ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון100

דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
11	12	13	14	15	16	17	18	19	20
21	22	23	24	25	26	27	28	29	30
31	32	33	34	35	36	37	38	39	40
41	42	43	44	45	46	47	48	49	50
51	52	53	54	55	56	57	58	59	60
61	62	63	64	65	66	67	68	69	70
71	72	73	74	75	76	77	78	79	80
81	82	83	84	85	86	87	88	89	90
91	92	93	94	95	96	97	98	99	100
101	102	103	104	105	106	107	108	109	110
111	112	113	114	115	116	117	118	119	120
121	122	123	124	125	126	127	128	129	130
131	132	133	134	135	136	137	138	139	140
141	142	143	144	145	146	147	148	149	150
151	152	153	154	155	156	157	158	159	160
161	162	163	164	165	166	167	168	169	170
171	172	173	174	175	176	177	178	179	180
181	182	183	184	185	186	187	188	189	190
191	192	193	194	195	196	197	198	199	200
201	202	203	204	205	206	207	208	209	210
211	212	213	214	215	216	217	218	219	220
221	222	223	224	225	226	227	228	229	230
231	232	233	234	235	236	237	238	239	240
241	242	243	244	245	246	247	248	249	250
251	252	253	254	255	256	257	258	259	260
261	262	263	264	265	266	267	268	269	270
271	272	273	274	275	276	277	278	279	280
281	282	283	284	285	286	287	288	289	290
291	292	293	294	295	296	297	298	299	300
301	302	303	304	305	306	307	308	309	310
311	312	313	314	315	316	317	318	319	320
321	322	323	324	325	326	327	328	329	330
331	332	333	334	335	336	337	338	339	340
ארכיון מתמטיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פיזיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון ביולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פסיכולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

האם יש

פצצה שיכולה לפוצץ עיר שלמה? שי אבידן 15:08, 28 בנובמבר 2009 (IST)

כן. ראה נשק גרעיני. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 15:12, 28 בנובמבר 2009 (IST)

יש לי שאלה יותר עמוקה: מה עלול לקרות אם כל התחמושת הגרעינית שיש כיום בעולם תתפוצץ בו זמנית באותו מקום? סוף העולם? 77.126.54.251 01:48, 29 בנובמבר 2009 (IST)

זה אפילו לא צריך להיות באותו מקום.

וזה מזכיר לי סצנה בסדרה "קוסמוס" של קארל סייגן שנחקקה בזכרוני, ושבמקרה לגמרי החלטתי היום למצוא אותה. הנה היא כאן וההמשך כאן. eman • שיחה • ♥ 02:21, 29 בנובמבר 2009 (IST)

אוי, ההתיישנות. כל כך איטי ומטיפני. Ranbar - שיחה 12:35, 29 בנובמבר 2009 (IST)

מספר 2

כמה מדינות יש בעולם?. שי אבידן 15:16, 28 בנובמבר 2009 (IST)

203 מדינות - 193 עליהן אין כמעט ויכוח, 192 חברות באו"ם והותיקן ועוד 10 יחידות גיאו-פוליטיות שהכרתן כמדינה נמצאת בוויכוח, כגון: טיוואן, אבחזיה, קפריסין הצפונית וגם פלסטין. שנילי • שיחה 17:41, 28 בנובמבר 2009 (IST)

מה זה תוכנת sps, בהקשר של ניהול משרד?

ראיתי מודעת דרושים שבה מבקשים יד ב-sps ואינני יודע מה זה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אם הכוונה ל SSPS, מדובר בתוכנה שמחשבת סטטסיטקות.

כנראה en:Microsoft SharePoint. עוזי ו. - שיחה 19:05, 28 בנובמבר 2009 (IST)

אכן, SharePoint server. תומר א. - שיחה 20:39, 28 בנובמבר 2009 (IST)

מה מקור הביטוי "עמך ישראל"?

אורי מוסנזון - שיחה 19:03, 28 בנובמבר 2009 (IST)

בשמואל ב', פרק ז', "ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ". עוזי ו. - שיחה 19:04, 28 בנובמבר 2009 (IST)

תודה. האם ברור איך מהציטוט הזה קיבל הביטוי את המשמעות הנוכחית? אורי מוסנזון - שיחה 19:07, 28 בנובמבר 2009 (IST)

אם כבר, המקור הוא במקבילה בדברי הימים שכן בשמואל כתוב "ומי כעמך כישראל". אולם ברור שלא זה ולא זה המקור, שכן המקור צריך להיות קשור לשימוש בו. ייתכן שהמקור הוא בברכות דף ג (http://www.mechon-mamre.org/b/l/l1101.htm) בו כתוב "נכנסו חכמי ישראל אצלו אמרו לו אדונינו המלך עמך ישראל צריכין פרנסה". ייתכן שאיכשהו זה התגלגל מהמשמעות של עמך = העם שלך, לעמך = פשוטי העם. וכך גם כתוב באבן שושן, ערך עם, תת ערך עמך. 79.183.101.150 19:13, 28 בנובמבר 2009 (IST)

מענין, תודה.אורי מוסנזון - שיחה 19:25, 28 בנובמבר 2009 (IST)

וכמובן, ברכת על הצדיקים. דניאל צבי • שיחה 20:32, י"א בכסלו ה'תש"ע (28.11.09)

לא ממש עונה על השאלה, אבל קראתי באיזה מקום שברוסיה השאלה "עמכה?" (מבוטא עמכוי) הייתה צורה של יהודים לתהות על יהדותו של זר, במקרה של ספק. דב ט. - שיחה 00:32, 29 בנובמבר 2009 (IST)

"רחם בחסדך, על עמך, צורינו. על ציון משכן כבודך ...". ידידבק - שיחה 00:20, 30 בנובמבר 2009 (IST)

קבוע מילס

― הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון מתמטיקה/4#קבוע מילס

תא

האם אני עשויה מתא ביולוגי אחד?!

אין מצב!

זה נכון כי התא הגדול ביותר הוא ביצה של יען?89.138.39.228 22:51, 28 בנובמבר 2009 (IST)

אמממ, כן. מבין היצורים החיים היום, כמובן. בנצי - שיחה 23:49, 28 בנובמבר 2009 (IST)

בנצי, קיצרת שלא כהרגלך, ועוד במקום שציפתי שתרחיב בו. כאן למשל דשים בעניין, בכל מקרה לא הצלחתי להבין, האם כוונתכם שביצת היען עשויה תא ביולוגי אחד? או שכוונתכם לתאים המרכיבים את ביצת היען (החלמון?) או אולי לתאי הביצית? מלבד כך שכפי שהבנתי - בכל הנוגע לאורך, ישנם תאי עצב הארוכים בהרבה. Rex - שיחה 02:54, 30 בנובמבר 2009 (IST)

להבהרה- הכוונה באמירה היא לחלמון (=הצהוב) של הביצה, שהוא תא בודד, המהווה למעשה ביצית. לובן הביצה אינו חלק מהתא. הקישור הראשון שהבאת אכן מעניין מאוד. ‏gal m‏ 22:25, 30 בנובמבר 2009 (IST)

תודה על תשובתך. האם שאר האברונים והחלקים שבתא (נניח, גרעין התא) שומרים על פורפוציה רגילה או שהם גם מופיעים בה בגודל לא שגרתי? והאם ניתן להבחין בממברנת החלמון בעין בלתי מזוינת? Rex - שיחה 00:44, 1 בדצמבר 2009 (IST)

הי, ישראל, אני רואה שהקדימו אותי. לא צריך עין כדי להבחין בממברנה שלו. מספיק להיווכח בקיומה כשנדרש מזלג כדי לפתוח את המאגר. גרעין התא נמצא באברון הקרוי Germinal Disc, והוא יושב סמוך למעטפת החלמון מחוץ לה. שם כמובן, מתרחשת ההפרייה, ולאחריה, כמובן, התחלקות התאים, עד להתמיינותם המלאה, ואז יש פוטנציאל לעוף לשבת. אגב, את פארק היורה ראית ? רואים שם ביצים גדולות בהרבה. משפטים אחרונים אלה, באים כדי לפצות על התשובה הקצרה הקודמת. בנצי - שיחה 18:43, 1 בדצמבר 2009 (IST)

הפיצוי התקבל :-) Rex - שיחה 23:50, 1 בדצמבר 2009 (IST)

אשלח לך באימייל, תמונה מעניינת או שתיים של האברון שתיארתי, וסביבתו. בנצי - שיחה 10:58, 2 בדצמבר 2009 (IST)

אלקטרון ועקרון האי-ודאות

כמו שאני מבין, אם אני יודע במדויק את מיקומו של אלקטרון( באטום מימן לצורך הדוגמה) בכל רגע - אז אני לא יכול לדעת מה מהירותו. אפילו באמצעות כלי מדידה מדויקים עד אין סוף.

אז אני יכול לדמיין מכשיר מדויק עד אינסוף ש"מצלם" את מיקום האלקטרון בכל פרק זמן, כשההפרשים בין "צילום" ל"צילום" שואפים לאפס. אם אני יודע מה המרחק שעבר החלקיק וגם ידוע לי מה פרק הזמן שהתנועה לקחה - אני יכול לדעת מה מהירותו( מהירות היא המרחק שעבר גוף בפרק זמן מוגדר). אבל העיקרון אמור שאני לא אצליח. השאלה היא - למה?

