Ehud Amir

מי

ירושלמי, יליד 1971, בוגר תואר ראשון בהיסטוריה ותואר שני בהיסטוריה של ארצות הברית מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

תחקירן ומחבר הספר גדנ"ע ירושלים בתש"ח (משרד הבטחון: ההוצאה לאור, 2003) על ההיסטוריה של הגדנ"ע בירושלים במלחמת העצמאות. הספר היה מועמד ההוצאה לאור לפרס יצחק שדה. מאמרי בנושא פורסמו בכתב העת עת-מול של יד בן-צבי.
ספר הפרוזה הראשון שלי, לכי לעזה (פרדס הוצאה לאור, 2021), זכה במענק קרן רבינוביץ לספר ביכורים, 2021, וזכה בפרס משרד התרבות לסופרים בראשית דרכם, 2022.
זוכה מלגת הליקון לשירה, 2000. שירים ותרגומי שירה שלי פורסמו בכתב העת לשירה הליקון, 2000, 2002 (אמיר אור וליאת קפלן (עורכים), הליקון - סדרה אנתולוגית לשירה עכשווית, גיליון מס' 48, קיץ 2002).
מחזה שכתבתי ("רשומה בדרכון אחר") זכה בפרס הרי הרשון של האוניברסיטה העברית (מקום שלישי) בשנות התשעים. מחזה אחר שלי ("אלה שיש להם ואלה שאין להם") הוצג בתאטרון האוניברסיטה העברית ובתאטרון מרכז המגשימים בעמק רפאים בירושלים בשנת 2000.
בוגר המחזור הראשון של סדנת המחזאים "אות ראשון" של תיאטרון החאן, 2022.

ערכתי כחמישים ספרי פרוזה, שירה ועיון במספר הוצאות לאור.
אני כותב, עורך ומתרגם מאנגלית. אני כותב טורי מדע פופולרי בהידען ובאלכסון, וטורי ביקורת ספרות בכתב העת המקוון אודות של אוניברסיטת בן גוריון, כתב עת שלהוותי פס מהעולם הווירטואלי - תופעה שעליה אפשר ללמוד כאן - אבל שרידיו הווירטואליים עדיין קיימים ב-wayback machine. למשל במסה על קנאוסגורד.
אני עובד ביד ושם: כותב, עורך, מתרגם ומדריך.

בנעורי הייתי שופט כדורגל במשך שבע שנים באיגוד השופטים. בצעירותי התאמנתי באייקידו במשך שבע שנים. גודלתי כמקרוביוט והתפכחתי.

המייל שלי - aehud1212 בג'ימייל.

למה

"מטרת האנציקלופדיה היא לכנס את הידיעות הפזורות על פני כל הארץ, לחשוף את המבנה הכללי שלהן בפני בני האדם שבמחיצתם אנו חיים ולהעבירן לבני האדם שיחיו אחרינו, למען יהיה מן המועיל בעמלן של המאות הקודמות למאות שיבואו, ולמען יהיו צאצאינו, בהיותם משכילים יותר, גם טובי מידות יותר ומאושרים יותר, ולמען לא נמות אנחנו בלא שנהא ראויים למין האנושי." דני דידרו, דיאלוגים, הוצאת מאגנס, ע' 275.

באינטרנט כל אחד יכול לכתוב שטויות על פלישת חייזרים, כדור הארץ השטוח, התנגדות חסרת שחר לאבולוציה או התנגדות מסוכנת לחיסונים. פרופסור מתחום מחקר לא שייך מפריח שטויות, ומי שעושה גוגל ומגיע אליו - וסבור בטעות שבולטות בגוגל היא סמן לאיכות או לנכונות - מחזק את אמונתו השגויה. זה היתרון של ויקי: רוב הוויקיפדים מנסים לשמור על סטנדרטים מדעיים, מבקרים ומתקנים זה את זה בדינמיקה של דיון חברי וסיוע הדדי, בהתגייסות משותפת. כך מתקבלת איכות שנדיר למצוא באינטרנט. כל זאת מתוך הנסיון לתרום לעולם טיפה מחלקת אלוהים הקטנה של הידע, ברוח הרעיון של ג'ימי ויילס: "דמיינו עולם שבו לכל אדם יש גישה חופשית למכלול הידע האנושי".

גם בוויקיפדיה יש מחלוקות, ריבים, טינות אישיות, ויכוחים אידאולוגיים ופוליטיים, יחצ"נים ופעילים של תורות פסאודו-בריאות אזוטריות שמנסים להגניב אג'נדה אנטי-מדעית. מי שקורא דפי שיחה של ערכים על דת, מדע, היסטוריה או פוליטיקה, יכול לחשוב שכל ויקיפדיה היא רק ריבים. אבל אלה טיפה בים של אלפי עורכים שקטים ועקשנים שכותבים, מתקנים, מוסיפים ידע, עוזרים זה לזה ויודעים להודות בטעות ולפעול כצוות וכקהילה.

לדף שלי בוויקי האנגלית.

תיבות משתמש

משתמש זה נמצא בוויקיפדיה במשך
16 שנים, 6 חודשים ו־20 ימים.

1349	משתמש זה יצר 1349 ערכים מתוך 360500 הערכים בוויקיפדיה העברית (יצרתי 0.37% מהערכים באתר)

+17000

משתמש זה ביצע מעל 17000 עריכות בוויקיפדיה העברית עד כה.

מיקומי ביקום

מקום 374

משתמש זה מתרגם ערכים מאנגלית לעברית.

משתמש זה הוא אחד מבין 3,226 המשתמשים הפעילים בוויקיפדיה העברית.

משתמש זה הוא אחד מבין 1,383 משתמשים בדוקי עריכות בוויקיפדיה העברית. (אימות)

משתמש זה זכה בתחרות הכתיבה לאחר שכתב או הרחיב את הערך קיבוע פחמן.

משתמש זה זכה בתחרות הכתיבה לאחר שכתב או הרחיב את הערך ליבת קרח.

משתמש זה כתב את הערכים המומלצים: ליבת קרח

אות ״יקיר מיזם האבולוציה לשנת 2023״

מה

השואה: אישים ומושגים

השואה לפי מדינות

השואה בלוקסמבורג, השואה בסרביה, שואת יהודי הולנד, שואת יהודי בלגיה, שואת יהודי צרפת, שואת יהודי יוגוסלביה, שואת יהודי נורווגיה, השואה ברוסיה, השואה בבלארוס, שואת יהודי ברית המועצות, השואה באוקראינה, השואה באסטוניה, טרנספורטים מסלובקיה בתקופת השואה,

מקומות

הטבח בטיל, מרכז ההרג של הרטהיים, בית הכנסת הישן (קניגסברג), קהילת יהודי קניגסברג, קאופרינג, טבח פלמירי, טבח גרדלגן, כלא פאוויאק, הפרוטוקולים של אושוויץ, חיי התרבות בגטו טרזין, גטו טרזין והצלב האדום, שרידי חומת גטו ורשה, סקדה, תחנת הרכבת ראדוגושץ' בלודז', בלכהמר, גנשובקה, טירת שאבאן, הטבח בקמניץ-פודולסקי, וילה אמה, יער נאליבוקי, גטו אוראדיה, גטו גורליצה, גטו זמושץ', גטו סלונים, גטו סמולנסק, בית הכנסת "הטמפל" (פשמישל), טבח יהודי קובנה, 29 באוקטובר 1941, מעשי הטבח בילגבה, הויובה גורקה, סניו, קוז'י, השבת השחורה (סלוניקי), מקלט החירום לפליטים בפורט אונטריו, כיכר יונאס דניאל מאייר, עובד הרציף, הברחת הילדים מהתיאטרון ההולנדי, קינדייסהאפן, טירת מונטנטן,

