליש - שיחה 17:21, 11 באפריל 2023 (IDT)