שאלה נוספת: נראה שהאלקטרון לא באמת "נע במהירות" כמו שכדור הארץ חג סביב השמש. עד כמה בכלל רלוונטי לדבר על מושגים "מהירות ו"תנע" כשמדובר בחלקיק כמו אלקטרון? מה משמעות של המושג "מהירות האלקטרון"? 79.179.99.143 16:45, 29 בנובמבר 2009 (IST)

קישרת לערך עקרון האי-ודאות, אך האם ניסית לקרוא בו? בכל "צילום" ו"צילום" כזה שלך אתה למעשה משנה את התנע של האלקטרון, ככל שה"צילום" יותר מדוייק כך שינוי התנע גדול יותר. ShoobyD - שיחה 18:06, 29 בנובמבר 2009 (IST)

כן. קראתי בו. אני לא מנסה למצוא בדרך ניסויית את התנע. אני רוצה למצוא בדרך ניסויית את המסלול בו עובר האלקטרון ומזה לחשב את התנע. למה זה לא אפשרי? 79.179.99.143 18:27, 29 בנובמבר 2009 (IST)

צילום מסלול האלקטרון כולל שליחת פוטונים בכל רגע נתון שפוגעים באלקטרון וחוזרים אל הגלאי. כך מודדים את מיקום האלקטרון בכל רגע, אך כל פוטון משנה את התנע של הפוטון ובכך את מסלולו. מה שאתה מחשב הוא לא התנע שניסית למדוד, אלא תנע ששונה עקב המדידה. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 19:45, 29 בנובמבר 2009 (IST)

ואם אני יודע בדיוק מה התנע המקורי של הפוטונים שאני שולח( מספר ידוע ומדוד)? הרי אף אחד לא ביטל את חוק שימור התנע. והאם ניתן לחזות את מיקום האלקטרון בעוד T זמן, אם יודע לי המיקום המדוייק שלו ברגע זה? 79.179.99.143 20:03, 29 בנובמבר 2009 (IST)

אם אתה יודע בדיוק את התנע של הפוטונים, אז לפי עקרון האי-ודאות אין לך שום מושג מה המיקום שלהם. ‏odedee • שיחה 20:12, 29 בנובמבר 2009 (IST)

במלים אחרות, פתרון 'הבעיה' אינו תלוי בשיטת המדידה או במגבלות התצפית, מאחר וזוהי בעיה (או תכונה) אינהרנטית. התנהגותו של החלקיק, אלקטרון במקרה זה, מתוארת ע"י פונקציית הסתברות הדומה לפונקציית הגל הקלאסית (ראה משוואת שרדינגר). משמעות הדבר היא שהחלקיק נוהג כאילו היה מפורס במרחב, עם הסתברויות שונות להימצא בנקודות שונות. כך גם לגבי התנע הקווי שלו (או המהירות). מדידת מיקום או תנע קווי, תגרום לקריסת מצבו של החלקיק לאחד המצבים האפשריים עבורו, ע"ח הגודל הצמוד לו (מיקום ותנע קווי הם גדלים צמודים), בהתאם לעקרון אי הוודאות. אגב, בעיה דומה קיימת גם עם צמד אחר: אנרגיה וזמן. בנצי - שיחה 10:00, 30 בנובמבר 2009 (IST)

אז מה משמעות של המושג "תנע האלקטרון"? תנע הוא מכפלת מהירות במסה, כשהמסה ידועה - מדובר ב"מהירות אלקטרון". אם כמו שאתם אומרים ישנה "הסתברות" למצוא אותו במקום מסוים ש"מוגדר"( אורביטל) משמע הוא לא עושה תנועה כמו שאנחנו מכירים. אז מה משמעות של המילה "מהירות" במקרה זה? כי אני רגיל שמהירות היא המרחק שעובר גוף ביחידת זמן. האם מדבור בגודל קבוע? 79.179.99.143 12:39, 30 בנובמבר 2009 (IST)

נדמה לי שהשאלה השניה שלך בפתח הדיון היא שזקוקה לתשובה - שאלת שם "נראה שהאלקטרון לא באמת "נע במהירות" כמו שכדור הארץ חג סביב השמש. עד כמה בכלל רלוונטי לדבר על מושגים "מהירות ו"תנע" כשמדובר בחלקיק כמו אלקטרון?" - ובכן, לא רלוונטי בכלל. המדובר בתיאור דברים שקשה (אי אפשר?) לדמיין ממש, כמו "פונקציית צפיפות הסתברות" למיקומו של האלקטרון או לתנע שלו. מדובר בכלים מתמטיים מופשטים, של פונקציות, לתיאור הטבע (זה מה שהפיסיקה עושה), כל קשר לתנע של גוף במכניקה ניוטונית קלוש מאוד. יוסאריאן • שיחה 12:51, 30 בנובמבר 2009 (IST)

אז למה אנחנו דנים במושגים שאין להם משמעות? אלקטרון הוא לא גוף נקודתי שאפשר למצוא בקלות את מרכז המסה שלו, אז למה בכלל להגדיר "מיקום של אלקטרון"? הרי אין לצירוף זה שום משמעות, לפי מה שאתם אומרים. בכלל - למה אנחנו דנים בתנועה של ישות כלשהי שלא באמת "נעה"?

האם בכלל - אפשר להגיד שאלקטרון "נע" בצורה אקראית לגמרי? שאם יודע לי "המיקום" שלו ברגע מסיים - אין לי שום דבר לחזות את מיקומו בעוד פרק זמן כלשהו? 79.179.99.143 14:20, 30 בנובמבר 2009 (IST)

לא אמרתי שאין להם משמעות, רק שמשמעותם היא לא מה שאנו רגילים לייחס למושגים בשפת היום יום או במכניקה ניוטונית. וודאי שיש משמעות ל"מיקום האלקטרון", או ל"תנע" שלו, משמעות חשובה מאוד למחקר בפיסיקה, ונכתבו על כך מאות מאמרים ופותחו לפי המושגים האלה עשרות פיתוחים טכנולוגיים שעובדים כיוון שיש קשר בין המושגים... למה אנחנו, אני ואתה, דנים בזה? לא יודע - אתה העלית את השאלה. אני מציע לך לקרוא היטב את הערכים הרלוונטיים. אם התחום מאוד מעניין אותך אתה יכול גם להירשם ללימודי פיזיקה באוניברסיטה הקרובה לביתך, או לקחת קורסים באוניברסיטה הפתוחה. יוסאריאן • שיחה 14:31, 30 בנובמבר 2009 (IST)

אל דאגה, יש לי תוכניות בנושא. התכונתי בשאלה "למה דנים" - ל"מה המשמעות הפיזיקלית" של המושגים מיקום ומהירות כמדובר באלקטרון. הרי כמו שהסבתם - לא מדובר ב"מיקום גאומטרי" וב"שינוי מיקום ביחידת זמן" אלא במושגים אחרים לגמרי. אז מה הם המושגים? ולא ענית לי על השאלה לגבי אקראיות. 79.179.99.143 14:37, 30 בנובמבר 2009 (IST)

מה המשמשעות הפיזיקלית? כאמור - צא ולמד (בויקיפדיה יש את מצב קוונטי ופונקציית גל שקשורים לנושא). אקראיות - בהחלט לא! יש לך דרך לחזות איך תיראה פונקצית הגל של האלקטרון בעתיד. יוסאריאן • שיחה 14:40, 30 בנובמבר 2009 (IST)

קיסריה

_{הועבר לשיחה:קיסריה (יישוב). יוסאריאן • שיחה 16:16, 7 בדצמבר 2009 (IST)}

צילום רנטגן

האם קרינת הרנטגן משפיעה רק על האזור המצולם, או שיכולה להיות לה השפעה גם על אזורים שלא נחשפו ישירות לקרינה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אתה שואל על צילום רנטגן ספציפית או על הקרינה עצמה? קרינת רנטגן היא קרינה מייננת, ושכזו היא יכולה לגרום למוטאציה בתאים הנחשפים אליה, תאים אלו לא תמיד מתים ("התאבדות" תאים) ומעבירים את המוטאציה הלאה לדורות התאים הבאים, מה שעלול ליצור רקמות סרטניות. אבל הכל תלוי במינון, גם השמש שולחת קרינה מייננת. ShoobyD - שיחה 02:25, 30 בנובמבר 2009 (IST)

מהשאלה לא ברור אם היא מתייחסת ליכולת למקד את הקרינה לאזור נבחר, או שתיתכנה תוצאות פיזיולוגיות שתשלכנה על אזורים אחרים או על מערכות אחרות בגוף. בנצי - שיחה 09:36, 30 בנובמבר 2009 (IST)

השאלה מתייחסת להיתכנות תוצאות פיזיולוגיות שתשלכנה על אזורים אחרים או על מערכות אחרות בגוף (באופן מיידי או בסמוך לצילום, לא כתוצאה מגרורות סרטניות בעתיד הרחוק). האם לדוגמא לצילום של היד בלבד יכולה להיות השפעה על האשכים אפילו שהצילום לא כוון אליהם והם כוסו במגן קרינה? וגם, האם ההשפעה של קרינת רנטגן תקפה רק למשך ההקרנה או שהקרינה יכולה גם להספג בצורה כלשהי בגוף ולהשפיע על האזור המוקרן זמן רב לאחר הצילום (נגיד שבמהלך הצילום עצמו לא נוצרו מוטאציות, האם הן יכולות להווצר כמה ימים לאחר הצילום כתוצאה ממנו)? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא. תאי הגוף אינם בולעים קרינה ושומרים אותה לאורך זמן: אם נגרם נזק, למשל מוטציה), הוא מיידי (אבל את התוצאה עלולים לראות רק בעבור זמן). ככלל הסיכוי לנזק מצילום רנטגן שנעשה נכון בציוד תקין הוא זעום. עיקר החשש הוא לפגיעה בסגל מכון הרנטגן, שעלול לסבול מחשיפה מצטברת ניכרת בעבור השנים. ‏odedee • שיחה 13:38, 30 בנובמבר 2009 (IST)

מושבים בכנסת

באתר הכנסת נאמר שיש במליאה 116 מושבים. מישהו יודע איפה יושבים ארבעת האחרים? קלונימוס - שיחה 19:23, 29 בנובמבר 2009 (IST)

בשולחן הממשלה, ככתוב בערך משכן הכנסת. דניאל צבי • שיחה 19:34, י"ב בכסלו ה'תש"ע (29.11.09)

למעשה "חסרים" שני מושבים בלבד, משום שיו"ר הכנסת ורה"מ מחויבים על פי חוק להיות חברי כנסת. בכל מקרה אין שם מצוקת מקומות ישיבה. ‏Wierzba‏ • שיחה • 19:37, 29 בנובמבר 2009 (IST)

להפך - בגלל שלא מעט ח"כים יושבים סביב שולחן (כיום שולחנות...) הממשלה, יש עודף במושבים במליאה ולכן חלקם נשארים ריקים באופן קבוע. Gilado - שיחה 19:39, 29 בנובמבר 2009 (IST)

התשובה שלי כוונה למצב אוטופי שבו אין אתנן של משרות שרים לפוליטיקאים. שר אינו חייב להיות חבר כנסת (לא כך אצל סגני שרים, אך הם נותרים לשבת במקומם המקורי). ‏Wierzba‏ • שיחה • 19:43, 29 בנובמבר 2009 (IST)

אתה כמובן צודק, באופן תיאורטי יכולים להיות חסרים שני מושבים. Gilado - שיחה 19:59, 29 בנובמבר 2009 (IST)

ברור שיש מקומות לכולם, זו לא הבעייה. אם יש 116 מקומות חוץ משולחן הממשלה, למי התכוונו כשהורידו אותם ארבעה מקומות? או שככה יצא להם? קלונימוס - שיחה 22:03, 29 בנובמבר 2009 (IST)