מושגים

יישוב מחדש במזרח, רכבת קסטנר, שוצמאנשאפט‎, פאטריה, רדיפה, השואה: ציר זמן, מבצע רוזנברג, דו"ח גרויאנובסקי (דוגמה לציטוט עם הערת שוליים), ארגון ברית ציון, בסה, נאומי פוזן, ילדי איזיו, קומנדו אייכמן, עבודת כפייה תחת שלטון גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה, ניסיונות הצלה של יהודים על ידי מוסלמים בתקופת השואה, פלוגות העבודה, טרנספורט, גטאות בפולין הכבושה, תחנת הרכבת פופרד-טטרי, זמליאנקה, המבריח הקטן, מעצרי הכרטיס הירוק, טרזיינשטט (סרט), אסון סטרומה, כתב חסות, צבא ההתקוממות האוקראיני, מיקי מאוס במחנה גירס,
גרמניה: קאמאראדן, אגודת הטיולים הגרמנית-יהודית, חקיקה אנטי-יהודית בגרמניה הנאצית לפני המלחמה, חוק אזרחות הרייך, רוצח מכתבה, יהודי מועדף, פריבילגיה של לוחם החזית, הספר השני של היטלר, רק לגרמנים, קהילה לשלום ובנייה, אשמה קבוצתית, הצדק של היטלר, פולקסדויטשה, גלטונגסיודה, טיפול מיוחד, הפקודה לגבי דרכונים יהודיים, חותמת יהודית, גדוד נכטיגל, איגניקה נאצית, הנחיות להתנהלות הכוחות ברוסיה, פקודת הפיהרר, הקרליד, אקציית בתי החרושת, יחידות התעמולה של הוורמכט, קריפו, בתי יהודים, בית הספר הגבוה של המפלגה הנאצית, חוג חלוצי, החנוכיה של משפחת פוזנר, Berufsverbot, תעודת זהות (המשטר הנאצי), ראסנשאנדה, מסיבת צחצוח,
מרידות: מרידות בגטאות, מרד גטו ביאליסטוק, ההתנגדות היהודית בצרפת בתקופת מלחמת העולם השנייה, פרטיזנים יהודים, הפרטיזנים של פרצ'ב, בריחתו של זיגפריד לדרר מאושוויץ,
ארגונים, מוסדות: ההתאחדות הארצית של היהודים בגרמניה, היצ"ם, הסוכנות המרכזית להגירת יהודים בווינה, יס"ס, צנטוס, טו"ז, צוקונפט, הוועדה לפליטים יהודים (הולנד), גוט וינקל (חוות הכשרה), גרוס ברזן (חוות הכשרה), ועדת הילדים של אוטרכט, NV (קבוצת התנגדות),

מחנות ריכוז ועבודה, בתי כלא

הלמברכטס (מחנה ריכוז), מחנות ריכוז בצרפת, דולאג 183, האסאג, ארגון שמלט, רשימת מחנות משנה של דכאו, מחנות משנה (השואה), רשימה של מחנות ריכוז נאציים, מחנה הריכוז קובנה, מחנה הריכוז אלאך, מחנה הריכוז קולדיץ, מחנה העבודה גברסדורף, בור (מחנה ריכוז), מחנה העבודה קייליס, מחנה HKP, מחנה הריכוז סן סיפריאן, מחנה רסבדו, מחנה הריכוז טאוכה, גונסקירכן, מחנה הריכוז אלטהאמר, Ostindustrie, מחנה סכורל, כלא מוליק,

אישים

יהודים מצילי יהודים: רמון לוי (פעיל מחתרת), מרטין גרסון, פאולה פירסט, חנה קרמינסקי, אוסקר גליק, מקס לאונס, אויגן הרמן-פרידה, יצחק שוורזנץ, אדית וולף, צבי אבירם, סיומה שנהאוס, חיים פזנר, נתן שוואלב, רובר גמזון, ג'ו שווארץ, ברוך שוב, מוסה עבאדי, ז'ורז' גארל, יורה ליבשיץ, סבין זלטין, מירון זלטין, רחה שטרנבוך, נינון הייט-וייל, לוסיין לזר, מארק אגנו, הדסה רוזנזפט, אדית פולבר, עמנואל רסין, מילה רסין,
יהודים: לודוויג פיק, יעקב גזנג, יצחק קיש, שלמה רודריגס דה מירנדה, סאלי דורמיץ, עמנואל בוקמן, לודוויק ארנסט ויסר, מארי יאלוביץ'-סימון, אדוארד פטרמן, אליאס ואן פראג, לאו ארמן, קונרד לאטה, מויזיס ווסקין-נהרטבי, אפולינרי הרטגלס, אווה ממלוק, ז'אק ביילינקי, פליקס בלוך (צייר), מיכאל ויק, אדולף יאנדורף, פרידריך לאופהיימר, קרל מרקס (עיתונאי), פיליפ ביאלוביץ, פאבל פאנטל, שרלוטה בורשובה, רניה שפיגל, אברהם שפיגל, לוסיל אייכנגרין, אוסקר זינגר, יענקל'ה הרשקוביץ, שמעון דה פריס, קורה ברלינר, הרברט קוהנר, קונרד כהן, האני לוי, יעקב פוזננסקי, מרים שתל, זיגמונד ולטלינגר, רודי באל, ולטר לוסטיג, אדולף פרנקל, אריך סלומון, קרל לוונשטיין, רודולף זאודק, מרדכי שליין, שלמה רילף, אסתר וייסבלום, הרשל שכטר, הנריקה לזוברט, רות אליעז, דוד כהן (היסטוריון), רנה קורנרייך גליסן, נלי טול, קורט בונדי, יעקב וקסלר (כומר), לאון ולס, סמואל קסלר, ז'ורז' ולרס, יצחק רודאשבסקי, קורט שלזינגר, מנדל שקולניקוף, יוסף זואנוביצ'י, אוטו הירש, אברהם קרפינוביץ', צבי עזריה, בדז'יך פריטה, זינובי טולקצ'ב, אפרים ברש, משה מרין, ארנולד דגני, ולנטינה פריימן, רמון ראול למבר, גרטרוד קולמאר, מיכאל גולדמן-גלעד, היינריך זוסמן, יצחק גיטרמן, קורט לנדאואר, יעקב צים, אלי זבורובסקי, יהודה בקון, אוסקר רוזנפלד, אלכסנדר ברנפס, רפאל שרף, יוסף רוזנזפט, הנריק רוס, יוליה פירוט, אברהם תורי, ‏יהודה ניידיץ', מרדכי פודכלבניק, שלמה בר וינר, הרברט זוננפלד, זלמן גרינברג, תומס גבע, זלמה מרבאום-אייזינגר, שמואל גרינגאוז, יוסף שרינסקי, יעקב לייקין, אריה בן-מנחם, הלגה וייס, מריון ולטר, פיליפ מכניקוס,
נאצים: רולף-היינץ הפנר, ולטר בורמייסטר, פריץ שמידט (גנרלקומיסר), פרדיננד אאוס דר פינטן, הנס במקר, מרטין לותר, יוזף הירטרייטר, פרנץ רייכלייטנר, אוטו דיטריך, היינץ יוסט, פאול סאליטר, קארין מגנוסן, הנס נכטסהיים, היינץ אאוארסוואלד, אנטון בורגר, ארטור וילקה, לודוויג פרדיננד קלאוס, פרנץ ולטר שטאלקר, אלברכט שמלט, ברנהארד לוזנר, הינריך לוזה, אלברט גמקר, ויקטורס אראייס, מודסט איסופסקו, אריך נוימן (פוליטיקאי), הנס ביבוב, וילהלם גקה, ורנר בסט, ולטר טבנס, פרנץ זאבר דורש, אברהרד טאוברט, גוסטב לאבס, הלמוט ראוקה, קרל יגר, פרנטישק קראוס, אדוארד פוט,
אחרים: היינריך רותמונד, קז'ימייז' סמולן, פיודור מרקוב, וולודימיר קוביוביץ', ז'קלין ון מרסן, ארל הריסון, אנדריי שפטיצקי, ג'ו היידקר, יו ספיר, יוהנס הלה, מייקל מוסמאנו, איוואן ווייטק פריץ', ויליאם קופר (אבוריג'יני), וילהלם קריצפלד,

לוחמי מחתרות נגד הנאצים: טרוי ואן ליר, טרוס ואן ליר, פנסיה גרין, אריך ציגלר, היינץ קאפלה, פאול גרמונפרה,