למעשה אין מקומות לכולם. גם לא הייתה כוונה מיוחדת, כפי שנראה כאן: "בעיה נוספת בתכנון אולם המליאה הייתה מושבי חברי הכנסת.בתחילה, עוד לפני הצטרפותה של גד לצוות התכנון, דובר על כך שיהיו בו ‎200 מושבים, בכדי לאפשר גידול במספר חברי הכנסת אם תשתנה שיטת הבחירות. בדצמבר ‎1964 הציגו גד ושותפה נוי הצעה שכללה ‎123 מקומות ישיבה, עם אפשרות להגדיל את המספר ל-146. בסופו של דבר הוחלט על ‎116 מושבים לחברי כנסת, מלבד המושבים סביב שולחן הממשלה. נבחנו האפשרויות להציב במליאה ספסלים, כיסאות הניתנים להזזה וכיסאות מחוברים לרצפה. גד בחרה באפשרות של כיסאות המחוברים לרצפה בגלל השיפוע של רצפת המליאה." ‏Wierzba‏ • שיחה • 22:27, 29 בנובמבר 2009 (IST)

ניסוי Hafele-Keating

בארגז החול שלי תרגמתי את en:Hafele-Keating experiment. אני אשמח שיעברו על זה מביני עניין יותר ממני, כדי להביאו לרמה שמתאימה למרחב הערכים. בין השאר אני זקוק לעזרה בתרגום/תיעתוק השמות לעברית וכמה מונחים בחלק של הנוסחאות. חן חן kotz - שיחה 22:06, 29 בנובמבר 2009 (IST)

לא מבין בתיעתוק, וגם לא בפיזיקה, אבל אשמח אם תקשר מהערך לערך הקפת כדור הארץ שמקדיש פיסקה לניסוי. אלמוג 06:42, 1 בדצמבר 2009 (IST)

איך ניתן לדעת לפי מ.ר.

יש לי מ.ר. כנראה מספר רופא ואני רוצה לדעת לפי מספר זה מה/ומי הרופא בעיקר פרטים כללים, איך אוכל לברר? פו-איי - שיחה 23:45, 29 בנובמבר 2009 (IST)

יש לי תשובה לשאלה אחרת: כאן אפשר לאתר רופא (ומספר הרופא שלו) לפי שם. עוזי ו. - שיחה 23:50, 29 בנובמבר 2009 (IST)

תודה עוזי, אבל לרופא יש 2 שמות וכל צרוף לא עולה לי מה גם שאני יודע את העיר שהוא מתגורר או רשום,

האם ידוע לך על מאגר שניתן לחפש לפי מ.ר.פו-איי - שיחה 23:58, 29 בנובמבר 2009 (IST)

אני מניח שההסתדרות הרפואית בישראל מחזיקה את המידע הזה, אם אתה לא מוצא באתר שלהם האגף האחראי לרישוי רופאים (ומתן מ.ר.) במשרד הבריאות הוא אגף מקצועות. נסה להתקשר אליהם ולבקש. תומר א. - שיחה 19:26, 30 בנובמבר 2009 (IST)

שמירת הון במשפחה

ישנם אנשים שונים אשר צברו הון רב במשך חייהם. השאלה שלי היא איך הם שומרים על ההון במשפחה, הרי אם יש כמה ילדים, ולילדים אלו ילדים נוספים, הרי שאם יתחלק ההון בין כל היורשים אז הן יאבדו את השליטה. כיצד משפחות בעלי הון שומרים על השליטה בהון? אני מניח שאין תשובה חד משמעית אך אשמח לשמוע תובנות בנושא זה. יום נעים, יונתן ווקר

ראשית, ייתכן שהם מאבדים חלק מההון. שנית, אם יש להורה 90 ממניות חברה, אז אחרי שתי דורות לכל אחד מהצאצאים יש 5-10% מהמניות (בממוצע). אם הם מצליחים לחחיות בשלום זה עם זה, הם ממנים נציגים מטעמם לדירקטוריון ששומרים על האינטרסים המשותפים של כל המשפחה. אם יש סכסוכים פנימיים, החבילה מתפרקת וחלק או כל המשפחה תמכור את חלקה. ‏DGtal‏ 19:38, 30 בנובמבר 2009 (IST)

לאחר שניים-שלושה דורות, לא רק שלא שומרים את ההון במשפחה, כבר אין בכלל משפחה - חלק נכבד, לעתים אף רוב היורשים של הפטריארך כבר נקראים בשמות משפחה אחרים (צאצאים של בנותיו ושל נכדותיו). כדי לשמר שליטה על העסק שהקים הסב בידי בני המשפחה אפשר למכור את חלק הארי של מניות החברה לאחד היורשים. לא ידוע לי על חברה שנשלטת על ידי קבוצה של בני הדור השלישי שמחזיקים כל אחד במניות מעטות ויחד בשליטה. לעתים קרובות כבר בדור השני נוצרות בעיות ומעדיפים לחלק את הרכוש (למשל משפחת זוגלובק). בישראל רוב העשירים עשו את כספם בעצמם או שאביהם עשה אותו. ‏Gridge ۩ שיחה 20:01, 30 בנובמבר 2009 (IST).

בדיוק בגלל הבעיה הזאת נולד הנוהג בבריטניה בקרב האצולה להוריש את תואר האצולה והרכוש בשלמותו לבן הבכור (בניגוד למשל לצרפת שהיה נהוג לחלק את הירושה בין בני המשפחה וזה היה אחת הסיבות להיחלשות האצולה הצרפתית). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

יש ריבית ותוך דור הכסף יכול להכפיל את עצמו ואף יותר. מה גם שעשירים נוהגים להשקיע יותר טוב מעניים ולקבל ריבית יותר טובה מהבנקים על ההון. כמו כן צאצאים של עשירים בד"כ מועסקים במשרות רווחיות, בין אם בחברות של הוריהם (לעיתים חברות ציבוריות - על חשבון המשקיעים), אבל גם בחברות אחרות או במגזר הציבורי, קשרים טובים וחינוך טוב מסייעים הרבה כדי לקבל משרות טובות עם משכורות נאות בצידן. יוסאריאן • שיחה 21:51, 30 בנובמבר 2009 (IST)

על שם מי נקרא מילון ספיר?

כל כך אלמנטרי. 84.109.146.224 21:53, 30 בנובמבר 2009 (IST)

מהי עוג'ה אל חפיר

הבסיס הטורקי, עוג'ה אלחפיר, 1916

האם עוג'ה אל חפיר (אנ') היא ניצנה של היום? אם כן האם נותר שם משהו מבסיס הצבא העותמני הגדול שהוקם שם במלחמת העולם הראשונה? טוקיוני 22:48, 30 בנובמבר 2009 (IST)

כן לשאלה הראשונה. שנילי • שיחה 06:58, 1 בדצמבר 2009 (IST)

במפה הימנית בקישור הזה, ניתן לראות את מיקום השרידים הטורקיים באזור ניצנה. כמו כן, למיטב זכרוני, על התל למעלה, בין המבנים הביזנטיים, יש גם מבנה "מודרני" ששימש כבית החולים הגרמני בזמן מלה"ע ה-1, אבל אני לא סגור על זה ב-100%.אודי - שיחה 13:17, 1 בדצמבר 2009 (IST)

ראו גם תל ניצנה.אודי - שיחה 13:19, 1 בדצמבר 2009 (IST)

תודה רבה! בערך תל ניצנה אכן יש את כל התשובות! טוקיוני 20:55, 1 בדצמבר 2009 (IST)

איך מגיעים מצפון אירופה לניצנה הרחוקה ? . אם אתה מארגן טיול לשם, אני מצטרף... בנצי - שיחה 21:20, 1 בדצמבר 2009 (IST)

נאמר לי שוירוס שפעת החזירים זוהה בודאות כוירוס השפעת הספרדית

ויקיפדים מתחום הביולוגיה / רפואה - היכן ניתן לאמת חדשה נכבדה שכזו? אם זה נכון זה ראוי למקום בולט בויקיחדשות. אילן שמעוני - שיחה

מי אמר לך כזה דבר? כיוון שחיפוש קל בגוגל ניוז לא העלה כל אזכור לטענה מרעישה כזו, כנראה שמישהו התבלבל (או שזה סקופ עולמי ושמעת אותו ישירות ממי שביצע את אנליזת ה-RNA). עופר קדם - שיחה 23:49, 30 בנובמבר 2009 (IST)

נחכה ונראה. אילן שמעוני - שיחה

גולף

הייתכן שאין ערך על קבוצת גולף? (ישנם ערכים אחרים ששמם גולף, אך על קבוצת גולף לא קיים ערך כזה). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

<–ו

למה משמש הסימן $\mapsto$ במתמטיקה? 20:13, 1 בדצמבר 2009 (IST) ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לציין לאן עובר ערך תחת פונקציה מסויימת. למשל, אם G חבורה, אפשר להגדיר פונקציה $\ G\rightarrow \operatorname {Aut} (G)$ לפי $\ g\mapsto \gamma _{g}$, כאשר $\ \gamma _{g}:G\rightarrow G$ היא הפונקציה המוגדרת לפי $\ \gamma _{g}:x\mapsto gxg^{-1}$. עוזי ו. - שיחה 20:22, 1 בדצמבר 2009 (IST)

מאגר עיתונים

שלום, אני מחפשת מאגר [או מאגרים] עיתונים של עיתונים מרחבי העולם בשפה האנגלית מיולי- אוגוסט 1947. ידוע לכם על קיומו של דברר כזה?

אינני יודע אם יש מאגר כזה, אך הארכיונים של טיים ולייף זמינים ברשת. חובבשירה - שיחה 21:25, 1 בדצמבר 2009 (IST)

מה זה תוכנת sap, בהקשר של ניהול משרד?

ברצוני לקבל מידע לגבי תוכנת SAP והשימוש שלה בניהול משרד ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אתה מוזמן לראות את הערך SAP ואת הערך העלוב ERP. SAP, בעיקרון היא חברה בעלת שני מוצרים SAP business one וSAP R3. שני המוצרים הם תוכנות ERP לעסקים גדולים ועסקים בינוניים קטנים בהתאמה. התוכנה אינה מסייעת ב"ניהול משרד" אלא בניהול תהליכי עבודה. נציגי החברה בארץ הם חברת מל"מ טים והם ישמחו להציג לך מצגת שבה יסבירו לך מה התוכנה עושה. תומר א. - שיחה 21:45, 1 בדצמבר 2009 (IST)

מהיכן המידע שמל"מ טים הם נציגי SAP? כפי שכתוב בערך עליה יוצגה SAP עד 2008 על ידי חברת נס, ומאז מיוצגת SAP על ידי סניף מקומי של החברה העולמית. אביהו • שיחה 08:36, 2 בדצמבר 2009 (IST)

התרבות כינים

שלום לכם. ידוע שיש כינים שמזדווגות בלי הזכר נכון!?? http://en.wiki.x.io/wiki/Chewing_louse האם יש עוד בעלי חיים שמזדווגים כך?? ―79.181.241.80 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תשובה: בעניין הכינים, ייתכן שאת/ה מכוון/ת לדעת חז"ל, שהתגלמה בהלכה, בה מותר להרוג כינים בשבת מאחר שהן נוצרות מזיעה, ולא בדרך של התרבות כדרך בעלי חיים. ראה: "... מינא הוא דמיקרי ביצי כינים. והרי פרעוש דפרה ורבה. ותניא הצד פרעוש בשבת, ... שנולדים מזיעה שמותר להורגן" (עיין מג"א, או"ח שטז, כ). ראו גם את ההתמודדות עם דברי חזל במאמר שבאתר "דעת" שבקישור. אך יש לזכור שחז"ל חיו בתקופה אחרת בה היו פחות כלים מדעיים ויכולת להסתמך על המדע. יש להבחין בין שני תחומים נפרדים: בדברים הקשורים לפילוסופיה היהודית ולחכמת החיים - שם יש מקום רב להסתמך על דברי חז"ל וחכמתם. לעומת זאת, בנוגע לזואולוגיה ולמדעי החיים, אין להסתמך עליהם כמקור יחיד. ‏Danny-w‏ 00:40, 2 בדצמבר 2009 (IST)

איך תשובתך מתקשרת לשאלה ? אני משער שכוונתך היא לעובדה שבתקופת חז"ל רווחה הדעה שישנם יצורים המתרבים דרך הזדווגות, וישנם יצורים הנבראים ספונטאנית. כמובן שאפשרות זו אינה רלוונטית, מאחר והשואל הוא בן דורנו, וצורת התרבות אחרת - רביית בתולין, כבר מוכרת וידועה. אגב, היבט זה של התרבות הכינה, עלה כאן ב'הכה', לפני כשבוע. בנצי - שיחה 11:23, 3 בדצמבר 2009 (IST)

אין הזדווגות ללא זכר לצורך רביה, אבל יש בעלי חיים אנדרוגנים כלומר שהם דו-מיניים כגון מיני חלזונות. יש גם רביה ללא הזדווגות הנקראת רביית בתולים. שנילי • שיחה 00:53, 2 בדצמבר 2009 (IST)

הדוגמה המוכרת ביותר של בעל חיים המתרבה ללא הזדווגות (כלומר, כפי שציין שנילי, רביית בתולים) היא הכנימה. ייתכן שגם הכינים שהזכרת מתרבות בצורה זאת, אך אני לא יודע. דניאל ב. 21:14, 2 בדצמבר 2009 (IST)

בעלי חיים (וצמחים) בהם מתרחשת רבית בתולים מקיימים גם רביה רגילה. האבולציה דאגה למגוון, אחרת המין נכחד. עד כמה שבדקתי בספרות כינים מתרבות רק אחרי הזדווגות. שנילי • שיחה 08:14, 3 בדצמבר 2009 (IST)

נראה לי שהשואל מדבר על 'הזדווגות', אבל הוא בעצם שואל על 'התרבות'. "הזדווגות ללא זכר" הוא משפט לא הגיוני כל כך, בהקשר הכולל של השאלה. בנצי - שיחה 11:23, 3 בדצמבר 2009 (IST)

איך בדיוק פוטון גורם לאטום לנוע מהר יותר? זה נשמע לי כמו הקטגוריות השונות של נפש וחומר

שליבוביץ מזכיר. הרי אלו קטגוריות נפרדות (אי אפשר להפוך אנרגיה לחומר, לפחות בני האדם בזמן הזה). כך גם אנרגיה וחומר. תודה. מני111 - שיחה 23:38, 27 בדצמבר 2009 (IST)

פוטונים מקיימים אינטראקציה עם חומר כל הזמן (כשאתה עומד בשמש ומתחמם, מה אתה חושב מחמם אותך?). ראה פוטון#אינטראקציה בין פוטונים לחומר. יוסאריאן • שיחה 11:10, 2 בדצמבר 2009 (IST)

זהו שלא, אלה לגמרי אותה הקטגוריה. מאז תורת היחסות אנחנו יודעים שבהחלט אפשר להפוך אנרגיה לחומר ולהפך. למעשה בכל כור גרעין (וכל פצצת גרעין) אנחנו הופכים חומר לאנרגיה. גם בכיוון ההפוך זה קורה, אם בהיתוך גרעיני, או אם ביצירת זוג.

ובכל מקרה, פוטון הוא חלקיק לכל דבר, ויש לו תנע. לכן אפשר לדבר על התנגשות של פוטון באלקטרון (כמו שקורה באפקט קומפטון), ואז זו התגשות אלסטית, או התנגשות של אלקטרון באטום שלם, ואז היא יכולה להיות לפעמים פלסטית ולפעמים אלסטית (כמוב בניסוי פרנק-הרץ). eman • שיחה • ♥ 11:27, 2 בדצמבר 2009 (IST)

ממש לא נעניתי. איך פוטון נספג באלקטרון? מה זה אומר שאנרגיה נכנסת באלקטרון???? זה שהוא נבלע אני מבין אימן, האם אתה יכול לקחת פוטונים ולהופכם לחומר? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

פוטון לא יכול להיספג באלקטרון. הוא יכול רק לשנות את כיוונו והאנרגיה שלו (ולכן את תדירותו), כמו שקורה באפקט קומפטון.

פוטון כן יכול להיספג באטום, או בדיוק האנרגיה שלו מתאימה להבדל ברמות אנרגיות של האטום (ואז הוא יעלה אלקטרון מרמת אנרגיה נמוכה לגבוהה. במקרה הזה גם האנרגיה של המסה של האטום עולה (Tבל בשינוי במסה זניח לעומת המסה המקורית).

פוטון יכול לההפך לחומר, כמו במקרה של יצירת זוג. אז פוטון מאוד אנרגטי (עם אנרגיה שגדולה מ 1.1MeV, יכול להפוך לזוג של אלקטרון ופוזיטרון, ונוצר חומר כביכול יש מאין (אבל רק כביכול, כי פוטון הוא יש ולא אין). eman • שיחה • ♥ 20:35, 2 בדצמבר 2009 (IST)

מי זה JAMES J. BULGER?

Nadav335 - שיחה 15:17, 2 בדצמבר 2009 (IST)שמעתי שהוא פושע אך לא מצאתי מידע אליו אשמח למידע מפורט תודה.

איך לא חיפשת בגוגל או ויקיפדיה אנגלית - http://en.wiki.x.io/wiki/James_J._Bulger מני111 - שיחה 18:31, 2 בדצמבר 2009 (IST)

דלקת קרום המוח

לעבודה בבית הספר אשמח אם תרחיבו את הערך ותעסקו בעיקר בנקודות הבאות: אזורי תפוצת המחלה בעולם (מפה) הסיבה שהמחלה נפוצה דווקא במדינות אלו תפוצת המחלה בישראל התפשטות המגפה-השלכות כלכליות וחברתיות יחס המדינה והקהילה לחולים, האם יש תמיכה כלכלית? תקנות לשעת חירום-בארץ ובעולם ייצור תרופות-מדינות ומפעלים המייצרים אותן, הנדסה גנטית. כיצד התמודדו עם המחלה לפני שנמצא לה חיסון? הקשר של המחלה לעם היהודי תודה, Hillabla - שיחה 19:12, 2 בדצמבר 2009 (IST)

אני מציע שאחרי שעבודתך לבית הספר תיכתב, על סמך מקורות אחרים, היא תאפשר לך לשפר את הערך הנוכחי. ויקיפדיה נבנית על ידי החברים ועזרתך חשובה!. Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 10:24, 3 בדצמבר 2009 (IST)

האם עיינת כבר בערך האנגלי ? יתכן ותמצא שם את מה שאתה מחפש, לפחות חלקית. בנצי - שיחה 23:15, 3 בדצמבר 2009 (IST)

האם חייבים לבשל לובסטרים וסרטנים בעודם בחיים?

שמעתי מספר שמועות על הסיבות לבישול לובסטרים וסרטנים בעודם חיים, אבל רציתי לדעת מה היא באמת הסיבה לכך, והאם ניתן להמנע מכך. תודה מראש(: ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ניתן, ולדעתי האישית אף רצוי, להימנע מלבשל בעלי חיים בעודם חיים. דני. ‏Danny-w‏ 22:23, 2 בדצמבר 2009 (IST)

מחוייב להמנע מלבשל בעלי חיים בעודם חיים במיוחד לובסטר חמדמד.{היה לי אחד פעם}Nimrod333 - שיחה 22:28, 2 בדצמבר 2009 (IST)

כמובן שלא חייבים לבשל לובססטרים בעודם חיים, אבל למה לא? מטרתם של החיות לשרת אותנו, בני האדם. אם לצורך כך יבושל חי, שיבושל חי. גילגמש • שיחה • ביקרת כבר במיזם היובל? 22:30, 2 בדצמבר 2009 (IST)

אם כבר חי, אז עד הסוף – גם בבישול וגם באכילה: לא לבעלי לב חלש. דולב • שיחה 00:04, 3 בדצמבר 2009 (IST)

כדי לשמור אותם טריים, מעדיפים להשאיר אותם חיים עד קרוב לבישול עצמו. מאחר ואין דרך קלה להרוג אותם במהירות (תחשבו על העמידות של ג'וקים), הרתחה מהירה עובדת טוב כמו כל דבר אחר. יואלפ - שיחה 07:25, 3 בדצמבר 2009 (IST)

בעבר שררה הנחה שבשל המבנה השונה מאוד והפרימיטיבי של מערכת העצבים המרכזית בחסרי חוליות, הלובסטר אינו חש כאב, ולכן אין התאכזרות מיוחדת בכך שהלה מתבשל חי. כיום השאלה הזו עודה פתוחה, ויש אינדיקציות לכך שהלובסטר אכן חש כאב, במובן מסויים, השונה מאוד מהמובן בו אנו חשים אותו וראה מאמר מעניין זה [1]. יש לזכור שהאתר הוא אתר אנונימוס, אגודה לזכויות בעלי חיים, המביא את הסקירה של המאמר, וייתכן שאם ייקרא המאמר במקורו יגיע הקורא ללא פרשנות למסקנות אחרות. אלמוג 09:27, 3 בדצמבר 2009 (IST)