חסידי אומות העולם

אוסטריה: יוהאן פשיידט, קרל גרגר, בלתזר לינסינגר, כריסטה ברן, אירנה הרנד, ‏רומן אריך פטשה, יוליוס מדריץ', אוסוואלד בוסקו, שרלוטה פריץ, קורט ריינהרד, אלה לינגנס, אנה אן, הרמן לנגביין,
אוקראינה: אלכסיי גלגולב, דניל טימצ'ינה, קלימנטי שפטיצקי,
איטליה: ריימונדו ויאלה, פרנצ'סקו רפטו, טוליו וינאי, ג'נארו ורולינו, פייטרו פאלאציני, ג'וזפה פלאסידו ניקוליני, רופינו ניקאצ'י, ג'אקומו באסי, ג'וזפה ג'ירוטי, אריגו בקארי, לורנצו פרונה, אליה דלה קוסטה, וינצ'נצו פג'ולו,
ארמניה:פרן טשיאן,
ארצות הברית: לויס גנדן, מרתה שארפ, וייטסטיל שארפ,
בוסניה: זקירה בסרביץ',
בלגיה: ז'ן דמן, סוזן ספאק, שארל ון דן בורן, ארמאן תיירי, ז'וזאן סיגאר, מדלן דה מלמסטר, איז'ן השני לבית לינייה, הנרי ריינדרס, יוסה דמארץ, רובר מייסטריו, ז'וזף אנדרה, אנדרה גלן-הרשקוביצ'י, הובר סליס, לואי-ז'וזף קרקהוף, ז'אן בטיסט דה קוסטר (זליק) (פירוש נוסף), ז'אן בטיסט דה קוסטר, ז'אן-בטיסט ינסן,
בלרוס: איוואן רודקובסקי, יוסף מרצ'ווינסקי,
בריטניה: אידה קוק, סופקה סקיפווית, ג'יין היינינג, ‏ג'ון רייוונהול,
גרמניה: הנס וינקלר, אמה גומץ, הלנה יקובס, אלפרד רוסנר, הלנה הולצמן, פאול שימן, הרברט הרדן, וילהלם המן, מריה פון מלצן‏, הנס הרטמן, ‏פאול רנץ', גאורג גרוסקורט, אנליזה גרוסקורט, מרגרטה זומר, גרטרוד לוקנר, יוזף הפנר, היינץ דרוסל, אלפרד דילגר, יוהנה אק, אוטו מריקה, תאודור דיפר, אוטו בוסה, אדולף קורט ביהם, וילי בלייכר, פרידריך קרל פון אופנהיים, רודולף ברטרם, אוטו ברגר, אלזה הוכהיים-בייץ, גיטה באואר, קלר ברוויצקי, יוזף ארקנאו, היינריך אשוף, רות אנדריאס-פרידריך, וילי ארם, וולפגנג פרומל, קורט לינגנס, אדולף אלטהוף, היינריך ליסט, ארמין וגנר, לודוויג ורל, קרל פלגה, ברתולד בייץ, אליזבת אבג,
דנמרק: הנרי תומסן,
הולנד: גזינה ואן דר מולן, לינדרט אוברדוין, בטסי טן בום, הנק זנולי, ססיליה לוץ, גיסלה ון ואטרסכוט ון דר חראכט, יוהן הנדריק ויידנר, איפו שפר, ניקולאס פוסטהומוס, ואלה נאוטה, וילמיין ון דר חוט, ואלראבן ואן האל, חררד פליישהאואר, קורי טן בום, מריה פרידלנדר, וילם לודייזן, יאאפ פנראט, הטי ווט, הנק דרוכט, יאן קליין, יאן סחפ, גודפריד בומאנס, טינה סטרובוס, חיסלה סונליין,
הונגריה: שאנדור קופאשי, אישטוואן שוני, וילמוש נאגיבצון, ארון מרטון, אילונה קולוניץ, בלה סטולר, אנדרה שרבנשקי, פאל סאלאי, קארוי סאבו, מרגיט שלכטה, פאל פטזאי, גזה אוטליק, אגנס נמש נאג', מרגיט מלש, בלש לנגייל, בלה קירלי, קטלין קרדי, קלמן פרנצפלבי, יוז'ף אנטל (האב), זולטן באי,
יוגוסלביה: מאטה אויביץ',
יוון: סופיה קריטיקו, כריסוסטומוס דמטריו,
לוקסמבורג: ויקטור בודסון,
לטביה: יאניס ליפקה, רוברט סדול,
ליטא: אלנה לוקאוסקאס, גראייבילה ונסלאוסקייטה, ברוניסלובס פאוקשטיס, אונה שימאיטה, קזיס בינקיס,
מצרים: מוחמד חילמי,
נורווגיה: פר פייה הנסן, ניק ואל,
סין: פאן ג'ונשון,
פולין: אנדז'יי בוגוצקי, ידוויגה בוצ'אר, קרולינה יושצ'יקובסקה, הנריק סלביק, פרנצישק רשיה, סטפניה פודגורסקה, איגור נוורלי, אלבין מלישיאק, ונדה מקוך-קורולסקה, יז'י לרסקי, אירנה גוט אופדייק, יאן ואנה פוחלסקי, גרטרודה בבילינסקה, יז'י ביילצקי, אנטונינה ויז'יקובסקי, יוזף וויקטוריה אולמה, ולאדיסלאבה חומס, יאן ז'בינסקי, אנה בורקובסקה, יאן דובראצ'ינסקי, מריה פדצקה, מייצ'יסלב פוג, מטילדה גטר, אלכסנדר קמינסקי,
פורטוגל: קרלוס סמפאיו גארידו, אדם שטארק,
צ'ילה: מריה ארזוריז,
צ'כוסלובקיה: מרטין אוהר, זדנק אורבנק, ‏פשמישל פיטר,
צרפת: רנה דה נורואה, ז'ורז' דומא, פייר לה דונה, ז'אן אנרי-רובר, איבון הניואר, קאמי ארנסט, אדמון אברה, ז'ילבר דוראן, אנטואן דיומא, הלן דוק, ז'אן-מארי סוטו, רוז'ה בראון, אנטואן קוריז'ה, פייר קונבר, פול קוראזי, רוז'ה קזאלה, הלן בורז'ה, אדריין בותיה, פייר בוקל, רולנד בירז'י, מוריס ברז'ה, פול רמון, מארי-פראנס בה, רוז'ה בלבאו, אנדרה אמל, מקס ארבה, אוגוסט אריבה, אנרי ברטולי, לואי פאש, רוז'ה טאייפה, לואי פאבר, קמיל פוליה, מריוס ז'וליבה, ז'אן רוזה, ז'ילבר פרנו, אודט פילפול, אנדרה פרודון, שרל אלטורפה, פליקס שברייה, מוריס בומון, ז'וסטן גודאר, מרק בוניה, ז'רמן ריבייר, ז'יל-ז'רו סאלייז', פייר שאייה, פייר-מארי תאה, פול האבילאן, פול רמדיה, אלברט גאו, ז'ק אלול, רמי דומונסל, אנדרה דיומא, תאומיר דבו, מארי-לואיז קארבה, ז'יל בושרי, מדלן בארו, ז'וזף לנסו, דניאל טרוקמה, ז'וזף מיניירה, לוסיין בונל, ז'אן פיליפ, ז'אן דפו, גבריאל פיגה, פייר-מרי גרליה, פייר מרי-בנואה,
קרואטיה: זרקו דולינר, טיהומיל בריטיץ', איוון ורנטיץ',
רוסיה: פיודור מיכאיליצ'נקו,
שוודיה: ולדמר לנלה,
שווייץ: פרידריך בורן, סבסטיאן שטייגר, רולאן דה פורי, ארנסט פרודולייה, פרידה אימפקובן, אן-מרי אים הוף-פיגה, הרלד פלר, ז'רמן אומל, רוזלי נף, רנה פרני, אוגוסט בוני, מוריס דובואה,

אחרי השואה

משפטי האותנסיה, אלימות נגד יהודים בפולין, 1946-1944, אלימות נגד יהודים במרכז אירופה ובמזרחה, 1944–1946, הוועד המרכזי של היהודים המשוחררים, דו"ח הריסון, משפט אושוויץ השני, משפט בוכנוואלד, פוגרום קרקוב, אברהם קלאוזנר, הקואורדינציה הציונית לגאולת ילדים יהודים, ריטה קארין, זאמי פדר, שעת האפס (1945), עבודת כפייה של גרמנים בברית המועצות, השלכות הנאציזם, משפט קסטנר, תיקון לחוק מכון הזיכרון הלאומי, Jüdische Allgemeine, הוועדה לחקר פשעים נגד האומה הפולנית,

מחנות עקורים

רנסהופן (בראונאו), לינץ-בינדרמיכל, מנזר סנט אוטיליין, מחנה העקורים פלדאפינג, מחנות העקורים, מחנה העקורים אשווגה, מחנה העקורים ברגן-בלזן, זארבורגקאזרנה (שם הוקם מחנה לנדסברג), מחנה העקורים פרמו, לייפהיים (לא כתבתי את הערך המקורי, אבל הרחבתי אותו פי למעלה מ-3), סנטה מריה אל בניו, מחנה העקורים לנדסברג, גרינגסהוף