ז"א, קודם כל יורים, אח"כ שואלים. צריך באמת לראות את המאמר המקורי עצמו; אבל נדמה לי שהמסחר המאוד ענף בתחום, לא ממש מתחשב בעובדות, גם אם הן תוכחנה. די להתרשם מהתנהלות המסחר עם בעלי חיים איתם אין ספקות בנוגע לקיומה שלמערכת עצבים מפותחת, כמו לוויתנים (בעיקר התנהלותו של השוק היפני), או דולפינים מסוג נווט (איי פארו), בתור מדגם חלקי. בנצי - שיחה 13:08, 3 בדצמבר 2009 (IST)

גמילה מקפאין

אם אדם המכור לקפאין מנסה להגמל (תהליך שנמשך כשבוע), עד כמה יפגע תהליך הגמילה אם יצרוך מעט קפאין (כמות שיש ב-100 מ"ל קפה, למשל) במהלך השבוע? תודה מראש, 22:38, 2 בדצמבר 2009 (IST) ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

יש להפחית את הכמות באופן הדרגתי, [2] מדריך בנושא פו-איי - שיחה 00:29, 3 בדצמבר 2009 (IST)

בלי לקרוא את המדריך, להלן הצעתי המבוססת על ניסיון אישי ששוחזר בהצלחה מספר פעמים: א. הפסק לשתות קפאין לחלוטין (כולל שוקולד, אייס קפה, תה, קולה, וכן תרופות המכילות קפאין. במוקה של יטבתה וב-Nestea אין קפאין) בשעת הערב. ב. בבוקר קח שני אקמול/אדויל. ג. אחה"צ תצטרך שוב. ד. בבוקר הבא יהיה בסדר. kotz - שיחה 09:58, 3 בדצמבר 2009 (IST)

השקעה בבורסה מגיל צעיר

אני בן 15 וחצי ומעוניין להתחיל להשקיע בבורסה (בכמויות קטנות של כסף, בעיקר כדי לרכוש ניסיון). האם יש מנגנון כלשהו, אולי אתר אינטרנט, המאפשר לצעירים לסחור בבורסה (זה לא חייב להיות משהו המיועד בעיקר לצעירים, כמובן)? תודה, 23:27, 2 בדצמבר 2009 (IST) ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כדי לסחור באופן עצמאי בבורסה צריך להיות מעל גיל 18, יתכן ותוכל לסחור דרך הבנק כשאר יש לך חשבון צעיר בגיבוי של ההורים, תשאל את הבנק.

כדי לך להתחיל מניהול תיק השקעות וירטואלי וככה תוכל לבחון את בציעוך [3] לדגומא בלינק. כמו כן מחסר בכמות קטנה של כסף אמיתי בבורסה רצת בעייתי בכל גיל, כי עיקר המסחר הוא בשלב הרציף ושם לא תוכל להיות פעיל. בכסף קטן תוכל להיות פעיל בשלב פתיחה או בשלב נעילה. פו-איי - שיחה 00:34, 3 בדצמבר 2009 (IST)

קרינה מצילום רופאי

קיימים 3 סוגים עיקרים של צילומים רפואים למניהם.

• רנטגן
• טומוגרפיה ממוחשבת - CT
• דימות תהודה מגנטית - MRI

מה ההבדלים בין כל סוג וסוג ברמת/עוצמת הקרינה, או בניסוח אחר מה יותר מסוכן? פו-איי - שיחה 00:19, 3 בדצמבר 2009 (IST)

ב CT הקרינה היא קרינת רנטגן לכל דבר (רק שעושים צילומים מזוויות שונות).

לעומת זאת MRI מבוסס על עקרון לגמרי שונה, ועל סוג קרינה אלקטרומגנטית שונה - קרינה בתחום התדירויות של גלי רדיו, שזה אמור להיות הרבה פחות מסוכן, בוודאי בחשיפה מוגבלת כזו. eman • שיחה • ♥ 00:29, 3 בדצמבר 2009 (IST)

אז למה הרופאת משפחה שלי שלי אמרה לי את המשפט הבא "אם קרינה רנטגן היא X, סיטי הוא 600X ו MRI הרבה יותר" ציטוט מדוייק,

אשמח מאוד אם מישהו יכול להפריך או לאשש את הטענה הזאת. אם זה אשלח לינק לרופא ולמשרד הבריאות פו-איי - שיחה 01:07, 3 בדצמבר 2009 (IST)

אולי כי היא לא יודעת פיזיקה. CT וצילום רנטגן רגיל אפשר להשוות, כי זה אותו סוג קרינה, אז צריך לדעת כמה צילומים שונים עושים בבדיקת CT, ולכמה קרינה מחשפים בכל צילום כזה. אבל MRI זה משהו שונה לגמרי, ובכלל לא בר השוואה. גם אם יש נזקים (והאמת שלא ידוע לי על נזקים), הם יהיו שונים לחלוטין. eman • שיחה • ♥ 01:27, 3 בדצמבר 2009 (IST)

"הסיבה" שהיא אמרה לך את זה אינה נוגעת למידע רפואי אלא לבקרה התקציבית של קופת חולים. MRI יקר מ-CT שיקר מרנטגן. ההפרשים במחיר בין אמצעי הדימות האלה הם משמעותיים. זאת הסיבה שקופת החולים אינה מאשרת הדמיית MRI בקלות והרופאים הזוטרים מפחדים לרשום אותם כדי שהחברה מהבקרה התקציבית לא ירדו בהם. תומר א. - שיחה 09:10, 3 בדצמבר 2009 (IST)

אני מצטרף לחברים האחרים. CT בדר"כ כולל הרבה יותר קרינה מרנטגן (מאותו סוג), פשוט כי זה מהרבה זויות. MRI פועל על גלי רדיו ושדות מגנטיים, ולא ידוע על שום נזק מהם. לכן, לדוגמא, עושים ניסויי MRI על מתנדבים באוניברסיטאות - ככל הידוע לנו (ו-MRI קיים כבר מספיק זמן), זה בטוח לגמרי. עופר קדם - שיחה 19:41, 3 בדצמבר 2009 (IST)

הסתברות של כל הנקודות בקטע [0,1]

― הועבר לדף [[ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון מתמטיקה/4#הסתברות של כל הנקודות בקטע [0,1]]]

מהו הכוח בין שני מטעני משיכה סטנדרטים שהמרחק בינהם שואף לאפס ?

מהו הכוח בין שני מטעני משיכה סטנדרטים שהמרחק בינהם שואף לאפס ? , האם הכוח שואף לאין סוף ? 212.179.22.123 08:38, 3 בדצמבר 2009 (IST)

לא, משום שהניסוח המתימטי של החוק הוא מודל אידיאלי, המניח מטענים נקודתיים. מאחר ואין באמת מטענים נקודתיים (הנחה זו נכונה עבור מרחקים הדדיים הגדולים בהרבה מממדי המטענים או הגופים הטעונים), אין משמעות פיזיקלית למרחק הדדי אפס. מלבד זאת, במרחקים הדדיים מאוד קטנים, כוחות הדדיים אחרים הופכים להיות דומיננטיים (כלומר, האינטראקציה החשמלית איננה באמת היחידה, אבל היא בקירוב כזאת, במרחקים לא קטנים מדי). בנצי - שיחה 11:04, 3 בדצמבר 2009 (IST)

האם כוח משיכה\דחיה הוא תמיד ביחס ישר הפוך ? 212.179.22.123 12:23, 3 בדצמבר 2009 (IST)

במקרה של אינטראקציה אלקטרוסטטית הקשר הוא דווקא ריבועי הפוך. הכוחות האחרים לא - שם הקשר הוא בחזקה גבוהה יותר, כלומר, הוא דומיננטי מאוד בטווחים קצרים ביותר, אבל גם דועך מהר מאוד עם המרחק. ראה הכוח הגרעיני החזק. בנצי - שיחה 12:57, 3 בדצמבר 2009 (IST)

אם אני זוכר נכון חד קטבים מגנטיים (אם הם קיימים) משפיעים ביחס הפוך למרחק, לא ריבועי. אילן שמעוני - שיחה

נכון, אם הם קיימים בכלל. השאלה מתייחסת בכל אופן, למטענים בתור שכאלה, כלומר לאינטראקציה א"ס. בנצי - שיחה 15:48, 3 בדצמבר 2009 (IST)

האם כוח המשיכה במרחק רחוק משול גם גם לקפיץ כמו בהכוח הגרעיני החזק? , לדוגמה התיחס בבקשה לשינוי כוח המשיכה הגרוויטציוני בקצוות היקום, והאם זה בא לביטוי בכוחות המשיכה האחרים ?212.179.22.123 07:13, 4 בדצמבר 2009 (IST)

מערכת שמש

האם זה נכון כי במערכת השמש ככל שכוכב יהיה רחוק יותר מן השמש הוא יהיה בעל מסה גבוהה יותר מכיוון שככל שהכוכב יהיה בעל מסה גבוהה יותר הוא גם יהיה עצמאי יותר? 89.139.113.177 17:39, 3 בדצמבר 2009 (IST)

מה פתאום? שבתאי קטן מצדק. יש שתי קבוצות של כוכבים ששונות מבחינת המבנה - כוכבי לכת ארציים (קרובים יחסית לשמש) וכוכבי לכת גזיים (רחוקים יחסית מהשמש), אמנם כוכבי הקבוצה השנייה גדולים בהרבה אבל בתוך הקבוצות אין קשר ישיר בין המרחק לבין הגודל. טרול רפאים - שיחה 17:57, 3 בדצמבר 2009 (IST)

טוב, שתי הדוגמאות שלך טובות, אבל הן א-פריוריות. מבחינה עקרונית, לפי החוק ה-2 של ניוטון, 'עצמאותו' של כוכב הלכת איננה תלויה במסתו, מאחר והכבידה הפועלת עליו פרופורציונלית למסתו. בנצי - שיחה 20:51, 3 בדצמבר 2009 (IST)

לשאלה הראשונית :~ ממש לא , בהרצאה האחרונה של פרופ' מזא"ה הוא הראה שבמערכות שמש אין לכוכבים הרחוקים שום תלות במסה , הם יכולים להיות קטנים מכדור הארץ , או אפילו להיות בגודל הירח! ועדיין להיות ליד השמש.לפי מה שהוא אמר , אכן צריך למחוק כמה דפים ולהכניס חוקים חדשים עקב התגליות שנתגלו לאחרונה במיוחד בחצי שנה האחרונה.Nimrod333 - שיחה 22:43, 3 בדצמבר 2009 (IST)

לא שמעתי את ההרצאה אותה אתה מזכיר (יש לך קישור אליה ?). בכל אופן, מנקודת מבט של מסת כוכב הלכת, התנהגותו חייבת לציית לחוק שציינתי קודם. זה טוב להזכיר שם של מומחה, אבל נימוק מסביר יותר. ובהמשך לתגובתי הקודמת: המיקומים נקבעים במידה רבה ע"י תנאי התחלה, וגם ע"י אינטראקציות עם כוכבי לכת שכנים, במהלך ההיסטוריה שלהם. בנצי - שיחה 23:12, 3 בדצמבר 2009 (IST)

http://astroclub.tau.ac.il/video_h.html יש שם כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש ע"י פרופ' צבי מזא"ה. יש קטע נראה לי באמצע שהוא מדבר על מערכות שמש בכללי , ואיך שהן נוצרו ושינוי חוק קירור צורת הדיסקית.Nimrod333 - שיחה 13:47, 4 בדצמבר 2009 (IST)

מחפש סרט

ראיתי לאחרונה סרט, על כתב בתחנת טלויזיה קטנה, שגונב קלטת המתעדת תקיפה, מכתב אחר שנפגע בה בעצמו. זכור לי רק שמה של חברתו, שהיתה המפיקה שלו, ונקראה ורוניקה נדאל. האם מישהו יודע את שמו של הסרט ? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

יכול להיות שזה הסרט הזה?

http://www.imdb.com/title/tt0402114

ב"אוזן" הוא נקרא "חשיפה מסוכנת". וולט - שיחה

סרך היחד

מה משמעות המילה סרך, (חיפשתי קישור אליה - ולא מצאתי) סמי - שיחה 21:48, 3 בדצמבר 2009 (IST)

א. עיין בקישור הראשון המובא בערך עצמו - שם תראה כי סֶ‏רֶ‏ך = תקנון (או נוהל או נוהג), כך שסרך היחד משמעו בעברית מודרנית, תקנון הקהילה או הציבור. כך משתמע גם מתוך טקסט המגילה עצמו, המובא בקישור האחרון שם, כמו למשל, בשורה הראשונה בו, ולפחות בשורה נוספת בהמשך שם. ב. כך גם לפי אבן שושן, ב'המלון החדש' שלו (הוצאת קרית ספר, ירושלים, 1981), כמו ב"וזה הסרך לאנשי היחד" (מגילת ההודיות, ה', א') ובמובאות נוספות (ראה שם). הוא מציין גם משמעות נוספת: משהו שנלווה ל או הולך אחרי, אבל לעניינינו רלוונטית המשמעות הקודמת. שבת שלום, בנצי - שיחה 10:06, 4 בדצמבר 2009 (IST)

גובה ומשקל לפי גיל ומין

אני מחפש את הגובה והמשקל הממוצעים של גברים ונשים בגיל ההתבגרות (15, בערך). תודה, 12:33, 4 בדצמבר 2009 (IST) ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

חפש בגוגל. ‏Yonidebest Ω Talk‏ 12:36, 4 בדצמבר 2009 (IST)

דווקא המקום הראשון לדעתי הוא וולפרם אלפא - עבור גברים ועבור נשים. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 12:42, 4 בדצמבר 2009 (IST)

שינוי טמפ' במיתרים

שלום , שמתי לב שבחורף כש-קר , אז הגיטרה נשמעת שונה לגמרי וגורמת לי קושי בזיהוי הצלילים הרגילים שאני רגיל אליהם, וה"צבעים"{צלילים} שלה נמרחים בצורה מוזרה.+ יש למישהו הסבר לתופעה ? ראיתי איזו כתבה על לחות אבל זה לא נראה לי ממש קשור לזה , אלא לטמפ' בלבד.Nimrod333 - שיחה 13:50, 4 בדצמבר 2009 (IST)

הצליל של הגיטרה תלוי גם במיתרים וגם בתיבת התהודה. הטמפרטורה יכולה לשנות את תכונות החומר של שניהם, ולכן לשנות את הצליל. למשל אם שינוי טמפרטורה ישנה את הגמישות של המיתרים, ואיתה למשל גם את זמן הדעיכה של תנודות המיתר.

נראה לי שהלחות גם יכולה להשפיע, כי היא תשפיע על העץ בתיבת התהודה. אבל זה רק ניחוש. eman • שיחה • ♥ 14:44, 4 בדצמבר 2009 (IST)

זה לא ניחוש. יחד עם תכונות חלל תיבת התהודה, משתנות תכונות התווך גם בדרך ממקור התנודות אל האוזן, אם כי ברוב המקרים השינוי הוא מזערי. בנצי - שיחה 14:55, 4 בדצמבר 2009 (IST)

כן היה נראה לי הגיוני שזה משנה את צפיפות הסיבים במיתר. נראה לי שטמפ' זה פחות על העץ מאשר לחות.ובצורה מוזרה זה ממש מוזר לי ואני מתקשה לכוון לאמרות שזה עדיין נכון בסוף אך עדיין נשמע מוזר.

Nimrod333 - שיחה 15:41, 4 בדצמבר 2009 (IST)

מחפש שיר מסויים

שלום וברכה. אני מחפש שיר מסויים של זמרת, שבה אישה אומרת לשכן מלמטה, שאם הוא שומע צעקות ובלאגן, רק שלא ישאל מה שלומה. זה שיר די שקט ונעים לשמיעה. יש לו שורה: "just don't ask me how...", או משהו מעין זה. רוב תודות. איליה גליפינקל, רעננה

נשמע לי כמו "לוּקה" של סוזן וגה. [4]

eman • שיחה • ♥ 14:41, 4 בדצמבר 2009 (IST)

כן זה בדיוק זה. תודה רבה. מתברר שזה לא על אישה מוכה אלא דווקא על ילד מוכה. בברכה, איליה

ברור שזה על אישה מוכה. מאיפה הבאת את הילד? אורי רדלר - שיחה 15:29, 4 בדצמבר 2009 (IST)

אתה מוזמן לחפש את הוידאו ביוטיוב - מופיע שם ילד בתפקיד הראשי, שברור שהשיר עוסק בו, למרות שרוב הזמן רואים את סוזן וגה שרה.

למעשה, כאן אפשר לראות קטע בו סוזן וגה מסבירה שהשיר הוא על ילד שהוריו מתעללים בו. לדבריה, היה באמת ילד בשם לוקה שגר קומה מעליה, אבל כאן נגמר הדמיון, כי בו לא התעללו.

וטור שכתבה סוזן וגה, על השירים שלה. עופר קדם - שיחה 16:39, 4 בדצמבר 2009 (IST)

טוב, אני כמו מיקי ברקוביץ', חייב להתחיל כל משפט ב"שוב...": ובכן, שוב התברר שאני אידיוט. האמת היא שקראתי את השיר וממנו עלתה תמונה של תירוצים דחוקים שמספרת אישה מוכה, לא ילד.... אורי רדלר - שיחה 00:16, 7 בדצמבר 2009 (IST)

זהו את החייה

? בספארי

נא לזהות את היונק, תודה. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 16:18, 4 בדצמבר 2009 (IST)

סוג של צבי מהרשימה.Nimrod333 - שיחה 16:23, 4 בדצמבר 2009 (IST)

אם זה בספארי ברמת גן, כנס לאתר הספארי. יש להם שם רשימה ותמונות של כל בעלי החיים שנמצאים אצלהם. אתה יכול אפילו לשלוח להם דו"אל בצירוף התמונה MT0 - שיחה 16:26, 4 בדצמבר 2009 (IST)

Bushbuck אנטילופה החיה באפריקה וגם בזמביה, וגם ליד פילים משפריצים Hanay • שיחה • ראית את פורטל הארכאולוגיה? 16:32, 4 בדצמבר 2009 (IST)

תודה על הזיהוי. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 16:47, 4 בדצמבר 2009 (IST)

בדקתי באתר הספארי ולא מצאתי שם תמונה דומה. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 16:47, 4 בדצמבר 2009 (IST)

והנה הזיהוי המלא, תודות לגוגל וויקיפדיה: Bushbucks קודו מסורטט Tragelaphus scriptus. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 17:56, 4 בדצמבר 2009 (IST)

תודה. Nimrod333 - שיחה 19:18, 4 בדצמבר 2009 (IST)

=

― הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון מתמטיקה/4#זיהוי סימן

חפצים קרים

למה הקיר, הרצפה והפסל שיש לי בחדר הם קרים. ודברים אחרים כמו השטיח, נייר וכו... הם לא קרים. וכל הדברים האלה נמצאים באותו חדר. תודה מראש.

תחושת הקור שאתה מרגיש בעזרת קולטני החום שעל גבי העור שלך קשורה למוליכות החום של החומר בו אתה נוגע. אם אתה נוגע בחומר עם מוליכות חום גבוהה (כזה שחום עובר בו מהר) כמו שיש או קיר אז החומר מעביר את החום הרחק מהאזוק של היד שלך מהר ואתה מרגיש קור. לעומת זאת כאשר אתה נוגע בחומר עם מוליכות חום נמוכה כמו שטיח אז החומר לא מעביר את החום מהסביבה של היד שלך והחום של היד שלך מחמם את האזור של השטיח שבו אתה נוגע ולכן זה מרגיש חם (או יותר נכון, קרוב יותר לחום הגוף שלך). דוגמא מעניינת לזה שפעם שמעתי היא זו - יהלומים הם אחד החומרים עם מוליכות החום הגי גבוהה בטבע. אם אדם היה טובל בבריכה של יהלומים הוא היה מהר מאוד קופא למוות למרות שהטמפרטורה מסביבו מעולם לא יורדת מתחת לאפס וכל זה בגלל שהיהלומים שואבים את החום מהגוף שלו. 89.139.78.30 03:25, 5 בדצמבר 2009 (IST)

תלוי מה הטמפרטורה המקורית של היהלומים. גוף האדם שבבריכת היהלומים לא יכול להפוך קר יותר מהם. שמירה - שיחה

אמת. השאלה אם גוף אדם בטמפ' 1 צלזיוס הוא גוף חי או גוף מת. יוסאריאן • שיחה 16:52, 7 בדצמבר 2009 (IST)

מס' אתרי אינטרנט

אני לא יודע כמה אתרי אינטרנט יש ברשת ... אתם יודעים?