הנצחת זכר השואה

אישים: אלכס דנציג, דריוש פופיילה, נתן שאפל, דוד שאפל, ננדור גליד, הוברטוס פון פילגרים, בטינה מויסי, דזינטרה גקה-וסקה, מרטין שולר, אנטנס אולפיס, אינגבורג הונצינגר,
פרסים: פרס יד ושם לספר מחקר בנושא השואה, פרס זוסמן (יד ושם), פרס בוכמן (טבלה), אות גיבור השואה הבריטי,
קרנות: הקרן לזכר השואה, קרן שואה, קרן הוראת השואה,
פרויקטים ומושגים: אסכולת בילפלד, המאבק להתגבר על העבר, ועדת וולקר, ועדת ברז'ייה, ועדת ויזל, צדק נאצי ללא עונש: מסמכים על צדק נאצי, הוועדה הבינלאומית לתביעות ביטוח מתקופת השואה, התשתית האירופאית למחקר השואה, לימודי השואה, ועידות נצרת, המרכז לתיעוד יהודי בן זמננו, תערוכת "פשעי המלחמה של הוורמאכט", לאסוף את השברים, גן חסידי אומות העולם, גבעת אלף הילדים (סרט), נופי זיכרון, היכל השמות, הוועדה הציבורית לציון חסידי אומות העולם, הצלב השביעי (ספר), שערי דמעות (ספר), המחלוקת על הביטוי "מחנה מוות פולני", המכון ההיסטורי היהודי, הוועדה ההיסטורית היהודית, פנקס הקהילות (הגדלתי את הערך פי 5), חוק זיכרון השואה והגבורה – יד ושם (הגדלתי את הערך פי 3), המחלוקת על הוראת השואה, 2007 (אנ'), מכון ההנצחה הלאומי (סלובקיה), המכון ההולנדי ללימודי רצח עם, שואה ומלחמה, תחרות מיס ניצולת השואה, האנדרטה לילדים קורבנות השואה, ועידת ואנזה (סרט), האשמה השנייה, תום הדיון באשמה, חתולים שנראים כמו היטלר (אנ'), קומקום התה בצורת היטלר (אנ'), יד ושם: שימור העבר כדי להבטיח את העתיד, A Lucky Child, המלחמה של קלרה, דוד (סרט, 1979), תרמית המאה העשרים,

היסטוריונים

ריצ'רד בסל, פטר לונגריך, איירין איבר, הנרי פרידלנדר, רלף ג'ורדנו, נורברט פריי, תומאס זנדקילר, דיטר פוהל, אהרן עינת, יהושע ביכלר, זאב מנקוביץ, פרנקלין ליטל, Holocaust Studies and Materials, פיליפ פרידמן, מריון מושקט, נחמן בלומנטל, אלפרד גוטוולט, הנס מומזן, שמואל קרקובסקי, דוד סזרני, נתן עק, נחום בוגנר, פליקס טיך, ברברה אנגלקינג, יוסף גוברין, יוסף קרמיש, שרה פרידלנדר, הרמן קרוק, יאן טומאש גרוס, מיכאל ברנבאום, רוני שטאובר, דומיניק לה קפרה, ליוויה רוטקירכן, רנה פוזננסקי, מרטין ברושאט, ג'רלד רייטלינגר, מייקל מארוס, דן ואן דר ואט, גיטה סרני, איאן מוריס,

יישובים ואזורים

אוסטריה: קפרון,
אוקראינה: אולבסק, אולגופול, אוליקה, אולנוב (אוקראינה), אולקוש, אולשנה, אוסטילוג, איזה, איזיאסלב, אנטוניני, אננייב, בוברינץ (תיקון שם אחר במפה ימינה), בוברקה, בוסק (הסטת שם אחר במפה), בוריסלב, בורשטין, ברהומט, גוויזדץ, דזיהיבקה, וולוצ'יסק, זברז', זריצ'נה, יבוריב, לאניבצי, לשניב, מלה ויסקה, נובומוסקובסק, סארני, סולוטבינו, סטפאן, סטריז'בקה, קוסטופיל, קלוסובה,
איטליה: סנטה מריה די לאוקה,
ארצות הברית: עמק סנוקוולמי,
בלרוס: אבולצי, אוזדה, אוסטרינה, אופסה, אורשה, איוויה, איוויינייץ, בודה-קושלבו, בבינוביצ'י, דוברוש, הורקי, וולקוביסק, וטרינו, גטו מוהילב, נייסבייז', פולאצק, פסטאווי, קלצק, קרופקי, קרליץ, רדון,
גרמניה: הוזום, אוסטלסהיים, איברלינגן, באד ארולזן, באד רייכנהאל, בלנקנזה, דגנדורף, טרביץ, לינדנפלס, לנדסברג על הלך, מלרסדורף-פפנברג, מריינדורף, נוינבורג מול היער, ציילסהיים, פירסטנפלדברוק, צלנדורף (אורניינבורג),
בברלין: פארק פרידריכסהיין, יונגפרנהיידה, מגדל פלאק, מרכנברונן‎, מגדל המים של פרנצלאואר ברג, כנסיית מרי הקדושה, כנסיית ניקולס הקדוש, בית ליאו בק, המוזיאון במבשלת התרבות, מבשלת התרבות, הפלנטריום של צייס, פארק הומבולדטהיין, גרוסה המבורגר שטראסה, הסנאט של ברלין, חומת המכס של ברלין, מבצר ברלין, הגימנסיה היהודית על שם משה מנדלסון, מזרקת נפטון (ברלין), כנסיית ציון (ברלין), בית הכנסת הישן (ברלין), רחוב אורניינבורגר, אגם טגל, יודנגאסה, אנדרטת היינריך היינה (ברלין), טמפודרום, דנמרק: גילליה,
הולנד: סכורל
הונגריה: אבונייה, אדלנייה, אוזד, אורושהזה, ארד, ארצ'י, באיה (הונגריה), ‏בארץ' (עיר), בודפוק, בוניהד, בלמזויוורוש, בקשמג'ר, גודולו, גיולה, גיומנדרד, ג'נג'ש, דוואוואניה, דונאויווארוש, דונאפולדבאר, דיושג'ור, דסק, הוג'ס, היידובוסורמני, היידודורוג, היידוננש, היידוסובוסלו, ואשוואר, טאב (עיירה), טוטקומלוש, טולנה, טורקווה, טמאשי, יאספאטי, יסברנייה, יסלדנייה, פקש, צ'ונגרד, שומג, שולטוואדקרט, שיוסנטפטר,
ישראל: דיר ראפאת (כפר),
לטביה: זילופה,
ליטא: אושפול, איגנלינה, אירגולה, אליטא, אלסיאד, ארז'וויליק, בוטרימוניס, דרשונישוק, ובלנינקס, יאלוק, שוויינציאני,
מולדובה: אוטאקי,
סלובקיה: ויהנה (תיקון שם במפה למטה וימינה), וראבלה, לושנץ, נובה זמקי, נובקי, פילקובו, סהי, שלה (עיר),
סרביה: קלאדובו,
פולין: קשיאוז'ניצה, אדמוב, אוגוסטוב, אודז'יבול, אוז'רוב (תיקון שם במפה ימינה), אוזורקוב, אוייזד, אולנוב (פולין), אונייוב, אוסטרוב לובלסקי, אוסטרובייץ שוויינטוקז'יסקי, אוסיאקוב, אופוצ'נו, אופטובייץ, אופלין, אורלה, אושיינצ'יני, אילז'ה, אנדריכוב, אנופול, בובובה, בוגאי, בוגוריה, בולימוב (תיקון מפה), בוסקו-זדרוי (שטעטל), בוצ'קי, בז'וזוב, בז'זיני, ביאלובז'גי, גומבין, גיילניוב, גרודז'ייץ, גרודק (פודלסיה), ואוור, וולברום, וישמייז'יצה, זבונשין, זדונסקה וולה, ז'רנוב, חודל, טוחוב, טולישקוב, טשביניה, ידוובנה, לאזי, לובצ'ה, לישקוביצה (מחוז לוביץ'), מיאדז'ייל, מיילץ, מישקוב, מלאווה, מרישין (לודז'), נובי סונץ', נובי קורצ'ין, סוקולוב מאלופולסקי, פודגוז'ה, צ'יז'ב, צ'ייחנוביץ, קובלה פנסקיה, קרינקי, שידלובייץ, שצ'גובו,
צ'כיה: אוהרסקי ברוד, וולארי,
צרפת: אקואי, סן-סיפריין, וייז'י-פונסנה, מונלוסו,
רומניה: הלמו, נאג'פאלו,
רוסיה: אונייצ'ה, אוסווייטי, אופוצ'קה, וליז', טברדה, נוול, סבז', סטארודוב,
משתמש:Mbkv717/גטאות.

תרמתי

היסטוריה ומדע: אבולוציה#אבולוציה ודת, דת ומדע (היסטוריה של היחסים בין הדת והמדע), שריפת ספרים, אפיקורוס, חרטה, נדידת האדם הקדמון (כמעט הכפלתי), הומניזם, רודולף וירכו, פטרה, מלנין (הכפלתי),
מלחמת העולם השנייה והשואה: דף עד, בקעת הקהילות, פנקס הקהילות, ורמאכט, גרמניה לאחר מלחמת העולם השנייה, יהודי גרמניה הנאצית, עיקור כפוי, לבנסבורן, גרמניה הנאצית, 1945 בגרמניה, הוועד היהודי המרכזי של יהודי פולין, הוועד הפולני לשחרור לאומי, אושוויינצ'ים, הבליץ, מחאת רוזנשטראסה, אוטבוצק, המחתרת באסיזי, יד ושם, שווייץ במלחמות העולם, Victory Day - 9 May (באנגלית), אות המציל היהודי,
ארצות הברית: ספיריטואלז (הכפלתי), עימותי לינקולן-דאגלס (שילשתי), הסכם הסחר החופשי של צפון אמריקה, אברהם לינקולן, תקופת השיקום, הארי ס. טרומן, ספר (פוליטיקה), הו רב חובל,
תולדות היישוב ומלחמת העצמאות: גבעת רם, גדנ"ע, מלחמת השפות,
תמונות שהעליתי, ותמונות שהעליתי משם משתמש ישן.

לֹא עָלֶיךָ הַמְּלָאכָה לִגְמוֹר, וְלֹא אַתָּה בֶן חוֹרִין לִבָּטֵל מִמֶּנָּה

מי שמתלונן על ויקיפדיה, שיכתוב כמה ערכים חסרים וכך יקנה את הזכות לפתוח את הפה.

מדע

הזדווגות בני אדם ארכאים ומודרניים (אנ') אימונוגניות (אנ'), שימוש בכלים על ידי בעלי חיים (אנ'), תאוריות מדעיות שהופרכו (אנ'), The True Believer (אנ'), פסיכולוגיה של העצמי (אנ'), הסחת טורף (אנ'), מקור הדיבור (אנ'), מקור השפה (אנ'), ציר זמן של התפתחות האדם (אנ'), ג'וליאן הקסלי (אנ'), סוציובילוגיה: הסינתזה החדשה (ספר) (אנ'), ההכחדה השישית (ספר) (אנ'), סימביוגנסיס (אנ'), אבולוציה של התאים (אנ'), עצב הגרון החוזר (אנ'), רשימת הטיות קוגניטיביות (אנ'), אבולוציה של המוסר (אנ'), תרבות בעלי חיים (אנ'), דרוויניוס (אנ'), ויליאם דונלד המילטון (אנ'), הקרן לחופש מדת, (אנ'), קוינופיליה (אנ'), העימות בין ביל ניי לבין קן האם (אנ'), דוקינס נגד גולד (אנ'), הפילוסופיה של הביולוגיה (אנ'), היסטוריה גדולה (אנ'), אפאתאיזם (אנ'), תאוריות על דתות (אנ'), רשימה של מאובני האבולוציה האנושית (אנ'), ברירה (ביולוגיה) (אנ'), האבולוציה של העש המנוקד (אנ'), אבולוציה של חרקים (אנ'), מחלוקות בנושא מזון מהונדס גנטית (אנ'), רשימת יונקים המפגינים התנהגות הומוסקסואלית (אנ'), לוח הזמנים של האבולוציה של האדם (אנ'), רשימת מאובני מעבר (אנ'), תקשורת המדע (אנ'), ג'ון מיינרד סמית (אנ'), דברי ימי המחקר הבלתי אפשרי (כתב עת) (אנ'), כתב העת לתוצאות שבלתי ניתן לשחזרן (אנ'), השערת אפס: כתב העת למדע בלתי סביר (כתב עת) (אנ'), דייוויד גרבר (אנ'), אתיקה אבולוציונית (אנ'), אדוארד וילסון (אנ'), דימויים דתיים בתופעות טבע (אנ'), תמיכה מדעית בדרוויניזם (אנ'), המקור האבולוציוני של דתות (אנ'), שימוש בכלים על ידי בעלי חיים (אנ'), פסיכולוגיה אבולוציונית של דתות (אנ'), פטריק מתיו (אנ'), בריאתנות ואבולוציה בחינוך הציבורי בארצות הברית (אנ'), לקחת על עצמי כמה שאוכל, ברירה זוויגית באבולוציה האנושית (אנ'), התפצלות אבולוציונית - לתרגם משם ערכים שמופיעה הפניה אל מקביליהם באנגלית, אבולוציה של דינוזאורים (אנ') טארק פתח (אנ'), פטר גודפרי-סמית (אנ'), מרלין דונלד (אנ'), ג'יימס מקוש (אנ'), קתרין שולץ (אנ'), וילהלם יוהנסן (אנ'), ג'וזף קמבל (אנ'), גארניס קרטיס (אנ'), לואיס וולפרט (אנ'), מוצפר שריף (אנ'), פרנסיס קולינס (אנ'), פטר באולר (אנ'), היסטוריה של תיאוריית האבולוציה (אנ'), פוטנציאל ההתפתחות (אנ'), טיירון הייז (אנ'), דונלד גריפין (אנ'), הוויכוח על האבולוציה באוקספורד (1860) (אנ'), עץ החיים (ביולוגיה) (אנ'), הוויכוח בין הבריאתנות והאבולוציה (אנ'), תאוריית העימות הריאליסטי (אנ'), פסק דין קיצמילר נגד ועדת החינוך של דובר (אנ'),‏ מקורות: פרוטוקול המשפט, הכרעת הדין; אפרסון נגד מדינת ארקנסו (אנ'), תאוריית העולם הצעיר (אנ'), אורסולה גודינף (אנ'), תודעה בקרב חיות (אנ'), הכרונולוגיה של אשר (אנ'), תנועה סיבובית במערכות חיות (אנ') ליסה הספקנית (אנ'), קיטוב קבוצתי (אנ'), מדע, אבולוציה ובריאתנות (אנ'), קרל ווגט (אנ'), לודוויג ביכנר (אנ'), לחץ אבולוציוני (אנ'), מדיסון גרנט (אנ'), קרל בו (אנ'), האבולוציה של אלוהים (ספר) (אנ'), ‏A Secular Age (אנ'), מוח עולמי (אנ'), אצ'ה (שבט) (אנ'), אאטה (עם) (אנ'), ננט (עם) (אנ'), נגאנאסאן (אנ'), ‏

ארצות הברית

על דופק לבו של בוקר (אנ'), אוריגינליזם (אנ'), משמעות אוריגינלית (אנ'), פסק דין דודג' נגד פורד (אנ'), פרישה בארצות הברית, (אנ'), פסק דין ואלאס נגד ג'אפרי (אנ'), אפריקאים-אמריקאים ראשונים (אנ'), מימון קמפיינים פוליטיים בארצות הברית (אנ'), קרן השירה (ארצות הברית) (אנ'), סעיף ההגנה השווה (אנ'), חייל בפאלו (אנ'), מרל מילר (אנ'), אברהם לינקולן והעבדות (אנ'), נאום קופר של לינקולן (אנ'), מחוז הרלן, קנטקי (אנ'), ריק בראג (אנ'), חוק ההגינות בשוק (אנ'), ההזנחה המבורכת (אנ'), בוש נגד ורה (אנ'), אדי ברניס ג'ונסון (אנ'), היסטוריה של האפריקאים האמריקאים (אנ'), ניקולסון בייקר (אנ'), ארני צ'יימברס (אנ'), מכרתי את נשמתי ב-eBay (אנ'), מילריזם (אנ'), פרה-מילניאליזם (אנ'), ויליאם מילר (מטיף) (אנ'), ואלדן (אנ'), משבר הביטול (אנ'), ההגירה הגדולה (אפריקנים-אמריקנים) (אנ'), הרנסנס של הרלם (אנ'), ארנסט אוורט ג'סט (אנ'), תפילה בבתי ספר ציבוריים בארצות הברית (אנ'), אוניברסיטת קליפורניה נגד באקה (אנ'), פסק דין טורסקו נגד ואטקינס (אנ'), פסק דין סלמאן נגד מחוז קוב (אנ'), להרחיב את הערך התיקון הראשון לחוקת ארצות הברית (אנ'), איים מבודדים באוקיינוס השקט בריבונות ארצות הברית U.S. Minor Outlying Islands, מרידות עבדים בצפון אמריקה (אנ'), שירה: לזכר א. ה. ה. (שיר) - In Memoriam A.H.H., נבואות של תום (אנ'), ג'ארד קרטר (אנ'), כמה שיותר מכאן, ומכאן: (אנ'), אנגל נגד ויטאל (אנ'), תפילה בבתי ספר (אנ'), מדלין מרי או'הייר (אנ'), בית הספר של מחוז אבינגטון נגד שמפ (אנ'), להכחיל פה: הרצאת ג'פרסון; ביל נוט (משורר) (אנ');

ספרים

היסטוריה של התודעה (ספר) (אנ'), הסבר התודעה (ספר) (אנ'), למה פרויד טעה (ספר) (אנ'),