לפי הידוע יש כ-900000,56332 אתרים בארץ אבל בעולם זה מאוד מסובך ,אני בן 28 ואני לא יודע... ביי, מהערפד האחרון

אם אתה לא יודע, אל תענה שטויות. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 18:46, 5 בדצמבר 2009 (IST)

לפי אתר אינטרנט ישנם כ-80 מיליון. נעה - שיחה 18:41, 5 בדצמבר 2009 (IST)

זה דורש מקור גם שם. תומר א. - שיחה 18:44, 5 בדצמבר 2009 (IST)

השאלה מהי הכוונה ב"אתרי אינטרנט". האם כל מחשב שמריץ שרת HTTP נקרא אתר (כנראה שלא, הוא נקרא שרת), האם אוסף דפים שכותבם קורא להם אתר הם אתר (גם אם ההפרדה מהאתרים היחידים תחת אותו שם מתחם היא בעזרת תיקיות) או האם כל שם מתחם רשום קרוי אתר (שמוביל לדף ששם אחר לא מוביל)? שמוליק - שיחה 23:11, 6 בדצמבר 2009 (IST)

תסקיר השפעה על הסביבה

אתם יודעים אולי היכן יש מאגר אינטרנטי של תסקירי השפעה על הסביבה? אתר/ים שיש בהם דוגמאות לתסקירי השפעה על הסביבה במלואם? תודה איציק1 - שיחה 18:28, 5 בדצמבר 2009 (IST) ??איציק1 - שיחה 00:59, 7 בדצמבר 2009 (IST)

לא בדיוק מה שחיפשת, אבל אולי wolframalpha יכול לעזור. 20:27, 9 בדצמבר 2009 (IST) ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

גרעינים מוכנים

נכון יש חבילות של גרעינים ללא קליפה...איך במפעל מפרידים אותם מהקליפה (עם צבא של תוכים אולי?)? MT0 - שיחה 21:14, 5 בדצמבר 2009 (IST)

תלוי איזה גרעינים. לאגוזי פקאן, למשל, יש פטנט מכאני מיוחד שעושה את זה. אני מניח שככה זה לרוב הגרעינים והאגוזים. בגרעיני דלעת, פשוט מגדלים זן של דלעת שבו הגרעינים גדלים מראש בלי קליפה. Gidip - שיחה 11:12, 6 בדצמבר 2009 (IST)

שעון ביד ימין?

למה בדר"כ אנשים שמאליים שמים את השעון בצד ימין, ואנשים ימינים שמים את השעון בצד שמאל?

כי חייב להישמר איזון בין היד הדומיננטית (והאונה הקונטרלטרלית) לבין השדה המגנטי שמפיץ השעון.

כדי לא לדפוק אותו 212.179.22.123 22:55, 5 בדצמבר 2009 (IST)

אני ימני וכשאני שם שעון, אני שם אותו על יד ימין. ‏Yonidebest Ω Talk‏ 23:13, 5 בדצמבר 2009 (IST)

אתה היחיד בכל העולם Hanay • שיחה • ראית את פורטל הארכאולוגיה? 23:22, 5 בדצמבר 2009 (IST)

כי אחרת קשה לכוון את השעון מבלי להסיר אותו מהיד הדומיננטית. ‏odedee • שיחה 23:28, 5 בדצמבר 2009 (IST)

אני מבקש, גם אני שם ביד ימין [החזקה]. וחשבתי תמיד שאני היחיד! ירדן זליבנסקי גרינוואלד - שיחה 00:59, 6 בדצמבר 2009 (IST)

הגיע הזמן להגיד את האמת המרה! אין קשר בין היד הדומיננטית ליד עליה מונח השעון. תומר א. - שיחה 06:41, 6 בדצמבר 2009 (IST)

בעבר, עם שעוני קפיץ שהיה צורך למתוח אותם מדי פעם, ענדו שעונים על יד שמאל כדי שיהיה קל לטפל בשעון ביד ימין. כיום זה כבר לא כל כך משנה, אבל המינהג נישאר. יואלפ - שיחה 09:42, 6 בדצמבר 2009 (IST)

אולי כי פשוט היד הדומיננטית עושה יותר תנועות, ויש יותר סיכוי שהשעון יפקיע או ייפגע במהלכן. eman • שיחה • ♥ 22:05, 6 בדצמבר 2009 (IST)

עם היד הדומיננטית יותר קל לסגור את רצועת השעון. דולב • שיחה 00:07, 7 בדצמבר 2009 (IST)

ואני אתן לכם סיבה נוספת, כאחת שעונדת צמידים ביד ימין ושעון ביד שמאל, אם הצמיד עבה מידי מאד לא נוח לכתוב עם עט על דף נייר (למי שלא יודע, פעם רק כך כתבו ), ולכן עונדים את השעון ביד שאינה כותבת. אבל השאלה האמיתית היא כמה מיכם עדיין עונדים שעון על ידם השמאלית או הימנית. מתצפיותיי הלא מדעיות, רוב האנשים בגילאים שבין 13-30 מסתפקים בשעון של הטלפון הנייד Hanay • שיחה • ראית את פורטל הארכאולוגיה? 05:06, 7 בדצמבר 2009 (IST)

לדעתי לימניים שעונדים שעון על יד ימין, יש אמירה חברתית. משהו בסגנון, אני לא כמו יתר הקונפורמים שנכנעים לצו האופנה. אני הולך נגד הזרם, ועושה מה שבראש שלי. ואכן Hanay צודקת, והיא יכולה להוסיף אותי לתצפיותיה הלא מדעיות כעוד הומו-סאפיאנס-סלולרוס, שמעדיף להשתמש בשעון שבטלפון הנייד. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 09:42, 7 בדצמבר 2009 (IST)

אז אני אספר להומו-סאפיאנס-סלולרוס, שכאשר אני רוקדת ריקודי עם, כל אלה השייכים ל"גזע" שלך שואלים אותי כל הזמן מה השעה. אז אולי כדאי ש- הומו-סאפיאנס-סלולרוס ייולד עם שעון פנימי או שעון מודבק לידם כדי שיוכלו להיות עצמאיים ולא יזדקקו כל הזמן לשאול אחרים מה השעה כאשר חס וחלילה קורה הדבר הנורא מכול, הסלולר שלהם לא זמין Hanay • שיחה • ראית את פורטל הארכאולוגיה? 00:44, 8 בדצמבר 2009 (IST)

אכן יש לאסור על הומו-סאפיאנס-סלולרוס לרקוד ריקודי עם. זה באמת לא חוקי. מאידך אולי הם סתם מנסים להתחיל אתך, בגמלוניות הידועה של בני הזן הזה? . אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 13:45, 8 בדצמבר 2009 (IST)

קרבנות בהודו כיום

בערך קרבן נכתב כי ”"פולחני הקרבה הם מהעתיקים שבפולחנים הקיימים ובעבר תפוצתם הייתה נרחבת ביותר. הקרבת קורבנות כיום נדירה אך קיימת"”. לאור עדות אישית של מה שחשבתי להקרבת קורבנות במקדשים בנפאל ובהודו (כך הייתי עד למקדשים בהם קונים המאמינים סלסלת פירות ופרחים, ממתינים בתור([5]) ונדמה לי שמעלים אותה באש בתוך המקדש, או להשטת סירוניות של פרחים ופירות בגנגס), ניסיתי לשנות את הכיתוב כדי לציין שהמנהג עדיין מתקיים בתפוצה רחבה. אולם עלתה התנגדות בדף השיחה, בה נטען כי לא מדובר בהעלאת קורבנות (קרי, שריפתם באש, קבורתם או השלכתם מצוק). אני מעלה את הנושא כאן על מנת לקבל תשובת מומחה - עד כמה נפוץ כיום המנהג? יוסאריאן • שיחה 11:28, 6 בדצמבר 2009 (IST)

איך בדיוק הגעת למסקנה שהקרבת קורבנות מצריכה הריגת בעלי חיים? קורבן הוא דבר שאתה מקריב לאל כחלק מחגיגה פולחנית. לדוגמה בבית המקדש שלנו היה יום שנקרא חג קורבן העצים שבו הקריבו עצים ליהוה כחלק מחגיגה פולחנית. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני מסכים בסה"כ. לא היתה טענה של הריגת בעל חיים, אלא של שריפה\קבורה של מנחה. יוסאריאן • שיחה 22:03, 6 בדצמבר 2009 (IST)

ראה את הערך Sacrifice ב-A Dictionary of Asian Mythology:

Sacrifice Sacrifice is a universal religious act, one closely associated with the mythologies of particular traditions. Sacrifices are often offered to divinities in the name of society by priestly castes. The offerings themselves may be symbolic or literal, vegetable or animal. Scapegoats of various kinds may be used to substitute for living offerings that a given group is unable or unwilling to give up. For example, Abraham was instructed to offer Isaac as a sacrifice and did so, but an animal became a substitute for Isaac; the Christians say that Christ died as an offering for humanity. Sacrifices are often accomplished at sacred times of the year in sacred places. In Asian myth and religion sacrifice plays important roles. Japanese emperors offered sacrifices to the dead and to nature divinities (See Kami, Shinto entries). The Chinese Emperor, representing his people, made winter solstice sacrifices to the gods and to the dead. Sacrifice is important in the bear cults of the Ainu (See Ainu Mythology) and to the indigenous religions of Indonesia (See Hainuwele). It is central to the fire rituals of the Zoroastrians (See Zoroastrianism, Avesta). In the Hindu (See Hinduism) tradition of India sacrifice can be said to be the central issue. In the Skhya tradition, life emerges from the sacrifice of the primal male or Purua (See Purua), and the continuance of existence depends on the proper practice of ritual sacrifice (See Hindu Mythology, Agni, Daka, Dev, Kl, etc.). For the Hindu. He and the world itself represent a sacrifice—that which must continually be destroyed and re-created through the eons of history.

זה עוזר, תודה. מעניין אם אפשר למצוא הערכה למספר האנשים שמקריבים כחלק מפרקטיקה דתית כיום. יוסאריאן • שיחה 23:02, 6 בדצמבר 2009 (IST)

בהודו יש סוגים שונים של הקרבת קורבנות. בקיץ 2006 היינו בלדאק כאשר היה שם שיטפון. תושבי צ'נגספה שחששו שנחל שזורם במרכז הכפר יגרום להצפות, יהרוס גשר ויגרום לניתוקם, הביאו עז וכהן דת. הכהן שחט את העז בטקס ארוך, הקיז מדמה לנחל. ואז בחר מספר נתחים מהעז ואותם שרפו על מזבח מאולתר בליווי תפילות שונות שנמשכו שעות רבות. הנהר לא הציף את הכפר. מוטי - שיחה 23:12, 6 בדצמבר 2009 (IST)

למעשה, כל טקס פוג'ה בגנגס כולל הקרבת קרבן סימלי. כולל הפרחים המושטים בנהר או המטבעות המושלכים אליו. גם השלכת מטבעות במזרקות איטליה על מנת לוודא שנחזור לשם זה סוג של קורבן. מוטי - שיחה 23:14, 6 בדצמבר 2009 (IST)

ראו כתבה על הקרבת קורבנות אדירה בנפאל, מלפני שבועיים. עופר קדם - שיחה 08:11, 7 בדצמבר 2009 (IST)

הגליה

אני זקוק למקורות שמאשרים את סיפור הגלות לאחר חורבן בית המקדש. האם קיימים כאלה?