אחר

אופאיה (אנ'), גלובליזציה ואי נחת (ספר) (אנ'), סיוע להתאבדות (אנ'), הזכות למות (אנ'), דייוויד גרבר (אנ'), ייעוץ הדדי להערכה מחדש (אנ'), ארץ הצעצועים (סרט) (אנ'), אימת החלל הריק (אנ'), מנוע גז עצים (אנ'), שתי התרבויות (מאמר) (אנ'), רשימה של מיתוסי בריאה (אנ'), אלגיה שנכתבה בחצר כנסייה כפרית (אנ')‏

היסטוריה

החוק לתשלום פנסיות על עבודה בגטו (גר'), יאן-רוברט פון רנסה (גר'), רציחות עם בהיסטוריה (אנ'), כיבוש פולין על ידי גרמניה (1945-1939) (אנ'), ניצחון היפותטי של מדינות הציר במלחמת העולם השנייה (אנ'), הקיסרות השבדית (אנ'), טבח הפולנים בווהלין ובמזרח גליציה (אנ'), מועצת השליטה של בעלות הברית (אנ'), מבצע ויסלה (אנ'), ג'ון המפדן (אנ'), היגיינה של הגזע (אנ'), מחנות לשבויים גרמנים בגרמניה בסוף מלחמת העולם השנייה, (אנ'), מזון בגרמניה בסוף מלחמת העולם השנייה (אנ'), האקציה בפוטן (אנ'), רשימת מעשי טבח בפולין (אנ'), מקור לערכים בנושא השואה שאין בעברית,

איך

השחתה: אם משחיתים לי את דף המשתמש, עלי להיכנס לדף "ויקיפדיה:בקשות ממפעילים" ולבקש חסימה של המשחית בדף השיחה.
כמה עורכים ערכו החודש?
תבניות שימושיות: קצרמרים, כך מניחים תבנית קצרמר בשני נושאים: {{קצרמר|אישים|ספרות}}
קטגוריה:תבניות קישורים חיצוניים - למשל ל"אלכסון" או "הידען"
הכנסת הערה ובה הפניה לתבנית קישור חיצוני: {{הערה|{{אלכסון|אהוד אמיר|בחירת הבחירות|thought/בחירת-הבחירות|21 במרץ 2018}}}}
תבנית לקישור חיצוני: {{דוידסון|ארז גרטי|הדנ"א - חוברת ההפעלה של הגוף|maagarmada/life_sci/הדנא-חוברת-ההפעלה-של-הגוף|30 ביולי 2009}}

הכנסת רפרנס (הפניה בהערת שוליים) להערה קודמת בעברית:
הערה מקורית: {{הערה|שם=יד ושם1|פרופ' [[דן מכמן]], פרופ' [[חוי דרייפוס]], ד"ר דוד זילברקלנג, [https://www.yadvashem.org/he/research/historians-reaction.html תגובת ההיסטוריונים של יד ושם להצהרה המשותפת של ממשלות פולין וישראל בנוגע לתיקון מיום 26 בינואר 2018 לחוק "המכון לזיכרון לאומי" של פולין], אתר יד ושם|כיוון=ימין}}
רפרנס: {{הערה|שם=יד ושם1}}

2. הכנסת רפרנס (הפניה בהערת שוליים) להערה קודמת בלועזית:
הערה מקורית: {{הערה|שם=NORB|Norbert Frei: ''Deutsche Lernprozesse. NS-Vergangenheit und Gerenationenfolge''. In: Derselbe: ''1945 und wir. Das Dritte Reich im Bewußtsein der Deutschen''. dtv, München 2009, S. 47.}}
רפרנס: {{הערה|שם=NORB}}

הכנסת קישור לוויקימילון: {{ויקימילון|מניה וביה|סגנון=פשוט}} והתוצאה: מניה וביה

הכנסת קישור לוויקיפדיה מתוך ויקימילון או כל מיזם ויקימדיה אחר: [[W:כלכליסט|כלכליסט]]

הכנסת הפניה: אני מקליד בשדה החיפוש ToM, שזה Theory of Mind, ואני רוצה שזה יקשר אותי אוטומטית לערך שכבר קיים, תאוריה של תודעה. אצור ערך בשם ToM ובו רק התוכן הזה: #הפניה [[תאוריה של תודעה]]

הכנסת הפניה: אני רוצה שיהיה כתוב: ערך זה עוסק בחסיד אומות העולם מבריסל. אם התכוונתם לחסיד אומות העולם מהעיר זליק, ראו ז'אן בטיסט דה קוסטר (זליק).

מה עלי לכתוב: {{פירוש נוסף|נוכחי=חסיד אומות העולם מבריסל|אחר=חסיד אומות העולם מהעיר זליק|ראו=[[ז'אן בטיסט דה קוסטר (זליק)]]}}

כך מניחים אייקון של ערך מומלץ: [[קובץ:Article1 B.svg|26px|ערך מומלץ]]
העלאת תמונות
דוגמה לעיצוב הצגת תמונות וגלריה בערך
דוגמה טובה יותר לעיצוב הצגת תמונות וגלריה בערך
עזרה:גלריה

כך מכניסים תבנית ויקי בתור טקסט ולא פקודה, כך שיראו אונליין את הטקסט של הפקודה בלי שהפקודה תבוצע:
<nowiki>{{PD}}</nowiki>
עריכת תבנית: תבנית:ניווט אבולוציה; תבנית:מזהה חסיד אומות העולם

הפניה לפירושונים

מה אני רוצה? שייכתב כך: "המונח "עידן" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו עידן (פירושונים)."
איך לעשות את זה בקוד ויקי? כך: {{מפנה|עידן|עידן (פירושונים)}}

זכויות יוצרים על תמונות

(נעזרתי ב-OTRS/פניות)
פקיעת זכויות יוצרים כללית, עקב התיישנות: {{pd-old}}
פקיעת זכויות יוצרים על תמונות שצולמו בישראל לפני 50 שנה: {{PD-Israel}}
פקיעת זכויות יוצרים על תמונות שצולמו בגרמניה וחלפו 70 שנה ממות היוצר: {{PD-Germany-§134}}
פקיעת זכויות יוצרים על תמונות שצולמו בצרפת וחלפו 70 שנה ממות היוצר: {{PD-France}}
תצלומים שצולמו באירופה על ידי צלם אלמוני או צלם לא מפורסם באותם ימים (הצילומים אינם צילומים מקצועיים): {{Anonymous-EU}}
תצלומים שצולמו באירופה ולא פורסמו מעולם עד עכשיו (לא פורסמו בשום פרסום מודפס או באינטרנט): {{PD-EU-unpublished}} (לחכות עם זה. Wikimedia Commons לא מזהה את האישור הזה ומפרסם הודעת שגיאה.)

ויקיפדיה: עריכה ומעקב

כמה ערכים כתבתי? 1349 ערכים (מקום 42 בוויקיפדיה בעברית), לפי המידע שכאן, כאן ובעיקר כאן. מעל 2.4 מ' צפיות היו בכל הדפים שיצרתי, עם ממוצע של מעל 740 ביום, מאיזה דפים יש קישור לדף מסוים?, הערכים שכתבתי, לפי גודל,
מי כתב הכי הרבה ערכים? ועוד מקום שבו זה קיים. סטטיסטיקות משתמש. פאי סטטיסטיקת עורך בעברית. דף דומה ועוד אחד. סטטיסטיקת עורך באנגלית.
ויקיפדיה:נתונים סטטיסטיים. סטטיסטיקות על ויקיפדיות בשפות, ועוד סטטיסטיקות על ויקיפדיות בשפות.
כמה צפיות היו בכל דף שכתבתי?
העריכות שלי בשפות זרות, אחת-אחת, כמה תרמו אחרים?
ויקיפדיה:מדריך לתרגום ערכים
ארכוב:

{{תיבת ארכיון|
#[[/ארכיון 1|ארכיון 1]]
#[[/ארכיון 2|ארכיון 2]]
#[[/ארכיון 3|ארכיון 3]]
}}

מעקב אחרי ערכים שכתבו מורים שהשתתפו בקורס ויקיפדיה, נוב' 2021

חשיבות

מה אמות המידה של ויקיפדיה לגבי מידת חשיבותו של ערך?‎
ובעברית: ויקיפדיה:חשיבות אנציקלופדית

עיצוב

תבניות פירוש נוסף, ציטוט, דגלים ועוד
ככה מדברים יפה בוויקיפדיה
עיצוב תמונה
איך לבדוק אם אתה רשאי להצביע בהצבעת מחיקה
מחיקת תמונה
יצירת קישור מתוך הערך לערך ויקי בשפה זרה
בדיקת ההיסטוריה של ערך - מספר עורכים, מספר עריכות, עריכות משניות, זמן בין עריכות ועוד.
כמה קוראים בוויקיפדיה בכל שפה בכל מדינה? (למשל, כמה קוראים בוויקיפדיה באנגלית בישראל, מתוך כלל קוראי הוויקיפדיה בישראל)
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}
הפניה לערך מורחב - {{ערך מורחב|1901}}
אזכור ערך מוויקי העברית בתוך ערך בוויקי באנגלית - {{lang-he|Har HaZikaron}}
קישור לוויקי מאתר חדשות: הערת שוליים: {{הערה|{{Ynet|[[עמיחי אתאלי]]|ערך הוויקיפדיה של מפלגת הימין החדשה הוסר: "סתימת פיות"|5552985}}}}
קישורים חיצוניים: * {{הארץ|ליאון נייפאק|הטוב, הרע והנמלה|1.1519917}}
תבניות "הידעת?" תבנית:הידעת? 25 באוגוסט - סדרה 2

ציטוט ספר: {{צ-ספר|מחבר=[[לוסי דווידוביץ']]|שם=המלחמה נגד היהודים|מקום הוצאה=תל אביב|מו"ל=זמורה ביתן מודן|שנת הוצאה=1982|עמ=139–143}}
ציטוט מאמר: {{דוידסון|ארז גרטי|המסע מראשית החיים לאדם|stub-22|9 בספטמבר 2009}}
הכנסת קישור לוויקישיתוף: {{מיזמים|ויקישיתוף}}

כך עורכים "הידעת?":
1. כותבים בשדה החיפוש: תבנית:הידעת? 22 בנובמבר 2016
2. לוחצים: עריכת קוד מקור.
3. בתחתית כתוב {{הידעת? 065}}
4. כותבים בשורת החיפוש: תבנית:{{הידעת? 065}}
5. לוחצים: עריכת קוד מקור.

עריכת הערות שוליים
הצמדה לשמאל: {{הערה|שם=NS|NS-Dokumentationszentrum Köln - Sara Kessler. In: museenkoeln.de.|שמאל=כן}}
חזרה על הערה שכבר קיימת: {{הערה|שם=NS}}
הצמדת הערה בעברית לימין כשכל השאר באנגלית ומוצמדות לשמאל: {{הערה|דייויד כריסטיאן, '''היסטוריה גדולה''', ידיעות ספרים, 2021, ע' 282|כיוון=ימין}}
הצמדת מקורות באנגלית לשמאל ושוב לימין
<div style="direction: ltr;">
</div>

הצמדת הערת שוליים לימין כשכל יתר הערות השוליים צמודות לשמאל: {{הערה|כיוון=ימין|{{mako|ענבר טויזר|אחרי 38 ימים - זוהתה גופתה של ויויאן סילבר מקיבוץ בארי|a9ead86d0facb81026|news-israel/2023_q4|14 בנובמבר 2023}}}}

הצמדת תמונה לימין לפי הצורך העיצובי: [[קובץ:Brüning_Loreley_77.jpeg|ממוזער|ימין| ייצוג לורה-לי מאת אדמונד ברונינג ב"ספר השירים" של היינה]]

הגהת תקציר ערך מומלץ בעמוד הראשי
איך למחוק דף שטעיתי בשמו: לפנות לאלדד או להשאיר בקשה למחיקה בדף בקשות ממפעילים: וק:במ
העברת דף (למשל, מדיון אצלי לדיון בדף הערך): לפי הכתוב בוויקיפדיה:דלפק ייעוץ/ארכיון154, יש לעשות "העתק-הדבק", תוך שימוש בתבנית:הועבר
איך מחזירים ערכים מחוקים
כאן מוצאים דפים שמועמדים למחיקה, כולל כאלה שכבר נמחקו.
{{בעבודה}}

סטודנטים כותבים ערכים
ערכים שיש להבהיר את מעמדם, בהמשך לזה
תיוג דוברי שפות.
אמוג'ים ודרכי שימוש בהם

קוצו של

מאי טטי לך, י' אחת או שתיים?, וגם כאן, שוודיה או שבדיה?, שיחה וששון: מה שמה של עיירה בבלרוס?, ז'ילברטו או ג'ילברטו?, מי מתנצל?, האם השפה הסיבירית אכן קיימת? ביסטו או ביסט דו? האקדמיה ללשון ונפתולי ה-י'
חשוב: ויקיפדיה:הומור, ולאד המשפד, מחיצה על ידי פיל, ג'ון פרום, קופי לואק (הקפה היקר בעולם: עשוי מפולי קפה שחירבן גחן דקלים אסייתי, טורף קטן בדרום מזרח אסיה. אגב, זה כנראה כשר, למי שמוכן לאכול חרא ולשלם על זה הון), רונגו-רונגו, נסיכות סילנד, מפלגת הקרנפים, אמינות ויקי, Nineteen Kids and Counting, ‏Petabyte, מאנית (שפה נכחדת שהדובר האחרון שלה מת ב-1974. לפי המפה, יש "מאנקס צפונית ומאנקס דרומית": ניבים של שפה שכבר איננה. יתכן שרוחות הרפאים דוברי המאנקס (Gaelg) הדרומית ברוגז עם רוחות הרפאים דוברי המאנקס (Gaelg) הצפונית. כל האי הזה הוא מקום מוזר. הוא לא חלק מהממלכה המאוחדת (ואפילו לא מה-commonwealth) אבל התושבים הם אזרחים בריטים, אבל הם לא אזרחים של האיחוד האירופי אבל יש להם דרכון של האיחוד האירופי אבל הם לא יכולים לנוע בו בחופשיות. למה האנשים בחלק ההוא של העולם לא יכולים פשוט לחיות בשלום אחד עם השני?)

פדיות

מרצים מ-MIT משתמשים בוויקיפדיה הרבה יותר משהם מוכנים להודות... ויקיפדיה מעצבת את שפת המאמרים המדעיים
אקטואליה: ויקי 2015 - הכי נצפות.
ביקורת על ויקיפדיה; אתר שמוקדש כולו לביקורת על ויקיפדיה, אתר שבו ערכים שנמחקו מוויקיפדיה,
Why I love Jimmy Wales
The Wikipedia Library
האם ויקיפדיה העברית תקבל ערכים מהאנציקלופדיה העברית?
האתר הרשמי של משרד המשפטים מקשר לוויקיפדיה בנושא משפט אייכמן.
האנציקלופדיה העברית: אנציקלופדיה שאכזבה, כתבה בעיתון "דבר", 16 באוקטובר 1964.
ויקיפדיה: פתיחות מול אמינות, סמינר שהוגש בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה.
בריטניקה מאמצת חלק מנוהגי ויקיפדיה.
למה ויקי?
פרינסטון שמה קישור באתר שלה - לוויקיפדיה. זה וואוו אמיתי.

"It worked and grew because it tapped into the heretofore unmarshaled energies of the uncredentialed. The thesis procrastinators, the history buffs, the passionate fans of the alternate universes of Garth Nix, Robotech, Half-Life, P.G. Wodehouse, Battlestar Galactica, Buffy the Vampire Slayer, Charles Dickens, or Ultraman—all those people who hoped that their years of collecting comics or reading novels or staring at TV screens hadn’t been a waste of time—would pour the fruits of their brains into Wikipedia, because Wikipedia added up to something. This wasn’t like writing reviews on Amazon, where you were just one of a million people urging a tiny opinion and a Listmania list onto the world—this was an effort to build something that made sense apart from one’s own opinion, something that helped the whole human cause roll forward." -- New York Review of Books

"So there was this exhilarating sense of mission—of proving the greatness of the Internet through an unheard-of collaboration. Very smart people dropped other pursuits and spent days and weeks and sometimes years of their lives doing “stub dumps,” writing ancillary software, categorizing and linking topics, making and remaking and smoothing out articles—without getting any recognition except for the occasional congratulatory barnstar on their user page and the satisfaction of secret fame. Wikipedia flourished partly because it was a shrine to altruism—a place for shy, learned people to deposit their trawls." —New York Review of Books

(לקוח מפה)

Citizendium - אנציקלופדיה מקוונת בה כל כותב מזדהה בשמו המלא. ויקיפדיה בתור האו"ם: בקשות להכרה בשפות חדשות בוויקיפדיה. סטטיסטיקות ויקי, וגם כאן, הכי נצפים בוויקי, סחרחורת: כל הידע האנושי,
הכי ארוכים והכי קצרים, ו-איזה ערך קיים במספר השפות הגדול ביותר?, הוויקיפדים הפעילים ביותר בעברית,
Wikibias

פשוט נפלא

ראיות למוצא משותף, אופק אירועים, Conformal cyclic cosmology, מרחב-זמן, סופרנובה, לוח הזמנים הגאולוגי, ארכאונים, אבולוציה של האדם, מאובן מעבר, תיארוך רדיומטרי, אורורניס, אצי, איש הקרח, סולם טורינו, דו-מימן חד-חמצני, פארסק. תחשבו חיובי. תמשיכו לחשוב חיובי. משתמש:עוזי ו./מונחים שנכנסו לשיבוש שוטף.