איזה חורבן? לאחר חורבן הבית הראשון באמת חלק מן העם הוגלה לבבל (ראה את ספרי התנ"ך הרלוונטים). לאחר חורבן הבית השני לא הייתה שום הגליה והיהודים המשיכו להוות את רוב תושבי א"י עד לפחות לאחר מרד בר כוכבא (ויש שסבורים שהיהודים היוו את רובי תושבי א"י עד הכיבוש המוסלמי או אף עד מסע הצלב הראשון).

הכוונה לבית המקדש השני, תודה 77.124.157.191

Can you be more specific?? איזו גלות הראשונה (מאה חמישית לפנה"ס) או השנייה (המאה הראשונה והשנייה לספירה)? ואיזה סיפור? סיפר מסויים? כל הסיפורים? כולל מה שיסופר באלף השנים הבאות? ואיזה מקורות? תנ"ך זה טוב? ציטוט מynet? מפורום פרש? בלוג במקושרים?Rex - שיחה 23:41, 6 בדצמבר 2009 (IST)

מקורות היסטוריים שאפשר להסתמך עליהם והם מאשרים את סיפור הגלות הכפויה של עם ישראל במשך 2000 שנים 77.127.143.216

בלוג חביב "גלות בת אלף ומאתיים שנה בלבד" שיענה לך על חלק מהשאלות. Rex - שיחה 00:56, 9 בדצמבר 2009 (IST)

לפי ספרו של ההסטוריון פרופ' שלמה זנד "מתי ואיך הומצא העם היהודי" [6] , [7], לא בהכרח הייתה גלות כזו. ‏Danny-w‏ 16:09, 11 בדצמבר 2009 (IST)

וראו גם בציטוט החלקי מתוך המאמר: "לדברי זנד, הרומאים לא נהגו להגלות אוכלוסיות שלמות וגם רוב היהודים הורשו להישאר בארץ; מספר המגורשים הגיע לכל היותר לרבבות. התבליט המפורסם על שער טיטוס ברומא אינו מוכיח את ההיפך. כשנכבשה הארץ בידי הערבים - רבים מהיהודים התאסלמו והתבוללו בכובשים. פירוש הדבר שמוצא הערבים הפלסטינים - מהיהודים. זנד לא המציא את התזה הזאת: 30 שנה לפני הכרזת העצמאות האמינו בה גם דוד בן-גוריון, יצחק בן-צבי ואחרים." (וכן הלאה). ‏Danny-w‏ 16:11, 11 בדצמבר 2009 (IST)

סמכויות המשטרה בציתות לטלפונים

מתי יכולה המשטרה לצותת לטלפון? האם רק בסוגים מסוימים של חקירות? (רוצח סדרתי לעומת מסתכסך עם שכנים סדרתי) האם רק כאשר מטפל בתיק קצין מדרגה מסוימת? האם דרוש לכך צו של בית משפט? מתי תמלולים של ציתות קבילים בבית משפט? אנדר-ויק • 22:41, 6 בדצמבר 2009 (IST)

גם אני הייתי קטן אמונה, אבל דרך גוגל קיבלתי האזנת סתר#האזנות סתר חוקיות --Rex - שיחה 00:23, 7 בדצמבר 2009 (IST)

s:חוק האזנת סתר, תקרא ותחזור אלינו עם סיכום. תומר א. - שיחה 22:37, 7 בדצמבר 2009 (IST)

שאלה קצת קשה מקווה שיהיה פה מישהו שידע- חלקיק ב 4 מימדים

שלום. נאמר לי שאם ניקח חלקיק וניתן לו לרוץ אקראית בשטח דו מימדי אין סוף זמן לבסוף הוא יכסה (יהיה בכל הנקודות) את כולו. כך גם לגבי 3 מימדים. אך ב4 מימדים (כמובן זה עניין של מחשב ואני לא יכול להכיר מימד רביעי מרחבי)הוא לא. אני לא מבין למה

תודה

שמישהו יתן לו את הסבר הנמלה .Nimrod333 - שיחה 13:31, 7 בדצמבר 2009 (IST)

אז תן אתה אם אתה יכול (אם התכוונת שנמלה יכולה לראות 2 מימדים, אז זה לא מה שהתכוונתי, אני מתכוון ל4 מימדים מרחביים שהחלקיק יכול לנוע בכולם) תודה מני111 - שיחה 22:07, 7 בדצמבר 2009 (IST)

נכון כי זה מראה את ההבדל בין 2 ל4 , יש הרבה מרצים שהראו את ההבדל עם ההסבר הזה.

ואפילו הגיעו להסבר של תורת על-מיתרים.תחפש הרצאות בגוגל על מימדים ותורות.Nimrod333 - שיחה 22:28, 7 בדצמבר 2009 (IST)

נמרוד, אם אינך בעל ידע עדיף שלא תענה מחשש להטעיה. מני, ככל הידוע לי כבר במימד 3 החלקיק לא "יכסה" את המרחב כולו. ההסבר הוא מתמטי בעיקרו והוא קשור להתכנסות של סדרה מסוימת הקשורה בממד של המרחב. אם הסדרה מתכנסת, כפי שקורה ב-3 ממדים ומעלה החלקיק "ייברח" כך שהוא יגיע למצב שלעולם לא ייתקרב לנקודות מסוימות. על האופי המתמטי המדויק של ההסבר המעורפל שלי איני רוצה להרחיב, שכן איני בטוח בידע המתמטי שלי דיו. דניאל ב. 22:41, 7 בדצמבר 2009 (IST)

אתה מדבר על הילוך שיכור במרחב. במקום לדבר על תנועה בראונית, מספיק לחשוב על מודל בדיד שלה. דמיין חלקיק שיכול לדלג רק בין נקודות הסריג, כלומר, הנקודות שכל הקואורדינטות שלהן שלמות. החלקיק משוטט לו באקראי. ברור שהוא יכול לחזור אחרי כמה צעדים לנקודת ההתחלה, אבל באותה מידה הוא עשוי לנדוד לו למחזות רחוקים. אנחנו שואלים את השאלה הבאה: האם "בטוח" (=בהסתברות 1) שהחלקיק יחזור בסופו של דבר לנקודת ההתחלה? התשובה תלויה בהתכנסות של טור מסויים (טור הסיכויים לחזור לאחר בדיוק n צעדים), ומסתבר שהתוצאה תלויה במימד המרחב: הילוך אקראי במישור (הדו-ממדי) יחזור בהסתברות 1 לנקודת ההתחלה (ולכן - תרגיל - יבקר בהסתברות 1 בכל נקודה של המישור). לעומת זאת הילוך מקרי במרחב התלת-ממדי עשוי שלא לחזור לנקודת הראשית לעולם. יש התנהגויות אחרות (הסיכוי של שני חלקיקים להתנגש, למשל) שבהן ההתנהגות במרחב תלת-ממדי דומה לזו של מרחבים מממד קטן, ורק במרחב 4 ממדי ומעלה ההתנהגות שונה. עוזי ו. - שיחה 00:14, 8 בדצמבר 2009 (IST)

יש דבר הנקרא אקריות אם יודעים אותו ? , האם לחלקיק יש כבר מגע ב4 ממדים ? , התשובה היא כן , אבל אני לא חותם בשמי . 212.179.22.123 07:34, 8 בדצמבר 2009 (IST)

לא הבנתי מה אתה שואל. עוזי ו. - שיחה 10:24, 8 בדצמבר 2009 (IST)

לדניאל .ב :קודם כל אל תעלה למרומים ותמדוד אותי מ"ההכרות" שלך איתי.

דבר שני , אני רק הזכרתי שבד"כ שמדברים בהרצאות על מימדי מרחב וזמן בד"כ מתחילים מקצת מימדים 2 ואז עולים בהדרגה להסבר של קיומם של עוד.זה שאני עצלן ואין לי כח לכתוב חלק מההרצאה שראיתי זה משהו אחר. יכול להיות שפה יש את המידע בנוגע ל4 מימדים או יותר[[8]] Nimrod333 - שיחה 18:20, 8 בדצמבר 2009 (IST)

תודה דניאל ועוזי. תחת איזה שם אני יכול לחפש מידע על נושא זה (מהו שם הנושא? הילןך השיכור? איך אומרים באנגלית את המושג? בויקיפדיה עברית אין). אינטואיטיבית, אני יכול לדמיין מצב בו גם בשטח דו מי חלקיק לא יחזור לעולם, או בהסתברות קטנה מ1 לנקדות המוצא שלו, ואני יכול גם לדמיין שאומנם בסיכוי קטן מדייותר, החלקיק הנע יוכל להגיע לנקודת המוצא גם ב 3 מימדים (גם מטבע שמוטל אין סוף פעמים, לא נוכל לדעת בוודאות - וזה אולי פילוסופיה של הסטטיסטיקה - שתהיה החלוקה אין סוף חלקי שתיים שווה). כלומר אלו אפשריים, ויש סיכוי גדול שכך יקרה אך לא בטוח.מצד שני אמרת שחישבו הסתברות 1 (100%)...מוזר...הסטטיסטיקאים יכולים לתת תשובות כ"כ נחרצות? שוב תודה! מני111 - שיחה 13:24, 8 בדצמבר 2009 (IST)

הנושא הוא הילוך אקראי, random walk. בפרט, אתה מעוניין ב- lattice random walk. אינני יודע מהי "החלוקה אין סוף חלקי שתיים שווה", אבל משפט הגבול המרכזי מבטיח שבהטלת סדרה אינסופית של מטבעות, סדרת היחסים בין מספר העצים למספר הפלסטינות שואפת לגבול 1 (בהסתברות 1). סטטיסטיקאים יכולים לתת תשובות נחרצות מאד; וכשלא, (ממש כמו מתמטיקאים), הם משנים את השאלה. עוזי ו. - שיחה 20:50, 8 בדצמבר 2009 (IST)

נמרוד, דברי לא נאמרו כהתרסה ואני מצטער אם זה הרושם שהותירו. כפי שהדגים עוזי, השאלה היא מתמטית גירדא. משלי נמלים, המשמשים לרוב בהדגמת תופעות רבות ממדים בפיזיקה, אינם רלוונטים פה. דניאל ב. 21:49, 8 בדצמבר 2009 (IST)

אחלה! תודה רבה לכם, אני אקרא על זה ומקווה שאבין ואם לא אולי אשאל שאלה ממוקדת פה.תודהמני111 - שיחה 23:33, 8 בדצמבר 2009 (IST)