הידעת

שבקטגוריה היסטוריונים אמריקאים בוויקי האנגלית יש מעל 3,200 היסטוריונים?
שמייסד TED, כריס אנדרסון (אנ'), נולד בפקיסטן להורים מיסיונרים?
שכשפרסם וולט ויטמן את ספרו הקלאסי "עלי עשב", פוטר מעבודתו במשרד הפנים כי השר ג'יימס הרלן (אנ') מצא את הספר "פוגעני" (offensive)?

אין דבר כזה

זרצ'ה#הרפובליקה העצמאית של אוז'ופיס, מדינה לכאורה, היאבקות בשמן זית בהתאם לאורח החיים הסוציאליסטי, סרק, פוקינג (כפר), לופאדוטמאכוס...פטריגון, טאומטאווקאטאנגיהנגקואוואווטמטאפוקאיוונואקיטאנאטאהו, סן לואי דו הא! הא!, למה שלום עולמי זה רעיון לא כל כך טוב, עז מתעלפת, טרחן כפייתי (והמכתב שעוזי וישנה מביא בדף השיחה שם)

מקורות

מדדים בין-מדינתיים בתחומי הכלכלה, הדמוקרטיה, איכות הסביבה ועוד, מקורות מהאוניברסיטה הפתוחה, כתב העת "עיין ערך" של רשת אסכולה מייסוד קרן מיימונידיס,
hathitrust ‏, ספריית ג'נסיס, פרויקט גוטנברג, פרויקט בן יהודה, ספריית ויקיפדיה - גישה למאגרים כגון Jstor דרך פרופיל העורך בוויקיפדיה (מותנה בוותק ובמידת פעילות בוויקיפדיה) ,פרויקט MUSE, ספרים, רבותי, ספרים, חינם אונליין. רק מה - קצת ישנים בדרך כלל, Internet Archive, יד בן צבי - ספרים ב"כותר" (עמודים ראשונים גלויים. היתר מותנה ברכישת מנוי), האנצ' הפילוסופית של סטנפורד - SEP, ‏היה היה - כתב עת, תאוריה וביקורת, אנצ' פילוסופיה מקוונת, Stanford Encyclopedia of Philosophy,‏ ספריית החירות - ספרים אונליין, ספרי האוניברסיטה הפתוחה - חופשי וחינם, אצל העורך פעמי עליון יש עוד מקורות.

מחקר מקורי

כשמישהו יעיר שבוויקיפדיה אסור מחקר מקורי, אפשר להפנות אותו לרשימת המקורות בערכים סימיליאן צ'קדה, אנתוני ויודית וטמנס, אסתר גרינברג (בואסביין), אנוצויו אנגל, דרך בורמה ועוד רבים אחרים: כל הערכים האלה רוויים במחקר מקורי. כותבי הערכים ניגשו לארכיונים והשתמשו לשם כתיבת הערך במסמכים ארכיוניים שלא מופיעים בשום פרסום ושאין שום דבר לאמת את נכונותם מלבד גישה לארכיון ובקשת המסמכים. הסוסים כבר מזמן ברחו מהאורווה.

חסרי ערך שהם בעלי ערך רק בוויקיפדיה

אלוהים תשמור, איך יש ערכים בוויקיפדיה על ההבלים האלה? תהרגו אותי וזהו. פולמוס לביבה – אוזן המן, קווה קווה דה לה אומה,

ועַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה עֵינִי עֵינִי יֹרְדָה מַּיִם: -וש, לירן כוהנר, קורין גדעון, ליהיא גרינר, שולת!!!1, חגית יאסו, סמי לזמי, רוז פוסטאנס, טהוניה רובל, קארין כהן, אלירז שדה, עדי הימלבלוי, שרון פרי, גיא הוכמן, ירדן הראל, תמונת עמיר פרץ צופה דרך משקפת סגורה - נו באמת - תקרית הסטירה של ויל סמית'–כריס רוק (אינצידנט היסטורי ששווה בחשיבותו לנפילת חומת ברלין, או להפלת פצצת האטום על הירושימה ונגסקי. עובדה - יש עליו ערכים ב-17 ויקיפדיות. מש"ל.),

קטגוריות שלמות וחסרות ערך, על ערכים חסרי ערך - זוכים בתוכניות מציאות ישראליות, מתמודדי The Voice ישראל, זוכי האח הגדול (ישראל).

במקביל הונחו תבניות חשיבות על הערכים של יובל נח הררי ויערה שחורי.

אתמהה, הזדעזעי ארץ וכו'.

הנימוק המנצח: מבחן גוגל

"ליגאל אלון [היה ראש הממשלה, להזכירכם] יש פחות מחצי מיליון תוצאות בגוגל (וזה כולל גם תוצאות לא רלוונטיות על הרחובות על שמו), לליהיא גרינר יש קרוב ל-2.5 מיליון תוצאות (ואין על שמה רחוב עדיין). גוגל קובע שכיום גרינר יותר חשובה." ואידך זיל גמור.
מה ראוי להיכלל בוויקיפדיה?

תחזוקת ערכים נכון^🔄 ליום חמישי י"א בכסלו ה'תשפ"ה – 12 בדצמבר 2024 בשעה 02:22 יש בוויקיפדיה העברית ערכים שדורשים:
עריכה	שכתוב	עדכון	פישוט	השלמה	הרחבה	איחוד	פיצול	שם	תעתוק	עיצוב	הבהרה	מקור	אימוץ	בדיקה	תרגום	יישוב	חשיבות	הצבעה
להקיש כאן	להקיש כאן	להקיש כאן	57	להקיש כאן	43,358	70	23	120	להקיש כאן	8	5,613	31	5,266	11	15	2	19	1

נכון לתאריך 12 דצמבר 2024 - י"א בכסלו בשעה 02:22 קיימים בוויקיפדיה
משתמשים רשומים	משתמשים פעילים	בדוקי עריכות	עורכי תבניות	עורכי ממשק	מנטרים	מפעילי מערכת	בירוקרטים	בודקים	בוטים	ערכים	קבצים	כל העריכות	כל הדפים	ערכים מומלצים
1,186,426	3,226	1,383	14	17	250	30	2	5	24	366,726	83,757	40,061,268	1,556,009	730

ויקיפדיה – נתונים סטטיסטיים
כללי	תקציר עדכני ♦ גרפים ♦ טבלאות ♦ ויקיפדיה – ציוני דרך
משתמשים	1–100 ♦ 101–200 ♦ 201–300 ♦ 301–400 ♦ 401–500 ♦ 501–600 ♦ 601–700 ♦ 701–800 ♦ בוטים ♦ תרומה משולבת ♦ מפעילים, ביורוקרטים ועורכי ממשק ♦ יצירת דפים
שפות אחרות	דירוג הוויקיפדיות בשפות השונות ♦ הדירוג העדכני ביותר של הוויקיפדיות בשפות השונות

Ehud Amir

מי

למה

מה

מדע

ביולוגיה

גאולוגיה, ארכיאולוגיה, אקלים, גאוגרפיה

בוטניקה

היסטוריה של המדע

רפואה, חיסונים וקורונה

בעלי חיים

המדע בתרבות ותקשורת המדע

מדענים ואנשי תקשורת המדע

תרבות

פילוסופיה ופסיכולוגיה

אישים

יצירות, מושגים

היסטוריה

מלחמת העצמאות

היסטוריה של ארה"ב

היסטוריה של גרמניה הנאצית ומלחמת העולם השנייה

השואה: אישים ומושגים

השואה לפי מדינות

מקומות

מושגים

מחנות ריכוז ועבודה, בתי כלא

חסידי אומות העולם

אחרי השואה

מחנות עקורים

הנצחת זכר השואה

היסטוריונים

יישובים ואזורים

תרמתי

לֹא עָלֶיךָ הַמְּלָאכָה לִגְמוֹר, וְלֹא אַתָּה בֶן חוֹרִין לִבָּטֵל מִמֶּנָּה

מדע

ארצות הברית

ספרים

אחר

היסטוריה

איך

זכויות יוצרים על תמונות

ויקיפדיה: עריכה ומעקב

חשיבות

עיצוב

קוצו של

פדיות

פשוט נפלא

הידעת

אין דבר כזה

מקורות

מחקר מקורי

חסרי ערך שהם בעלי ערך רק בוויקיפדיה

הנימוק המנצח: מבחן גוגל